ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-12OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 546

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 9:30

הצעה לסדר היום בנושא חינוך ממלכתי התיישבותי, של חה"כ ברושי איתן

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

סאלח סעד

עודד פורר

ראובן לייבל - מפקח המחוז במינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

רון פרייזלר - מנהל האגף לחינוך פנימייתי, מינהל התיישבותי, משרד החינוך

אפרת לוי שרעבי - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באג"ת, משרד האוצר

עמיר ריטוב - ראש מועצה אזורית לב השרון, יו"ר מרכז המועצות האזוריות

רינת חכים - מנהלת תחום חברה וקהילה, מרכז המועצות האזוריות

פאדיה חראנבה - סמנכ"ל אופקים אפאק לשלום, שוויון ודו קיום

משה אבן - מזכיר סניף ירושלים, ארגון המורים העל-יסודיים

צביקה כספי - הנהלת פורום ועדי ההורים היישוביים

יובל פלג - יו"ר מועצת התלמידים המחוזית, חינוך התיישבותי

אורי שאול - יו"ר מועצת התלמידים, "סולם צור", מועצת תלמידים מחוזית, חינוך התיישבותי

שוהם גרובר - נציגה, מועצת תלמידים מחוזית, חינוך התיישבותי

יאיר שאול - מועצת התלמידים והנוער הארצית

משה ברדוגו - שדלן/ת (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את פורום כפרי הנוער

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

הצעה לסדר היום בנושא חינוך ממלכתי התיישבותי, של חה"כ ברושי איתן

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 5 בפברואר 2018, כ' בשבט התשע"ח. הנושא על סדר היום: הצעה לסדר יום בנושא חינוך ממלכתי התיישבותי, של חה"כ איתן ברושי.

איתן הגיש הצעת חוק, אבל בהסכמה עם הממשלה הוא הפך את זה להצעה לסדר. אנחנו בשונה מוועדות אחרות, איתן יודע שהצעה לסדר מהמליאה יכולה להיתקע אי שם באיזה צינור ולא מתקיימת. אנחנו מקפידים לקיים את הדיונים בהצעות לסדר, אבל בשונה, אנחנו ננסה לצלול לתוך הצעת החוק כדי לנסות לפחות ליישם חלק מהדברים, אם לא בחוק, אז בתקנות. אם לא תקנות, בחוזרי מנכ"ל. אם לא, אז בנוהל או הוראות השר, כל המונחים והמינוחים המשפטיים שקבעו בחוק חינוך חובה.

איתן, הבמה שלך.

גם אנחנו מברכים על הפעילות החינוכית של הוועדה בראשותך, עם כל הצוות וכל השותפים.

אנחנו בעצם בפעם שנייה תוך מספר חודשים בדיון על החינוך ההתיישבותי. הפעם הראשונה, אני חושב שזה היה ביום החקלאות לפני שנה, אולי יותר, שהייתה פה התייצבות גבוהה של אנשים מהמרחב הכפרי. התקיים דיון בראשותך שיצא גם ממנו סיכום מאוד חשוב ויכול להיות בהחלט סיכום שהייתה לו תרומה גדולה.

בעצם המציאות הזאת שהגענו לדיון הצעה לסדר, היא נוצרה כתוצאה מטיפול מתמשך ביוזמה של חוק החינוך ההתיישבותי. החוק הזה נועד להבטיח את העיגון ואת היציבות ואת הוודאות של קיום החינוך ההתיישבותי שמורכב ממחוז נפרד במשרד החינוך, מחוז שהוא לאורכה ולרוחבה של הארץ כולה ולא מתחלק לפי חלוקה טריטוריאלית. כל שנה כמעט, אני מודה, לא בתקציב 2017-2018, אבל כל שנה בשנים שאני זוכר גם בהיותי ראש מועצה אזורית וגם בתפקידים אחרים, הייתה יוזמה של משרד האוצר לפרק את החינוך ההתיישבותי. לא מעט פעמים יצאנו גם להפגנות וגם למחאות כנגד יוזמות שבאו, והיום אני יכול להזכיר פה את בני פישר שהוא כבר לא עומד בראש החינוך ההתיישבותי, לצערי.

שמע, אני מקווה שזה לא בגללי. בקדנציה יש לי הרבה מנהלי אגפים ומחלקות.

בגללך רק דברים טובים.

שלא ישייכו את זה אלי. ידי לא במעל.

אני ביקרתי אותו בתפקידו כשהתחיל, ואמרתי לו, אני חושב שאני הייתי מזכיר התנועה הקיבוצית או אולי התחלתי בכנסת. אמרתי לו, בוא נעשה את החוק. הוא אמר לי, לא צריך, זה בסדר. כעבור חצי שעה מאז שיצאתי ממשרדו, הוא מטלפן ואומר לי, ברושי, תחזור, עכשיו צריך את החוק. אני שואל אותו, מה השתנה? עברתי על חוק ההסדרים וראיתי שיש הצעה לבטל את החינוך ההתיישבותי. זה היה בתקופה הקודמת.

צריך לומר ששר החינוך הזה אמר לא פעם שככל שהדברים תלויים בו, הוא ישמור על החינוך ההתיישבותי, אבל אנחנו יודעים שזה לא מספיק וממשלות מתחלפות ובסופו של דבר אחרי משא ומתן שהתחיל עם המנכ"לית הקודמת, מיכל, והסתיים עם המנכ"ל הנוכחי, אבוהב, ויחד עם אנשי החינוך ההתיישבותי שיושבים פה נציגות שלהם, סוכם שלא יהיה חוק אבל יהיה חוזר מנכ"ל, שוודאי יש פה גורמים שיציגו אותו, מהמשרד.

ההתפתחות שחלה, אדוני היושב ראש, מאז היוזמה שבאה לידי ביטוי בדיון בכנסת ובנייר שאני מחזיק פה, שהייתה עמדת משרד החינוך, חלו שני דברים לפי דעתי ויכול להיות שהכתובת היא לא פה. אני חשבתי שמנכ"ל משרד החינוך יהיה פה. אחד, שזמן רב מדי אין מנהל לאגף החינוך ההתיישבותי. אני חושב שזה לא תקין. יש ממלאת מקום שאני לא מכיר אותה. אני רוצה לומר, יש פה עכשיו אורחים מהמשטרה, מברך אותם בעיקר שלא יצטרכו לפעול בתחום החינוך, כי גם שם יש אלימות, אבל בואו נאמר, יש פה אורחים שאני מניח - - -

התחלת טוב, למה אתה מקלקל? זה יום חג.

יום חג, אבל צריך להגיד את הבעיות. אני רוצה לומר שלא היו ממנים מפקד למשטרה בלי שמישהו בא מאיזה רקע. אני מקווה שמנהל האגף של החינוך ההתיישבותי, תהיה לו זיקה להתיישבות, כי בסופו של דבר זה אגף ייחודי שאם הוא לא יישמר, לא צריך אותו.

דבר שני, חוזר מנכ"ל היה יכול להיות מושלם, בין היתר אולי בגלל שאין מנהל למחוז, אבל זו לא סיבה שלא השלימו את חוזר המנכ"ל. זה לא מבצע שצריך להימשך אין סוף זמן. אני מבקש שבדברי הסיכום שלך יהיה ברור שחוזר מנכ"ל צריך להיות הנחיה כבר בשנת הלימודים שתיפתח, כלומר, הוא צריך להסתיים בטרם החופש הגדול. הוא צריך להילמד בתקופת החופש וכחלק מהכנה לשנת הלימודים הבאה, והוא צריך להיות איזושהי מסגרת לעבודה בשנת הלימודים שתבוא.

אני חושב שלדיון תהיה ברכה גדולה בזכות היוזמה שלך לקיים את הדיון גם אם הגענו להסכמה. תודה.

נמצא איתנו גם עמיר ריטוב, יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, והוא גם ראש המועצה של לב השרון.

קודם כול אני מקדם בברכה חניכים בקורס קצינים של המשטרה. הכנסת היום מצדיעה למשטרה ואנחנו חיכינו ליום הזה שנדחה. ניתן את כל הכבוד המגיע, ומגיע למשטרת ישראל. אתם נמצאים כאן בדיון על החינוך ההתיישבותי. למשרד החינוך יש אגף/מחוז, עוד לא הגדירו איך הוא יראה, שעוסק בחינוך ההתיישבותי. הדיון, יזם אותו חבר הכנסת איתן ברושי. הכבוד הוא לנו שאתם משתתפים איתנו בדיון.

עמיר, אתה רוצה עכשיו או אחרי המצגת?

מתי שתיתן לי.

יש את המצגת של משרד החינוך ואחר כך אם תרצה להתייחס. אתה יכול גם עכשיו אם אתה רוצה. בבקשה.

ברשותך, אני אעשה את זה בקצרה, לא נפריע למצגת.

אני קודם כול רוצה להודות ליו"ר על הדיון, ולחבר הכנסת ברושי על שיזם אותו. אני שמח גם לראות פה את קורס קצינים של המשטרה וגם להצטרף לברכות למשטרת ישראל על פעולתה באמת הברוכה.

דבר שני, אחרי שראש רשות, שואלים אותו מה חשוב לך? זה החינוך. הדבר השני זה הביטחון האישי, ומשטרת ישראל זה משהו חשוב בחיינו.

אני רוצה לחדד קצת את דבריו של חבר הכנסת ברושי, ולומר שאנחנו באמת מוטרדים מזה שמדי פעם, חדשות לבקרים, מישהו רוצה לייעל ולהגיד, לא צריך את החינוך ההתיישבותי. אני לא אכנס כרגע לעובדה שכרגע אין בפועל מנהל. מן הסתם יימצא. דרך אגב, מי שכרגע מחליפה, כמו שכבוד היו"ר הוא מההתיישבות, גם המחליפה היא גם מההתיישבות. היא ממועצה אזורית גדרות. היא מנהלת מחוז מרכז, אבל ברור שצריך מישהו במשרה מלאה כדי לטפל בחינוך ההתיישבותי.

כן הייתי רוצה לומר למה זה כל כך חשוב לנו, למה באמת לא להתייעל, לא לפזר, לא לחסוך במשרות וכו'. להתיישבות יש ערך במדינת ישראל גם בהקמתה, גם בשמירה על גבולותיה, גם בשמירה על עקרונותיה, והכי חשוב, בזה שאנחנו רוצים עדיין לשמר את רוח ההתיישבות. אנחנו רוצים שבני הנוער, וגם כאלה שלא נולדו בתוך החקלאות או בתוך המושבים, יצטרפו גם מבחוץ. עדיין זה כאלה שהיום גדלים על ברכי הערבות ההדדית, ההתנדבות.

רק לתת דוגמא קטנה מאתמול בערב. יש לי במועצה האזורית שלי תנועת נוער שנקראת "כנפיים של קרמבו", זה התכלת הזה שאני הולך עם זה, תנועת נוער לצרכים מיוחדים. אנחנו אולי המועצה האזורית הראשונה שמפעילה ויש כבר עוד מועצות אחרינו, אבל כבר אתמול הודיעה מנהלת הסניף שאנחנו הסניף הגדול ביותר במדינת ישראל. אנחנו מתמודדים כמובן מול תל אביב וחיפה וירושלים, והיה יפה לראות, כל תנועות הנוער באו לתמוך במסדר הכנפיים, זאת אומרת, אנחנו רוצים להמשיך ולשמר את מה שמיוחד לנו.

שליש מבני הנוער יוצאים לשנת שירות. אנחנו מצטיינים מאוד בכל מה שקשור ביציאה לשירות קרבי, לשירות משמעותי. בעצם מה ששר החינוך ומנכ"ל משרדו כל הזמן מגדירים לנו. אנחנו לא רוצים לראות רק ציונים, רק זכאות לבגרות. אנחנו רוצים לראות לא רק את ערכיות התעודה, שגם זה חשוב, אלא את הערכיות של התלמיד, מה היא דמות הבוגר שיוצאת מבתי הספר שלנו, לכן אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לעשות את זה נכון.

אנחנו חושבים שהחינוך ההתיישבותי עושה את זה מצוין ואנחנו חרדים מדי פעם, ולכן באה בעצם איזושהי הצעה של איתן, איכשהו לעגן את זה שלא כל שנה חוק הסדרים ונצא למאבקים, אבל אני שמח שבאמת זה לא מופיע בחוק ההסדרים הנוכחי, וגם על הדיון פה, בעצם לדאוג ולהבהיר למשרד החינוך את עמדתה של ועדת החינוך שאני מקווה שתהיה בכיוון של, רבותיי, יש פה דבר יפה וצריך לשמר ולטפח אותו. תודה.

תודה רבה. עודד, בבקשה.

תודה אדוני. אני רוצה לדבר אולי בכובע של התפקיד הקודם שלי כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אני חושב שהחינוך ההתיישבותי הוא אחד המקומות שמהווים היום מופת לקליטת עלייה. קצת חבל לי שבאמת הנושא הזה נדחק הצידה בתוך משרד החינוך וגם בהתייחסות שנותנים למקום הזה. יש חשיבות גדולה מאוד בכל הנושאים שאתם דיברתם והצגתם קודם. אגב, לרחובות, עוד כשאני ילד לא לפני המון שנים, בני המשפחות הראשונות של המושבה המשיכו לשלוח את ילדיהם לפנימיית פרדס חנה לחינוך חקלאי. היום כבר הפנימיה הזו נסגרה - - -

זה ערך נדל"ני שם.

אני רוצה להראות שזה לא היה מקום שהלכו אליו איזה שהן אוכלוסיות מוחלשות, אלא הפוך. זה היה גולת הכותרת, זה היה היהלום שבכתר ואני חושב שצריך להחזיר את המעמד הזה, בטח גם מבחינה תקציבית לגבי התפקיד החשוב, ואני אומר לך, יש להם תפקיד חשוב דווקא היום בקליטת עלייה והם עושים את זה מצוין וחבל שלא מרחיבים אפילו את הפעילויות האלה.

מאה אחוז. לפני שאתן למשרד החינוך, בשבוע שעבר קיימנו כאן דיון על החיבור של הדור הצעיר לחקלאות ולאדמה. אני אומר לכם כאיש ההתיישבות. אני מסתכל על בתי הספר האזוריים של ההתיישבות, גם שם כבר עירוניים, מה שנקרא. אתה יכול לראות במסלולי הבגרות, אין את כל המגמות. מגמה לחקלאות, משאירים את זה לאותו בית ספר חקלאי או לאיזה כפר נוער כזה או אחר ואני חושב שזו טעות. אם כל המועצות האזוריות, בבתי הספר האזוריים שלהן יתעדפו לפחות כיתה אחת לבני המושבים, לתת להם את המסלול של בגרות עם מגמת חקלאות שתיתן להם גם אופק, אז יהיה חיבור, יהיה דור המשך.

יש בתי ספר כמו "מקווה ישראל", שהרשות ליד מנסה למנוע מתלמידים להירשם לשם וככה לאט לאט הם מייבשים. אני לא צריך לספר על ההיסטוריה של "מקווה ישראל".

לפני שבועיים היה דיון על כפר שמריהו עם אותם מאפיינים.

משרד החינוך, מי מציג את המצגת? בבקשה, תציג את עצמך.

בוקר טוב, שמי ראובן לייבל, אני מפקח המחוז במינהל לחינוך התיישבותי.

אני רוצה להציג בכמה דקות את המינהל. יש קצת בלבול, אגף, מחוז.

(הצגת מצגת)

המינהל לחינוך התיישבותי הוקם ב-1996, יש אומרים בהחלטה האחרונה של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, לאחד את האגף לחינוך התיישבותי של משרד החינוך עם עליית הנוער של הסוכנות היהודית. החיבור הזה נעשה ולא הושלם מבחינת החקיקה ומבחינת חוזרי מנכ"ל, אבל האיחוד הזה נעשה כדי להבטיח שהטיפול בחניכי כפרי הנוער בפנימיות ובבתי הספר יעשה על ידי יחידה מקצועית אחת.

רבין ז"ל היה בוגר "כדורי".

נכון.

גם חיים גורי.

בתוך כך, הועברו לאחריות המינהל גם כל הפנימיות החינוכיות, האולפנות והישיבות בהם מתקיימים חיים פנימייתיים הדורשים התמחות ומקצועיות שאין ביחידות המשרד האחרות. המשרד מנהל את בתי הספר אבל כל התחום הפנימייתי מנוהל על ידי האגף לחינוך בפנימיות.

המאפיינים של המינהל נגזרים מהאוכלוסיות שאותן הוא משרת.

רגע, שאני אבין. כל המסגרות החינוכיות הפנימייתיות מנוהלות על ידי אותו אגף לחינוך התיישבותי?

כל הפנימיות החינוכיות, לא של הרווחה - - -

לא, לא, חינוכיות.

חינוכיות מגיל 14 ומעלה.

בלי שום קשר למיקום שלהן בארץ.

בלי שום קשר.

הן תחת המטריה של החינוך ההתיישבותי.

נכון, אתה מייד תראה.

אוקי.

האוכלוסיות, בגדול, הן ארבע אוכלוסיות. אם אנחנו רוצים להדגים על מה אנחנו מדברים, יש שתי אוכלוסיות עיקריות במינהל: יש אוכלוסיית התלמידים, אותם ילדים שלומדים בבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי, ויש החניכים שהם כל מי שמתחנך בפנימייה. יש חפיפה בין העיגולים האלה וזה בכפרי הנוער, באולפנות ובישיבות.

אתם גם מפעילים את פרויקט נעל"ה, נכון?

כן, כן, תיכף נגיע. יש חניכים שלא לומדים במוסדות של המינהל.

יש את הפנימייתיים, יש את האקסטרניים.

אוקי. בתי הספר האזוריים, כל בתי הספר של המועצות האזוריות מרמת הגולן ועד אילות נותנים מענה חינוכי לתלמידים שיש להם מאפיינים ייחודיים. הם באים מיישובים קטנים, מגיעים כל בוקר בהסעות. הם מפוזרים בהסעות. הצרכים שיש להם, בעיקרם מיועדים כדי שביישובים האלה ימשיכו להיות קהילות של צעירים שמתכוונים להמשיך ולחיות באותם ישובים ושתהיה זהות גם לתלמידי המועצה האזורית. הפנימיות החינוכיות זה אותם מוסדות שמגיעים אליהם תלמידים ממצוקות משפחתיות וחברתיות והם זקוקים להכלה, הדרכה, תמיכה וטיפוח. בחלק גדול מהפנימיות האלה הילדים לומדים בבתי ספר שאינם של המינהל, אבל הם חיים בתוך פנימיות שנותנות להם את הבית שחסר להם.

ישנם כפרי הנוער שבהם יש אחדות של בית הספר, הפנימייה והמשק החקלאי, שלשלם מגיעים תלמידים מהפריפריה החברתית, עולים, בני עולים, שמקבלים מעטפת חינוכית שמשלבת לימודים בשיטות מותאמות יחד עם טיפול רגשי ומתן מגוון אפשרויות לביטוי במשק החקלאי, בחברה, באומנות ובספורט.

האוכלוסייה הרביעית היא אוכלוסיית האולפנות והישיבות שיש בהם פנימייה. ישנם אולפנות וישיבות שאין בהם פנימייה ואז הם לא בפיקוח שלנו, אבל באולפנות והישיבות שיש פנימייה, הם כלולים במינהל לחינוך התיישבותי.

אם אנחנו נכנסים למספרים, אז כשאנחנו מדברים על תלמידים, זאת אומרת ילדים שלומדים בתוך בתי הספר, אנחנו רואים שבממלכתי יש לנו בתי ספר בכפרי הנוער. בתי ספר אזוריים בבתי הספר האלה כוללים שישה בתי ספר ללא יהודים, צ'רקסים, מוסלמים ואחרים, וישנם גם בתי ספר לחינוך מיוחד. בחמ"ד יש לנו שבע אולפנות, 17 ישיבות, 15 בתי ספר בכפרי נוער ו-21 בתי ספר אזוריים של החמ"ד. בסך הכול המינהל מטפל ב-83,820 תלמידים במערכת החינוך הפורמלית.

יושב פה רון רייזלר שהוא מנהל אגף החינוך בפנימיות. בפנימיות יש לנו חניכים בכפרי הנוער. אם תעשו השוואה מספרית, אתם תראו שבכפרי הנוער יש יותר תלמידים ממה שכתוב פה, וזה בגלל מה שאדוני אמר, שבכפרי הנוער יש גם תלמידים אקסטרניים שאינם לומדים בפנימייה. אולפנות וישיבות מפוקחות על ידנו. ישנן פנימיות עצמאיות, מה שאמרתי קודם, פנימיות שבהן החניכים חיים ובבוקר הם יוצאים לבתי ספר שאינם בפיקוח שלנו. ישנם גם 70 מוסדות של מת"ן, של הזרם של החינוך הדתי-החרדי שאנחנו מפקחים על החלק הפנימייתי שלהם. בסך הכול מתוך כל התלמידים שישנם בפנימיות, יש לנו קצת יותר מ-1,900 חניכים שהם מגיעים מנעל"ה, רובם המכריע לומד בכפרי הנוער של המינהל. יש לנו גם קצת במקומות אחרים.

יש לכם בעיה היום עם פרויקט נעל"ה?

לנו אין בעיה. הבעיה היחידה עם פרויקט נעל"ה זה שייתנו לנו תקציב להגדיל אותם.

לא, אני אומר, יש בעיה תקציבית על הפרויקט הזה. התקציב כל פעם נמצא בסיכון.

נכון. כל פעם יש לנו לפחות קבוצה אחת שסובלת מתת מימון.

מאיפה הנוער מגיע?

רון פרייזלר, מנהל את האגף לחינוך פנימייתי.

אשר על הסיפור הזה, יש לנו 1,910 תלמידי נעל"ה השנה. אנחנו גדלנו בארבע-חמש שנים האחרונות בצורה לוגריתמית. השנה 1,900 החניכים האלה בעיקרון מתחלקים, רובם אוכלוסיית חבר המדינות, חלקם אוכלוסייה מצרפת. יש לנו קבוצה גדולה מצרפת, ממדינות אמריקה הלטינית וממדינות דוברות אנגלית. יש לנו את זה בארבע שפות. זה מתחלק על מכלול של כפרי הנוער במדינת ישראל.

חבר הכנסת - - -

רציתי לשאול את משרד החינוך, ברשותך. ראיתי שבראמה יש לך בית ספר. איזה בית ספר זה?

התיכון החקלאי ראמה.

זו פנימייה?

לא, זה תיכון אזורי.

הנושא של נעל"ה בבסיס התקציב אצלכם מופיע?

כן. יש פה עניין של חוזה התקשרות עם מינהלת נעל"ה והחוזה הזה מתחדש אחת ל - - - . זו כל הסוגיה בעצם שבה צריך לדון

נעל"ה מופעל על ידי האגודה לקידום החינוך שנעל"ה הוא חלק ממנה ובכל שנה מתקצבים מספר מסוים של תלמידים. לפעמים הביקוש עולה על התקצוב ואז יש לנו בדרך כלל פער שמתאמצים לכסות אותו במהלך השנה.

בגדול, החזון של המינהל לחינוך התיישבותי הוא להכליל את כלל התלמידים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל במערכת חינוכית שרואה את התלמיד בראיה הוליסטית ומחנכת לערכים כמו שנאמר פה, של אהבת הארץ, קימות, חקלאות ואחריות אישית לחברה ולמדינה.

אנחנו צריכים את חוזר המנכ"ל מכיוון שבניגוד לחלק הלימודי, הפורמלי, בבתי הספר, החלק הפנימייתי לא מתוקנן בשום תקנה רשמית. אין חוק פיקוח לנושא הפנימיות. אין חוזר מנכ"ל. זה בבעלויות בדרך כלל פרטיות וחשובה מאוד הסדרה גם של בעלי התפקידים, גם הסמכויות, גם הזכויות והחובות של התלמידים בפנימיות.

ראובן, שאלה. את הצעת החוק של איתן ברושי אתה מכיר?

כן.

הובאה להתייחסותך כשהגישו אותה?

בזמנו, כן.

אוקי, וחוזר מנכ"ל אמור לתת מענה פחות או יותר למה שעולה בהצעת החוק?

חוזר מנכ"ל טרם נכתב. אני מזכיר שמנהל המינהל הקודם בעצם סיים את תפקידו לקראת סוף אוקטובר.

בדקנו, מערכות השמיים ממשיכות להסתובב למרות שהוא פרש.

אבל חוזר מנכ"ל זה משהו שצריך ראש.

יש סמכות מעליו, שייקח את זה, עם כל הכבוד. אתה מפקח מחוז ההתיישבותי ואתה אומר בעצמך, אתה זקוק לזה. אתה איש המשרד. מבחינתי אתה שר החינוך, יושב לי פה.

תודה רבה.

לכן אני לא מקבל כשחברים אומרים, רציתי מנכ"ל, רציתי זה. המשרד שלח איש מקצוע. מבחינתי הוא המשרד, הוא השר. כשאתה אומר לי שאני זקוק ואתם לא עושים, זה חמור. אם אתה אומר לי שזה תנאי הכרחי, אנחנו מקיימים את הפנימיות שלא על פי נוהל מסודר או על פי איזה - - -

אני אענה, ברשותך. קודם כול אני מזכיר שאנחנו פועלים ככה מ-1996. זה לא משהו שצמח אתמול.

אתה יודע, אני הגעתי למסקנה בשנה האחרונה שכנראה יש משהו מיוחד בשנת ה-70' של המדינה, תחושה של משהו מכונן, שכאילו עכשיו מקימים את המדינה, בהרבה תחומים.

המזל שלא חיכינו עד עכשיו.

אתה יודע כמה זמן לוקח להכין חוזר מנכ"ל אחרי שכתבת אותו ולהביא אותו בהסכמה?

אני לא רוצה לדעת.

אז בוא אני אומר לך. אתה אומר לי במילים אחרות עכשיו, לו יצויר, חוזר למשרד, מתחיל לכתוב את חוזר המנכ"ל כי התורה ברורה וסדורה בפניך. אתה מדבר איתי על חצי שנה להגיע לכאן עם חוזר מנכ"ל.

יש לי שאלה.

בבקשה, יועצת משפטית.

החוק פיקוח על בתי ספר בעצם חל על החלק של בית הספר, נכון?

לגמרי.

הוא לא חל על החלק הפנימייתי.

נכון.

אז בעצם הפיקוח על החלק הפנימייתי מבחינתכם נעשה מכוח מה? משפטית, אני מדברת.

מכוח מצע עם נהלים שהוציא מנהל המינהל לחינוך התיישבותי ועדכן מנהל המינהל הקודם.

מתי?

מתחילת קיומו של המינהל. יוצאים הקבצים האלה שמסדירים את הסמכויות - - -

אני אומר לך, אני מרגיש תחושה של פספוס, אתה יודע למה? בוא אני אסביר לך. קיימנו כאן מספר דיונים בשלוש שנים על תקלות בכפרי הנוער, חלקן תקלות חמורות, חלקן תקלות פחות חמורות, לצד הערך המוסף של כפרי הנוער והעשייה הרבה. היו תקלות נקודתיות. אפילו לא עלה לי הקטע הזה. בדיון אף אחד לא הציף את זה. אני כבר אז לא הייתי זז מזה והייתי נותן 45 ימי עבודה שיתכנסו כולם במשרד, שלא יצאו לשום השתלמות ושיגמרו את החוזר הזה. לא סתם היועצת המשפטית גם שואלת באיזו סמכות.

אפשר להתייחס בבקשה?

בבקשה, מי הדוברת?

עורכת דין אפרת לוי שרעבי, אני מהלשכה המשפטית במשרד החינוך ואני מלווה משפטית את האגף לחינוך התיישבותי.

כמו שראובן הציג, קיימים נהלי עבודה של המינהל לעניין נושא הפנימיות. הנהלים האלה הם בעצם יהוו חלק ממה שרשום שם, יהוו הבסיס לכתיבת חוזר המנכ"ל שאנחנו עתידים להשלים אותו. חשוב להבין שהמינהל מורכב גם מאגפים נוספים כמו האגף הפסיכו-סוציאלי.

בסוף כולם חוסים תחת דבר אחד שנקרא משרד החינוך.

נכון.

זה לא שתי מדינות צריכות לדבר ביניהן.

נכון, אבל חשוב מאוד שבחוזר מנכ"ל שסוף סוף, כמו שהוצג פה, לאחר כל כך הרבה שנים, יעגן את הדברים, שכל הדברים החשובים של כל אגף יופיעו ויצוינו בו בצורה מסודרת וקיימת.

גם קיימת מחשבה אולי חלק מהדברים כן להכניס בחוזר מנכ"ל, שהם קיימים עם התייחסות ספציפית למינהל, מעבר לדברים שהם באמת אך ורק ייחודיים למינהל לעניין הפנימיות.

מכיוון שזה רגולציה, פשוט שאלתי מכוח איזה חוק הרגולציה הזאת נעשית. זאת הייתה השאלה. מה החוק שנותן לכם את הסמכות בעצם לעשות את הרגולציה?

כיום אין הרי חוק. משרד החינוך כרגולטור על כל התלמידים הקיימים במערכת וכמובן עושים הקשה מדברים שקיימים כיום גם בחוק וגם בחוזר מנכ"ל.

משרד החינוך ולעיתים טוב שכך, מתנגדים באופן מסורתי לחקיקה שקשורה למשרד, כי שוב, מערכת חינוך לא מחוקקים. אתם אומרים, לא צריך חוק, יש לנו חוזר מנכ"ל, אבל הנה אני אומר לך, שלוש שנים בתפקיד, נעלמה מעיניי הסוגיה הזו של חוזר המנכ"ל עם כל מה שקשור למינהל התיישבותי. להגיד לכם שלא חשתי שיש איזה מעטה כזה שלא מצליחים להיכנס לסוגיות של החינוך ההתיישבותי? הרגשתי.

מועצת התלמידים והנוער הארצית.

תודה רבה. בוקר טוב, שמי יובל פלג מכפר ביל"ו, מושב במועצה האזורית גזר, ותיכון "ברנקו וייס איתן".

אני יו"ר מועצת התלמידים המחוזית של החינוך ההתיישבותי זו השנה השנייה. מתוקף היותנו כמחוז במשרד החינוך מול האגף של החינוך התיכוני, אנחנו חלק ממועצת התלמידים והנוער הארצית במקביל לתיכונים האחרים, העירוניים.

נקודות שאנחנו רוצים לדבר עליהן הן שוב מנקודת מבט של הנוער יותר. המשרד בעצם אחראי על נוער נעל"ה, שזה אחד המפעלים הציוניים היותר מרגשים שאפשר לראות אותם היום דרך עליית הנוער, אם מדובר על כפרי הנוער שבאמת מתוך התפיסה שכל נער צריך בית חם ומענה נכון, ומבתי הספר האזוריים שבסופו של דבר האחדה של ישובים קטנים וסמוכים שלכל אחד מהם יש צרכים לוגיסטיים. אם זה מערך ההסעות, יש צרכים בירוקרטיים נפרדים, אם זה במערכת שלטון דו רובדית מול השלטון המקומי במועצה האזורית ואם זה מענה לנוער שצריך בסופו של דבר במקום אחד את המרכז האזורי שלו, מכל מיני צרכים כאלה ואחרים.

יש ידע גדול מאוד שנצבר בתוך המינהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי שמאגד את זה. בסופו של דבר אנחנו שונים אפילו בתוך התחום של מועצות תלמידים ונוער, שהרבה פעמים רוצים באמת, בתוך משרד החינוך עולים קולות של לסגור את החינוך ההתיישבותי בגלל הפיצול הגיאוגרפי שנוצר. הנקודה היא שיש פה משהו שהוא מעבר לגיאוגרפיה ויש פה מחוז על ארצי מתוך צורך של בני הנוער. תלמידים זקוקים למענה הזה שהוא לאו דווקא ברמה הביתית שלהם והוא לאו דווקא ברמה האזורית שלהם ולכן נוצרה שותפות בין כל מיני גופי שלטון ומשרד החינוך.

יש חשיבות להפגשה של חניכי פנימייה ותלמידים אזוריים. יש אצלנו שני חברים מאוד טובים שצמחו במחוז, אחד מהם הוא חניך בכפר הנוער קריית יערים, בשם שלמה, והשני הוא תלמיד אזורי בחוף הכרמל, מקיסריה, שנרקמה ביניהם איזושהי שותפות גורל, שהם פועלים יחד כדי לשנות את החברה הישראלית.

אני רק אתייחס רגע למה שעלה פה ביחס לדיון שהיה בשבוע שעבר על החינוך החקלאי ושבועות העבודה בבית הספר. הייתה פה נציגה שלנו ממועצה אזורית שער הנגב, בשם רוני, שסיפרה על היוזמות החינוכיות שאנחנו מובילים בחקלאות, גרעיני התנדבות חקלאיים שאנחנו מוציאים, ועל תלמידי חקלאות בבית הספר.

זה מחמם את הלב לשמוע שיש גם עדכון מאחד לשני, מדיון לדיון, ומועצת התלמידים והנוער הארצית. הלוואי וארגוני המורים היו כאלה. אני אומר את זה בצער.

אבל יש לנו תמיד את ועד ההורים בכל הדיונים, אז הוא מעדכן.

אנחנו מעבירים בינינו לבין עצמנו. היא הציגה דעות של תלמידי חקלאות מתוך בית הספר שלה ומתוך המגמה בבית החינוך הניסויי שער הנגב, שהסבירו על איך זה משפיע עליהם.

פה אני אתן לחברות שלי להמשיך.

אני שוהם גרובר, תלמידה בתיכון "עין כרם" ואני גרה בקיבוץ צובא.

בעצם אנחנו חושבים שעל מנת להמשיך את המגזר הכפרי ובאמת לפתח את הפריפריה, אנחנו חושבים שהחינוך ההתיישבותי הוא בעצם איזשהו אבן יסוד לעניינים האלו, ואנחנו חושבים שבלי איזשהו מכוון מתאים מגיל נורא צעיר, שזה בעצם בתי הספר שלנו, בעצם המגזר הכפרי לא ימשיך והנוער כבר לא יעבוד בחקלאות והעבודות האלה ייעלמו פשוט.

בבקשה.

אורי שאול, יו"ר מועצת תלמידים "סולם צור", מרגבה.

באמת במועצה המחוזית ישנו מפגש בין בני נוער, שזה אומר חילונים, דתיים, ערבים, כפריים, עולים חדשים ותלמידי פנימייה, שכמובן מלמד אותנו לחיות בחיים משותפים. זה מלמד אותנו לחיות עם אוכלוסייה שונה בארץ, להכיר אותה, להתחבר אליה. זה ממש פסיפס אנושי מרהיב שהוא המינהל ברוחו ממש דרך בני הנוער. אנו מקדמים בחינוך ההתיישבותי נושאים של כלל בני הנוער, כמו דימוי עצמי, העצמה נשית וגם נושאים שחשובים לנו כבני נוער, כמו מועצת חניכי הפנימייה וחיבור הנוער לחקלאות.

לסיכום, החינוך עצמו מראה תוצאות על בני נוער ובוגרי המערכת. אנו קוראים לשלב ידיים לעיגון המינהל באופן אחיד. תודה רבה.

תודה. יש מישהו סביב השולחן שרוצה להתייחס? בבקשה.

בוקר טוב, שמי צביקה כספי, אני מהנהלת פורום ועדי ההורים היישוביים.

אני רוצה בבקשה לנגוע בשלוש נקודות די חשובות בנושא הזה. אחת, החינוך ההתיישבותי הוא אחד הדברים, נקרא לזה, היותר החברה הישראלית היום. לצערי הגדול המדינה שלנו הפכה להיות מדינה שמחולקת לטייקונים ולכל מיני נדל"ניסטים שקופצים.

שמע, יש לנו חברי כנסת דרמטיים פה.

אני מנסה להלעיט את איתן.

אני לא אתן לך להלעיט. קצת צניעות, איזונים - - -

לגמרי.

המדינה שייכת לעם.

לכן אני אומר, הפנימיות הקיימות, בכלל המסגרות האלה שמייצרות תחתן באמת איזשהו תלכיד די מיוחד. רוב רובם של אותם בני נוער שמגיעים מתוך המקומות האלה, אני יכול להגיד לכם שגם אני אחד מהם, מגיעים בסופו של דבר למערכות הביטחון של מדינת ישראל.

מאיפה אתה בארץ?

אני במקור מבית שאן. כרגע אני גר בבת ים אחרי שעשיתי סיבוב, ארצות הברית, גרמניה וחזרה, וצוותים של ראש הממשלה ושר הביטחון, אז אני חושב שעשיתי מספיק.

אני רוצה להגיד לכם שהאנרגיות, הדרייב והלימוד העצמי שילד שמגיע לתוך המערכות האלה, לתוך המסגרת הזאת, הוא מייצר ומעביר הלאה. אני חלק מאותו מערך שהקים את תחום קהילה ומניעה של העיר בת ים, שהוא אחד המערכים. היום אנחנו חוגגים את - - - של מערך מאו"ר ואולי היושב ראש זוכר כמה בלגן עשיתי בוועדות חינוך כדי שהמערך הזה יעלה. זה הדרייב של הילדים האלה. משרד החינוך, לא חסר לו כסף. תאמינו לי, אני יודע. אני חלק מהצוות של יולי תמיר לשעבר. יש אפשרויות. לא צריך להישען על חוזרי מנכ"ל. חוזרי מנכ"ל הם לא חוק. בואו תייצרו את האפשרות. לא צריך כל דבר לריב, לא צריך כל דבר לקפוץ. יש פשטות. אפשר לעשות הרבה דברים אם רק מדברים, ונודה לכם שזה ימשיך.

תודה. בבקשה.

אני אשמח להתייחס. שמי רינת חכים, אני מנהלת תחום חברה וקהילה במרכז המועצות האזוריות. אני שותפה לתהליך חשוב מאוד שקורה בשנתיים האחרונות, של מפקחים, מנהלי בתי ספר, מנהלי מחלקות חינוך במועצות האזוריות, התנועה הקיבוצית, מרכז המועצות, של בעצם גיבוש ליבת החינוך ההתיישבותי נכון להיום, שבסוף שנה הזאת גם יצא מסמך שאני מקווה שיהיה אקדמי, כולל הוראות הפעלה.

אני חושבת שזה דבר מאוד משמעותי בצומת הזאת לחינוך ההתיישבותי. אני חושבת שהחינוך ההתיישבותי הוא מפעל חינוכי מאוד מיוחד. יש המון חינוך טוב בארץ, לא רק החינוך ההתיישבותי, אבל אני חושבת שמאוד חשוב להכיר בייחודיות שלו. כמו שאומרים היום חינוך ממלכתי-דתי, חינוך אנתרופוסופי, כל אחד יודע על מה מדובר, שיהיה גם חינוך התיישבותי שיהיה ברור בדיוק על מה מדובר.

הוא לא קיים היום? הוא קיים.

הוא קיים אבל עובדה שאנחנו יושבים פה ולא בשביל חינוכים אחרים, זאת אומרת שיש איזושהי בעיה בהגדרה.

ה-wishfool thinking שלי שהייתי רוצה, אני חושבת שהיום הדבר הבא - - -

אני אנסה לרדת לסוף דעתך, מה שאמרת. אמרת, מערכת החינוך במדינת ישראל, יש בה זרמים. יש את הממלכתי, ממלכתי-דתי, יש את הרשתות. החינוך ההתיישבותי, אמרת שיש לו ייחודיות מסוימת. כמו שהמדינה ידעה להכיר בחינוך הממלכתי-דתי שיש בו את הייחודיות בקטע של שעות תפילה ולימודי קודש מוגברים ונתנה ביטוי לזה, אם כיוונת לזה, את רוצה שתהיה הגדרה לחינוך ההתיישבותי עם הערך המוסף שלו ושהוא יוגדר.

נכון.

אז עזרתי לך לומר.

מדויק. תודה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, זה שהייתי רוצה לראות את כפרי הנוער ואת החינוך במועצות האזוריות, את הקשר הזה מתהדק, זאת אומרת שזה יהיה הרבה יותר מהיום. יש מועצות אזוריות שזה פועל, יש מועצות אזוריות שפחות. כפרי הנוער, בהרבה מהם יש את התשתית החקלאית ואת התשתית הארגונית. לא צריך היום להקים את זה מחדש בבתי הספר במועצות האזוריות.

אני חולק עלייך, בואי אני אסביר לך למה. אני בכוונה הערתי את ההערה הזו.

הפריסה של בתי הספר האזוריים של המועצות האזוריות, היא רחבה יותר ממפת כפרי הנוער. אני חושב שדווקא בבתי הספר האזוריים, כמו שהתעשייה יודעת לעשות את זה בחינוך הטכנולוגי, בשיתוף המשקים הפרטיים יכולה למנף את זה כמכפיל כוח, שיתוף פעולה ולהעצים את זה. לא צריך להקים שום דבר.

זה מה שאני אומרת.

רק צריך לדעת לאגם ולעשות במסגרת בתי הספר האזוריים. זה שזה לא קיים, זה פספוס של שנים רבות. אנחנו בידנו מחקנו את דור ההמשך של החקלאות.

מסכימה איתך. תודה.

בבקשה. איתן.

עוד משפט. קודם כול, תודה על הדיון. אני פונה גם ליועצת המשפטית ממשרד החינוך, ולראובן, ולחבריי, עמיר ורינת. לפני מספר ימים השתתפתי בכנס של אנשי החינוך של התנועה הקיבוצית והמועצות האזוריות. היה בנחשולים. אמרתי, אדוני היושב ראש, שצריך להחזיר את ההתיישבות לחינוך ההתיישבותי, בהמשך להערה שהערת. אם החינוך ההתיישבותי, חבריי, מועצת תלמידים, לא יהיו בו בוגרי החינוך ההתיישבותי כמורים ומנהלים, זה מטיל סימן שאלה על כל העניין הזה. אתם צריכים גם להסביר למורים שלכם ולמחנכים וגם לראשי המועצות ולראשי היישובים, מושבים, קיבוצים, ישובים קהילתיים, שהיום זה מרכיב חשוב. חייבים לעודד מחדש את בוגרי הצבא, ולכן אדוני היושב ראש, הצעתי גם עבודה מועדפת בחינוך. מי שעוצר את זה לצערי, זה שר האוצר, כי הוא פוחד לפתוח את העבודה לביטוח לאומי, ושר החינוך לא נלחם על זה, למרות שהתחברתי עם חיים ביבס, אדוני, יושב ראש המועצות האזוריות, כי חסר מאבטחים בחינוך, ואז אני באתי והצעתי, בואו ניקח ונעשה את החינוך עבודה מועדפת. מי שרוצה, יעשה שומרים, סייעות, צרכים מיוחדים, תנועות הנוער, חינוך בלתי פורמלי. לקחת בוגרי צבא. הרי בגיל הרך משתתפים גם חברים וחברות או בעיקר חברות מהשירות הלאומי, כלומר לוקחים לגיל הרך.

אומרים פה בכנסת, בצדק, שזה הכי חשוב, אבל עד כדי כך הכי חשוב שהשאירו את זה במשרד הרווחה. זה לא עבר לחינוך. תבינו, הצעירים, שבין אמר לעשה יש ת"ק פרסה. אומרת הממשלה - - - הכי חשוב זה עכשיו משרד הכלכלה. בדרך למשרד החינוך זה האוצר אצל חיים כץ. אולי מתישהו זה ישתנה.

תבינו מה זה נקרא חשוב, חבריי הצוערים. בסופו של דבר מה שאני אומר ליושב ראש ועדת החינוך שהשפעתו רבה וזכויותיו מרובות בתפקיד הזה, ואני קורא לאנשי המועצות האזוריות ולמשרד החינוך לעודד בוגרי צבא להיות מורים, מדריכים ולעסוק בחינוך. לחזור לראות בזה שליחות חשובה, כמובן גם פרנסה ראויה, מה שלא תמיד מקפידים. לחזק את מעמד המורה והמחנך ולהביא עוד אנשים מבוגרי החינוך ההתיישבותי. אם לא יהיו בוגרי החינוך ההתיישבותי בקרב המורים והמנהלים, הוא לא יישמר גם אם יהיה חוזר מנכ"ל, וזה נראה לי מאוד חשוב לומר.

הדבר השני, באמת אדוני היושב ראש, שתצא מפה החלטה והתערבות שלך אצל הנהלת משרד החינוך לזרז את חוזר מנכ"ל ולזרז את ההחלטה מי יעמוד בראש לחינוך התיישבותי, כי יש מועמדים רבים וטובים, אבל יכול להיות שיש שיקולים זרים שאינני יודע מה הם. בסופו של דבר צריך לומר שההתיישבות והחקלאות, עתידן תלוי בדור ההמשך, ודור ההמשך הוא תוצאה של חינוך, כי החינוך הוא התשתית לכל דבר שקורה במדינה, ולכן החינוך ההתיישבותי זה לא האוטובוסים הצהובים שהם חשובים, אלא היכולת להכיר בייחודיות של המרכיב הזה שהוא תנאי לקיומה של ההתיישבות, ולא תהיה כאן מדינה בלי התיישבות ובלי חקלאות, ולא תהיה חקלאות בלי חקלאים ולא תהיה התיישבות בלי מתיישבים, עם כל הכבוד לכל המערכות, ולכן ההחלטה הזאת של הקמת המחוז והעיגון והוודאות שלו דרך חוזר מנכ"ל, הם פרק חשוב לפי דעתי וזכות גדולה שלך לעמוד בראש הוועדה שתבטיח שזה יקרה בזמן הקרוב. תודה רבה.

יש מישהו שרוצה להתייחס לפני שאני מסכם?

רק הערה קצרה. כל הזמן אני צריך לתקן. מדובר על המינהל לחינוך התיישבותי, לא המחוז ולא האגף.

מקבל.

ומינהל הוא יחידת סמך ואני מקווה שהוא יעוגן. תודה.

אנחנו נסכם את הדיון. אני חושב שהדיון חשוב. אני אישית לא הערכתי שאנחנו נהיה ממוקדים, כי בכל זאת כפי שאמרתי, זה היה אקט פרלמנטרי שהגיעו גם ממשרד החינוך, הממשלה יחד עם איתן ברושי להעביר את זה דיון להצעה לסדר היום. כפי שאתם רואים, רק במושב האחרון קיימנו כמה דיונים שקשורים למינהל החינוך ההתיישבותי, לחקלאות ולכל הנושא הזה.

אני רוצה לקרוא את הסיכום. אין ספק שאחד מהדברים הכי בולטים זה הקטע של חוזר המנכ"ל. אני לא מתכונן להרפות. אנחנו נקיים גם דיון מעקב בנושא הזה.

הוועדה מודה לחבר הכנסת איתן ברושי על יוזמת הדיון.

כמו כן, הוועדה קוראת למשרד החינוך לשמור על המשך קיום המינהל לחינוך התיישבותי. אם יש ספק כלשהו, כבר בדיון הקודם קראנו, דיון שהתקיים כאן בסוף 2016.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהרגולציה והפיקוח על החינוך ההתיישבותי פועלים ללא חוזר מנכ"ל שנים רבות.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לסיים את עריכת חוזר מנכ"ל שעוסק בחינוך ההתיישבותי ולקצוב זאת בזמן של חודשיים מהיום.

הוועדה תקיים דיון מעקב, 60 יום מהיום.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להבטיח את המשך קיומו של המפעל החשוב נעל"ה.

הוועדה קוראת למנהלי חינוך התיישבותי לחזק ולהעצים את מגמת החקלאות בבתי הספר האזוריים.

תודה רבה. כפי שאמרתי, דיון מעקב, 60 יום מהיום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.