ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 551

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ז בשבט התשע"ח (12 בפברואר 2018), שעה 12:00

כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

מנהל מחלקה מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמי ברקוביץ

היועץ המשפטי, ועדת הבחירות - דין ליבנה

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

רויטל יפרח

כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע"ח-2017

רבותי, צהרים טובים לחברי, צהרים טובים לאנשי הממלכה. הפעם זה לא הממלכה הרגילה אלא הפעם זה מה שנקרא ה-ממלכה, ועדת הבחירות המרכזית. אני רוצה רק לומר שמפעם לפעם עושים תיקונים ושינויים בחוקים, בחוקי הבחירות אבל אני כל פעם צריך להדגיש מחדש שזה שאנחנו דנים בנושאים שקשורים בוועדת הבחירות המרכזית, זה לא אומר שמישהו צופה פני עתיד וחושב שבעוד תקופה קצרה עומדות להתבצע הבחירות ולכן, אנחנו במהירות מנסים לעשות... זה לא שייך. הנושא, גם כשהבחירות יהיו במועדן, בנובמבר 19, ועדת הבחירות עובדת מסודר וכל פעם שעולים נושאים שהיא מרגישה שצריך לתקן אותם או לשפר או לשנות, היא מביאה לנו ואנחנו משתדלים לדון כדי שהכל יהיה מוכן ומסודר ליום שנדרש. אז ניתן לדין להציג את הדברים.

תודה רבה. אנחנו מדברים על כללים שמציע כבוד השופט מלצר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לקבוע באישור הוועדה, שנערכים בהתאם לתיקון שקדמה ועדת החוקה בראשותך, בשנת 2014. לא, ברשות דודו רותם ז"ל.

ב-2014 אני חושב שהייתי יושב ראש ועדת הכספים עדין.

לא נורא, היית שותף. השאלה היא מה אנחנו עושים עם חומרי הבחירות שמגיעים מהקלפיות, כיצד אנחנו מאפשרים לעיין בהם מצד אחד ומצד שני, שומרים עליהם הן לצורך ערעור בחירות, שמירה על ראיות שאסור לגעת בהן ואסור לקלקל אותן בשום צורה ועל הפרטיות וחשאיות ההצבעה של האנשים, שהרי החומרים עצמם עלולים לשקף - -

יש כאן תופעה מעניינת שבגין זכות לערער, אז מצד אחד בצדק, ועדת הבחירות המרכזית רוצה וחייבת לשמר את הכל כדי שאם יהיה ערעור, אלה ההוכחות. מצד שני, המערער זקוק גם לחומר הזה כי זה הבסיס שלו בחלק מהמקרים כדי לערער. אז פה יש איזו מין התנגשות שלתוך המערבולת הזאת נכנס גם הנושא שישנם מקרים שצריכים מאוד להיזהר שהנושא של הפרטיות לא תפגע כי אנחנו מאוד מאוד מקפידים על הפרטיות ושלא ידעו מי בחר, מה בחר, ולא ידעו מה אמרו - כל מיני דברים שהם באמת קשורים ויש גם אפילו – הבנתי שיש אפילו נושאים ביטחוניים שנכנסים לתוך התמונה, לא ניתן כאן את הדוגמה אבל גם לזה נחשפתי, שיש לזה גם חשיבות. לכן, לצורך זה צריך למצוא שוב את האיזונים בין לאפשר לאותו גוף שרוצה לערער לדוגמה, לערער, צריכים לתת לו את החומרים או להראות לו לבין שמירה עליהם כפיקדון ושלא ייחשפו. חוץ מזה, יכול להיות - עד עכשיו דיברנו על מי שיש לו זכות לערער ורוצה לערער אבל יש גם כאלה שבאים ואומרים: אני לא מתכוון לערער, אין לי זכות, אני לא שייך, זכות הציבור לדעת. זו סיסמה שהולכת וגדלה והוא אומר: אני רוצה לדעת. אני עיתונאי שרוצה מחר לפרסם כתבה, אני חוקר שרוצה לאסוף את הנתונים וכולי כי אני עושה מחקר ואני צריך לקבל את הדוקטורט שלי, שגם זה חלק מהעניין אבל אני מבין שנצטרך לעשות את האבחנות בין מי שרוצה לערער בגין זה לבין מי שרוצה רק לעשות מחקר, שזה משהו מסוג אחר. אז אוקי, המיקרופון לרשותכם.

בכללים המוצגים אנחנו רוצים להבחין בין שני סוגים של חומרים: החומר הרגיש ביותר, שאנחנו גם קוראים לו בכללים "חומר רגיש", שזה למעשה הפתקים והמעטפות שבהם בכלל אי אפשר לתת לאף אחד לגעת כי כל נגיעה בהם, קריאה, סימון, עלולים לשבש כל יכולת לערער, והם גם לפי החוק מושמדים בחלוף המועד להגשת ערעורי בחירות.

זה 12 יום? כמה זה?

14 ימים.

וגם רשימות הבוחרים, דין. מעטפות, פתקים ורשימות הבוחרים שמסמנים אותם בוועדת הקלפי.

האם הבן אדם הצביע או לא הצביע, פה יש גם דברים הנוגעים לחשאיות ההצבעה, שהאם הצבעת או לא הצבעת, יכול להיות שזה - - - וגם פרטים אישיים של בן אדם: השם, תעודת זהות, כתובת וכו'.

נדמה לי שיש מדינות שבהן יש חובה להצביע, נכון?

נכון, יש מדינות שיש בהן חובה להצביע. יש גם מדינות שיש בהן חובה להצביע ולא מצביעים. למשל יוון, שבה שיעור ההצבעה מתחת ל-60% לעומת זאת אוסטרליה, ששם יש חובה להצביע ושם מצביעים למעלה מ-90%.

אני רוצה להגיד לא לפרוטוקול שיש מדינות שיש אצלם חובה להצביע וגם מה להצביע.

זה במדינות אחרות. אז אנחנו מבחינים בין הסוג הזה של החומרים לבין טפסים אחרים שמגיעים מוועדת הקלפי, בעיקר הפרוטוקולים של ועדת הקלפי וטפסים אחרים שבהם יתאפשר עיון יותר בקלות בכפוף להשמדת פרטים מזהים הפוגעים בפרטיות וכו'.

מאחר ואנחנו בפורום קטן, אתם מתחילים לחשוב על שינוי כל שיטת הבחירות ולהפוך אותה למשהו יותר אולי דומה למה שקורה בארצות-הברית או דברים כאלה היום אני רואה שבמפלגות, בפריימריז מה שנקרא, אז כולם עברו לשיטה אחרת לגמרי. אתה לוחץ על כפתור, רבע שעה אחרי שנגמר כבר כולם יודעים מה התוצאות וכולי. זה הולך ונעשה יותר ויותר. השאלה אם אתם חושבים...

אני אגיד לך: אנחנו מעת לעת כבר הרבה מאוד שנים בוחנים את כל נושא ההצבעה הממוחשבת, מה נכון לעשות, מה לא נכון לעשות. שיקולים של עלות-תועלת, שיקולים של הגנת סייבר, שיקולים של יכולת לערער אחר כך ויכולת להתחקות אחר מעשים פסולים. עד היום, אנחנו לא סבורים שהטכנולוגיה וההגנות מספיק בשלות בשביל לעשות בחירות ארציות ממוחשבות. גם בעולם, כשרואים בחירות ממוחשבות זה בדרך כלל לא בחירות ממוחשבות. גם בארצות-הברית למשל, 80% מהקלפיות זה קלפיות נייר. פשוט את המסמן בנייר באמצעות מערכת מכנית שמסמנת בנייר, וזה - - - היא מאוד מאוד מורכבת. זה לא רק רשימה אלא אתה מצביע למגוון רחב של נושאים ואנשים, אפילו לפי האזור שבו אתה גר. בארצות-הברית בבחירות שנתיות, אתה מצביע גם ליו"ר ועד ההורים העירוני, שזה מאוד מעניין להצביע את זה בבחירות כלליות, נכון? וגם בעשרות משאלי עם שונים וגם לסנטור שלך ולסנטור המקומי וכו'. אי אפשר לעבוד בשיטה שלנו, של פתק שמצביע על רשימה מסוימת.

כרגע, גם בעצת גורמי הסייבר הרלוונטיים שאנחנו נועצים אתם הרבה וגם כמו שאנחנו חושבים, אין מקום לקדם את זה אבל אנחנו כל הזמן בוחנים גם טכנולוגיות וגם מה קורה בעולם, וכשזה יהיה יותר בשל אנחנו כמובן נביא את זה לוועדה הזאת שתדון בזה.

טוב, רק שאלתי.

אני מקווה שהתשובה ריצתה אותך.

לא, אני צוחק. אתה רואה מה שקורה גם בארצות-הברית עכשיו עם כל השמועות, של ניסיונות להתערב ולהשפיע – מי יודע? זה תלוי שוב מי מחזיק את הידע הטכנולוגי היותר חזק ביד, אם זה הממשלה או ועדת הבחירות המרכזית לצורך העניין או כל מיני בעלי עניין אחרים שחס ושלום עוד יכולים להתערב.

בהכנת הכללים, לאחר עבודת המטה אצלנו, עבדנו גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, עם אלעזר וגם עם משרד המשפטים, והכללים שמונחים בפני הוועדה, זה למעשה מגלם כבר את הערותיהם. ניסינו להביא נוסח כמה שיותר מוסכם ואני חושב שהצלחנו.

אני אתחיל להקריא ואם יהיו שאלות אני אענה.

"כללי הבחירות לכנסת (עיון בחומר בחירות), התשע"ח–2018

בתוקף סמכותי לפי סעיף 79א(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני קובע כללים אלה:

פרשנות

הגדרות

1

בכללים אלה –

"בקשה לעיון" – בקשה לעיין בחומר בחירות, שהוגשה לפי כללים אלה;

"חומר בחירות" – חומר רגיש או טפסים, לפי העניין;

"חומר רגיש" – המסמכים המפורטים בתוספת הראשונה;

"חוק הגנת הפרטיות" – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981;

"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998;

"טפסים" – המסמכים המפורטים בתוספת השנייה, שמולאו על ידי
ועדת הקלפי והוחזרו לוועדה המרכזית;

"מבקש" – מי שהגיש בקשה לעיון;

"עיון", לעניין חומר בחירות – לרבות בחינה, צפייה, צילום, הדפסה,
הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של החומר בכל דרך אחרת,
בהתאם לסוג החומר וצורת החזקתו;

"תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש],
התשל"א-1971

;

"תקנות הבחירות" – תקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג–1973

.

זכאות לעיון והוראות מיוחדות

זכאות לעיון בחומר רגיש לצורך ערעור בחירות והוראות מיוחדות

2

2. (א) מי שרשאי להגיש ערעור בחירות לפי סעיף 86 לחוק, ומעוניין לשם
הגשת הערעור לעיין בחומר רגיש, יגיש ליושב ראש הוועדה המרכזית
בקשה לעיון בחומר רגיש בהתאם להוראות סעיף 4.

(ב) לבקשה לעיון יצורף תצהיר שבו יפרט המבקש את כל אלה:

(1) מהן רשימות המועמדים שבפתקי הצבעה שלהן הוא מבקש לעיין ובאלו קלפיות;

(2) מהם הליקויים אשר לדעתו נפלו בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין והיקף הליקויים;

(3) מהן הראיות למידע שבידיו על הליקויים לכאורה והיקפם.

(ג) יושב ראש הוועדה המרכזית יאשר בקשה לעיון בחומר רגיש אם
מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר שצורף לבקשה
וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על חלוקת המנדטים."

הרעיון הוא שאם אתה לא יכול להגיש ערעור ואין טעם שתעיין, אל תפעיל את כל המערכת המורכבת.

זה ברור, או שאם הערעור שלך הוא לא רלוונטי כי נניח פער יכול להיות 20,000 קולות ובקלפי הזאת יש 400 קולות אז גם אם הכל ישתנה, זה לא יכול לשנות. דרך אגב, יש הרבה מקרים של ערעורים, בסוג הזה שמדובר?

לא, יש מעט ערעורים, יש כמה בקשות לעיון בעקבות כל בחירות. אנחנו הלכנו פה במתווה שכבר סללו השופטים רובינשטיין וג'ובראן בבחירות קודמות, כשניסחנו את הכללים. יש בקשות לעיון. היה לנו בבחירות הקודמות את רשימת יחד שביקשה בראשות אלי ישי ובבחירות לפני זה את טלב אלסנע שביקש. מאפשרים לו לפי הראיות שבידיו ובוחנים. עד היום לא נמצאו שינויים משמעותיים בין מה ששמור אצלנו לבין התוצאות שפורסמו, ובגלל זה גם בכנסת הזאת וגם בכנסת ה-19 וגם בכנסת ה-20, לא היו ערעורים מהותיים.

(ד) בהחלטה לאשר בקשה לעיון בחומר רגיש לפי סעיף קטן (ג), יקבע יושב ראש הוועדה
המרכזית את היקף החומר הרגיש שבו זכאי המבקש לעיין ואת דרכי העיון בו.

(ה) עיון בחומר רגיש לפי סעיף זה ייעשה במשרדי הוועדה המרכזית, באמצעות עובדים
של הוועדה המרכזית וכן, בהתאם לבקשת המבקש – בנוכחותו או בנוכחות באי כוחו."

כלומר, בחומרים הרלוונטיים האלה, הפתקים או המעטפות, לא נותנים למבקש לגעת אלא אנו סופרים את זה בפניו, מראים לו פתק ראשון, פתק שני, פתק שלישי, מתעדים הכל אבל הוא עצמו לא יכול לגעת. כפי שנאמר: כמו נרות חנוכה, רואים אך לא - -

אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד. וכל זה מדובר על 14 יום, שאז עדין יש לכם את המשרדים והעובדים וכולי.

פה מדובר במשרדים קבועים שיש לנו, זה המרכז המבצעי-לוגיסטי שלנו באזור התעשייה חבל מודיעין, שיש שם חדר שלם שנועד בדיוק למטרה הזאת.

(ו) עובדי הוועדה המרכזית ירשמו את ממצאי העיון בפרוטוקול מיוחד שיערכו, וככל
שיספרו את פתקי ההצבעה – בגיליון ספירת קולות כשרים ובפרוטוקול בדבר קולות פסולים
שייערכו לפי טפסים 19 ו-13 שבתוספת לתקנות הבחירות, לפי העניין; על העיון יפקח עובד
בכיר של הוועדה המרכזית, שיסמיך לכך יושב ראש הוועדה.

זכאות לעיון בטפסים והוראות מיוחדות
3

3. (א) מי שמעוניין לעיין בטפסים יגיש ליושב ראש הוועדה המרכזית
בקשה לעיון בטפסים בהתאם להוראות סעיף 4.

(ב) בבקשה לעיון בטפסים, יפרט המבקש את היקף הטפסים
שבהם הוא מבקש לעיין והאם הוא מבקש לעיין בטפסים לשם הגשת
ערעור בחירות."

הפרט הזה חשוב לציון כדי שיהיה ליושב ראש הוועדה המרכזית את מידת דחיפות הבקשה.

ודאי. דחיפות וגם איזה מסגרת כי יש הבדלים.

(ג) בבקשה לעיון בטפסים שאינה לשם הגשת ערעור בחירות יושב ראש הוועדה המרכזית –

(1) לא ייתן היתר לעיון בטפסים שלגביהם הוגשה הבקשה לעיון, כולם או חלקם, אם התקיים סייג מהסייגים שבסעיף 9(א) לחוק חופש המידע;"

כלומר, אם היה חל חוק חופש המידע, אסור היה בכלל לתת אותם.

(2) רשאי שלא לתת היתר לעיון בטפסים שלגביהם הוגשה הבקשה לעיון, כולם או חלקם,
אם התקיים סייג מהסייגים שבסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע."

הרעיון המסדר פה שאם ניתן לתת תוך השמטת פרטים שאסור לתת או שלא כדאי לתת, אז נעשה את זה, ניתן רק את חלק החומר הרלוונטי.

"(ד) אישר יושב ראש הוועדה המרכזית את הבקשה לעיון בטפסים, יקבע, במסגרת
האישור, את דרך העיון בטפסים שתהיה באחד מאלה:



(1) עיון בטפסים במשרדי הוועדה המרכזית, באמצעות עובדי הוועדה המרכזית
ובנוכחות המבקש או באי כוחו;

(2) מסירת תקליטור הכולל סריקה ממוחשבת של הטפסים לידי המבקש, ככל
שסריקה ממוחשבת כאמור מצויה בידי הוועדה המרכזית.

(ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להסמיך עובד בכיר של הוועדה המרכזית (להלן –
העובד המוסמך), להכריע בבקשות לעיון בטפסים שאינן לשם הגשת ערעור בחירות."

הרבה פעמים יש לנו בקשות לאחר הבחירות שבהם ניתן להסמיך את המנכ"לית או אותי לבחון אותם ולאשר אותם, ולא צריך להטריד את השופט שהוא עמוס מאוד.

הגשת בקשות לעיון והטיפול בהן

נוהל הגשת בקשות לעיון והטיפול בהן

4.

(א) בקשה לעיון תוגש בכתב למזכירות הוועדה המרכזית, ויצוינו בה, נוסף על האמור בסעיפים 2 או 3, לפי העניין, כל אלה:

שם המבקש, מספר זהותו, מענו להמצאת הודעות, מסמכים וכתבי בי-דין, מספר טלפון, מספר טלפון נייד, מספר פקסימיליה וכתובת דואר אלקטרוני, ככל שישנם," כדי שנוכל להעביר לו החלטות ולשלוח לו חומר, "ואם הוא מיוצג – שם בא כוחו ופרטי ההתקשרות עמו כאמור;

מי שיהיו משיבים בערעור אם יוגש על ידי המבקש ערעור בחירות, מענם להמצאת הודעות, מסמכים וכתבי בי-דין, הפרטים המפורטים בפסקה (1) לגבי כל אחד מהם, אם ניתן לבררם ועניינו של כל אחד מהם בבקשה; היה אחד מהם סיעה של הכנסת או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת, יצוין הדבר בהבלטה בבקשה;" והכל כדי שנדע האם אנחנו צריכים לפנות אליהם בשביל שנקבל את עמדתם או שלא.

(3) הסיבה שבשלה מתבקש העיון; ואולם, התבקש העיון שלא לשם הגשת ערעור בחירות, יציין המבקש את הסיבה רק אם הוא מעוניין בכך;"

וזאת בדומה לחופש מידע שבו אתה לא חייב לציין את העילה שבגינה אתה מגיש אבל אם אתה מציין, אנחנו יכולים לקבל את זה לטובתנו.

רק כשזה לצורך הגשת ערעור, אתה כן צריך לציין את הסיבה - -

זה ודאי.

- - כדי שידעו את הבקשה, למה אתה מבקש את זה וגם כמה זה דחוף.

ואם בכלל יש סיכוי סביר על פניו או לא.

"(ב) הוגשה בקשה לעיון בחומר רגיש, יחליט יושב ראש הוועדה המרכזית בבקשה ללא
דיחוי, ומזכירות הוועדה המרכזית תודיע למבקש על החלטה שהתקבלה כאמור ללא דיחוי.

כלומר, אם זה חומר רגיש לצורך בחירות, אנחנו מחליפים בזה מיד ומודיעים מיד. אין מועדים, אין זמנים.

לא קרה שבגין בקשה כזו היו צריכים לדחות ולהאריך קצת יותר את הזמנים? נניח הגישו ביום ה-13 ולקח זמן, היתה התלבטות. אז השאלה עכשיו – האיש הגיש בזמן, הוא לקח את ההתלבטות של השופט וכולי או שבדיוק השופט היה באיזה בג"ץ מעניין ועברו... עכשיו, אסור שהאיש יפסיד בגלל זה אז יש שתי אפשרויות. קרה פעם שהאריכו את התקופה יותר מ-14 יום?

השופט רשאי להאריך את התקופה, הוא גם רשאי להאריך לפי סעיף 79א את המועד שצריך להשמיד, וזו עילה מספקת כמובן שלא להשמיד את חומר הראיות וזהו. בשביל להגיש ערעור בחירות, אם הוא רוצה להאריך את המועד, הוא צריך לפנות לבית משפט מוסמך שזה בית המשפט המחוזי בירושלים, ולבקש ממנו רשות להאריך.

מי? שופט בית המשפט העליון צריך לפנות - -

לא, מי שמבקש לעיין.

לא, אבל אם נניח הוא הגיש בסדר, הוא הגיש ביום ה-13?

זה בשביל לעיין בחומר אבל בשביל - -

אבל הוא לא קיבל תשובה עדין.

נכון, בשביל להגיש ערעור בחירות הוא צריך לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים. אנחנו לא מוסמכים להאריך מועד, הסמכות היא של בית המשפט המוסמך - - - הוא צריך להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי ולהגיד: רציתי לעיין כדי שיהיו לי ראיות להגיש. זה הטעם המיוחד שאני מבקש אורכה, תנו לי אורכה של שבועיים, שלושה.

מן הסתם גם בית משפט ייענה לדבר כזה.

מובן שאנחנו לא נתנגד לבקשה לאורכה בנסיבות כאלה.

הבנתי, בסדר.

(

"(ג) (1) הוגשה בקשה לעיון בטפסים, יחליטו יושב ראש הוועדה המרכזית או העובד
המוסמך, לפי העניין, בבקשה שעילתה –

(א) הגשת ערעור בחירות – ללא דיחוי;

(ב) אינה הגשת ערעור בחירות – לא יאוחר מ-30 ימים מהמועד שבו
התקבלה הבקשה במשרדי הוועדה המרכזית;"
מזכירות הוועדה המרכזית תודיע למבקש על החלטה שהתקבלה כאמור ללא דיחוי.

"(2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להאריך את התקופה הקבועה בפסקה (1)(ב)" כלומר תקופה שהיא לא לצורך בחירות, "בהחלטה מנומקת אשר תישלח למבקש בתוך התקופה האמורה, אם בשל היקפם או מורכבותם של הטפסים המבוקשים יש צורך להאריך את התקופה; ההארכה לא תעלה על התקופה המתחייבת מהטעמים האמורים, ובכל מקרה לא תעלה על 60 ימים.

(ד) הוחלט לאשר בקשה לעיון, תבוצע ההחלטה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין; מזכירות
הוועדה המרכזית תודיע למבקש היכן ומתי יועמד חומר הבחירות לעיונו, והכל בהתאם למה
שנקבע לפי הוראות סעיפים 2(ד) עד (ו) או 3(ג), לפי העניין.

(ה) הוחלט לאשר בקשה לעיון, יועמד חומר הבחירות לעיון המבקש כפי שהחומר מצוי בידי
הוועדה המרכזית ואין הוועדה חייבת לעבד את חומר הבחירות לצרכיו של המבקש; היה חומר
הבחירות ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש באמצעים המשמשים דרך קבע את הוועדה
המרכזית.

(ו) הוחלט לדחות בקשה לעיון, כולה או חלקה, תשלח מזכירות הוועדה המרכזית

למבקש הודעה בכתב שבה יפורטו נימוקי ההחלטה; התקבלה ההחלטה על ידי העובד

המוסמך, תכלול ההודעה גם ציון אפשרותו של המבקש לערור על הדחייה בפני יושב ראש

הוועדה המרכזית לפי סעיף 7.

דחיית בקשות לעיון במקרים מסוימים

5

5. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2 או 3, לפי העניין, רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית או העובד המוסמך, לפי העניין, לדחות בקשה לעיון בשל אחד מאלה:

(1) הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה;

(2) חומר הבחירות נשוא הבקשה נוצר או נתקבל בידי הוועדה המרכזית, למעלה משלוש שנים לפני הגשת הבקשה, ואיתורו כרוך בקושי של ממש;

(3) לאחר שנקטה הוועדה המרכזית אמצעים סבירים, התברר לה שלא ניתן לאתר את חומר הבחירות נשוא הבקשה או שאינו מצוי ברשותה;

(4) חומר הבחירות נשוא הבקשה פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום; ואולם, בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הוועדה המרכזית למבקש היכן יוכל לרכוש את חומר הבחירות המבוקש, לקבלו או לעיין בו;

(5) חומר הבחירות נשוא הבקשה נוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ואין בהפניית המבקש לאותה רשות כדי להכביד הכבדה בלתי סבירה על קבלת החומר על ידי המבקש; ואולם, בדחותה בקשה לפי פסקה זו, תפנה הוועדה המרכזית את המבקש לרשות הציבורית אשר בידיה נוצר חומר הבחירות. לעניין פסקה זו, "רשות ציבורית" – כהגדרתה בחוק חופש המידע."

איזה רשות ציבורית יכולה להיות שמחזיקה חומר בחירות?

למשל, רשות האוכלוסין שמחזיקה את רשימות הבוחרים והחלוקה שלהלם לקלפיות. חוקר רוצה לדעת איך אנחנו מחלקים את האזורים הסטטיסטיים. המידע מצוי בידיי אבל לא אני עושה את זה. הוא מפנה אותו למשל ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לרשות האוכלוסין, לפי העניין, כדי שהוא יקבל את זה ושהם יבחנו את זה לפי הכלים שהלם.

"שיקולים לעניין דחיה של בקשה לעיון" - פה עשינו איזה תיקון אלעזר, נכון?

כן, אנחנו נעשה פה איזה תיקון, אנחנו נפרק את הסעיף הזה לשתי פסקאות נפרדות, כשהפסקה הראשונה תכלול את הרישא ואת פסקאות 1 ו-3, והפסקה השנייה תכלול רישא שתכף נסביר אותה ואת פסקה 2 שבעצם החלוקה של הסעיף הזה היא לשניים. למצב אחד, שזאת תהיה הפסקה הראשונה, שבו ככלל בה השופט, יושב ראש הוועדה, הוא במגמה לדחות את בקשת העיון, באים ואומרים לו: תשמע, למרות שאתה במגמה לדחות העיון, שים לב לעניין של המבקש בחומר הבחירות ועד כמה מדובר על הרבה חומר או עלות ההפקה שלו היא גדולה, ואם יש לו עניין גדול או שחומר ההפקה של זה זה קצת חומר, אז תיתן לו למרות שאתה שוקל אולי לדחות את הבקשה שלו, זה דווקא עילות למה אולי כן לתת. זו הפסקה הראשונה שתכלול את פסקאות 1 ו-3.

הפסקה השנייה תהיה הפוכה. זאת אומרת: גם במצבים שבהם אתה מבקש, שהשופט במגמה כן לתת את החומר, אז אומרים: תשמע, אם הגישו לך בקשה כן לשם ערעור בחירות, ואתה אומר: בסדר, אני רואה שיש לו עילות וכולי וכולי, עדין הוא צריך לשקול לכיוון השני אולי חלק מהחומר הוא צריך להשמיד וכולי בגלל עילות של הגנת הפרטיות. נניח שהוא מבקש את רשימות הבוחרים – הרי החומר הרגיש כולל מעטפות, פתקים ורשימות הבוחרים שמוחקים את השמות. ונניח שהטיעונים שלו כנגד אותו אחד שרוצה להגיש ערעור בחירות, שהוא אומר: ברשימות הבוחרים של הקלפי יש 500 מצביעים ואצלי יש 600. בשביל לוודא את הדבר הזה, אותו בן אדם, כשהוא מקבל את רשימות הבוחרים, הוא לא צריך לדעת את מספר הזהות של כל אחד ואחד, שזה מידע שיש בו פגיעה בפרטיות. הוא רק צריך לדעת כמה סימוני מחיקות היו ברשימות הבוחרים לעומת כמה פתקים יש. אז נגיד במצב כזה אומרים לשופט: תשמע, גם אם אתה שוקל לתת את החומר, שים לב שיש פה פגיעה בפרטיות ואולי תיתן לו את זה שלא יראה את מספרי הזהות, שיגידו לו כמה מחיקות היו או משהו בסגנון הזה. אנחנו פשוט נפרק את הסעיף הזה לשני - -

למרות שלפעמים את שמות האנשים, לא רק את תעודות הזהות.

יכול להיות שלפעמים גם שמות לא רלוונטיים. נכון. אם הוא רוצה רק לדעת מספרים, יכול להיות שגם השמות לא רלוונטיים. רק צריכים – נגיד יש - - - או עבוד בכיר של הוועדה, הוא יגיד: יש פה, אני סופר אחד, שתיים, שלוש, ארבע וכולי. יש פה 500 מחיקות ויש פה 600 פתקים, ואז לא מעניין אותו לדעת את השמות והפרטים.

לפעמים יכול להיות הפוך, שהערעור שלו זה שחלק מהאנשים שרשומים שהם הצביעו כבר נפטרו לפני חודשיים, שלושה, וארבעה, וגם אז השמות הם הנקודה המרכזית.

נכון. זה בעצם תלוי במקרה, מה הטענה שלו.

דרך אגב, כמה זמן לוקח לכם להתעדכן שאדם נפטר מבחינת הרשימות - -

זה היה תיקון לפני שנה, שהם מבקשים את - -

כן, אני יודע, אני זוכר. אני רק לא זוכר כמה בסוף...

אנחנו מקבלים את השמות של הנפטרים עשרה ימים לפני יום הבחירות ומחלקים אותם לקלפיות. אחרי זה זה כבר לא ריאלי. כמות האנשים היא כבר לא כל כך גדולה.

יש הסכם שבעשרה ימים לפני הבחירות אנשים לא מתים.

או לפחות לא מזינים את הפטירה שלהם למערכת. המתים לא מצביעים, זה רק פיקציה.

טוב, לא שמעתי בדיוק אז זה בסדר.

נראה לי שאין טעם שאקריא את 6.

כן, הסברנו את זה, זה בסדר. אתם תסגננו את זה אחר כך.

"ערר על החלטת העובד המוסמך לדחות בקשה לעיון בטפסים

7

7. התקבלה החלטה לדחות בקשה לעיון בטפסים על ידי העובד המוסמך, רשאי המבקש לערור על ההחלטה לפני יושב ראש הוועדה המרכזית.

מסירת חומר בחירות בתנאים

8

8. חומר בחירות שהוחלט להעמידו לעיון מבקש לפי כללים אלה, יועבר למבקש תוך השמטת פרטים שגילויים עלול לפגוע בחשאיות ההצבעה, ותוך השמטה של פרטים שגילויים מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין ובכלל זה לפי סעיף 2.

תשלום

התשלום בעד צילום או הדפסה של חומר בחירות

9

9. התשלום בעד צילום או הדפסה של חומר הבחירות המבוקש יהיה בסכום של 0.20 שקלים חדשים לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהודפס."

זה בזיקה לתקנות האגרות של חופש המידע, שבו אנחנו רק לוקחים את המחיר של הדף ועלויות - - - זה המחיר. אנחנו כמובן לא גובים. אין לנו פה אגרת הפקה, אנחנו לא מקבלים תמורה, אין אגרת בקשה. העבודה של העובדים שיצטרכו לשבת על כל החומר ולבחון אותו לא נכללת פה, זה על חשבון אוצר המדינה מה שנקרא.

"(א) המגיש בקשה לעיון לפי כללים אלה, הכוללת בקשה לקבל עותק מצולם או מודפס של חומר
הבחירות המבוקש, יתחייב לשאת בתשלום בעד הצילומים או ההדפסות שיימסרו לו, עד לסכום שלא
יעלה על 150 שקלים חדשים.

(ב) היה למנהל הכללי של הוועדה המרכזית יסוד סביר להניח, עם הגשת בקשה לעיון, או בכל
שלב משלבי הטיפול בה, כי הצילום או ההדפסה יהיו בהיקף שיחייב תשלום בסכום כולל העולה על
150 שקלים חדשים, יודיע למבקש על הסכומים המשוערים בעד צילום המידע או הדפסתו, ורשאי
הוא לדרוש מן המבקש להפקיד את הסכום המשוער או חלק ממנו.

(ג) הטיפול בבקשה שהמנהל הכללי של הוועדה המרכזית הודיע לגביה למבקש כאמור בסעיף
קטן (ב), לא ימשיך עד שיודיע המבקש על הסכמתו לשאת בעלות המשוערת ויפקיד את הסכום
המשוער או חלק ממנו, לפי הנדרש.

מסירת חומר
בחירות

1

1. צולם או הודפס חומר בחירות בהתאם לבקשה לעיון, תודיע מזכירות הוועדה המרכזית למבקש על הסכום הכולל לצילום או להדפסה שחושבו לפי פרק זה, והמבקש ישלם את הסכום כתנאי לקבלת החומר.
תוספת ראשונה
(סעיף 1)
חומר רגיש

רשימות הבוחרים לפי תקנה 60 לתקנות הבחירות, שהיו בשימוש ביום הבחירות בכל ועדות הקלפי.

החומר הכללי לפי תקנה 93(2) לתקנות הבחירות," שהיא רשימת החומר הגולמי מהבחירות. הפתקים והמעטפות, האריזות שכוללות את המעטפות הפסולות, כל סוג של החומר כפי שהוא מחולק בתקנות.

תוספת שנייה
(סעיף 1)
טפסים

1. זהותון שסופק לוועדת הקלפי לפי תקנה 33(ב)(2) לתקנות הבחירות.

2. החומר היסודי לפי תקנה 93(1) לתקנות הבחירות, למעט רשימות הבוחרים כאמור בפסקה (ב)
של אותה תקנה." שזה הפרוטוקולים של ועדת הקלפי והמסמכים - - -

3. כתבי המינוי של ממלאי התפקידים בוועדת הקלפי שנערכו לפי טפסים 2 עד 3 שבתוספת לתקנות
הבחירות.
4. פרוטוקול רישום פרטי מצביע במעטפה חיצונית בקלפי מותאמת לאנשים המוגבלים בניידות,
שנערך לפי טופס 26ד שבתוספת לתקנות הבחירות.
5. פרוטוקול בדבר הצבעה בקלפי שבה מצביעים באמצעות מעטפות חיצוניות, שנערך לפי אחד מטפסים אלה שבתוספת לתקנות הבחירות:

(א) טופס 27 – פרוטוקול הצבעה בכלי שיט;

(ב) טופס 27א – פרוטוקול הצבעה בבתי סוהר ובתי מעצר ופרוטוקול בתי חולים;

(ג) טופס 27ב – פרוטוקול הצבעה בנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות של ישראל."

בשלושת המקומות שמותר להצביע בהם מחוץ לקלפי המיועדת לו?

נכון.

יש לך הצעת חוק - - -

נכון, הנושא של צוות אוויר.

זה הצוות והטייסים.

בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות - הכוונה זה כל אדם או רק עובדי מדינה?

לא, רק עובדי מדינה ובני זוגם ונציגים של המוסדות הציוניים ובני זוגם, שזה מה שמפורט בחוק. זה יוצא "גרוסו-מודו" 5000 איש מכל הארץ.

סעיף 6 זה סעיף שיורי שאומר: חומר ששכחנו, שלא מצאנו, חומר חדש שהתווסף אחר כך – יתייחסו בו - - -

"6. כל חומר שעל ועדת הבחירות להשמיד בתום המועד להגשת ערעורי בחירות לפי סעיף 79א(א) לחוק, ושלא פורט בתוספת הראשונה או בפרטים 1 עד 5 לתוספת זו."

זהו. לא ארוך.

חברי, אין להם מה להגיד, נכון?

טוב, אז אנחנו נצביע בעד לאשר את זה. מי בעד לאשר את כללי הבחירות לכנסת (מיון בחומר בחירות), התשע"ח-2018. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – 1

נגד – אין

נמנעים – אין

הכללים אושרו.

אושר פה אחד.

תודה רבה.

איך אומרים? אני לא יודע אם אתם מכינים עוד עדכונים או עוד דברים?

אנחנו כל הזמן עובדים על תיקונים, וברגע שיש לנו מסה אנחנו מביאים לוועדה.

הנושא של תעמולת הבחירות, זה גם קשור אליכם? זה כבר נמצא אצלנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:37.