ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-07OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 682

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 9:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "גמלים משוטטים בנגב בהפקרות – פתח לאסונות ברכוש ובנפש", של חה"כ יואב בן צור

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

ג'מעה אזברגה

סעיד אלחרומי

יואב בן צור

איתן ברושי

מסעוד גנאים

שרן השכל

חיים ילין

בצלאל סמוטריץ

יפעת רווה - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הגר סיליקטר - רפרנטית חקלאות, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רעות בינג - משפטנית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

צילה רבקה נאה - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר קלהורה - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בנימין הגואל - מתמחה, משרד המשפטים

אבי אזולאי - מנהל מרחב דרום, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

חן כהן - מנהלת אגף א' הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמי רוטמן - יועמ"ש, רשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר תמיר גושן - מנהל השירותים הווטרינריים בשדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מרסלו מיקוליצקי - רופא וטרינר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ברק שדיאור - עו"ד, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלי דוידסון - ר' אגף הגנה על בע"ח, המשרד לאיכות הסביבה

עמיר גיבלי - סגן מפקד משטרת התנועה הארצית, המשרד לביטחון פנים

דנה ימינחה - ראש מדור ייעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים

שלמה לוז - ראש מדור הנדסה ותשתיות, המשרד לביטחון פנים

אבי כהן - קצין אגף מבצעים נגב, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי - עוזרת יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

בר לוי - עוזרת היועמ"ש, ביטחון פנים

עדי טל נוסבאום - עוזרת ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רוני מרציאנו מרום - ראש מועצת מצפה רמון, מרכז השלטון המקומי

סיגל מורן - ראשת המועצה האזורית בני שמעון

אריאל אולמן - יו"ר, ארגון מגדלי הגמלים בישראל

ישראל אסל - עו"ד, מטפל בנפגעי תאונות דרכים

צביקה באר - מנהל תחום דיגיטל, עמותת אור ירוק

מאיר דויטש - נציג, עמותת רגבים

יוסי וולפסון - מנהל תחום חיות במשקים, תנו לחיות לחיות

שרון קון - מנהל לוגיסטי, חברת א.ע. ביו-אקולוגיה

עליזה כהן - יועצת רגולציה ואסטרטגיה, חברת א.ע. ביו-אקולוגיה

שי פלד - מנהל השירות הווטרינרי רמת השרון, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות

אבי פנקס - יו"ר העמותה למען חיות משק

הילה קרן - מנהלת מדיניות וקמפיינים, עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את רגבים

מיכאל שאינסקי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אנונימוס

מירב תורג'מן

לאה ורון

רונית יצחק

"גמלים משוטטים בנגב בהפקרות – פתח לאסונות ברכוש ובנפש", של חה"כ יואב בן צור

בוקר טוב לכם, יקיריי, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, רשמת, דובר, אורחים נכבדים. ברשותכם, היום יום שלישי פעמיים כי טוב, נשתדל לעשות את זה שלוש פעמים כי טוב עד שחבר הכנסת בן צור, שהמתנו לו בסבלנות, יתפוס את מקומו.

אני, ברשותכם, אפתח כמדי יום בהקראה של שיר, כפי שאני נוהג לעשות מדי יום. והיום אני אקריא את שירו של אלחנן ניר, יליד 1980, משורר, סופר ועיתונאי. מלמד בישיבת "שיח יצחק" באפרת, ועורך מוסף שבת של "מקור ראשון". פרסם ספרי שירה, ואף זכה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס רמת גן לספרות, ובפרס ראש הממשלה ליצירה. שיריו פורסמו באנגלית, ערבית, ספרדית, יפנית, ואפילו בפולנית, והולחנו ובוצעו בידי הרכבים שונים.

את השיר "עכשיו להודות" אקריא מתוך ספר שיריו האחרון שנקרא "מי שנפלה עליו מפולת".

"איש צעיר קם בבוקר / והיקרים לו הופכים למשימות: / אחת: דיבור אל אלוהים. / שתיים: סנדוויצ'ים לאישה. / (לבזק יותר מיץ לימון על האבוקדו, / ואם אפשר תמרח גם בקצוות, כמו שאני אוהבת). / שלוש: לקחת את הילדים לגן. / ארבע: לנסוע לעבודה. רופא שיניים, / ומתי יבוא הלילה ויציף את רחובות החיפוש, / ומתי שוב ישרוף בו ירח בוער / ואימה גדולה נופלת / ולמה זה אנוכי / והילד בוכה, אבא בוא, התנין שוב מטפס / בוא אל החיים. / עכשיו להודות."

אחלה שיר.

בוא נמשיך, זה עדיף.

חיים, תן לנו קצת להתבטאות, הוא יהיה מוכן לקרוא שירים עד הלילה, אין לו בעיה עם זה. גם חוקים הוא קרא במהירות אתמול, לא שמעת?

זה מה שאני אומר, בן צור - - -

דרך אגב, כמו שבן צור אמר, קראתי אתמול מהר. רק מי שלמד בחדר יש לו את המיומנות הזאת.

לאחר?

לקרוא – לא שמעת אתמול.

לא שמעת אתמול, אתה התקזזת. בזמן האחרון אתה מתקלקל.

ידידי, להתקזז?

הלכת בלי להתקזז, סליחה.

חברות וחברים, אני מזכיר, המתנו לחבר הכנסת יואב בן צור כדי שיפתח ויציג את "גמלים משוטטים בנגב בהפקרות – פתח לאסונות ברכוש ונפש", כהצעה לסדר-היום שהגיעה אלינו לוועדה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כל המכובדים כולם, חבריי חברי הכנסת, כל האנשים שנמצאים פה, רבותיי, לפני כמה שבועות משפחה שיצאה לשמחה באחד מכבישי הנגב התנגשה בגמל, ובן המשפחה, ילד בן 13 נהרג, השאר שהיו באוטו נפצעו.

אני חושב שצריך למצוא את הפתרון מי אחראי על מה, למה הגמלים האלה משוטטים ומגיעים לכביש, איזה דרכים יש כדי למנוע את הדברים הללו ואת האסונות הללו. אני חושב שהרשויות שנמצאות פה, ואינני יודע בדיוק לומר ולהצביע על מי צריך לטפל במה, אבל חייבים לטפל בתופעה הזאת. לא יכול להיות שבגלל בעלי חיים בכבישים ייגרמו אסונות מהסוג הזה. זאת משפחה שאבד עליה עולמה עם הילד, הנער שנהרג שם, ואני חושב שאנחנו צריכים לתת את הדעת לראות איך אנחנו מונעים את האסון הבא. תודה רבה, אדוני.

תודה, אדוני. ברשותכם, אני אאפשר קודם כול לעוד חברי כנסת שירצו להתייחס. אני רק רוצה להזכיר, הדיון הבא יתקיים כבר על הצעת החוק שמנסה לתת מענה לעניין, מנסה להתמודד בדרך כזאת או אחרת. אני אאפשר לחבר הכנסת איתן ברושי. אתה רוצה להתייחס? כבר הגשת לפני למעלה מכמה חודשים, לא?

בוקר טוב, אדוני, חברי הכנסת, יושב-ראש, השותפים לדיון החשוב הזה, כי הוא באמת דיון באיחור גדול. במאי 2016 כבר הגשתי, ולא לבד, דיון מהיר אז בוועדת הפנים כתוצאה מזה שב-30 במאי אירעה תאונה חזיתית כביש 2357, באר שבע לכיוון חצרים, וגבתה את חייה של נהגת הרכב. היה לנו עוד פירוט פה של אירועים ונפגעים, ואני חושב שיש כאן בעיה. פניתי גם ליושב-ראש הכנסת, וכמובן לחברי יושב-ראש הוועדה כבל, גם בדיון המהיר מאז, וגם הגשת החוק, שוודאי רבים פה שותפים, גם אני, לחוק שהוגש בנושא הזה פ/2857 - - -

הצעת החוק.

הצעת החוק, צודקת. הצעת חוק חובת סימון פיקוח על בעלי חיים התשע"ו–2016. זאת אומרת שיש חומר, יש בקשה לדיונים, הכנסת לא הייתה אטומה ולא עיוורת למחדל הזה. ואני קודם כול מביע השתתפות כנה בצער, ולאחרונה ילד בן 13 ממצפה רמון. לא ניתן להצדיק את הסחבת. ואני אומר לכם, חברי הכנסת, יש מעט דברים שהאחריות מוטלת דווקא על הכנסת. יכול להיות שזה אחד מהדברים שמוטלת עלינו האחריות, מדוע זה לא קרה עד היום? החוק הזה לא אושר, ויש כתובת. הכתובת היא קודם כול משרד החקלאות והשירותים הווטרינריים שמתווכחים שנים איפה ישימו את המכשירים השונים, את האלמנטים השונים כדי שידעו מי הבעלים של הגמלים. זה לא מוצדק המחדל הזה.

צריך להיכנס לחקיקה מהירה, ואם זה תלוי בי, לפני הפגרה. וצריך לאכוף, ויש פה משטרה ויש פה רשויות. יש כאן הפקרות שגבתה חיי אדם. ומצער הדבר שהיה צריך לקרות אסון ועוד אסון ועוד אסון כדי שמישהו יבין שיש מחדל. וקודם כול הכתובת היא משרד החקלאות, ואני לא יודע אם יש פה נציג, שיבוא ויסביר כמה שנים צריך לקיים דיון איך מסמנים גמלים במאה ה-21 במדינה המתקדמת בעולם. תודה.

תודה. אני רק רוצה להעיר הערה. השר, שר החקלאות אורי אריאל רצה להגיע, הוא התכוון להגיע לדיון. נבצר ממנו להגיע כיוון שהוא האיש שנשלח על-ידי הממשלה לייצג אותה היום בהלוויה, אז לצערי הוא לא יכול להגיע.

אבל יש שם עוד כמה פקידים.

הם יגיעו, אין לי ספק, כבר ראיתי חלק מהם מסתובבים במסדרונות. אז אנחנו נעשה את זה ככה, הגב' רבקה כהן אימו של דוד כהן, זיכרונו לברכה. בבקשה, גברתי; ולאחר מכן – חבר הכנסת אלחרומי. בבקשה.

לפני שלוש שנים בערב חנוכה הבן שלי נהרג מתאונת גמל. באותו יום הייתי איתו, כי הוא ניהל את המכינה, והיה לנו יום מקסים. ובעצם היה נורמלי שהוא יגיע הביתה ויספר לאישתו על היום הנהדר הזה. אבל, לצערי, הוא נתקל בגמל, וזהו, נשארו שלושה ילדים יתומים ואישה אלמנה צעירה.

כבר באותו יום שקברנו אותו ביקשנו שתעשו משהו, תקבעו את החוק הזה שהוא כל כך נורמלי. לא ייתכן שאין חוק שיאמר מי אחראי על הגמל הזה. איך ייתכן שבעל הגמל מתחמק מאחריות, והוא ממשיך לחיות כרגיל והנפגעים נשארים כמו שהם ללא תשובה, ללא פתרון. ובמשך שלוש שנים לא נעשה דבר.

שמענו על עוד מקרה ועל עוד מקרה ועל עוד מקרה, ובעל הגמל, בעלי הגמלים ממשיכים להסתובב. למה אין רישום מדויק של הגמלים? למה אני כנפגע צריכה לחפש את בעל הגמל? אם היה רישום, לפי המספר היה אפשר להגיע אליו. אין רישום. שמים מספר, ובעלי הגמלים ברגע שיש תאונה חותכים את האוזן ואין מספר. הגמלים מסתובבים חופשי. אני נוסעת לבקר את הנכדים שלי, לא פעם אני נעצרת עד שהגמלים יעברו. והאסונות האלה יכולים לקרות לכל נוסע מתל אביב או מאילת, הגמלים לא יכולים לבחור במי לפגוע. פשוט המצב הוא הפקרות מוחלטת, כאילו שאין לנו כנסת בישראל, כאילו שאין לנו ממשלה בישראל, כאילו שאין דין ואין דיין.

גברתי, א. תודה. ב. אני מבטיח לך שבמה שתלוי בי כיושב-ראש הוועדה אני אעשה את הכול כדי לסגור את העניין הזה. אני, כמי שפה בוועדה לקח את נושא המאבק בקטל בדרכים בצורה שלא הייתה כמותה, וזה מוות כל כך לא - , כל כך לא - , בוודאי בוודאי כשזה תוצאה של אירוע שבפירוש אפשר היה למנוע את זה. ובמה שתלוי בי אעשה את כל אשר נדרש כדי להביא את הפרשה הזאת לסיומה. אולי כך נציל חיים של אחרים. תודה, גברתי, ואני משתתף, ואנחנו כולנו פה משתתפים בצערך. אין לי מילים.

חבר הכנסת אלחרומי; ולאחר מכן – סיגל מורן ראשת המועצה האזורית בני שמעון; ולאחר מכן – חיים ילין. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש, תודה גם לחברי המציע. דיברנו אחרי הדברים שלך במליאה, רבקה אני משתתף בצערך, אני משתתף בצער כל המשפחות הנפגעות. אני חושב שאובדן חיי אדם אי-אפשר לתמחר. זה דבר שנשארים איתו כל החיים, זה דבר שחובתנו כחברי כנסת, חובתנו כמנהיגי ציבור לעשות את כל שביכולתנו בכדי למנוע הישנות דברים כאלה. אני שוב משתתף בצערך, משתתף גם עם חברי איתן בנושא הזה.

חברים, הלוואי שהייתה נוסחת קסם שנוכל למנוע תאונות דרכים. אני הייתי חותם בעשר אצבעות על נוסחת קסם שנמנע תאונות דרכים ונמנע אובדן חיי אדם מסיבות שונות, ולא רק מסיבת הגמלים, אלא מאלף ואחת סיבות שאנחנו מתמודדים איתם כחברה. החברה הישראלית בכלל, ואנחנו כמנהיגות ציבורית חיים אותה, ואנחנו נפגשים כמעט באופן שבועי עם משפחות שנפגעו מתאונות דרכים.

עכשיו לעניינינו ולהצעה של חברי בן צור. תראו, שלוש סוגיות שצריך להציף אותן לפני הדיון המפורט בהצעת החוק, שיש לי מה להגיד גם שם. א. לגבי הגמלים עצמם. עד עכשיו משרד החקלאות לא הכיר בגמלים כבהמה שזכאית לשטחי מרעה. היא אינה מוכרת כבהמה שזכאית.

לפי חוק היא לא מוכרת.

בדיוק. היא לא מוכרת. ולכן, הגמלים האלה ובעלי הגמלים בעצם לא זכאים להקצאת שטחי מרעה כמו בעלי עדרים אחרים שנמצאים בנגב, והם נמצאים רחוק מהכבישים. ב. אנחנו צריכים להודות גם, אנחנו כאנשי הנגב – אני עכשיו מדבר כאיש הנגב, כאדם שפעל המון בנגב בתחומים שונים – צריך להודות שאיפה שיש טיפול בכבישים, שם הפגיעה בתאונות הדרכים גם עם בעלי חיים כמעט שואפת לאפס. ואני אתן דוגמאות. בכביש שאני גר קרוב אליו, בכביש 40 בין באר שבע לרמת חובב, בכביש, אחרי שהוסדר ואחרי שכבר יש מעקה בטיחות ויש הגנה על הכביש משני הצדדים, יש כמעט ואפס תאונות עם בעלי חיים.

ג. התאונות מתרכזות - - -

זה מייצר – סליחה, ברשותך – בעיה אחרת, למרות שפה פתרו את זה בכביש מס' 1 בצורה מאוד יפה, צריך לייצר מקטעים שבעלי החיים יכולים לעבור - -

גשר.

מתחת.

כן, גשר, יש.

- - מתחת או מעל. פה עשו את זה בכביש 1 מעל.

עכשיו הבעיה שלנו מתרכזת – ואני מסביר את זה – בכביש שבין צומת הנגב לכיוון מצפה רמות עם החלקים שמתפצלים בין ירוחם לדימונה, ואני התבשרתי, שמעתי מראש עיריית דימונה שכבר יש החלטה לטפל בכביש הזה. ולכן זה הכיוון. א. טיפול בכבישים. חובה, חובתנו להקצות את המשאבים לטפל בכבישים. ב. להכיר בגמל כבהמה בחוק, להקצות שטחי מרעה, להרחיק אותם מהכבישים, ולהרחיק אותם מאזורי - - -

הנקודה השלישית - - -

והאחרונה.

והאחרונה. שבעלי הגמלים בשטחים, ביישובים שקרובים לכבישים מכינים את הדירים. אנחנו יודעים שיש את סוגיית הריסות הבתים והריסות כל מבנה שמוקם שם. נתקלתי באנשים שהדירים של הגמלים שלהם נהרסו, והגמלים נשארו בעצם בשטח פרוץ.

וכאן בקשר לסימון עצמו. ישבה ועדה מקצועית ממשרד החקלאות, כפי שידוע לי, יש הצעות, יש חלופות. אבל אני אומר, חברים, עם כל הכאב שלי – ובאמת, כל נפש שנפגעת בתאונת דרכים, ובעיקר במה שסיפרה רבקה, וליבי ליבי עם רבקה, וקשה לי לדבר אחרי שהיא דיברה – אני חושב שאנחנו לא צריכים לשפוך את התינוק עם המים. יש בערך 3,500 עד 4,000 גמלים של המגדלים בנגב, בעיקר בנגב הדרומי, כאן צריך גם עם הסימון. לא צריך לשים סימון שיפגע גם בתוצרת החלב וגם בגמל עצמו, ולהוריד את הערך שלו בעצם, ואנחנו נפחית את כל - - -

למה שהסימון יפגע בתוצרת החלב? זה שבב, מה?

שבב באוזן יפגע בתוצרת החלב?

חברים, חברים.

ולכן, על זה נדבר בהצעת החוק.

תודה. הבנתי שזה בהצעת החוק. אני רק רוצה לומר, סליחה, שום דבר לא עומד בפני עצמו. מי שחושב שרק אם יהיה שבב אז הבעיה נפתרה, לא.

בדיוק.

זה חלק אחד מתוך התהליך. יש פה, תבינו, זה נראה הרי חלק מהעניין, למה זה לא נפתר עד היום? מבלי שאני אמעיט כהוא זה או אנסה לקחת מהממשלה את חדלות עשייתה בעניין הזה, זה מורכב מכמה שכבות. שכבה אחת קודם כול היא איתור בעל הגמל, כאילו לא קשור לכלום. לא קשור לכלום. אין לזה קשר עכשיו אם, חס וחלילה, הוא גרם לתאונה, סתם אתה רואה מישהו, בעט בילד, ילד בדואי או יהודי שמגדל גמלים, יש גם כאלה, ובעט בו. קודם כול הפשיטה.

זה היסוד.

דבר שני, אתה לא יכול מצד אחד לומר, אתה לא יכול לשים להם מכלאה כי היא בלתי חוקית; ומצד שני לקנוס אותו אם הוא פועל בצורה – ולא עושה. זה אחד. עד שניתן את המענה הגדול לבעיות של הקרקע - - -

נעשה את ההסדרה.

נעשה את הסדרה. אבל עד ש – אתה רוצה לומר לי שאתה לא רוצה שיגדלו יותר גמלים? תיתן הנחיה. מדינת ישראל תבוא ותגיד: אין יותר גמלים מעבר לספארי ברמת גן. בסדר? גם זאת החלטה.

דבר שלישי זה שבוודאי שצריך לייצר את המחסומים האלה שלא יאפשרו, אלא במקומות מוסדרים מעבר מצד לצד. אם אחד משלושת הדברים האלה, אולי עוד אחד שלא הזכרתי, אם זה יחיה כל דבר בפני, חברות וחברים, זה לא ימנע. זה חייב להיות מהלך שסוגר, אם באמת אנחנו באים בכלל - - -

ועוד דבר אני רוצה לומר לפני, גם לדיון הבא. כל מי שמנסה לקחת את זה לשאלה, זה הדהים אותי, של קואליציה אופוזיציה ימין שמאל, זה פשוט - -

הלו, נו מה.

- - מי שלוקח את זה למקומות האלה, אני אומר את זה בצורה – אני לא אאפשר בכלל להביא את זה לידי שיח כזה, זה פשוט מביך. אני רוצה שהדברים האלה יהיו מאוד מאוד ברורים, וכולנו יחד נמצא את הדרך איך להוציא את התוצאה הטובה מתחת ידינו. סיגל, בבקשה; ולאחר מכן – חבר הכנסת ילין.

בוקר טוב, אני שמחה לדבר אחרי הדברים שאמרת. קודם כול, אני רוצה לומר לחברי הכנסת שבעיני זה מחדל בפני עצמו שכל פעם מתקיים דיון כזה אחרי ההרוג הבא. פשוט ככה מתנהל הסיפור. יושב כאן גם ערן, יושבים כאן אנשים שפעילים בסיפור הזה. כל פעם הדיונים מתקיימים אחרי שהייתה עוד תאונה ומישהו נהרג. אז ההחלטה הראשונה שהייתי שמחה שתצא מכאן, שממשיכים לטפל בזה באופן שיטתי גם אם לא קורית התאונה הבאה. או יותר נכון צריך לומר, לפני שקורית התאונה הבאה.

הדבר השני, אני מאוד מסכימה עם מה שאמר היושב-ראש, אין פה פתרונות קסם, יש פה פתרון מערכתי שחייב לבוא מכל הכיוונים. חייבים לטפל באמצעות החוק בזיהוי של הגמלים, ועם כל הכבוד, לא מבינה גדולה בגמלים, קצת בפרות, לא מכירה את הפטנט – באמת, הייתי רפתנית.

אבל שם יש מגנט.

לא מכירה את הפטנט שקשור בין השבב לבין התנובה, אפשר למצוא לזה המון המון תיאוריות. מי שנהרג בכבישים אלו יהודים וערבים, הגמלים לא מפרידים. ובעלי העדרים, גם אם יש להם את כל הסיבות בעולם שהם מאפשרים לעדרים שלהם להסתובב על הכבישים הם פושעים, ולא פחות מזה. זה בדיוק כמו שאדם שותה ועולה על הכביש ועושה תאונה והורג בן אדם, אותו דבר בדיוק.

ולכן, אין לי חלילה שום דבר נגד בעלי העדרים, אין לי בטח שום דבר נגד הבדואים שמגדלים עדרים בנגב, אבל יש לי הרבה מאוד נגד אותם פושעים שמסכנים חיי אדם, והדרך להגיע אליהם זה על-ידי הסימון. מכיוון שמה שקורה, שברגע שקורית התאונה הם כולם נעלמים, ואומרים: זה לא שלי, אני מכרתי אותו, לא מכרתי אותו, לעניין הזה זה בא.

מוכר, כן. בזה נתעמק בדיון של הצעת החוק.

לצד זה אכן צריך להסדיר את נושא המרעה, צריך להגדיל את כוח-האדם ואת המשאבים לאכיפה, מכיוון שגם אם יהיו מחר שבבים ויהיה חוק, אבל לא יהיה כוח-אדם שיאכוף בשטח, לא יקרה כלום. עכשיו, אני מכירה כבר כמה שנים, ניסיון יש לי, איך זה עובד? מחר החוק יגיד: אנחנו מטילים על הרשויות המקומיות, הן יוציאו לפועל, ועכשיו בואו נראה אותי, ראשת מועצה אזורית לוכדת גמלים. אני מודיעה לכם שאין לנו שום יכולת לעשות את זה.

את מסוגלת לעשות הכול, את יכולה. את מהטובות שיש, ואת יכולה.

אני אשתדל, אבל זה גדול אפילו עליי. אני מודיעה לכם שאין לרשויות המקומיות את היכולת לעשות את זה.

סיגל, משפט אחרון, בבקשה.

משפט אחרון. אני חייבת לומר שגם ה"סיירת הירוקה" וגם משטרת ישראל עושים מאמצים גדולים במסגרת המגבלות שקיימות, במסגרת המשאבים שקיימים, במסגרת חוסר החקיקה שקיימת. צריך לתת להם את הכלים, את המשאבים ואת החוק, ויהיה אפשר למנוע את ההרוג הבא.

תודה, יקירה. חבר הכנסת ילין, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, תודה.

ולאחר מכן – ראש המועצה האזורית רמת נגב.

תראו, לפעמים אני חושב אם הדיונים האלה עוזרים או לא עוזרים.

עוזרים, עוזרים.

רגע, כבל, תן לי, כי לדבר זה לא מביא עדיין לאיזשהו פתרון, ועובדה ששלוש שנים מהתאונה הזאת על כביש 222, אם אני לא טועה, - - - ברתמים, אני הייתי שם כשקיבלתי את ההחלטה שאני בא לכנסת, והשביעו אותי ואמרו: אתה חייב לעזור לנו להעביר. אבל גם אם יעבירו את החוק בסוף, אני אומר לכם את הסיפור, יעבירו חוק, אין מספיק כוח-אדם לאכוף אותו, אין מכלאות לעצור אותם, ויש לי מיליון תירוצים למה גם אם תהיה חקיקה, למה לא. זה הצד הלא אופטימי של הדבר הזה.

בדרך כלל מה שקורה כשאנחנו צריכים שיתוף פעולה של כמה משרדים יש כשל ניהולי. הוא לא פוליטי, הוא כשל ניהולי. כי משרד החקלאות צריך לבוא קודם כול להכיר בגמל. אין חיה כזאת במדינת ישראל. רק לפני חודש העבירו חקיקה מיוחדת על העז השחורה. למה העבירו על העז השחורה, כי היא חיה לא מוכרת במדינת ישראל. הסיבות, ואני לא מתבייש להגיד, פוליטיות עוד מתקופת בן-גוריון. ברגע שמכירים בחיות האלה כחיות בתוך ספר העדר של מדינת ישראל או חוקית, צריך לתת להם את כל התנאים ואת כל האפשרויות.

אז מה קראו לזה עד היום? חמור עם דבשת?

לא, אין, אין חיה.

- - -

אני יודע, אבל כאילו מה.

תקשיב, כבל, אני מציע לך, תכנס לגוגל, תסתכל.

נכון.

אתה צודק, קראתי את החומר לגבי שטחי המרעה.

בגוגל תמצא בכל הכתבות שיש תיקון שם: חיה לא מוכרת. למה כתוב חיה לא מוכרת? כי היא לא מוכרת. אז בשביל להתחיל לטפל בבעיה קודם כול צריך להכיר מה הבעיה.

אז קודם כול צריך לעשות היכרות איתה.

הבעיה שהחיה הזאת לא מוכרת, ואי-אפשר לעשות חיבור ישיר בין החיה, שהיא לא קיימת לפי החוק, למען החיה. זה אחד.

שתיים, ב-222 וב-232, עם כל מה שאתם רוצים, זה לא יהיה כביש 40, מה לעשות, וגם לא כביש שוקת-ערד, לא יהיו שם מחסומים בצדדים, ולא יהיו ארבעה מסלולים ולא יהיו הפרדות. לעולם זה לא יקרה, במיוחד באזור שכל הזמן יש אימונים והטנקים, וכולם צריכים לחצות, כי זה יפריע לאימונים. בסוף למשרד הביטחון יש הרבה מאוד כוח, אז צריך להבין את הדבר הזה. זאת אומרת, הפתרונות עליהם מדברים פה הם לא פרקטיים לאזורים שבהם נהרגים אנשים, בחלקם כן, בחלקם לא.

שלוש, צריך לבוא ולעשות מעשה. והמעשה הוא – תראו, השלטון המקומי לא מסוגל להחיל את זה, ראשי המועצות לא מסוגלים. הבן שלי נפצע על-ידי סוס, לא גמל, סוס. עד היום מחפשים מי בעל הסוס. אבל כראש מועצה יכולתי לעשות מהלך של צו מקומי שכל מי שמגיע למרעה אצלי באזור הוא לא מביא לא גמלים, לא חמורים ולא סוסים, והייתי מקפיד על זה. אני יכול להגיד למי שמגיע מה התנאים שהוא יכול לבוא. אני לא יכול להגיד למי שגר במקום מה התנאים שהוא צריך לקבל. לכן בסוף שזה שיתוף פעולה של משרד החקלאות שצריך לבוא ולהכיר בחיה ולשים את הסימון.

ברור. משפט אחרון.

כן, צריך להתקדם.

מתנ"ע שצריך לאכוף, בעצם שזה קיים, אין פה מה לעשות, יש פה את ה"סיירת הירוקה". אבל, חבר'ה, בן אדם אחד לא מסוגל לעשות את כל העבודה הזאת.

צריך שילוב. צודק. תכף אנחנו - - -

עכשיו, מה הבעיה, כבל, תבין, אנחנו נחוקק – אתה יודע שבחקיקה עצמה אנחנו לא יכולים לרשום לא תקציב, לא כוח-אדם, ולא שום דבר, אנחנו לא יכולים – ובסוף זה ייפול על הדבר הזה.

דבר אחרון, כבוד היושב-ראש, שתדע, הנקבה, הנאקה של הגמל נותנת חלב. אתם לא ראיתם אף פעם כנראה, אני זכיתי לראות אימא שיודעת שאם התינוק שלה לא יקבל את החלב הזה מחר בבוקר הוא לא מתקיים. אין, הוא לא קם, אין, אין חיה כזאת. הוא לא יכול לא חלב אם. הוא לא יכול שום חלב שהיא לא יכולה לתת. גם התעשייה הזאת שהיא תעשיית תרופות ותעשייה של קוסמטיקה ותעשייה של בריאות לא מוכרת על-ידי משרד הבריאות בגלל שהחיה הזאת לא מוכרת. לכן יש פה מהלך שלם שצריך לעשות אותו. וברגע שהם מייצרים בריאות - -

תודה.

- - הם לא יכולים להסתובב, יש תקנים מסוימים. אז הם יצטרכו לבחור או באופן פראי לגדל אותם או לגדל אותם לצורכי בריאות.

תודה.

מה שזה אומר, שיהיו רפתות, יהיו מכלאות מסודרות.

תודה, חבר הכנסת ילין.

ואז, כבוד היושב-ראש, לא יעזור כלום, זה חוזר בחזרה - -

אתה צודק.

- - בכובע השני למשרד החקלאות כאחראי על הפזורה הבדואית.

לכן, ברשותך, אמרתי שזה לא יכול להיות שמי שחושב שזה יכול להסתיים רק במהלך של התקנת שבב טועה. זאת אומרת, זה חייב להיות מהלך שלם, שחלק ממנו זה גם העניין הזה.

ברשותכם, אני רוצה לעבור, להמשיך את הדיון, אבל כבר להתחיל את הדיון הבא בעצם בהצעת החוק, ובעצם מה שאנחנו התחלנו זה התחלת הדיון סביב הצעת החוק.

הישיבה ננעלה בשעה 09:35.