ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-07-03OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 56

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון

לענייני יהודה איו"ש

יום ראשון, ג' באדר התשע"ח (18 בפברואר 2018), שעה 9:00

סטאטוס תשתיות חשמל ביו"ש

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

אל"מ אורי מנדס - סגן ראש מנהל אזרחי, משרד הביטחון

סעיד קאסם - קמ"ט חשמל ואנרגיה, משרד הביטחון

חן נוביאר - נציגת איכ"הס במנהא"ז, משרד הביטחון

סא"ל ערן גוזף - רע"ן תו"פ, צה"ל, משרד הביטחון

רס"ן נעמה גת - רמ"ד אזרחי כללי, צה"ל, משרד הביטחון

איתמר יעקובוביץ - נציג איכה"ס במנהא"ז, משרד הביטחון

דוד גרשביץ - רפרנט אנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר

רועי גולדשטיין - לשכה משפטית, משרד האנרגיה

שירה עמיאל - רפרנטית שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר

שירלי לוי - ראש תחום תכנון פיזי, משרד התשתיות הלאומיות

יהודה גוטויליג - מנהלת מחלקת תכנון, מחוז ירושלים, חברת חשמל

אורן הלמן - סמנכ"ל שיווק ורגולציה, רשות החשמל

איגור סטפנסקי - מנהל מינהל החשמל, רשות החשמל

רוני שניר - נציג המועצה האזורית מטה בנימין

מתניה שפירא - החברה לפיתוח מועצת גוש עציון

שלמה ועקנין - קב"ט מועצת יש"ע

שליו קיים - מזכיר הר ברכה לשעבר, החברה לפיתוח פיתוח גוש עציון

עדי מינץ - יש"ע הירוקה

אורי ברטפלד - יו"ר פורום היישובים הצעירים

רונית סלע - האגודה לזכויות האזרח

ניצן דה פז - מתנגד למערכת החשמל בגלל בעיות הלכתיות

אסף דורון

ר.כ., חבר תרגומים

סטאטוס תשתיות חשמל ביו"ש

בוקר טוב. נתחיל בהצגת הנוכחים מוטי יוגב, יושב ראש הוועדה, אסף מנהל הוועדה, דובר הוועדה, העוזר לי.

(הצגת נוכחים)

ניצן דה פז, מתנגד למערכת החשמל בגלל בעיות הלכתיות.

טוב, אתה לא תדבר פה כרגע בכלל, לא תקבל רשות דיבור. זה לא נושא הישיבה. אני לא יודע מה חשבתם. זה לא רלבנטי. אנחנו נתחיל ברוך השם.

הדיון הוא פתוח לפי סעיף 120 ב' . ברוכים הבאים לכל הנמצאים. לפני כשמונה חודשים לערך, לא הפעם הראשונה שנגענו בחשמל ביהודה ושומרון, לעתים יותר בהיבט הטקטי המקומי, לפני כשמונה חודשים, או לפני כשנה לערך התחלנו בכל נושא ונושא להסתכל קדימה, יותר רחב. לא רק אנחנו, אנחנו גם בעקבות אחרים, אם משרדי הממשלה או אם לזרז מזורזים או מינהל אזרחי, מתאם פעולות שטחים ואחרים וגם רשויות, להסתכל קדימה על תכניות אב, משום שגם יהודה ושומרון גדלים באוכלוסיות. זה מתחיל מהניסיון להעריך סטטיסטית כמה תושבים יהיו – ערבים, פלסטינים יהודים – ודרך לכמה יצטרכו לדאוג להם – לחשמל, למים, לתשתיות כבישים, לאנרגיה חלופית, או לביוב או לכל תשתית אב אחרת.

לכן מטרות הישיבה בנושא הזה של ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון של ועדת החוץ והביטחון, הראשונה שבהן היא קידום תכנית האב לנושא חשמל. פה אני מבקש גם את רשות החשמל, גם את חברת החשמל ואת החלוקה ביניכם יגדיר המשרד, כי אני לא בטוח שאני יודע עד הסוף וכמובן שהכל ברפרנס למינהל האזרחי, שהוא השליח של מדינת ישראל להיות הריבון בשטח.

הנושא השני במטרותיו הוא בקשה שנתבקשה והתייחסות, בעיקר המינהל האזרחי, אבל גם חברת חשמל, להגדלות חשמל וחיבורים בהתיישבות הצעירה בה חיים אנשים. בכל מקרה אני אומר במקומות שהם על אדמות מדינה או צפויים להסדר.

הנושא השלישי הוא באמת נושא כשל קידום אנרגיה חלופית ביהודה ושומרון, כמו שבכל המדינה, כמו שבכל שלל המקומות וביהודה ושומרון. עשינו פה כבר שתיים ושלוש ישיבות ללא רצף מספיק של התוצר מהם ואני הייתי כן רוצה לראות רצף מקצועי ולראות איפה הדברים עומדים, כולל שביקשנו בפעם הקודמת שיוצג הנוהל של הקמת טורבינות רוח.

דיברתם על כך שהנוהל צריך להיכתב. הנוהל צריך להסתיים וכך לפחות, אם אני מנסה לשמור כן על רציפות מהישיבה האחרונה, אז כך לפחות נאמר בסיכום של הישיבה האחרונה שהייתה מזמן, ביולי ובסופה – ובזה אני אסיים את דברי ואתן פה את רשות הדיבור – נאמר שגם סטאטוס תכניות העבודה וגם מה שאמרתי, הצגת נוהל הקמת טורבינות רוח או אנרגיות מתחלפות ביו"ש.

אנחנו נראה מי פותח לגבי תכנית אב לחשמל ביו"ש. אז מי מכם? רועי, אתה קובע שזה רשות החשמל?

כן, רשות החשמל.

אז בשמחה, כן. צריך כנראה את המצגת לפני זו שעליה. נכנס מתניה שפירא ושליו מהחברה לפיתוח שומרון.

לא, לא.

גוש עציון, סליחה, התבלבלתי. מתניה, עד שהוא מעלה את המצגת, אנחנו עוסקים בשלושה נושאי – תכנית האב לחשמל ביהודה ושומרון, טיפול במאחזים, התיישבות צעירה ואנרגיות מתחלפות. אלה שלושת הנושאים של ועדת המשנה הזאת. חצי שעה מאוחר יותר, באחת עשרה, היא תהיה ועדת משנה למים, שהיא עמוסה יותר בנושאיה.

בינתיים שזה עולה, אפשר להעיר הערה?

כן.

לגבי הנושא לדיון, מה שאני מבקש להבא, הנושא לדיון סטאטוס תשתיות, נקודה. כמו שאתה עכשיו פרטת, אחד, שניים, שלושה, אז מה שאני מבקש להבא, בבקשה תפרטו על מה מדובר.

אסף, אומר איגור מרשות החשמל שהוא כנראה לא קיבל פירוט של הדברים. יש את תכנית העבודה. אני מודה שאנחנו משתדלים, אני לפחות משתדל להיות מאד מאד - - -

יש פה. ידעתי לבוא - - - שאני צריך להיות. אוקיי, הבנתי, תודה.

אנחנו איתך. אם נפתח ונאמר שאתם מתכננים את תכנית האב, לאיזה שנים ובאיזה היקפי אוכלוסייה כמענה?

תכנית אב?

תכנית האב שלכם, כן.

מכינים תכנית אב. תכנית אב זה במובן של תכנית לטווח ארוך, עד 2030 ובתכנית אב אמורים להיות כל המקטעים של - - -

מה השם?

אורן הלמן.

ומי אתה אורן?

אורן הלמן, אני סמנכ"ל בחברת החשמל. תפוס מקום ליד יהודה. מצוין. אני איתך, איגור.

אז גם בהתחשבות, בהתייחסות גם לכל המקטעים של מערכת החשמל, זאת אומרת חלוקה, הולכה וייצור, בוודאי שבתכנית אב תהיה התייחסות לאנרגיות מתחדשות. זה בתהליכי עבודה, העבודה מתקדמת.

לכמה אוכלוסייה אתם מתכננים ל-2030? מה יהיה הצורך? מה יהיה המענה? כמה אנרגיה יצטרכו?

כמה אנרגיה? אין לי תשובה. אני אישית לא מתעסק עם תכנית אב.

אז זאת אומרת לגבי תכנית אב אתה לא יכול לתת כרגע את התשובות? כי הייתה פה גברת בפעם האחרונה, ביולי, היא ציינה בפירוש את זה שהם מתכננים תכנית אב ואנחנו מאד שמחנו ושיבחנו וביקשנו מהם להציג את תכוניותיה לגבי התקדמות תכנית אב לחשמל ביו"ש ואיפה זה עומד.

מתי, היום?

מה?

היום אתם רציתם את זה?

לא, ביולי היה סיכום כזה של ישיבה שהייתה ביולי וכך רשות החשמל התפארה פה בפנינו. ציינה פרויקטים מסוימים כמו - - -, כמו מקומות אחרים והיא אמרה שהיא נכנסת לתכנית אב לגבי כלל יו"ש ואמרנו - - -

תשמע, מה שאני יכול להגיד שאני יכול להעביר לאחראים על תכנית האב ברשות החשמל את הבקשה של ועדת המשנה להצגת תכנית האב ואפשר לסגור איזה שהוא יום, איזו שהיא ישיבה מיוחדת להצגת תכנית האב, את סטאטוס תכנית האב למשק החשמל.

הבנתי. מי מתעסק בתכנית האב זו הרשות, נכון? לא חברת החשמל.

לא, הרשות.

וחברת החשמל היא גורם ביצועי בעניין. אוקיי. אז אם כן אין לנו את זה כרגע. אז אנחנו מדלגים על זה ובאמת מבקשים את זה כבקשה ראשונה. לא ברור לי פה – ואני לא רוצה לכעוס על מישהו – איפה פה הטלפון השבור. תכנית האב בעינינו היא מאד חשובה. אני מוכרח לומר ואני אומר גם לכם, בהסתמך על רשות המים, שזה מאותו משרד, נכון?

כן.

רשות המים – וגערנו בה בפתח הישיבה הקודמת ביולי – הציגה אוכלוסייה לה היא צריכה לדאוג ל-2040. אז קודם כל אני מציע ליישר איפה שהוא את התכניות, כי חשמל משפיע על מים ויש צורך, הכל בא בסוף באנרגיה, גם המים. הם הציגו שהם מכינים תכנית אב ל-2040. הם הציגו. אני לא סתרתי ולא בדקתי, רק הערתי, הם הציגו אוכלוסייה פלסטינית בהיקף של 4.6 מיליון ואוכלוסייה יהודית בהיקף של 560 מיליון ואנחנו מיד גערו-. 560,000 אלף, אנחנו מיד גערנו בהם והסברנו להם ש-560,000 יהיה בעוד שנתיים שלוש.

4.6 מיליון – יכול להיות שזה נכון, אין לי את הכלים לאמוד את זה, אבל אם יהיה 4.6 מיליון ערבים ב-2040, אין לי ספק שיהיו גם 1.5 מיליון יהודים כמינימום ועל כן שוב, אין לי את הכלים המדויקים לאמוד את זה. אני רק יכול לחשב את זה כמו כולם בגידול האוכלוסייה, שבאוכלוסייה היהודית עולה על 5% ביו"ש ובערבית קטן מ-3% ואני חושב שזה כן צריך להיות מפתח משותף עם המינהל האזרחי ועם מתאם הפעולות בשטחים, כנקודה שניתן יהיה ליישר אותו ולהביא אותו לנקודה אחודה, שהיא מהווה את נקודת הבסיס לכל תכניות האב והתשתיות ביהודה ושומרון.

כן, בשלב זה עוד אין טיוטה של הדבר הזה, כך שאין לי למה להתייחס כרגע.

בסדר. אני אומר בישיבה הקודמת, ביולי, שנה שעברה.

אתה מדייק. ברור לי שאתה מדייק בדברים. אנחנו מאד מעוניינים בתכנית אב, אנחנו היינו רוצים גם יותר מזה, אם רשות החשמל תקדם אפילו תכנית מתאר ביהודה ושומרון, מה שיענה אחר כך על הרבה מאד צרכים נוספים של-. כמו שאנחנו מכירים את החסמים הבירוקרטים, תכנית מתאר היא שלב מתקדם יתר, אבל שמחים אנו מאד על העניין של תכנית אב ומאד מאד נרצה כבר לראות את הטיוטה הראשונה שלה.

מאה אחוז. אז בזה אני יכול לסכם את השורה הראשונה בסיכום, אם אני יכול לומר, שהוועדה מבקשת מרשות החשמל, משרד האנרגיה והתשתיות להציג תכנית אב לחשמל ליו"ש ואני מציע לישר אותה בנתוניה גם לגבי השנה אליה היא מוערכת. אם המים הציגו ל-2040 אז לדלג לשם, כי 2030 זה מחר בבוקר. אני לא אומר 2050, אלא משהו ממוצע. כנ"ל בהיקפי האוכלוסייה, שאני מעריך ואני אומר לא בהגזמה לכאן ולא בהגזמה לכאן, אינני מבקש את ההגזמות. אני מבקש, פשוט בסוף נצטרך לדאוג לאנשים לשתות או לאנרגיה.

מספר אצבע שאני מעריך, זה יכול להיות בהחלט שזה סביב 4.5 מיליון לפלסטינים וסביב 1.5 מיליון ביהודים. אין לי שמץ להגיד משהו יותר מדויק, אבל גם גורמים אחרים פה שיש להם עניין בעניין, יכולים לייצר את הסטטיסטיקות האלה ולעשות רפרנס, פשוט כדי שלא נגיע למצבים שמציעים לנו פה.

1.5 מיליון ליהודים נכון, 4.5 מיליון לא בטוח.

אז בסדר. אני לא קובע. אני מקבל מאנשי המקצוע. כל מי שיהיה לו במה להוכיח או במה להיתפס בסטטיסטיקות אמיתיות אז יבורך. רק שהם הציגו 4.6 מיליון ערבים לעומת 560,000 יהודים. 560,000 זה מחר בבוקר. כבר יש כ-510,000, 520,000. אינני יודע במדויק. זה פשוט בסוף שנה או בעוד שנה.

בישיבה הבאה אנחנו יכולים להציג את זה.

בסדר גמור. אז אנחנו נעבור לצורך העניין ממך לתוכניות הספציפיות שאתה רוצה להציג, שאתם מתכננים. או מה?

ספציפיות ביו"ש?

מה אתה רוצה להציג?

זה לא המצגת שלי.

זה לא שלך?

לא, לא, לא.

אז מה אתה באמת להציג לנו?

אני באתי כי אולי יש שאלות לגבי תשתיות חשמל ביו"ש ובמקצועות - - -

טוב, אז אנחנו נעבור חזרה למשרד ומתוכו לחברת החשמל, אם לכם יש מה להציג. ואם לא, אז אנחנו נצטרך להתכנס עוד פעם, כי יש פה איזו שהיא תקלה במסר וטלפון שבור. אני לא מאמין שלא עשית משהו בסדר, אבל אנחנו דרשנו תכניות אב, לשם אנחנו רוצים להתקדם. רועי, מה אצלכם?

אנחנו מהלשכה המשפטית, אני לא ב - - -

אז אנחנו לא. אורן, סמנכ"ל חשמל יחד עם יהודה.

אני לא סמנכ"ל חשמל.

אלא?

אני סמנכ"ל בחברת החשמל.

סמנכ"ל בחברת החשמל, טוב. כן, ותוכניותיכם לגבי יהודה ושומרון. אתה בירושלים או אתה בכללי או שיהודה מציג?

יהודה מציג.

יהודה, מנהל התכנון במחוז ירושלים.

אורן הוא בכללי. אנחנו מכינים את התכנית שלנו להיערכות לקראת העשור הקרוב. אנחנו קיבלנו נתונים מהמינהל האזרחי, קיבלנו נתונים מההתיישבות. קיבלנו תחזית ביקושים מהפלסטינאים ואנחנו ביחד עם אגף הפיתוח שלנו – אגף פיתוח טכנולוגי, יושבים עם התכנית ואני מעריך שתוך חודש, חודש וחצי אנחנו נצא עם איזו שהיא תכנית לעשור, ל-15 שנים הקרובות. זה באופן גדול מבחינת תכנית לעתיד הרחוק.

מבחינת מה שעושים היום, אני לא יודע - - -

תספר, הוא רוצה לשמוע.

כן, כן.

אז זה קשור אלינו, זה קשור למינהל לא פחות, כל הנושא של התחמ"שים הפלסטינאים, כל ההסכמים עם הפלסטינאים, עובדים על זה, מקווים להגיע להסכמים בקרוב. יש את ההסכם הראשוני לגבי תחמ"ש ג'נין. מקווים להגיע בקרוב להסכמים לגבי שאר התחמ"שים, שזה כמובן דבר שיקל עלינו ויוכל לענות על הביקושים השוטפים שהם גולשים גם לבנייה החדשה וגם להגדלות הנדרשות. זה ככה בגדול.

אז מה הפרויקטים המרכזיים שבהם אתם כרגע עסוקים כדי לתת חשמל, כדי לוודא שחשמל לא יקרוס?

א נחנו עסוקים בכל ההתיישבות, בכל מקום. בכל מקום שיש פיתוח, אם זה בעלי זהב, אם זה בנעלה, אם זה - - -

מחוז ירושלים לא חולש על הכל.

על הכל.

כולל תחמ"ש ג'נין?

ג'נין זה צפון. רק היחידים ממש בצפון השומרון זה שייך למחוז צפון, אבל זה לא משנה. גם כלפי כל גורמי החוץ, כשיש משהו עקרוני, ירושלים באחריות מנהל המחוז משה כהן, הוא מייצג את כל הדברים האלה. גם מול הפלסטינאים הוא מנהל את המשא ומתן, יחד עם עוד גורמים חשובים בחברה. הוא לא עושה את זה לבד, אבל פה הוא מרכז את הדברים האלה.

בוא נגיד שגם יושב ראש החברה, גם המנכ"ל וגם סמנכ"ל הלקוחות, שהוא המשנה למנכ"ל, מעורבים בזה באופן אישי. הם גם ביקשו שאנחנו – כי לא הוזמנו בהתחלה לישיבה הזאת משום מה, אין לי מושג למה, אבל בררנו והם גם מעורבים ועשו גם הכנה לקראת הישיבה הזאת. זאת אומרת הנושאים האלה הם ברמה אסטרטגית של החברה. זה לא נושאים שאנחנו מקלים בהם ראש.

אם אתה רוצה יותר, יש לנו מצגת שלא הבאנו אותה כמצגת, אבל אתה יכול לפרט יותר, לעשות דריל דאון לתוך הפרטים.

תפרט מה הפרויקטים הגדולים שאתם נוגעים בהם.

לא, יש פה את העקרונות, אין פה את הפרויקטים עצמם.

אז מה הם העקרונות?

אז אני אומר לדוגמא, עלי זהב זה פרויקט עצום של התיישבות של - - -. נעלה שעכשיו המון עבודה, בתי ספר חדשים.

אז זה מענה לשוטף. זה מענה לגידול השוטף.

זה מענה לשוטף. לפרויקטים עתידיים זה יותר למשל הקמת קו 161 - - -שמדברים עליו וחיבור בין ג'נין לשכם. זה גם חלק מאסטרטגיה עתידית.

מתחמ"ש ג'נין.

כן, שבודקים אותו, כי יש להם שם הזמנות לייצור ודברים כאלה. אז זה דברים שגם ביחד עם המינהל בודקים אותם. בודאים תוואי, בודקים אפשרויות, דברים כאלה. זה פרויקטים ברמה גבוהה מאד. שאר הדברים זה תחנות המשנה שחייבות להיכנס לעבודה, התחנות הפלסטינאיות, כי זה יקל על העומס. ויש פה ושם בניית קווים, סגירות מעגלים במתח גבוה. יש בדרום הר חברון כמה פרויקטים, אם זה למשל בין שבעה לטיר.

אני אשאל כך, והצטרפו עוד כמה נוכחים. מה שמך?

שירלי לוי, אני ממשרד האנרגיה, אגף תכנון פיזי.

אני אשאל פה מישהו מהנוכחים מההתיישבות. אתה מחברת חשמל מחוז ירושלים? מתל אביב. יש לך מה להוסיף על מה שאמרו פה אנשי מחוז ירושלים, או אורן?

לא, בינתיים לא.

את גם שייכת לחברת החשמל?

כן.

אני שואל לרגע אחד דווקא את הצד של ההתיישבות לצורך העניין, ומהצד הפלסטינאי אתם אומרים שאתם קיבלתם את הביקושים. האם יש ביקושים או צרכים שאתם יודעים שהם חסרים או שאינם מטופלים?

לשוטף או בתכנית הפיתוח?

תתייחס לשניהם.

כל סעיף הרשויות מול חברת החשמל - - -

ברור, זו עבודה בשוטף.

- - -הפיתוח, כמו שיהודה אמר, אנחנו הצפנו את הצרכים של ההתיישבות. יש לנו חוסר בידע בלהבין מה הולך להיות בנושא התעשייה לטווח הארוך. זה דבר שמשפיע על כל הפיתוח של החשמל. חברת החשמל רוצה - - - אנחנו גם לא יודעים לספק את הידע הזה מספיק. נעשית עבודה במשרד הכלכלה, מעין תכנית אב כאילו גם לאזורי התעשייה והם אמורים להידרש לתכנית הזאת בחודשים הקרובים. לא יחכו עם תכנית הפיתוח בהתחלה, אבל יכול להיות שבהמשך יצטרכו להשלים את המידע הזה.

- - - מכירים את זה.

זה חשוב מאד. אנחנו מאד רוצים את כל המידע שקיים, גם אזורי תעשייה. קיבלנו מההתיישבות על ההתיישבות ואזורי תעשייה. לדוגמא הציגו לנו לפני איזה שבועיים משער שומרון על אזור תעשייה גדול שהולך להיבנות שם. אנחנו אפילו ביקשנו מקום לתחנת משנה עתידית שם, בגלל ההתפתחות הגדולה. כל ידע כזה מאד חשוב לנו. אנחנו מנסים לקבץ אותו כדי להתכוונן שנוכל לספק את השירות.

בקטע הזה של התעשייה יש חוסר, או לא ברור, התמונה לא ברורה בעניין הזה. אנחנו לא יודעים לסמן מספיק כמה צריכה תהיה ובאיזה אזורים.

אוקיי.

מה שבהתיישבות אנחנו כן יודעים על פי תכניות מתאר.

אבל את זה משרד הכלכלה יודע לתת לפי אזורי תעשייה בכל מקום ומקום.

צריך כמה חודשים טובים כדי לבנות את זה.

אוקיי, טוב. אז אנחנו צריכים פה גם את משרד הכלכלה. אפשר לסכם שחברת חשמל, מחוז ירושלים נותן את המענה השוטף יחד עם תחנת אריאל וכל מי שנותן את המענה השוטף גם בצפון השומרון והיא חלק ממחוז ירושלים.

זה לא תחנה.

אזור אריאל.

אזור אריאל, סליחה.

זה חלק ממחוז ירושלים.

ושחברת החשמל עוסקת ומציפה את כל צרכי הרשות הפלסטינית וההתיישבות כאחד, ויש חוסר כרגע במענה העתידי לאזורי תעשייה ולכן נידרש פה גם לנציג של משרד הכלכלה בישיבה הבאה, שיידע לתת את התשובות על אזורי תעשייה עתידיים ביהודה ושומרון.

משפט אחד בנושא הזה. נעשו כבר סקרים, זאת אומרת יש כוונה להוביל מערכת מאד ענפה של אנרגיות מתחדשות, שדורשת תשתית של חברת החשמל. נעשו כבר סקרים על ידי חברת החשמל.

לאזורי תעשייה בכלל?

לא, לא, לא - - -

אנחנו ניכנס לנושא הזה עוד רגע.

לא, זה קשור לתכנית אב.

זה לא תכנית אב.

לא, לא, זה תכנית הפיתוח.

זה תכנית הפיתוח של חברת החשמל.

אז אני מבין שההערה היא גם לתכנית האב שצריך להכליל בה את האנרגיות המתחדשות וגם למענה השוטף שצריך - - -

זה לא השוטף, יש תכנית פיתוח ותכנית אב.

אוקיי.

למשל בתור דוגמא אחת, נעשה סקר על ידי חברת החשמל להוצאת אנרגיה מטורבינות רוח בהר ברכה ובאיתמר, כולל מיקום של התחמ"ש, כולל המיקום של קו מתח עליון, כל העבודה הזאת נעשתה על ידי חברת החשמל.

אתם מכירים את זה, את העבודה של אנרגיות מתחדשות?

בוודאי, זה בתיאום איתנו.

והיא חלק מהתכנון של החשמל העתידי?

זה חלק מזה. עוד פעם, זה תלוי בהסדרה של המינהל האזרחי, שתהיה הסדרה ל - - -

ברור. אז על זה ניגע בנושא השלישי, כשנגיע אליו.

הם הגישו חומר לתפ"ת, הם קיבלו עבודה, הוא בדיוק הראה לי לפני זה.

אוקיי, ניגע בזה מיד בנושא השלישי. העיר לנו פה מתניה שיש בעצם שלוש דרגות – זו של המענה השוטף, שאני לא רוצה להיכנס אליה - - -

כדאי להתייחס אליה. עוד מעט גוש עציון יאמר משהו בנושא השוטף.

אז מיד נגיע לשוטף; ושיש תכנית פיתוח שחברת החשמל עמלה בה לעשור הקרוב ויש תכנית אב שאני מציע שהיא תוצג ל-2040 בהקבלה לתכנית המים, כפי שרשות המים מתייחסת ותתייחס גם היום פה ואותה אנחנו גם רוצים לשמוע. שליו, אתה רוצה להעיר בהתייחס לתכניות שוטף או פיתוח?

גם וגם.

אז תעיר ונראה.

אז קודם כל בשוטף יש לנו - - - משה כהן גם מכיר את זה כבר משנת 2013, אנחנו הצגנו את זה, בדצמבר 2013 היה את ה - - - שבוע וחצי בלי חשמל. כל - - - הגוש למעשה, גם היום למעשה - - - חשמל, יש נפילות כמעט כל יום שישי. הצגנו את הדברים האלה בפני חברת חשמל ירושלים. יש הרבה רצון לקדם. בפועל אני אומר למעשה אין היום תכנית או אין היום - - - תשתית באזור וחייבים לעשות, כי זה לא מספיק לכמות התושבים. גם תקוע גדלה, הכפילה את עצמה בשנים האחרונות ואין מענה. זה בשוטף.

למעשה יש לנו גם תכניות, ברוך השם, הרבה תכנית גם במערב הגוש וגם במרכז הגוש, שלמעשה גם צריך משהו לא בשוטף, אלא צריך משהו עתידי. גם את זה העלינו ויש לי פה את המסמך שהגשנו - - -, אבל את כל הדברים שאנחנו נצטרך גם לצורך הזה.

אז קודם כל יש לך את המסמך, אז תדייק. אמרת שלא עושים כלום, זה ממש לא נכון. אנחנו משנת 2013 מתכננים קו נוסף, סגירה מירושלים לכיוון תקוע דרך הר חומה, דרך מחסום מזמוריה. הכל תוכנן. התיקים באישורים, מחכים לאישורים האחרונים. חלק גם בוצע, דרך אגב, חלק זה בתוך ירושלים וכבר בוצע. זה מתחיל מירושלים ג' עד הר חומה. בחלק הזה שזה כבל זה כבר בוצע. יש עוד שתי תכניות מה חומה לכיוון מחסום מזמוריה. אחת נמצאת בעיריית ירושלים, אחת נמצאת - - -

בואו ניגע בזה אם כך, אנחנו פתחנו עניין, לא נשאיר אותו לסוף אז נמשע מה אתם אומרים, אורי, או סעיד.

מהתחלה?

לא, התייחסות קונקרטית רגע. אני לא רציתי ליפול לפינה של השוטף הקונקרטי, אבל מכיוון שעלה פה דבר אחד, ניגע, נסגור מעגל, נראה סטאטוס ונתקדם הלאה, נעלה למעלה.

בתחילה נוגע בשוטף, בנקודה שהעליתם. אכן יש אצלנו תכנית שנמצאת בבחינה בעבודת מטה. יש מולה התנגדויות מאחר שהיא עוברת בשטחים שהם קצת בעייתיים. בשלב הזה אנחנו משקיעים מאמצים. אני לא יודע להגיד תשובה מתי יהיה אפשר לאשר, כי חלק מהשטחים נמצאים במחלוקות, בבג"צים, אז אנחנו מנסים למצוא חלופות ומנסים להפעיל לחץ על המתנגדים, על מנת שבכל זאת יסכימו. זה לעניין הזה.

אני רוצה לחזור אחורה לתכנית האב.

מי בחברת החשמל עובד מול מינהל אזרחי?

אני. אני וסעיד עובדים ביחד בצמוד.

אנחנו מתואמים, מכירים, הכל בסדר.

אבל מתי לוח זמנים, שאנחנו נראה תשובות או לזה או לחלופי. נעמה מסתכלת עליך, שלא תגיד משהו שאסור לך להגיד.

לא, לא.

אז אני מבין שהיועץ המשפטי מעקב הכל. כמו שהסיסמה שלי היא אמת.

לא, אנחנו - - - יחד - - -

בסדר. כן.

שטחים או אדמות שהם מוגנים בעתירות בבג"ץ ובהליכים משפטיים, אנחנו לא ניכנס לשם כל עוד וההליך המשפטי לא נגמר.

זה ברור.

יופי. אז בכל זאת אנחנו מנסים למצוא חלופות נוספות, שזה דורש שיח וכנראה גם לחץ מאיתנו על גורמים מסוימים, שכן בסוף יסכימו. אני לא יכול לפרט על כל דבר בשלב הזה.

אוקיי. זה תמיד יכולים להיות גם קווים משותפים, שנותנים את אותה אנרגיה למזרח - - -

אנחנו לא מדברים על קווים של 200 או 300 מטרים. אלה קווים ארוכים של קילומטרים ויותר מ-10 קילומטרים.

בבית סחור ובעובדייה יש מספיק חשמל?

גם לא.

ובתקוע הערבית?

גם לא.

נו, אז זה יכול להיות קו משותף.

זה הולך להיות קו משותף, בהחלט. ברור. אם זה לא צורך ציבורי, אין בכלל כוח - - -. שנייה אחת נחזור לתכנית האב.

תכנית האב למעשה זו תכנית, או בכלל באיו"ש עד לפני תקופה קצרה, לא רק בתחום החשמל, בכלל בכל התחומים, לא חשבו קדימה, חשבו או טיפלו רק במה שכואב ונתנו פתרונות זמניים ונקודתיים ולא חשבו קדימה. אנחנו החלטנו שאנחנו משנים תפיסה במינהל האזרחי ורוצים לחשוב קדימה בכלל על האזור, בהתעלם מהמצב המדיני או הסוגיה הפוליטית מה יהיה העתיד של האזור. אנחנו חייבים לתכנן ולפתח את התשתיות, כשכל תושב וכל אזרח שנמצא באיו"ש יקבל את מה שמגיע לו ואת מה שהמדינה מחויבת לו.

בשלב הזה לגבי תכנית אב, אין לנו כרגע תכנית אב סדורה. יש לנו עקרונות מה הולך להיות בתכנית האב, כאשר בעקרונות האלה אנחנו התבססנו על המצב הקיים והתבססנו על נתונים שקיימים אצלנו. ביקשנו בעיקר מההתיישבות להשלים לנו נתונים. אגב, הנתונים עוד לא הושלמו, לא הגיעו אלי נתונים מההתיישבות. זה אחרי פגישה שקיימתי יחד עם ההתחייבות וסיכמנו שיעזרו לי באיסוף הנתונים בהתיישבות. אנחנו עוד לא קיבלנו אותם.

לגבי המגזר הפלסטיני, ברור לנו לאן אנחנו הולכים. כמובן אתם מכירים את השיח, את המשא ומתן ואת ההסדר העתידי שלנו עם הצד הפלסטיני. לכן מהצד הפלסטיני התמונה היא יותר ברורה ובצד הישראלי היא פחות. זו החוליה החלשה.

אני חייב להגיד שהעקרונות טרם אושרו. הם הוצגו על ידי רשות החשמל, טרם אושרו על ידי שר האנרגיה. אנחנו הולכים להציג את זה לשר האנרגיה בחודש הבא, ראש המינהל ואני, בתקווה שיאשרו לנו את העקרונות ואז נוכל לשלב את התכנית שלנו יחד עם רשות החשמל והתכנית הארצית שלנו לפיתוח המשק.

כמובן שהנתונים אנחנו מתבססים עליהם ישרתו את האזור עד ל-2040, אפילו 2050. זה החל מפיתוח או עיבוי תשתית ההולכה ובניית תחמ"שים נוספים, פלסטינים וישראלים, חיזוק תחמ"שים קיימים ולאחר האישור אנחנו פשוט נתקדם עם הרשות בתכנון.

טוב. אני מוכרח לומר שבוועדה פה, אני בחמש השנים האחרונות מפתח את מידת הסבלנות, אבל גם את מידת הנחישות. מה שנקרא יבלית אי אפשר לעקור בסוגר סוגריים ואנחנו נקדם את ישיבת החשמל הבאה לזמן קרוב יותר במושב הבא, כדבר הכרחי. אני חשבתי שנקבל פה יותר תשובות מכולם ושנגיד שישיבת חשמל תהיה פעם בחצי שנה.

אנחנו נקבע אותה – אני לא יכול להגיד למחר בבוקר כי יש את חג הפסח ויש עצמאות ויש עוד כמה דברים, אבל בטווח מושב הקיץ של שלושה חודשים, בכדי לקבל גם מרשות החשמל, ממשרד האנרגיה והתשתיות, תכנית אב לחשמל ביו"ש לשנת 2040 עם הערכה מנומקת של כמות האוכלוסייה. אין לי ספק שיש גם עם האוכלוסייה של הרשות וגם האוכלוסייה היהודית צפי גידול לשנת 2040, שמתואמת בוודאי עם המינהל האזרחי - היא חייבת להיות מתואמת - ועם משרד האנרגיה ועם חברת חשמל ועם ההתיישבות היהודית. אלה פחות או יותר הגורמים שצריכים להיות סביב השולחן העגול כדי לדעת שאנחנו נותנים מענה לכלל האוכלוסיות, כמו שאמרת. בזה אני מאמץ את מה שאמרת, מתוך מגמה שגם אם יש לנו או אין לנו לכל אחד פתרונות מדיניים עתידיים אחרים, בסוף יש שם אנשים שצריכים לשתות ולקבל מענה הומאניטארי. בראייה שלי אני רואה ככה גם את עזה, דרך אגב, באותה מידה. זו חובתנו ואחריותנו, אבל בזה יש קשיים יותר גדולים ולא נבוא לפתור אותם פה.

רק הערה, בנוסף שרשות החשמל תציג את תכנית האב במלואה לוועדה, אני רוצה להגיד שבתכנית האב בגדול, רשות החשמל מתייחסת לביקושים ביו"ש ולתחנה כוח בג'נין. זה מה שידוע לי. לגבי רשתות, זה רשתות בחלוקה, זה לא בתכנית אב.

אז בזה חברת חשמל תשלים, אבל אם לא ייעשה משהו מסנכרן, אז יכול להיות שהתכניות של חברת החשמל לעשור, לא מחוברות לתכניות ל-2040, אז גם בזה כדאי שישבו באיזה שהוא שולחן עגול. אני רק שואל מי בראש השולחן העגול. למי צריך בסוף לכאוב הראש – זה בסוף שר האנרגיה. אני צודק?

ברור.

רשות החשמל, מה הכפיפות שלה? תנו לי רגע - - -

רשות החשמל כפופה למדיניות של שר האנרגיה.

בסדר. אז רועי, אה. יש פה עוד מישהו ממשרד האנרגיה שהוא לא משפטן?

אני.

שירלי, מה את?

אני מאגף תכנון פיזי. אנחנו בעיקר מקדמים תשתיות, אבל במסגרת מוסדות התכנון ולפי חוק התכנון והבנייה ומבחינת אספקה ותכנון של תשתיות, זה באמת עובר לקמ"ט חשמל, שדיבר פה לפני זה.

אבל מי מסתכל רחוק במשרד האנרגיה ועושה את תכנית האב? על מי זה נמצא? על איזה סמנכ"ל?

מינהל אזרחי, יושב ראש הוועדה.

לא, יש פה - - -

זה לא חדש לך ולא זה.

אז בלי לזלזל בך, אנחנו נרשום ברשימה שאנחנו מבקשים רמ"א.

בסדר גמור, מאה אחוז.

אוקיי. רמ"א יציג, זו אחריותו. הוא צריך לעגם את כולם, הוא צריך לכנס את השולחן העגול של משרדי הממשלה, של רשות החשמל, של חח"י, של אנרגיה ושל כל הגורמים – התיישבות ופלסטינים.

כן, תכנית אב, בתכל'ס - - -

אז רמ"א יציג תכנית אב - - -

תיאום בין הרשויות.

מתואמת בין הרשויות. נדמה לי גם שרמ"א אמר את זה מיד עם כניסתו לתפקידו, תת אלוף אחווה בן חור. מי שאנחנו צריכים לבקש זה ממנו ולדרוש את זה ממנו וכך נבקש שכך יהיה.

אנחנו עוברים הלאה רגע אחד למענה השוטף ומזה לאנרגיות מתחדשות.

לפני, אנחנו סיימנו את השוטף ויש משהו לגבי אסטרטגיה שהעלינו, כי לא סיימנו את הדברים. דבר אחד לגבי ההמשך אנחנו ביקשנו גם הפרדה לגבי הקווים של חח"י, של מזרח ירושלים שהם מוזנים היום. הם תוקעים את קידום התפתחות מזרח הגוש, גם את תקוע למשל שזו דוגמא אחת שרוצים להרחיב ולבנות בית ספר חדש, אז זה גם תוקע. כל הקווים שעוברים למעשה בתוך היישובים, צריך לעשות תכנית אב להוציא אותם מהיישובים, כדי שאפשר להתקדם במבנה.

לזה לא צריך תכנית אב.

זה לא תכנית אב.

זה למעשה חלק מהעתיד לטוב ולרע, אבל קווי ההזנה, קווי החלוקה יופרדו בין הפלסטינאים לבין - - -

שליו, אני לא רוצה לדבר יותר מדי, אבל תדברו עם מי שצריך. תדברו בשוטף עם המועצה האזורית גוש עציון, עם חברת חשמל ירושלים. אתם מכירים היטב וכך גם אני הכרתי.

יש שיח, חסר כסף, בקיצור.

בסדר, אוקיי. אני מעדיף שבשוטף הזה לא ניכנס פה בוועדה, ככה אני לפחות ממעט ניסיוני כסגן, היה קשר הדוק ושוטף עם מי שהיום מנהל המחוז והיה אז האחראי על התכנון, אדון משה כהן ואתה אפילו יודע איפה הוא גר. אז זהו. לא אתייחס לזה יותר. אפשר לטפל בזה בשוטף.

גם מה הרכב שלו.

אנחנו נעבור רגע לנושא השני והוא הגדלות חשמל וחיבורי חשמל להתיישבות הצעירה. שלמה, אתה רצית להעלות את הצורך.

אני בפן המצומצם שלי, אבל אני לא חושב שאני כל התמונה. בפן המצומצם בתחום הביטחון, מין הסתם יש שם היבטים לא פשוטים, אבל אני מעדיף שהראייה הכללית יותר, הצורך הבסיסי - - -

יש פה מישהו שרוצה להעלות את הצורך? אם לא אני אעלה, כפי שהוא עלה לי. יש פה איזה נציג? כן, רוני, נציג בנימין.

ההתיישבות הצעירה ואני מדבר גם כללית, כי אני מכיר את היישובים הקיימים ברחבי יו"ש שברוך השם גדלה ואני חושב שכן צריך להתייחס לזה. אמנם בסעיף הראשון של תכנית - - - איך באמת מספקים חשמל כמו שמספקים לכפרים אחרים ביוזמת הרשות הפלסטינאית, כדי לתת להם מענה ואנרגיה לתוך הבתים שלהם. היום ברוך השם היישובים הצעירים גדלים ולא מדובר בארבע-חמש משפחות. מדובר פה בסדר גודל של בין 70-80 אפילו 90 משפחות בכל יישוב כזה. לא משנה, אני לא אציין את השמות של היישובים, כי אני חושב שזה לא המקום.

כרגע – ואנחנו יודעים את זה בוודאות מבדיקה שלנו ואני יכול להגיד מבדיקת עומק – בכפרים ערבים יש חשמל. יש הגדלות. יש עבודת חשמל ביוזמת החברה החשמלית של מזרח ירושלים, שנותנת להם שם הספקים לחשמל ואצלנו פשוט הם נשארים עדיין בשנות ה-90, בזמן שהוקמו היישובים האלה ולצערנו הרב אין מענה לדבר הזה. אנחנו לא בשנות לה-90, אנחנו כבר בתחילת שנת 2018 והגיע הזמן שגם פה יתייחסו בצד ההומניטארי.

אני כן אתייחס קצת בעוקצנות, כן מדיני, לא מדיני, יישארו, לא יישארו, אני בטוח שהם יישארו, חברים. זו מדינה שלנו וצריך להגיד את זה פה על השולחן. יישארו היישובים האלה וצריך לראות איך באמת נותנים להם מענה לטובת החיים ביום יום.

טוב. אז איזו תשובה אתם רוצים לומר, אורי או סעיד?

לא הבנתי את השאלה.

אז אני אבהיר את השאלה. יש בשטח המכונים מאחזים, התיישבות צעירה. יש הליך גם לגבי חלק מהם שעל אדמות מדינה, תהליך כזה ואחר של הסדרה במשרד הביטחון. אני לא יודע מה יהיו תוצאותיו, אבל אני אומר ששם חיים בני אדם. כמו שמגדילים גם בנגב להתיישבות בדואית, גם אם לא יודעים שבהכרח היא תמשיך לחיות שם או לא, או היא תועתק, ובוודאי ואני אומר גם מהצד פה, כוועדת חוץ וביטחון, אמנם היא לעניינים האזרחיים גם, אפילו באופן זמני. כשם ששמים בעבודות בכביש בטונדה עם עמוד והיא מאירה כרגע על הכביש ואחר כך מפנים אותה, אז אם זה לשים – וכך העלה פה גם משרד הביטחון את הדרישה למצלמות או את הדרישה לביטחון של אנשים ופיגועים כבר היו.

אז אני אומר שניתן לייצר דברים גם כן זמניים. גם כדברים שאתה לא קובע אותם בתשתית בקרקע, בבטון, אלא שם אותם מעל; וגם הסיפור של הגדלה. במקום שבו כבר אושר וכבר יש חשמל, אז אם צריך עוד X קילוואט, ואני לא מבין גדול בחשמל, אז נושא ההגדלה במקום שכבר יש בו חשמל, סיפור ההגדלה הוא לא חידוש, הוא תוספת. בכל הדברים הללו זה מנה שנתבקשנו פה לבדוק, לבחון או לבקש שאותם מקומות שהם על אדמות מדינה או בהליכי הסדרה ואין לי את הרשימה – אני מודה – כי אני לא יודע מה יוסדר. אני יודע שיש הליך כזה.

אז אולי גם בעוד כשלושה חודשים נבקש פה גם את עוזר שר הביטחון, שאני יודע שהם מטפלים שם בתחום ההסדרה. אותם אלה שהם בתחום ההסדרה, לראות אותם בהקבלה כמקבלים את מענה החשמל, הן לצד ההומניטארי והן לצד הביטחוני. זה למעשה מה שאנחנו מבקשים, אם בהגדלת ההספקים לפי הצורך ואם לצורכי הביטחון.

מישהו רוצה עוד להוסיף משהו בעניין הזה? בהקבלה להגדלה? אוקיי.

טוב, אנחנו פה מחוסר תשובות ואני מניח שהישיבה הבאה תתאפיין הפוך בנושא המים, מצליחים להגיע לאנרגיות המתחדשות, שבדרך כלל נתקעה על הקצה ולא היה לה זמן להתייחס אליה. אספר לכם רק חוויה אחת חיובית כדי לפתוח בה.

אחת מהבנות שלי עברה למעלה גלבוע ואני מאז ספטמבר כבר שם שלוש פעמים וכל פעם מתפעל מחדש גם משדה התחנות שיש שם וסיירנו בו לפני כחודש, וגם מהמפל הגדול, שאני לא יודע אם הוא כבר הופעל או לא.

כן, אגירה שאובה.

אגירה שאובה שאני לא יודע אם הוא כבר מופעל באופן - - -

בעוד חמישה חודשים.

בסרטון זה עובד.

יש שם בריכת ענק בראש ההר, עם פיר של כ-500 מטרים נפילה וזה אמור להפיל אותו במהלך היום, כשהאנרגיה יקרה ולהעלות אותו במשאבה במהלך הלילה, כשהאנרגיה יותר זולה לאחר חצות ולייצר את החשמל בדרך הזאת. זה שני מפעלים שהם מדהימים, וכשם שהם יכולים להיות במעלה גלבוע, על רכס ההר המזרחי, כך יכול להיות שהם יכולים להיות גם במקומות נוספים ביהודה ושומרון ולספק עוד אנרגיה - - -

יש תכנית שהוצגה לרמ"א.

אוקיי. אז אנחנו עוברים לנושא השלישי והוא אנרגיה חלופית ביו"ש בכלל. עסקנו בזה כבר ואני חושב שגם אפילו אתה הופעת פה, או שהופעת בישיבות אחרות ואני מבלבל. הופעת כבר אז?

לא, לא, בישיבות אחרות.

לא, אלא בישיבות אחרות שאנחנו נפגשים בהן על רקע של אגף תכנון. אז מכיוון שיש פה מצגת, אז נפתח במצגת.

כן. נתחיל קודם כל בשתי מילים על הנושא של הפוטנציאל, כי מדינת ישראל לא מפרידה. כשהיא מדברת על אנרגיות מתחדשות, היא מתייחסת גם ליו"ש, כולל חקיקה, כולל הכל, אבל הפוטנציאל ביו"ש הוא הרבה יותר גדול באופן יחסי מהסיבות הבאות: אלף, יש הרבה מאד מרחבים פתוחים - - -

דקה, סתם ככה, חברת החשמל מסכימה עם ההנחה הזאת? היא מכירה את זה?

מאד.

אני שואל אותם, לא אותך.

אנחנו תלויים ברגולציה. ברגע שיש אישורים, ברגע שיש את התנאים איך לעשות את זה, אנחנו בעד.

אם אני עובר הלאה, משרד האנרגיה, שירלי.

ככלל אנחנו יודעים, יש אטלס שקודם לפני שנים בשיתוף פעולה של המשרד יחד עם השירות המטאורולוגי ובאמת גם לפי האטלס ביו"ש יש פוטנציאל רוח גבוה. יש הסדרה סטטוטורית בכל מיני נושאים בתחום האנרגיה המתחדשת שהמועצה הארצית אישרה, ואנחנו יודעים שביו"ש פשוט הופיעו כמו העתק-הדבק לאותה הסדרה סטטוטורית ומחקים אותה גם ביו"ש מבחינת התנאים והצרכים, הסקרים שצריך להגיש במסגרת התכניות, אבל מבחינת רוח אנחנו מסכימים. מבחינת שמש, כל ישראל היא מתאימה.

אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד, למשרד האנרגיה: אני מסתכל עלייך, פחות לרועי כרגע, כי אני מבין שהוא בתפקיד המשפטי ואת בתפקיד הביצועי, או צריכה להיות בתפקיד שמביא לביצוע.

חשוב להדגיש שאנחנו עובדים רק לפי מה שבסמכות שלי ובתחום חוק התכנון והבנייה.

בסדר ומיד נגיע לזה.

אנחנו מרחיבים תכניות - - -

האקדמיה מתחלקת לשניים – לאלה שחוקרים ויש להם רק מוח לחקור והם יודעים לפענח את המוח, להגיד מה יש במוח ולאלה שיודעים לקחת אזמל ולגעת במוח. לפעמים יש גם אחד שיודע גם את זה וגם את זה וריבונו נתן לאלה שכל כזה, לאלה שכל כזה. את שני הצדדים צריך. אתם לא משרד של מחקר. אתם משרד של ביצוע. אז מכם אני מצפה שאם יש כבר כמה שנים מחקר בעניין ויש חשיבות ויש הגדרה שהיא נכונה לעניין אז צריך גם - ופה אני מפנה את הפנים גם למינהל האזרחי לקדם את העניין וגם לאג"ת, כמובן.

אז קחו את ההערה הזו לתשומת הלב ואנחנו נצפה מכם לתשובות של מה אתם עושים עם זה, לא הגדרות אנציקלופדיות של ויקיפדיה, של התיאוריה שזה קיים, שזה טוב ושזה יכול להביא לתועלת ציבורית. אתם צריכים לדחוף את זה. אנחנו נצטרך פה את מנכ"ל משרד האנרגיה בפעם הבאה, כמינימום. מה הם עושים עם האנרגיות החלופיות, אך הם דוחפים אותן, מה תכניות האב שלהם במסגרת תכניות האב.

כן, תמשיך.

אני עדיין במסגרת מה שאמרתי לגבי הפוטנציאל – אלף זה מרחבים פתוחים, ב' – קירבה למרכזי צריכה. כלומר להבדיל, אם אתה עושה בנגב או בצפון הרחוק, הגישה לגוש דן, שזה מרכז הצריכה העיקרי, היא רחוקה. לעומת זאת, כשאתה עושה אנרגיות מתחדשות ביהודה ושומרון, אלף אתה קרוב למרכזי הצריכה בירושלים וגם לפלסטינים, וגם - - -

מה, אתה חושב שהאנרגיה המתחדשת ביהודה ושומרון תספק לגוש דן?

בוודאי.

בהחלט כל יהודה ושומרון עוד יספק.

בסדר, זה גם וגם. עכשיו נקודה נוספת, שגם הפלסטינים, וזו נקודה חשובה מאד לגבי האחוזים שנדבר עליהם תיכף. גם הפלסטינים, מכיוון שהם צרכני חשמל, הם זכאים על פי ההסדרות שקיימות היום ברשות החשמל, גם לייצר אנרגיה מתחדשת. כלומר הם יכולים לקחת קרקע פרטית שלהם ולעשות ולהגיע לקמ"ט חשמל ולבקש ממנו להצטרף להסדרה הזאת ויש לזה תקדימים.

הבעיה היא כזאת, הבעיה שיש פה חסמים ואתגרים שהם מפריעים לסיפור הזה כבר קרוב ל-8 שנים. יש קושי גדול לאמץ כל אחת מהסדרות, כי ברגע שהסדרה יוצאת לפועל, היא צריכה להיות מאומצת על ידי קמ"ט חשמל ועל ידי ראש המינהל האזרחי בצו, אבל יש קושי גדול, עומס גדול מאד על קמ"ט חשמל וצריך להרחיב את היכולות שלו לטפל בדבר הזה. יש בעיה קשה מאד מאד בנושא של הזמינות של היועצים המשפטיים שצריכים לסייע לו לאמץ את ההסדרות האלה. וכמובן יש קושי נוסף והוא שצריכה כל הסדרה כזאת להיות מאושרת על ידי גורמים מדיניים. דבר אחד.

הדבר השני זה הנושא של הקצאה של אדמות מדינה וסרבול בהרשאות לפיתוח. וצריך לזכור גם, כמו שאמרתי מקודם, שגם הפלסטינים צרכנים של חברת חשמל ולכן גם הם רשאים להקים.

היו מספר החלטות ממשלה בנושא הזה. החלטה אחת הייתה בשנת 2011, שהגדירה להקצות 10% מהמכסה להקמת מערכות סולאריות בינוניות. המכסה הזאת הוקצתה רק אחרי שהגשנו בג"ץ. זאת אומרת אחרי שהגשנו בג"ץ התחילו דיון, הסכימו ואני אגיד פה דבר – שר האנרגיה אז עוזי לנדאו, ביקש מאיתנו להגיש בג"ץ כדי לסייע לו מול המערכת המשפטית. זה הגיע לאבסורד גמור. בסופו של דבר זה הוחלט בהחלטת ממשלה להקצות 10% ממערכות סולאריות בינוניות וגם עתידיות. לא רק מאותה מכסה של - - -

מה זה 10%? 10% לבינוניות או 10% ליו"ש?

10% ליו"ש. 10% מהכלל. למשל נתנו מכסה של 300 מגה, 10% מתוך זה הוקצו ליהודה ושומרון. החלטת ממשלה נוספת הייתה בשנת 2014, כשהכוונה היא שבגלל שהיה קושי גדול מאד לממש את ההסדרות האלה, מכיוון שהבנקים ונותני האשראי אמרו שהם לא יכולים, שהם חוששים מה יקרה אם יהיה פינוי, לכן הבאנו החלטת ממשלה שהממשלה התחייבה, שהמדינה התחייבה שבמידה ויהיו שינויים מדיניים, המדינה מתחייבת לשלם לבנקים את החוב הבכיר של הפרויקטים האלה.

הסיפור התגבר בכך שלאחר ה-300 מגה שהיו בעבר הייתה עצירה מאד גדולה. אני מדבר כרגע על סולארי. לאחרונה הקצה משרד האנרגיה כ-1,000 מגה והוא מתכונן להגדיל את המכסות גם בעתיד, כשמתוכם הוקצו בשלב הראשון רק לרשת החלוקה 10%. כתב ראש המינהל האזרחי מכתב לשר האנרגיה והקדים אותי קמ"ט חשמל שכתב כבר לפני שנה מכתב, כבר בינואר 2017, מכתב למנכ"ל משרד האנרגיה ודרש אלף שזה יהיה גם ברשת ההולכה ולא רק ברשת החלוקה, משום פרשנות משפטית שנתן משפטן ברשות החשמל, שהחלטת הממשלה שמדברת על 10% לא כוללת את רשת ההולכה.

אבי רואה כבר כתב מכתב לשר האנרגיה כבר לפני שנה וחצי. קמ"ט חשמל כתב מכתב למנכ"ל משרד האנרגיה, לא התקדם שם שום דבר. גם אני העליתי את זה בפגישות. יצא מכתב של ראש המינהל האזרחי, המכתב הזה מונח פה לפניך והוא דורש למעשה לתת את ההקצאה המיוחדת גם ברשת ההולכה. יש כבר יזמים שמתרוצצים בשטח ומדברים ובהחלט יש שטחים מאד גדולים שבהם רוצים להקים את המערכות האלה וזה למעשה תקוע ולא ניתן לביצוע.

הבקשה הנוספת שביקש ראש המינהל האזרחי היא להגדיל את המכסה מ-10% ל-15% והפירוט, אני מניח שסעיד שנמצא פה יוכל לפרט בצורה יותר ברורה ממני, למה צריך להגדיל את זה מ-10% ל-15%. לא ניתן עד עכשיו מענה לשתי הסוגיות האלה.

אני ישבתי על הנושא הזה עוד פעם בשבוע שעבר עם מנכ"ל משרד האנרגיה. עדיין לא התקבלה תשובה עד עכשיו.

הדבר הנוסף שהתבקש באותו מכתב, זה להקצות 15% גם לטורבינות רוח. למרות שההסדרה של טורבינות רוח כבר אומצה על ידי קמ"ט חשמל, אין הקצאה. ולכן מה שקורה זה שברמת הגולן, במקומות אחרים כבר יש רישיונות מותנים בהיקף מאד גדול וביהודה ושומרון אין שום אפשרות לרישיון מותנה, אבל גם כשיהיה, זה יברח לנו. כלומר לא תהיה לנו מכסה ולכן צריך להקצות 15% בטורבינות רוח, כמו שמקצים ביתר הנושאים.

יש נושאים נוספים לפני שאני הולך לטורבינות רוח, נושאים נוספים שאנחנו מופלים בגלל בעיה של אימוץ חקיקה ביהודה ושומרון. נושא אחד זה אגירה שאובה. אתה העלית מקודם את הרעיון של אגירה שאובה שראית בגלבוע. יש מערכת אגירה שאובה שהתחילו להקים מצפון לגלבוע באזור של כוכב הירדן. יזמנו מערכת אגירה שאובה נוספת בבקעת הירדן, ליד נתיב הגדוד. אנחנו מדברים על זה כבר שנה וחצי בנושא של יזמות. צרפנו אלינו את קיבוץ מעלה גלבוע, הוא שותף במיזם הזה. למעשה זה יצר קונגלומרט של קבוצה שכרגע מובילה את הסיפור הזה, אבל זה לא אומץ. כלומר ההסדרה לא אומצה ולכן, כשאנחנו נרצה להגיש בקשה לרישיון מותנה, אי אפשר להגיש בקשה לקמ"ט חשמל, כי זה עדיין לא אומץ.

אני דיברתי על זה עם אלי בן דהן והוא אמר לי - - -

על ידי מי זה צריך להיות מאומץ?

יש הסדרה של רשות החשמל. ההסדרה הזאת צריכה להיות מאומצת כצו חתום על ידי ראש המינהל האזרחי. אני בהחלט מניח שסעיד יוכל להרחיב בעניין, אבל כרגע לא ניתנים לו המשאבים כדי לאמץ את ההסדרה הזאת של אגירה שאובה.

הדבר הנוסף הוא, מכיוון שהמכסה היא סך הכל 800 מגה ועד היום אנחנו לא יכולים להתחרות בסיפור הזה, כלומר תושבי יו"ש לא יכולים להתחרות, גם פה אנחנו מבקשים שיקצו את המכסה שנותרה כרגע, שזה 156 מגה, אנחנו מבקשים להקצות את זה ליהודה ושומרון.

הנושא הנוסף בנושא של האפליה זה סיפור הארנונה. זה סיפור ממש קפקאי. הייתה דרישה, מכיוון שההסדרות של חוות סולאריות הן הסדרות עם רגישות תעריפית מאד מאד גבוהה, כלומר התעריף ירד בצורה מאד מאד משמעותית ולכן כל ארנונה שנוספת גורמת לכך שאין תשואה ואין ייתכנות כלכלית להקים את הפרויקטים האלה. לכן החליטה ועדת הכספים – וזה אומץ על ידי שר הפנים לפני שנתיים – להגדיר שהארנונה לחוות סולאריות היא ארנונה יותר נמוכה עם מספרים.

מה שקרה זה שביהודה ושומרון זה לא אומץ, מאז השנתיים האלה זה לא אומץ ובגלל שזה לא מאומץ, היום הרשויות כמו בקעת הירדן וכמו רשויות אחרות, נאלצות לגבות מחירים הרבה יותר גבוהים, שהופכים את המתקנים האלה למתקנים לא כלכליים. דיברנו על זה וגם את זה סעיד מכיר, גם על זה דיברנו כבר עם סגן שר הביטחון, אבל צריך להקצות את המשאבים לאמץ את ההסדרה הזאת - - -

רק דקה, שאלה לנעמה. זה יושב אצלכם באיזה סדר תנועה?

אדוני, לא, העניין של הארנונה יושב אצל הממונה על היישובים הישראלים ביו"ש, אבנר כהן, מטעם משרד הפנים.

הוא כבר לא שם. הוא התחלף. הוא הכין טיוטא, אבל הוא אומר שהוא לא רשאי לחתום עליה, כי מי שרשאי לחתום עליה זה רמ"א.

כן.

אני לא עוסקת בארנונה ולכן אני לא יודעת להגיד מה הסטאטוס של התיקון הזה. ביקשתי שיבדקו לי ואני מקווה שתוך כמה דקות תהיינה לי תשובות.

בסדר גמור. מי שבסוף צריך לתת את החותמת הסופית זה כן-. העברה של הנחיה ממשרד הפנים בקו ירוק ליהודה ושומרון מחייבת התייחסות של יועמ"ש ואישור, אני לא יודע אם אלוף. זה לא חוק. אני לא יודע. מה את אומרת?

זהו, שאני לא בקיאה בענייני הארנונה - - -

פרוצדורה.

אז אני לא יודעת אם זה חתימה של הממונה או של רמ"א.

אז אנחנו נרשום את הבקשה.

הממונה לא חותם על דעת עצמו. - - - מעבר למשרד הפנים - - -

בוודאי, זה בוודאי - - -

נעמה, אם תגיע אלייך תשובה תוך כדי הישיבה, נשמח להתעדכן ואם לא – אז להבין מה ההנחיה המתבקשת ומי זה שצריך לטפל בה בהקבלה למה שנעשה בקו ירוק, הנחה מקילה לארנונה למתקנים סולאריים תועתק ותעשה בדיוק בהקבלה למתקנים כאלה ביהודה ושומרון.

עוד נקודה זה נושא של אפליה.

דרך אגב, מה נעשה לגבי מתקנים קטנים על בתים? הרי יש כאלה פה ושם.

או, זו בדיוק הנקודה. אז זו הנקודה האחרונה. התקנות מחוץ ליהודה ושומרון שונו באופן שעל בתים פרטיים או על גגות לא צריך היתר בנייה. זה לא אומץ ביו"ש ולכן ביו"ש צריך היתרי בנייה ולוקח הרבה מאד זמן והמכסה הולכת ומסתיימת. ביהודה ושומרון שוב פעם יש פה אפליה של תושבי יו"ש, גם לגבי בתים פרטיים.

מילה אחת לגבי טורבינות רוח. כמו שנאמר כאן מקודם, נעשתה עבודה מסודרת של הפוטנציאל של טורבינות רוח ביהודה ושומרון. התברר שהפוטנציאל הוא מצוין ויש אפשרות להקים הרבה מאד טורבינות רוח. שימו לב, נעשתה עבודה של שטחים להקמת 30 חוות של טורבינות רוח בהיקף של קרוב ל-1 ג'יגה. העבודה הזאת הוצגה ליפתח רון טל. בעקבות זה מחלקת התכנון, סליחה, סמנכ"ל תכנון שהיה אז, דוד אלמקיס, נעשתה עבודה, תסתכלו על זה, זה מסמך שיצא מחברת החשמל, שהוא מתכנן לחבר את כל המתקנים והעבודה שנדרשת. איזה תחמ"שים, איזה קווי מתח עליון שנדרשים וכו'.

מה הסטאטוס הנוכחי – הסטאטוס הנוכחי הוא שהיזמים מתקדמים כרגע לא בכל ה-30 מגה, אלא כרגע מתמקדים בשטחים שנמצאים בשטחי המשבצת של היישובים ביהודה ושומרון, בתוך הקו הכחול ובתוך שטחים שיש להם חוזה חטיבה, כי זה מאפשר למעשה פטור ממכרז והערכת הפוטנציאל של המערכות מהסוג הזה זה סדר גודל של 400 מגה.

עד עכשיו הוגשו בקשות למינהל האזרחי של ארבעה יישובים להרשאה לתכנון, לא ניתנה תשובה. הבקשות אלה התחילו כבר בשנים 2013-2014-2015 הוגשו הבקשות האלה, לא ניתנה תשובה לאף אחת מהבקשות האלה. הוגשו גם בקשות לסקר ייתכנות של חברת חשמל לשלושה יישובים והתקבלו תשובות חיוביות מחברת חשמל. אנחנו הקצנו להם בדיוק את המסדרונות של קו מתח, של קו מתח עליון, גם לכיוון מעלה עמוס, דיברת מקודם על מיצד. תחמ"ש באיזור התעשייה של מעלה עמוס, משם התחברות למיצד ולמעלה עמוס וגם בהר ברכה מסדרון קו מתח עליון דרך עוקף חווארה, שמגיע להר ברכה. התחמ"ש בחיבור של המערכות האלה.

הוגשו גם בקשות לרישיונות מותנים, זה הגיע לסעיד, אבל - - -

- - -

אחת של הר ברכה, נכון, ועדיין לא התקבלה תשובה.

דיברת על שלושה שחברת חשמל הגישו מתוך ארבעה, מה הוא השלישי? דיברת על מעלה עמוס, דיברת על הר ברכה.

אתה מדבר על ההרשאה לתכנון? הרשאה לתכנון הוגשה לאיתמר, למיצד, להר ברכה ולמעלה עמוס.

מיצד ומעלה עמוס זה שני פרויקטים?

כן. מעלה עמוס כנראה לא ייצא לפועל, אבל מיצד ככל הנראה כן ייצא לפועל, זאת אומרת במידה ואנחנו נקבל את האישורים.

זאת אומרת אם אנחנו רוצים להתמקד, כי אני שואל - - -

אם אני רוצה להתמקד כרגע, להתמקד בהר ברכה ובאיתמר.

ולא במיצד?

לא, זה אחר כך. אם אנחנו נרצה כרגע שני פרויקטים שאיתם אנחנו יכולים לרוץ קדימה, אז אני מדבר על הר ברכה ואיתמר, שם יש לנו את הסקר של חברת חשמל, יודעים בדיוק איפה להציג, יש הסכמים עם היישובים ובהחלט אפשר לקדם את זה, אבל תיכף נדבר על הנושא של אג"ת, שזה הנושא העיקרי שעוזר אותנו עד עכשיו. אגב, היינו בקשר גם עם הנהלת רט"ג, גם הם עבדו על כל המערכות האלה, אמרו לנו איפה יש בעיה, איפה יש הסגרים וכו' והתייחסו לחיבור של כל המתקנים.

אז בוא תתכנס איתנו.

עכשיו אני נכנס רגע אחד לנושא של אג"ת. אנחנו העברנו את הרשימה הזאת כבר - - -

רגע, זה מה שאתה מציג?

הכל נמצא פה, כן. כבר בשנת 2011 העברנו לאג"ת וגם לבצלאל טרייבר במשרד הביטחון וגם לסטפנסקי, שישב אז במשרד האנרגיה, הבאנו את כל המתחמים האלה. אג"ת העביר את המתחמים האלה לחיל האוויר ולכל מי שנחוץ ונתן לנו תשובה בשנת 2013 – שימו לב, לפני 5 שנים – מכתב רשום שאומר לנו ברוב המתקנים אנחנו לא יכולים לאשר לכם בגלל בעיות כאלה ואחרות. בשבעה מתקנים אנחנו יכולים לאשר והסיבה היא בעיה ביטחונית. אני מניח שכל הנוכחים פה יודעים על מה מדובר ובעיה ביטחונית, אני לא יודע אם אני יכול להגיד פה, שהיא מונעת מאיתנו.

לקחנו מדענים שלמדו את הנושא הזה לעומק. אני מדבר על מדען מאלתא, יוצא דופן, איש שקיבל פרס ישראל לביטחון והוא עבד על העניין ונתן פתרון. לקחנו יחד איתנו את אלוף משנה במילואים זאביק רז והסתובבנו למעשה בחיל האוויר. הצגנו לאנשי חיל האוויר, לענפים הטכניים הרלבנטיים את הפתרון הטכני. הם אישרו את הפתרון הזה וכתבו לנו מכתב שהפתרון הזה מאושר. ישבנו אצל ראש ענף תו"פ הקודם לקודם, אצל מנו, ויצא מכתב שאומר בסדר, שבהינתן שאתם מתחייבים לפתור את הבעיה הביטחונית הזאת, אזי זה יהיה מאושר בכפוף - - -

מה הייתה הבעיה הביטחונית, מסלולי נתיבי טיסה?

לא. - - -

לא ניתן לפרט את זה פה בבקשה.

אוקיי. הפתרון ניתן ואחרי זה הייתה עצירה. מאז העצירה הזאת, למעשה בארבע השנים האחרונות לוקחים אותנו הלוך וחזור, הלוך וחזור ועד היום למעשה לא נתקבל פתרון. היה לפני כחצי שנה, מעל חצי שנה, הייתה פגישה שלנו באג"ת והצגנו, אמרנו הפתרונות, או אתם יצרתם פוליגונים. הם למעשה יצרנו שבעה או שמונה פוליגונים שבהם הם אמרו אוקיי, בהם אנחנו יכולים. הבעיה היא שלא הייתה התאמה בין המצאי הקרקעי לבין היכולת להקים.

ישבנו באג"ת וביקשנו תבדקו שמונה פוליגונים אחרים שבהם אנחנו חושבים ויושבים שאנחנו יכולים להקים את המערכות האלה. הייתה תשובה חיובית, אפילו יצא סיכום דיון בכיוון הזה, אבל זה נעצר בגלל בעיות הנוהל שעליה דיברת מקודם. אמרו תשמעו, אין לנו עדיין נוהל, הנוהל הזה עדיין לא התפרסם. כיוון שהנוהל עוד לא התפרסם, אנחנו גם לא יכולים לפרסם את הפוליגונים הישנים ולכן אתם גם לא יכולים להתייחס לפוליגונים הישנים ולהגיד שהם לא טובים ולכן אנחנו גם לא בודקים את הפוליגונים החדשים שאתלם מבקשים.

הסיפור כמו שאתה רואה פה זה סוג של משהו קפקאי. משנת 2011 עד שנת 2018 למעשה אנחנו לא מצליחים לקדם את הסיפור הזה. ייאמר לשבחו של סגן אלוף ערן גוזף שנמצא פה, שקבענו איתו פגישה להיום והפגישה נדחתה בגלל האירוע הנוכחי שאנחנו נמצאים בו היום.

תיפגשו אחרי זה בארבע עיניים.

בכל מקרה העסק הזה תקוע ועד היום אנחנו לא יכולים לקדם אותו. מלי במינהל האזרחי מכירה את הסיפור היטב, סעיד מכיר. העסק הזה עומד – כמו שאני אומר וכמו שאתם רואים – כבר שבע שנים שאנחנו לא מצליחים לקדם את הפרויקטים האלה ואפילו איש מדהים כמו שליו, שהיה מזכיר הר ברכה, היה שותף לכל התהליך הזה בתור מזכיר הר ברכה.

אז מה שאמרתי שיש בעיה נוספת וזה שהוגשו בקשות להרשאות לתכנון והבקשות האלה לא טופלו בגלל שעוד לא היה נוהל ובגלל שעוד לא היה אישור של זה. בעיה נוספת והיא התמ"א. מחוץ ליהודה ושומרון פורסמה תמ"א שנקראת תמ"א 10/ד/12. התמ"א הזאת לא אומצה ביהודה ושומרון ויש החלטה גם לא לאמץ אותה. למה? כי אמרו שבכל מקרה צריך לעשות תבע"ות חדשות והתב"עות האלה יכסו וכו', אבל בפועלן לא התכנסו היועצים המשפטיים ואנשי לשכת התכנון כדי לבצע את התמ"א הזאת, למרות שאגף תמ"א בנושא שמש, בנושא פוטו וולטאי, שנקראת תמ"א 10/ד /10 היא כן בוצעה. שימו לב, זה היה בשנת 2014, לפני שלוש וחצי שנים. עד היום התוצאה היא שלא ניתן להגיש בקשות להיתרי בנייה ולא ניתן להקים את תרני המדידה בגלל אותו סיפור שעליו אנחנו מדברים.

אני מסכם. אחד, מה שאנחנו מבקשים בחוות סולאריות ברשת ההולכה להקצות מכסה ליהודה ושומרון, כמו שרמ"א דורש במכתב שלו. להגדיל את המכסות ל-15% לכל ההסדרות של אנרגיות מתחדשות, גם סולארי, גם רוח וגם אגירה שאובה. שימו לב, גם לאגירה שאובה. באגירה שאובה לאמץ את ההסדרה של רשות החשמל; והדבר הנוסף זה ארנונה למתקנים סולאריים, לאמץ את התקנות של שר הפנים.

טורבינת רוח – לאשר את הנוהל שעליו אנחנו כבר מדברים שנה וחצי ולבחון מיידית את האתרים הרלבנטיים שאנחנו העברנו לאג"ת. העברנו אותם כבר לפני מעל שנה.

איפה נכנס כל נושא התמ"א, באישור הנוהל של ההקמה של טורבינות רוח?

קובי אלירז, שבשלב מסוים-. בעבר מי שתכלל את הסיפור הזה היה חיים מנדלבליט במשרד הביטחון, אצלו היו הישיבות. כשהוא עזב, שרון שלום לא נכנס לעניין, קובי לקח על עצמו את הסיפור. ישבו אצלו כך וכך דיונים וקובי, שבהחלט רצה לקדם את זה, אמר הבטיחו לי שעד ספטמבר יהיה נוהל. מספטמבר אנחנו נמצאים כבר בפברואר, עדיין אין נוהל. הוא אמר לי כשבספטמבר יהיה נוהל, נדבר עוד פעם על הפוליגונים האלה ונבקש מאג"ת לבדוק את הפוליגונים המבוקשים, אבל מכיוון שאין נוהל, אז גם לא הייתה בקשה כזאת.

לאחרונה נפגשתי עם אבי אלימלך, שגם הוא שותף לסיפור הזה מטעם מתפ"ש וגם הוא יושב איתם בישיבות. הוא אמר מבחינתי אני מאד רוצה שהעסק הזה יקודם. אני יודע שהרוח שנושבת מרמ"א ומאנשי המינהל האזרחי היא מאד חיובית והם רוצים לקדם את זה. אני שמעתי את זה גם מראש המינהל האזרחי וגם מראש תחום תשתית. הם בהחלט רוצים לקדם, אבל נמצאים במצב שבו גם סיפור היועצים המשפטיים הוא מאד מאד מורכב ולא נותן תשובה לגבי הנוהל וגם הסיפור של אג"ת, שעדיין לא קיבלנו תשובות והסיפור לא פתור.

טוב. תשובות או התייחסויות של הגורמים המקצועיים. נתחיל באג"ת, ערן.

אלף אני אגיד שגם בתפקידי הקודם בחיל האוויר עסקתי בזה, אני מכיר את כל הפרטים הקטנים, את כל הפגישות, אז אני מכיר את כל האירוע.

דבר שני שאני אגיד, שמבחינת מערכת הביטחון, משרד הביטחון, צה"ל, אין חסם להקמת טורבינות רוח, לא בשטחי יהודה ושומרון ולא ביתר מדינת ישראל.

לפני שנה, שנה וחצי, אני באופן אישי, סיימנו עבודה שמגדירה שמונה פוליגונים ביהודה ושומרון שבהם ניתן להקים טורבינות רוח גבוהות ללא מגבלת גובה. למעט הר ברכה, שם ניתן להקים עם מגבלה של 75 מטרים, יש עוד שבעה פוליגונים בכל יהודה ושומרון, עם שטחים מאד מאד רחבים שניתן להקים טורבינות גבוהות. המידע הזה נמצא היום אצלי והוא זמין לכל יזם. גם עדי, גם יזמים אחרים. מי שרוצה יכול להגיע ולקבל את המידע. זה מידע בלמ"סי, איפה מבחינתנו ניתן להקים טורבינות גבוהות ללא מגבלה. זה באירוע הזה.

הסיפור של אותו חסם של פתרון טכנולוגי ונישאר כרגע בפורום הזה, עם הכותרת הזאת של פיתרון טכנולוגי. גם פה סיימנו עבודה לפני סדר גודל של שנה. עבודת מטה מאד רצינית, כוללת ניסויים, כוללת את כל מה שצריך בעבודת מטה, שתביא פיתרון לאותה בעיה טכנולוגית שנוצרה. יש פיתרון. העניין עם הפיתרון הזה שהוא מתומחר בתמחור גבוה של 250 מיליון שקלים.

ישבנו עם משרד התשתיות והאנרגיה בשביל לקדם את האירוע, בשביל להביא ולממש את אותו פיתרון, בשביל שהתכניות של טורבינות רוח יוכלו להתממש, כי זה הדבר האחרון שעומד בינינו לבין קידום התכניות.

שאלת הבהרה: בשמונה פוליגונים האלה אין צורך בפיתרון הזה, החסם הזה לא קיים, הם פתוחים.

יש כבר פיתרון.

גם בשמונה פוליגונים האלה?

לא משנה איפה מכינים, במדינת ישראל יש צורך בפיתרון הזה. השמונה פוליגונים, מה שהם עושים, הם לוקחים את האזורים שאין לנו בעיה להמשיך להתאמן בהם, גם בהינתן טורבינות רוח גבוהות.

עם המרכיב הטכנולוגי או בלעדיו? גם בלעדיו?

בכל מקרה צריך את המרכיב הטכנולוגי, גם בתוך השמונה פוליגונים האלה.

אוקיי, כן.

אבל השמונה פוליגונים האלה לא מתאימים להקמת טורבינות.

רגע, שנייה, תן לי רק לסיים, עדי. בהינתן פיתרון טכנולוגי, בהינתן תקציב שנוכל לממש את הפיתרון הטכנולוגי, כלל החסמים מבחינת מערכת הביטחון מאחורינו. עכשיו משרד התשתיות צריך לבוא, לשבת איתנו. אנחנו ניסינו כבר פעמיים שלוש לקדם את זה בשיח מול משרד התשתיות, כרגע זה לא מתקדם. לכן זה הדבר האחרון שעומד בינינו לבין מימוש תכניות טורבינות.

לגבי שמונת המתחמים, בעבודת המטה שמיפינו את שמונת המתחמים האלה – ושוב, זה מתחמים מאד מאד גדולים שכוללים עשרות אלפי דונמים, הסתכלנו גם על פוטנציאל הרוח והסתכלנו גם על בקשות של יזמים. הרבה מאד בקשות של יזמים יושבות בתוך הפוליגונים האלה. לכן אי אפשר להגיד שהפוליגונים האלה לא נותנים מענה.

מה אני מציע – אני מציע לכל אותם יזמים לבוא, לקחת את המידע הזה, המידע הזה זמין. לנסות כן לקדם את התכניות בתוך הפוליגונים האלה ומשם להתקדם.

התייחסויות שלכם, המינהל, אורי או סעיד, איך אתם מתייחסים לאנרגיות החלופיות? מה יש לכם לומר בעניין?

אחד, הלוואי ונוכל לאשר כמה שיותר וכמה שיותר מהר. אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי לאשר כמה שיותר וכמה שיותר מהר. ברור לנו שזה משרת את כל האוכלוסיות וברור לנו שזה טוב יותר לכולם. לכן גם רמ"א יצא עם אותם מכתבים וככה, עם הקצאת מכסות ייחודיות, מכיוון שביו"ש, לצערי, הדברים, חלקם הולכים לאט יותר, או החדשנות והקדמה לא תמיד משיגה את מדינת ישראל ביכולות המאד מוגבלות של העובד וחצי שקיימים במשרד קמ"ט אנרגיה.

באשר לשמונת הפוליגונים. שמונת הפוליגונים מוכרים. הקושי עם שמונת הפוליגונים, הוא אחד שהם כוללים שטחי A ו-B, לא שזה בעיה, אבל הם כוללים שטחי A ו-B ואז גם את השטחים הסמוכים ל-A ו-B ואז גם קרקעות פרטיות. כאשר יזם ישראלי, כמו עדי, שרוצה לבוא וסוף כל סוף להקים בהם, אז הוא נתקל בהרבה מאד קשיים של שמורות טבע, בעלויות קרקע, קו כחול ורק אחר כך בתוך שמונת הפוליגונים יכול אולי למצוא תאי שטח שהם מתאימים.

מה יש למשפטנים להגיד? נעמה?

לגבי הנוהל, הנוהל למעט סוגיה אחת שאנחנו מנסים למצוא לה פתרון מוכן, להבנתי הייתה בקשה של אג"ת לא לפרסם אותו. כנראה שהבקשה הזאת כבר לא קיימת.

אין בקשה כזאת.

אוקיי, אז - - -

שמחים אנחנו.

אנחנו מנסים למצוא. הסיבה שכרגע מבחינתנו זה לא מתפרסם, שאנחנו מנסים למצוא פיתרון לסוגית היתר הבנייה של התרנים. בישראל תרני המדידה, שהם השלב המקדים להקמת הטורבינות, נדרשים בהיתר בנייה מכוח התמ"א. באיו"ש כאמור התמ"א לא קיימת, אבל נכון למצב החוקי כרגע נדרש היתר בנייה לתרנים האלה. אנחנו רוצים לסייע ליזמים ולהקל על התהליך. אנחנו מנסים למצוא פיתרון אחר שיאפשר להקים את התרנים האלה בלי היתר בנייה, באיזה שהוא מנגנון אחר ואני מקווה מאד שזה יתאפשר. כרגע אני כמובן לא יכולה להתחייב לשום דבר, אבל אנחנו - - -

מדובר לא על המתקן עצמו, מתקן טורבינות הייצור, אלא השלב הראשון שלו.

כן, גם בחוות מעלה גלבוע יש תורן מדידה, אם אני לא טועה ממה שראיתי שם. לא הייתי מדריך מוסמך, אז סיירתי על ההר. דבר קטן - - -

התורן הוא די גבוה.

בסדר, אתם מאשרים כרגע - - -

התורן הוא זמני. התורן הוא לשנה וחצי ואחרי זה מורידים אותו.

זה פשוט גם מצחיק. מעבר לתורן שהוא שנה וחצי, אתם מאשרים הרי תרנים לג'וואל וליד הכביש שני מטרים. אתם מאשרים כל כך הרבה דברים, אז את ה - - -

היתר בנייה.

בהיתרי בנייה.

אז מה זה משנה? אתם מאשרים עמודים.

אין בעיה בהיתר בנייה.

בסדר גמור.

מצד שני אנחנו רוצים לחסוך מבחינת היזמים את ה - - - להגיש - - -

היזמים – ועדי יגיד לך את זה – הוא לא מעוניין למצוא את הדרך ללא היתר בנייה לעניין.

זה אך ורק לטובת היזמים כדי לחסוך להם את ה - - -

אוקיי. את זה גם לא ידעתי, שהוא לשנה וחצי, קרי הוא זמני.

נכון.

כן, נכון. על בסיס הטענה הזאת אנחנו ננסה למצוא את העניין של היתר זמני.

לו הייתי סגן רמ"א, לא רמ"א, הייתי מאשר לשנה וחצי.

שוב, בישראל זה דורש היתר בנייה. יש לזה רציונאל.

יש דברים רבים אחרים שמאשרים, הרבה יותר כבדים.

אנחנו כן מנסים כרגע למצוא פיתרון שיקל על היזמים ואני מקווה מאד שיהיו לי בשורות בדיון הבא.

מה, זה ייקח שלושה חודשים?

יכול להיות שלפני. אני מקווה שעד לדיון הבא אני כבר - - -

בפעם הקודמת אמרתם שבספטמבר תהיה תשובה.

שוב אני אומרת, הנוהל כמו שהוא יכול להתפרסם עכשיו. להגיד לנו לא - - - זה הרבה יותר פשוט.

אני הבנתי שיש פה שני דברים. נעמה, תראי רגע, אני הבנתי שיש פה שני דברים. אחד זה באמת איך מוציאים את תרני המדידה האלה מהצורך של התהליך הארוך של תב"ע והיתר והשנייה כפי שהוצג קודם, זה העניין של הבקשות להיתרי בנייה, או שזה אותו דבר? זה בשביל להתחיל בתהליך בתורן המדידה או שזה לאתר כולו?

אני מניח שאם תהיה תמ"א ביו"ש, אז הבעיה הזאת תדרוש פיתרון מסוג אחר, אבל לא תהיה תמ"א ביו"ש לפי מה שהבנתי. בפגישה האחרונה שלי עם אלי בן דיין בעניין, הוא אמר תשמע, מכיוון שמדובר בחוות של טורבינות גדולות, צריך פה תמ"א.

אבל אנחנו מבקשים פה מהמקור.

בכל מקרה אתה צריך פה תב"ע.

על החווה.

על החווה. ולכן לא צריך תמ"א.

אבל אני מפריד כרגע. אני באמת מפריד כרגע בין ההליך הראשוני של הצורך בתורן מדידה לבין החווה. החווה בעיני, אני לא יודע, בתוך קו ירוק חווה סולארית לא מצריכה תב"ע?

היא כן.

כן, ודאי שכן.

נו, בסדר, אז לחווה עצמה זה נראה לי כן הליך משמעותי. לתורן מדידה זמני – אני לא מזלזל בתב"עות חס וחלילה – אני אומר לתורן מדידה זמני צריך למצוא היתר זמני, שהוא יותר קל במצב - - -

זה מה שאנחנו מנסים לעשות, ששוב אני אומר, בישראל נדרש היתר בנייה.

כבוד יושב הראש, אולי אני אבהיר, כמי שהייתה מבין עורכי התמ"א. לתמ"א אין מימד גיאוגרפי או מרחבי, היא מסדירה את מסלולי התכנון הסטטוטוריים, היא מסדירה בהתאם להיקף התוכנית שמוגשת לחוות הטורבינות. כל חווה תצריך בכל מקרה באמת תכנית, או תב"ע כמו שאתם קוראים לה, אבל היא מסבירה מה צריך להגיש במסגרת אותה תכנית, עם מי צריך לתאם, איזה סקרים, איזה בדיקות נדרשות ובין היתר אחד הדברים שהיא עשתה, זה אפשרה בהיתר בנייה להוציא - - -

אני שואל את רועי המשפטן ואותך נעמה. מה יקרה אם שרת המשפטים תבקש – כפי שהיא ביקשה – להחיל את תמ"א 10/ד /12 ביו"ש בהחלטת ממשלה?

אין בעיה להחיל את התמ"א כמו שהוחלו תמ"אות אחרות, בשינויים המחויבים לאיו"ש. להבנתי, ההחלטה לא להפעיל את התמ"א כרגע היא משיקולים מקצועיים, לא ממניעים משפטיים.

של כוח אדם.

שיקולי כוח אדם, כן.

מניעים של סדר עדיפות.

רוצה לומר מה? אם תגייסו משפטן - - -

אנחנו מגיעים - - -

אני מתחבט על עוצמת התירוצים של שבע השנים האחרונות, אז אני שואל.

אני לא בסעיף תירוצים בכלל. אני מאושר ושמח בחלקי על מה שאני עושה ואני עושה מעולה.

לא, לא, אין לי ספק.

אבל אני אגיד שכשמשרד בישראל מכין תמ"א, בוא ניקח את הולכת הגז, זה נושא כאוב מאד. בואו ניקח את העניין של תמ"א בישראל. למה מראש לאותו צוות לא מוגדר שיעשה גם ביו"ש ויעבוד מול האנשים שלי כדי לקדם את זה? כאילו מה?

אבל היא פועלת מכוח חוק התכנון. המועצה הארצית לא יכולה ל - - -

אבל הקמתם צוות במשרד האנרגיה, שהוא קידם את התמ"א, נכון?

נכון.

מעולה. אותו צוות, קדימה הפועל.

הוועדה ה - - - קידמה והיא פועלת לפי חוק התכנון והבנייה. אם יש איזו שהיא כוונה לשנות את זה, מבחינתנו זה היינו אך. אנחנו לא סבורים שביו"ש זה צריך לפעול אחרת. אבל אם אנחנו פועלים מכוח חוק התכנון והבנייה, אנחנו מראש, חוקית, למיטב הבנתי, לא יכולים להחיל את זה גם לתחומי יו"ש.

אני כיושב ראש תב"ע 10, תכנית בהגדרה אחרי תמ"א 10, אז אני יכול להגיד שאלף - - -

10 זה סולארי.

לא, 10 - - -

10 זה התכניות ש - - -

תמ"א 10. תמ"א 10 מתעסקת עם כל תשתיות החשמל, כולל סולארי. אז אני צריך להגיד, כמו ששירלי אמרה, אין לנו מנדט להתעסק גם עם יו"ש. אנחנו עובדים לפי חוק התכנון והבנייה וחוק התכנון הבנייה, אתם מכירים את זה, זה לא מעבר לקו הירוק. אם יש אפשרות לשנות באיזה שהוא מבנה, אבל לא עד היום.

בואו נראה, עוד שאלה אחת להבהרה. תמ"א 10/ד/10 - - -

אבל מבחינה תכנונית אנחנו אומרים שצריך להיות שינוי בין יו"ש לבין שאר הארץ.

שאלה תיאורטית לי אלייך. תמ"א 10/ד/10 לאנרגיות סולאריות, כן אומצה ביו"ש?

כן, אבל הם אימצו את זה, לא אנחנו.

מי זה הם? המינהל?

המינהל האזרחי.

נו, אז מה הקושי הכל כך עקרוני?

אין קושי עקרוני. שוב, זו שאלה של סדרי עדיפויות ומשאבים, אבל עבודה על תמ"א זה הרבה מאד עבודה. ה - - -. זה שאין תמ"א היום לא מונע מהיזמים להקים את המתקנים. זאת אומרת אנחנו ביחד עם הגורמים המקצועיים לא אמרנו שאנחנו לא מאמצים את התמ"א ולכן אי אפשר יהיה להקים, אלא אפשר יהיה להקים על בסיס תב"ע נקודתית.

יש חלופות.

יש חלופות וזה לא מה שימנע מהיזמים להקים את המתקנים האלה.

טוב, אני מבין שגם השמונה פוליגונים שהוגדרו, אין התאמה בין הפוליגונים האלה ליכולת ההקמה מבחינת מקרקעין בעיקר, כך שאין חפיפה. כך אני מציע שאת הישיבה שתכננתם להיום תקיימו, בין אם פה או בכל מקום שתבחרו.

אני אומר שוב, כשהגדרנו את השמונה פוליגונים, הסתכלנו על בקשות של יזמים. הרבה מאד בקשות של יזמים הם בתוך השמונה פוליגונים האלה.

אוקיי, אני לא מכיר, מודה. אני מזמן את היזמים הנוספים, אם יש כאלה, שיבואו ויציגו. אני לא מכיר את כולם. אין לי עסק. הישיבה היא פתוחה ומי שלאור זה שולח ומבקש ויש כאלה שביקשו כל מיני נושאים, זה מגיע. אני לא יודע אם כתוצאה מסדר היום של הכנסת, כבר אמרנו להם שלא.

זכות דיבור למי שעוד רוצה ואנחנו צריכים לסיים.

אני רוצה לומר משהו לגבי טורבינות הרוח.

כן, מה השם?

ניצן דה פז. אני רציתי לבקש לגבי העניין של טורבינות הרוח, רואים כמה זה מורכב לקדם טורבינות גדולות, שגם גורמות לאיזה שהם נזקים בריאותיים ואני רק מבקש לקדם גם את הטורבינות הקטנות על הגגות של הבתים, להסיר חסמים בירוקרטים, לאפשר לאנשים שיוכלו לשים על הבית שלהם, כי הבירוקרטיה מסרבלת את הכל. וזה חשוב במיוחד לתושבי יש"ע.

בלי תמ"א אי אפשר לעשות את זה.

אז זהו, זו בדיוק הנקודה. את עניין התמ"א הזאת לפתור. אני מאד מבקש את זה. בעניין הזה רק משפט אחד.

לא רק זה. שוב, טורבינה מהסוג הזה לא קמה בישראל הקטנה, למרות שהתמ"א התקבלה כבר לפני שלוש שנים.

יש דרך אגב ביו"ש, בדרום הר חברון ראיתי באוכלוסייה הערבית, מול סוסיא, במדבר המזרחי, יש כמה כאלה עצמאיות בסמוך - - -

הם לא צריכים תמ"א.

הם לא צריכים תמ"א.

אני צודק, סעיד? ראית? יש שם כמה טורבינות רוח קטנות. קטנטנות.

אני לא ראיתי, יכול להיות שזה בשטחי A ו-B.

אני ראיתי - - -

דרך אגב, גם לגבי טורבינות - - -

נדמה לי שבדרך למצפה יאיר או לבית העלמין של סוסיא, אני לא זוכר איפה בדיוק ראיתי, אבל בחלק המזרחי, ממזרח לכביש 60 בגזרה ההיא.

בשטחי A ו-B זה לא כפוף לחוקי התכנון והבנייה.

לא, לא, אני לא מכיר את העניין בשביל להגיד לכם. אני מכיר את השבשבות של הילדים שעושות רוח, הצבעוניות. אז אני לא מדבר מבחינה מקצועית, אני מדבר מבחינת זה שיש בשטח פיזית כאלה באוכלוסייה הערבית, בדרום הר חברון. עוד משהו? אנחנו צריכים לסיים.

כן, כן, אני בעצם גם רציתי לציין שגם לגבי טורבינות הרוח מדברים כרגע על יש"ע, אז אני רק אומר עוד משפט אחד בנושא, שעשרות פוסקים גם מחמירים להשתמש בחשמל שהוא לא כשר בשבת, אז - - -

זה לא ענייננו. זה לא סוגית הדיון הזה, אבל הצלחת להכניס אותו פנימה.

כן.

עוד מישהו רוצה?

כבוד יושב הראש, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו פה במצגת. אז אלף תכנית האב, שוב חוזרים לתכנית האב, רשות החשמל מתייחסת עד 2030, מתייחסת ללא פירוט למתחדשות, ללא פירוט האזור בו מותקנים המתקנים, אבל יש תכנית יותר קטנה, זה עד 2020 – זה 10% לכל ההסדרות המתייחסות לאנרגיות מתחדשות ב-P.V. מה שהוזכר פה 10% זה לפי החלטת הממשלה.

טוב.

עכשיו לגבי מכרזים.

זה לא כל ההסדרה.

10% זה לכל ההסדרות.

לא, לא.

יש מכרזים -- -

זה - - - ובינוני בראשית החלוקה.

כן, לזה אתה מתכוון? כן, זה לא כולל את ההסדרות למתח עליון. עכשיו לגבי מכרזים, יש לנו מכרזים בתהליך תחרותי. אז שם יש אפשרות ליזם מיו"ש, בלי אחוזים אפשר לבנות ואם הוא מתעסק, אם הוא נכנס לתהליך תחרותי, אז אין צורך בשום אחוזים.

אבל זה לא אומץ ביו"ש.

לא, רגע. אז יש פה שאלה - - -

איגור, אנחנו חייבים לסיים.

רק שאלה אחת, שצריך לאמץ את ההסדרות של רשות החשמל - - -

ולהגדיל ל-15%.

את ההחלטות של רשות החשמל ואת התמ"אות, מה שנקרא התמ"אות הקיימות שצריך להגדיר וצריך לאמץ ביו"ש.

אוקיי. עוד מישהו רוצה? כן, נעמה.

רק חוב שלי. ארנונה לא נכללת בתכנית העבודה. יכול להיות שהיא תועדף על ידי סגן השר לטפל בזה. אותו כנ"ל לגבי אגירה שאובה. עד כה אני גם לא מכירה בקשה שהועלתה על ידי סגן השר לתעדף את זה. ככל שהיא תועדף, נטפל בנושא הזה.

אוקיי. לתעדף הנחה בארנונה ופרויקטים של אנרגיות מתחדשות. ותשובה – וזה אתם גם מוזמנים בדו שיח החופשי, כל הצדדים.

אנחנו נסכם את הדברים ואני באמת אומר, יש לנו פה איזו שהיא עמידה במקום, אבל אנחנו למדנו כבר שהתהליכים הם ארוכים, או חזרה לאחור במידה מסוימת, כי אכן רשות החשמל – והייתה פה נציגה, גברת, תגידו את שמה - - -

נורית גל.

נורית גל, שהציגה פה ואמרה יש לנו תכנית אב, אנחנו מוכנים להציג אותה בכל רגע. היא באמת דיברה הרבה על תחמ"ש ג'נין, ואני מעבר לתחמ"ש ג'נין ביקשתי לקחת אותה לתכנית אב מג'נין ועד חברון ויתיר.

אז אנחנו מסכמים. סעיף ראשון הוא שרשות החשמל, סליחה, רמ"א – הבהרנו את העניין – רמ"א יציג בתיאום עם רשות החשמל ומשרד האנרגיה והתשתיות והאוצר וכמובן יתר הגורמים – חברת חשמל – תכנית אב למשרד הכלכלה. תכנית אב לחשמל. הוא יחליט את השנה – אם זה 2030 או 2040. המלצתי היא 2040, ככה גם במים. נדמה לי שגם הוא דיבר על כך פעם, שמעתי אותו. גם נורית דיברה על זה, כן.

נדמה לי אצלנו התכנית היא עד 2030.

אני לא קובע, אני באמת לא בא לקבוע. אני לא אישר המקצוע בשביל לקבוע. אני בא להסתכל קדימה ולאיזה מבט קדימה אנשי המקצוע אומרים שנכון לתכנן. אז אם זה 2030 או 2040 – כנראה ש-2050 זה רחוק מדי, אז אני לא בא לקבוע. רק אם במים מתכננים לשנת 20140 וכך הוצג לנו והיום נשמע, אני מציע לאחד בין הדברים ולהתייחס לערכים משולבים, להתייחס לכמות האוכלוסייה – באיזו הערכה. כפי שאמרתי פה, אבל יציגו אחרים, אז הוערכה אז הערכה של כ-4.5 מיליון פלסטינים ובהקבלה לגידול – כ-1.5 מיליון יהודים ביו"ש, שנת 2040 מתואמת. זה דבר ראשון.

חברת חשמל, מחוז ירושלים, אנחנו לא מוציאים אתכם מהתמונה במענה השוטף ותודה לכל מי שהשתתף פה, תודה למענה השוטף כפי שמוצג.

תשומת הלב לדיבור ביניכם, אתם צריכים לקבוע ביניכם ישיבה – גוש עציון עם חברת החשמל ירושלים על הקווים המזרחיים בבקשה גם לכם ולעשות את המאמץ למענה הסטטוטורי למזרח גוש עציון, בית סחור, תקוע, מיצד. אני אבקש אז את התשובה והתשובה צריכה להיות מתכללת.

רק הערה אחת, אין חברת חשמל בירושלים, יש חברת חשמל.

חברת חשמל, ברור לי, אבל מחוז ירושלים הוא המייצג. אין בעיה, אורן, אני אשמח שאתה תציג וברי לי, אין בעיה. מבחינתי זה הכל אחד – רשות החשמל בתכנון ויושב ראש החברה, מנכ"ל החברה והסמנכ"ל שלה, זה המחוז. מינהל אזרחי, תציגו, אבל זה לא אתם.

אנחנו נבקש מעוזר שר הביטחון שיציג מענה של חשמל להתיישבות הצעירה-מאחזים שעל אדמות למדינה ובהליכי הסדרה בהגדלת ההספקים ובחיבורים לצרכי ביטחון. הוא יציג את זה בישיבה הבאה.

הדבר השלישי והאחרון זה רמ"א יציג בתיאום עם אג"ת כמובן, בתיאום עם כל הגורמים ורשות החשמל, את הקידום של הסדרת פרויקטים לאנרגיות חלופיות ביו"ש על שלושת האנרגיות – הסולארית, הטורבינות הרוח והאנרגיה השאובה. תכנית אב. תוך התגברות על כלל הסוגיות שעלו פה ואנחנו נפרט אותן אחת לאחת בסיכום בכתב, לא נרד אליהן כרגע, כולל נושא אימוץ התמ"א או אימוץ הליכים מקבילים, כדי להסדיר את היכולת לממש.

הדבר האחרון שקשור בתוך זה זה נושא הפוליגונים. אז אני מבקש את אותה ישיבה שכבר קבעתם להיום, אין לי שמץ של מושג, אני לא בקיא בכל הישיבות שנקבעות, תקבעו בניסיון, במאמץ שבין אג"ת לבין היזמים, אבל הכל בסוף צריך לעלות למינהל האזרחי כמתכלל וכנציג הריבונות בשטח כרגע, בכך שנוכל לקדם את המימוש של האנרגיות המתחדשות, על שלושת הדברים: סולארי, טורבינות ואנרגיה שאובה.

באנרגיה השאובה ובסולארי אין בעיה של אג"ת, יש בעיה של מקרקעין. שלכם. אין בעיה של גובה או של דברים אחרים. אז הדברים הללו יכולים לקבל את הקידום שלהם יותר מהר.

יש שטחי אש עכשיו, אבל לא חשוב.

שטחי אש?

כן.

מה, בלהקים אנרגיה שאובה?

ישבנו על זה עם עופר הינדי ומבחינתו זה בסדר.

אני יודע, אני רק ציינתי עובדה.

בסדר גמור. אז כל דבר אנחנו נצטרך לראות אותו באופן ממוקד ואם זה יובא גם בתצ"אות אז נוכל להתייחס לזה בצורה יותר סדורה, או במצגת ותצ"אות ואין לי ספק שאנחנו נתקדם.

אז אנחנו נקבע את הישיבה הבאה למעקב אני מעריך בסוף מאי או תחילת יוני ותודה לכולם. אני מקווה לקבל תשובות יותר סדורות אז ולהעיר ולהאיר בעניין הזה את כלל מדינת/שטחי יהודה ושומרון, חלק מארץ ישראל.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.