ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 545

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 13:00

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 82) (החלפת המונח "עניין לציבור" בעילה לסגירת תיק), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעל גרמן – מ"מ היו"ר

מיכל רוזין

מנהל מחלקת עררים, משרד המשפטים - ד"ר יניב ואקי

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים - רויטל גור

יועמ"ש מדור אח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - אילת גורצקי

קמ"ד חקירות באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - דפנה רומן

חבר בארגון "המלחמה בעוני" - יצחק אליהו

נועה ברודסקי לוי

אסף פרידמן

אור שושני

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 82) (החלפת המונח "עניין לציבור" בעילה לסגירת תיק), התשע"ח–2018

שלום לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה בהצעת חוק סדר הדין הפלילי, שינוי שם "עילת חוסר עניין לציבור" בסגירת התיקים. אני חושבת שההצעה של מיכל רוזין נפלה על אוזניים קשובות והתאימה למגמה של משרד המשפטים, של הפרקליטות ושל כולם – ושאף אחד לא יעז לומר שיש פה רק עניין סמנטי, כי יש פה גם עניין משמעותי עמוק. גם של המשטרה.

אני רוצה לשים את מסגרת הזמן שלנו – אנחנו נצטרך לגמור ב-13:40, ואני מקווה שנגמור אפילו לפני כן. נועה, בבקשה.

שלום לכולם. דיברנו כבר בקריאה הראשונה על הצעת החוק ועל המטרה שלה. אנחנו לא באים לשנות את העילה אלא לנסח אותה באופן שיהיה פחות פוגעני כלפי נפגעי העבירה. לכן אנחנו מבקשים לשנות את המונחים ל – "הנסיבות אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה בדין".

אני מציעה שניכנס להקראה, ובכל מקום שבו יש אולי איזושהי הערה אז יפעת או מישהו אחר יעיר.

יש כמה שינויים קטנים שדיברנו עליהם עם משרד המשפטים והמשטרה לקראת הדיון. אנחנו נדבר עליהם כשנגיע לסעיפים.

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 82) (החלפת המונח "עניין לציבור" בעילה לסגירת תיק) התשע"ח–2018

תיקון סעיף 59

1.

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 59, במקום "שאין בדבר ענין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה".

תיקון סעיף 59א

2.

בסעיף 59א(ב) לחוק העיקרי, במקום "שאין בדבר ענין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה".

תיקון סעיף 62

3.

בסעיף 62 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "שאין במשפט ענין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין" ובמקום "בשל העדר ענין לציבור" יבוא "בשל עילה זו";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "עילת סגירת התיק " יבוא " ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין – בנוסח שבחלק א' בתוספת השביעית ".

זאת אומרת, ההודעה תהיה לפי נוסח שעוד מעט נגיע אליו בתוספת שאנחנו מוסיפים, שיבהיר באיזה צורה מבהירים את הדברים לחשוד ואחר כך גם לנפגע.

תיקון סעיף 62א

4.

בסעיף 62א(ב) לחוק העיקרי, במקום "שאין במשפט ענין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".

תיקון סעיף 63

5.

בסעיף 63 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ואם עילת סגירת התיק היא שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין – בנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין".

תיקון סעיף 64

6.

בסעיף 64(א) לחוק העיקרי –

(1) ברישה, במקום "משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור" יבוא "משום שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין";

(2) בפסקה (3), במקום "בשל היעדר ענין לציבור" יבוא "משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".

עכשיו אנחנו מגיעים לשני סעיפים שלא תיקנו בקריאה ראשונה, ואמרנו שנחשוב עליהם לקראת קריאה שנייה ושלישית. מדובר על הנושא של עריכת הסדר, מה שנקרא הסדר מותנה, שבו בעצם לא מעמידים לדין אלא מגיעים עם החשוד להסדר, אחרי שבמשטרה ובתביעה כן התרשמו שיש ראיות ולכאורה יש עניין לציבור גם בהעמדה לדין, אבל יכולים להסתפק גם בעריכת הסדר. מדובר בסעיף 67א.

רגע, איפה את נמצאת?

אני כרגע מדברת על שני סעיפים שלא היו. הראשון הוא 67א. בדיון הקודם, בקריאה הראשונה, אמרנו שנחשוב על זה, ולא הכנסנו תיקון. אני אקריא את מה שחשבנו לכתוב בו:

בסעיף 67א(ב) "אם ראה תובע כי קיימות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא על האמור בסעיף 62א שלא להעמיד חשוד לדין ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר) אם ראה" – כרגע כתוב "אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על עניין הציבור בנסיבות המקרה", ומה שחשבנו זה לכתוב "אם ראה כי נסיבות העניין מתאימות יותר לעריכת הסדר על פני העמדה...", או משהו כזה. אנחנו עוד נזקק את הנוסח.

לא הבנתי למה את מתקנת.

במקום "עניין לציבור", נגיד "אם ראה" – אם התובע ראה – "כי נסיבות העניין מתאימות יותר לעריכת הסדר על פני העמדה לדין". בסדר?

בסדר.

אין התנגדות ואין הערות.

אותו דבר נעשה גם ב-67ב(ב). בפסקה (2) כתוב "יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין מתאימות יותר להעדפת הסדר על פני העמדה לדין".

וזה במקום "עניין לציבור"?

בדיוק.

נהדר, אין התנגדות. הלאה.

אני ממשיכה בתיקון.

תיקון סעיף 67ז

7.

בסעיף 67ז לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין";

(2) בסעיף קטן (ג)(1), במקום "שאין בדבר עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".

תיקון סעיף 229

8.

בסעיף 229(ג) לחוק העיקרי, במקום "שבנסיבות המקרה אין ענין לציבור בהמשך ההליכים" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להמשך ההליכים".

יפה מאוד.

עכשיו הערה שהמשטרה העלתה בפנינו: השאלה אם אולי כדאי לכתוב במקום רק "נסיבות העניין", גם "מכלול נסיבות העניין" או "הנסיבות בכללותן".

אין בעיה.

מבחינת הלשון העברית אין לזה משמעות, כי "נסיבות" זה לעולם "כלל הנסיבות", ואנחנו צריכים הרי להידרש לכל הנסיבות כשאנחנו סוגרים תיקים. אבל מבחינת המסר שעובר לציבור, כשכותבים "הנסיבות בכללותן" אני חושבת שזה גם מבהיר מסר מאוד רציני – שהתייחסנו לחומרת המעשה, למהות המעשה, לכל הנסיבות. ויכול להיות שנכון, כבודך במקומך מונח, אבל יש נסיבות נוספות, שמבקרה הזה לא מצדיקות העמדה לדין. כך שאין לזה משמעות ברמת העברית, אבל אולי יש לזה משמעות ערכית. לשיפוטכם.

אני מסכימה. נועה העלתה את זה בפנינו ואני בהחלט חושבת שזה נכון, מהותית.

אז אנחנו נכתוב או "הנסיבות בכללותן" או "מכלול נסיבות העניין". בעצם בכל מקום אנחנו נוסיף את זה.

הוספת תוספת שביעית

9.

אחרי התוספת השישית לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת שביעית

הודעה בדבר סגירת תיק משום שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין

חלק א' – הודעה לחשוד

(סעיף 62(ב))

לאחר – פה כתבנו בקריאה הראשונה "לאחר סיום החקירה", אבל המשטרה העירו שכדאי לכתוב "לאחר ביצוע החקירה" או "לאחר החקירה", כדי לא להגדיר מה זה בדיוק סיום החקירה – החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

חלק ב' – הודעה למתלונן

(סעיף 63)

לאחר בדיקת תלונתך הוחלט – פה גם יש הערה של המשטרה: לבהיר שלא להוסיף "לחקור", כדי לא להיגרר לשאלה בדיוק באיזה שלב - - -

אז מה את רוצה להגיד?

המשטרה ביקשה כך: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שלא להוסיף לחקור, משום - - -

בואי תחזרי, כדי שנבין.

אני מקריאה מתחילת המשפט:

לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שלא להוסיף לחקור, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

אני חייבת להגיד שיש פה בנוסח קצת פרדוקס. כי מצד אחד את אומרת שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, אבל גם אומרים לו: לאחר שחקרנו החלטנו שלא... אני לא הייתי מוסיפה.

נכון, זה מתנגש עם פתיחה בחקירה, משום שלמעשה ברגע שהוגשה תלונה, לכאורה נפתחה חקירה. מבחינת המשטרה המועד שבו נפתחת חקירה באופן פורמלי הוא מועד של פתיחת תיק משטרתי וחקירת חשוד תחת אזהרה. כי בהחלט יכול להיות שתוגש תלונה, אבל התיק ייסגר ללא חקירה, ואז גם אין לנו חשוד, זאת אומרת, אין כתם פלילי, אין רישום פלילי ואין חשוד. יש מקרים כאלה, כאשר אלה מקרים קלים מאוד, למשל כביסה שטפטפה משכן לשכן. מגישים המון תלונות כאלה, וברור שזה לא מתאים ולא פלילי, ואנחנו אפילו לא נפתח תיק, לא נחקור באזהרה ולא נכתים אדם.

מצד אחד, אדם שטורח ומגיע להגיש תלונה במשטרה, אנחנו רוצים להגיד לו שהחלטנו שלא לחקור - - -

אבל למה הנוסח הזה לא אומר את זה? למה לא, "לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה"? למה צריך להוסיף משהו.

הנוסח אומר את זה.

אז בואו נשאיר אותו כפי שהוא.

זה יוצר סתירה בנוסח.

היה אפשר להגיד - - - ואחר כך להגיד שהנסיבות בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה. אבל זה כבר לא תואם בדיוק את הסעיפים של החוק.

בוא נשאיר את זה כפי שזה.

הודעה לעניין אי־העמדה לדין: לאחר – גם פה נתקן ל"ביצוע חקירה" או "לאחר החקירה" – החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.".

בסדר גמור.

אז אנחנו מתחילים את התיקונים העקיפים.

תיקון חוק כלי הירייה

10.

בחוק כלי הירייה, התש"ט–1949‏, בסעיף 10ג(ה)(2), במקום "בשל היעדר עניין לציבור" יבוא "משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".

תיקון חוק התכנון והבנייה

11.

בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965‏, בסעיף 239(א)(5), במקום "כי בנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך חקירה או בהעמדה לדין פלילי" יבוא "כי נסיבות המקרה אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי".

ב-12, תיקון חוק ניירות ערך, אני מציעה שנתקן בדומה למה שעשינו בחוק סדר הדין הפלילי בנושא ההסדר המותנה, כי אלה גם סעיפים שמדברים על הגעה להסדר, שקיים בחוק ניירות ערך. אני מציעה שנעשה את זה, שלא כמו בקריאה הראשונה, בהתאמה למה שעשינו עכשיו לגבי הסדר מותנה - - -

אז תקראי את הסעיף כפי שהוא יהיה.

תיקון חוק ניירות ערך

12.

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏ –

(1) בסעיף 54ב(א), במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שסבר" יבוא "ובלבד שסבר שנסיבות העניין מתאימות יותר לעריכת הסדר על פני העמדה לדין.";

בלי "תוך מילוי תנאי ההסדר", נכון? את מורידה את זה?

זה ברור שזה תוך מילוי תנאי ההסדר, לא?

הרעיון גם בהסדר מותנה בחסד"פ וגם בחוק ניירות ערך הוא שלא עצם הטיית ההליך הפלילי להליך חלופי, רק הוא צריך לענות על העניין הציבורי, אלא גם התנאים שקובעים. הסנקציות שבעצם מוטלות על החשוד, גם הן צריכות להוביל לכך שזה ממצה את העניין לציבור.

אז איך אנחנו ננסח את זה?

אולי "ובלבד שסבר כי נסיבות העניין מתאימות יותר לעריכת הסדר, תוך מילוי תנאיו, על פני העמדה לדין".

למה לא להשאיר "תוך מילוי תנאי ההסדר"?

פשוט כי זה חוזר על המילה. "כי נסיבות העניין מתאימות יותר לעריכת הסדר, תוך מילוי תנאי ההסדר, על פני העמדה לדין".

אולי להפוך: "ובלבד שסבר שנסיבות אינן מתאימות להעמדה - - -

אבל הן כן מתאימות.

אוקיי. אז "ובלבד שסבר שנסיבות העניין מתאימות לאי-העמדה לדין, אך תוך מילוי תנאי - - -

אבל אז זה לא מחדד את מה שחשוב בדרך כלל לתביעה - - -

למה לא להשאיר "תוך מילוי תנאי ההסדר"?

אין בעיה, אפשר להשאיר ולהוסיף את זה. אז זה יהיה "כי נסיבות העניין מתאימות לעריכת הסדר, תוך מילוי תנאיו, על פני העמדה לדין".

בסדר גמור.

והוועדה יכולה להסמיך אותנו לנסח את זה אחר כך בצורה הכי מדויקת שאפשר.

"תוך מילוי תנאיו" זה בסדר גמור.

אנחנו עוד נחדד את זה.

ואותו דבר בסעיף 54ה(א): במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שסבר" יבוא "ובלבד שסבר שנסיבות העניין, תוך מילוי תנאי ההסדר, על פני העמדה לדין.".

בסדר. 13.

גם פה אני רוצה להעיר משהו. מדובר פה על עבירת חוץ, שבה יש ליועץ המשפטי לממשלה שיקול דעת אם להעמיד לדין; אם לציבור יש עניין בהעמדה לדין. זה כנראה עניין לציבור שהוא מחודד יותר, כי למרות שזאת עבירת חוץ כן צריך להיות כאן עניין להעמיד לדין. בקריאה ראשונה אנחנו כן תיקנו בהתאמה לכך, אבל משרד המשפטים העיר שזה קצת מורכב לכתוב בסעיף הזה את אותן נסיבות כמו בדברים אחרים, והייתה לו הצעה או להשאיר את העניין לציבור או בכלל להוריד את זה.

אנחנו בעד להוריד, אם אין לכם התנגדות.

אז אנחנו פשוט נשאיר את זה בשיקול דעת של היועץ המשפטי לממשלה, בלי - - -

בדיוק.

גם מבחינה מהותית, הוא הרי לא רק שוקל אם זה מעניין את הציבור, אלא הוא שוקל את מכלול הנסיבות.

אז מה שנעשה זה נכתוב: בחוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 9(ב) יימחקו המילים "כי יש בכך עניין לציבור".

יופי.

תיקון פקודת הרוקחים

14.

בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981‏, בסעיף 56ח(א), במקום "שאין בהגשת קובלנה כאמור עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להגשת קובלנה כאמור".

מדובר פה בכמה תיקונים של דין משמעתי באותו האופן.

תיקון חוק העבירות המינהליות

15.

בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסעיף 8א(א)(2), במקום "אין עניין לציבור בהמשך ההליכים" יבוא:

נסיבות המקרה אינן מתאימות להמשך ההליכים".

תיקון חוק טיפול בחולי נפש

16.

בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991‏, בסעיף 21א(א), במקום "וכי קיים עניין לציבור בהעמדתו לדין" יבוא "וכי נסיבות העניין מתאימות להעמדתו לדין".

תיקון חוק המתווכים במקרקעין

17.

בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 14יא(ה), במקום "שאין בהגשתה עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להגשתה".

תיקון חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים

18.

בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג–2012‏, בסעיף 26(א), במקום "שאין בהגשת קובלנה כאמור עניין לציבור" יבוא "שנסיבות העניין אינן מתאימות להגשת קובלנה כאמור".

תיקון חוק המאבק בטרור

19.

בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016‏, בסעיף 57(ב)(2), במקום "מטעמים של חוסר עניין לציבור" יבוא "משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין".

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב

22.

בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 - - -

מי עשה את העבודה הזאת? למצוא את כל סעיפי - - -

היום זה במאגרים המשפטיים - - -

זו עדיין עבודה קשה.

של נועה.

נכון.

אז אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות כדי להודות לנועה על העבודה לקראת הדבר הזה.

אנחנו מצטרפות.

לחלוטין.

אני אסיים להקריא את התיקון:

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב

20.

בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, בסעיף 171(ה), במקום "זולת אם סבר שאין בהגשתה עניין לציבור" יבוא "זולת אם סבר שנסיבות העניין אינן מתאימות להגשת קובלנה".

פנטסטי. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור החוק – פה אחד

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 82) (החלפת המונח "עניין לציבור" בעילה לסגירת תיק), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.