ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-20OMNITECH



כנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 550

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 11:00

שימוש בסטרכנין להריגת כלבים משוטטים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

נורית קורן

יעל גרמן

יעל כהן-פארן

איציק שמולי

ד"ר תמיר גושן - סגן מנהל השירותים הווטרינרים, מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מישל בלאיש - מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אודליה אסולין דגני - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אורן כתבי - משרד הבריאות

גלי דוידסון - ראש אגף הגנה על בעלי חיים, איכות הסביבה

לימור שמרלינג מגזניק - מנהלת מחלקה, משרד המשפטים

ד"ר אבי צרפתי - יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרי ברשויות המקומיות

עינת פלינט - מרכז השלטון המקומי

גלי סובל - מתאמת רווחת בעלי חיים, עיריית באר שבע

דניאל מיכיטן - עוזרת וטרינר עירוני, עיריית באר שבע

ד"ר זינגר רומן - מנהל מחלקה וטרינרית, עיריית באר שבע

ד"ר רוני קינג - וטרינר, רשות הטבע והגנים

שגיב לוי - עורך דין, עמותת "תנו לחיות לחיות"

לימור קרוכמל - עורכת דין, עמותת "תנו לחיות לחיות"

יעל ארקין - מנכ"לית, עמותת תנו לחיות לחיות

אתי אלטמן - דוברת, עמותת "תנו לחיות לחיות"

יוסי וולפסון - רכז תחום חיות במשקים, עמותת "תנו לחיות לחיות"

אלה אבין - מזכ"ל, עמותת נח (התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בע"ח)

תומי דמבה - פעילת אגודה, עמותת "נח", התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים

שרה קטלוניה - אגודת צער בעלי חיים בישראל

דפנה דעואל - דוברת ומנהלת השיווק של עמותת S.O.S חיות

ענבל לב - אגודת צער בעלי חיים בישראל

ליאת מורגן - "יד 4" ובית ספר לווטרינריה

אבנר פורת - ארגון חותם

ג'ני צ'רוואני מאנה - מוזמן/ת

עידן הלוי - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

דור אסלן - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

אוהד בכר - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

אייל בכר - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

גל ענב - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

מירב אסלן - תלמידה, חטיבת שז"ר, קריית אונו

רוני פפרנו - תלמיד, חטיבת שז"ר, קריית אונו

משי מורנו - תלמידה, חטיבת שז"ר, קריית אונו

ענבר מגזניק - תלמידה, חטיבת שז"ר, קריית אונו

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

שימוש בסטרכנין להריגת כלבים משוטטים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 6 בפברואר 2018, כ"א בשבט התשע"ח. הנושא על סדר היום: שימוש בסטרכנין להריגת כלבים משוטטים, במסגרת יום זכויות בעלי החיים בכנסת. מלווים את הדיון הזה מספר חברי כנסת: יעל כהן-פארן, השרה לשעבר יעל גרמן, שרן השכל. נמצאת איתנו חברת הכנסת נורית קורן, חברה בשדולה, ואיציק שמולי שהוא טאלנט בקטע של זכויות בעלי חיים. הוא יבוא. גזלו אותו מוועדת החינוך, אבל אמרתי לו שהנושא לא ירד מסדר היום למרות שהוא לא חבר בוועדת החינוך. אמרתי שיאתגר אותנו. כל נושא של צער בעלי חיים, זכויות בעלי חיים שהוא רוצה להעלות, שיכתוב ואנחנו נעלה את זה למרות העומס הרב.

נמצאים איתנו תלמידים מבית ספר שז"ר בקריית אונו. ברוכים הבאים. תשתתפו בדיון תוך כדי אם תרצו להתבטא. יש לכם זכות קדימה למבוגרים. אצלי יש פינה חמה לתלמידים בוועדה הזו.

אני אחסוך את דברי הפתיחה כי יש לנו מספר חברי כנסת, אז אתן כבר לחברי הכנסת המובילים, לפי סדר הישיבה או שתחליטו ביניכם, לפתוח במספר מילים קצרות ונעבור הלאה. בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש על היענותך, לא טריוויאלי, לפנייתנו, לפניית הארגונים ופניית השדולה למען זכויות בעלי החיים וקיום הדיון החשוב ביום שכול כולו למען זכויות בעלי החיים בכנסת. אני מזמינה כאן כולם, אני מניחה שכולם יגיעו, לכינוס השדולה ב-14:00 בצהריים באודיטוריום, כינוס חגיגי ומאוד מפואר.

קודם כול, באמת היום הזה חשוב כי אנחנו צריכים לזכור כאן בכנסת, אנחנו מעט מאוד עוסקים בנושאים של בעלי החיים, בעלי החיים שסביבנו, אם זה בעלי החיים שבבית, שבמשק, חיות הבר או גם כאלה שתיכף נדון על זה כאן, שהם היו בבית ועכשיו הם בשטחים הפתוחים, כמו הכלבים המשוטטים ובעלי חיים אחרים. הגיע הזמן שנבין שאנחנו נמצאים באיזושהי אקוסיסטמה אחת עם הטבע, עם בעלי החיים שבטבע ושלא בטבע, ואנחנו חייבים לזכור אותם ולא לקחת אותם כמובן מאליו, ולהסתכל על תנאי החיים שהם נמצאים בהם ולמנוע התעללות בהם. נחקק לפני יותר מעשרים שנה חוק צער בעלי חיים ועדיין אנחנו רואים המון הפרות של החוק, לפעמים ברשות ולפעמים שלא ברשות, אבל לצערנו הענישה בעניין כלפי מי שגורם נזק וסבל לבעלי החיים לא תמיד נמצאת ולא תמיד הולמת את המעשה.

אנחנו כאן בדיון היום על הרג כלבים בסטרכנין. אני חושבת שבאמת יעלו כאן וידברו המומחים בעניין, אבל באמת אחת הדרכים הנוראיות ביותר והאכזריות ביותר שעדיין לצערנו נמצאת בשימוש ועדיין מאושרת לשימוש למרות שהיא מנועה בחוק צער בעלי חיים, אלא אם באישור מיוחד, ולצערנו האישורים המיוחדים האלה ניתנים אולי לעיתים בקלות רבה מדי ועל כך הדיון כאן היום. בעיניי זה לא צריך להיות בכלל, כי אנחנו צריכים להגיע למצב שאין בכלל כלבים שנדרשת המתתם, אבל מוצא אחרון וכשאין שום פתרון אחר, ולצערנו זה לא קורה. יותר מדי כלבים מומתים באכזריות באמצעות הרעל הזה ועל הנושא הזה אנחנו נדרשים כאן היום.

אני בהמשך אשאל את הגורמים השונים את השאלות, אבל באמת גם לאור תופעת הכלבת ובמיוחד לאורה, צריך לנקוט באמצעים מידתיים וחייבים לנקוט באמצעים כדי למנוע את התפשטות הכלבת, אבל האמצעים צריכים להיות מידתיים. בעיניי הרעלה היא צעד לא נכון. הוא פוגע במערכת אקולוגית שלמה והוא בוודאי מביא לסבל רב מדי לבעלי החיים, לכלבים. תודה רבה.

תודה. יעל, בבקשה.

ראשית, תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אתה תמיד נענה לכל הנושאים החשובים ובעיקר לנושאים ההומאניים.

הנושא הזה של המתת כלבים בכלל ובפרט בסטרכנין, הוא נושא שאנחנו חייבים לדון בו ולקבוע בו עמדה. המטרה שלנו כשדולה של בעלי חיים היא להגיע לאפס המתות, זאת אומרת שבכלל לא נצטרך להמית כלבים. כמו שאתה יודע, היום ממיתים עשרות אלפי כלבים. בתחילת היום אנחנו שמענו שני מספרים, 100,000 ו-10,00, אז אני לא חושבת שיש 100,000 אבל גם אני חושבת ש-10,000 זה מאוד אופטימי. על כל פנים, גם כמה מאות כלבים, אם באמת הורגים אותם, זה מיותר.

ניתן בהחלט להגיע לכך שלא ימיתו כלבים, על ידי כך שאנחנו נעשה מספר דברים: א', שלא יהיה שום כלב שיוצא מהכלבייה בלי שהוא או היא מעוקר או מסורס, דבר ראשון, מה שימנע את ההתערבות. שניים, על ידי כך שאנחנו נעודד ואנחנו נתמוך באותן עמותות שיושבות פה סביב השולחן ומביאות לידי כך שבאמת מאמצים כלבים, כי אם באמת יאמצו כלבים, לא צריך יהיה להרוג אותם. אני יכולה לספר לך שבהרצליה במשך כל השנים שבהן אני הייתי ראש עיר, למעלה מ-14 שנים, אנחנו לא הרגנו כלבים בכלל מפני שהיו לנו ימי אימוץ, וברגע שאתה מאמץ כלב, אתה לא צריך להרוג אותו. שלוש, כמובן השקעה, ועל זה גם דיברנו, בכלביות.

ארגון "נח" וארגון "תנו לחיות לחיות" הגישו כאן שני מסמכים מאוד מעניינים שמראים - - -

הם גם יציגו לנו מצגת.

הם יציגו ואני לא אקח להם את זה, אבל אנחנו יכולים לראות איך במדינות שבהן השתוללה כלבת, דווקא על ידי כך שמנעו ואסרו על המתת כלבים, הביאו להשתלטות על מחלת הכלבת עד כדי כך שהיא ירדה אפילו לאפס. אם באים ואומרים לי, תראי, יופי, את מדברת על דברים נהדרים, אבל מה קורה, תראי את הכלבת בצפון ותראי את הכלבים הפראיים בדרום, איך את רוצה, אז אני באה ואני אומרת על הכלבת, צריך לטפל בה באמצעים שהם לא בהכרח המתה של כלבים, ואת הכלבים הפראיים, זו בעיה וזו בעיה רצינית וצריך לחשוב עליה, אבל גם שם ישנם פתרונות שלא מחייבים המתה.

תודה. מי מציגה את המצגת? בבקשה, תציגי את עצמך.

שלום לכולם, שמי יעל ארקין, אני מנכ"ל "תנו לחיות לחיות".

(הצגת מצגת)

הדיון הזה הוא בעקבות בקשת חופש מידע שהעמותה הגישה למשרד החקלאות על הרעלות בסטרכנין. אני חייבת רק לציין שעדיין לא קיבלנו את כל הנתונים. אנחנו מקווים שנקבל אותם. קיבלנו נתונים חלקיים. הוצאנו עוד מכתב בדרישה לקבל את יתר הנתונים, אבל בינתיים תמונת המצב מספיק מזעזעת גם בחלק מהנתונים. לא צריך את כולם כנראה. דרך אגב, יצאה גם כתבה ב-ynet על הנושא הזה, כתבה שדי זעזעה אנשים. אף אחד לא יודע שבמדינת ישראל הורגים כלבים בסטרכנין.

הבעיה במדינת ישראל כפי שידוע לכם, היא התרבות מואצת והמתה סיטונאית של כלבים בריאים. סטרכנין זה לא האמצעי היחידי. אנחנו אמנם היום מדברים על סטרכנין, אבל זה לא האמצעי היחידי ותיכף אתם תראו איך זה משתלב עם עוד שיטות. יש מספר גדול של כלבים ללא בעלים, נמצא אותם בעיקר באזורי הפריפריה בסמוך לאזורים מיושבים או בסמיכות לאזורים של בסיסי צה"ל.

לאחר שעשינו סקר של כלבים משוטטים, אנחנו מדברים על כ-32,000 כלבים משוטטים במדינת ישראל, כשמעל 60% מהם מתרכזים באזור הדרום. מקור הכלבים המשוטטים הוא בדרך כלל יכול להיות או מכלבים שננטשו מבתים או כלבים שכבר נולדו בטבע, מה שנקרא, בבר.

את יכולה לומר לי אם יש חקיקה או אכיפה בנושא של נטישת כלבים?

אני יכולה להגיד לך שלא מספקת. קודם כול, נטישה היא עבירה על חוק צער בעלי חיים.

זה מוגדר.

כן.

למרות שלא מזוהה בעלות?

גם כשמזוהה הבעלות וגם כשיש לכלב שבב, אנחנו מגישים תלונה. לצערנו הרב האנשים לא נענשים, לפחות למיטב ידיעתנו, על זה שהם נטשו כלבים.

מה הוא גורם האכיפה?

משרד החקלאות שיושב פה. יותר מזה, כשנוטשים לנו בעלי חיים בכלבייה שלנו, ואני אזכיר, אנחנו עמותה, משרד החקלאות הוציא חוות דעת שנטישה בכלבייה של עמותה היא לא נטישה.

אומרים, פראיירים לא מתים, מתחלפים.

בדיוק. אנחנו עכשיו עומדים עם המשאית עם הצל"שים ומחלקים צל"שים לכל מי שנוטש אצלנו.

אני לא רוצה לומר, הייתי פותח ערוץ ואומר, נטישה במשרד החקלאות, לא נטישה. אני אומר את זה כמחאה. המדינה, עם כל הכבוד, לא יכולה לסמוך על גופים וולונטריים.

אנחנו בעצם מדברים על בקשה שמגיש וטרינר רשותי. אני רק אסביר איך זה הולך. את הבקשה מגישים למנהל השירותים הווטרינריים - - -

תחסכי מאיתנו את זה, כי לא קוראים את זה.

מגיש למנהל השירותים הווטרינריים ומי שמאשר זה, זה מנהל השירותים הווטרינרים אחרי שהווטרינר סיפר שהוא עשה כל דבר אפשרי כדי ללכוד את הכלבים ולא הצליח. מה שקורה, שבבקשת חופש המידע אנחנו ראינו, גם ד"ר תמיר גושן יושב פה, הוא ממליץ ונותן את האישור. שאלה ששאלנו - האם יש בקשות שנענות בשלילה? - "לא, כל הבקשות ללא יוצא מן הכלל נענות בחיוב". רק שנבין.

אנחנו מדברים על רעל או ירי של חיצים שמשתקים את הכלב. ברגע שהכלב משותק, רעל זה דבר אחד, סטרכנין. השני, הסוקציניל כולין, זה ירי בחץ שמשתק את הכלב ואז בעצם הווטרינר הולך וממית את הכלב אחרי שהוא שותק.

נתונים מאוד מטרידים שאנחנו רואים, זה לדוגמא מסמך שקיבלנו ביוני 2017 - עיריית אום אל פאחם מדווחת על פיזור של סטרכנין, ומעבר לזה שאתם רואים, יש פה כמות סטרכנין שפוזרו בשכונה שנקראת אל-כועאס, פוזרו 20 פיתיונות של סטרכנין. הורדמו שלושה כלבים. צריך לאסוף את הסטרכנין אחרי זה, כי יכולות להיות הרעלות נוספות. גם ראינו מקרה של ילדה שאכלה סטרכנין, אז צריך לאסוף אותם ולדווח. מה שאנחנו רואים, שכמות הסטרכנין שפוזרה לעומת כמות הכלבים שהומתו, אם אנחנו עושים חשבון, לא נאספים הפיתיונות. אני חושבת שזה משהו שצריך מאוד להטריד אותנו, שנשארים פיתיונות בשטח שיכולים לגרום גם להרעלות משנה של חיות אחרות וגם כמובן מסוכן לבני אדם.

בשכונות שפיזרו סטרכנין כפיתיונות הודיעו לתושבים?

אמורים להודיע.

אנחנו נלמד ממשרד החקלאות אם יש נוהל ומה הוא.

דרך אגב, זו הרעלה. אני חייבת גילוי נאות, הכלב הזה באופן ספציפי לא מת מסטרכנין, הוא מת מרעל אחר אבל הסימנים מאוד דומים. זה רעל מאוד אכזרי שאסור לשימוש במדינות נאורות. אולי במדינות עולם שלישי כמו פקיסטן, שם מרשים להשתמש בזה.

עוד נתון שאותנו קצת הטריד - פעילות למניעת כלבת והפעם בעיריית רהט. התחלת הפעילות, הם צריכים לדווח. הומתו שישה כלבים בסטרכנין, אנחנו מניחים, כי זה החומר שקיבלנו על סטרכנין. מה שמאוד מטריד אותי פה, זה שגם ירו בעוד 16 כלבים, כלומר, יש פה פעילות משותפת של רשות הטבע והגנים, הפקחים של רשות הטבע והגנים, יחידת הפיקוח. אני לא רואה פה את הווטרינר שצריך היה להיות במבצע כזה. אני לא רואה שהוא נמצא פה. לצערי הרב אנחנו רואים את זה בהרבה מקומות, שהאנשים שצריכים להיות נוכחים, לא נמצאים בזמן ההרעלה הזו, שלא נדבר על זה שאני לא יודעת אם נעשה פה אישור לירי. גם את זה אנחנו צריכים לבדוק. זה בבקשת חופש מידע אחרת. אחר כך נוכל להצליב את הנתונים.

מתוך הנוהל – שימוש ברעל בניגוד להנחיות עלול להיות הרה אסון עד כדי פגיעה בחיי אדם עקב רעילותם הגבוהה של הרעלים. החקיקה והפסיקה בשנים האחרונות עוסקות הרבה בנושאים שבין בעלי חיים ובין בני אדם, בדרך כלל מאזנת בין האינטרסים של שני הגורמים. כמובן הפסיקה מנחה אותנו להשתמש באמצעים אשר בידנו באופן מידתי שאמור לבוא לידי ביטוי בשימוש באמצעי הכי פחות פוגע בכדי להשיג את המטרה הרצויה, ואנחנו חושבים שסטרכנין, וזו בעצם הבקשה שלנו בסוף הדיון הזה, שיפסיקו להשתמש ברעל הזה. זה לא רעל שצריך להשתמש בו במאה ה-21 במדינות שהן נאורות.

עוד שתי דקות ברשותך. מתוך תשובת משרד החקלאות לבקשת חופש המידע – אז אנחנו רואים: "עלה כי לא נמצאו החלטות של מנהל השירותים הווטרינריים שלא להיעתר לבקשת היתר שימוש בסטרכנין ולכן אנו דוחים סעיף זה בבקשתך", כי אני ביקשתי לדעת אם הם דחו ולמי הם דחו, אז אנחנו רואים, כל וטרינר שמבקש, מקבל.

ה-O.I.E, הארגון הבינלאומי לווטרינריה, לבעלי חיים, כבר אמר בשנת 2005 שמתוך שיקולים מוסריים, אקולוגיים וכלכליים לא מקובל יותר להשתמש בהרג המוני של בעלי חיים כשיטה העיקרית למיגור מחלות. דרך אגב, רוב ההרג הזה נעשה בחסות הכלבת עוד הרבה לפני שהייתה התפרצות של כלבת, ובאזורים כפי שאתם יודעים, לא נגועים.

"הרג המוני אינו מקטין את אוכלוסיית הכלבים", אני ממשיכה את דוח ה-O.I.E. "במדינות מתפתחות, באמריקה הלטינית, באסיה ובאפריקה מלמד כי שיטות אלה להרחקת כלבים משוטטים אינם אמצעי אפקטיבי לצמצום האוכלוסייה משום שישנו פיצוי על החוסרים ואחוזי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסיות".

ברשותך, אני אדלג על החלק הזה כי בעצם אנחנו מדברים כבר הרבה פעמים, ואתה גם שמעת אותי פה בוועדה, דיברנו על 'עקר, חסן, החזר'. זה פרויקט שאנחנו מנסים כבר שנתיים להכניס פה למדינה, לפחות פיילוט, לא בכל המדינה, לנסות לפתוח את הראש, לצאת מחוץ לקופסה ולחשוב איך אנחנו יכולים באמת לפתור את הבעיה של הכלבים המשוטטים מבלי לעשות את זה בצורה כל כך אכזרית. אני רק רואה את הסרטונים, ואני מנעתי ממך עוד כמה סרטונים, ומהוועדה. זה אכזרי ביותר. זה לא מקובל שאנחנו נעשה כזה דבר. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת נורית קורן.

פשוט מזעזע אותי שכל פעם אנחנו רואים את הדברים האלה, ואני לא מבינה למה משתמשים ברעל כל כך אכזרי, כשאני העברתי לפני שנה חוק, שהחוק מדבר בדיוק על זה, על כלבים משוטטים שצריך לעקר אותם. אנחנו ראינו אפילו שהם הציגו את זה עכשיו, שצריך ללכוד אותם, לעקר אותם, לחסן אותם ולהחזיר אותם. גם ככה אנחנו נשלוט על הרבייה שלהם. אני לא מבינה איפה משרד החקלאות. הבאנו לזה תקציב. הבאנו תקציב כבר מ-2017 למרות שהתקציב כבר היה סגור. אני באמת לא מבינה למה אנחנו ממשיכים עם ההרג הזה. זה פשוט נורא.

משרדי הממשלה ישיבו לנו בהמשך.

איציק שמולי.

תודה רבה אדוני היושב ראש ותודה רבה גם לעמותות ולארגונים למען בעלי החיים שעזרו לנו להרים את היום המיוחד בכנסת. אני חושב שזה אחד הנושאים הקשים והכואבים ביותר בתחום של התעללות והתאכזרות כלפי בעלי חיים.

אני רוצה לשים על השולחן משהו שיהיה מאוד ברור. גם לאוהבי בעלי החיים אכפת מבריאות הציבור וגם אוהבי בעלי החיים סבורים כי בריאות הציבור קודמת לכול, אבל כפי שאמרה יעל ארקין, הבעיה כאן זה שהשימוש באמצעים המזעזעים הללו הוא לא מידתי. מילא שהוא לא מידתי מבחינה אנושית, הוא גם לא אפקטיבי. תסתכלו על המספרים. מתוך 20-30 פיתיונות ששמים במקום מסוים, כמה בסופו של דבר כלבים מורדמים? זה מלמד יותר מכול על השינוי שצריך להיעשות כאן. בסופו של דבר גם עכשיו יש מחלת כלבת שמתמודדים איתה, על הכיפאק, אבל אי אפשר שבשם ההתמודדות מול הכלבת יוציאו אל הפועל הרג המוני של בעלי חיים, וזה מה שקורה כאן. התגובה כאן היא תגובה היסטרית, תגובה לא מידתית, לא אנושית שצריך לעצור אותה.

אני מחזיר את כולנו למה שאמר השופט חשין ז"ל. "בעלי חיים לא יודעים לזהות רוע וגם לא יודעים להתגונן בפניו". התפקיד שלנו, של הכנסת, לספק להם חומות של הגנה כדי שלא יפגעו בהם. יש דרכים אפקטיביות. אנחנו לא טהרנים. ראינו פה במצגת, אם מדינות באפריקה, באסיה ובמקומות אחרים שנחשבים פחות מתקדמים ממדינת ישראל, מסוגלים להתמודד בצורה גם אנושית וגם אפקטיבית עם האתגר הזה, אז למה במדינת ישראל הולכים למקום הכי קיצוני ומוציאים אל הפועל את ההרג?

הוא גם לא אפקטיבי.

הוא לא אפקטיבי.

אנחנו נשמע בסוף את משרד החקלאות, אם יש תוכנית התמודדות בכלל.

אני נפגשתי עם שר החקלאות לפני כמה שבועות והוא הבטיח לי ואני נותן את אמוני בו. הנתונים הללו מתייחסים, יעל, למתי, ל-2016-2017?

2017, וחלק מהרישיונות שמקבלים זה גם 2018.

בכל מקרה הבקשה שהועברה מטעם השדולה לשר החקלאות, למעט אם עד כדי להעלים את השימוש באמצעי הזה בהתמודדות מול הכלבת כרגע וגם באופן כללי. באופן כללי אין שום סיבה להשתמש בדבר הזה. עכשיו בגלל שיש איזושהי בהלה, אז יש כאלו שנתלים בזה, אבל אני חושב שבסופו של דבר המדיניות הזו היא מדיניות מוטעית גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית וחייבים לעצור אותה.

תודה. גברת ג'ני.

כן, אדוני. אולי לפני, אני רוצה באמת להודות ולברך את ג'ני צ'רוואני. היא שחקנית והיא סגנית מלכת יופי שהצטרפה אלינו היום, שתנחה את הכנס מאוחר יותר ובאמת תודה רבה לך שהתגייסת.

אני בהחלט מצטרפת היום כאורחת וכצופה וכאימא מודאגת וכאחת שחיה כל חיי עם בעלי חיים ומאוד דוגלת בלגדל ילדים עם בעלי חיים. אני חושבת שזה אחד הדברים שמעודד חמלה, אהדה והבנה מה זה החיות האלה. כל ערב כשאני יוצאת עם שני הכלבים שלי לסיבוב, אני מפחדת שהם יאכלו משהו מהרצפה, כי יש אפילו במקומות כמו תל אביב, המרכז, ושכולם מודעים, עדיין יש אנשים שמסתובבים ומפזרים את הרעל אפילו באופן עצמאי, שזה גם חלק שאפשר להתייחס אליו. הם עושים את זה מחוסר מודעות, פחד או אפילו שזה מפריע להם. מפריע שמאכילים חתולים או כלבים, אז זה משהו שכן הייתי גם רוצה אולי לבדוק אם יש ענישה לאנשים כאלה שנתפסים, כי לא פעם אני ראיתי מכוניות שעוצרות, זורקות כמה דברים, פיתיונות.

פתרו את כל הבעיות שלהם, נשאר להם רק זה.

כן, יש כאלה לצערי, אז אולי גם משהו שאפשר לבדוק, לתת ענישה גם לאנשים כאלה. אנחנו בתור אזרחים מודאגים, אפשר לגייס, כי זה גם רעל - - -

נשמע את משרד החקלאות. אני חושב שהמדינה התמודדה עם דברים יותר קשים ויותר מורכבים. אם רק רוצים, יישבו צוות מומחים לכתוב תוכנית עבודה איך מתמודדים עם כלבים נטושים, עם הסוגיה הזו שמתפרצת מחלה, איך נוהגים ואיך מעקרים אם צריך לעקר, מי שרוצה לעקר, ואיך נוקטים גם בצעדים מרתיעים כלפי נוטשי בעלי חיים. אני מתקשה להבין ואני אצטרך לשמוע תשובות ולהתמודד איתן, ואם צריך לדחוף קצת, לעזור למשרדי הממשלה לקבל החלטות, נעזור להם לקבל החלטות. הדיון לא יכול להימשך כעוד דיון אחד שמדבר על זכויות בעלי חיים וצער בעלי חיים. זה לא עוד דיון. בכוונה אני לא הקמתי ועדת משנה, כי הרגשתי שאני קצת מחמיץ את הנושא. אמרתי שמליאת הוועדה תתכנס לעיתים קרובות ככל שתידרש לטפל בנושאים האלה כדי להביא אותם לכלל מעשה, עם כושר התרעה, עם כושר אכיפה ויכולת הביקורת כלפי משרדי הממשלה, ונעקוב אחרי הדיונים. סליחה שאני אומר את הדברים עוד בתחילת הדיון, אבל זה מתבקש. סיימת? תודה. מסעוד.

תודה אדוני היושב ראש. דיון חשוב מאוד. אני מכיר את הבעיה. במיוחד אצלנו בחברה הערבית יש הרבה כלבים משוטטים, מסוכנים מאוד, בשדות, במטעי הזית. לפעמים מפגש לא נעים כאשר אתה רוצה לעשות ספורט בבוקר ביער ונפגש עם - - -

בעיה רק למגזרים שלא יודעים לתקשר עם בעלי חיים.

כן.

אנחנו פשוט לא מבינים את השפה שלהם.

נכון. בקשר לכלביות למשל, הייתה אצלנו אולי בס'חנין, אחת, ונשרפה.

היא הוצתה.

לפני שנתיים או שלוש.

לא יכול להיות שהיא נשרפה. הוצתה.

הוצתה.

על תושביה?

שני כלבים נשרפו בעודם חיים.

נכון, אני הייתי שם. אני באתי אחרי המקרה הזוועתי הזה.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות איזון בין שלום הציבור, שהכלבים המשוטטים זו סכנה, בין איך להיפטר מהם אבל בצורה שהיא לא כל כך קשה וזוועתית ומכאיבה. אם יש דרכים שבהן אנחנו יכולים, את הווטרינר, את הרשות המוסמכת, והרבה פעמים זה אצל הרשות המקומית, בטח היא שתטפל בזה, אבל צריך לתת לה את הכלים ואולי גם את החינוך, את התודעה. אולי הם לא מודעים שיש דרכים שהן יותר אנושיות כדי לעשות את הדבר הזה.

גם הרשויות, יכול להיות שיש להן הנחיות, אבל יכול להיות שההנחיות האלה גם בשביל הרגולטור לא מספיקות, בשביל המחוקק גם כן. יכול להיות שצריך להקים חקיקה. דברים משתנים. ההוויה סביב בעלי החיים במדינה, היא משתנה. יש לה היבטים חיוביים והיבטים שליליים. יש כאלה שלקחו את זה לסטרט-אפ. יש כאלה שלוקחים ומעודדים רבייה ואחר כך הם מצליחים מקסימום למכור אחד או שניים ואחר כך נתקעים עם ארבעה ומחפשים איך להיפטר מהם. מישהו צריך להסדיר את זה. זה נושא, סליחה על הביטוי, מיניאטורי לעומת מה שהמדינה מתמודדת. לא צריך שלא יוסדר ולא יהיה תואם את המציאות הנוכחית שלנו בחברה הישראלית.

לא מוסדר, נכון.

אלה אבין.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, תודה רבה על הדיון. זה נושא מאוד חשוב ומאוד כואב. אני מארגון "נח", ארגון הגג שמאחד את מרבית העמותות למען בעלי חיים בישראל.

אני רוצה להדגיש כמה דברים שכבר נאמרו על ידי יעל ארקין מ"תנו לחיות לחיות". לא מקובל במדינת ישראל 2018 שימוש ברעל כזה אכזרי. זה פשוט לא הגיוני. צריך לאסור אותו. זה משהו שהוא חד משמעי. הרעל הזה, אני רוצה להוסיף ולהדגיש שבעצם הרעל הזה הוא לא אפקטיבי. הוא זול, אבל הוא זול לעכשיו, כי בסופו של דבר הנזק שנגרם ממנו הוא גם בלתי הפיך והוא גם לשנים יותר ארוכות הוא רק מזיק. ברגע שמחסלים כלבים, גם באופן כללי, לא רק על ידי רעל, נוצר ואקום. הוואקום הזה מתמלא מאוד מהר ואז באים כלבים חדשים שאנחנו לא יודעים כלום על המצב הבריאותי שלהם, האם הם נשאי כלבת, לא נשאי כלבת, לכן במדינות שהמצב שם ספציפית בנושא של כלבת וכמות הכלבים, המצב שם הרבה יותר גרוע. אני מדברת על מדינות כמו הודו, כמו בנגלדש, כמו אקוודור. למשל בבנגלדש לפני 2010 היו שם 2,000 מקרים של מוות מכלבת של אנשים. 50% מהם כמעט ילדים ונוער באזורים כפריים איפה שאין גישה גם לשירותי בריאות.

תודה לאל שזה לא המצב אצלנו.

אני לא רוצה שאנחנו נהיה שם, אבל אני רק רוצה להביא לכם את הנתונים כדי שתבינו שגם במדינה שהמצב כל כך חמור וקשה, שכמובן לשמחתי ישראל רחוקה מזה, נעשה פיילוט במחוז אחד, שתוך ממש כמה שנים, מדובר על שנתיים-שלוש הם הצליחו למזער את מקרי הכלבת בחצי.

איזה מחוז?

הקמפיין בעצם נקרא 'red color'.

עדיין בבנגלדש?

אני מדברת על בנגלדש במחוז אחד שבעצם על ידי תוכנית מאוד מסודרת של עיקורים וסירוסים פלוס חיסון מאסיבי נגד כלבת פלוס הסברה לתושבים, כי גם שם יש דעות קדומות ואמונות תפלות כאלה ואחרות נגד החיסונים וגם נגד העיקורים והסירוסים. שילוב של שלושה דברים הצליחו למזער בעצם. הקמפיין הזה בעצם בוצע בכל הארץ, בכל בנגלדש. ב-2012 הייתה ירידה של 50% של מקרי המוות מכלבת בין בני אדם. לקראת 2015, ירידה של 90%. אני מדברת על הנתונים האלה שהם הוצגו בוועדה הבינלאומית בשנת 2015 בטורקיה.

את אומרת, אם בנגלדש הצליחו, אז אין סיבה שאנחנו לא נצליח.

עוד דוגמא אחת ממדינה שהיא כן מדינה מפותחת, איטליה. באיטליה הלכו בשיטה אחרת. ב-1991 חוקק שם חוק - אין המתה, אסור להמית כלבים וחתולים, ואז בעצם הרשויות המקומיות לקחו חסות על כלבים שחיים, כלבי קהילה, נקרא לזה ככה, בשטחים חקלאיים. יש שם שטחים חקלאיים עצומים. יש שם חקלאות מאוד מפותחת והם פשוט לקחו חסות. הם עיקרו וסירסו אותם, הם חיסנו אותם נגד כלבת, הם מטפלים בהם נגד מחלות אחרות. הכלבים האלה בריאים, הכלבים האלה מואכלים ומטופלים על ידי תושבים מקומיים ואין שם כמעט כלבת, מקרים אולי בודדים. ברגע שבאמת יש התפרצות כלבת בעיקר מהשועלים, זה מטופל מייד. אין שם כמובן מקרי מוות של אנשים.

לסיכום, יש תוכניות מובנות שכבר עובדות במדינות, שהן מאוד יעילות. אני מדברת על מספר שנים שבאמת אפשר להגיע למיגור כלבת. אנחנו מדברים על המדינות האלה שבעצם התחייבו לפני העולם ולפני ארגוני בריאות שלקראת 2020-2021 הם יהיו נטולי כלבת, כמו בנגלדש, כמו אזור במקסיקו. אפשר לעשות.

צריך לאסור הרבעה של כלבים. אתה תפתח "יד 2", תפתח "וין וין", גורי פיטבול, בבקשה, כמה שתרצה, 1,000 שקל, פומרניין כמה שתרצה, בבקשה. רק תבוא, תביא את הכסף, רצוי מזומן.

סטרט-אפ חדש.

אף אחד לא עושה מזה שום דבר. אף אחד לא אוכף את זה.

תודה רבה לך. דפנה דעואל.

שלום ותודה רבה, אני דפנה דעואל, דוברת ומנהל השיווק של עמותת S.O.S חיות.

אנחנו פה ביום זכויות בעלי החיים השלישי כאן שאנחנו מדברים בערך על אותם נושאים. היום פה עולה נושא הסטרכנין, ואני מזכירה לכם שזה עולה היום בגלל התפרצות בעיית הכלבת שקרתה ברבעון האחרון של שנת 2017. הבעיה הזאת של התפרצות הכלבת שכולנו מדברים על זה ובלחץ, היא נגרמה בגלל שקיצצו תקציבים במודע של חיסון אוראלי של חיות בר ושל תנים. להזכירכם, המחלה היא בעיקר בקרב תנים בצפון הארץ. לקחו תקציב של 5 מיליון שקל והוחלט בשנת 2016 לקצץ אותו על ידי משרד החקלאות. החל משנת 2016 לא פוזרו כמעט רעלים והמחלה אכן התפרצה בסוף 2017. לא ברור לנו למה קיצצו את התקציבים האלה, ועכשיו תקציב גדול יותר נלקח בעצם בשביל להמית בעלי חיים. ככה לא מתמודדים עם בעיות. לא מתמודדים עם תקציבים בשביל הרג, בשביל לטפל בסימפטום שלא טיפלו בו מלכתחילה. יש תוכניות גם לעמותות ואפשר לעשות את זה כמו שאמרת. זו בעיה לא מסובכת, בכלל כל בעיית הכלבים, וזה ישים ואפשר לעשות.

תודה. אבנר.

שלום, אבנר פורת מארגון חותם.

ביחס לפתרונות המדוברים בבעיה שכמובן צריך לפתור אותה, אני רוצה קודם כול לקרוא משהו קצר ממכתב שכתב הרב הראשי לישראל, הרב - - - , לפני שבוע. הוא מדבר בו על האיסור המוחלט על פי ההלכה היהודית על סירוס לבעלי חיים מכל מין, מכל סוג, בכל זמן, ועל כך שבחיפוש הפתרונות שמחפשים, האפשרות היחידה ההלכתית היא בצורה ההורמונלית שמונעת את הצורך ברבייה זמנית ולא עיקור מוחלט. הדבר הזה קיים היום. הוא מצריך פיתוח, הוא מצריך השקעה. יש למשל תרופה שנקראת סופרלורין שנמכרת בכל חנויות הווטרינריה. היא מאושרת באיחוד האירופי, באוסטרליה, בניו זילנד. משתמשים בה בבית דגן ובבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי באוניברסיטה העברית. הדבר הזה מצריך השקעה ואני חושב שאם אנחנו רוצים בהתאם לדברים פה של הרב הראשי, דברים ידועים, רוצים לפתור את הבעיה הזאת אבל בצורה שמתאימה למדינה יהודית, אז ראוי להשקיע את ההשקעה במקום הנכון בהתאם להלכה.

תודה. ענבר מגזניק.

אני תלמידה מחטיבת שז"ר בקריית אונו. שמעתי פה מהדיון שבעצם חלק ממקור הבעיה זה בעצם שאין אכיפה לנטישה של כלבים על ידי אנשים פרטיים. בשיעורי אזרחות שלנו אנחנו בעצם כתבנו הצעת חוק להקים מאגר פלילי לרישום מתאכזרים ונוטשים בעלי חיים, שזה בעצם כמו מאגר פלילי לכל דבר.

קודם כול שנתפוס אותם ונאכוף, אבל צודקת.

כמו שאמרת קודם, צריך לתפוס אותם. בעצם הרעיון שלנו הוא, כל מי שמאמץ כלב, מי שנותן לו את הכלב צריך להכניס למאגר האימוץ הארצי לכלבים. צריך להכניס חשבונית מסירה, שכך נדע גם למי שייך הכלב בדיוק בפרטי פרטים ולפרט בו את הפרטים של הבן אדם שאימץ. במקרה ומוצאים כלב משוטט, אפשר לשייך אותו.

הבעיה היא כשזה לא מגיע בדרך ממוסדת. אם זה נמסר לאימוץ בדרך ממוסדת, אז זה כבר עם שבב, עם עיקור, עם חיסון.

יוזמה ברוכה. אני חושב שהתרשמתם, אתם התלמידים, שהנושא הזה הוא נושא רחב, מורכב, מטופל בחלקו לא לשביעות רצוננו. מייד נשמע את משרדי הממשלה. יש חברי כנסת פה שלא עוזבים את הנושא הזה. יש לכם ארבעה יו"רים חרוצים ומחויבים לנושאים האלה. תאתגרו אותם והלוואי שזה יגיע לכדי חקיקה, ואז נתגאה תמיד שאת החוק הזה יזמו תלמידי חטיבת הביניים שז"ר בקריית אונו. יש תקדימים.

אני חוקקתי את החוק הראשון שלי בכנסת, בקדנציה הראשונה שלי, ב-2003 ביוזמה של תלמיד. זה שלא מחליפים ספר לימוד אלא אחת לחמש שנים אחרי שהוא נבחן, זה חוק שאני חוקקתי אותו ביוזמה של תלמיד בית ספר.

אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות. שמעתם את הדברים. לפעמים גם ראיתם את הקולות.

שמענו את הדברים, אנחנו מכירים את הקולות.

רק תציג את עצמך.

ד"ר תמיר גושן, סגן מנהל השירותים הווטרינרים, מנהל השירותים הווטרינרים בשדה.

אני רוצה לפתוח ולומר שאף אחד לא שואב הנאה ואף אחד לא מעוניין בהמתת בעלי חיים, בטח לא בעלי חיים בריאים. גם לא בעלי חיים חולים. אף אחד לא שואב מזה הנאה, בטח לא מי שלמד - - -

זה לא עלה בדיון הזה. אתה מבחינתך היית חייב לומר ואני חייב גם לומר שלא עלה מהדיון. עלה מהדיון אולי הדרך הקלה לפתרון, שהיא לא תמיד הכי ראויה והכי נכונה, או צורת ההתמודדות, אלא אם כן תוכיח לנו שאנחנו שוגים.

כמה דברים. היום במאגר הרישום של מדינת ישראל יש כ-55% מכלל הכלבים הרשומים שהם מעוקרים או מסורסים. כפי שאמר כאן הרב, הטעמים הם דתיים אבל לא רק. יש כלבי עבודה שלא מסרסים אותם מטעם פחד שזה יפגע ביעילותם. יש אנשים שמחזיקים כלבים לצרכי רבייה ואחרים. כרגע החוק הישראלי לפחות מאפשר להם את זה.

לגבי הנושא של מסירת כלבים מכלביות. בקיץ האחרון עברו תקנות של צער בעלי חיים, החזקה שלא לצרכים חקלאיים. כל חתול וכלב שנמסר מכלביה, חייב להיות מסורס ומעוקר.

כפי שהציגו כאן, עיקר הבעיה היא בפריפריה, ושם יש כלבים או שננטשים, שתיכף תדבר עמיתתי, עורכת דין אודליה אסולין על העניין, אבל גם כתוצאה מבעלות לא אחראית. את הנושא של כלבים משוטטים אנחנו רואים פחות ביישובים המסודרים במרכז ויותר בפריפריה, ושם צריך לזכור שאנחנו נמצאים במספר סכנות ולכלבים משוטטים יש השפעה גם על כלבת, אבל לא רק. יושב כאן עמיתי מרשות הטבע והגנים, יכול לספר על ההשפעה של כלבים מתפרעים על אוכלוסיית חיות הבר. כפי שכולנו ראינו בקיץ האחרון, יש את מה שקרה בבית שמש, אנשים מותקפים על ידי כלבים כאלה וגם על זה צריך לתת את הדעת.

לגבי הנושא של סוקציניל כולין וסטרכנין. בחמש השנים האחרונות ההיתרים לשימוש בסטרכנין ירדו בשיעור שלהם מ-91% בשנת 2013 לכ-36% מכלל ההיתרים שניתנו ב-2017.

איך זה מסתדר עם התשובה שנתקבלה, שכמעט שום בקשה לא סורבה והירידה - - -? פחות בקשות?

תיכף אני אדבר על זה. מספר הבקשות הממוצע לשנה הוא כ-31 בקשות עם קצת תנודתיות. אני חייב לציין שהרישום שהיה אצלנו עד תחילת 2018 היה רק של ההיתרים שניתנו. לא היה רישום של בקשות שהוגשו ולכן לא יכולנו להסתמך על מה שניתן. אני יכול להעיד שלפחות בקשה אחת שזכורה לי, אין לי רישום של זה, אין לי ניירת שאני יכול להראות ותצטרכו להסתמך על דבריי, בית שמש עם כל הרעש שהיה מסביב, לא ניתן היתר להשתמש בסטרכנין למרות שהוגשה בקשה.

אבל ניתן אישור לירי.

אנחנו מדברים על סטרכנין. בסוף 2017, יכול להיות שלאור בקשת חבר הכנסת שמולי, הוקפא השימוש בהיתרים שניתנו לסטרכנין, ומאמצע או סוף דצמבר אין שימוש בסטרכנין, זאת אומרת השימוש בסטרכנין הופסק. ניתן היתר אחד אחר כך ומייד איך שהוא ניתן, ניתן איתו מכתב שהשימוש בסטרכנין אסור למרות ההיתר, עד אשר יינתן אחרת.

החומר מצוי?

החומר מצוי רק אצל השירותים הווטרינרים וניתן דרך הלשכות הווטרינריות. אי אפשר לקנות אותו בשוק החופשי. כל ההרעלות שדיברו כאן וגם הסרט של הכלב, זה לא סימנים של סטרכנין, זה רעלים אחרים, זרחנים אורגניים או דומיהם שאנשים משתמשים בהם באופן לא חוקי ולא בהיתר.

כשאנחנו מדברים על הנושא של סוקציניל כולין, אנחנו מדברים על משתק שרירים שמייד לאחריו הוא מפיל את הכלב תוך מספר שניות והרופא הרשותי שנמצא שם צריך להגיע ולבצע המתת חסד מסודרת.

אבל ראינו ברהט שלא היה בכלל רופא רשותי, שלא היה מעורב בפעילות.

מה שראיתם זה היה ירי לא של סוקציניל כולין.

לא, לא, הייתה גם הרעלה.

הייתה הרעלה, ההרעלה נעשתה על ידי הרופא הרשותי.

לא חתום על הטופס.

את קיבלת דיווח של עיריית אום אל פאחם. מי שקיבל את ההיתר לשימוש ברעל זה אך ורק הרופא הרשותי, ואם זה מתבצע על ידי פקח, הוא חייב להיות איתו. זה הנוהל.

ככלל, השימוש ברעלים, הן סוקציניל כולין, הן סטרכנין וגם ירי מתבצע רק לאחר ששוכנענו שאין מוצא אחר.

יש נוהל כתוב.

בוודאי, יש שני נהלים, נוהל אחד נוגע לשימוש ברעלים, שכיום יש שני רעלים רשומים, האחד זה סטרכנין, השני זה סוקציניל כולין.

נוהל גם מנחה אתכם, את המשרד, באיזה מקרים לאשר או לא לאשר, או רק נוהל איך זה מופעל על ידי הרשויות?

הנוהל נוגע לגבי ההפעלה וגם איך אנחנו צריכים לפעול.

אני חושבת שבכלל זאת תפיסה שצריכה להיות מושרשת. ברגע שמשרד הוא הרגולטור, הוא שאמור לאשר. צריך שיהיה נוהל גם לאיש המקצוע באיזה מקרים יש לאשר ובאיזה מקרים לא ניתן לאשר. חייב שיהיה דבר כזה. אי אפשר להשאיר את כל שיקול הדעת בידי אותו בעל תפקיד, לכן צריך להיות נוהל. הנוהל, לא רק איך זה מתבצע ברשויות אלא גם נוהל לבעל התפקיד, למי הוא מאשר, באיזה מקרים מאשר ומה מידת האישור, וזה נכון לכל פיקוח ובקרה של משרדי הממשלה כרגולטורים. זו דעתי.

אני חייב לציין שלפי הנוהל, שימוש ברעל או רעלים, הבקשה של הרופא הרשותי עוברת שלוש משוכות בדרך. עוברת את מנהל הלשכה, הווטרינרית האזורית, לאחר מכן את מנהל השירותים הווטרינרים בשדה ורק בסופו של דבר מגיעה אל שולחנו של מנהל השירותים הווטרינרים בכבודו ובעצמו שהוא צריך לחתום על ההיתר של השימוש ברעל, כך שלא מדובר על בעל מקצוע אחד - - - . לפעמים זה נעצר בדרך. אני המשוכה השנייה בתוך השרשרת ובחלק מהמקרים זה בכלל לא מגיע לשולחננו. זה אחד.

הנושא של כלבים מתפרעים כפי שהזכרתי, עד 2017 היה חלק עיקרי במקרי הכלבת בישראל. מי שמדבר על כלבת רק בהקשר של ההתפרצות האחרונה, כדאי שיזכור שבמדינת ישראל יש כ-30 מקרי כלבת ללא קשר להתפרצות גדולה. אנחנו עדים עכשיו להתפרצות, כפי שנאמר כאן, רחבת היקף בעיקר בעמקים, שהפכה לכלבת סילבטית, כלבת של חיות בר, ובעיקרה, כ-75% מהמקרים בהתפרצות הזאת הם בתנים, אבל הכלבת לא יודעת להבדיל בין תן לכלב, לפרה או ליונק אחר.

ד"ר גושן, בוא תקשיב, אנחנו בעוד דקתיים-שלוש נצטרך להכניס את הדיון הבא, לכן אני רוצה שתתמקד. יש לי עוד שאלה אחת אליך לקראת סיכום.

אז רק בדבר האחרון אני אגע, שנושא של השימוש בתרכיבים אוראליים למניעת הכלבת, הופסק. היה ב-2015 עיכוב בפיזור התרכיבים. למרות זאת פוזרו 175,000 תרכיבים. ב-2016 הכמות של הפיזור תוגברה. בעלי החיים, התנים שנגועים בכלבת, שנמצאים עם בעלי חיים צעירים שבכלל לא היו בחיים ולא יכלו להתחסן ב-2015, כך שהתפרצות הכלבת עכשיו אינה קשורה לפיזור התרכיבים, למיטב הבנתנו, ב-2015, וכדאי להוריד את הנושא הזה מסדר היום.

תודה. אני אשאל את השאלה שמתבקשת מהדיון הזה. אנחנו מהדיון הזה רוצים לצאת, לפחות אני, נשמע אם זה ירצה את חברי הכנסת המובילים. הסוגיה של המתת כלבים צריכה להיות מוסדרת במדינה הזו. צריך להיות האיזון, להביא למצב מינימלי במידת הצורך והוא בלבד. זה צריך להיעשות בדרכים יותר הומאניות. אני כיו"ר ועדה לא יכול להסתפק בקריאה כזאת. אני מצפה מהמשרדים ממשלתיים להכין תוכנית מסודרת של מיפוי, של מדידה תקופתית והתמודדות עם הסוגיה הזו של הפקרת כלבים, של רבייה בלתי מפוקחת, כל הסוגיה הזו. האכיפה כרגע אצלכם ואני יודע שאכיפה במשרדי ממשלה שהם לא משרדי ביטחון פנים, היא לא כוס התה שלהם ביום-יום, ואנחנו פה נדרוש את זה.

אנחנו נדרוש תוכנית התמודדות מסודרת בסוגיה של הפקרת כלבים, שהיא כוללת גם אכיפה, ענישה, הרתעה, הסברה. אדם רוצה, סליחה על הביטוי, להיפטר כרגע מבעל חי שהוא מחזיק, הוא צריך לדעת איך הוא עושה את זה. אי אפשר לסמוך רק על העמותות שהיכולות שלהן מוגבלות. תוכנית התמודדות מסודרת של המדינה. זה לא סיפור גדול ואתם מסוגלים לעשות את זה ואנחנו נדרוש את זה.

חברי הכנסת, רוצים להוסיף משהו?

רק לוודא שהיום הרישום הזה כן מבוצע, של הבקשות שכן מוגשות.

היום כן, מתחילת 2018.

רק להגיב לדברים שאמר מחותם. אני לא מכירה את הארגון ואני לא יודעת כמה אתם עוסקים בנושאים של בעלי חיים, אבל לדעתי כל דבר אחר, אם לא תעשה סירוס ועיקור, יגרום להרבה יותר סבל וצורך להרג בעלי חיים.

תודה יעל. בבקשה.

תודה רבה על רשות הדיבור. ד"ר אבי צרפתי, יו"ר ארגון הרופאים ברשויות.

אני רק רוצה להגיד, סוגיית הנושא של כלבים מתפרעים או כלבים משוטטים במדינת ישראל היא סוגיה קריטית והיא מכילה בתוכה הרבה מאוד גורמים, לא רק מה שהועלה פה על השולחן. אני רוצה רק לציין לטובת הוועדה, כי יש ועדה שהקים שר החקלאות שהיא אמורה לייעץ לו בנושאים הרלוונטיים לרווחת בעלי חיים והטיפול בבעלי חיים. נושא הכלבים המשוטטים או הכלבים מתפרעים כרגע נידון בוועדה. חלק מהגורמים שיושבים פה נמצאים, ואני חושב שמשם תצא התשובה המתוכללת.

אנחנו נעזור לוועדה. אנחנו נתחום את הבקשה שלנו ל-60 יום ויתקיים דיון מעקב.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. אני מתנצל בפני מי שלא הספיק.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.