ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 129

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 14:00

1. פניות ציבור בנושא תמיכת משרד הרווחה קמחא דפסחא לשנת תשע"ז

2. פניות ציבור בנושא תקציב סלי מזון לחגי תשרי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

חנן פריצקי - מנהל אגף תקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוכי אילוז - מנהלת תחום עיזבונות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אהרון כהן - מנכ"ל ארגון "תכלית האדם"

אלחנן צעידי - מנהל קרן "אהבת חסד"

גבריאל וקנין - מנהל אגף תפעול וארגון, עמותת "פתחון-לב"

יוסף ויטמן - פעיל בעמותות חסד

שלומית אבינח

ר.ל., חבר תרגומים

פניות ציבור בנושא תמיכת משרד הרווחה קמחא דפסחא לשנת תשע"ז

פניות ציבור בנושא תקציב סלי מזון לחגי תשרי

שלום, ברוכים הבאים לישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושא תמיכות משרד הרווחה לעמותות חסד לקראת החגים, קמחא דפסחא וחגי תשרי. אנחנו בישיבת מעקב לדיונים שכבר עשינו בשנה שעברה, במרס 2017 ובספטמבר.

אני רוצה לציין את הצורך בישיבה הזאת. אני מאוד לא מרוצה מהצורך בישיבה הזאת. 400 מיליארד שקלים מדינת ישראל מכניסה לספר התקציב בצורה מסודרת וכל תקציב ידוע מראש, לאן הוא הולך, מאין הוא בא. לפעמים יש שינויים בספר התקציב ויש רזרבות, אבל אני לא מכיר הרבה תקציבים שכותבים שם סכום סמלי מגוחך ואחר כך צריך כל שנה ושנה להוסיף ולבקש ולהתחנן. נכון, כתוב "תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות" אז העניים צריכים לדבר בתחנונים, לבוא לבקש כל פעם מחדש, אבל אני לא חושב שכך צריך להיות כי לדעתנו הזכות הגדולה היא של הארגונים, ארגוני החסד, שבעצם עושים את מה שהמדינה הייתה אמורה לעשות, לדאוג שלא יהיו אנשים רעבים, בעיקר בחגים, אז הם צריכים לבוא לבקש תמיכה מהממשלה, שזה בסך הכול אחוז קטן מאוד.

לא ייאמן, תקציב קמחא דפסחא לשנת תשע"ח, נכון להיום, הוא 3.7 מיליון, בשעה שהתקציבן של משרד הרווחה פנה לאוצר לקבל 15 מיליון שקלים לקמחא דפסחא. זאת אומרת, יש לנו פה חוסר פרופורציה מדהים. במקום 15 מיליון, שזה מה שהוא צריך לקבל וזה מה שהוא קיבל בשנים קודמות, אולי צריך הרבה יותר, אז רשמו בספר התקציב 3.7 מיליון. זה לא נראה. אנחנו עכשיו מדברים כבר על תקציב 2019, אנחנו רוצים להיות מוכנים לעוד שנה, שנתיים, שלוש, אנחנו חודש, חודשיים לפני החג, אנחנו צריכים ללכת לבקש, התקציבן צריך לבקש 15 מיליון ו"כולי האי ואולי".

"המשרד נותן סלים אחידים לכל המשפחות, הרכב הסל לא השתנה", והמשרד צודק בזה, אנחנו תומכים בזה, שסל מזון לא יהיה פחות מ-150 שקל, כי אחרת זה סתם לעג לרש. מספיק ש"תחנונים ידבר רש", אבל אם העמותה נותנת לכל סל 150 שקל והמדינה משתתפת בסביבות 8 שקלים, בחגי תשרי זה היה 7.3 שקלים לסל, זה ממש צחוק. מול 150 שקלים שהעמותה צריכה לתת, זה בעצם יותר מ-140 שקלים לכל סל.

אמרתי כבר בדיונים קודמים שאם אני הייתי בעל עמותה, לא הייתי בא לבקש בכלל ממשרד הרווחה, הייתי מביא עוד תורם אחד וסוגר. הרבה עושים את זה, אבל מה לעשות שמספר העניים עולה מחג לחג ומספרם של אלה שנזקקים לסלי המזון עולה משנה לשנה. האוכלוסייה מתבגרת, העניים נהיים יותר עניים ועובדי הרווחה, העובדים הסוציאליים, שולחים את האוכלוסייה להסתייע בעמותות חסד. וכשעמותות חסד מגיעות למשרדי הממשלה זה בלתי אפשרי.

בדיון לקראת חגי תשרי, ביקשה הוועדה להוסיף 2 מיליון שקלים ופנתה אפילו לשר בעניין, אבל הבקשה לא נענתה. "יש ירידה משמעותית בתמיכת המדינה בסלי המזון כבר כמה שנים", זו עובדה שנציגי העמותות טוענים ואנחנו מבקשים, הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה כמה בקשות ואנחנו נעלה אותן בהמשך הדיון, כדי לעזור לעניים. אנחנו רוצים לעשות קצת סדר בעניין.

אני חייב לציין ששיפור אחד נעשה, יש למשרד מיזם תזונתי שנקרא "ביטחון תזונתי" וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו מעודדים את הדבר הזה ואנחנו לא חושבים שצריך לפגוע בדבר הזה אבל מצד שני גם לא צריך לפגוע בעמותות. יש למשרד הרווחה המון המון אגפים מבורכים, שבלעדיהם, אני אמרתי כבר ונדמה לי שסיפרתי את זה, הפרוטוקול אולי זוכר, שהייתה פעם שרת רווחה אורה נמיר והייתי בטלוויזיה, אז היה ערוץ 1 והיה לו רייטינג מאוד גבוה, ואמרתי לה שבזכות משרד הרווחה מדינת ישראל יכולה לקרוא לעצמה מדינה יהודית. אם לא היה לנו את משרד הרווחה לא היה לנו שום סממן של רחמנים גומלי חסדים וביישנים. לכן הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב וכל פעולה טובה שהוא עושה. אבל למשרד הרווחה יש למשל תקציבים לאוטיסטים ותקציבים לילדים עם תסמונת דאון. אף אחד לא יבוא ויגיד, בוא ניקח מבעלי תסמונת דאון וניתן לאוטיסטים, בוא ניקח מהאוטיסטים וניתן לבעלי תסמונת דאון. זה לא יכול להיות. פה, בעניין העמותות, יש לי תחושה, הלוואי שאני לא צודק, שבמשרד החליטו, בואו ניקח מהקמחא דפסחא וניתן לביטחון התזונתי. זה לא בסדר מבחינתי. ביטחון תזונתי הוא מאוד חשוב.

אני רוצה לציין שבגלל דרישת הוועדה היה מעשה טוב שעשה משרד הרווחה, שהכניס את העיר בני ברק, שהייתה היחידה שהייתה ראויה ולא נכנסה, הכניסו. אני מבין שעדיין יש בעיה שם שלא מינו עדיין רכז ביטחון, אני מקווה שבימים הקרובים זה יסודר וזה יתחיל לעבוד כמו כולם.

עכשיו אני רוצה לפנות אל המשתתפים בדיון. המנהג של הוועדה הזו הוא לתת קודם כל לפונים, אז מי הראשון?

אהרן כהן.

אהרן כהן, בבקשה. באיזו עמותה אתה מנכ"ל?

"תכלית האדם".

תכלית?

עמותת "תכלית", כן. שאספר על העמותה קצת?

במשפט אחד, כי אנחנו רוצים להגיע ל - - - זו פעם ראשונה?

כן. העמותה קיימת ברוך השם כ-20 שנה. אנחנו מחלקים כ-1,500 סלי מזון כל שבוע, כל שבוע. המחסנים שלנו הם פה בירושלים, בגבעת שאול, ואנחנו פרוסים בכל הארץ. זה מלבד דברים אחרים שאנחנו עושים שזה הסעות לבתי חולים ופרויקט שנקרא "סועדים באהבה", לאמץ משפחות, קשר ישיר בין משפחות, בכל רחבי הארץ. אנחנו מגיעים לסדר גודל של 6,000, 7,000 משפחות כל חודש, מלבד חלוקת סלי המזון שאמרתי, 1,500 סלי מזון כל שבוע.

בחגים, קמחא דפסחא לפסח?

סדר גודל של 10,000, 11,000, זה משתנה.

מה הסכום שאתה מקבל על כל סל ממשרד הרווחה?

לא נעים לי לומר, עזוב ומבזה. אני רוצה לומר פה משהו אם אפשר בעניין הזה. תשמע, אני בוגר יחידת צנחנים, 202. לקחו אותי לצבא, הגעתי לצבא, התנדבתי ליחידה קרבית. ובצבא, אתה יודע, נתנו לי נשק, אפוד, כובע מגן, כדורים, אפילו אוכל. שלחו אותי לחזית, אמרתי, בסדר, יש לי פה, אתה יודע, מערכת שעומדת מאחוריי. עכשיו פה, הקמנו את העמותה הזאת, אנחנו יוצאים לשטח, מתעסקים עם אלמנות, עם יתומים, עם משפחות חד הוריות, עם ניצולי שואה, ואני מרגיש שאנחנו עזובים, מוזנחים, מופקרים – תתמודדו לבד. לכו לחזית, טוב למדינה, עלה תאנה, סוג של עלה תאנה, תשתמשו בנו ואנחנו שם בחזית, עושים מה שעושים ואני צריך להתמודד.

לפני שבועיים הייתה כתבה עלינו בערוץ 1, הזכרת את ערוץ 1, על סיפור שהיה לי עם בנק לאומי, שעצרו לי שם את כל האשראים שם - - -

כן, כן.

מי שראה ראה. עצרו את כל האשראי שם ואיזה בזיון עברתי בשוק הסיטונאי שם. אני קונה בשוק הסיטונאי - - -

זה התפרסם. זה הסיפור שלך היה? זה התפרסם בתקשורת.

כן, ברוך השם - - - ראתה. 200,000-250,000 שקל ואני פתוח שם איתם, כל שבוע אני אוסף קניות. ותשמע, יש שם איזו בעיה ובקיצור, למה אני צריך לעבור את זה? למה אני צריך לרוץ לגמ"חים? למה אני צריך להתמודד?

מה אתה צריך את זה? מה אתה צריך את הדברים האלה? אבל תשמע, אני בא הביתה בסוף כל יום, אתה רואה את האלמנות, אתה רואה את היתומים, אתה רואה את המסכנים, אתה רואה את המקרים ובאמת, העמותה לא סקטוריאלית, צריך לציין פה שהעמותה אינה סקטוריאלית, לא משתייכת, כל אדם שפונה ומבקש עזרה מקבל עזרה, משתדלים, אם זה בקטע של המזון, אם זה שאנחנו מפנים אנשים לאכול במסעדות, יש לנו פרויקט שנקרא "סועדים באהבה", 250 מסעדות ברחבי הארץ, לא עולה לי כסף, אנחנו פשוט מתווכים בין בעל המסעדה עם השאריות לבין הנזקקים עצמם. 250 מסעדות.

יפה.

כן, זה התפרסם גם בזמנו ב'ידיעות אחרונות', בעמוד הראשון ועוד - - -

האיש מקבל אצלך תלוש ללכת ולאכול באיזו מסעדה?

הוא לא מקבל תלוש, זה קשר ישיר שאני מפנה אותו. עכשיו מתקשרת משפחה - - -

איך זה מגיע אליו?

מתקשרת משפחה מקרית גת או מנהריה, אין לי מענה, אני לא יכול לתת לה עכשיו סל מזון, אז אני אומר לה: "תביאי לי שמות של מסעדות באזור שלך", פונה לבעל המסעדה, משכנע אותו, תעודת הוקרה הוא מקבל, קבלה לצורך מס - - -

מה הוא עושה?

הוא נותן לי לאכול, לאשה, למשפחה, יש לי ילדים ממשפחה חד הורית עם כך וכך ילדים, אז הוא נותן להם לאכול אחת לשבוע, פעמיים בשבוע - - -

הם נכנסים למסעדה או שהוא שולח להם?

אוכלים כאחד האדם.

במסעדה?

במסעדה עצמה, ההבדל הוא שהם לא משלמים כסף. לא משלמים כסף. ממש יושבים ואוכלים. זה פרויקט - - -

בירושלים? איפה הפרויקט?

בכל הארץ. 250 מסעדות בכל הארץ. מי מממן לי את הפרויקט? זה הפרויקט, "סועדים באהבה", כל מיני, כתוב פה, פרויקט מאוד יפה.

יפה מאוד, יפה מאוד.

מי מממן לי? נגיד שאוקיי, לא עולה לי כסף, בסדר, אבל יש לי מזכירה ועוד מזכירה ולתווך ולקשר. "היית היום במסעדה, אכלת, לא אכלת", תעודת הוקרה, כל הדברים האלה אז הכול נופל עלינו. מה שאני בא לומר - - -

במשפט אחד, אהרון, מה אתה מצפה, אם אני משרד הרווחה, מה אתה רוצה?

תשמע, אין לי בעיה. איך אומרים החבר'ה? סבבה, אני בשטח, אני עוזר לנזקקים, תעזרו לי, תנו לי גב, תנו לי כתף, כמו בכל מקום שבעולם, תנו לי כתף. האדון יוסי ויטמן, שעוזר לנו, משתדל, הופך עולמות, אבל מה עוד אפשר לעשות? הגב' יוכי אילוז, אני מכיר אותה, היא גם מכירה את הפעילות שלנו הרבה שנים, היא מרימה ידיים. היא אומרת: "תשמע, מה אני יכולה לעשות? אלה התקציבים".

מה שאני מצפה, אני חושב, שלחתם אותנו לשדה הקרב, הכול בסדר, אנחנו נמצאים שם ונהיה שם אבל בואו תעזרו, תנו כתף. שאלת אותי לגבי הסכומים, זה שקלים בודדים, גם דיברתי על זה לא מעט בתקשורת, בגלי צה"ל ואיפה שלא יהיה, זה פשוט לעג לרש. מה זה? נותנים לנו פה, נותנים למשפחה, אם תתרגם את זה, שקית שוקו ולחמנייה. אתה מצפה ממני שאני אתן סל למשפחה לפסח ומה שאתה בעצם נותן לי זה שקית שוקו ולחמנייה לתת למשפחה, זו בדיחה. אתה יודע מה, אל תיתן ואני אומר עכשיו מידיעה, שהרבה עמותות לא פונות.

דיברנו על זה גם בישיבה.

כן, ברור.

עוד נושא חשוב מאוד, שגם הבירוקרטיה סביב הנושא הזה, פקידים וסעיפים וקבלות ואם אני עכשיו הגעתי לספק שהוא נותן לי אשראי לארבעה חודשים, אז זה לא נתפס, הקבלה הזו נפסלת. למה? "עזוב, זה לא שייך לפסח". הוא נותן לי אשראי, מה אתם רוצים? "לא, זה לא שייך, רק מה שקשור לפסח". אז פוסלים לנו קבלות ובירוקרטיה והכול, ומקצצים, מקצצים מקצצים - - -

מה-7 שקלים האלה?

כן. עכשיו אישרו לנו, למשל 2,300 סלים, 180,000 שקל, כמדומני, משהו כזה, בסופו של דבר, אחרי כל הקיצוצים, אני לא יודע מספרים, לכמה הגענו, ל-30,000-40,000 שקל? משהו הזוי. אז אמרתי להם, עזבי, עזבו, בואו נמשיך הלאה, כמו שאתה אומר, לתפוס - - -

תורם נוסף, כן.

תורם נוסף, שאכפת לו ויש כסף - - -

אבל אנחנו פה כמדינה לא יכולים להשאיר את זה. אם היית אדם פרטי הייתי אומר את זה, אבל כיושב ראש ועדה אני לא יכול להסכים עם זה. מה, נשלח אנשים להתרים כסף בשביל עניים?

זה עצוב מאוד, כי באיזשהו מקום המדינה גם יודעת, כשאתה מדבר עם אנשים, אז אומרים לי אנשים, "תשמע, מה אתה רוצה, קח מהמדינה".

מצ'ינג, כן.

"לך למדינה, המדינה צריכה לעזור - - -

פעם היה מצ'ינג במדינה, שכל תרומה שאדם מביא המדינה משתתפת בחצי.

נכון. אתה מדבר על הנושא של הביטחון - - -

בהרבה דברים.

מי מקבל את זה?

מי מקבל ביטחון תזונתי?

מה שאתה אומר, המיזם שעשיתם אותו - - -

לא אני, משרד הרווחה.

לא משנה, מי שעשה אותו, זה רק באזורים מסוימים וזה לא נותן מענה לכל החרדים. זה רק אזורים מאוד מסוימים, מאוד סקטוריאלי, לא יודע למה.

טוב, בסדר, אהרון, אנחנו שמענו, אנחנו רוצים לברך אותך על הדברים האלה, מאוד ריגש העניין של המסעדות. אני רוצה להגיד לכם, אפשר להגיד אשרי עם ישראל, כי פעם, אם היית נכנס למסעדה, הוא היה אומר, "אדוני, פה זה לא הכנסת אורחים, פה משלמים". ואתה הולך, הופך את המסעדה להכנסת אורחים - - -

בארגון "תכלית" תמורת 15 שקל אתה יכול לקבל כל שבוע ארגז ירקות וזה.

כן, זה בנוסף.

זה אני מכיר, מכיר אצלי בבניין אישית, שמגיע לשני שכנים, מגיע כל שבוע.

איפה אתה גר?

ברמות ד', יש שם - - -

אתה רואה? לא צריך לבוא.

יפה, אשריך, אהרון הכהן, השם אומר הכול.

לא, אני לא מחפש לעצמי שום דבר. זה - - -

אנחנו עוברים לאלחנן צעידי. מאיזו עמותה אתה?

אני מנהל עמותת "קרן אהבת חסד", עמותה שקיימת חמש שנים, היא עמותה פרטית. כעמותה פרטית אנחנו - - -

אתם ביחד?

"קרן אהבת חסד" ו"אהבת חסד בארץ הקודש", שתי עמותות נפרדות.

למי שמכיר קרן "אהבת חסד" היא לא עמותה שעושה הוראות קבע או דברים מהסוג הזה, אנחנו מלווים משפחות כבר חמש שנים. הקושי אצלנו זה שבגלל שזו עמותה פרטית אז כמו שנוהגים לומר, "יש כבר מי שנותן אז מה אתה רוצה מאיתנו? תן לנו ללכת לזה", אבל הבעיה שכשזה עמותה פרטית אנחנו נחשפים, אמנם לפחות בירוקרטיה, אבל אנחנו נחשפים לעוד ועוד משפחות ואנחנו מוצאים שהמענים, ככל שהזמן עובר המענה גדל ובסוף, כשזה בן אדם אחד או שני בני אדם הדבר הזה לא יכול להיות רק עליהם. זו עמותה שמחלקת קרוב ל-60 מיליון שקל בשנה. העבודה שלנו היא כל השנה וזהו. אני נמצא פה כי אנחנו חייבים את החלק שלנו מול הרווחה - - -

אמרת 60 מיליון שקל?

בשנה.

הקרן שלך?

כן. יותר מזה.

כמה אחוז מזה זה סיוע מהמדינה?

בכל חמש השנים האחרונות, בדיוק עשיתי את החשבון הזה בשבוע שעבר, קיבלנו אחוז.

אחוז אחד?

כל השנים. זאת אומרת 60 כפול חמש שנים זה מעל 300 מיליון שהקרן חילקה, שזה פרטי, קיבלנו אחוז אחד מזה. יותר מזה, קיבלנו גם סטירת לחי מהמדינה מבחינתנו, היות וזה משהו פרטי ואנחנו הולכים ומחפשים את המשפחות, אז אנחנו לא מוכָּרים.

איפה אתם פועלים?

בכל הארץ.

אז מה אתם?

אנחנו לא מוכרים לרווחה.

לא מוכרים?

לא, אז אם אנחנו לא מוכרים לרווחה אז הם גם לא מחפשים קשר. כל הפניות שלי להסביר להם, תבינו, אנחנו העזרה של העובדים הסוציאליים שלכם. כשעובד סוציאלי מתמודד עם משפחה שאין לה אוכל בבית או אין לה מקרר, הוא פונה אלינו והוא מקבל. כשאנחנו נכנסים למשפחה אנחנו עוטפים אותה. אני לא יודע כמה מכירים, אבל זו המיוחדות שלנו. היום ברשת קשה להיעלם, אבל זו המיוחדות שלנו, והיות שזה פרטי הם ביקשו לעבוד מתחת לרדאר ושלא נאמר את השמות, אבל אלה המספרים.

כשאתה אומר כל הזמן פרטי, למה אתה מתכוון? אתה מתכוון שזה משפחות פרטיות, זה - - -

לא, פרטי זה אומר שיש אנשי עסקים בודדים, בודדים, זה אומר שניים שלושה, שהם מממנים - - -

60 מיליון? אוהו.

כפול חמש.

לא, כי כשמדמיינים עמותה פרטית זה גם לא מסתדר בז'רגון המקצועי.

לא, פרטי, אני אומר מבחינה מימונית, אנחנו לא מקבלים מהציבור ובשביל זה אנחנו גם נמצאים במקום כזה.

תודה רבה לך, אלחנן. עכשיו אנחנו עוברים ליוסף ויטמן, של "אהבת חסד", "בית הצדקה והחסד". בבקשה.

כבר הייתי - - -

אתה כבר היית, בדיוק, אתה כבר היית ואני מאוד מעריך את העובדה שבאת עוד פעם, כי אני במקומך הייתי מתייאש ואומר, "מה יש לי לבוא, בשביל שבעה שקלים?" אבל בכל זאת.

אל"ף, זה ייאמר לזכותכם שבשנה שעברה, אחרי הדיון, התקציב עלה והגענו, הזכרת 15 מיליון, אני חושב שבסוף זה הגיע ל-17 מיליון, אם אני לא טועה, ל-18 אפילו, וזה בזכות הדיונים שהיו פה בוועדה, דיונים חוזרים.

המנהלת טוענת שאני לא מעריך מספיק את הכוח של הוועדה. נראה לי כך, אני בא יושב, יוצא מתוסכל, מה המדינה הוסיפה? עובדה שאם העלו בשנה שעברה ל-17, 18 מיליון אז אולי אנחנו עושים משהו. אולי גם השנה נזכה, נראה. בינתיים יש 3.7 מיליון.

אל"ף, אנחנו השנה כנראה נקבל יותר, כי היו שנים שהיו יותר, היו גם 50 מיליון.

יש עודפים.

יש עודפי תקציב, יש דברים שלא דיברו עליהם בשנה שעברה, יש הרבה מאוד עודפי תקציב בתקציב המדינה ומה דבר יותר יהודי מלתת למשפחה אוכל לחג? גם המשפחות שמסתדרות כל שנה במיזם התזונתי או באיזושהי דרך, כשמגיעים החגים הם קורסים. העלו פה שנה שעברה, מדובר בחצי מיליון איש שאמורים להיעזר בתקציב הזה. כמה זה 3 מיליון שיש כרגע לחצי מיליון איש? בדיחה. זה נושא אחד, עצם התקציב והתקנה.

נושא שני, שאהרון שכבר הזכיר, אני רק רוצה להיות ממוקד. כארגון חסד אנחנו צריכים לקחת מכל הנזקקים, אתם יודעים, אנשים נזקקים, עד שנוציא מהם שיביאו צילום של תעודת זהות ושניקח את כל הפרטים שלהם, אם שגינו באות או בספרה, הפסדנו גם את ה-7 שקל האלה שאנחנו אמורים לקבל על המשפחה הזו. אנחנו מבקשים, אם שגינו בספרה מתוך 10,000 שמות, משהו לא מתאים? תגידו לנו מה לא מתאים, "לא אומרים לכם".

חשבתי שבשנה שעברה - - -

העלינו את זה בשנה שעברה.

שזה סודר העניין הזה, גברת יוכי, אני שמעתי שאת כן אפשרת.

אנחנו עשינו איזשהו תיקון בתוכנה שאנחנו מקבילים את שמות המשפחה למספרי זהות, אבל תיקון יכול להיות לפני התשלום, לא אחרי התשלום.

זה קורה ואז אומרים לנו, "זהו, קיבלתם". אני לא נכנס למספרים אז בוא נגיד, אישרו לנו 10,000 שקל, ראינו בבנק רק 8,000. למה? כי חלק מהשמות היו שגויים. אני אומר, "אוקיי, מה שהיה שגוי – תגידו, נתקן", "לא אומרים לכם מה שגוי".

ניתן, ניתן לקבל, אפשר לקבל מספרי זהות, אנחנו מעבירים לעמותות מספרי זהות, אבל לא - - - תשלום, מכיוון שאנחנו צריכים שתהיה התאמה בין ההצהרה של יושב ראש העמותה לכמות שמדובר בה. זה לא דבר שאפשר לשחק איתו הרבה.

אוקיי, את זה אנחנו נשמח שנמצא דרך לתקן. דבר נוסף, במשרדים אחרים, כדוגמה, משרד החינוך, כל אחד מכיר, מצבת תלמידים, עד 10% שגויים זה בסדר. אז תנו גם פה אישור, אחוז מסוים של שגויים שזה יהיה בסדר, כי העמותה מטפלת ב-10,000 שמות, ברור שתמיד יהיו שגיאות כתיב, פספסנו אות יו"ד, במקום אות יו"ד כתבנו אות ו"ו או כאלה דברים, תנו אחוז מסוים של שגויים שזה יהיה בסדר כמו שמקובל במשרדים אחרים. זה לא שצריך להמציא את הגלגל, כי אם זה מקובל במשרד החינוך אז אפשר - - -

אמרת משהו שפעם זה היה 50 מיליון.

בשנת 2015, אני חושב שהגענו ל-50 מיליון, משהו כזה. זה גם הוזכר בוועדה בשנה שעברה.

אני רוצה להזכיר, אני זוכר שבוועדה דיברנו והיה שר הרווחה בשם מאיר כהן, שטען בפניי שהוא העלה את זה עד ל-50 מיליון או 45 מיליון, אני לא זוכר.

משהו בסדר הגודל הזה.

ואחר כך הוא אמר - - -

של כל הפרויקטים, לא?

לא, לא, של קמחא דפסחא.

קמחא דפסחא וסלי מזון.

היה 30 מיליון.

30 מיליון?

לשני הפרויקטים.

על מה הוא מדבר, ה-40, 50 מיליון?

שם היה מקרה ייחודי, זה נוצר כתוצאה מזה שנתנו תקציב ייעודי, דיברנו על זה גם בפעם הקודמת, תקציב ייעודי למטרה של עמותות גג ובסוף אי אפשר היה לחלק את זה, נהנו מן ההפקר, אבל אני חייב להגיד שזה לא היה - - -

לא היה נוהל חדש.

זה לא היה נוהל חדש עם תקציבים.

כאן אני רוצה להביא את תגובת האוצר. רפרנט רווחה באוצר, באגף התקציבים, מוסר כך, "בין שנת 2017 ל-2018 ניתנה למשרד הרווחה תוספת תקציב", תקשיבו טוב למספר אבל אל תקנאו "של 500 מיליון שקלים", תוספת תקציב. "תקציב הסיוע לקמחא דפסחא תשע"ח ושאר תקציבי הסיוע לעמותות מזון, נמצא באחריות משרד הרווחה ומתוקצב על פי סדרי עדיפויות של המשרד. ניתן להקריא את העמדה בישיבת הוועדה וגם לפרוטוקול". כך מוסרים לנו ממשרד האוצר. זאת אומרת, משרד האוצר בא ואומר לכם, הכול במשרד הרווחה. החלטה שלכם. מ-500 מיליון שקל, האם אתם משאירים 3.7 מיליון או שאתם מוסיפים 15 מיליון או 17 מיליון או 30 מיליון, כפי שהיה. אני מביא את משרד האוצר, תיכף אני אשמע אתכם.

מי עוד מהפונים? גבריאל וקנין מ"פתחון לב", בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לברך את היושב ראש, שהוא בין היחידים שמעורר את הנושא הזה בכנסת בכלל. אני מ"פתחון לב", עמותה שקיימת 20 שנה, מחלקת מעל 6,000 סלי מזון בחודש. בשנת 2017 סיימנו, רק במזון, מעבר לחינוך וכל הדברים שאנחנו עושים, ב-14 מיליון שקל וקיבלנו 300,000 שקל.

עוד פעם את המספר.

סיימנו עם 14 מיליון שקל, מתוכם קיבלנו 300,000 שקל ממשרד הרווחה.

הפרוטוקול שמע? כי אני לא מצליח לקלוט את זה.

זה הסיפור. כדי שלא נגיע לפה עוד שנה ועוד שנה כי בעצם מאוד נעים לי פה, אז צריך לעשות שני דברים. אחת, הסיוע ממשרד הרווחה שאנחנו מקבלים, בעצם מופנים אלינו מלשכות רווחה אזוריות, מופנים אלינו לסיוע, שהסיוע ממשרד הרווחה יהיה בסעיף התקציבי ולא שנצטרך להתחנן ולבקש כל שנה "תעשו לנו", "תגדילו", "תורידו". שלא נבקש את זה, שזה יהיה בבסיס התקציב, שיהיה תקציב קבוע עבור סלי מזון.

דבר שני, שאני רואה אותו כמאוד חשוב, אנחנו מגייסים המון המון מזון מהציבור - - -

מוצרים.

כמו מוצרים, מחקלאים, מכל מיני חברות. הם לא מביאים לנו קבלות או חשבוניות, הם לא מביאים כלום. משרד הרווחה מכיר רק ב-20%. זאת אומרת, אם הבאתי ירקות ב-4 מיליון שקל, הוא מכיר לי רק ב-20% לטובת החישוב של אותו סל שאני נותן.

מה זאת אומרת "מכיר"? כמובן שהוא לא ייתן לכם 4 מיליון. מה זאת אומרת הוא "מכיר" רק ב-20%? הוא נותן לך 20% מ-4 מיליון?

לא, הוא מכיר לי את זה לצורך החישוב.

הוא לא נותן לך.

לא, הלוואי.

הפרוטוקול לא מבין חכמות. הוא שמע ממך ש-20% מכירים אז הוא יגיד, אוקיי, יפה מאוד.

לא נותן, מכיר. אחרי הכרה אנחנו מקבלים את ה-7 שקלים האלה לסל מזון של 150 - 200 שקלים.

אז למה לא להכיר בכל ה-4 מיליון, מהי הבעיה?

זו שאלה. לא יודע, זו שאלה שהעלינו אותה גם פעם שעברה, זו שאלה שאני רוצה להרים אותה כרגע, זה בעצם אחד הקריטריונים.

אתה מביא הוכחה שיש לך תרומה של 4 מיליון?

יש לי תעודת משלוח שאותו חקלאי הביא לי - - -

כשיש תעודת משלוח אנחנו מכירים בכל הכמות.

כן, זה לא מדויק - - -

כשאין תעודת משלוח ואין קבלה מהמקור התורם, כדי שאנחנו נחשב הכנסות פלוס הוצאות חלקי המקבלים ונגיע ל-150 שקל, שנדע שאכן העמותה חילקה, אז אנחנו יכולים להכיר כשיש קבלות. אם אין קבלה ותעודת משלוח אנחנו מוכנים להכיר ב-20%, אם יש סיבה מוצדקת למה אין לו מהתורם תעודת משלוח, כי אז כל עמותה יכולה גם לפברק, להגיד, "קיבלתי כך וכך טון" או - - -

אם זו עמותה שמפברקת גם 20% לא הייתי נותן לה.

אז ה-20% הם לפנים משורת הדין. זאת החלטה של היועצת המשפטית עם ועדת התמיכות שדנו בעניין ואני חושבת שגם העברנו אפילו מסמך רשמי - - -

אני רוצה לשאול אותךָ שאלה פרוצדורלית, מהי הבעיה לבקש מהחקלאי לשלוח תעודת משלוח? לא קבלה - - -

למה הוא צריך?

כי הוא צריך לשלם 18% מע"מ.

אה, זה כאילו הוא מכר לך, זה עולה לו כסף.

זה עולה לו כסף, הוא לא רוצה.

אפשר לעשות איזה טופס שזה לא תעודת משלוח אלא, "הריני מעיד שנתתי לעמותת "פתחון לב" כך וכך סכום, ירקות ופירות בשווי זה וזה" ושלום על ישראל.

זו הצעה מול עורכת דין, אני יכולה לבדוק את זה.

רק שמס הכנסה לא יעלה עליו.

בדיוק, הוא לא רוצה - - -

ברגע שהוא ייתן את הפתק הזה יבואו ממע"מ, יזמינו אותו לחקירות, אבל צריך למצוא את זה שזה יהיה חוקי.

יש לי רעיון. אנחנו מחתימים את כל מקבלי הסיוע שלנו, ממש בחתימה, שהם קיבלו סל מזון, קיבלו ירקות, קיבלו פירות, קיבלו שימורים, קיבלו בשר, ממש מחתימים אותם שהם קיבלו סל מזון. זאת אמרת, אם מקבל הסיוע אישר שהוא קיבל, זאת אומרת שהוא קיבל את זה ולא פברקתי. אם הבאתי לו קילו תפוזים - - -

אתה לא כותב שם שהוא קיבל קילו תפוזים, הוא קיבל סל.

הוא קיבל סל ויש לי תכולת סל כל שבוע, שאני יודע להגיד - - -

הוא חותם על התכולה של הסל?

הוא חותם על התכולה של הסל, שהוא יודע מה הוא קיבל.

אז אולי זה צריך להיות הנוהל.

אין בעיה, אני יכול להביא חתימות של כל מקבלי הסיוע שלנו, שכל שבוע מקבלים.

בדיוק, כך אתה לא מסבך את החקלאי עם מסים ועם מע"מ.

הוא אישר לי שהוא קיבל סל.

אנחנו לא יכולים לחשב את כל ההכנסות האלו ושווי תרומות מקבלות של המשפחות. זה עניין של רואה חשבון. אם זה יהיה אפשרי לי אין בעיה, קשה לי להאמין שזה בר ביצוע. כל העמותות מעבירות תעודות משלוח - - -

כמה - - -

כל הנושא הזה של התרומות לעמותות שאין להן מספיק הוצאות, שלא ביצעו מספיק הוצאות של מזון, ואז אם אני אקח את הוצאות המזון חלקי המקבלים אני לא מגיעה ל-150 שקל ואני לא יכולה להעביר להם את התמיכה. אני מאשרת ל-1,000 משפחות 100,000 שקל, הם צריכים להוציא, נגיד, 150,000 שקל חלקי המשפחות כדי שייצא לי 150 שקל לסל ואז אני יודעת שהעמותה קיבלה מזון. אני מנטרלת נעליים וגרביים והכל, משאירה מזון נטו. אם אין לו מספיק הוצאות אני אומרת לו, "בוא אני אכיר לך גם בשווי תרומות", אז הוא מביא לי תעודות משלוח מ"תנובה", נתנו לו עגבניות, מלפפון ןכו', עם העלויות של הקבלות ואז אני לוקחת הכנסות פלוס הוצאות חלקי המקבלים ואני מכירה לו. אבל אם אין לו תעודת משלוח אז רואה חשבון לא מקבל את זה. ועדת התמיכות ביקשה מרואי החשבון של החשכ"ל "כן, אנחנו כוועדה, מסכימים להכיר ב-20%", הם גם הסבירו את עצמם, אני העברתי מסמך, אני לא זוכרת בעל פה את ההסבר המקצועי שם, אבל יש מסמך למה דווקא 20%.

פה הם כותבים שנוהל חשכ"ל מאפשר לקבל עד 90% מסך ההוצאה, מה זה?

זה מבחינת ההקצאה שלנו, אנחנו לא מגיעים לזה. זאת אומרת, אם עלות הפרויקט שלו היא מיליון שקל, והקציתי לו מיליון שקל, אני יכולה לשלם לו 900,000 שקל.

אבל את לא יכולה.

זה לא קשור - - -

כי אין לך תקציב, את לא יכולה.

אולי כדי שלא לסבך אפשר להביא תצהיר מעורך דין שלנו ורואה חשבון, שבדק ואכן קיבלנו סחורה בשווי, שאנחנו נצהיר עליה.

נכון, ואז הוא אחראי על האמיתות של הדבר.

חתימה של רואה חשבון - - -

אם יוכח אחרת, העמותה יכולה להיקנס בקנס.

אני יכולה לבדוק את זה, תעבירו אלינו מסמך ואנחנו נבדוק את זה. אם רואה חשבון ועורך דין היו נוכחים בעת קבלת הארגזים וחישבו וראו - - -

הם יבדקו את החתימות של אותם מקבלי סיוע.

תעבירו אלינו פנייה. כל מה שתעבירו אני אעביר לוועדה.

גם אנחנו נמליץ על ההצעה שלך. אתה גם מחתים את האיש שקיבל את הסל שהוא קיבל וגם עורך הדין שלך חותם שכך וכך כמויות, הרואה חשבון והעורך דין שלך חותמים ואז נבקש ממשרד הרווחה שיכיר בזה.

אבל לא כולם יכולים להחתים את האנשים שמקבלים. אני בעד הקטע של עורך הדין, להחתים את העורך דין, לעמוד מולו ולהחתים - - -

לא, הוא מדבר על החישוב של הפירות והירקות.

רמת החשדנות, עם כל הכבוד, של משרד הרווחה, שאני - - - מאוד מאוד גבוהה ומאוד מאוד מעיקה. מה שקורה גם איתנו. אנחנו גם מקבלים מחקלאים. החקלאי אומר, "בוא, תשמע, בוא קח שני טון תפוחי אדמה - - -

בדיוק, נדבה זה בדרך כלל מתן בסתר - - -

בדרך כלל חבר'ה עממיים מהדרום, עזוב אותי קבלות, כמה פעמים התחננו אליהם שיביאו לנו קבלות - - -

זה מובן, אהרון, על זה כבר דיברנו, זה מובן, הוא לא רוצה שמע"מ יבואו אליו הביתה.

אני בעד מה שדיברתם, אבל מספיק, אני חושב, לדעתי, להחתים. שאנחנו כעמותות, נחתום מול רואה חשבון ומול עורך דין, שלקחנו מסַפָּק כך וכך וזהו.

אני רוצה לסיים את הצד של הפונים. אני חושב שהדברים שלך מספיק ברורים. הלוואי ונצליח לסדר את העניין הזה של עורך הדין ורואה החשבון והיה זה שכרךָ.

אנחנו נעבור למשרד כי משרד האוצר אמר שזה שייך אליכם. חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה. אתה לא שמת לב שאני מחייך, כי שנה שעברה למדנו פרק במשנה שלך לגבי - - -

הביטחון הסוציאלי בכלל במדינת ישראל.

בדיוק.

האמת, לא להאמין שחלפה כמעט חצי שנה מאז.

יותר מחצי שנה, מתי היה הדיון הקודם?

לפני ראש השנה.

היה דיון אחד לפני והיה דיון אחד אחרי.

היה דיון לפני שנה במרס. בואו לא ניכנס לעניין הזה של התפיסה של משרד הרווחה לגבי - - - אנחנו מדברים בהווה, שעובדים סוציאליים שולחים אנשים כתוצאה מזה שאין להם תקציב לעזור לאנשים. הם יכולים לתת להם הרבה עצות, צריך לקרוא להם יועצים סוציאליים, אבל לעזור הם לא יכולים, כי אין להם תקציב. הם שולחים אותם לעמותות. העמותות עושות עבודה נפלאה ומסייעים, גם למשרד הרווחה, גם למדינת ישראל וגם לשר עצמו. הוא עולה על הבמה בכנסת כל שבוע ומתפאר ומתרומם ומתנשא ומתגדל ויתקדש על כל מה שהוא עושה ובאמת מגיע לו המון, לחיים כץ, אף אחד לא ייקח מהזכויות שלו, אבל בעניין הזה, יש לנו תחושה שזו הכבשה השחורה של משרד הרווחה, הסיפור של העמותות.

יכול להיות שזה בגלל החשדנות, ותסלחו לי אם שמעתם פעם את המשל, יש שתי שיטות של שלטון, יש שיטת סטלין ויש השיטה האמריקאית. השיטה של סטלין אמרה שאם יש גנב אחד בעיר, שכל העיר תרעב ובלבד שאחד לא יגנוב את המדינה הקומוניסטית, שאלה כספי ציבור של כלל הציבור. השיטה האמריקאית אומרת, שיאכלו עשרים גנבים ובלבד שלא אדם רעב אחד ימות מרעב, אדם חף מפשע, בגלל שלא היה תקציב. אני לקחתי את זה בדמות הזאת, האמת היא שהסיפור עם סטלין זה בהריגות. הוא אמר שייהרגו כך וכך אנשים ובלבד שהאשם ייהרג או יהיה בסיביר. אני לקחתי את הדוגמה של עכשיו.

המשרד צריך לגשת אל העמותות, עמותות שאתם מכירים. אם זו עמותה שאתם יודעים, אתם הרי עובדים בזה, אם זו עמותה של רמאים, שתפסו אותם פעם או פעמיים, אתם מוציאים אותם מהרשימה וזהו. אם אלו עמותות שאתם מכירים שנה שנה, עובדים, מחלקים, ואתם גם בשטח, אז תתקצבו אותן. בבקשה.

דבר ראשון, אתה רוצה שאני לא אפתח עם המשנה הסדורה שלי אבל בכל זאת, בלי משנה - - -

זכותך להגיד מה שאתה רוצה, אני רק - - -

לא, אני מכבד את היושב ראש ואני לא רוצה להכביד זמן על חברי הוועדה אבל אני אומר, בלי להתייחס לזה קצת קשה, כי בסופו של יום האמונה בקטע של תכלית שירותי הרווחה, אנחנו מדברים על זה, וגם אמרתי בפעם הקודמת, שבקטע של כל העניין של ביטחון תזונתי, יש איזו רשת של ביטחון תזונתי שאמורה להיות במסגרת הבטחת הכנסה. אם זה מספיק או לא מספיק זו שאלה אחרת, אבל הבטחת הכנסה מדברת על איזושהי תשתית ועל איזושהי רשת ביטחון שאמורה לתת רשת ביטחון כלכלית.

פעילות העמותות בקטע הזה היא פעילות מבורכת, אנחנו לא מטילים דופי ולא סרה בשום עמותה, הפוך, אני רק יכול לשבת פה ולהעריץ את העמותות שיושבות סביב השולחן. יש עמותות נוספות, אבל אני אומר, מהבחינה הזאת, רק אנשי חסד ללא ספק, אבל צריכים להבין שמבחינת תפיסת שירותי הרווחה, ואני מתייחס גם לתשובת האוצר בקטע הזה, תפיסת שירותי הרווחה היא מתן שירותים לאוכלוסיות. יש לצערנו הרב אוכלוסיות רבות שנזקקות לשירותי הרווחה. תקציב משרד הרווחה, הוא אפילו יותר גדול מ-500 מיליון תוספת שאנחנו מקבלים כל שנה, אנחנו מדברים על 10 מיליארד שקל שיש לנו כל שנה ואני כבר אומר לכם שאם היו לי 25 מיליארד שקל, גם היינו יודעים איפה לשים את זה ואיפה לחלק את זה. אני נמצא פה בישיבה אחר ישיבה בנושאים שונים ומגוונים שכולם אומרים שחסר ואנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה לעשות יותר, אנחנו רוצים לעשות יותר, אנחנו מנסים לגרום לכך שיהיה יותר בכל השירותים שלנו, אבל הרוב המוחלט של שירותי הרווחה נועד לאספקת שירותים. הוא נועד לאספקת שירותים במסגרות שונות ומגוונות, פנימיות, מסגרות יום, מסגרות למוגבלים, מסגרות לנכים, מסגרות לנשים מוכות, מסגרות לאלכוהוליסטים, אנחנו - - -

גם שם אותו סיפור, אני רק אומר את זה בסוגריים.

התקציב שלנו שקוף, ידוע, אנחנו מראים כל הזמן איפה אנחנו שמים את הכסף. לצערי הרב, בקטע הזה של ביטחון תזונתי אנחנו חסרים. אנחנו חייבים להגיד את זה שאנחנו חסרים.

דיברת על המיזם התזונתי שאנחנו עשינו, זה סוג של מיזם שהוא מבחינתנו מיזם פיילוט, כי אנחנו באמת רוצים להכיר את השוק הזה של הסיפור של ביטחון תזונתי דרך תלושי מזון. אנחנו ממשיכים עם הפיילוט הזה, אנחנו עוד לא מתכוונים לסיים אותו כי אני חושב שאין לנו עדיין ממצאים סופיים ואנחנו נמשיך אותו עד סוף השנה, אבל לצערי הרב, התגבש איזשהו נוהל בשנים האחרונות, או מתמיד, שנושא קמחא דפסחא מתוקצב בתקציב המדינה בשיעור מאוד מאוד נמוך ולקראת החגים יש תוספת ממשרד האוצר, בדרך כלל או על ידי שר האוצר עצמו או על ידי ראש ממשלה או על ידי מגעים בינינו, לא רלבנטי כרגע מה, ובסופו של יום התקציב ניתן לקראת פסח, גם לקראת ראש השנה וגם לקראת חג נוסף. כך ההתנהלות שלנו מדי שנה.

מה יהיה השנה?

השנה אנחנו עדיין, לצערי הרב, במצב שאני לא איש בשורות, אנחנו עדיין לא סגרנו את התוספת השנתית לצורך העניין. אנחנו כולנו מודעים ללוח השנה ואנחנו יודעים שהשנה פסח יוצא די מוקדם בלוח השנה הלועזי ועם התקציב זה קצת בעייתי. גמרנו לפני כמעט שבוע רק את תקציב 2019. 'גמרנו' זה לא בדיוק הנוסח הנכון - -

הכנתם.

- - אבל גם זה עם בעיות קשות שאנחנו עדיין מתמודדים איתן. בשביל המשא ומתן התגובה של משרד האוצר היא תגובה שאני לא הייתי מצפה שהיא תהיה אחרת. יחד עם זה אנחנו לא מקבלים את התגובה הזאת, כי תוספת של 500-400 מיליון שקל ניתנה לטובת שירותים לאוכלוסיות רווחה. כל התוספת, כל התוספת עד לשקל האחרון, צבועה לאנשים עם בעיות מאוד מאוד קשות במגוון שירותים שהמשרד מספק ואני לא חושב שמי מאיתנו סביב השולחן הזה היה רוצה שניקח, כמו שאמרת בתחילת דבריך, כסף לצורך העניין מאוטיסטים, מנכים, ממפגרים ונעביר אותו לטובת סלי מזון.

אני חוזר ואני אומר, אני חושב שהפעילות חשובה, אנחנו נמצאים במגעים כרגע עם משרד האוצר לגבי התוספת ולגבי התשלום לפסח ולחג נוסף. כרגע, כמו שאמרתי, בסיס התקציב נמצא אפילו פחות מ-3.5 מיליון שקל, נמצא אפילו 1.3. יש עוד כסף שאנחנו אוספים מקופות צדקה וממקומות אחרים והגענו ל-3.7 מיליון שקל. אנחנו רוצים, השאיפה שלנו כרגע היא להגיע לח"י מיליון שקלים השנה, בדומה למה שהיה בשנה שעברה, אולי אפילו טיפה יותר ממה שהיה שנה שעברה. זה כרגע מה שאנחנו מנסים להגיע אליו בשלב ראשון. אני מצטער להגיד כשרגע אנחנו עדיין לא סגורים על המספר הזה ואנחנו נמצאים במגעים עם משרד האוצר, אנחנו מקווים שזה ייגמר בימים הקרובים.

תודה רבה. אני רוצה לומר לפרוטוקול, וגם לך, שכל מה שהזכרת, השירותים שירותים שירותים, הוועדה הזאת מלווה הרבה אנשים בכל השירותים האלה וגם שם, גם בפנימיות, גם בהוסטלים ובכל הסיפור הסוציאלי של מדינת ישראל, נתקלים באותה הבעיה, שיש את כל המנגנונים, יש מיליארדים שנשפכים, אבל כשזה מגיע לפרוטה האחרונה של האוכל ושל הבגד ושל השירות לאותו חולה, אותו נכה, אותו חוסה, אנחנו שוב נתקלים בבעיה של תקציב. אין כסף. זה לא ייאמן עד כמה מנגנון גדול, אם פעם מישהו יבדוק את המנגנון הבירוקרטי של מדינת ישראל, כמה אחוז מהתקציב הולך על מנגנונים וכמה הולך לשירות עצמו, הפער הוא גדול מאוד. זה לא ייאמן. אני לא יודע איך זה במדינות אחרות. אני לא רוצה לפרט יותר מדי כדי לא לחשוף פונים, גם בתחום הנפשי, בעיקר בבריאות הנפש. אגב, זה לא כל כך קשור אליכם אני חושב.

משרד הבריאות.

משרד הבריאות. גם בתחום המוסדות שלכם. אני חייב לציין שאמר לי מישהו מהנזקקים, "הלוואי והייתי נופל במשרד הרווחה, נפלתי למשרד הבריאות לפי הקטגוריה", כך ששם המצב עוד יותר גרוע, אותו תחום. שאלתי פעם עובד סוציאלי, "תגיד לי, מה אתה עושה עם החולה הזה בשעה בשבוע שיש לך איתו?" מה מתברר, שהוא לא יכול הרבה לתת לו. "אנחנו נעשה", אפילו לדבר איתו שעה הוא לא יכול, כי החולה, אין לו סבלנות לדבר איתו. בקיצור, שורפים כסף וזמן ואת השירות לא נותנים.

חרגתי מהנושא שלנו, אבל תחשבו פעם, אתה הרי מנהל אגף התקצוב והכלכלה, תחשבו פעם, כשאתם מתכננים - - -

אני חייב להגיד שהנושא הזה נמצא על השולחן שלנו כל הזמן ואנחנו כל הזמן מנסים לבדוק את זה. דיברת על השוואה בינלאומית, אני חושב שמבחינה זו אנחנו במקום טוב בעולם, מהבחינה הזאת. אני חוזר ואני אומר, אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר, אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר, אנחנו משתדלים לעשות יותר, אנחנו פועלים כל הזמן. התקציב של משרד הרווחה, אני חייב להגיד, גדל בעשור האחרון פי שניים, לטובת השירותים האלה. אנחנו בודקים כל הזמן את השירותים שמגיעים אלינו. יחד עם זה אני חייב להגיד שאנחנו צריכים יותר. אנחנו צריכים יותר, אנחנו פועלים שיהיה יותר ואנחנו מנסים לגרום לכך שיהיו שירותים יותר גבוהים, יותר נרחבים, יותר טובים ויותר משמעותיים לאוכלוסיות.

יש לי שאלה מעשית לגבי בני ברק. אמרת שזה פיילוט ואני יודע שבני ברק לא הייתה ועכשיו היא כן נכנסה, זה כבר סודר העניין? זה כבר פועל?

היא בפנים ואני הבנתי שהשבוע תיכנס רכזת שהיא מוסכמת על ראש העיר ועל מנהלת אגף הרווחה.

ואז מה יקרה עם זה?

הקצינו לה כרטיסי מזון שהיא יכולה לחלק לאוכלוסייה.

עד עכשיו זה לא חולק?

עד היום לא חולק. אז מה המספר 136, שאתם שלחתם אלינו? יש איזו טבלה ששלחתם לנו.

זו ההקצאה של הכרטיסים, הראשונית, כן.

138 כרטיסים?

הם צריכים להכניס את המסמכים של המשפחות. זה די מורכב, זה לא כל כך פשוט. אנחנו עושים את זה הרי כפיילוט. לנו יש הקצאה ארצית של 10,830 כרטיסים, כאשר יש לנו 48 יישובים, מתוכם שש ערים חרדיות והכרטיסים מחולקים על פי איזושהי נוסחה שכוללת כל מיני פרמטרים.

זאת אומרת שבכל בני ברק יש רק 138 משפחות של זכאים?

זה פיילוט, זה פיילוט לראות אם זה מותאם. כל הכמויות כאן הן כמויות שלא קשורות לגודל האוכלוסייה. אנחנו צריכים לקבל את תוצאות המחקר - - -

אבל זה לא חולק עדיין בבני ברק בכלל.

לא חילקו, כבר חצי שנה זה שוכב שם.

כמה זה לחודש למשפחה?

500 שקל.

לחודש?

יקבלו את זה רטרואקטיבית?

כל משפחה 500 שקל. היא יכולה עם 250 שקלים לעשות רכישה בסופר - - -

כמה?

250 שקלים לעשות רכישה בסופר, חודשית, 125 שקלים היא רוכשת מוצרים יבשים, עוד 125 שקלים לפירות וירקות חודשית.

עכשיו יקבלו את זה רטרואקטיבית?

יקבלו את זה רטרואקטיבית?

הכסף - - -

טוב, אז נקווה. אנחנו נעקוב - - -

דרך איפה, דרך משרד הרווחה?

דרך אגף הרווחה.

אנחנו נבדוק את זה. נעקוב אחרי זה, לאו דווקא בישיבה, אנחנו נעקוב אחרי זה. בואו נגיע לסיכום. את רצית להוסיף משהו, הגברת אילוז? לא, אבל אמרת את הדברים פה לגבי הפרוצדורות. אנחנו נסכם את הישיבה.

אם אני יכול לפני הסיכום, מחילה, משפט קצר על מה שהאדון אמר. דיברת הרבה על מנגנונים ועל מה שנקרא חלק משירותי הרווחה. חלק משירותי הרווחה זה עובדים סוציאליים שאתם מחזיקים ואותם עובדים סוציאליים מפנים את האנשים אלינו. רוב החבר'ה שאנחנו מטפלים בהם זה עובדי רווחה שלכם שמפנים אלינו לקבל עזרה. זה אבסורד. אז אם אתם שולחים אותם אלינו, חבר'ה, תחשבו להגדיל - - -

כן. אלחנן יגיד לך, סליחה שאני מדבר בשמך, "אני לא הוריתי לעובדים הסוציאליים לשלוח אליך".

זה מה שהם עושים.

ודאי, כי הם רוצים לעשות משהו, אחרת חבל על המשכורת שלהם. אם הוא לא יכול לשלוח אפילו אז חבל על המשכורת שלו.

מה שהם רוצים זה לעזור למשפחות. האפשרות היחידה שלהם לעזור למשפחות זה דרכנו, היחידה שלהם לעזור למשפחות.

הם באים בדרישה אלינו, עם הטפסים ביד, "הגענו אליכם ממשרד הרווחה". הם באים אליי בצעקות "הגענו" - - -

הם צודקים.

הם צודקים ואתה לא יכול להגיד להם לא.

כתוב "לחם שאלו כהוגן". זאת אומרת, המסכן מבקש כהוגן לחם, הוא רוצה לחם.

אני רוצה לסכם את הישיבה בתקווה, כמו שאמר חנן, שהתקציב לפסח יעלה לפחות ל-18 מיליון.

הוועדה מבקשת לקבוע בנוהל העברת דוח שגויים לכל עמותה ועמותה, שיוכלו לתקן את השגיאות. הוועדה מבקשת לקבוע כנוהל, לאפשר 10% שגויים, זאת אומרת, לא לפסול אם יש עד 10% שגויים, כפי שקיים במשרד החינוך.

הוועדה מבקשת שחקלאי שתורם פירות וירקות יוכל - - - לא הוא, לא החקלאי - - -

חקלאי שתורם פירות או ירקות יוכל למסור הצהרה חתומה - - -

לא, לא. אנחנו רוצים לשחרר את החקלאים. חשבנו מלכתחילה שהחקלאים, אבל הבנו שהחקלאים לא יעשו את זה. אנחנו מבקשים לבדוק אפשרות שתצהיר וחתימה של רואה חשבון ועורך דין של העמותה, שיאשר קבלת פירות וירקות מחקלאים או מספקים, או תרומות מזון, משרד הרווחה יכיר בכך כאשר הוא מחשב את התמיכה שמגיעה.

פנייה למשרד האוצר ולמשרד הרווחה?

כן, אנחנו נפנה לשר הרווחה ולשר האוצר, להגדיל את התקציב. עיני לא צרה, ששר הרווחה יקבל עוד 15 מיליון, כמה מהתקציב אמרת? מהו התקציב הכולל של משרד הרווחה?

7.5 מיליארד שקל תקציב מדינה ועוד 2.5 מ - - - 10 מיליארד. עם העבודה היום זה 13 מיליארד.

כל משרד הרווחה זה 10 מיליארד?

כן.

אני חייב לומר שחשבתי יותר. עכשיו, עם הנכים ועם כל זה, אתם לא מקבלים?

10 מיליארד. ביטוח לאומי השאר, חלק ביטוח לאומי, כולל קצבאות. אנחנו אין לנו קצבאות.

אנחנו נבקש משר האוצר ומשר הרווחה שיסתדרו ביניהם. מה שצריך הוא שאנשים ש"לחם שאלו כהוגן" יקבלו את התמיכה לכבוד החג. תודה לעמותות שעוסקות בזה, תודה לכם שהייתם איתנו. להתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.