ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 695

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 13:00

הצעות לדיון מהיר: מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ רוזין מיכל
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ עזריה רחל
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ כהן מאיר
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ סעד סאלח
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ מלינובסקי יוליה
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה של חה"כ סמוטריץ' בצלאל
מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה של חה"כ טיבי אחמד

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

איתן ברושי

מאיר כהן

עליזה לביא

בצלאל סמוטריץ

סאלח סעד

לאה פדידה

שי רינסקי - מנכל המשרד, משרד הכלכלה והתעשייה

ליאת יונייאן - יועצת מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

שגיא אהרון - ראש דסק כנסת, מכון על משמר הכנסת, שונות

אביב חצבני - מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים

אמנון כהן - יו"ר ומנכ"ל 'פניציה' מפעלי זכוכית בע"מ, ההנהלה והעובדים

אתי בנדלר

לאה ורון

ס.ל., חבר תרגומים

1.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ רוזין מיכל

2.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ עזריה רחל

3.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ כהן מאיר

4.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ סעד סאלח

5.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת של חה"כ מלינובסקי יוליה

6.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה של חה"כ סמוטריץ' בצלאל

7.מפעל "פניציה" בירוחם בסכנת סגירה של חה"כ טיבי אחמד

שלום. התכנסנו היום, אנחנו מדברים על דיון מהיר שהגישו שבעה חברי כנסת, מיכל רוזין, מאיר כהן, רחל עזריה, סאלח סעד, יוליה מלינובסקי, שאיננה חשה בטוב, היא לא הגיעה היום לכנסת, היא גם ממגישות ההצעה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ ואחמד טיבי. הנושא, מפעל 'פניציה' בירוחם בסכנת סגירה, מפעל 'פניציה' בירוחם בסכנת סגירה עקב לחץ של רבנים שלא יפעל בשבת, אלה שני המוקדים שסביבם מתמקד העניין.

אני רק רוצה, בצלאל, בבקשה. מה שאני רוצה, ברשותכם, לומר - - - מי אדוני?

אמנון כהן.

אתה המנכ"ל של 'פניציה'. ראיתי אותך כבר פה?

כן, אני בן בית כבר פה.

ברשותכם, אני רק רוצה לומר בקצרה שאני יודע שיש דין ודברים בעניין הזה, מתוך כוונה להגיע לסיכום שיאפשר למפעל להמשיך ולעבוד בצורה תקינה, שלא נמצא את עצמנו מבצעים פעולות, או שלא תתקבלנה, חס וחלילה, החלטות או פעולות שעלולות לגרום מפיטורי עובדים, חס וחלילה, ועד הדבר הכי גרוע, שזה, מאיר, סגירת המפעל. באמת, אין מילים שאני יכול לומר שלא תפרזנה או תגמדנה את הסיטואציה שעלולה להיות בשטח כתוצאה מזה. אני רק רוצה להזכיר שוועדת הכלכלה, בכל התקופה שבה אני בתפקידי, הנושאים של 'פניציה' לסוגיהם השונים מונחים כאן ובאמת עמלנו, כולם, ואני אומר כל הוועדה, על כל חבריה, סיעותיה, גווניה וצבעיה על מנת ש'פניציה' תוכל להמשיך ולפעול ולא נעשה חס וחלילה איזה פעולה שעלולה לפגוע בעניין הזה.

ראשון הדוברים יהיה חברי מאיר כהן, בבקשה.

היא הראשונה.

אין שום בעיה. חברתי מיכל רוזין, בבקשה.

חבר הכנסת איתן כבל, חבריי. קודם כל אני רוצה להבהיר שהמטרה היא לנסות לפתור והמטרה היא לנסות באמת להעלות סוגיה שהיא סוגיה, אני חושבת, יותר רחבה מרק מפעל 'פניציה'. אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת כבל, שאני עוד ביקרתי במפעל, אני לא אגיד לפני כמה שנים, כי אז אני אסגיר את גילי, כשהייתי יועצת שר המסחר והתעשייה רן כהן ואני זוכרת - - -

אנחנו יודעים לספור. זה היה מזמן מדי. זה מה שיש לי להגיד, שזה היה מזמן מדי.

הצעירים לא מכירים את ההיסטוריה, לא יודעים מתי, אז נשאיר אותם בבורותם. אני חושבת שבאמת זה אחד המפעלים החשובים שלא לחינם אמרת שחשוב לנו לשמור על קיומו, בוודאי אחרי המשבר במפעל נגב קרמיקה ובוודאי כשרוב עובדי המפעל או כולם הם עובדים מדימונה ומירוחם, מפעל שבאמת פעיל 30 שנים וחשוב מאוד לאזור ולפריפריה ולתעסוקה בפריפריה. הלוואי ירבו כמוהו ויותר, אנחנו בהחלט מברכים על כך ורוצים שהממשלה תתמוך בהקמת מפעלים יותר ויותר.

אני כמובן הגשתי את הבקשה לדיון לאחר פרסום שגם בו היו הרבה מאוד טעויות, לדעתי, ומאז אני חושבת קיימתי כל כך הרבה דיוני הלכה שאני חושבת, כבל, שבישיבות לא קיימתם כל כך הרבה דיוני הלכה. אז באמת - - -

תתפלאי כמה דיונים קיימנו פה, אמיתי, בעניינים שנוגעים ל - - - לא חשוב.

אז באמת הקדשתי זמן רב ללמוד את הנושא וללמוד את כל ענייני ההלכה והקשיים וכדומה. אני חייבת לומר שכאשר מדובר במפעל שפועל 30 שנים באותה המתכונת יש פה בהחלט, אפשר לומר, הקצנה ביחסי דת ומדינה. אנחנו רואים את זה, אנחנו חווים את זה עם המרכולים ועם שאר חקיקות שמגיעות פה לכנסת, אבל אנחנו מתחילים לראות את זה שזה מחלחל גם לשטח. אני חושבת שזו דוגמה לזה.

אני יודעת שלמפעל 'פניציה' לא קל להיות במקום שהם יהוו חס וחלילה סמל למאבק על דת ומדינה, וזו לא הכוונה שלי לעשות את זה, אבל אני חייבת לומר שההקצנות האלה, אנחנו פוגשים אותן בכל מיני מקומות כי גם בנושא הלכה ניתן למצוא פתרון כפי שניתן היה עד היום למצוא פתרון. אני חייבת להדגיש שלמפעל 'פניציה' יש היתר עבודה בשבת. חייבים להגיד את זה, על פי החוק יש היתר עבודה בשבת מהמדינה ולכן האתגור פה הוא לאו דווקא מהמדינה, בהבדל אולי מסיפור הרכבת, שאולי גם פה יש סיפור פוליטי מאחוריו, אבל באמת יש פה היתר עבודה, לכן הם פועלים כחוק, הם עובדים כחוק. הם מעסיקים, תקן אותי אם אני טועה, אמנון, כ-250 עובדים, נאמנים, לאורך שנים, רבים מהם, דרך אגב, שומרי מסורת ואפילו דתיים שומרי מצוות.

אני חושבת שהעובדה שאנחנו בהליך הזה מסכנים גם את קיומו של המפעל, כי אין מה לעשות, כי רווח והפסד קשורים גם להפסד תפקודו וקיומו של המפעל, ובוודאי אפילו בכל מיני הצעות כאלה ואחרות שהוצעו אנחנו מסכנים גם את המשך העסקתם של כל העובדים שמועסקים היום. ולכן שמנו על השולחן של הכנסת את הדיון הזה. אני יודעת שמתקיימים דיונים ויכול להיות שזה יגיע לפתרונו, זאת אומרת אני חושבת שכן נכון שלפחות הכנסת, כמפקחת, כמי שבעצם מפקחת על הממשלה שנתנה היתר, היתר רשמי, היתר חוקי למפעל 'פניציה' לעבוד בשבת, להבין מה מאתגר את ההיתר הזה ומה הקושי ויכול להיות שגם אנחנו נוכל לעזור.

לא באנו להרע, באנו לעזור, באנו לנסות למצוא את הפתרון ולפעמים גם, בכל זאת, כשיש התערבות של הכנסת כרשות המפקחת על הממשלה אפשר בהחלט למצוא. יש פה סוגיה סוציאלית והיא חשובה ביותר, של העובדים מירוחם ומדימונה ואני חושבת שאסור לזלזל, ואני חושבת שגם בצלאל סמוטריץ שהצטרף אלינו עכשיו בטובו, הוא הסכים איתנו שאם יש דבר שהוא בכל זאת מהווה פה משקל זה העובדה שהמפעל באמת נמצא בפריפריה והוא מעסיק עובדים מהפריפריה.

תודה לך על קיום הדיון, אני יודעת שהייתה הרבה דילמה סביב זה, אני מקווה שהדיון יתנהל בצורה עניינית, ראויה וגם עם מסקנות.

תודה, חברתי. מאיר כהן.

אני ביקרתי במפעל לפני שבועיים, פגשתי ליד המכונות את חבריי מכיתה ב' בירוחם, גדלתי שם וראיתי את האנשים האלה המקסימים. אני רוצה לחזק את הדברים שמיכל אמרה ולנתק אותם מ'פניציה'. אני אתמול דיברתי עם אחד מחבריי, שמדבר גם עם אלברט לוי והוא אומר שיש כיוון, אבל עוד פעם, בסופו של יום כל הכיוונים מובילים לכך שאנחנו באיזה תהליך של התרפסות חסר תקדים, אני אומר את זה בצורה הכי בוטה, שכל הסטטוס קוו סביב כשרות הולך ומתפרק לנו בין הידיים ואנחנו צריכים לשים לב לכך. אתה בוודאי, אדוני, כיושב ראש ועדת הכלכלה, כי זה יגיע לפתחך, כי ברגע שהאישורים נגמרים והממשלה רוצה לחדש, יש היום כל מיני גופים חדשים שלא שיחקו עד היום, שבאים ואומרים ש'אתם תרקדו על פי החליל שלנו', אני חושב שזה מאוד מאוד מאוד מסוכן. ויסכימו כולם, גם חובשי הכיפות שבינינו.

הרי לא יעלה על הדעת שמפעל שהוקם לפני 30 שנה וזכה בכל האישורים, היום אומרים לו 'תשמעו, אתה צריך ללכת לכיוונים אחרים'. אגב, אני חייב לציין שאחד הסיפורים המרתקים, שהסכימו להביא גויים של שבת, אבל חזרו בהם. גם הגויים של שבת. על פי ההלכה, גוי של שבת שנמצא בארץ ניכר הוא עדיף, אז אף פעם אין גבול לכך.

וזהו, אני מציע, אדוני, שנשמע את היושב ראש, כי אני אמרתי את דבריי ואני נסוג כי אני שם את יהבי על - -

ברור, אני מבין גם את הזהירות.

- - על המשא ומתן בין ההנהלה לבין - - - שחלילה לא נפגע ב - - -

אוקיי. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

אני נמצא פה מזווית טיפה אחרת. תראו, אני מאמין שמדינה יהודית יכולה וצריכה לאפשר שמירת שבת. אני לא כל כך מבין את הטענות שאתם באים לגופי הכשרות, בסוף גוף כשרות לא אמר למפעל מה לעשות, מה לא לעשות.

מה אתה אומר?

תנו לו.

רגע, שנייה. אם הפסיקה ההלכתית שלי אומרת שכדי שמוצר יהיה כשר אז גם הבקבוק לא צריך להיות מיוצר בשבת אז אני לא אתן הכשר ליקב שיבוא עם הבקבוקים שלכם. אני לא אומר לכם, תייצרו מה שאתם רוצים, אבל אי אפשר למנוע מאנשים דתיים לצרוך כשרות ואי אפשר למנוע מגוף כשרות לתת את הכשרות על פי השקפת עולמו ההלכתית. דא עקא? שאני בטוח שיש פתרונות, רק מה? הפתרונות דורשים גמישות מצד המפעל, הפתרונות דורשים גמישות מצד המדינה, שאולי גם היא תצטרך פה לסייע והפתרונות דורשים לחפש פתרונות טכנולוגיים לאוטומציה כמה שרק אפשר. ההלכה יודעת לתת פתרונות גם למציאות מודרנית שכוללת מפעלים שהתנור עובד בהם כל השבוע, כי אחרת לכבות אותו ולהדליק אותו זה לוקח - - -

אבל גם הפלטה עובדת בשבת.

עזבי, אני לא אעשה דיון הלכתי פה. אני כן אגיד - - -

אני לא רוצה לפתוח כאן - - - בבקשה.

בואו נצא מנקודת הנחה מכבדת ולא מזלזלת באף צד, לא בקושי של המפעל ובקושי האמיתי שהדרישות האלה מייצרות לו, אבל גם לא בדרישות ההלכה. אפשר עכשיו לזלזל ואפשר, אם רוצים, לקבל שיעור בהלכות שבת, מה ההבדל בין פלטה לשעון שבת, אפשר - - -

בצלאל, יקירי, אני לא רוצה - - -

כל מה שאני אומר, אני חושב שלנו יש אתגר גדול במדינה יהודית לאפשר כלכלה ותעשייה מודרניים עם אפשרות לשמירת הלכה שכוללת שמירת שבת וזה דורש מכולם להתאמץ בגבול האפשר.

בצלאל, תודה. חברי סאלח סעד, בבקשה.

תודה, אדוני, על קיום הישיבה. אני חושב שכמו איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, שעושה עבודה נהדרת למען כלל האוכלוסייה בישראל, באמת תבורך על כל מה שאתה עושה, אנחנו רואים אותך מתכנס לכל הדיונים החשובים שמדברים, במיוחד על הפריפריה, אני מדבר על הפריפריה עכשיו ואני יכול להגיד לך, תבורך על כל מה שאתה עושה.

עוד פעם נקיים דיון על עיר מוכת אבטלה כמו ירוחם, מפעל של 300 עובדים, כמו המפעלים האחרים שדנו בהם כאן בוועדת הכלכלה, עכשיו אנחנו מדברים על נושא כל כך - - - לדעתי אין ספק שהמדינה הזאת היא מדינת היהודים, היא מדינה חשובה, מכבדים את השבת, מכבדים את הדתיים, אבל יש גבולות, גבולות בטעם הטוב אפילו.

הייתי מציע שאחרי שנקיים את הדיון הזה, לדעתי העניין צריך להגיע יותר עמוק, כי מי כמוך יודע, אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים גם על חוק המרכולים, גם הכפייה הדתית, אז למה לנו היום להיכנס גם למפעל של 300 עובדים שעובדים קשה מאוד במפעל 'פניציה' בשביל להתפרנס, להפריע להם לעבוד ולהמשיך את עבודתם. אני עדיין לא מבין את זה. עוד פעם הדתיים, עוד פעם ה - - - אני מכבד את כולם, באמת, אני מכבד את הדתיים, מכבד את החרדים, מכבד את כל ההלכה, אבל יש גבולות. זה מפעל שקיים 30 שנה, מפעל שצריך להתקיים גם בכבוד, 300 עובדים בירוחם - - -

סליחה, אתה השלישי שאומר שהמפעל קיים 30 שנה, חשוב לי לתקן אתכם, המפעל קיים מ-1934, 84 שנה.

עוד לפני שקמה המדינה.

לפני, מ-1934 והשם הראשון שלו, אגב, היה פלשתין.

שם ותפקיד לפרוטוקול. אני יודע, רק הפרוטוקול.

אמנון כהן, אני מנכ"ל ויו"ר של 'פניציה'.

אני אומר, עוד לפני שקמה מדינת ישראל.

כמה זמן המפעל קיים בירוחם?

מ-68'.

וממתי הייתה לו תעודת כשרות? מהרגע הראשון? איך זה היה, אתה יודע?

כן, תמיד.

כי לא היו מוסדות מדינה.

בכלל לא הייתה מדינת היהודים כאן.

אני אגיד. זה היה השלישי כבר, אזה ה-30 שנה, נראה לי - - -

תודה שתיקנת.

אני אומר, עליזה, בכלל לא הייתה מדינת היהודים כאן ב-34', המפעל נקרא פלשתין, אז בואו, אנחנו לא רוצים שיהיה פלשתין עכשיו. 'פניציה', מפעל שהוא קיים עוד לפני שקמה המדינה, צריך לתת לו את כל הגיבוי מוועדת הכלכלה שאכן ימשיך את עבודתו ובלי הפרעות מיותרות שבאמת מעיקות על כולנו, גם בתחומים אחרים. גם כאן, בתחום העובדים שעובדים במו ידם - - -

תודה, חבר. עליזה, בבקשה.

אני רוצה להודות לחברים המציעים. אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב והוא דיון שעתיד לחול על עוד מפעלים. כלומר הדיון הוא קריטי בהתבוננות, בהתייחסות, בראייה של כלל המרכיבים של הדיון הזה משום שעלול או עשוי להיות כאן שינוי ויהיו לו השלכות שחורגות מעבר לדיון הנקודתי, לכן צריך לעסוק בו בשום שכל.

הדגש הוא על השום שכל.

ואני חושבת שכן אפשר למצוא פתרונות. כשרוצים אפשר למצוא פתרונות. לכאורה הוויכוח על המקום הזה מביא הרבה מאוד כאבים ומכאובים של דיונים שלא נעשו פה באמת עד הסוף ולכן אנחנו יוצאים ורואים את המציאות הזו במפעל הזה.

יש פה מפעל שעובד, כמו שאמר המנכ"ל, ובטח תיכף תיתן לו את רשות הדיבור בכלל על המרקם המאוד מיוחד של המפעל הזה, של העובדים, של המיקום שלו, ואני חושבת שלפני הכול, ואנחנו נרצה לשמוע מה היה בוועדה. אפשר למצוא פתרון בשורה התחתונה ולא להביא אותו למקומות האלה.

אני באה מדיון קודם של חוק שאני מנסה להוביל, שאנשים דתיים, שלא יהיו מחויבים לעבוד בשבת, אז צריך לראות איך עושים את זה, אז בטח שכאן, שיש פה מפעל שנים רבות ופתאום אנחנו רואים כלי נוסף שמאיים על המפעל הזה, יש פה אי נוחות אחת מאוד מאוד גדולה, שאני חוששת שאם לא יימצא פתרון ראוי הכלי הזה יחול גם על מפעלים נוספים.

תודה.

תודה, אדוני. ואני מזכירה, אלה מפעלים שעובדים בהיתר.

תודה. לאה, ואיילת סוגרת את הרשימה.

קודם כל תודה. תודה לכם, חברי הכנסת שהציעו את הרעיון ולך, היושב ראש, שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה. יש לי תחושה שבזמן האחרון מה שקורה עם הדתיים זה מין סיפוח זוחל, כל פעם אנחנו מגיעים למשהו אחר, פעם לצבא ופעם למרכולים ועכשיו למפעל שעבד כל השבת. אותי זה מטריד, זה מדאיג בשני אופנים. האחד, מה הבא בתור, הרי המפעל הזה פעל ועבד ואנחנו נמצאים, אז בפעם הבאה גם יסגרו לנו את השאלטר של חברת חשמל ולא נוכל, מי שכן מדליק את המתג של האור - - - לכן הנושא הזה מלחיץ אותי ביותר.

כן, כמו שחברתי עליזה אמרה, אנחנו צריכים לכבד ואדם שלא רוצה לעבוד בשבת, כבודו ואין לנו לפגוע בו, אבל בטח ובטח לא בדברים חיוניים. כאן, במקרה הנ"ל, נוסף גם הפן של המיקום הגיאוגרפי של המפעל. הדיון הראשון כשהגעתי לכנסת היה על המפעל בירוחם שנסגר. כשעליתי במעלית אמרתי 'רק לא עוד פעם'. הרי אנחנו יודעים כמה האזור מוכה אבטלה וכמה זו מכת מוות. לכן בהגיענו לדיון הזה אנחנו צריכים להתייחס אליו ראשית ספציפית לירוחם, שכל מפעל נותן לה את נשימת החיים שהיא צריכה, אבל גם בדיון הזה למצוא את הפתרון הטוב ביותר שכולנו נוכל לחיות בארץ מבלי לפגוע אחד בשני ומבלי באמת לייצר איזה שהיא כפייה. זו חובתנו.

תודה, יקירה. איילת, בבקשה.

לצערי הרב, למעט הפוגות קלות שאנחנו עוסקים בנטו תעשייה אנחנו מוצאים את עצמנו בעיקר מתעסקים בסגירת מפעלים. נטו תעשייה זה המהלך הממשלתי של ההשקעה שאני מאוד מאוד מקווה, אגב, אנחנו נצטרך לעקוב אחרי זה, אנחנו התחלנו לעשות פעולות בעניין, כפי שאתה יודע, אדוני היושב ראש, אבל צריך להגיד משהו, כל פעם שאנחנו מתעסקים בתעשייה, למרות שהממשלה החליטה על RIA, כלומר על תהליך שבו בודקים כל רגולציה שמשיתים, כל פעם אנחנו מוצאים את עצמנו עוד הפעם נדרשים להתעסק בסגירת מפעל.

צריך להגיד ששר הכלכלה עוסק בנגב המזרחי, הוא מוטרד ממה שקורה בנגב המזרחי, אבל רק אתמול או שלשום אנחנו התבשרנו שבעצם שמוליק דונרשטיין, שהתכוון לרכוש את נגב קרמיקה לא ירכוש את נגב קרמיקה. זאת אומרת אנחנו עוד הפעם נכנסים לאותה סאגה שהיינו בה לפני פחות מחצי שנה, שהמפעל הזה בירוחם ייסגר.

צריך להגיד משהו. אני באה מתעשייה, לא בתחומים של זכוכית, אלא דווקא בתחומים של פלסטיק, אבל אני יודעת מה המשמעות של סגירת מכונה. אני יודעת כמה הדבר הזה יכול להיות דרמטי, בטח במונחים של 24 שעות, וחייבים להבין את הדבר הזה. בצד השני, היינו בדיון קצר בוועדת הכספים, צריך לאזן באמת בין הצורך של אנשים שיהיה להם יום מנוחה, זה ברור ומובן לחלוטין, אבל איך עושים את זה באמת מבלי לפגוע בתעשייה.

צריך להגיד, לא כל כך מזמן אנחנו היינו בלחץ אדיר ש'פניציה' תיסגר. עכשיו, הזיכרון פה מאוד מאוד קצר במדינה הזאת. במושגים של תעשייה אי אפשר להאמין כמה זה כלום, זה לא נותן בכלל אוויר למפעל לחזור להתאפס, הנה, רגע, עכשיו אני מחובר לגז, אני יכול לייצר בשקט ושוב מין תנופה כזאת ואיום שצריך להגיד הוא איום מאוד מאוד קשה על קיומו של המפעל. ולכן אני חושבת שאם אנחנו לא באמת נתחיל לגרום לממשלה, איתן, וזה כן נתון בידיים שלנו, אדוני יושב הראש, אם לא נתחיל לגרם לממשלה לדבר את השפה שבה היא טוענת שהיא מדברת, וזה באמת לראות איך מפעלים פה יכולים לשרוד לאורך זמן - - - אתה יודע, זה מצחיק, כשמדברים איתנו על מפעלי עוגן וכל מיני דברים בסדרי גודל האלה, איזה שטויות, בואו קודם תשגיחו על המפעלים שכבר קיימים פה. תתחילו בזה. תודה רבה.

תודה, גברתי. אדוני המנכ"ל והיושב ראש, אתה רוצה להתייחס?

שלום לכולם. אני מודה שאני לא תכננתי, יש לנו צוות שמתעסק במשבר השבת, נקרא לזה, מאז חודש אוגוסט. זה כבר כמעט חצי שנה שאנחנו מתעסקים בנושא הזה. הצוות כולל את יו"ר הוועד, את אלברט לוי, שהשם שלו הוזכר פה, ועוד סמנכ"ל תפעול בשם מיכאל בן סימון. אנחנו ביקשנו לדחות את הדיון הזה לאור כל מיני דיונים שאנחנו עושים במפגשים עם שרים וחברי כנסת ואני כבר מרגיש פה בן בית בדבר הזה, אבל חשוב לי להגיד מספר דברים לוועדה, שבסופו של דבר הבנתי שהוועדה צריכה להתכנס ואותי מה שמטריד זה הפרנסה של 250 משפחות שעובדים היום במפעל.

מפעל 'פניציה', יש שתי פניציות במדינת ישראל, אותה 'פניציה' שדיברתם עליה מקודם, אגב, בשנת 34', כשהמפעל הוקם, הוא כלל גם זכוכית שטוחה וגם זכוכית כמו שלנו, שזה נקרא מכלי זכוכית, היא התפצלה באיזה שהוא שלב, זאת עברה לכור, ההיא עברה לבעלים אחרים. 'פניציה', שהיום אני מנהל אותה, נרכשה על ידי הפילנתרופ מורטון מנדל לפני כ-14 שנים מנימוקים של ציונות, לא מנימוקים של עסק שמרוויח, לא מנימוקי, בוא נקרא לזה נגב קרמיקה, שהוזכרה פה מספר פעמים.

זה אותו מנדל של קרן מנדל?

כן, אותו מנדל. יש לו את החלק של הפילנתרופיה של מכון מנדל למנהיגות - -

אני מכירה אותו בהקשר של קרן מנדל.

- - וכן הלאה. ויש את הקטע העסקי שלו, שכולל את 'פניציה' מצד אחד, שאני מנהל אותה. יש עוד חברה שאני מנהל אותה, שעובדת בשבת, קוראים לה 'ביקור רופא', שמתעסקת ברפואה דחופה, ועוד קבוצת 'תדביק', שגם היא קבוצה שעובדת בשבתות, מתעסקת בנושא של אריזות.

בכל אופן נחזור לעניין של 'פניציה'. 'פניציה', כמו שנאמר פה, עובדים, יש היתר עבודה בשבת, עובד משמרות, כמו כל מפעל זכוכית בעולם, זה מפעל שעובד 24/7, 365 יום בשבת, כולל ביום כיפור. תנור של 1,600 מעלות לא ניתן לעצירה. כנ"ל המכונות. המפעל הזה, וחבל שסמוטריץ לא איתנו, הוא אמר מה שאמר ונעלם, המפעל במשך 30 השנים האחרונות עבד גם בצמוד למכון ההלכה, דיברו פה על אוטומציה, דיברו פה על כל מיני דברים, בשביל לצמצם. מרבית הייצור הוא אוטומטי, עדיין המפעל עובד בשבת, כל המכונות עובדות בשבת כי אי אפשר לעצור אותן, כי המשמעות של העצירה היא לא אפשרות, גם של המכונות, כי להחזיר אותם לעבודה ולניצולות, ומדברים על פריון וכו' וכו', היא לא אפשרות והמשמעות שלה היא משמעות כספית אדירה ש'פניציה' לא יכולה לעמוד בה והיא תיסגר מהיום למחר.

מרבית השנים שביליתי פה עם שרים כאלה ואחרים בענייני 'פניציה' התייחסו לבעיות השגרתיות שאתם חווים פה כוועדת הכלכלה, אם זה רגולציה, אם זה מטבעות, התרסקות המטבעות, דברים שגם ככה ל'פניציה' מאוד קשה להתמודד עם כל הדברים האלה ובמקרה שלנו לא ניתנו נושאי היצף שמגנים על התוצרת שלנו ואנחנו בעצם מתחרים עם העולם ועם המטבעות וכן הלאה. ברגע שהגיע הנושא של השבת לא ידענו איך להתמודד איתו. נעזרנו בכל מי שצריך. היה פה, בוא נגיד גיוס מחוף לחוף, שמאל ימין, של שני ראשי ערים קודם כל, שזה העובדים שמתגוררים אצלם, הסתדרות, התאחדות התעשיינים, שר הכלכלה, השר בנט, נפגשנו עם אין ספור רבנים, אנשי כנסת, חברי כנסת, דתיים, חילוניים, וכרגע אנחנו נמצאים, בפגישה אחרונה שהיינו העברנו את הכדור, אני קורא לזה, לרבנות הראשית שדיברה על כך שהיא תנסה לעזור לנו לפתור את הבעיות האלה ולהגיע למתווה הלכתי מקובל על הצדדים, ששוב, כמו שאני אומר לכם, 'פניציה' לא יכולה לעמוד בזה.

מה מכון ההלכה, שנעזרתם בו לאורך השנים, אומר?

מכון ההלכה מונה על ידי הוועדה לקדושת השבת לבדוק איך אפשר לא לחלל את השבת. למרות שהוא עובד איתנו 30 שנה, הוא הביא יועץ חיצוני, היועץ החיצוני אמר בדיוק מה שאמרתי לכם פה.

היועץ החיצוני של מכון ההלכה הזה?

כן, ועדיין כרגע הגענו לאיזה שהוא מבוי סתום, שאנחנו מנסים לפתור אותו. הרבנים רוצים להגיע למתווה שנקרא מתווה יום כיפור, ביום כיפור עוצרים את המכונות, מורידים את המשיכה מהתנור ובעצם ממחזרים את הזכוכית.

אדוני, ברשותך, מאיפה קיבלת את הפנייה הראשונה? זה הגיע מהמועצה הדתית בירוחם? זה הגיע מהרבנות הראשית? מאיפה זה הגיע בפעם הראשונה?

לא, האמת היא שזה הגיע מכל מיני כיוונים, מנציגי יקבים מצד אחד, נעשה משהו בקרב קיצוניים, נקרא לזה, בשוק החרדי.

אבל אדוני מקבל פנייה ראשונה למשרד שלו, כמנכ"ל 'פניציה', ממי? ממי אתה מקבל בפעם הראשונה את הפנייה הזו, את ההוראה הזאת?

מכל מיני אנשי קשר כאלה ואחרים, זה לא היה מישהו אחד, זה היה הרבה שעמדו על זה שנלך למפגש שכולל את כל הכשרויות האפשריות במדינת ישראל, כולל הרבנות הראשית.

אמנון, עליזה, הרי מה אני עכשיו - - - זה או שאנחנו עכשיו מתחילים לקיים את הדיון ואז אני מציע שאנחנו, איך אומרים?

נחכה?

בוודאי, נכבד את בקשת ההנהלה וועד העובדים של אלברט, חברי, הוא באמת חבר אישי שלי, וגם של מאיר, הוא פנה כדי לנסות ולמצוא את נקודת האיזון. אני אגיד רק כמה משפטים בקצרה לסיכום אחרי דבריו של שי, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני מתחבר לכל מה שנאמר פה, לא קל בעינינו מפעל נוסף בירוחם, אנחנו משקיעים שעות רבות, מפה אני יוצא לבית הדין בעניין נגב קרמיקה. זה מפעל עוגן בירוחם, אין ספק, זה חשוב ובזמן שאנחנו מעודדים, כמו שנאמר פה על ידי איילת, את הנגב המזרחי בהקמה של 15 מפעלים לראות ליד זה מצוקה של מפעל ליד, אז אנחנו נותנים את תשומת הלב המרבית. במסגרת הזו גם אנחנו נכנסנו לתחום הרבנים כדי לשבת איתם ולראות מה ניתן לעשות. הבאנו גם את היקבים כדי לחזק אותם. אני מתחבר למה שנאמר פה, שאפשר להגיע לפתרון. כבן אדם דתי אני גם אומר שאפשר להגיע לפתרון, צריך את הרצון של הצדדים.

אני מקווה מאוד שיימצא הפתרון. הרבנות נכנסת פה פנימה ומבינה את המוקש שעלול להיות פה. כמו שנאמר, לא רוצה להתעמק ולחפור לעומק יותר ויותר, אבל משרד הכלכלה - - -

למה זה קשור ליקבים?

כי אותו דבר עושים להם שם.

כי הבקבוקים - - -

חשבתי ששותים יין ואז מקבלים החלטות.

איתן, אתה רואה איך הדיון מתקיים.

אנחנו הולכים על ביצים.

בדיוק. עשו לי טובה. האמת שהתחכמויות פה לא עוזרות. אני אומר את זה בעדינות, בחברות. בבקשה.

אני אסיים שאנחנו נעשה את המקסימום, אנחנו עושים את המקסימום ויושבים עם אמנון ועם כל הגורמים כדי למצוא פתרונות.

אם כבר אדוני כאן ובאמת זו זכות גדולה עבורנו שאתה איתנו כאן, בוודאי בדיון החשוב הזה, אם יוכל אדוני לומר משפט בעניין נגב קרמיקה.

הוא נמצא בשעה חמש בדיון בבית הדין לראות מה קורה. היה דורנשטיין רב בריח - - -

שהוא כתב את המכתב שהוא - - -

במשא ומתן כזה ואחר. גם נכון לאתמול בערב זה עדיין לא נגמר. יש פגישה נוספת השבוע, יש עוד קבוצה - - -

הוא כתב מכתב, הוא הוציא מכתב לכל הח"כים, לא יודע, אולי, לפחות אני קיבלתי כזה כיו"ר ועדת הכלכלה.

משמואל?

כן. הוא הציג את הדילמות, לא לחינם כבר ניצלתי את ההזדמנות שאדוני העלה את העניין הזה. שוב, זה משא ומתן עסקי ואני רוצה להיזהר ולומר שהתחושה לפחות שהוא הקרין שאולי אין לו עניין או רוצה לנצל את הסיטואציה כדי להקשות בכלל על ביצוע אותה עסקה. מאיר, אתה הבנת את זה כמו שאני מצטט את זה?

כן. איש טוב ועם משרד מצוין, אני חייב להגיד שגם השר וגם - - - עושים הכול, כמעט קיבלו את הכול, מוכנים לעזור בכול, אבל הצד השני קצת - - -

מיכל, רצית לשאול משהו, בבקשה?

כן, אני רוצה להחזיר את המנכ"ל בבקשה ל'פניציה' ואני רוצה לשאול, מעבר לזה שעמדתכם פחות או יותר ידועה, כלומר אתם נתתם היתר, או שזה עבודה ורווחה, אני כבר לא יודעת באיזה משרד, אי אפשר לדעת, כי זה עבר בין המשרדים, מי נתן את ההיתר לעבוד בשבת.

עבודה ורווחה.

אבל אני רוצה להבין, מכיוון שאנחנו לא פותחים פה את הסוגיה ההלכתית, הם גם לא נמצאים פה, גם אם היינו רוצים, אנחנו מדברים עם עצמנו, מקסימום עם סמוטריץ, ואת זה כבר עשיתי כל הבוקר.

זה כמו לדבר עם עצמנו.

עם חברים כאלה מי צריך - - -

מי קבע שאנחנו חברים שלך בכלל?

מי דיבר עליך? אני דיברתי עליו, מה אתה מתערב?

בסדר, אתה צודק.

אמרת בלי הלצות.

איתן, פעם היינו אחים, עכשיו אנחנו חברים רק.

אני רוצה לשאול בכל זאת, האם אתם נערכים גם לתרחישים נוספים? כלומר לתרחישים שבהם, אני מאוד מקווה, הוא התפלל, אני מקווה, שיצליחו להגיע, מה שנקרא יחזרו לסטטוס קוו ויחזרו מדרישותיהם והדברים יעבדו כפי שעבדו 30 שנה ו-84 שנים? צדקתי, או טעיתי שוב במספרים?

קרוב.

אבל אני רוצה להבין איך אתם, כמשרד כלכלה, נערכים כדי להגן על מפעל 'פניציה' מפני סכנת הסגירה, מפני פיטורי עובדים. כי יש כמה אופציות, זה לא חייב להיות סגירה, זה יכול להיות גם צורך לפטר עובדים, ואיך אתם כממשלה בונים איזה תכנית של פיצוי או תכנית של עזרה או תכנית שבה אם הנושא ההלכתי לא ייפתר? לא יכול להיות שאנחנו רק - - - יש פה ממשלה ובסוף אנחנו בידיים של רבנים שיחליטו מה יהיה גורל המפעל. מה אתה, כגורם ממשלתי, לכן עשיתי את הדיון הזה בכנסת, כי אותי מעניין, סליחה, לא מעניין אותי מה הרב הזה או האחר יגיד ומה הם יפסקו, בסופו של דבר יש פה ממשלה, יש פה מדינה, אני רוצה לדעת איזה הגנה אתה נותן כמדינה שמכירה בהלכה ומכירה בחשיבות של כשרות וטה טה טה, מה בסופו של דבר אתה נותן כמערכת הגנה למפעל, לכל אחת מהאופציות שתיכפה עליהם? אני רואה בכך כפייה.

אני רוצה להצטרף לדברים של מיכל, אבל מכיוון קצת אחר. ממש לאחרונה שר החקלאות סיים מהלך של כמו קרן השתלמות לחקלאים לשנת שמיטה. החקלאי מפריש סכום מסוים, המדינה אל מול זה נותנת גם איזה שהוא סכום, שמאפשר למי שרוצה לשמור שמיטה ובאמת לא לעבוד בשנת השמיטה. אני באמת חושב שאתם, כמשרד הכלכלה, כחלק מהרצון שלנו להיות במדינה יהודית ולעודד שמירת שבת, צריכים לבוא למפעל כמו 'פניציה' ולהגיד לו 'תשמע, הנגזרות של לשמור שבת זה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, בוא נתחלק בעלויות'. איזה שהוא מענק, איזה שהוא סיוע.

לא, לא. יש פה גם משהו ש - - - לעצור את ה - - -

לא, לא לעצור. נניח שרוצים שמירת שבת מוחלטת, אני לא רוצה להיכנס פה לפרטים, אבל נניח שרוצים שמירת שבת מוחלטת, מה זה אומר? שהתנור ימשיך לעבוד לבד, סטייל יום כיפור כזה, יש לזה עלויות, 1 חלקי 7 מהאנרגיה, שזה כנראה ההוצאה העיקרית בייצור זכוכית, אתה מוליך לפח. שוב, יש אולי גם פתרונות אחרים, עובדים לא יהודים, אני לא נכנס לפרטים כי ביקשתם שלא ניכנס לפרטים, אנחנו מכבדים את זה, אבל אני אומר כאמירה עקרונית, כמו שאמרה חברת הכנסת רוזין, לא רק למפעל 'פניציה'. יש לנו עניין, יש עסקים שישמרו שבת ולא יהיה שום נזק, יש עסקים שזה קצת יותר מורכב, בעיקר תעשייה, אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים לשבת על זה ולבוא להגיד כן, עסק כזה שישמור שבת יקבל מאיתנו איזה שהוא מענק שיעזור לו, זה לא יהיה 100%, גם הוא קצת ייתן. אני מאמין שהקדוש ברוך הוא קובע את הפרנסה לכולנו, ואף אחד, אני אומר לך, אדוני המנכ"ל, מעולם אף אחד לא הפסיד כי הוא שמר שבת, לא בכסף ולא בזה, תסמוך עליו, הפרנסה ממנו. אבל אני רק אומר, אנחנו כמדינה יכולים לעזור במענקים לשמירת שבת.

בצלאל, תודה.

בסוגים כאלה של עסקים שאי אפשר - - -

תודה, בצלאל. בבקשה, שי, ואני רוצה לסכם.

אז אין לנו היום מערך סיוע ספציפי למפעלים שעוברים מחילול שבת לצורת עבודה אחרת, אבל כן, אנחנו כן עובדים במקביל אליהם, צמוד, לראות איך במערך כלי הסיוע שלנו אנחנו יכולים לעזור להם ולהיענות. יש לנו כמה רעיונות שאני מניח שיבשילו בחודש הקרוב, משהו כזה. בפסח זה אמור להתקדם.

עד פסח? יש הגבלת זמן? יש תוואי זמן?

איתן, חשוב שנעקוב.

וזה פגרה, אדוני.

פגרה, אבל אנחנו על זה.

אוקיי, אני יודעת, בסדר.

אם אפשר רק לא בליל הסדר ממש, הדיון.

מה קרה, אתה מארח השנה?

לא, שלפחות אנחנו בבית הזה נשמור - - -

אוקיי, תודה. ברשותכם, קודם כל תודה ליוזמים. אני חושב שגם בנסיבות האלה היוזמה באה ממקום נכון וטוב, כל אחד מהכיוון אותו הוא ראה במשבר המתקיים. זה לא עניין פשוט, העניין הוא אפילו כבר יותר גדול מ'פניציה', אינני רוצה לפתוח, זה לא רק עניין של סטטוס קוו, זה אפילו לא הרבנות הראשית. איך אני אומר את זה? במחילה, שי, אתה יודע מאיפה אני בא, בצלאל יודע - - -

פה זה לא הרבנות, זה גופים פרטיים.

לא, אני אומר הרבה מעבר, אותה מערכת שקבוצה דתית מקיימת או קובעת סטנדרט - - -

לעצמה.

לעצמה, שהוא, אתה יודע, הוא לא נשאר בדל"ת אמות, זה לא הלכות - - -

אבל אתה יכול למנוע ממנה? היא קובעת לעצמה, 'תעשה מה שאתה רוצה, אתה לא רוצה? אני לא אתן לך כשרות, תיקח את זה אצל מישהו אחר', מי שירצה יקנה - - -

בצלאל, אינני נכנס, אני מבין את המקום ממנו אתה בא, אינני מנהל איתך עכשיו את השיח הזה, אני לא רוצה, אני רק אומר ואתה יודע שבעולמות שמהם אני בא, הייתי ואני מתכתב איתם עד היום, ואתה חלק ממנו ויש כאן, באמת, זה לא זר, לא לעליזה ולא למאיר, למיכל קצת - - -

לא, מיכל היא רליגיוזית - - - היא לא שומרת שבת, אבל היא רליגיוזית - - -

לא, הבת שלה עשתה בת מצווה עכשיו.

לכן אמרתי קצת. עכשיו בשיא הרצינות - - -

מה נאמר עליי ולא ידעתי?

לא, רק דברים טובים.

מה שאני מנסה לומר באמת, בעניין הזה, שבעולמות האלה נקבעים סטנדרטים שאחר כך זה כמו דומינו וזו כוונתי. אתה יודע בדיוק למה אני מכוון ושי יודע בדיוק למה אני מכוון. אם הייתי יודע שקבוצה כזו או אחרת חיה, אתה יודע, בתוך - - -

לכן אני מצפה מכל היושבים כאן לתמוך בחוק שלי של סטנדרטים אחידים בכשרות - - -

בעזרת ה'.

כי אז יפסיק המרוץ הזה אחרי ה - - -

אוקיי, אתה כבר מוכר לנו את עצמך ב - - -

לא, זה חוק שקיים כבר שנה ואתם מתנגדים.

גם לנו יש - - -

לכן אנחנו, קודם כל, אדוני המנכ"ל ואדוני המנכ"ל והיו"ר, נמשיך ונעקוב אחרי העניין הזה. אני מעת לעת ארשה לעצמי להתקשר אליך כדי להתעדכן. אני אודה לך אם אדוני יידע לעדכן אותנו מראש, כי אני אומר לך, אין לי ספק שאלברט והנהלת המפעל ייתנו לנו את העדכון, אבל חשוב שאתם כגורם ממשלתי רשמי, שאמונים על העניין הזה, תלוו את העניין. ואני רוצה לסיים ולומר שאני מאוד מקווה שעל הדיון הזה יתקיים המשפט 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד אנוש בינה', שכל הצדדים באמת יידעו לשים את ה - - -

את הרגישות הראויה.

את הרגישות הראויה ולהבין את העניין. כמו שהיהדות תמיד ידעה לתת פתרונות כשהיא סברה שצריך, שהיא תדע גם כאן.

גם היהדות וגם הגורמים האחרים.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.