ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 13

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים תיקון - אסדרת ערוצים יעודיים), התשע"ח-2017 (פ/4143/20(

יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 10:00

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) (אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה), התשע"ח-2018 (פ/4143/20)(כ/752) של חה"כ שרן השכל

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

רוברט אילטוב

יעקב אשר

יואב בן צור

דב חנין

איתן כבל

שולי מועלם-רפאלי

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

אחמד טיבי

מרכזת בכירה כלכלה, משרד התקשורת - תמר ארז

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת - זיו יצחק גלעדי

היועצת המשפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

מנהל תחום רגולציות, משרד התקשורת - עדי קופלוביץ

רפרנט תקשורת ותיירות באג"ת, משרד האוצר - עמרי בן חורין

רפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר - רעיה עדני

עוזרת ראשית יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר

מנכ"ל, האגודה לזכות הציבור לדעת - אלעד מלכא

יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת - יפעת בן חי שגב

מנהל פרוייקט בלש' המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת - יונתן בייסקי

יועץ השר, משרד התקשורת - אברהם שמידט

עו"ד, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין - איתמר חרמון

עו"ד ויו"ר ועד העובדים, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו - מיכל גרוס

אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע

ראש התכנית לרפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה - תהילה שוורץ אלטשולר

חבר הנהלה, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים - אסף אמיר

אחראי יצירה מקורית איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים - ליאור תמאם

נציג ארגון העיתונאים בישראל, ארגון העיתונאים בישראל - משה רייניש

יועמ"ש ערוץ 20, הערוצים הייעודיים - מירי נאור אליאס

מזכיר החברה, האלא טי.וי, הערוצים הייעודיים - נחשון אקסלרד

מנכ"ל ערוץ 9, הערוצים הייעודיים - יורי קגנוביץ

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - עמנואל ברכפלד

מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת - זיו מאור

מוזמן/ת - עידן בנימין

שדלן/ית (קריספין רובנשטיין בלכר ושות' -עורכי דין), מייצג/ת את ערוץ 10, קשת, רשת 13 - אלעד כהן

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes - דפנה כהן-איוניר

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ערוץ 9 (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ) - ליטל סבר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את HOT - נועה גונן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את רשת - אורלי בן שמאי

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes - טל נחום

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את רשת - רפאל גרסון

שדלן/ית - דב אברמוביץ

שדלן/ית - מודי שרפסקי

שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את קשת (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תאגיד השידור בישראלי) - תמר אברמוביץ

אתי בנדלר, נעמה דניאל

לאה ורון

לאה קיקיון, אושרה עצידה

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44) (אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה), התשע"ח-2018, פ/4143/20 כ/752, הצעת ח"כ שרן השכל

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הדיון של הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת בנושא תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אני רוצה להגיד מספר מילים – אני בשאיפה שהיום עד השעה 16:00 נסיים את ההצבעות ואת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, שיבוא בשבוע הבא, אם נספיק ביום שני להצבעה במליאה. ייתכן שאם לא נסיים היום אנחנו נסיים ונמשיך את החקיקה מחר ביום רביעי, החל מהשעה 5 אחר הצהריים, בכפוף לסיום דיוני המליאה של יום רביעי, כמובן.

כמה מילים שחשוב לי לומר בתחילת דברי: ראשית, ראיתי את חוק ההסדרים שיעבור היום בקריאה ראשונה במליאה, ויש בו פרק תקשורת. יש שם התייחסויות להחלטות שקיימנו ונקיים ונשלים היום בוועדה הזו. אני אומר בצורה הכי ברורה לכולם: אני לא ארשה ולא אתן ששום סעיף שקשור למה שהוחלט בחוק הזה יגיע באיזושהי דרך עוקפת לחוק ההסדרים, ויש לי גם גיבוי של יו"ר ועדת הכלכלה ויש לי גיבוי של יושב ראש ועדת הכנסת. המסר הוא שמה שאנחנו עושים פה זה מה שיהיה ולא שנעשה הליך עוקף של חקיקה ממשלתית ינסו לבטל. אני חושב שזה גם מקובל על המשרדים, לפחות לא שמעתי משהו אחר.

אנחנו, בהתאם לעבודה של הייעוץ המשפטי ומנהלת הוועדה נתחיל להקריא את הדברים שצריך עוד להקריא ובקשות שהוגשו לרביזיה. מה שהוגש מראש לרביזיה – נצביע על הרביזיה ונחליט. ומה שעוד לא תואם מספיק, כי ביקשתי שעד יום ראשון יסיימו להגיש את הרביזיות – והבנתי מהיועצת המשפטית שהיו כמה דברים עד הבוקר, אז מקסימום נגדיר שעה לרביזיה - - -

אני רוצה שתציין את המחנה הציוני שעמדו בלוחות הזמנים.

הם עמדו בלוחות הזמנים?

לא. אני מציינת שהיתה להם כוונה לעמוד בלוחות הזמנים.

אני רוצה לציין לשבח את המחנה הציוני שניסו לעמוד בזמנים. כל הדברים שלא תוכננה מראש רביזיה להם, אנחנו נגדיר רביזיה לאחרי הפסקת הצהריים, הרביזיה תהיה אחרי 13:30.

אני מתחיל עם הסעיפים - - -

אני עדיין לא מוכנה כי ממש עכשיו הכנו את הבקשות החדשות לדיון מחדש של סיעת המחנה הציוני ושל השר וחלק קטן מהבקשות של חברת הכנסת שרן השכל. אני מניחה שאדוני רוצה לעשות את זה לפי סדר הסעיפים ואני מנסה לראות לאיזה סעיפים יש הסכם ונתחיל אתם. אני רק רוצה לומר באופן כללי שחלק מההערות שהתקבלו על ידי גופים – אגב, הערות שהגיעו הבוקר, לא הספקנו לקרוא אותם – הם חזרה על נושאים שהועלו בוועדה. היושב-ראש החליט לא לדון בהם ולא לכלול אותם בהצעת החוק ובכל זאת שבו והעלו אותם.

ח"כים?

לא. מהציבור.

אםזה ח"כים אז נשמע. אם זה מהציבור אז התשובה היא – לא נפתח את הדיון. דנו ונלקחו החלטות, לא נדון בזה.

יש לנו נושא שעלה – ניקח החלטה זריזה בעניין הזה, וזה הנושא של הפקות מקור באמהרית. צריכים להיות פה אסתי אלמו ואלעד וקסלר. נמצאים?

החוק הנוכחי שנכנס ב-2012 קובע שהמדינה מסבסדת הפקות בשפה האמהרית והן חייבות להיות משודרות בערוץ שלפחות מחצית מזמן השידור שלו זה באמהרית. הערוץ הזה – נכנס בעצם רק ערוץ אחד בקריטריון הזה היום, זה ערוץ שהוא בכבלים ובלוויין ובתשלום נוסף. לכן נוצר מצב שהאוכלוסייה דוברת האמהרית צריכה לשלם תשלום גבוה, יחסית, בשביל לצפות בערוץ, והאוכלוסייה הישראלית לא נחשפת להפקות האלה למרות שהמדינה מסבסדת אותן, מאחר וזה ערוץ בתשלום נוסף. לכן ההצעה שלנו היתה שיהיה תיקון לחוק שאומר שההפקות האלה יוצאו לכל הערוצים הפתוחים, כלומר ערוצי הרשות השנייה, ייעודיים -- -

ללא מחויבות לערוץ האמהרי.

- - ולשידור הציבורי, שזה חשוב להגיד את זה. יוצא להם ללא עלות בשידור ראשוני. זאת במטרה שהשידור בערוצים פתוחים גם יאפשר לכלל הציבור להיחשף ל - - -

המשרדים מתואמים אתכם? כן. יש מישהו מהערוץ שמשדר באמהרית שנמצא פה? למרות שאמרנו וזימנו אותם. לא רוצים להגיע – שלא יגיעו. אוקיי, שמעתם את ההצעה על הפרק. היו לנו גם שיחות נוספות. אני יודע שיש לכם הרבה מאוד אנרגיה ומוטיבציה לדחוף את השידור האמהרי אבל פה אנחנו עוסקים בעניין הספציפי הזה ואני מבקש, כדי שלא אצטרך לקטוע את דבריך להתייחס רק לנושא הזה. בבקשה.

אני מהעמותה לקידום יצירה אתיופית. אנחנו מברכים על ההצעה של מועצת הכבלים והלוויין אבל היא לא מספיקה. אסתי אלמוז דיברה פה לפני שלושה שבועות וכל חברי הברי כנסת שנכחו פה אמרו שחשוב להעלות את הנראות של יוצאי אתיופיה בטלוויזיה. ההצעה הזו בעצם לא משנה מספיק - - -

זה לא אחד לאחד בהכרח בשפה האמהרית. זה לא אחד לאחד. יש יצירה של יוצאי אתיופיה שלא חייבת להיות בשפה האמהרית, גם. דווקא על זה צריך לתת את הדעת, אני חושב.

אחת ההצעות שלנו היא שלא יחייבו את היוצרים ממוצא אתיופי ליצור באמהרית, כי אז הם יוכלו ליצור גם בעברית.

אז איך אתה קובע שזו יצירה שאתה רוצה לקדם, אם זה לא בשפה? אז מה, מה הדברים שאתה יכול - - -

אם היוצר הוא ממוצא אתיופי, התכנים שעוסקים בקהילת יוצאי אתיופיה – אז זה - - -

ההגדרה בחוק היא ש 75% מהעוסקים ביצירה הם יוצאי העדה האתיופית, בנוסף לשפה האמהרית.

- - -

אז אפשר לוותר על השפה.

עניין השפה קבוע בחוק, אדוני היושב ראש.

מה דעתם לגבי השפה, אפשר לוותר על השפה?

זה צריך להיות חלק מעסקה כוללת, כלומר, כל עוד יש חובה לשדר אותם רק בערוץ שדובר אמהרית, - - -

לא, זה יורד, אני אומר לך. יש הסכמה, אנחנו לא נהיה שם.

ברגע שזה עובר לערוצים פתוחים - - -

- - -

אני לא מתקן, אני הקראתי מה שכתוב פה אבל יש לנו תיקונים, כמובן, גם ברשות הכבלים והלווין, כולל ביטול סעיפים. שני החוקים האלה – אנחנו מטפלים בהם, אם לא הייתי ברור.

ברגע שזה יעבור לערוצים פתוחים אנחנו חושבים שטוב וראוי שזה יהיה בשפות נוספות, כמובן כולל בשפה העברית, על מנת שכל הציבור יוכל ליהנות מהיצירה של יוצאי אתיופיה. אנחנו חושבים ככל שההפקות יעברו לערוצים פתוחים טוב וראוי שזה יהיה בשפות נוספות, כולל עברית.

לא כולם היו פה בכל הדיונים. תקשיבו, אני חושב שזה נושא חשוב – במסגרת הדיונים היה נושא שהתגלה כנושא צד או נושא עקיף, שדיבר על כך שהממשלה מקציבה 4.8 מיליון שקלים לטובת קידום ויצירה באמהרית. כרגע יש לזה שתי בעיות – 1. שזה מחויב לשידור רק לציבור דובר אמהרית, לכן זה בעצם רק למגזר עצמו, ולא לכלל הציבור.

זה מה שנקרא – טלוויזיה קהילתית, אני חושבת.

לא, לא.

לא, לא. לא קהילתית. יש ערוץ אחד והוא נמצא בכבלים ובלווין. זה אחד.

שתיים – כשמדברים על יצירה שעונה להגדרות האלה יש שתי הגדרות עיקריות: אחת, שהשפה היא אמהרית, ושתיים – ש 75% מהשחקנים ויוצרים – וכל ההפקה, יוצאי הקהילה האתיופית. אני חושב לפי מה שאני שומע פה שהכיוון הנכון הוא לפתוח את זה לשידור בכל הערוצים. זאת אומרת שאין שום סיבה שמי שמפיק מהתקציב הזה יהיה מוגבל רק לשידור בערוץ האמהרי, ושתיים, בהתאם להמלצה שיש פה – שבאמת, לבטל את ההגבלה של השפה האמהרית כדי שיוכלו לפנות לציבור הרחב, אבל נשאיר, כמובן, את ה 75% מאנשי הצוות - - -איך זה מוגדר?

זה מוגדר בחוק כרוב, ואז – רוב מוגדר - - -

רוב של מה, אני צוות והפקה?

רוב הצוות הטכני ההנדסי שנטל חלק בהפקה ורוב צוות ההפקה.

אז זו הכוונה. נראה לי הגיוני שנביא את שני ששינויים האלה. אתם רוצים להתייחס?

אנחנו מציעים שזה יהיה מעל 50% ולא מעל 75%.

לא. בזה לא ניגע עכשיו. מספיק שאנחנו פותחים את זה ונותנים בערוצים נוספים. זה נראה לי משמעותי.

כן. העניין הוא שהערוצים הנוספים יכלו לשדר את החומרים שלנו בחמש השנים האחרונות ואף ערוץ לא עשה את זה. לכן, אם אנחנו רוצים את אותה ניראות אנחנו צריכים לחייב ערוץ כלשהו לשדר את ה - - -אם לא יהיה חיוב - - - עד היום הם לא שידרו - --

אבל הורדנו מסעיף המטרות על זה שצריך גיוון - - -

נכון, ובצדק.

אני לא הולך עכשיו לשנות בתאגיד, וכל זה. זו מלחמה מסוג אחר. הדבר היחידי שאני יכול לעשות זה מה שהעלינו עכשיו לדיון. חברי הכנסת רוצים להתייחס?

אני מצליחה להבין מה אתם אומרים ואני מציעה ליושב-ראש הוועדה לשקול שאולי לא נוריד את זה לגמרי ל 50% אבל אולי 65-60% - - -

אבל אז את פותחת עוד - - -

אבל עודד, עודד. יש מורכבות ייחודית שקשורה לקהילה הזו ואנחנו צריכים לראות איך בכל זאת נותנים להם יותר חשיפה כדי שתהיה כדאיות של ההפקה. זה לא נורא כל כך, 60% זה בסדר.

בכל הכבוד, אנחנו לפעמים יוצאים מגדרנו לעזור, ומי כמוני שגם מלווה אותם רוצה לעזור, שיהיה ברור: אם לא תהיה חובה בערוצים שלפחות יהיה שידור ראשוני אחד השינוי יהיה מתסכל אף יותר, כי קודם הם יודעים שהם בגטו שלהם, במירכאות, חיים בתוך החיים שלהם לטוב ולרע. עכשיו, מה העניין? אתה מראה לו את הארץ המובטחת אבל הוא לעולם לא יגיע אליה. אתה בא לעזור לו אבל אתה כובל אותו עוד יותר.

שעה בשבוע, זה מה שאנחנו מבקשים.

זה יותר גרוע.

אנחנו הרי לא הולכים לחייב שידור, זה לא יקרה. זה מהלך הפוך לכל מה שאנחנו רוצים. יש פה שאלה ספציפית, אני אמקד את זה - - -

יש לי רעיון בשבילך. יש לי הסתייגות, כשנגיע אליה נדבר עליה. אתה זוכר לגבי החובות שאפשר יהיה לכסות אותם בהפקות ישראליות, זו ההצעה. אני הצעתי שכשההפקות האלה יהיו בפריפריה אז המקדם יהיה 1.2 לגבי - - - אפשר להוסיף שהפקות בפריפריה או הפקה שמבוצעות בהתאם לזה – הם ייהנו מהמקדם הזה.

אין בעיה. זה לא פתרון, אני רוצה למקד את הדיון - - -

זה מה שנקרא "מילים". הרצון שלך הוא בסדר.

- - -

הרצון שלך הוא בסדר ואנחנו נדון בזה אבל זה לא קשור לתקציב של ה-4.8 מיליון.

חברים, ההצעה היא כזו – שמענו את הדיון הקודם שהיה. משום מה הנציגים של הערוץ דוברי האמהרית בחרו לא להגיע למרות שהם הוזמנו, ובגלל זה דחינו את הדיונים. ההצעה היא פשוטה ואומרת כך: זה תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שאומר כך: בסעיף שבו יש את ההקצאה של תקצוב להפקות אמהריות לא תהיה החובה של השידור בערוץ דובר אמהרית – שככה זה מוגדר לדעתי, נכון? זאת אומרת, יוכל להיות בכל ערוץ, ומעבר לכך – ההפקות עצמן יכולות להיות מופקות בשפות נוספות מעבר לעברית. אתם תומכים בהצעה?

תומכים, אבל אנחנו אומרים - - -

יונתן אתם תומכים?

צריכה להיות חובה באיזה שהוא מקום כדי שלא ייוצר מצב שהערוץ האמהרי בעצמו יחליט לא לשדר את ההפקות האלה. צריך לוודא שהן משודרות באיזשהו מקום.

- - -

ככה זה כשבאים עם תנאים.

לא, זה לא תנאים, הם דיברו על זה שעות.

היום יש חובה?

אין חובה.

אין חובה, אז מה אתה מכניס לי עכשיו משהו שלא קשור?

בזמנו, לפני כמה שנים ברשות השנייה היה שעה בשבוע - - -

לא, זה לא יהיה. חברים, אין היום חובה במילא לערוץ לשדר, אז זה לא משנה כלום בעניין הזה. זו ההצעה. המשרדים תומכים, לדעתי. הרשות לכבלים ולוויין תומכת, והיוצרים. אני מעלה להצבעה רק את ההצעה הזו, שאני מעלה.

אני שאלתי: האם יתקצבו את זה, ואז, אף ערוץ לא ישדר את זה.

גם היום אין שום חובה לאף ערוץ לשדר. אין חובה.

לגבי ההגדרות בחוק, פשוט לגבי מה שאדוני אומר. צריך לשים לב, היועצת המשפטית: זה לא רק ברישה של השפה, אלא גם צריך לשנות את ההגדרה של "הפקה מקומית", כי היא מוגדרת – לקהל יעד ישראלי בשפה האמהרית או התיגרינית. זאת אומרת, צריך לתקן פעמיים.

כן. קהל היעד זה הציבור הישראלי, זו המטרה. אנחנו רוצים את החשיפה לציבור הישראלי – זו כל המטרה, ולכן התיקון שלך היה חשוב.

אנשי צוות שיהיה מעל 60% - - -

לא, לא. אני לא נוגע בזה. מצטער. שמעתי את הערכת חברת הכנסת. אני לא אכנס לזה, אני רוצה לעודד את ההפקה גם כשהיא - - -

אני חושבת שמה שהוא מעלה בפניך זה נכון.

שמעת מה אמר חבר הכנסת כבל? אי אפשר הכל.

לא, אי אפשר הכל, אבל תקשיבו רגע.

אני לא רוצה להיכנס לשינויים כאלה - - -

זה לא המקום הזה, איילת. אי אפשר הכל להכניס - - -

מה שעשינו עד עכשיו זה מעל ומעבר.

חבר הכנסת עודד פורר מצביע במקום חבר הכנסת רוברט אילטוב. חבר הכנסת מלכיאלי – במקום חבר הכנסת יואב בן צור.

אני מגדיר את התיקון ומעלה להצבעה: באותו סעיף שהיום מחייב גם שידור בערוץ דובר אמהרית ותיגרינית – אנחנו מבטלים את החיוב הזה. הכוונה היא לציבור הישראלי הרחב, שזה יפנה. אנחנו גם מבטלים את החובה של ההפקה בשפה האמהרית או התיגרינית, ואנחנו בעצם למעשה משאירים את כל שאר המגבלות כפי שהן מוגדרות, לטובת עידוד מצד אחד היצירה האמהרית ומצד שני - החשיפה לקהל הישראלי הרחב. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – 1

התיקון לסעיף 18(1) התקבל

ההצעה התקבלה פה אחד.

נמשיך עם החוק.

אני אגדיר את זה, לצורך הפרוטוקול: סעיף 6(ו)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שעניינו השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והתיגרינית, קודם כל – כל התיקון שדובר עליו עכשיו התייחס לשתי השפות האלה, שהן השפות המדוברות על ידי קהילת יוצאי אתיופיה בארץ. זה דבר אחד.

(היו"ר איתן כבל, 10:35)

דבר שני, יהיו בו מספר תיקונים: בסעיף קטן (א) במקום: "לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית ותיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה..." - המילים "בשפות האמהרית והתיגרנית" יימחקו. דהיינו, שזה יהיה: "... לשם עידוד הפקות מקומיות בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל".

בסעיף קטן (ב) במקום הסיפה החל במילים "בערוצים המשדרים בשפה האמהרית והתיגרינית" יבוא: "בשידור ראשוני בשידורי הטלוויזיה המשדרים לציבור בישראל לפי כל דין, ובלבד שהמשדר לא יקבל תמורה בעד השידור". אני רוצה להגדיר את זה - זו היתה ההצעה הראשונית של חבר הכנסת קיש, כפי שהוספנו למסמך שפרסמנו. הנוסח מופיע בסעיף 18(1) במסמך הזה בעמוד 10. לא ברור לי כרגע אם ההצבעה כללה את כל המרכיבים האלה או לא.

ובסעיף קטן (ה) באותו סעיף, בהגדרה "הפקה מקומית", הסיפה, המילים: "בשפה האמהרית או התיגרינית" יימחקו. זה מה שרצית לומר?

אני רק מקווה – אני הבנתי שהוזמנו - - - שלא ייוצר מצב ש - - -

(היו"ר יואב קיש, 10:37)

אמרתי את זה שלוש פעמים.

אפילו נדחתה ישיבה עבורם.

אני צריכה עוד הבהרה להחלטה. אני קראתי את כל התיקונים בסעיף 6(ו)(2) לחוק התקשורת. בסעיף קטן (ב) הנחית אותנו לנסח את התיקון באופן שונה ממה שהצגת כרגע. אני קוראת את ההצעה כפי שהנחית אותנו בזמנו.

מה שהיה בזמנו פחות רלוונטי. מה שהצבענו עליו עכשיו ומה שאמרנו עכשיו – זו הכוונה שלי, נא לתקן בהתאם.

אז אני רוצה בכל אופן להבין מה יהיה בסעיף (ב). הנוסח הקיים הוא: "המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או התיגרינית".

זה בוטל. אם כל הסעיף הזה מטרתו לוודא שהשידור הוא בשידור ממוקד לאמהרית או תיגרינית, זה מבוטל, אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים את זה לציבור הישראלי הרחב, ככה אמרנו.

אני לא חושב שיש שינוי לעומת מה שכתוב בהצעה פה.

זה יהיה שינוי משום שכרגע לא דובר על זה שזה חייב להיות בשידור ראשוני ובלי שמהשדר יקבל תמורה בעד השידור – כי זה היה הרעיון, כדי לעודד. הנוסח שהיה יוצא לפי ההצעה הראשונית של אדוני היה: "המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בשידור ראשוני בשידורי הטלוויזיה המשודרים לציבור בישראל לפי כל דין, שישודרו ובלבד שהמשדר לא יקבל תמורה בעד השידור". זו היתה התוספת שאתה הצעת אז.

זה בסדר. פה זה בעצם הביטול של החיוב, זה בסדר.

אז זה מה שאתה רוצה, אז זה אושר. פלוס שתי התוספות האחרות.

בדיוק. תודה רבה.

אנחנו צריכים להתחיל לדבר על בקשות לדיון מחדש, רביזיות.

(היו"ר איתן כבל, 10:39)

אני מבקשת להגדיר. הבקשות לדיון מחדש – ההצבעה היא על עצם הבקשה: האם יהיה דיון מחדש או לא יהיה. ככל שהבקשות יתקבלו, הדיון מחדש יהיה בהמשך.

לסעיף 2 – יש בקשה לדיון מחדש של חברי הכנסת שרן השכל ואמיר אוחנה.

ושל חבר הכנסת דב חנין.

מדובר בסעיף 2 להצעת החוק, בהחלפת סעיף 5 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שמדבר על תפקידי הרשות השנייה. הוועדה אישרה נוסח חדש וחברי הכנסת שרן השכל ואמיר אוחנה מבקשים להחליף את הנוסח שהוועדה אישרה.

חבר הכנסת חנין מבקש להצטרף לבקשה לדיון מחדש.

אוקיי, אם כבר יש בקשה לדיון מחדש לסעיף הזה אז אין צורך לפרסם את זה מחדש.

רק תרשמו שאני רוצה לנמק את ההצעה שלי. אם תתקבל.

מי בעד הבקשה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לרביזיה של חברי הכנסת שרן השכל, אמיר אוחנה ודב חנין התקבלה.

הבקשה לרביזיה של חברי הכנסת שרן השכל, אמיר אוחנה ודב חנין התקבלה.

הבקשה הבאה היא בסעיף 3, בקשה של המחנה הציוני: ביטול המחיקה של סעיף 23(5) לחוק העיקרי. מדובר שם בסמכויות המועצה לטלוייזיה ורדיו לקבוע כללים. נמחקה הסמכות שלהם לאשר את לוח המשדרים והמחנה הציוני מבקש להחזיר את הסמכות הזו.

אנחנו אמנם הגשנו את זה כבקשה לדיון מחודש למרות שאני התבטאתי פה בוועדה באופן חלקי נגד זה, נגד הבדיקה של לוחות המשדרים מראש. אנחנו לא נגיש את זה כרביזיה.

אני מוחקת את הבקשה.

יש לי בקשה, ואני אומר את זה גם לנו, חברי הכנסת – יש המון עניינים לדון בהם. אנחנו צריכים כולנו לזכור שמצד אחד אנחנו רוצים להוריד רגולציה - - -

לכן משכתי את הבקשה לרביזיה. יש לי כמה נושאים יותר קריטיים.

(היו"ר יואב קיש, 10:43)

בתור תפקידי כיושב-ראש ועדת הפנים החלטתי לעשות דיון דחוף מחר בבוקר בנוכחות המפכ"ל. זו הסיבה שיצאתי, אני מתנצל. אני חושב שזה תפקיד הכנסת כפיקוח פרלמנטרי לעניין.

לעשות את זה על חקירת משטרה מתנהלת?

כולל פניות של חברי כנסת מהאופוזיציה. אבל לא נכנסים לדיון הזה.

אז נדון ברביזיה.

אתי בנדלר הציעה וקיבלתי את הבקשה – שלב ראשון מצביעים על איזה מהבקשות מאשרים לדיון.

אוקיי, אז נעבור ככה. אני חייב להגיד שאני בדרך כלל נוהג אחרת – אני לוקח רביזיה ומחליט אם אני מקבל בה – אני דן בה. אבל אעשה את זה בשיטה שלכם.

אז הבקשה לרביזיה להחלפת סעיף 5, סעיף 2 לחוק – התקבלה, הבנתי. נמשיך עם בקשות לרביזיות.

הבקשה השנייה היתה לסעיף 3, המחנה הציוני חזר בו.

הבקשה השלישית היא בקשתו של חבר הכנסת איוב קרא, שר התקשורת, רביזיה בסעיף 11. הוא מבקש שבסעיף 11 - - -

אני מבקש רביזיה על סעיף 9.

סעיף 9 – אז צריך לפרסם את זה.

כל המסמכים שקיבלנו גם מהשר, גם מחברת הכנסת שרן השכל ואולי גם מאמיר אוחנה, אינני זוכרת, וגם מהמחנה הציוני כללו שני נושאים – אחד, נושאים שבהם הוועדה קיבלה כבר החלטות, ולכן כדי לפתוח אותם צריכים בקשה לדיון מחדש, והיו הצעות לתוספות. הצעות לתוספות – לגביהן לא צריך הצעה לדיון מחדש, פשוט צריך לבקש מהיושב ראש להעלות אותן. יחליט היושב ראש לקבל את הבקשה – זה יעלה, יחליט לא לקבל - - -

כמובן שהגישה שבה אנחנו כרגע פועלים יש בה היגיון אבל היא גם יכולה מאוד מאוד לסרבל את הדיון. אני אתן לך דוגמה של הצעה שאני מתכוון להציע. היא יכולה להיתפס כרביזיה לעשרות סעיפים ובכל סעיף צריך יהיה לנמק את זה, אבל זה נראה לי יהיה די מיותר ודי מבלבל את המוח לכולם. אני מציע, למשל, במקום המנגנון של ערוץ זעיר ערוץ יחודי לשוני. אם אני אצטרך להגיש הצעה לרביזיה בכל סעיף שזה מופיע זה עשרות של בקשות וזה דיון שייקח לנו שעות רבות. אני מציע לך, אדוני היושב ראש, לשקול לתת לי אפשרות לנמק את הרעיון הזה ואז הוועדה תחליט האם היא מקבלת את הרעיון הזה או לא. אם היא לא מקבלת את הרעיון הזה היא נשארת עם המסלול שלה, לא צריך לנהל את זה עשרות דיונים בכל סעיף.

מה זה המסלול שלה?

של הערוץ הזעיר.

אני אומר לך בכנות – אנחנו לא נזוז ממהות החוק. אתה מציע פה רפורמה שלמה בחוק, אני אתנגד לה בכל תוקף, ולכן אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. אתה רוצה? אתה מוזמן לעשות איזה רביזיות על מה שאתה רוצה.

כל החוק הזה הוא רפורמה אחת גדולה שהתחילה מחוק של הצעת - - -

אין בעיה, אני אנמק את זה בכל סעיף.

האם אתה רוצה את זה להתייעלות? האם אתה רוצה את זה ברמת המהות? לא הבנתי.

לא, אני לא רוצה לתקוע את הדיון. זה מיותר.

אז תנמק ואחר כך נמשיך.

לא. אני לא יודעת. לדעתי זה צריך להיות על סדר היום. מבחינתי שזה יהיה בקשה לדיון מחדש בנושא מסוים בהערה – כל הסעיפים שצריך לתקן אותם בעקבות זה.

ההצעה של היועצת המשפטית מקובלת עלי.

אני רק אגדיר את הנושא – תודה על רשות הדיבור. אני מבקש דיון מחודש בסוגיית הערוץ הזעיר שהוא חלק מרכזי מהתיקון שהוועדה מתכוונת לקדם. אני מציע במקום הערוץ הזעיר - - -זה הרבה מאוד סעיפים, אני מציע לייצר מסלול שמדבר על ערוץ ייחודי מבחינה לשונית. הוא צריך לעמוד בשני תנאים: אחד, הוא לא משדר בשפה העברית, ושניים – ההיקפים הכלכליים שלו הם כמו שאישרה הוועדה. ערוץ קטן של משדר בשפה העברית וההיקפים הכלכליים שלו הם כמו שאושרו על ידי הוועדה - - -

עד 80 מיליון שקל.

עד 80 מיליון שקל יהיה ערוץ שיזכה למסלול הרגולטיבי המקל שהוועדה אישרה. זו ההצעה שלי. אם ההצעה הזו תתקבל היא כוללת, כמובן, שורה ארוכה של ניסוחים.

אז קודם כל נדון בזה ב-13:30, כי אנחנו מגדירים את זה. אני יכול להגיד לך לטובת הדיון שני דברים: ראשית, במהלך הדיונים גם חבר הכנסת פורר התייחס לזה אני לא רואה את זה כרעיון מופרך. איפה הבעיה שלי עם העניין הזה? שתי סיבות – אחת, שאנחנו קצת במקום הזה כדי להיות מסוגל ללכת למהלך כזה מבחינת הזמן שבו אתה מגיש את זה – זה מאוחר מדי. אני אומר לך בכנות.

אני מדבר עליו מתחילת הדיונים בוועדה.

גם ניהלנו על זה דיון עם חבר הכנסת עודד פורר.

היתה הצעה שלי, גם.

אמרנו בצורה הכי ברורה שאנחנו לא רוצים לייצר פה עוד קטגוריה.

זה במקום.

בסדר, זו עוד קטגוריה. זה בנוסף. לכן זה נדחה, אבל את הדיון המלא נעשה ב-13:30.

אני ארכז את כל הבקשות ובשעה 13:30 ייצאו כל הבקשות. גם חבר הכנסת מלכיאלי רוצה להעביר רשימות נוספות.

נמשיך. אני רוצה לעשות סדר. כרגע אושרה רביזיה לסעיף 2. הגענו לסעיף 11 שבו יש בקשה של השר. בסעיף 11 – מה בקשתו של השר?

זה תיקון לסעיף 62(ו), שהוא הסעיף שעניינו חלוקה של הכספים שהתקבלו מה-bid על מספרי הערוצים, מספרי התיקים. כיום הנוסח מדבר על הקצאה - - - אני מדברת על תיקון בסעיף (ב) - - -

הבנתי. אני אומר לחברי הכנסת - - -

רק תזכירו לנו את הסכום הכולל של ה-bid.

35 מיליון, נראה לי.

יש נושא שנכנסנו אליו וזה שהגדרנו שכספי ה-bid, הערוצים הייעודיים לא יהיו חלק מהעניין. במקביל הועלו כמה הצעות נוספות, אני חושב שמין הראוי לפתוח את הרביזיה ולדון בה לאחר מכן בצורה מסודרת. לא ניכנס עכשיו לבקשה עצמה, רק נחליט על הרביזיה.

אני מעלה להצבעה את הבקשה לרביזיה – מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 4

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הבקשה לרביזיה התקבלה.

ההצעה התקבלה.

הסעיף הבא שהוגשו לגביו בקשות לרביזיה גם שלך, אדוני, וגם של השר הוא לסעיף 13 להצעת החוק. יש שם מספר סעיפים בסעיף 13 להצעת החוק – בקשה אחת היא של חבר הכנסת יואב קיש לתיקון בסעיף 71ו' לחוק הרשות השנייה, בהגדרת "בעל רישיון זעיר יעודי". בקשה שנייה שלך היא בסעיף 71ח(ד) לעניין חובת השקעה של 20% מההכנסות השנתיות בהפקה ישראלית. בקשה שלישית היא לסעיף 71ח(א) של השר. הוא מבקש לבטל את אי התחולה של פקודת הטלגרף האלחוטי על בעל רישיון זעיר. באותה הזדמנות אני מעירה שאם הבקשה הזו תתקבל הוא מבקש לתקן גם את סעיף 32ב' לחוק העיקרי שהצעת החוק לא כוללת - - -

מקובל. חוץ מהרביזיות האלה לסעיף 13 יש עוד רביזיות?

ודאי, לסעיף 13 קודם כל.

גם לנו היתה רביזיה. ביקשנו למחוק את המילים - - - 71ח(ג)(1)- את הנושא של הפטור מחברת חדשות.

גברתי צודקת כי זה לסעיף 13 ולסעיף 17 כאחד.

אני רוצה להגיד כך – לגבי הבקשות האלה, יש גם בקשות של השר שחלקן טכניות. יש עוד נושא שעלה בשיחות שלי עם חבר הכנסת עודד פורר וגם עם ערוץ אלה TV – כמה דברים שאנחנו רוצים לבחון שוב ולשנות, וגם נושא מאוד מהותי לגבי חברת החדשות שאני מתנגד לו אבל כן בכוונתי לעשות בו דיון ולכן אני רוצה שהסעיפים שהגדרנו ייפתחו לרביזיה. אני מעלה להצבעה את כל הסעיפים.

מי בעד הרביזיה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הרביזיה לסעיף 13 התקבלה.

ההצעה התקבלה. הרביזיה לסעיף 13 התקבלה. אני עובר סעיף סעיף, לא מסתכל על 17.

חברת הכנסת סבטלובה הצביעה במקום חבר הכנסת כבל.

אנחנו אישרנו רביזיה לסעיף 13 על הגדרת "בעל רישיון זעיר ייעודי". שתי הערות של השר לסעיפים הרלבנטיים לנושא הטלגרף, סעיף ג(1) שידור חדשות וסעיף (ד). כל הרביזיות לסעיף 13 אושרו.

סעיף 14 יש בקשות שלך, 14(2)(ג)(1). מדובר על תיקון סעיף 83.

זה הנושא של חומר שיווקי שכולם מכירים את מחול השדים המיותר, לתפיסתי, שהיה בעניין הזה. אם רוצים – בוודאי כשזה לא מפריע לי וזה עושה טוב לאחרים אז אני חי עם זה יפה מאוד.

אז אני מעלה את ההצעה לרביזיה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

הרביזיה לסעיף 14 התקבלה.

הרביזיה לסעיף 14 התקבלה פה אחד.

הבקשות לתיקון 14 בנושא התוכן השיווקי.

הסעיף הבא – לסעיף 16. תיקון התוספת השנייה. שניהם מדברים על תיקון סעיף 5 ו-5(א) לתוספת השנייה. חבר הכנסת איתן כבל הגיש בקשה לתיקון סעיף 5(א) לתוספת השנייה לעניין הרעת היקף ההכרה בהשקעה בסרטים ישראלים כסוגה עילית, והמחנה הציוני ביקשו אותו הדבר.

חבר הכנסת כבל פנה אלי ואני הבנתי שגם המחנה הציוני עם הדרישה לשנות את הסיכומים שהיו עד כה בוועדה, חלקם על דעת חלק מהנוכחים, חלקם נגד, למשל – נושא הקולנוע. הלכנו לפשרה של 75% ואני מבין שיש לו השגות לעניין הזה. אני רוצה להגיד שאני, בעניין כל הסיכומים שהושגו בנושא תוכן ויצירה וכל הדברים האלה – אני לא הולך לשנות כלום. אני הולך לדחות גם את כל הרביזיות שבעניין הזה, ולכן זו כוונתי. נשמע את המנמק ואחר כך נמשיך.

למה אתה מראש - - -

אמרתי את דעתי, חברת הכנסת ורבין.

אנחנו לא מדברים על החדשות - - -

לא. חדשות השארתי. אמרתי שאני מתנגד, אבל הנושא מהותי ואני אפתח אותו לדיון נוסף.

אני גם מבקש להירשם על נושא היצירה.

אני אומר כך - - -

יש שתי בקשות שונות בסעיף הזה. אחת זה – השקעה בסרטים ישראלים, ואחת – הסוגה העילית.

העניין הוא כזה – אני זוכר את הפשרה של אדוני. לא אהבתי אותה אבל גם קיבלתי אותה. מה בעצם אני רוצה לומר? בעניין הזה אני מספיק הגון כדי לומר שאני אמרתי שאינני אוהב את ההצעה אבל יחד עם זאת אני רוצה לדעת: היצירה הישראלית, המקומית, נפגעת. אי אפשר להתעלם מזה. אני מאלה שלא סבורים שצריך להטיל את זה לפתחם של החברות המשדרות אבל יחד עם זאת אי אפשר לקחת בלי לתת מענה אחר לאחרים – מה העניין? מה אנחנו עושים כל הזמן, מנסים לייצר סוג של איזון, אבל בסופו של עניין אנחנו פוגעים ביצירה הישראלית יותר ויותר. היום זה כלי. אז, כשעשינו את ההסכם – זה לא יום הרת עולם אבל זו כן נקודה שבמידה רבה אם אתה לא יודע לתת לי אותה יש לי עוד נקודות רבות שתצטרך לתת לנו.

עד היום הצלחנו להימנע מחילוקי דעות. פה אני אומר – אני לא הולך לפתוח את הסיכומים שהושגו, אני רוצה לשמר את מה שסוכם, באמת במורכבות רבה על כל הצדדים, כמו שאומרים, אף צד לא יצא מרוצה.

אני לא מסכימה עם זה.

מותר לא להסכים, תצביעי נגד.

אבל אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת כבל.

לא, אני לא נותן דיון נוסף.

יואב, חלק מהדיון מתקדם כי לך - - - תן לומר משהו.

הדיון מתנהל ככה: יש רביזיות, בקשות לרביזיות, יהיה מנמק אחד לרביזיה, לא 10 מנמקים.

יש לי הערה לסדר, עם כל הכבוד.

אני אחרוג ממנהגי כי אני רואה שמאוד חשוב לך. בבקשה, יש לך זכות דיבור.

אני אגיד לך מדוע, משום שאנחנו, במחנה הציוני, ואני יכולה להעיד גם על חברי מהסיעות האחרות – מאוד השתדלנו לצמצם את גדר המחלוקות לדברים המהותיים בלבד. לכן, כאשר אני מתעקשת להביא נימוק אני מצפה שיתאפשר לי לנמק, כולל זה שכאשר לא היית פה משכתי את אחת הרביזיות. אנחנו באמת מנסים לצמצם את גדר המחלוקות. יש לנו כמה פילים ויהיה לנו יהיה לנו גם בתיקון שהשר ביקש על הנושא של חלוקת ה-bid, הוא הניח לפתחנו משהו מאוד מאוד כבד.

כל מה שאני רוצה להגיד פה – הגענו פה לפשרה לא טובה. בהקשר של חלוקת הסוגה, אני חושבת שאם תשאל את הברודקסטרים הם יגידו לך – מה פתאום, אנחנו בעצמנו בפועל משקיעים הרבה יותר מה-20% האלה שאנחנו הותרנו בנושא הדרמה.

אז אתה עושה את זה כי זו הערה של הברודקסטרים?

לא, כי אני חושבת שזה נכון, כי אני בן אדם רציני ולפני שהכנתי את ההסתייגויות דיברתי עם אנשים שחשבתי שיש להם משמעות בהחלטה איזה הסתייגויות מגישים, כמו שאני מניחה שאתה עשית, ונפגשת עם כל הברודקסטרים .

ברור, ברור.

יפה, אז גם אני עושה את זה.

זה פשוט לא מסתדר לי שהם רוצים לשנות את זה לכיוון הזה.

הם לא רוצים, הפנייה בכלל לא היתה מהם. אנחנו עברנו על זה וחשבנו שזה לא כדרך הטבע. זו לא חלוקה טבעית והגיונית ואני יודעת שהיצירה הישראלית חשובה לך גם, אני מבקשת שתחזור בך בעניין הספציפי הזה כי יש עוד הרבה עניינים אחרים שקשורים לתוכן שאנחנו לא מבקשים עליהם רביזיה. בנושא הזה אני חושבת שצריך לדון מחדש.

אני יכול להציע הצעה?

לא, אנחנו הולכים להצבעה.

בבקשה, תן לי, אני רוצה להגיע לפשרה. אתה הולך לסגור עניין שיש לו גם השלכות וחיבור לעוד פגיעה ביצירה. אני אומר לך: אפשר למצוא פתרון לעניין הזה.

אני מעלה להצבעה את הבקשה לרביזיה בסעיף הזה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 4

נמנעים – אין

הרביזיה לא התקבלה.

הבקשה לרביזיה לא התקבלה.

הסעיף הבא – סעיף 17 להצעה. הבקשות לדיון מחדש בסעיף 17 הן כדלקמן: חבר הכנסת דב חנין ביקש שהתוספת השלישית תבוטל וששידור החדות יהיה בהתאם להוראות החוק ללא תיקונים באמצעות חברת החדשות. חבר הכנסת קיש ביקש - - -

יש בקשה לרביזיה לדיון על הסעיף או לביטול הסעיף – אני לא חושב שאני רוצה לבטל, אני כן מוכן לפתוח את הסעיף עצמו לרביזיה. האם הבקשה של חבר הכנסת חנין לביטול הסעיף אומרת ש - - -

הבקשה של חבר הכנסת חנין מורכבת משני חלקים. הסעיף שקובע שערוץ זעיר שמחליט לשדר חדשות יהיה פטור מהחובות לפי סימן ד' לחוק הרשות השנייה ובמקום זה יחולו עליו הוראות התוספת השלישית, הוא מבקש לבטל את עצם הפטור מהחלת הוראות החוק כפי שהוא, ולכן הוא רוצה לבטל במקביל גם את התוספת השלישית, כי שני הדברים האלה לא יכולים לעמוד ביחד. כמו כן יש בקשה זהה של המחנה הציוני.

על ביטול. אני רוצה לפתוח את זה לדיון, לא על ביטול.

כל בקשה לדיון מחדש כוללת גם בקשה לדיון מחדש.

אז השאלה אם אני צריך פה, משפטית - - -

אם אתה פותח את זה לדיון מחדש יכולות להיות לזה - - -

אז הדיון הוא כזה: אנחנו פותחים את הנשוא של התוספת השלישית מחדש, ועל זה אנחנו מצביעים, בסדר?

על כל התוספת השלישית?

כן. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

בקשת הרביזיה על התוספת השלישית בסעיף 17 התקבלה.

הרביזיה התקבלה. פתחנו את התוספת השלישית לדיון מחדש.

הלאה – בסעיף 18. השר מבקש(ב-(4) ו- (9), וקשור לזה גם סעיף 21(2)(ג) – החלפת ההסדר המוצע לעניין העברת ערוצים זעירים שאינם ערוצים ייעודיים לרבות בתקופת המעבר כך שיחולו לעניין זה הוראות סעיף 6לד, ו-6מט(5) לחוק התקשורת.

זה יותר עניין טכני, לא משהו מהותי שהופיע בהסדר.

בסדר, זה יפתור בעיה משפטית. מה עוד?

אתה מבקש במקום ביטול סעיף 6לד תיקונו והתאמתו לערוצים נושאיים - - -

את פסקה (6) צריך לפתוח - - -

וחברת הכנסת שרן השכל מבקשת ב-18(2)(ב) בעניין החלת החובה לשמור על אפיק השידור לפי סעיף 6כא1 לחוק התקשורת גם לגבי בעל רישיון זעיר וגם לאחר תקופת המעבר.

יש עוד שני דברים – בפסקה (6) וגם בפסקה (7). (6) זה בעקבות התיקון של שבוע שעבר.

פסקה (7) לא אושרה, דנה.

אנחנו מבקשים לפתוח את פסקה 6 כיוון שפסקה 6 מבטלת את סעיפים 6לד(2) עד 6לד(3). 6לד(3) יש בו שלושה סעיפים קטנים. שניים מהם בוטלו בשבוע שעבר ונוצר סעיף 6לד(3)(א), אותו אנחנו לא רוצים לבטל. לכן צריך לדון מחדש בסעיף הזה.

אצלי כתוב שאתם ביקשתם בפסקה 4 ובפסקה 9. פלוס 6?

בפסקה 5 אתם לא מבקשים דיון מחדש?

- - -

בגלל קיש – רוצים.

אז אנחנו מדברים על פסקאות: 4,5,6,9 וחברת הכנסת שרן השכל ביקשה בפסקה 2.

אז תפתחי כבר את הכל.

אז מסתבר שעל כל הפסקאות, חוץ מפסקה אחת שכבר אושרה.

בפסקה 18, חוץ מפסקה 1 שכבר הצבענו עליה ואישרנו אותה, יש הרבה תיקונים שהם משפטיים. אין שם כוונה לשנות מהות, להבנתי. נכון?

חוץ מהבקשה של חברת הכנסת שרן השכל.

אני מבקשת שאפיק השידור יישמר לא רק לתקופת המעבר אלא גם לאחר תקופת המעבר.

אז אני פותח לרביזיה את סעיף 18 ללא סעיף (1) שעליו כבר הצבענו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הרביזיה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה לסעיף 18 ללא סעיף (1) התקבלה.

תודה, הבקשה לרביזיה התקבלה.

סעיף 20ד(3) – בקשת חברת הכנסת שרן השכל לעניין סמכות המועצה לסרב לתת רישיון קבוע לבעל רישיון מותנה, היא מציעה שהסירוב יהיה רק בשל הפרה מהותית של הוראות החוק, שתחול על המועצה חובת הנמקה - - -

זה לא ברור? זה לא מובן מאליו?

חובת ההנמקה זה ברור, זה עקרונות המשפט הפלילי. הדברים האחרים זה בניגוד להחלטות שהיו בוועדה.

שרן, זה לגמרי בלב ההחלטות שעשינו. בסוף, המועצה, בסוף, אם תהיה בעיה מהותית היא לא תיתן רישיון והיא תצטרך לנמק. יש פה חשש מיותר של הערוצים הייעודיים שהם לא יקבלו רישיון. אי אפשר לקבל החלטת מנהלית ללא נימוק. תהיה להם הזכות לערער ולפנות לכל הגורמים. תסירי את זה, אין סיבה.

טוב, בסדר.

העניין הבא הוא בסעיף 21. כאן יש בקשות שלך, אדוני, לגבי תחולת הוראות סעיף 41ב(2)(4) לחוק ערוץ זעיר ייעודי שהפך להיות זעיר ומבקש למכור את אחזקותיו. יש בקשה של חברת הכנסת השכל.

פסקה (2)(ג) צריך לפתוח גם.

לבקשת מי?

אם אנחנו משנים באופן טכני, זה המשלים של אם אנחנו משנים את 6לד.

אוקיי. אז אנחנו מדברים קודם כל על תחולת הוראות סעיף 41ב(2)(4). יש את הבקשה של השר לעניין (2)(ג) ובנוסף לזה יש את הבקשה של חברת הכנסת שרן השכל לעניין סעיף 21(2)(א) שהיא מבקשת שאי התחולה של סעיף 33א(2)(ב) לחוק העיקרי תוארך גם לאחר תוקפת המעבר וגם לגבי ערוץ זעיר. זה הסעיף שחל רק בתקופת המעבר לגבי ערוץ זעיר ייעודי, והיא מבקשת את זה לגבי כולם.

- - -

נבדוק את זה, אבל יכול להיות שבסוף לא נצטרך.

אז בסעיף 21 – אני מעלה להצבעה את הבקשה על הרביזיה, בסעיפים הרלבנטיים. מי בעד?

הצבעה

בעד הבקשה לרביזיה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

בקשת הרביזיה לסעיף 21 התקבלה.

הבקשה התקבלה.

ייתכן שיש בקשות לדיון מחדש לסעיפים נוספים של חברת הכנסת שרן השכל אבל כפי שאמרתי בתחילת הישיבה – למעשה לא הספקתי - - -לא הסתייגויות, רק בקשות לדיון מחדש.

אז קודם כל – אישרנו רביזיות. מעבר לכך יש נושאים שצריך להצביע עליהם, גם, והסתייגויות כמובן. אני רוצה לרכז עכשיו כי החל מהנקודה הזו לא אקבל בקשות לרביזיה. אני רוצה לומר כמה דברים: ראשית, המשימה העיקרית, ואני אומר את זה לכולם – היתה לשמר את הערוצים הייעודיים הקיימים, ביניהם ערוץ 20, ערוץ אלה TV, ערוץ 9 וערוץ 24. המטרה היתה שאף אחד מהם לא ייסגר.

נושא נוסף, עשינו פה תיקונים שבאו לאזן או להקל על הערוצים המסחריים הגדולים במעבר שלהם מזיכיון לרישיון עם הפיצול, ואני חושב שעשינו פה מהלך מאוד משמעותי לטובת הערוצים הגדולים המסחריים. במקביל, כאשר ניסינו לאזן, ואני חושב שהוועדה פה עשתה פה איזונים ראויים ונכונים עם כל מה שקשור ליוצרים ולדרישות היצירה מאותם ערוצים, ובנוסף, הקלת רגולציה משמעותית בזכות יושב ראש הרשות השנייה, יוליה, שבלעדיה המהלך הזה היתה בלתי ניתן להשלמה, ובעניין הזה באמת יש לנו איחולים ותודה על שיתוף הפעולה, על הורדת רגולציה משמעותית על כל השחקנים, פתיחת השוק – וזו היתה המטרה. אני רוצה להגיד שיש עוד נושא אחד, של הרדיו האזורי – דנו עליו ואמרנו שנדון בו היום. אנחנו צריכים להצביע עליו? נדון עליו ב 13:30. אני רוצה להגיד לפחות את כוונתי, לאחר שיחות שעשיתי עם שחקנים בשוק לגבי הרדיו האזורי. היה פה דיון מאוד ארוך האם אנחנו פותחים ומאפשרים לערוץ זעיר להחזיק ברדיו אזורי – לצורך העניין, להשתתף במכרז לרדיו אזורי, כשבעצם החוק היום מונע בצורה גורפת את הדבר הזה.

ערוץ זעיר וערוץ גדול – לא.

עד 80 מיליון שח הכנסה, ערוץ זעיר.

מה היה הרעיון? צריך לשים לב ככה: בכל מקרה הם מוגבלים לחוק להגבלים עסקיים ולריכוזיות, זאת אומרת, אין פה פטור לחוק ההגבלים והריכוזיות. היום, בחוק הרשות השנייה, מעבר למגבלות של חוק ההגבלים והריכוזיות יש הגדרה ברורה שאסור גורף. אמרנו שאם אנחנו מדברים על שחקן זעיר יכול להיות שכדאי, בשביל לאזן ולהגדיל את התחרות – לאפשר להם. דנתי על זה עם כל הגורמים במשק. אני חושב ששמעתי הרבה בעד והרבה נגד. ראשית, צריך לחשוב על זה. אני חושב שלא ראוי לעשות תיקון גורף עכשיו ולאשר את זה, אבל מה כן? מצד שני אני יודע שגם לערוצים הזעירים הייעודיים – הרי היום בחוק הבזק, חוק התקשורת, אין עליהם את המגבלה הזו. זאת אומרת שלצורך העניין, היום. אם הם רוצים להתקשר בהסכם כזה או אחר עם רדיו בבעלות משותפת - - -

הם עושים את זה.

הם עושים את זה, הם בתהליכים של זה – אנחנו כל הזמן אמרנו שלא נפגע בהם. אז אני רוצה לאפשר לזעיר ייעודי אפשרות של בין אם זה מכרז או בעלות ברדיו אזורי. זה מה שאמרתי שאני אעלה. אנחנו נדון על זה ב-13:30.

זה קיים גם היום?

היום הם בחוק אחר, אין להם בעיה, אין להם את המגבלה הזו.

- - -

אנחנו מאפשרים להם היום – את אותו מנגנון ניקח גם במקרה שהם גדלים. מה הכוונה? יש להם היום אפשרות להיות במאה אחוז להיות בבעלות יחידה, בתור זעיר ייעודי, מה שהיה חלק מהחשיבה – אני לא אזכיר פה לכולם. אמרנו שאם הם גדלים, יוצאים מהערוץ הזעיר – יש להם שנתיים למכור. אני חושב שאת אותה מגבלה אפשר גם לקחת לנושא הזה ואז אתה מאפשר - - -

אבל ההכנסות הן מאוחדות?

נדבר על זה בדיון של 13:30.

אני אנסה להיות קצר – אני גם אנסה לעשות סדר בהסתייגויות ובבקשות לדיון מחדש. אני רק אומר למען הפרוטוקול: בסיעה שלנו, הרשימה המשותפת אני הוחלפתי על ידי חבר הכנסת טיבי. ההחלפה הזו לא הושלמה פורמלית על ידי הוועדה או ועדת הכנסת וכתוצאה מזה, בתפר בינינו נפלו כמה קשיים ולכן לא עקבנו אחרי הדברים בצורה מסודרת. חבר הכנסת טיבי יציג את הנושאים שהוא מלווה אותם ואני אציג כמה נקודות, שעל חלקן הוועדה כבר החליטה ועל חלקן – לא. אני אומר כך: נקודה ראשונה היא בסעיף 5 בסעיפים קטנים (ב)ו –(6). זה נמצא בחוק הקיים בסעיף 2, שמתקן את סעיף 5 של החוק העיקרי. אני מבקש להשאיר את הנוסח הקיים היום בחוק שמדבר על מגוון הדעות ולא להסתפק בעידוד התחרות. אני אנמק בהמשך.

הזכרתי קודם ואומר במשפט, שאת הערוץ הזעיר אני מבקש להחליף ב- "ערוץ זעיר לשוני". לזה יש המון משמעויות והמון נקודות. בנושא חובת ההפקה העצמית, אני מבקש שתוגדל חובת ההפקה העצמית אבל היא תיעשה בלי לפגוע בחובת הרכישה ממפיקים ויוצרים עצמאיים. זאת אומרת שחובת הרכישה ממפיקים ויוצרים עצמאיים תישאר בגובה הקיים הנקוב היום בחוק.

אני מבקש למנוע תוכן שיווקי בתוכניות דוקו. אני מבקש להשאיר את המגבלות הקיימות היום בחוק גם בנושא של בעלות זרה גם בנושא של בעלות יחידה.

זה עדיין לא הוצבע.

אז אם זה יתקבל אני מבקש הסתייגות.

בסעיף 9 אני מבקש דיון מחודש שישאיר את חובת הקביעה של כללים לעניין שידור בשפה הערבית - - -

אלה הסתייגויות?

לא, זה בקשות לדיון מחדש.

אי אפשר. הסתייגויות אני אקבל עכשיו. בקשות לדיון מחדש – עברנו.

גברתי, היועצת המשפטית. אין לי שום בעיה שאם הסעיף נסגר ואין אפשרות לעשות דיון מחדש, שהסתייגותי תירשם כתוספת לסעיף. זה ייצר חקיקה מאוד מאוד מסורבלת, אבל אני עומד על זכותי שהדברים שאני רוצה להגיד ייאמרו - - -

ואז התוספת – מצביעים עליה כתוספת?

אני לא מכירה, אדוני, את התהליך הזה. אני חושבת שזכותו של חבר הכנסת דב חנין עד סיום הדיונים להגיש בקשות לדיון מחדש. עם כל זה שזה מטיל עלי מעמסה בלתי אפשרית כמעט – ואני כבר רואה איך אני לא עומדת בזה בכלל. עדיין, אי אפשר - - -

כל מה שרשמת מחייב אותנו עוד פעם הצבעות על רביזיה - - -

לבדוק מה מתוכם זה רביזיה ומה לא רביזיה - - -

אז תזקק ל 3-2 נקודות עיקריות.

אבל ההצעה הזו היא לא קבילה. אם סעיף התקבל וכתוב, למשל, ששידורים יהיו בשפות העברית, הערבית, הרוסית, האמהרית והתיגרינית.

אז יהיה כתוב בסעיף אחר: "...ולמרות האמור בסעיף...".

לא כותבים כך חוק, אני לא אכתוב כך חוק, אני מאוד מצטערת.

דב, בוא תמקד מכל הנקודות שלך שלוש נקודות.

על חלק גדול מהנושאים הוועדה עדיין לא הצביעה.

נקודה אחרונה – זו הבקשה לדיון מחדש שכבר נרשמה. אני מבקש להשאיר בסעיפים - - -

כל התוספת השלישית נפתחה, אז יהיה דיון על זה.

יופי.

ברשותך, 3-2 הערות לאלה TV, הערוץ הערבי. בחלק יכול להיות שדנתם. הנקודה הראשונה – זיכיון לשידורי רדיו. מבוקש כי כל עוד הערוץ הוא במעמד של ערוץ זעיר, סעיפים 41(א), בכל הנוגע, 41(ג), 41(ג)(א) ו-41(ג)(3) ו- (ג)(5) וכן סעיפים 72ג(א) בכל הנוגע ל-41 - - -

אז אמרתי – תבוא ב 13:30 ואז אנחנו נדבר, נצביע על הרדיו.

אני מנהל את ישיבת ועדת הכספים.

אז רק תגיד את דעתך – אתה תומך בלאפשר לזעירים הייעודיים לשמר אחזקות ברדיו, זה מה שאתה אומר.

היושב-ראש בכיוון. זו נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה – סעיף 13. סעיף 71ח(ד) – מבוקש שתחת קביעת התחייבות להשקעה של 20% מתוך ההכנסות - - -

שזה לא יחול על זעיר ייעודי – אני פתחתי על זה רביזיה. אנחנו נדון בזה. זו רביזיה שכבר ביקשתי.

לא הצלחתי לעקוב.

סעיף 13. סעיף 71ח(ד) – מבוקש שתחת קביעת התחייבות להשקעה של 20% מתוך ההכנסות בהפקה ישראלית - -

מה שאתה אומר זה נושא שאני פתחתי עליו רביזיה .

- - כהגדרתה – תבוא התחייבות לכך שלפחות 50% מכלל התוכניות שיופקו על ידי הערוצים הזעירים, לרבות זעיר ייעודי, או בסוגריים – טייבה, תהיינה הפקות ישראליות בהגדרתן.

הנושא שעלה – אנחנו הגדרנו שערוץ בעל רישיון זעיר ישקיע 20% מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית. זה נושא שהסתבר שהוא מקשה במידה מסוימת על חלק מהערוצים הייעודים, ודאי על ערוץ אלה TV ולכן ניסינו למצוא מנגנון אחר. נפתח את זה לרביזיה ונדון. בכוונתי כן ללכת לקראת אלה TV בעניין הזה.

תודה רבה.

הנקודה השלישית - סעיף 21(5), נדמה לי שזה הוצג על ידי אחרים ואולי גם על ידי היושב-ראש בכבודו ובעצמו – מבוקש שהמועצה לשידורי כבלים ולווין תבהיר מה הן מחויבויות העבר הרגולטוריות בהן נמצאה אי עמידה ושיובהר כי מחויבויות העבר הרגולטוריות האמורות יהיו כאלה שניתן להמירן בחובת השקעה של 20%.

נכון. זה הסעיף. אז מה אתה רוצה לעשות אתו?

מה שלא ברור – שאם יהיה פה גם מצב שבו המועצה תאמר – יש גם הפרות, או אי עמידה, שלא ניתן להמיר אותן להפקות מקומיות ואז יהיה לנו מצב שבעצם לא עשינו כלום כי הערוץ לא יהיה זכאי לקבל רישיון מהרשות השנייה, וכל הדיונים שעשינו פה היו לריק כי הערוץ ייסגר.

זה כמו אם אתה מקבל בעבודה שלך דוח – אז אתה משלם את זה.

נובע מאי עמידה בהפקות בסוגה. זה יומר בשיטה שאמרנו.

רוב רובן המוחלט של המחויבויות הכספיות של הערוצים נובע מאי עמידה בהפקות למיניהן, או התחייבויותיהם המכרזיות שהיו להפקות בסוגה. זה יומר בשיטה שאמרנו. אם יש חוב – סתם אני זורק – שעולה כסף לשלם X עבור רישיון ולא שילמת, את זה אי אפשר לעשות.

אנחנו לא מדברים על זה.

אלא על מה?

אני לא יודע על מה, אבל אני רוצה לדעת - - -

אבל אני גם לא יודע על מה. זה בדיוק העניין.

לפרוטוקול – גם אנחנו לא יודעים על מה.

לא הבנת מה אני רוצה. אז קודם אני אסביר. כל מה שאני מבקש זה שתבוא המועצה ותגיד האם יש אי עמידה בתנאים כאלה או אחרים שלא ניתן להמיר אותם בהפקות מקומיות, והאם אי עמידה שכזו יכולה להיות משהו שמונע רישיון.

קודם כל, ככל שידיעתי משגת, החובות נוגעות להפקות מסוג כזה או אחר. בי"ת, אני רוצה אני רוצה להזכיר ולחדד שמי שיקבע את עקרון ההמרה והאופן שלו זה לא המועצה לשידורי כבלים ולווין אלא הרשות השנייה.

זה לא מה שכתוב בהצעת החוק. בהצעת החוק כתוב שהמועצה לשידורי כבלים ולווין היא תקבע - - -

לא. היא תעביר סיכום מסודר. הם יעבירו את הסיכום שלהם מי שינהל את הגבייה דרך המנגנון הזה זה הרשות השנייה.

ולא רק זאת, אני מזכירה שהבדיקה לגבי השנה הנוכחית עוד לא התחילה בכלל. אז איך אפשר - - -

אם אפשר בעניין הזה רק לחדד, כי אתה עכשיו אמרת שזה כולל גם סוגה עלית, ההגדרה איפה שזה כתוב כרגע בחוק לא ברורה, ולא נובע מכך ש - - -ולכן אני מבקשת לחדד - - -

זה – תגידי לי למה לא, בואי נסתכל.

אז עכשיו יש על זה דיון?

לא, אני קורא את הסעיף שעליו מדבר אחמד טיבי: "לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהם ערב יום התחילה לפי חוק התקשורת...." – זו ההגדרה: "מחויבויות שחב בהם ערב יום התחילה לפי חוק התקשורת, או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה נוסף על ההשקעה 20% לשם קיום ההתחייבויות כאמור". מה לא ברור בזה?

סעיף (ב).

"(ב) מחויבויות שהמועצה לשירותי כבלים ולווין קבעה שניתן היה לקיימן על ידי הוצאת על הפקות מקומיות ניתן לקיימן...." =- זה ברור שכאן זה גם סוגה עילית, זה ברור. זה לא ברור?

- - -

זה הגיוני. את הדבר הזה אני יכול להבין.

אני חוזר ואומר עוד פעם שבניגוד למה שנאמר כאן, כתוב כאן במפורש שמי שיקבע אם זה ניתן להמרה - - -

אני אגיד לכם. אנחנו בנינו מנגנון להחזר החובות דרך הניהול של הרשות השנייה. במנגנון כתוב שהמחויבויות הן רק על הוצאה על הפקות מקומיות, אבל ברור שאם היו מחויבויות גם לסוגה עלית הן גם נמצאות שם, במנגנון הזה. כל מחויבות להפקה בעניין הזה צריכה להיכנס שם. לכן צריך להוסיף סוגה עלית לסעיף, זה הכל.

הכוונה היא שיומרו הפקות מסוגה עלית להפקות מקומיות רגילות?

אני רוצה שיהיה להם מנגנון שהם יוכלו לפתור את כל החובות שלהם. כל מה שיש להם בהפקות מקומיות בסוגה עלית – יוכלו לעשות מצדי בהפקות מקומיות.

לא, אי אפשר. סוגה עלית זו סוגה עלית.

אז מה שבהפקות מקומיות – בהפקות מקומיות ומה שבסוגה עלית – סוגה עלית. בסדר. 20% מההכנסות יופנו או להפקות מקומיות או לסוגה עלית, בהתאם לסוג ההתחייבות. בסדר?

אני רוצה לומר שלא זה מה שכתוב. דווקא אפשר יהיה להמיר את זה להפקות מקומיות – זה מה שכתוב, כי יש את הסיפה שאומרת: "ולא יחולו לעניין זה הגבלות סוג תוכן ההפקות המקומיות".

סןגה עלית מוגדר כהפקה מקורית?

זה סוג של הפקה מקומית, כן.

אז הנה, החוק מקל על מה שהמשרדים רוצים.

לא, - - - משהו אחר. הסיפה הזו נועדה כי אם הם היו אמורים לעשות - - -מורשת, אז הם לא יצטרכו לעשות דווקא מורשת.

אז בואי נגיד שהנוסח הנוכחי הוא רחב ממה שהיתה הכוונה שלכם, אם כך.

- - -

מה רמת המחויבויות בסוגה עלית – סכומים גבוהים או לא? על מה אנחנו מדברים?

לא, לא סכומים גדולים.

נו אז מה אנחנו מתעסקים בסכומים נמוכים? עזבו, אני לא מתעסק בזה.

אז מה אתם רוצים שייאמר, בעצם?

אני אגיד כך – כל המחויבויות שלכם בנושא הפקות יכולים לחזור דרך 20% השקעה מהמחזור. אני מקבל את הערת המשרדים שמה שאמור להיות הפקה מקומית יהיה הפקה מקומית, ומה שאמור להיות סוגה עלית יהיה סוגה עלית. אנחנו נוסיף את התיקון הזה, וזה נראה לי הכי נכון.

אז צריך להעמיד את הסעיף לדיון מחדש.

לא, לא צריך להעמיד לדיון מחדש. לא, לא. הסעיף הזה אושר ב-23 בינואר, אם אנחנו מדברים על סעיף קטן (ב). אני העברתי את הנוסח להערות המשרדים כדי לשפר את הנוסח, לוודא שזה תואם להחלטת הוועדה. מה שנאמר לי עכשיו, שהנוסח לא מדייק עם החלטת הוועדה ולכן אני אדייק אותו ברמה של נוסח, לא ברמה של דיון מחדש.

אז העניין פתור, לתפיסתכם.

אני מבקש להצבעות שלפחות בכל הנוגע למה שנשאר עכשיו ליוצרים ומה לא – איבדתי קצת את הכיוון. הרי אתה לא מתכוון לחסל אותם. פתאום בלי לשים לב אנחנו נותנים פה מכה בפגוש, פה ירידה – אתה לא שם לב. עוד קצת ועוד קצת, בלי לשים לב עם כל אמירה שלך.

אמרת משהו לא מדויק – את המחויבויות, אם הן כן או לא ניתנות להמרה – זה לא הרשות השנייה קובעת. זה כתוב במפורש: מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ושירותי לווין קבעה שניתן לקיימן על ידי הוצאה על הפקות מקומיות.

שיש כבר קביעה בעבר.

נכון, שהמועצה לשידורי כבלים ולווין היא זו שצריכה לקבוע אם זה ניתן להמרה או לא ניתן להמרה.

לא, נחשון. אני לא מבין מה אתה לא מבין. כמה שנים אתה ברשות הכבלים והלווין?

אני הרבה מאוד שנים.

הרשות השנייה יודעת מה קרה שם?

כן.

לא. הרשות השנייה אין לה מושג עכשיו. שאלתי: הרשות השנייה ידעה מה קרה שם?

לא.

אז זה בדיוק מה שכתוב, שהרשות לכבלים ולווין תגיד מה היה, תעביר את מה שהיה לרשות השנייה, והרשות השנייה תנהל את זה, זה הכל.

זה כל מה שאני מבקש.

זה מה שכתוב. נגמר הדיון.

לגבי הדברים שביקש דב חנין – הרצון שלו להכניס את הנושא הייעודי. מה שאני מציע, אדוני, אם אנחנו רוצים אולי פשוט להוסיף לסעיף 5 – כשאנחנו מחקנו את כל תפקידי הרשות וסמכויותיה, הקודמים, אפשר להחזיר חזרה לפחות - - -

נדון על זה ברביזיה על סעיף 5. אני לא רוצה לפתוח דיון עכשיו.

אני רק אגיד את ההערה שלי – תחליטו. שאחת המטרות תהיה לקיום שידורים בשפות זרות לעולים חדשים ולתיירים – להשאיר את זה בגדר הסמכויות של הרשות, הקיימות.

זה מתנגש עם כל פתיחת הרגולציה.

אני מבקש לפתוח את סעיף 71ח(א)(2) להצעת החוק.

פתחנו את הרישה.

אני לא יודע אם אני רוצה לפתוח את הרביזיה הזו. אני אסביר לך למה. אתה מבקש רביזיה על סעיף 71ח(2) שלא פתחנו עליה רביזיה עדיין. אני מקריא את הסעיף: "בסעיף 85א(א) במקום "10% מזמן תשדירי פרסומת ביחידת השידור שלו בזמן השידורים שלו, כהגדרתו לפי העניין, יקראו: "25% מזמן שידור תשדירי פרסומת על ידו". זו הטבה שנתנו לערוצים הזעירים שיוכל להיות מוגבל לא למפרסם של מקסימום 10% אלא ל-25%. אני אומר לך שהיה פה דיון מאוד סוער בעניין הזה. יש פה מגוון רחב של שיקולים ועשינו פה מנעד – הרי 10% אומר שאתה צריך לפחות 10 מפרסמים גדולים, אתה לא יכול פחות. מצד שני אמרנו – הזעירים, בצדק, יכול להיות שהם אפילו לא ממלאים את זמן השידור שלהם. לכן נותרה סיטואציה שמצד אחד כן רצינו להגדיל, מצד שני באו ואמרו – אתה פותח פה איזה נתיב שיבוא מישהו, יקים ערוץ וישדר רק את הפרסומות שלו – ערוץ תנובה, למשל. אני מבקש שתשקול את זה. אני לא רוצה להצביע על זה. אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. יהיה בלתי אפשרי לתת את זה, אנחנו ניכנס לסחרור שיכניס פה הרבה מאוד גורמים. אני מבין את הבעייתיות של העניין, אנחנו לא יכולים לאפשר שייכנס שחקן כמו "תנובה" ויפתח ערוץ מסחרי, וזו המשמעות אם אנחנו פותחים את זה.

אבל אם זה לא מסחרי? אם זה משהו שזה מלכ"ר, פעילות שאדם עושה אותה- - -

אז אתה אומר להחריג את זה למי שהוא לא מסחרי, שגורם שהוא לא מסחרי יוכל - - -

אנחנו פשוט מעוותים כאן גם את נושא ההפקות אבל גם את נושא הפרסומות. יש איזושהי מתכונת שבה עובד הפרסום. הוא עובד לפי ה-share, לפי החלק של התפוצה, הרייטינג של כל ערוץ. בדרך כלל, ככלל - - -

יש לי רעיון. ואם אני אכתוב שלא התקבלה תמורה?

אין דבר כזה. תמיד יש תמורה. נתתי לך את אמזון כדוגמה. אף אחד לא כותב משהו, לא עושה משהו, לא מפרסם משהו בלי שהוא מקבל משהו בתמורה.

אני כרגע לא רוצה להצביע על זה. אני רוצה שתחשבו על זה. עד 12:30 נחליט על זה.

אולי אפשר לתקן את זה ל-50%? אני מבין אותך – שזה לא יהיה משהו מלא.

אבל תראה מה אתה עושה – אתה לוקח מפרסם, אני יודעת שאתה חושב על מקרה מאוד ספציפי - - -

- - -

בסוף החוק הופך להיות כלל בשביל כולם, כי על זה יתלבשו גם עוד, אחרים. יבוא מפרסם אחד וישים 50% בערוץ אחד, שיבשת ואיבדת את שיטת הפרסום שהולכת לפי חלוקה, נתחים, בערוצים השונים. אתה צריך לחשוב על מתכונת אחרת כי באופן הזה אתה מעוות את שיטת הפרסום.

אני מבקש עד 12:30 לחכות עם זה.

אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו בסעיף 6. אני מקריא את הסעיף:

תיקון סעיף 33א
6.

בסעיף 33א(א) לחוק העיקרי, אחרי "למבקש רישיון כאמור" יבוא "אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית".

דנה, אתם רוצים את התיקון הזה?

כן.

תסבירי אותו וגם את הסעיפים הנוספים שאתם מבקשים תיקון בהם. מדוע ההצעה שהגישו נציגי הערוצים האחרים שרצו לתקן את ההגדרה של "שידורי טלוויזיה" איננה טובה.

חשבנו על זה הרבה בעקבות ההערה של דב. אנחנו חושבים שלא צריך לשנות את ההגדרה של "שידורים" וזאת בגלל החובה לרשות את מי שרוצה להפיץ אלחוטי. נושא שידור אלחוטי, בזה אנחנו לא נוגעים. הפתרון שמצאנו בעיה שהעלית היא לומר – מי שרוצה לשדר בדרך אלחוטית הוא טעון רישוי, אולם אפשר לקבל רישיון גם מי שלא משדר ומבקש להפיק את ה בדרך אלחוטית.

זה בסדר, רק שלא פתרתם את הבעיה. אין שום בעיה שיהיה כתוב כמו שאתם מציעים שמי שטעון רישיון - - - יהיה חייב לקבל רישיון, אבל את הבעיה של החלת החוק על שידורי טלוויזיה שאינם אלחוטיים והחובה המקבילה, חובת ההעברה של הכבלים והלווין לפי 6כא – לא פתרתם. את הבעיה הזו תפתרו - - -

זה שני דברים שונים. קודם כל אנחנו נמצאים פה בהגדרה של מה טעון רישוי. לזה לא קיבלנו את הערתך, ואנחנו משאירים את החובה של הרישוי על מי שמפיץ בדרך אלחוטית.

- - -

הגעתם להסכמות? אז מה המסקנה, שצריך את תיקון הסעיף הזה?

כן.

בסדר הדברים הנכון – אנחנו שלחנו שני סעיפים שאנחנו חושבים שהם צריכים התאמה בגלל השינוי של סעיף המטרות. זה מה שאדוני ביקש בדיון הקודם.

מול הרשות השנייה, לא - - -

לא, זה תיקון חוק הרשות השנייה. מתי להעלות את זה? אלה סעיפים שנוגעים לקביעה של לוח שידורים, סעיפים 63ב' - - -בעצם יש שם סמכויות לרשות השנייה ומגבלות.

מה שאנחנו אמרנו – שהתהליך הזה צריך להתבצע מול הרשות השנייה כי גם ערוץ 20 וגם ערוץ אלה וכולם העלו טענות שיש המון תקנות והמון דברים - - -

אבל זה החוק, זה לא התקנות.

גם בחוק, גם בחוק.

אז צריך לעשות את זה כאן, הרשות השנייה לא יכולה לשנות את החוק. זה בדיוק מה שהיועצת המשפטית ביקשה ואתה ביקשת בדיון הקודם – שאם אנחנו חושבים שיש הוראות בחוק שצריכות להשתנות כנגזרת של שינוי סעיף 25 ו-24, אז צריך להכניס אותם כאן. אני שואלת רק מתי סדר הדברים הנכון להעלות אותם? שלחנו לכם ביום ראשון בערב את הנוסח.

גם לנו יש תכף סעיף שלא נדון ולכן הוא לא צריך רביזיה.

כל הדברים שלא נדונו ולא מופיעים פה ולא דורשים רביזיה יידונו ב 13:30 יחד עם הרביזיות, בצורה מסודרת. שני סעיפים והסעיף שלכם, גם הערבויות, נדמה לי – כל זה ב 13:30.

אדוני?

אני מקבל את ההצעה שלך לרביזיה. נצביע עליה ב- 13:30. רביזיה 71ח(א)(2).

אז הגענו להחלטה שהסעיף הה ראוי להצביע עליו. אני מעלה להצבעה את סעיף 6 כפי שקראתי אותו קודם. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 5

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 6 התקבל.

סעיף 6 אושר.

חברת הכנסת השכל הצביעה במקום חבר הכנסת נגוסה.

במקום יואב בן צור הצביע חבר הכנסת מלכיאלי. אנחנו נדון ונצביע על תיקון סעיף 41. אני קורא אותו. זה אחד הסעיפים המהותיים והחשובים.

(היו"ר איתן כבל, 12:02)

תיקון סעיף 41
7.

בסעיף 41 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "וחמישים ואחד אחוזים" יבוא "ועשרים ושישה אחוזים";

(2) בסעיף קטן (ב2)(4), במקום "מחמישים ואחד אחוזים" יבוא "משבעים וארבעה אחוזים".

תיקון סעיף 60
8.

בסעיף 60 לחוק העיקרי, במקום "שישים וחמישה אחוזים" יבוא "חמישים אחוזים".

אלה שני הסעיפים, שתי שורות קטנות שיש להן משמעות כבדה מאוד. מדובר בסעיף (1) – זה קצת הפוך כי זו אחזקה ישראלית שמחויבת בחוק שיורדת מ-51% ל-26% ומאפשרת בעצם 74% אחזקה של גורם זר. סעיף (2) מדבר על כך שהמחויבות שהיתה עד היום של גורם אחד שלא יוכל להחזיק יותר מ-51% למעשה יוכל להחזיק עד 74%.

למה לא 100?

יש 100 לזעירים? כשהם גדלים מעל - - - הם מוכרים. בזמן שאני אומר פה מצייצים נגדי אז אני רציני לכל מה שאומרים. דווקא לגבי הדיון של מחר.

- - -

זה לא אני צייצתי.

זה נושא שמן הסתם ייקח לנו זמן, גם דנו בו בעבר. ברור שיש בחובו גם אלמנט שיכול לייצר הפרעה בשוק אבל הסעיף הזה נחוץ כדי שנוכל להיות בשוק רב ערוצי, עם כניסה של שחקנים נוספים, עם השקעה הונית נוספת. אם לא נאפשר את זה אז אנחנו הורגים את השוק – זה לתפיסתי, אני אומר לכם, כמובן. כל מה שאני אומר הוא לתפיסתי. יכולות להיות פה דעות שונות ומן הסתם יש. "רשת", אתם פה? יש לכם משקיע זר?

יש לנו משקיע שהשקיע 35 בחברה.

מי זה?

אנדמול - - -

מתי בוצעה ההשקעה הזו?

ב-2014.

אני רוצה שתספרי לי מה התהליך של בחירת או אישור משקיע זר, לפחות כמו שאתם נתקלתם. זה מאוד חשוב לי שחברי כנסת יבינו, כי אחד החששות הגדולים שעלו על ידי חברי הכנסת – הם אמרו: אנחנו רוצים להבין מה המנגנון שמאפשר בכלל השקעה של משקיע זר, והאם למדינה יש פיקוח בעניין. יש לנו פה מקרה של השקעה של משקיע זר של חברה שהיא מסחרית, שידור מסחרי משמעותי – "רשת", ואני רוצה לשמוע - - -

רגע, רגע, - - -

איילת, אני מנהל את הדיון.

עם כל הכבוד, הם לא משרדי ממשלה.

את תקבלי זכות דיבור.

אפילו "רשת" לא - - -

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

למה אתה קורא לי לסדר?

כי את מפריעה לי.

לא, אני לא מפריעה לך. זה בסדר שאתה - - -

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. את רוצה לצאת החוצה?

- - -לא ראויה, לא ראויה. זה נושא מאוד - - - -

טוב, אני קורא לסדר פעם שנייה. את תצאי עוד רגע.

מהמם. פשוט נהדר.

את רוצה לצאת? איילת את רוצה לצאת?

אני חושב שאתה מנהל את הדיון בצורה לא ראויה. יואב, אני אומר את מה שאני חושבת.

לא, את לא תתפרצי.

סליחה. אתה - - - אתה מבקש מגורם מסחרי לתת תגובה לפני משרדי ממשלה.

עוד פעם אחת אני מוציא אותך. את לא תפריעי לי לנהל את הדיון.

אתה תיתן למשרדי ממשלה להגיב.

אני קורא לך לסדר פעם שלישית, נא לצאת החוצה. את יכולה לחזור עוד 10 דקות.

אני לא יוצאת, לא יוצאת.

את לא תפריעי לי לנהל את הדיון, אל תשתלטי פה על הדיון.

לא השתלטתי, אתה מנהל אותו גרוע.

תוציאו אותה החוצה.

(חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין יוצאת מן הישיבה)

לא, אני לא אצא. זה נושא שיש לי הסתייגות עליו יואב.

אני רוצה שהיא תצא החוצה. לא מעניין אותי. היא לא תפריע לי לנהל את הדיון. תוציאו אותה החוצה ל-10 דקות.

אל תוציא עלי את העצבים שלך מוועדת פנים. מה זה הדבר הזה?

עשר פעמים אמרתי לך לא להפריע.

- - - לא עשר דקות, שתי דקות ואני חוזרת. אתה לא תמנע ממני להגיד - - - מהותי שיש לי הסתייגות מהותית בו.

את לא תשתלטי על הדיון ואת לא תפריעי.

- - -עצבני ומוציא את העצבים שלך.

אני אומר עכשיו לכל חברי הכנסת – אני לא אאפשר התנהגות כזו, זה בלתי נסבל. ניסיון הטרור הזה לא יהיה פה בוועדה. עשר פעמים אמרתי לה להפסיק להפריע, היא החליטה להשתלט על הדיון. זה לא יקרה פה.

זו לא השתלטות, זו הבעת דעה.

עיסאווי, זו השתלטות.

זו הבעת דעה.

עיסאווי, זה היה חריג ובלתי נסבל.

בבקשה, "רשת".

לפי חוק הרשות השנייה יש צורך, בעצם, להגיע למחזיק היחיד שמחזיק בחברה שעתידה להחזיק בבעל רישיון. משמעות הדבר היא שבאמצעות מהלך של הגשת פרטות, שהם בעצם מסמכים שמפרטים מה הם אחזקותיו של אדם, האם יש לו איזה נגיעות פוליטיות, אחזקות שהן פוליטיות, אחזקות באמצעי פרסום, איזושהי מעורבות במפלגות, בעיתונים – לא משנה מה מקום מושבו בעולם, הוא חייב לפרט על כך. אני יכולה לומר כאן כי זה סוד גלוי, ש "באנדמול שיין" שמחזיקה ב "רשת" שאחת האחזקות בהן היא חברת הפולו העולמית, קרן הון סיכון – הגענו עד למחזיקים היחידים בקרן הון הסיכון הזו. נאלצנו והם נאלצו לגלות את עסקיהם בפני הרשות השנייה.

חשיפה מוחלטת.

חשיפה ברמה חסרת תקדים, אולי, בעולם.

הרשות השנייה, האם משהו מהבדיקה הזו השתנה או שזו הבדיקה שתהיה גם בכל הליך עתידי נוסף, בעקבות שינוי החוק שעשינו כאן?

זו הבדיקה שמתקיימת ושתהיה לגבי כל משקיע, לאו דווקא זר. זו הבדיקה שמתקיימת לגבי כל מחזיק בבעל רישיון. אנחנו כן מבקשים להגביל את ה-74% הנותרים שיכול להחזיק בהם אדם זר, שזה לא יהיה חברה או יחיד – חברה שהתאגדה במדינות עוינות, למשל.

זה ברור. אני אגיד לך יותר מזה – שזה לה יהיה חברה - - -איך הגדרת את זה?

מדינות עוינות לפי ההגדרה של צו איסור הלבנת הון.

אז זה לא יהיה במדינות עוינות לפי צו איסור הלבנת הון. את זה אתה צריך בלי קשר, גם היום, לצורך העניין. ב-49% אתה צריך את זה.

זה לא משהו שאתם רשאים בלאו הכי? בניגוד לטובת הציבור, או משהו כזה?

נכון, יש את טובת הציבור אבל אם כבר משנים את זה - - -

- - -

אז למה צריכים עכשיו לכתוב את זה. נניח שהחברה לא התאגדה במדינה עוינת אבל ברור לך שהזהות של האנשים – הם עוינים, בגלל ה - - - שלהם?

אז ברור שאני אעשה שימוש בטובת הציבור.

אז אולי כדאי לא לייחד את הדבר הזה כי דווקא זה עלול להתפרש כמצמצם את הסמכות שלך ולא כמרחיב אותה.

אז האם השינוי הוא נדרש או לא?

ממש לא, הוא אף עלול לקלקל.

אני כן רוצה להוסיף עוד שינוי ואני רוצה שתהיה התייחסות לנוסח הזה. מכיוון שכן יש כוונה להעלות את האחוזים של הבעלות הזרה, אני רוצה לתת סמכות במקרים שבהם יהיה בעל רישיון של ערוץ ברוב של בעלות זרה או ערוץ זר, לצורך העניין, שפועל בישראל, בין אם תחת חוק הרשות השנייה או חוק רשות הכבלים והלווין, אם הוכח כי אותו ערוץ תומך במעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, 2016: "...סיוע או שידול למעשה טרור ..." – זאת אומרת – אם יש ערוץ בבעלות זרה או ערוץ זר שלמעשה פועל כתומך טרור, אני רוצה שתהיה סמכות לשר - - -

מותר להיות זר, רק לא תומך טרור.

נכון.

אני לא מבין. יואב - - -

רגע. לתת סמכות לשר - - - "....השר בהחלטת ממשלה, לבטל את הרישיון של אותו ערוץ".

אנחנו נגד השתלטות זרה או נגד טרור?

גם וגם. לא, לא נגד השתלטות זרה. נגד טרור.

ומה לגבי השתלטות זרה?

74% - אין לי בעיה.

רשמתי, אני לא בטוחה שאני מבינה מה המשמעות של זה חוץ מהעניין שאדוני מציע שביטול רישיון - -- זאת אומרת שמתן רישיון נעשה על ידי הרשות השנייה שאמורה לשקול גם את טובת הציבור או ביטחון הציבור – אינני זוכרת איך קוראים לזה - - -

הפוליטיקאים יחליטו על ביטול.

עכשיו – פתאום הביטול תהיה על ידי הפוליטיקאים. זו המשמעות של זה.

אני אסביר עוד פעם את המשמעות: ניתן רישיון לערוץ שיש בו אחזקה זרה מעל 51% ובמהלך השנים פתאום קרה משהו באותו ערוץ, אחרי שהוא קיבל את הרישיון הוא פעל כתומך טרור – כפי שהגדרתי אותו. אני, בסיטואציה הזו רוצה שהוא יפסיק לשדר במדינת ישראל.

למה הפוליטיקאים?

מדוע לא הרשות השנייה?

השר והממשלה ימליצו לרשות השנייה על ביטול הרישיון. או ינחו – ינחו על ביטול הרישיון.

למה פוליטיקאים?

אתה רוצה טרור?

אתה רוצה סתימת פיות פוליטית?

- - -

הכוונה האם התוכן של השידור תמך בטרור או הפעילות של הבעלים הזר?

לא, לא. תוכן תומך בטרור.

אז למה זה קשור לבעלים זר?

אם זה בעלים ישראלי יש לי סמכויות אחרות. לבעלים זרים אין לי.

אדוני היושב-ראש, גם בשיחות המקדימות בינינו אמרתי לך שמבחינתי זה סעיף בעייתי מאוד, ואני רוצה להסביר. תראו. אמרתי לכולם שאני לא מאלה שעומד על רגליו האחוריות ברצון לשנות או משקיעים זרים או זה - - אדוני היושב ראש, תראה. זה נושא שאי אפשר – עם כל הכבוד, אפשר להבליג פה על כל מיני דברים שהסכמנו והכנסנו כאן, יותר ופחות. אבל זה אחד מהנושאים שאני באמת אומר לכם – זה ברור לי שאני מתנגד. אין לזה קשר לתמיכה או אי תמיכה בטרור, כי כל מי שתומך בטרור ממילא יטופל בדרכים האחרות. זה לא העניין, זו לא הנקודה. קודם כל ולפני הכל אני מאלה שסבורים שהנושא הזה חייב להידון בשיקול דעת. אינני מאלה שבאים ואומרים שהעולם השתנה, הוא השתנה אפילו מאוד מאותה תקופה. אבל פה זה לא נושא ש- - - יש לו משמעויות, אני כבר אומר לך. אם המשמעות תהיה שבקרוב נשמע על מישהו מסוים שזה בסוף בסוף כל מה שעשית לא עושה את זה, אבל אולי אפילו אתה לא מודע לזה, זאת אומרת שכל התהליך הזה בסוף כי מישהו יושב עכשיו במדרון אחורי, ממתין להגשת התשורה עבורו. זה מסוג אותם נושאים שראוי להביא אותם לדיון – משרד האוצר, משרד המשפטים. אני מתחייב לך בוועדת הכלכלה – אם צריך אז בלוח זמנים שאפשר לתחום אותו לדיון, אבל זה חייב להיות דיון אחד פה. לכל חוק יש 3-2 נקודות שאתה אומר עליהן שאלה אבני הראשה של החוק. זו אחת האבנים המרכזיות כי בסוף יש עוד מישהו שעלול לחשוב שכל החוק הזה הוא רימון עשן, רימון עשן אחד גדול בשביל סעיף אחד או שניים. זאת אומרת, כל מה שאנחנו עושים פה זה בשביל שבסוף נמצא את עצמנו מאשרים סעיף אחד שהוא יותר מהותי מכל הסעיפים האחרים.

אתה רוצה להתייחס גם לבעלות הזרה ולשאר הדברים בסעיף?

אני לא מתעסק עכשיו - - - אינני מתנגד, אני לא רוצה להצביע נגד סעיפים שאני חושב שראוי שיידונו בצורה מעמיקה. אני חושב שהסעיפים האלה צריכים להשתנות. יואב, אתה מוביל עד לרגע זה, אני לא רוצה לחשוב אם מישהו אחר היה יושב במקומך. אבל שלא נמצא את עצמנו שאתה לוקח את זה למקומות לא נכונים.

נדמה לי שעמדת הממשלה צריכה להישמע, ואחר כך חברי הכנסת יגיבו.

אני בגלל זה הוצאתי מהדיון. אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה.

לא. את יצאת מהדיון כי ההתנהגות שלך היתה בלתי נסבלת.

ברור. כי ההתנהלות שלך מדהימה.

אז עמדת הגורמים המקצועיים באוצר היא כך: לגבי הנושא של בעלות זרה, של לתת שליטה לבעלות זרה בערוץ מסחרי זה דבר מהותי ביותר. הדבר הזה כרגע מובא לפה – הנושא של שליטה בבעלות זרה לערוץ מסחרי, שכמובן צריך לזכור שערוץ מסחרי שמשדר חדשות משפיע על דעת קהל. אנחנו מדברים על נושא של לתת שליטה לגורם זר זה נושא שצריך להיות לדעתנו לאחר דיון מעמיק מאוד במשרדי הממשלה, עמדת ממשלה ברורה לגבי השלכות שיש לנושא הזה, ולאחר מכן דיון מעמיק בכנסת והשמעת כל הדעות על כל המגוון שבהן לחברי הכנסת על מנת שיקבלו החלטה בנושא. אני ציינתי בוועדה שמבדיקה שעשינו יש לא מעט מדינות שהטילו על עצמן מגבלות של שליטה בבעלות זרה. אנחנו מדברים על מדינות מפותחות, כמובן, כגון צרפת, קנדה, ספרד ומדינות שהטילו על הרגולטור לשקול כל מיני שיקולים, כמו אוסטרליה, גרמניה ומדינות אחרות. יש כאן נושא שמדינות סברו שהוא במהות של החקיקה שלהן שנוגעת לכדי הנושא של ערוצי ברודקסט שמשפיעים על דעת הקהל. אני סבורה שהנושא של להגדיל ולתת שליטה לבעלות זרה עלולות להיות לו משמעויות שכרגע אינן נדונות כאן - - -

לא, הן נדונות כאן. אולי לא נותנים להן משקל עודף אך - - -

הן לא נדונות כאן במובן של המהות שהובאה עמדת ממשלה סדורה בנושא, הדבר הזה לא התקיים ולכן אני חושבת שהנושא הזה לא צריך להיות מאושר באופן הזה. זה לגבי בעלות זרה.

אני רוצה להמשיך לגבי התוספת שנאמרה עכשיו על ידי כבוד היושב ראש, לגבי זה שהשר והממשלה יוכלו להביע את עמדתם. המשמעות של דבר כזה היא שהממשלה יכולה לסגור ערוץ. הדבר הזה הוא כמובן מעורבות פוליטית בתוך הנושא של הערוצים המסחריים שמשפיעים על דעת הקהל. החוק מגדר את הדבר הזה בצורה מאוד ברורה בכך שיש רשות שנייה שהיא כמובן הגוף הרגולטורי שאמון על הנושאים האלה, ומרחיק את זה מטיפול הממשלה. אני חושב שאת הנושא הזה חשוב מאוד לשמור, חשוב שלא לתת כאן לממשלה מעורבות בנושאים הללו, ולכן צריך להשאיר את זה בידי הרשות השנייה ולתת להם לנהל את זה באופן עצמאי ומנותק מהממשלה.

לגבי בעלות יחיד – הנושא של שליטת יחיד כמובן מוסיף רמה נוספת בעניין הזה של פלורליזם.

אתם מתנגדים לזה?

כן.

אז רגע, מה עם הערוצים היעודיים, אתם רוצים לסגור אותם?

אנחנו לא מדברים על סגירה. אנחנו חושבים שאפשר בהוראות שעה לייצר תקופה מסוימת שבה ערוצים עוברים ולאחר מכן לחייב את הסיפור של מכירה, כמו שעשית לגבי ערוץ 24 וכמו שעשו לגבי - - -.

לגבי הנושא של שליטת יחיד – הנושא של שליטת יחיד, כאשר אנחנו מבינים שבמדינת ישראל, בגלל שאנחנו מדינה יחסית קטנה בהשוואה לחלק למדינות העולם האחרות יכול להיות שיהיו כאן הרבה מאוד ערוצים היא כמובן יכולת מוגבלת בפן הכלכלי. יהיו מספר מצומצם של ערוצים. הדבר הזה, ברגע שקובעים בעלות יחיד, הוא בא לידי ביטוי בכך שבעל השליטה בדירקטוריון הוא כזה שאין מספיק דיונים במובן הזה שיש גורמים שיכולים לאזן אחד את השני ולייצר יותר פלורליזם במגוון הדעות שהערוץ הזה מביא לידי ביטוי כשהוא נותן את השידורים שהוא משדר לציבור, שמשפיעים על דעת הקהל, כפי שנאמר.

את לא חושבת שזה קיצוני מדי?

ומה יש להגיד על עניין ה - - - אין לכם שום עמדה בעניין הזה?

רק רגע, אני לא הפרעתי לך.

הנושא של מספר שכפי שהיה עד היום – שזה 51%, מה שנתן משקל הרבה יותר משמעותי בדירקטוריון, בוועדות וכו', ובהשפעה על הערוץ הוא נושא ששומר על הפלורליזם ואני חושבת שיש חשיבות להשאיר אותו ולא לאפשר בעלות יחיד - - -

אני אתחיל מההצעה שהעלה יו"ר הוועדה. אני רוצה קודם כל להזכיר לחברי הכנסת שכבר היום בחוק לעניין מתן רישיון יש סעיף שמעניק למועצת הרשות השנייה סמכות לשקול גם את טובת הציבור וגם את ביטחון המדינה במתן רישיון. דבר שני, קיים גם סעיף 46 לחוק הרשות השנייה, שאומר כך: "מורשה שידורים לא ישדר שידורים שיש בהם בין היתר הסתה לגזענות, לאפליה ולפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני אדם על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, אורך חיים או מוצא". זה קיים היום בחקיקה, וכמובן, קיים הדין הכללי שמתייחס למשל לחוק המאבק בטרור, וכו'. בהתאם לרגולציה - - - בחוק התקשורת. הסעיפים האלה קיימים, אני לא רואה מה הצורך להוסיף פה סעיף שמאפשר בעצם לשר לסגור ערוץ בעילות שהציג יו"ר הוועדה.

אני רוצה גם להזכיר לחברי הכנסת שממש לא מזמן המחוקק בחר לבטל את פקודת העיתונות, שהיא פקודה מנדטורית, שהעניקה בין היתר סמכות לשר הפנים לסגור עיתון. הפקודה בוטלה בידי המחוקק, בין היתר גם היתה ברקע עתירה לבג"ץ בנושא הזה ובעצם זה המקבילה, אותו הדבר. שם דובר על הסמכות לשר לסגור עיתון וכאן מדובר על סמכות לשר, לא למועצה הציבורית בעצם לסגור ערוץ. אני מדגישה שוב: גם החוק הספציפי הזה מתייחס לעניין של הסתה. זה לגבי הנושא הראשון.

לגבי הנושא של בעלות זרה ובעלות יחיד – חשוב לי לחדד את הקשר ביניהם. זה לא בעלות זרה בנפרד ובעלות יחיד בנפרד, אלא יש בעצם גם אפשרות לאחזקה של יחיד ב-74% מהבעלות שהוא יהיה גם זר. הוא גם יכול להיות זר. בעלות יחיד, כפי שהתייחסנו בדיונים קודמים – נועדה בעצם למנוע מצב שבו בעל המאה יהיה בעל הדעה. בעצם, הרצון בסף שמטיל מגבלה על בעלות יחיד היא למנוע שליטה של יחידים בשוק הרעיונות, וכאן אנחנו מחמירים את העניין, מוסיפים לבעלות יחיד, גם בעלות זרה ואני מתחברת לדברים שהזכירה שירה ממשרד האוצר שהשאלה כאן היא גם שאלה תהליכית – מה התשתית המקצועית לשינוי הזה. למה הוועדה בוחרת לשנות - - -

אני רוצה להתייחס להצעת היושב-ראש, מאחר שאמרת שזה יחול גם על מועצת הכבלים והלווין. יש סעיף כבר בחוק הקיים שקובע מה הם שידורים אסורים ומגדיר שידורים שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית - - -

תמיכה בטרור יש??

יש בדין הכללי.

נתקלתם כבר במקרים?

לא. היתה בפנינו פנייה לגבי ערוץ אל-ג'זירה, ועשינו אז בדיקה וביקשנו גם עמדת שירות ביטחון כללי שהוגשה למועצה. באותו מקרה היתה מסקנה שאין סיבה להוריד את הערוץ.

זה העניין, שהכל הולך בסרבול כזה.

סרבול לא אומר שההחלטה לא נכונה.

משרד התקשורת, בבקשה. קודם כל לגבי הסעיפים – אתם תומכים בהצעה?

לעניין הסעיפים האחרים – אנחנו לא מתנגדים.

תומכים או לא מתנגדים?

בעלות זרה ו - - - השר - - -.

אז אין עמדת ממשלה.

כי זו לא הצעה ממשלתית.

אז שמעתם, יש דעות שונות בין המשרדים.

- - - זה שינוי שוק התקשורת.

- - -

רק לחדד את עמדת השר - - -

את לא בזכות דיבור עכשיו. אני רוצה לדעת מה עמדת משרד התקשורת, מה עמדת המשרד, האם הם תומכים בתיקון בסעיף 41 כפי שהוצג.

- - -

סליחה, עיסאווי, אתה מפריע.

אתה הצגת שלושה תיקונים.

לא. אני מדבר על מה שכרגע בנוסח.

מה שבנוסח – אז זה בתמיכת השר.

זו עמדתכם המקצועית?

כן, היא ענתה לך.

- - -

את העוזרת של השר? תגידי לפרוטוקול.

- - -

הרי הנושאים שקשורים לשידורים הם נושאים מאוד רגישים לא בכדי יש הפרדה בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי בנושאים הקשורים לשידורים. לכן הוקמו המועצות ולכן ניתן להן שיקול הדעת בנושאים האלה, בדיוק על מנת ליצור את ההפרדה הזו. יחד עם זאת – גם חוק התקשורת וגם חוק הרשות השנייה - - -

זה רק בהקשר של הטרור, כרגע.

כן.

לא בעלויות.

בעלויות – היא אמרה, בשביל זה הפרדתי. היא אמרה שהם תומכים.

היא אמרה שהשר תומך.

אני שאלתי שלוש פעמים מה דעתם המקצועית.

- - -

- - -

- - -

תנו לנהל פה דיון. חברים, מספיק.

זכותנו לדעת מי מדבר.

אני אגיד לכם. קודם כל, עוזר השר, אני מבקש לא להפריע ולא להתפרץ לדיון. תרצה – תירשם לדיון. בבקשה.

אתם מעמידים אותי במצב שהוא לא מקובל וגם לא נהוג.

אנחנו נמצאים בסיטואציה לא ראויה כשחוק פרטי של חברת הכנסת שרן השכל הפך להיות חוק בחסות ממשלתית, אז זכותנו לדעת מה עמדות משדרי הממשלה.

אז הנה, שמעת.

גם הדרגים המקצועיים.

- - -

- - -

אי אפשר ככה. רצינו לשמוע את המשרדים, שמענו. משרד התקשורת, נא לסכם לגבי ההצעה שלי.

הבנתי שאתם מתנגדים להצעה שלי, מה שהוספתי.

אולי אני אשכנע אותך: יש מענה בחוק הקיים כיום. בעניין אל ג'זירה שעלה בעבר הבדיקה נעשתה בתקופה של - - - לגופם של דברים, הבדיקה הזו נעשתה.

אני פשוט נכנסתי באמצע, אני מקווה שאתה מדבר על האפשרות של הממשלה לסגור ערוץ - - -

אני אסביר עוד פעם. ערוץ שתומך בטרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, אני רוצה לאפשר לאוצר להמליץ לממשלה לסגור אותו, ואז הממשלה תנחה את הרשות השנייה או את מועצת הכבלים והלווין לבטל את הרישיון של אותו ערוץ.

באופן כללי אני לא יודעת מה עמדת השר בנושא הזה, אז אני רוצה לומר את מה שאמרה דנה נויפלד – בשביל זה יש מועצות, והן אלה שאמורות - -- אני מניחה שאפשר לשתף פה את השר אבל אני מניחה שלא הממשלה צריכה להחליט האם ערוץ כזה או אחר נסגר, אלא המועצות. לשם כך הן קמו.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להזהיר מראש שהדברים שאני אומר לא יהיו מקובלים עליך, לכן אני מבקש שלא תקטע אותי.

אני קודם כל לא הולך לקטוע אותך. אני אומר פה לכל חברי הכנסת – את אותה התנהגות שמצפים ממני אני מצפה מכל אחד ואחת שנמצאים פה.

- - -

עמיתי חברי הכנסת וגם אורחים נכבדים, אני רוצה שנבחן את המנגנון שנמצא כאן גם בפרטים שלו וגם בצירוף. בואו נתחיל מהסוף. נתחיל מהמהלך של השליטה פוליטית שמציע לנו יושב-ראש הוועדה להכניס לחוק. זו לא סתם שליטה פוליטית, זו שליטה פוליטית בצורה הכי דורסנית. זה להגיד ששר בממשלה, שר התקשורת, יוכל להוביל לסגירת ערוץ תקשורת מסחרי, באופן מאוד מאוד חד, בלי כיסוי ובלי איפור. זו האמירה. הממשלה תסגור ערוץ. אומר לנו יושב-ראש הוועדה: זה רק במקרים של תמיכה בטרור. אתם יודעים, בוועדה אחרת אנחנו מנהלים פה בכנסת ויכוחים מאוד קשים מה זו תמיכה בטרור. כולנו נגד טרור. אין חבר כנסת אחד בכנסת שהוא בעד טרור.

אתה בטוח?

אני בטוח באלף אחוז.

אני אגיד לך למה – כי אחד יושב בכלא על תמיכה בטרור.

לא, אין חברי כנסת שהם בעד טרור. כולנו נגד טרור.

הם לא בחקירות, הם בכלא.

כולנו נגד טרור, יש ויכוח בשאלה האם לסל הזה של הטרור אפשר להכניס גם התבטאויות פוליטיות שלא נראות למישהו. גם על זה יש ויכוח, לא בחדר הזה, בחדרים האחרים. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, תגיע לחדרים אחרים ותשמע. אבל מה שמוצע כאן זה לא מנגנון לטפל בטרור. יש הרבה מנגנונים לטפל בטרור והם נמצאים בחוק היום, נמצאים בחוק הקיים. מה שמוצע כאן זה מנגנון שליטה פוליטית – השר יקבע, הממשלה תחליט. הממשלה תחליט על סגירת ערוצי תקשורת. זה המהלך הראשון.

המהלך השני – מציעים להסיר את ההגנה הקיימת היום בחוק מפני שליטה על ידי בעלים זרים. אתם מציעים בעצם להסיר את המגבלה הקיימת ולהגיד שכן, בעלים זרים יוכלו לשלוט בערוצי תקשורת ישראלים. הדבר הזה הוא מהותי, הדבר הזה הוא מסוכן. לא במקרה בכל כך הרבה מדינות דמוקרטיות אסרו על הדבר הזה. הוזכרו כאן כמה דוגמאות – קנדה, צרפת, ספרד – למה הם עשו את זה? הם עשו את זה כדי להגן על שוק התקשורת ועל מערכת התקשורת מפני השפעה זרה, וההשפעה הזרה שאנחנו מדברים עליה היא השפעה זרה מאוד מאוד משמעותית, מאוד מאוד משמעותית.

מה המהלך השלישי שמציעים לנו כאן? זה הסרת ההגנה על הציבור מפני ריכוזיות. גם אלה דברים שכדי לחוקק אותם – גברתי, היועצת המשפטית, את הרי היית בדיונים הקודמים, אני עוד לא הייתי כאן, כשחוקקנו את החוק הזה, אבל נעשתה הרבה עבודה הרבה מחשבה, הרבה התלבטות - - -

הרבה מאוד.

הרבה מאוד. למה מייצרים את המנגנון הזה? אנחנו, בכנסת הנוכחית ובכנסת הקודמת עשינו, דווקא, יושב-ראש ועדת הכלכלה – הרבה מהלכים נגד ריכוזיות, כי אנחנו מבינים שריכוזיות היא לא רק אסון כלכלי. ריכוזיות היא גם פגיעה בדמוקרטיה, וכשלמישהו אחד יש שליטה בלעדית בערוץ תקשורת, זו היא שליטה על שוק התקשורת, זו היא פגיעה בדמוקרטיה המבוססת על מערכת חופשית של רעיונות. כמובן שלכן – אני שומע פה את גורמי המקצוע באוזן מאוד מוזיקלית, גורמי המקצוע בכל משרדי הממשלה מתנגדים למהלכים האלה, אני אומר באוזן המוזיקלית שלי, זה מה ששמעתי. התוצאה הזו היא תוצאה איומה ונוראה. המדינה נעלמת במקום שבו היא דרושה, כשצריך להגן עלינו מפני בעלות זרה, כשצריך להגן עלינו מפני ריכוזיות, והממשלה נכנסת ברגל גסה בכל העצמה במקום שבו היא לא יכול להיכנס: היכולת להשתיק ולבלום ולסגור ולנעול את הדרך בפני ערוצי תקשורת.

תודה רבה.

משפט אחרון – צריך להגיד שהתוצאה האיומה הזו גם מושגת בהליך עקום לגמרי. זו לא הצעת החוק המקורית, זו לא הצעת חוק ממשלתית. אף אחד לא חשב על זה. הכל נשלף כאן מהמותן. כך לא מנהלים חקיקה.

חברים, שלום לכולם. הכל התחיל מהצעה פרטית של חברת הכנסת שרן השכל. לעזור - - - לערוצים הייעודיים, נכון?

נכון, להפוך אותם מסחריים, לתת להם אפשרות לשדר פרסומות – בדיוק על זה אנחנו מדברים.

אני מודה, חברים ששוק התקשורת - - - זה לא סוד. אבל פתאום הכל התחיל משרן, והפך לסמטוחה רצינית, הפך לרשות השנייה, מהפכה תקשורתית שקשה לי לתאר. ישבתי כאן ושמעתי את העמדה של האוצר ושל המשפטים ושל חצי העמדה עם הפנים של דנה - - -

אל תעשה לה - - - זה לא מקובל.

סליחה, דנה. אני מצטער.

חברים, כל הדרג המקצועי מרשות הלווין, ממשרדי ממשלה אומרים לך – אדוני היושב-ראש - - -

לא כולם, לא כולם.

מלבד עוזרי השר.

אתה מדבר על התיקון שלי, לא על הסעיף, בוודאי.

עוזרי השר מחזירים אותי למה שהיה בכנס הליכוד לפני כמה חודשים.

היית שם?

שמעתי. נאמר שם על ידי השר - - -

היתה תקשורת, היתה תקשורת, ודאי. תקשורת חופשית.

נאמר שם על ידי השר – גזר דין מוות.

לא, הוא הסביר את עצמו.

עזוב מה הוא הסביר.

הוא לא כאן עכשיו, זו לא חכמה.

- - -

- - -

שירלי, את לא תתווכחי איתו.

מה זה? תן לי, יש לי את הזמן שלי.

אבל השר לא נמצא פה וזה לא מכובד.

אני מצטט מה שהשר אמר.

הוא הבהיר את דבריו בצורה הכי ברורה - - -

ההבהרה היתה יותר מבלבלת מה - - -

אז שירלי, תביאו את ההבהרה ואנחנו נקרא את ההבהרה, בסדר? תביאי לי את ההבהרה.

וחברים, זה לוקח אותי לתיקונים המהותיים שיש להם השלכות מרחיקות לכת על כל ההוויה הפוליטית של המדינה, כי איך אמרו? תקשורת וחדשות זה עיצוב דעת קהל. וכשאני רואה את הלהט בבעלות זרה ואת הלהט להחדיר את הפוליטיקה באופן ישיר של מעורבות שר בממשלה, זה מחזיר אותי להצהרות של השר.

הדבר השני שרציתי להגיד, ואני רוצה להגיד את זה גלוי: יש פיל בחדר, חברים. האם אנחנו מראים את הדרך לשלדון אדלסון להשתלט - - -

הוא לא יכול.

אני שואל אותך.

אני עונה לך: הוא לא יכול, יש לו עיתון. הוא לא יכול. הוא לא יכול, יש מניעה – חוק ההגבלים העסקיים.

זה התיקון הבא. זה התיקון הבא.

אני שם את זה על השולחן. אני שואל שאלה– מה הלהט? לאן אתה רוצה להגיע? כי על פי כל דין וכל תקנות וכל חוק של כל רשות, כולם נגד טרור ואפשר לעצור כל מהלך. אמרו את זה במועצת הכבלים, אמרו את זה ברשות השנייה, אמרו את זה במשרדים, ובכל זאת אתה מתעקש להכניס את זה. למה? אני רוצה את זה לפרוטוקול. אתה, יש לך רוב בוועדה. דאגתם לעשות רוב בוועדה. אנחנו התחלנו עם ערוצים ייעודיים שרוצים לפתוח את השוק וזה חשוב, אבל לא לנצל את הרוב הזה כדי לקבוע דברים שנבכה עליהם דורות. יואב, לא הכל פוליטיקה. יש מחר. היום אתה בקואליציה ומחר תהיה באופוזיציה, ותנשוך את האצבע. מלבד - - -מריחים פוליטיקה בכל פינה של החדר הזה.

קודם כל שאלת לאן אני רוצה להגיע. אני אגיד לך בצורה הכי ברורה: אני אתחיל דווקא מהסעיף שאני הוספתי ואני שומע את ההתנגדות החריפה. אני לא מבין למה שכשאנחנו רוצים להכניס התייחסות ברורה שאם יש ערוץ זר או ערוץ בבעלות זרה שתומך בטרור – אנחנו נפסיק את השידור.

- - -

מעולה. לא הממשלה. מעולה.

- - -

סליחה, זה מה שקורה. אני הצעתי את זה ואתם אמרתם - - -

- - -

אז תסביר מה לא הבנתי. מה לא הבנתי? גם כשדיברתי אתכם – אמרתי לך, גם לך, חבר הכנסת איתן כבל, כשדיברנו, ואולי שכחת את זה. אמרתי שאני מתכוון, מכיוון שאנחנו כן פותחים את נושא הבעלות הזרה, להקפיד שאם יהיה מישהו שיתמוך בטרור הוא לא ישדר.

- - -

אפשר? זה בדיוק העניין. אתה לוקח את עניין הטרור שאין ויכוח - - -

אבל זה העניין.

- - - אתה כרכת את כל שלושת הדברים במקשה אחת. אם אדוני עכשיו היה אומר לי – מי בעד הטרור - - -

- - -

הייתי רוצה להגיד – באמת, חברים. מה אני רוצה לומר? מה עשית פה? זה לא הוגן. אתה לא היית עושה את זה, זה לא מתאים לך.

למה? אבל דיברתי אתך.

תן לי להגיד לך. אתה לא יכול לקחת את שלושת הנושאים האלה ולכרוך אותם במקשה אחת. טרור זה דיון אחד. אין אחד שתמצא כאן שמסכים שגורם שיש לו משקל בתוך טרור – שאנחנו נסכים. לא משנה שיהיה לו - - - העניין הוא – שים את זה הצדה, אני אתך. בוא נעשה הפרדה שלא ישתמע מזה – וזה מה החשוב לי פה. יגידו עכשיו מפה שחברי הכנסת שהתנגדו הם בעצם מתנגדים לעצור את הטרור. זה – שים את זה בצד, אף אחד לא ישים אותי בתוך הפיילה הזאת. יש דיון. הדיון העקרוני הוא סביב הדיון שנוגע לבעלות זרה, באחוזים כאלה ואחרים. כשאני בא ואומר לך, אומר לך אפילו עיסאוו פריג', חברי, שאין פה התנגדות שאנחנו באים ועומדים על הרגליים. מבינים שהמצב השתנה. זה נראה כמו שתל לא טבעי כשמנסים להכניס אותו כשאתה עוד לא בדקת, עשית ניסויים כאלה, בדקת אם זה יכול, מתקיים. אני לא נגד, אני חוזר וצועק: אני לא נגד. אתה מכריח אותנו להתנגד.

אני רוצה להגיד כך: ראשית, לגבי הסעיף הזה, שהוא באמת משהו שדיברתי עליו, שאני הולך להציג אותו, אבל באמת פעם ראשונה שאנחנו מנהלים עליו דיון. אני לא אעלה את זה כסעיף שלי בוועדה, ואני הבנתי, חבר הכנסת נגוסה, שאתה רוצה לעשות מזה אולי הסתייגות. תכף ניתן לך, אבל אני לא אציע.

מה שכן, לגבי שני הסעיפים, שאלתם לאן אני רוצה להגיע. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. אנחנו רוצים להגיע למצב שיהיו משקיעים – כן, גם יותר משקיעים זרים בשוק התקשורת, כי אחרת השוק הזה לא יהיה פה, לא יהיה פה. זה מהלך שאנחנו רוצים להוביל – כן. לגבי הנושא השני אמרתי איך אנחנו נעשה את זה, בבקשה – נמשיך.

חברת הכנסת נחמיאס, בבקשה. אני יודע שיש לך התנגדות קשה לעניין.

אני רוצה גם להגיד למה ולמה רתחתי קודם – משום שיש כאן עניין שלאורך כל הדיונים סביב הסעיפים האלה אני אומרת: תנו לעבודה לעשות עבודה מקצועית. לבוא ולהגיד לנו מה אנחנו חושבים שצריך להיות, למשל – הנה, בהקשר הכלכלי שאתה מדבר עליו. אולי באמת הגיוני, אגב, אני לא יודעת אם עוד חברי כנסת פה אי פעם הכניסו משקיעים לערוץ בארץ. אני עשיתי את הדבר הזה, אני יודעת מה עוברים כדי לקבל את האישורים מהרשויות. אני לא יודעת אם עוד חברי כנסת עשו את זה. אז לא צריך להבהיל אותי עם הדבר הזה מצד אחד, ומצד שני חובתנו, לא זכותנו, לצפות שתובא בפנינו עבודה מקצועית כשלאורך כל הדיונים – אני מזכירה לך, גם משרד האוצר וגם משרד המשפטים עמדו על רגליהם האחוריות ואמרו: אנחנו לא עשינו עבודה מקצועית בעניין. אני כרגע לא מתייחסת לנושא של הטרור, אתייחס אליו בסוף. לא בנושא בעלות היחיד ולא בנושא הבעלות הזרה. אני כנראה תולה את יהבי הרבה פחות מכבודו בהקשר של הכנסת משקיעים זרים. יכולים להגיע משקיעים זרים. רובם יהיו עם זיקה מאוד מאוד ברורה למדינת ישראל, רובם יהיו פה עם אינטרסים כלכליים נוספים, שזה לא דבר אסור, אבל זה דבר שחייב להיות שקוף, וזה דבר שאנחנו חייבים להבין אותו. לכן, יועצת השר, את התפרצת סתם, כי כשאני שואלת את היועצת המשפטית של משרד התקשורת האם זו עמדתה המקצועית או עמדת השר והמשרד, עם כל הכבוד – זה לא אותו הדבר, ואנחנו לפעמים נאלצים פה בסיטואציה הזו לעשות הרמת מסך ואני אגיד לך מדוע. משום שאם היו דואגים לחוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, שאני מזכירה לך – אני לפני חודש או חודש וחצי ביקשתי ממך, תדאגו לחוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה בעניין סוגיית הבעלויות.

לא זוכר, אבל יכול להיות.

באחריות. זה רשום בפרוטוקולים. זה היה, אגב – אני לא זוכרת אם זה היה בדיון שהיתה פה מיכל הלפרין או באחד הדיונים לפני או אחרי. אתה צריך להבין משהו. אנחנו לא מחפשים להתנגד בכוח. למה אני כועסת על הצעת חוק שנהיתה כאן? משום שבאמת באה חברת הכנסת השכל, אנחנו מזכירים אותה כל הזמן לפרוטוקול, זה התחיל ממנה ואנחנו אמרנו: גם אנחנו לא ניתן את ידינו לסגירת כל הערוצים הייעודיים בלי יוצא מן הכלל. אבל אז נולד פתאום חוק בחטא. מה זאת אומרת? כי הלבישו עליו טלאי מפה וטלאי מפה, ואמרנו – בהזדמנות זו נטפל בזה ונטפל בזה. אז עכשיו זה מה שבעצם ניסה קודם חבר הכנסת כבל לומר לך, אנחנו כל הזמן מנסים להחזיק את שני הקצוות, שאף קצה לא יברח לנו.

אז עכשיו, אני לא יודעת אם כלכלית, באמת אותה היתכנות שאתה מדבר עליה, כי אתם מייד מקפיצים את הרף. זה לא שאמרתם – לא 26% אלא - - -

לא 51 אלא 74.

74 זה בבעלות יחיד, ו-51% בעלות זרה.

הורדנו מדרגה אחת, אפשר להגיד.

אז אתה אומר לעצמך – באמת, בואו נשים שם ונראה מי יכול - -- הזכירו קודם שם, אני לא רוצה להתייחס אליו באופן ספציפי, אבל אני אומרת לך, אני לא יודעת אם יבוא עוד תיקון חדש לחוק הריכוזיות, או לנושאים מהסוג הזה אבל אני אומרת לכם ברמה העקרונית: הנה, פה אנחנו דיברנו על זה שהערוצים הייעודיים, אנחנו רוצים שיוכלו לחיות, אז כדאי שיהיה להם גם רדיו. אנחנו צריכים להכין את עצמנו לכל - - -

לא, לא. לא זה מה שאמרנו. אל תגידי שזה מה שאמרנו.

אבל זה מה שיוצא מזה, וזה, דרך אגב, לא בלתי הגיוני. אבל בסוף - - -

זאת לא הבעיה.

בדיוק. זאת לא הבעיה. זאת נהיתה הבעיה הכי קטנה שלנו. בסוף אנחנו פועלים בלי ייעוץ מקצועי בעניין הזה ואין לנו מושג כלכלית או משפטית בעניין הזה, ובגלל זה אני רתחתי, לא בגלל שיש לי משהו נגד "רשת", נהפוך הוא. אני רוצה שהם יחיו, שהם יתקיימו. אבל לפני ששומעים אותם, שבסוף הם גורם בעל אינטרס אני רוצה לשמוע את הממשלה בעניין הזה. אגב, חבר הכנסת קיש, גם השר איוב קרא הלך לממשלה עם כל מיני דברים שהטרידו אותו בחוק הזה. למה לא הלכו עם הדבר הזה? אתה יודע מה? אני לא חושדת בך שאתה מונע מאינטרסים אישיים אבל בסוף לכולנו יש אחריות איך הכנסת הזו נראית, לא איך חבר הכנסת קיש נראה, לא איך חבר הכנסת כבל נראה.

בעניין הטרור, כל מה שדיברנו ועליו יצא קצפנו הוא רק הדבר האחד – שאנחנו אמרנו – תותיר, בבקשה, את המנגנון של מי רשאי להחליט האם הערוץ הזה הוא ערוץ תומך טרור בגורמים המקצועיים שממילא אתה משאיר בהם את היד לעניין התכנים האלה. מה פתאום אתה עושה את מה שניסינו למנוע בתאגיד השידור הציבורי, את כל מה שאנחנו מנסים למנוע כאן. אתה קושר קשר מחדש בין הפוליטיקאים לבין החלטות מהסוג הזה.

יכולה להיות אי הסכמה, וזה לגיטימי, אבל מה שרציתי לומר לחברת הכנסת נחמיאס ורבין שאנחנו רק היום או בעצם – מתי למעשה היה הדיון הקודם? לפני שבועיים? זאת אומרת שלא שלא היה זמן, והדברים היו כתובים וראו אותם. אז כל אחד מהמשרדים היה יכול להתייחס.

אבל אני ביקשתי. אז אתה בא בטענות אלי או אל המשרדים?

את טענת שעשינו פה – לא מסודר, לא היה זמן. עברו רק שבועיים שבהם כל אחד יכול היה לעשות מה שהוא רוצה.

הערתי כמה וכמה פעמים. אתה מוזמן ללכת לפרוטוקול בעניין הזה.

שני נושאים בנפרד – אחד, בעלות יחיד – בעלות זרה. זה שינוי משמעותי, ואני מבין את הצורך שלו, גם הסברת לי אותו, רק צריך להסביר על איך יהיו המנגנונים.

אז חבל שלא היית. נתנו פה הסבר מלא. תשאל את חברת הכנסת ורבין.

אני אגיד מה הטריד אותי. מה שהטריד אותי לא קשור להתנגדות. הוא קשור לזה שיכולים להיות גם אינטרסים פוליטיים וגם אינטרסים עסקיים שבסוף בא גורם שאומר – אני הולך להשתלט. אני מבין את הצורך בהשקעות, לא מתווכח על זה. אין בעיה. אני רק אומר – בסוף מגיע בן אדם יחיד שיכולים להיות לו אינטרסים עסקיים, לא צולבים בשוק התקשורת יש לו חברת ביטוח, בנק, כל חברה אחרת, או לחלופין – אינטרסים פוליטיים, אג'נדה פוליטית והוא עכשיו הבעלים הכל יכול לא רק של ערוץ ברודקסט שמשדר סדרות סיטקום, אלא הוא מנהל חדשות, הוא הגורם היחיד שיקבע מה משדרים בחדשות כי כולם באים אליו.

לא, אנחנו נדון בחדשות בצורה מאוד מאוד מעמיקה.

בסוף נשאלת השאלה איזה checks and balances יש בדבר.

הדבר השני – יש פה סיכון. ראינו מה קרה עכשיו בארצות הברית עם התערבויות זרות. זה קל מאוד לעשות את זה. דבר נוסף, זה סמכות שר התקשורת. לגבי כלים למניעת טרור זה ברור. צריך להגדיר מה המנגנון הממשלתי. לא יעלה על הדעת – לא פה ולא בדברים אחרים, שזה יהיה באחריות שר התקשורת. לא יכול להיות שגורם - - -

באישור הממשלה.

לא. לא יכול להיות שיהיה גורם פוליטי שיחליט אם יש רישיון או אין רישיון, אם זה בעד טרור או נגד טרור. יש גורם מקצועי. זה בסדר, יהיה רגולטור שיקבע את זה, אני בעד שיהיה רגולטור. ושיהיו לו סמכויות לשלול רישיון אבל רגולטור.

קודם כל – צריך להבין שכל מה שאמרת, נושא מסחרי ועסקי, יש גם חוק הגבלים עסקיים, חוק ריכוזיות, כל הדברים האלה עולים, זאת אומרת, הדברים האלה ייבחנו בכל מקרה כאשר מישהו מהגופים, אותם גדולים שאתה מתאר, ירצה לעשות מהלך.

בחוק ההגבלים – אין קשר כי הוא בודק לך נתח שוק ומניעת תחרות אבל אם אני עכשיו יצרן בננות ויש לי ערוץ טלוויזיה שמסביר כל היום למה - - -

אבל יש שמעות כי הלכנו בכלל לתחום התקשורת. זה לא יכול להיות שיבוא עכשיו מישהו וינצל את הפלטפורמה הזאת.

למה? אין שום כלי לממונה על הגבלים, זה עולם מסחרי שונה. אין קשר.

היא בודקת היבטים אחרים לגמרי. רק את עניין התחרות.

- - - אין קשר. יש לי ערוץ תקשורת שעושה תוכניות ריאליטי. מה הקשר? זה לא כניסה לשוק.

הגבלים עסקיים יש לו שני דברים. מה שהוא לא בודק באמת זה את אופי השידורים - - -

את השיח התקשורתי.

זה הוא לא בודק. אבל אתה אמרת שעכשיו יבוא גורם ריכוזי משמעותי במשק ויעשה - - -

לא רק ריכוזי, אגב. סתם גורם, וגם זר.

אנחנו רוצים עולם פתוח בתקשורת, של הרבה ערוצים, של תחרות, שיבואו ערוצים וישדרו. אנחנו חייבים לפתוח את זה. אם זה יהיה ערוץ שיבוא ובמירכאות ימכור את מרכולתו, עמותה, לא משנה באיזה כיוון שהיא תהיה, אז יש צופים שלא יסתכלו. בסוף הוא רוצה להצליח, הוא רוצה למכור. אני אומר לך - - -

אבל אתה סוגר את השוק, לא פותח.

אם גוגל קונים עכשיו את ערוץ 10 ויש להם כוח בלתי מוגבל - - -

למי בתהליך יש כוח בלתי מוגבל? אז זה חוק ההגבלים, זה לגמרי חוק ההגבלים. אתה טועה כי משפטית הם חייבים להגיש בקשה ל - - -

ועל אג'נדה פוליטית גם?

אני לא מבין את ההתנגדות. אף אחד לא נגד השקעה מחו"ל, שישקיעו פה, בישראל. אף אחד לא נגד שיהיה חופש ביטוי, אבל מה שאנחנו רוצים – לעגן נגד ה- - -, נגד השמצה על המדינה ולכן חשוב מאוד להגן פה בחוק את העניין שהשר יהיה רשאי להמליץ למועצה הממונה על מתן רישיונות לשידורים בישראל לבטל רישיונו של ערוץ בבעלות זרה או ערוץ זר שפועל בישראל אם הוכח כי אותו ערוץ תומך במעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, סיוע או שידול למעשה טרור. ההחלטה של השר כמובן צריכה את אישור הממשלה. ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, שזה יהיה בסיפה. אם אתה מתנגד, אני אגיש את זה כהסתייגות.

אני רוצה להבין כי זה לא חופף להצעה שלך – אתה דיברת עכשיו על ערוץ זר שפועל בישראל?

או בבעלות זרה או ערוץ זר.

לא, הוא דיבר על ערוץ זר.

גם וגם.

- - -

אז: " ערוץ זר או ערוץ בבעלות זרה".

מעל 51% זו בעלות זרה.

ואתה אומר שהחלטת השר שטעונה אישור הממשלה תהיה המלצה למועצה.

נכון, ושהשר יהיה ראשי להמליץ.

הוא לא מחליט.

אבל השאלה היא האם החלטת הממשלה מחייבת את המועצה.

זאת אומרת, הוא לא שולל את הרישיון, הוא רק ממליץ? אני לא מבין את המשמעות של זה. מי שולל?

"השר באישור הממשלה רשאים להמליץ למועצה". האם לזה התכוונת?

השר רשאי להמליץ למועצה הממונה על מתן רישיון - - -

הבנתי. אוקיי. אז המועצה שוללת, רק המועצה.

- - - לא חייבים לשקול אותה?

אז אתה מנסה לרכך את זה קצת ואתה אומר שזו המלצת ממשלה לרשות הרלבנטית לבטל - - - השאלה אם זה מחייב את המועצות לבטל את הרישיון.

זה לא מחייב, אבל אני רוצה לראות מועצה שתעז לפעול בניגוד להמלצת השר.

הנוסח הזה מקובל עליך?

לא כל כך מבין מה זה משיג. תן למועצה סמכויות לבטל. מה, הממשלה תתכנס ותגיד – גברתי, הרגולטור, אני ממליצה לך לבטל?

- - - אנחנו בגלל אל ג'זירה - - - בואו נדבר רגע על מה קרה אז ומה היה קורה אם החוק היה קיים. אז חד משמעית הציבור לא היה מרוויח שום דבר אם הסעיף הזה היה בתוקף באוגוסט האחרון. אם השר היה מוסמך להוציא צו שסוגר את ערוץ אל ג'זירה, וצו כזה היה מוצא והערוץ היה מפסיק לשדר באמצעים הציבוריים, כל מי שהיה נחשף לתוכן של אל ג'זירה היה ממשיך להיחשף אליו באמצעים אחרים בדיוק באותה מידה.

- - -

טוב, הוא יגיש את זה כהסתייגות ונמשיך הלאה.

אני מבקשת, המתנתי בסבלנות, אז בבקשה. אני מבקשת לומר דברים שאולי לא יהיו נעימים לאוזן לכל מיני אנשים שיושבים פה, אבל חשוב לי שהם ייאמרו – בייחוד בגלל שהקול שלי הוא קצת יוצא דופן. בנוגע לבעלות זרה. הסעיף הזה, מבחינתי, הוא בעייתי. קשה לי מאוד להצביע שמישהו זר יוכל להחזיק מעל ל-50% באחזקות של ערוץ מסחרי. זו כוונתי. זה בעייתי. למה? כי מבחינתי, הערוצים המסחריים, ערוצי הטלוויזיה הם כלי אדיר. זה כוח אדיר שניתן בידיים של אנשים. אני רואה מה קורה עם העמותות ואני רואה מה קורה כשיש עמותות שיש להן תרומות מגופים זרים בעלי אינטרסים זרים, ויואב – אנחנו מכירים את זה טוב מאוד. כמה עמותות מגרמניה, משוודיה וכל מיני מקומות באים ומטמיעים את האידיאולוגיה שלהם, את תפיסת העולם שלהם ובאות ומנסות לשנות את המציאות שלנו, כישראלים, שאנחנו חיים פה. אני פוחדת מאוד לתת את הכלי הזה בידיים של אדם זר, כלי שהוא טלוויזיה.

ובעיתונים זה לא - - -

לא, לא. אני מאוד חוששת מזה מהסיבה הזו. אין לי בעיה שתהיה בבעלותו - -

בכבלים ובלוויין זה בסדר, גם.

- - ב-49%, אבל מבחינתי אני רוצה לראות ש-51% נשאר בידיים ישראליות כי יש לזה השפעה אדירה על תפיסת העולם שלנו. אני לא רוצה לראות את זה ואני חוששת. אני רוצה לשמוע את הגורמים איפה אנחנו, למעשה, לא רק בעניין של טרור, גם בנושאים אחרים. איך אנחנו למעשה מוודאים שהדבר הה לא קורה. אז זה מבחינתי בנוגע לבעלות זרה.

ובעיתונים, בכבלים ובלוויין זה בסדר?

אני מבקשת לא להפריע לי. אני אשמח להגיב לאחר מכן לכל דבר. היום שוק העיתונות פתוח. כל אחד יכול לבוא ולפתוח. ערוץ תקשורת עדיין לא נמצא במצב כזה. כאשר אנחנו נראה שהוא מתנהל כשורה לאחר פתיחת הערוצים, יהיה מקום לשקול את זה. אין בעיה. אבל עכשיו, יחד עם הכל אני לא מרגישה בטוחה להצביע על זה. זו עמדתי, זו תפיסת עולמי.

בעלות יחיד. מבחינתי היום, במצב הנוכחי שבו אנחנו גם פותחים את השוק אין לי בעיה שנעלה את זה גם ל-100%. מבחינתי, כמה שיותר גבוה יותר טוב. למה? בעבר אני מבינה שהיתה מגבלה. למה? היה את הערוץ הממשלתי, הערוץ של המדינה, והיה עוד ערוץ אחד שהיה ערוץ מסחרי. בסיטואציה כזו שיש רק ערוץ אחד שכל הציבור הישראלי צופה בו מבחינתי אם יש בעל אחד שמחזיק ב-100% - כן, זה בעייתי. אם מדברים על ריכוזיות זה בדיוק זה. מבחינתי, בעלות יחיד היום כאשר יש כבר שלושה ערוצים מסחריים, עוד ערוץ ממשלתי, עכשיו נכנסים לתחרות עוד ארבעה ערוצים ייעודיים שאני מקווה שיצמחו להיות גם כן בתחרות עם הערוצים המסחריים – אין שום בעיה. יהיו שמונה ערוצים מסחריים, שלושה ערוצים מסחריים, ארבעה ערוצים מסחריים – אז יש את הארבעה בעלים, גם אם זה 100%, אין כאן בעיה של ריכוזיות כי יש כאן מגוון של דעות. לכן, החוק שחוקק בעבר לא רלוונטי לגבי היום כאשר אנחנו פותחים את שוק התקשורת. לכן לדעתי, ככל שנעלה את האחוזים – לי אין שום בעיה עם זה, אני אתמוך בזה.

לעניין סגירת ערוץ תקשורת בנושא טרור. הדבר הזה הוא דבר בעייתי. אני לא רוצה לתת באף יד פוליטית אפשרות לסגור ערוץ תקשורת – מהצד הזה או מהצד הזה. היום איוב קרא הוא שר התקשורת ומחר דב חנין – אני מקווה מאוד שלא.

למה? הוא יכול להיות שר מצוין. אני אומר לך.

מבחינת תפיסת עולמו מבחינתי זה יכול להיות אסון לאומי. לא מדברת מבחינה אישית אלא מבחינת האידיאולוגיה שהוא מקדם ומה הוא מאמין בו. לכן אני לא רוצה לתת בגוף שהוא פוליטי ממשלתי, גוף של המדינה את הכוח הזה לסגור גוף תקשורת במדינת ישראל. ולהלן מקרה שהיה, ממש לפני חודש. מבחינתי המקרה של עהד תמימי, היא מבחינתי גם מקבילה לחוק הטרור. אם היא זורקת אבנים על חייל, אם היא מרביצה לחייל – היא ומשפחתה מבחינתי זה טרור לכל דבר. זריקת אבנים, פציעות – דברים כאלה.

- - -

- - -

היום החוק קובע שמי שתומך בטרור, מי שמסית לטרור, בטח ובטח בגופי תקשורת, על אחת כמה וכמה יש לנו מועצות שיש להן את הסמכות לבוא ולהגביל וגם לסגור.

נא לסיים.

היו כאלה שדיברו הרבה יותר, לפני. אני אסיים את דברי.

אז הנושא האחרון, בבקשה.

מבחינתי לקחת את המקרה של עהד תמימי שהיה בגל"צ, והנה, מגיע שר הביטחון ויש ביכולתו לסגור תחנת רדיו, למה? כי מי שדיבר שם בא ועודד טרור. אז מבחינתי יבוא ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 12 – כל אחד מהערוצים, יעשה מבחינתי כתבה על דאעש בתוך עיראק. מישהו יגיד שהם מעודדים טרור, יבואו וירצו לסגור את ערוץ התקשורת זה. מבחינתי אני רוצה לראות חופש ביטוי. מבחינתי הדבר הזה לא מקובל. אני לא מוכנה להעביר את זה.

יש לנו שלושה דברים על סדר היום – אחד, סעיף 7 סעיף (1) ו-(2), מה שדיברנו. הנושא השני זו הצעה שאני העליתי ואמרתי שלא אעשה אותה כנוסח הוועדה. יש לנו את חבר הכנסת נגוסה שמבקש את זה כהסתייגות. איך זה אמור להתנהל מבחינת ההצבעות?

על כל אחת מההצעות צריך להצביע לחוד. אם ההצעה מתקבלת היא הופכת להיות הצעה של הוועדה. לגבי כל הצעה – אני רק רוצה לומר: נניח שאתה מציע להעלות ל-74%. יכול חבר כנסת אחר להציע ל-60%.אין שום בעיה.

זה כולם יודעים, הבנתי את זה.

כל הצעה שלא מתקבלת יכול חבר הכנסת לבקש הסתייגות.

ודם כל אמרתי שנצא להפסקה. אנחנו קצת חורגים. אני אתן רשות דיבור לשני אנשים ואחרי זה נצביע.

אני שוקלת, אדוני, לומר את דברי גם בנושאים האלה כי אמנם הבעתי את עמדותי מאוד מאוד בקצרה בפעם הראשונה, אבל אני חושבת שלפחות כדי שלא יישמע כאילו אין לי עמדה בנשוא אני חושבת שכדאי שבשורה אחת אסכם את עמדתי בכל אחד מהנושאים האלה.

לגבי סעיף אל ג'זירה שלך, צריך לקרוא לו בשמו, זה סעי שמיועד להשיג הישגים פוליטיים קצרי טווח. כל פעם פוליטיקאים ישיגו את הכותרת היומית שלהם ואז יבוא השב"כ, כמו שהיה בשני המקרים שהיו - -גם כשהיה מדובר על סגירת ערוץ אל ג'זירה וגם כאשר לע"מ ניסתה לשלול את תעודת העיתונאי מעיתונאי אל ג'זירה. פעמיים באו רשויות הביטחון ואמרו – אין בזה שום בעיה. ואז, מה קרה? קרו שני דברים. ראשית, הפוליטיקאים השיגו את הכותרת היומית שלהם ושתיים – תהילה אלטשולר עשתה סיבוב אולפנים - - -

אז את לא מתנגדת.

אני מתנגדת. אתה יודע איזה ביזיון זה? זה דבר שפוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל. חבל, אין בזה צורך, באמת. תחשבו על הירידה של ישראל במדדים של חופש העיתונות. זה באמת דבר שאין בו צורך.

שמענו. עכשיו לנושא.

עכשיו אני רוצה לדבר על הנושא של בעלות זרה ובעלות יחיד. בדרך כלל אני באה עם עמדה מאוד בטוחה בעצמה, והכל. אני רוצה לדבר על ההתבלטות ואני רוצה שהיא תשתקף אחר כך במה שאתם עושים. תראו, בעולם שיש בו 100 אלף מנויי נטפליקס בישראל זה מאוד מטופש לדבר על בעלות זרה, מצד אחד. מצד שני, הנחת העבודה של הוועדה כל הזמן הוא שמה שהוועדה עושה ייצור תחרות בשוק הטלוויזיה, והשאלה אם הנחת העבודה הזו תממש או לא. יכול להיות שיקרה נס ובאמת תהיה תחרות בשוק הטלוויזיה. רוב הסיכויים, לא נעים לי לומר לכם, הם שלא יפרחו כאן אלפי פרחים. ואם לא יפרחו פה אלפי פרחים, הסיפור של בעלות זרה ושל בעלות יחיד יהפוך להיות עניין מאוד מאוד דומיננטי. לכן, אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה בשבילך. חלק ממה שדובר פה בעבר היה – נעשה לעשר שנים, ככה וככה. חכה חמש שנים. תן לרפורמה היפה והגדולה שאתה עושה עכשיו להתקיים, בוא נראה אם תהיה תחרות. אם תהיה תחרות – תאפשר יותר בעלויות או להעלות בעלות זרה. וצריך להגיד את זה – הרשות להגבלים בעניין בעלות זרה לא תעזור, כי היא לא יכולה לבדוק היקף עסקים של אנשים בחו"ל, זה לא אותו שוק. דבר ראשון היא צריכה להגדיר לעצמה שוק, זה לא אותו שוק. אז הגבלים עסקיים לא יקרה. מה שכן יכול לקרות כאן זה באמת מה שדובר עליו בחוק הריכוזיות, שכאשר באמת יש הרבה מאוד כוח לשחקן מסוים, הרגולטורים לא יכולים בשלב מסוים לעמוד בפניו, וזה הדבר שצריך לדבר עליו בהקשר של בעלויות.

עכשיו, יותר מזה. אתם הולכים עכשיו להפריד את חובת ההפרדה המבנית בין חברות חדשות ובין הערוצים.

רגע, על זה נדבר כשנגיע.

אבל אני רוצה להגיד – יש פה עניין. אתם מדברים פה על שני מעגלים. אם בעבר גם היה צריך חברת חדשות וגם אסור היה מעל רמה מסוימת של בעלות זרה, עכשיו הזכרת את שניהם בבת אחת. בעצם, אתה גם מייצר יותר התערבות של בעלים וגם מעלה את ה- - - וזה דבר שבבת אחת הוא מאוד חסר אחריות.

אני רוצה לומר ביושר: יש מחלוקת בעולם בעניין בעלויות על ערוצים זרים, וגם בחוות הדעת הקודמת שלי עשיתי לכם טבלה, רק כדי שאיכשהו זה יעמוד לנו מעל לעיניים. יש לנו שתי אימהות גדולות שאנחנו אוהבים הסתכל עליהן. דבר ראשון, ארצות הברית, כי זה עכשיו נהיה המודה כאן – להסתכל על ארצות הברית ולהגיד: שם יש תחרות. מחר אני ואתה יוצרים יחד קבוצת רכישה ורוצים לקנות ערוץ ברודקסט בארצות הברית, אנחנו לא יכולים. אתה יודע למה? כי אזרחים זרים לא יכולים לקנות ערוצי ברודקסט בארצות הברית.

ויש להם חובת הפקת חדשות?

מצד אחד. מצד שני, בואו נראה מה קורה בבריטניה. צריך לומר ביושר שבבריטניה אין הגבלה כזו. לפני הבחירות האחרונות היתה שם מחלוקת ציבורית אדירה וזה אותו הדבר גם בקנדה. למה? הם פוחדים מהשתלטות תרבותית. אנחנו – ובזה אני רוצה לסיים – עסקת, אדוני היושב-ראש בענייני V-15. אתה מכניס פה את זה לדלת האחורית. זו לא חכמה לדבר רק על העמותות של לפני בחירות כשבעצם אנחנו יודעים שאף אחד לא נכנס לשוק הטלוויזיה בישראל בשביל לעשות פה רווחים. נכנסים פה בגלל כל מיני אינטרסים אחרים. ואם יבואו קבוצות ששייכות למדינות זרות, לא עוינות, סתם יהודים חמים שבא להם להשקיע פה בפוליטיקה, V-15, אנשים שמאוד איכפת להם מה קורה פה בישראל, הם ישתלטו על ערוצי טלוויזיה.

אז רק כדי לציין, שיכול להיות - - -

יכול להיות זה לסגור את הערוצים ולא לתת לאף אחד לשדר.

- - -

משפט סיום, בבקשה.

ידעתם לייצר מדרגים מאוד מעניינים על ערוץ זעיר, וככה וככה ציירו גם כאן מדרג. מי שמשדר חדשות – שעדיין הבעלות לא - - -

אני רוצה להאיר את עיניכם מזווית אחרת. כולנו כאן מאוד חוששים ודואגים מי יבוא ומי לא יבוא ומי ישתלט. אני רוצה לדבר על הקיימים. הקיימים היום, כולם יודעים ששוק הטלוויזיה מפסיד. כולם יודעים מה קורה עם שוק הפרסום, וכולם יודעים גם שבעלי מניות נדרשים להשקיע בערוצים הקיימים כדי שתהיה להם התחרות שאתם רוצים שתהיה. בעלי המניות נדרשים להשקיע כספים רבים. מה אתם באים ואומרים? לוו כספים מבעלי המניות, במקום שבעלי המניות יוכלו להשקיע בחברה ולחזק את החברה, אתם באים ואומרים לנו – קחו מהם הלוואות. אני חושבת שאתם צריכים לשקול גם את ההיבט הזה ובמיוחד מי שרוצה תחרות ורוצה ערוצים חזקים – צריך לאפשר לבעלי המניות לההשקיע כסף בחברות, כהשקעה ולא כהלוואה.

אני אוסיף נקודה אחת, רק שנבין מה קורה בחקיקה המקבילה. תראו, בעצם – מה זה ערוצים מסחריים? זה דרמה, יצירה ישראלית, תעודה וחדשות. דרמה, יצירה ישראלית וכו' – זה כמו מה שיש בכבלים ובלוויין, אולי רק יותר ממוקד ישראלי. בכבלים ובלוויין המגבלה היא 26%. מה קורה בחדשות? מעבר לעיתונים – ששאלתי ולא נעניתי – בחדשות יש חובות הפרדה רק על הערוצים המסחריים הגדולים, של חברה נפרדת, של דח"צים, של נציגי הרשות השנייה, של איסור התערבות בתוכן של בעל הרישיון בתוכן שחברת החדשות משדרת. זאת אומרת, יש מנגנונים מאוד הדוקים. אז אם המנגנוניים האלה – כחוט השני זה חוזר כל הזמן שיש ערכים נורא חשובים, שאני מסכימה עם כולם שצריך לשמור עליהם, אבל רק כשזה נוגע לערוצים המסחריים. זה לא חשוב שמדובר בזעירים והם יכולים לשדר חדשות אצלם בלי חברה נפרדת ובכלי כלום. הפקות המקור חשובות אצלנו אבל לא חשובות אצלם. בסוף אפשר לחכות חמש שנים ואפשר לחכות גם עשר שנים, אבל לא יישארו ערוצים, פשוט לא יישארו ערוצים.

ביקשנו רביזיה על זה.

אז אמר חבר הכנסת פולקמן - יקראו יותר ספרים. זאת אופציה, אבל תבינו שאלה האפשרויות.

לפני ההצבעה – אני רוצה לחזק שיהיה לו כוח, לשר. ההסתייגות שלי - - -

אני אתן לך. הסיכום הוא כזה: אני תכף נותן ליועצת המשפטית להתייחס. אנחנו נעלה להצבעה ל0פי סעיפים. זה יהיה סעיף 1 ו-2 בנוסח החוק ואז יהיה סעיף 3, שזה יהיה הסעיף של חבר הכנסת נגוסה. הוא יקרא אותו ואז אנחנו נצביע עליו.

לפני סיכום הדיון אפשר להגיד כמה משפטים על דברים שנאמרו כאן? אני רק אתייחס לסוגיה שהיא מרכזית ביותר בעינינו והיא הסוגיה של הבעלויות הזרות. אין מספיק כסף, כידוע, בשוק הטלוויזיה המקומית, וזו הדרך הטובה ביותר להביא כסף מבחוץ. העובדה שמדינות אחרות מגבילות את זה – אלה מדינות שלא מתמודדות עם שוק טלוויזיה שנמצא במשבר תמידי, מאחר ויש מספיק הון במדינה כדי לייצר שוק טלוויזיה חי וקיים. עשינו את המחקרים המשווים שלנו, אתם עשיתם את שלכם. ההתעניינות של גורמים פרטיים שבאים מחו"ל – להבדיל מגורמים מדינתיים – בשוק הטלוויזיה הישראלי היא התעניינות שלהם בשוק הישראלי ובמשק הישראלי על כל היבטיו. היא לגיטימית, צריך לכבד את זה כמו שאנחנו מכבדים כל משקיע זר בכל תחום אחר, וכאשר ייכנסו תכנים שהם לא טובים, הציבור הישראלי יידע לכבות את הטלוויזיה ולעבור למקום אחר. כך עובד השוק החופשי.

אני רוצה להבהיר – "השר רשאי להמליץ לממשלה להורות למועצה לבטל רישיונו של ערוץ בבעלות זרה או ערוץ זר, הפועל בישראל אם הוכח כי אותו ערוץ תומך במעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור התשע"ו-2016, סיוע או שידול למעשה וטרור".

המשמעות של זה היא כמו שליברמן - - -יוכל לסגור את גל"צ. זו המשמעות של זה.

- - -

נאמרו פה הרבה מאוד דברים ואני כבר רואה איך הרוחות סוערות. אני אשתדל להיות ממוקדת וקצרה כי אני חושבת שאין מי מהיושבים כאן שלא מכיר את דעותי בעניין. ראו, אמרה תהילה, התחילה עם דבר שרציתי להתחיל אתו - - -

כיוונתי לדעת גדולה.

תלוי מי כיוון למי. נושא התחרות. בסופו של דבר כל התיקונים כאן הם כדי להגביר את התחרות בשוק התקשורת, זה מה שנאמר וזה ברור, רק שיוצאים כאן מתוך הנחה שמכלול הצעדים האלה יביאו לפריחה אדירה בערוצי טלוויזיה כאן. זה נושא של ניסוי ותעייה. יכול להיות, ואני מאוד מקווה שכך יהיה. זו השאיפה של כולנו אבל השאלה האם זה יקרה או לא – אף אחד מאתנו לא יכול לחזות. בינתיים אנחנו עושים צעדים שעלולה להיות להם השפעה מאוד מסוכנת על מה שיקרה, ואני מדברת כרגע על שתי הצעות: האפשרות לזר - --

סעיף 1 וסעיף 2.

השילוב של שני הסעיפים האלה, וזה מה שמדאיג אותי. האפשרות של מי שאינו ישראל שיוכל להחזיק בערוץ ברודקסט כיחיד ב-24%. זאת אומרת, השילוב של שני הדברים האלה אומר שלאנשים – שאינני יודעת איזה סוג של זיקה יש להם לארץ, יכולה להיות להם זיקה בסיסית בלבד, שאולי את אלה אנחנו רוצים למשוך, אבל יכולה להיות להם גם זיקה פוליטי לצד זה או לצד אחר. אף אחד הרי לא יודע מי בסופו של דבר ינצל את האפשרות הזו שתיפתח בפניו, ולהחזיק ערוץ ברודקסט, אדם זר או גוף זר או חברה זרה, ולהיות מקימת מחזיק יחיד באותו ערוץ.

74%. לעומת 49.

שזו אחזקה מאוד מאוד משמעותית.

אתם חושבים שכל אחד מניח שאותו גורם זר יתמוך בעמדותיו, אבל אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, הראייה צריכה להיות, לדעתי, יותר רחבה ויותר מפוקחת, כי אף אחד לא יודע מי זה יהיה, במי הוא יתמוך ואיזה אג'נדות ינסה אותו גוף זר לקדם במדינת ישראל. ההשפעה המשמעותית ביותר שממנה אני חוששת היא השפעה דווקא על פוליטיקאים, עליכם, נבחרי העם. משום שבגוף תקשורת חדש – ואני שוב חוזרת ומדברת על ערוצי הברודקסט – יש להם השפעה אדירה על פוליטיקאים.

אבל את נכנסת לדברים שדיברנו עליהם. יש פה גם חשיבות לתחרות, הערוצים פה ימותו אם לא נעשה את ה - - -זה לא פייר שאת נכנסת לעניינים פוליטיים בעניין הזה.

זה לא עניין פוליטי. זה עניין סופר משפטי, של להבין מה המשמעות של ההחלטות האלה אם הם יתקבלו.

אני מבקש לסכם בנושא הספציפי הזה את דבריך.

לסיכום דברי, בנושא הזה – ששילוב של שתי הצעות ביחד – גם אפשרות להעלות אפשרות של אחזקה זרה עד 74% וגם מחזיק יחיד, השילוב של שני הדברים האלה יחד הוא שילוב מסוכן שיכולות להיות לו השפעות שליליות שעדיין אי אפשר לצפות מה הן.

בעניין ההצעה של חבר הכנסת נגוסה אני חוזרת ואומרת שוב – זה מקרה שבו מאשרים לפוליטיקאים להחליט על סגירת ערוץ. מדברים פה המון על חופש הביטוי, מצד אחד, ומצד שני – מאפשרים לשיקולים פוליטיים לסגור ערוץ, זו המשמעות. אני לא מדברת על עצם הרעיון לסגור ערוץ במקרה של תמיכה בטרור. השאלה מי צריך לקבל את ההחלטה.

הממשלה.

הממשלה – זו החלטה פוליטית.

תודה רבה. שמענו פה מגוון דעות. אני לא רוצה לחזור ולהתייחס. אני מעלה להצבעה את הדברים הבאים: ראשית, אנחנו מצביעים על סעיף 41, אני אקרא אותו ואנחנו נחלק את זה לשלוש הצבעות: הצבעה על סעיף (1),

(1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "וחמישים ואחד אחוזים" יבוא "ועשרים ושישה אחוזים";

רגע, אדוני. האם יש הצעות נוספות?

אני רוצה להציע פשרה – שיהיה 49%.

אוקיי. יש הצעה של חברת הכנסת השכל – 49%. עוד הצעות? אני מעלה להצבעה את ההצעה – 49%. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 5

נגד – 4

נמנעים – אין

סעיף 41(1) התקבל.

ההצעה התקבלה. אז ההצעה של חברת הכנסת שרן השכל תהיה הסתייגות? היא ויתרה.

אני עובר לקרוא את סעיף (2)

(2) בסעיף קטן (ב2)(4), במקום "מחמישים ואחד אחוזים" יבוא "משבעים וארבעה אחוזים".

מישהו רוצה להציע הצעה אחרת? אני מעלה להצבעה את סעיף (2) מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 4

נמנעים – אין

סעיף 41(2) התקבל.

ההצעה התקבלה. חבר הכנסת נגוסה, אני מבין שהתיקון חל גם על חוק הרשות השנייה וגם על חוק מועצת הכבלים והלוויין. שתי מועצות, התכוונת לשתיהן.

כן.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת נגוסה?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 5

נמנעים – 2

ההצעה של חבר הכנסת נגוסה לא התקבלה.

תודה, ההצעה לא התקבלה ונרשמה כהסתייגות.

נרשמה כהסתייגות.

(אחרי כן א.ע.)

(הישיבה נפסקה בשעה 13:30 ונתחדשה בשעה 14:07.)

שלום לכולם, נא לשבת. ממשיכים עם הישיבה.

ראשית, אני כבר אומר לכולם שמחר יהיה דיון. למי שחשב שלא, אז מחר יהיה דיון.

יואב, טיבי במקומי בכלל בוועדה. אני לא בוועדה הזו.

אז מה אתם צריכים החלפה? אתה יכול לקום וללכת והוא יהיה במקומך.

הוא רוצה שיהיה כתוב שהוא חבר ועדה.

את זה תגיד ליו"ר ועדת הכנסת. האם בכלל הגשתם בקשה? לא הוגשה בקשה, דב. אתם צריכים להגיש בקשה מסודרת עם כל ההחלפות לוועדת הכנסת ואז יעשו את זה. אני לא יודע אם בכלל התקבל. צריך להקריא במליאה.

אני חושב שפנו ליושב-ראש ועדת הכנסת בזמנו יואב קיש

לא במכתב מסודר, בשיחת חולין. לא יודע אם החלטתם או לא החלטתם. אתם צריכים להגיד, ואז בעקבות בקשתכם נעשה אולי החלפה של סיעה אחת מפה ומשם ונסדיר את זה. אבל זה צריך לקרות. תפנו מסודר, בסדר?

יש לנו להצביע על רביזיות חדשות שהוגשו ויש לנו גם להמשיך עם הצבעות שעדיין לא בוצעו. אנחנו סיימנו להצביע על סעיף 7. אני רוצה להיכנס לרביזיות בסוף, אני רוצה לסיים את ההצבעות ואחרי זה נלך לרביזיות.

אני רואה שיש פה הערה בצהוב בעמוד 5, סעיף 71ח. השאלה האם זה ממילא ברביזיות ואז - - -. זה 5 - (ג)(2).

בואו נחזור לסעיף 7. הצבענו על סעיף 7. אני ממשיך לדפדף. 8 - הוצבע, 9 - הוצבע, 10 - הוצבע, 11 - נפתח לרביזיה, כספי הביד, אושר כבר, אפשר לרביזיה. 6 - הוצבע. חבר'ה, הוצבע היום. אנחנו עד סעיף 11 רביזיה.

אני ממשיך: 12 - הוצבע, 13 - הוצבע, 71ו - יש רביזיה על חלקו.

בסעיף 71ח יש להשלים את ההצבעה או שזה סעיף שגם כן ברביזיה? אם כך, בלאו הכי פותחים את הכול ואני לא צריכה.

71ח זה ברביזיה אז לא צריך להצביע עכשיו.

אני ממשיך. סעיף 14 - אושר.

עוד לפני כן, את זה יש לך?

או, זה מה שראיתי ועל זה שאלתי. הנה, ההערה הזו. אבל זה לא צריך, את אומרת. ב-71ח פה לא צריך.

על 14 אין רביזיה?

זה - יש רביזיה אז לא צריך.

אוקיי, על מה שיש רביזיה אנחנו לא מצביעים כרגע.

על כל 71ח יש רביזיה?

לדעתי, כן. לא? עמוד 5 - 71ח סעיף (ג) (2) יש סימן עם הערה: על הוועדה להשלים את החלטתה. "סעיף (2) - מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו בתוספת השלישית יהיה בירושלים. הוראה זו תחול החל מתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית. החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית..."

זה איזושהי שאלה שנוצרה בעקבות סיטואציה שהיא קצת מוזרה. מה שאנחנו אמרנו והגדרנו, שמי שמשדר חדשות בעברית אנחנו נותנים לו שלוש שנים גרייס, אבל הוא צריך לשדר מירושלים.

למה?

תהילה, אני לא נכנס ללמה. אנחנו כבר דנו בזה ארוכות. אם לא היית פה בוועדה, את יכולה להסתכל בפרוטוקול.

הנושא השני זה שאלה שעלתה פה. אם הוא משדר הרי לא בעברית, נתנו להם פטור, בעיקר בשביל הלא טי.וי ו-9, שיוכלו לא לשדר מירושלים כי אמרנו אם זה ממילא סקטוריאלי אנחנו מאפשרים את זה. באה השאלה ואומרת: רגע, היום התחילו ככה, אבל אז פתאום הם עברו לשדר בעברית. אז פה השאלה היא ממתי מונים את השלוש שנים. לדעתי, הכי הגיוני מהיום שבו הם עברו לשדר בעברית אפשר לספור להם את השלוש שנים כתקופת התארגנות עד שיהיו מחויבים לירושלים. זה הדבר שנראה לי הכי הגיוני. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס אחרת?

השאלה אם זה מבזק פעם ביום בערוץ - - -

ברגע שהוא שידר בעברית - - -

מבזק חמש דקות זה גם שלוש שנים?

כן, כן. כתוב פה: אם בחר באופן מלא או חלקי.

לא, לא.

מה זה אומר "חלקי"?

זו הבעיה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד את הנקודה. ערוצי תקשורת שונים, למשל, גם הערוץ בשפה הרוסית וגם הערוץ בשפה העברית, מראיינים מרואיינים בשפה העברית. למשל, אני מתראיין גם פה וגם שם, ואני מדבר בעברית.

לא, זה לא שידור חדשות. זה לא נחשב שידור חדשות, זה אקטואליה.

למה? חלקי, אפשר להגיד.

לא, זה לא שידור. שידור החדשות הוא בשפה הרוסית. יש להם מרואיינים בכל מיני שפות.

בסדר. אוקיי, אין בעיה.

אבל השאלה שלי אם זה באמת נגיעה כמו שזה היה לפני כמה שנים בערוץ 9 - מבזק של חמש דקות - - -

כן, באופן מלא או חלקי. אם פתאום ערוץ 9 עושה מבזקי חדשות בעברית אז הוא יצטרך. אני חושב שזה התיקון הכי הגיוני לגבי זה.

את צריכה שנצביע על זה?

כן, כן.

אני מעלה להצבעה את ההחלטה שאומרת - - -

החל ממועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.

מי בעד? ירים את ידו. מי נמנע? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 71ח(ג)(2), בכפוף לשינויים, נתקבל.

ההצעה התקבלה.

בואו נמשיך. לדעתי, הגעתי לסעיף 16 כי עד אז הכול כחול פה. סעיף 16(2)(ב) כתוב לי: לא אושר. אפשר לדעת במה מדובר?

אה, סעיף 5.

סעיף 5 לתוספת השנייה.

אה, לתוספת. אני מקריא את הסעיף מהחוק שעליו אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על סעיף 5(ב) לחוק, בעמוד 76.

5(ב) לתוספת השנייה.

5(ב) לתוספת השנייה. כתוב שם כך: מתוך כלל ההפקות המקומיות - - -

האם (א) קשור או שזה בנפרד, stand alone?

זה לא קשור.

stand alone. "מתוך כלל ההפקות המקומיות ישודרו בכל שנה בכל ערוץ בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תוכנית סוגה עילית בהיקף של 180 שעות". זה מעניין. הביטול של זה למעשה גורם לביטול נאותות ההפקה, אם אני מבין נכון.

נכון.

כן, אבל נאותות ההפקה יכולה להיקבע בכללים - - -

רגע, עצור. רצת עכשיו צעד קדימה ואני אומר לך פה של 20 איש יש 20 דעות שונות. אני חוזר על מה שאמרתי, לא היתה בכוונתנו לבטל את נאותות ההפקה. אנחנו משאירים את נאותות ההפקה על תקנה. אני לא נכנס עכשיו לסיטואציה שבה אני צריך להתחיל להגדיר שעות ומחיר - לא. מה שהיה מבחינתי הוא שיהיה. לכן, השאלה שאני שואל. אבל מה הבעיה? מכיוון שאנחנו מדברים בכסף, השאלה אם ההתייחסות פה ל-180 עדיין רלוונטית או שאנחנו בבעיה.

יהיה כתוב פה: "עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תוכניות סוגה עילית על 50 מיליון שקלים חדשים, יגדל היקף השעות האמור באופן יחסי לגידול בהיקף ההוצאה כפי שתקבע - - -"

אבל היא לא תעלה על 50.

אפשר להגיד: תעלה או תקטן. זאת אומרת, מכיוון שהיום זה לא 50 מיליון, זה כבר 62, אז זאת אומרת היום - - -

סליחה, עוד לא הבנתי את הבעיה. הבנתי שהיוצרים רוצים לדבר. עוד רגע, כל אחד ידבר. חברים, אני חוזר על עיקרון המפתח כדי שיהיה ברור לכולם. לא נצא מפה בלי שיישמר נאותות ההפקה אז אפשר להוריד את הלחץ, תודה.

משרדי הממשלה, איך את חושבים לפתור את זה?

אנחנו מציעים נוסח בתוספת השנייה שסכומים עבור שעה לפי הסוגים שלה, שיהיה רשום בתוספת השנייה או את הממוצע לשעת שידור שאם יצטרכו להוסיף, או לפי סוגים: ממוצע לדרמה, ממוצע ל - - -

אני רוצה להבין את המצב היום ואני שואל את הערוצים דווקא. אני רוצה להבין היום איך נקבעת נאותות ההפקה כי מה שיש פה זה סעיף של 180 שעות על איזשהו סכום. אם אתם לא יודעים, נשמע מהיוצרים.

מרב שחר מקשת, מנהלת מחלקת רגולציה, בבקשה.

מתוך הנגזרת של השעות והנגזרת למעשה של ההשקעה, יש בכללי הרשות את החישוב שבו מחושבת דקת מינימום של נאותות. זה לפי דקות.

איך המחיר? אני יכול לקבל דקת מינימום לסוגה עילית, לדרמה, לדוקו? אני רוצה לקחת את מה שיש היום ולהמשיך אותו - לא מעלה ולא מוריד שקל.

אבל זה נמצא בכללים.

השאלה האם ביטול הסעיף מוחק את הכללים בעניין? זה הבעיה שלי.

לא, אבל אפשר להתאים את הכללים.

אנחנו נתייחס לכיוון הזה. יוליה, בכפוף לזה שאנחנו לא פוגעים בנאותות ההפקה, כמו שאמרתי, אם אנחנו מבטלים את הסעיף כי הוא כבר לא נהיה הגיוני כי הוא מדבר על 180 שעות, אתם יודעים בדיוק היום את המספרים של נאותת הפקה, אני מניח, זה נמצא בכללים. זה יישאר בכללים.

כן, אבל חשוב לי להגיד שאנחנו לא נכתוב בכללים את מחיר השעה של עכשיו, של היום, כי אנחנו מדברים בכל מקרה על שינוי השוק. אנחנו מדברים על שלושה שחקנים במקום שניים.

אני לא יודע בעקבות מי את הולכת, האם לטובת היוצרים או הערוצים? את תתחילי להיכנס לסד מאוד בעייתי.

לא, לא. אני הולכת לטובת הציבור. יש לאזן פה, ואמרתי מהתחלה את זה, בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הכלכלי של הערוצים המסחריים כי אחרת גם לא יהיה מי שיעשה את הסוגה עילית, ואני חוזרת ואומרת את זה כל הזמן. יש כללים, אנחנו נתאים את הכללים שלנו לנושא הזה. אין צורך לבוא ולהגיד מה יהיה מחיר השעה.

אז מה את רוצה להגיד? מה זה נאותות הפקה אם לא מחיר של שעה בסוף?

קודם כל, אני לא מבינה משהו. הוועדה הזו הוקמה על מנת להקטין את הרגולציה ובסוף לבוא ולהגיד שלא תעשי דרמה בפחות מ-X כסף, זה נראה לי ההתערבות הכי בוטה.

לא. עם כל הכבוד, יוליה, אמרנו את זה מהתחלה. יכול להיות שצריך להגיד את זה. בוועדה הזו אנחנו לא נתעסק בנאותות הפקה, לא נתעסק. יכול להיות שאת צודקת מיליון אחוז. אני לא אכנס למלכודת המטורפת הזו של להתחיל לריב בין היוצרים לבין הערוצים על: לי מגיע עוד 50 שקל לשעת דרמה או פחות. לא אכנס לזה.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהרשות מוסמכת להביא את הכללים, וזה מה שאנחנו מבקשים - להשאיר את זה בכללים.

היוצרים מסכימים לזה?

מכיוון שאתה רוצה לשנות את הסעיף זה בעצם יכולת לשנות מצב קיים כי זה בעצם חוזר לרשות. יש, היום אומרים מה זה 180 שעות ומה החלוקה. יכול להיות שאתה באמת: איתמר, יש ערוץ יותר קטן, אנחנו מדברים על הערוצים הגדולים, שלא יהיה לו כבר את ה-62 מיליון. ה-50 זה כביכול 62 מיליון של היום. לא יהיה לו את ה-62 מיליון, יהיה לו 50 מיליון. אז באותה יחסיות יורד גם מספר השעות. לכן, נורא קל להגדיר את הסעיף הזה כי זה אם הוא מעל 62 או מתחת אליו, ואז הוא יורד ועולה בשעות באופן יחסי.

את הממוצע.

רעיה, לא שומעים אותך. חבל, את זורקת כל הזמן דברים בשקט, ואני לא מצליחה לשמוע.

ה-62 מיליון שווה 180. נגיד יש ערוץ עם 50 מיליון בגלל שזה 15%. ה-15% יש לו 50 מיליון, אז באופן יחסי יורד ה-180. עלה ל-180 - - -

הבנתי. אבל החלוקה בפנים היא לפי החלוקה החדשה שאמרנו: 20% ו-20%.

החלוקה של ה-20% ו-20% היא בעייתית מאוד כי אנחנו - - -

לא. זה סוכם בוועדה, את זה אני לא פותח. אני אומר את זה כבר לכולם.

איתמר, ההצעה שלך נשמעת לי הגיונית. אני לא לגמרי מבין אותה. אני רוצה לשאול. המספר - 180 שעות, זה רק על סוגה עילית אנחנו מדברים? - -

כן, רק סוגה עלית.

- - התייחס ל-60 מיליון שזה כל ה-60 מיליון לסוגה עילית?

כן, 62.

62 לערוץ. עכשיו אמרנו שיכול להיות שהמספר הזה - 62, ירד או שיעלה. יכול להיות מחר פי 2 ויכול להיות חצי. באופן יחסי הרעיון הוא לשמר את היחסיות ואז שמרנו על נאותות ההפקה.

אני רוצה להבין. זאת אומרת שאם יש מישהו שיש לו הכנסות יותר גבוהות הוא ישקיע יותר בנאותות מאשר מישהו אחר?

לא בנאותות.

אז מה? תסביר לי מה היחסיות.

ה-180 שעות מתאים ל-60 מיליון שקלים. אני מעגל, אוקיי?

אז זה בדיוק העניין. מהרגע שהחלטתם לא ללכת על 62 אלא על אחוזים, ומכיוון שתהיה סמכות מכוח סעיף 24(א) לקבוע את הכללים שיש ברשות השנייה - הרי בעיקרון אנחנו לא חולקים על מה שיש בכללים ולא היוצרים.

כרגע, כרגע.

אנחנו פועלים לפי הכללים, אנחנו לא - - - על מה שיש בכללים. הרשות השנייה היא זו שמסדירה. היא צריכה דינמיות בהסדרה של הכללים. אתם רוצים להכניס לתוך החוק - זה נשמע לי מופרך ביחס לגישה של הוועדה. יש סמכות. אתה הוטרדת מזה שהמחיקה של הסעיף מוחקת את הסמכות לקבוע את הכללים. לא, מכיוון שסעיף 24 מותיר את הסמכות על כנה.

לא, אני מוטרד מזה שאני לא רוצה לפגוע בנאותות ההפקה. אשאל שאלה אחרת. הרי טוענת פה יוליה שזה בסמכות שלה. אבל אם פה בחוק היה כתוב לפני רגע את המספרים באופן ברור אז זה לא בסמכות שלה.

לא נכון.

היא מתרגמת את החוק לכללים.

לא, לא. גם היום המספרים האלה אינם כתובים בחוק אלא נמצאים תחת הכללים של הרשות השנייה. לשאלתכם האם הסעיף שנמחק מבטל את הנאותות, התשובה היא לא מבטל את הסמכות של החישוב לקבוע נאותות.

זה לא מבטל את הסמכות, אבל זה מאפשר לרשות גמישות.

כשלפני זה לא היתה אפשרות לרשות, לפני התיקון הזה?

עד היום היה 180 שעות בחוק ו-62 מיליון שקל. זה 50 ממודד בשביל לדייק. 62 חלקי 180 שעות יוצא 344,000 שקל ממוצע.

לא, היא טועה.

הם טוענים שזה לא המצב. אתם תסבירו למה היא טועה אחר כך.

רק אמרתי שזה הממוצע, זה חלקי זה. אני לא חושבת שאני טועה. ההורדה של ה-180 שעות מאפשרת עכשיו לרשות השנייה שנכון שנאותות ההפקה קבועה בכללים שלה, היא מאפשרת גמישות יותר גדולה לגבי נאותות ההפקה כי אין שום מספר שאליו היא מחויבת לשאוף. שוב, זה המצב. זה הבעיה.

ההצעה שלנו היתה להכניס בתוספת השנייה. אני לא יודעת אם יושב-ראש הוועדה זוכר, אפילו העברנו את זה באחד הנוסחים שיהיה ממוצע. אנחנו לא אמרנו שהדרמה, הדוקו. בממוצע הם יצטרכו ששעות ההפקה שלהם יהיו בסכום הזה.

יש לנו עוד אפשרויות.

אסף, בבקשה.

אני רוצה להגיד שקודם כל הדבר הזה קיים בחוק. לכן, כשהוא מגיע לרשות השנייה, הרשות השנייה עושה את הכללים לפי ז'אנרים, וזה הסמכות של הרשות השנייה.

זאת אומרת, היא לקחה את הממוצע ועכשיו אמרה: הדוקו ככה, וזה ככה, ומשאירה את הממוצע בתוקף. אבל זה שלא המספר הזה הוא גורף על כל אחד, אבל הוא כן ממוצע. זה מה שהובהר. אני רציתי להבין, אני שאלתי את השאלה הזו.

בעצם העובדה שזה בחוק הראשי - - -

זה לא בחוק, זה בתוספת.

זה נחשב לא חוק?

לא.

האם בתוספת זה אומר שזה חוק או לא חוק, אתי בנדלר?

התוספת זה חוק, ברור שזה חוק. דרך השינוי שלה אולי שונה, אבל זה חוק.

תודה, נגה. כמו שאמרתי, זה בחוק. כל עוד זה בחוק - - -

זה המעמד הנורמטיבי של חוק?

נגה, זה ששר יכול לשנות את זה זה לא הופך את זה. זה תוספת לחוק, מה לעשות?

כל עוד זה בחוק אז זה יישמר על ידי הרשות השנייה שתחליט באיזה אמצעים, אולי דוקו ככה ודרמה היא ככה, ויש ממוצע. אבל אם זה לא יהיה בחוק, ושמענו עכשיו את יושבת-ראש הרשות השנייה שחושבת שאפשר גם להוריד את הסכום, אז זה אומר שזה תלוי ברשות השנייה אם יורידו את נאותות ההפקה או לא יורידו. אם הכנסת רוצה לשמור את זה אז - - -

הבנתי.

עו"ד נגה רובינשטיין, בבקשה.

הרי בבסיס ההשקעה בסוגות היא השקעה שמקובלת על הצדדים, וכך הם פועלים. אתם אפשרתם גמישות בין הדוקו לבין הדרמה בתוך הסוגה העילית. מהרגע שאתם אפשרתם את האפשרות לניוד בהכרח זה משפיע גם על ההשקעה בשעות, על נאותות ההפקה. הגמישות הזו נדרשת לרשות השנייה. אם אתם רוצים להכניס הכול פנימה, תכניסו הכול לתוך התוספת. אני חושבת שזה לא נכון מבחינת איך שאתם הצגתם את זה. אתם רציתם אפשרות ניוד.

למה לעשות שני מספרים? אמרנו 180 שעות על 62 מיליון, ממוצע נאמר לשעה 344,000 שקלים. זה הממוצע שאתם מכירים היום בנאותות הפקה.

לא, מכיוון שיש גמישות לז'אנרים השונים.

לא, הממוצע במספרים שהרשות השנייה מעבירה בכללים.

הממוצע לא אומר שום דבר. מכיוון שלכל ז'אנר יש תעריף שלו, אם אני ארצה לעשות יותר דרמה אני - - -

אבל זה בסדר. אם אני משאיר בחוק את המשמעות של השורה הזו כי הרי אני לא יודע מה יהיה ה-15% הזה, אני אומר ממוצע, אני אומר לרשות השנייה, הסעיף הזה מתורגם. אני מנסה לכמת את הסעיף הזה לממוצע לשעת נאותות הפקה. סביב הממוצע הזה תעשה הרשות - - -

יוליה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, זה הרבה יותר נשמע טוב שאני עכשיו אבוא ואני אגיד לקבוע עבור פר שעה X כסף.

זה המצב היום.

כן. אבל מה לעשות שאתה התחלת את הוועדה בכך שהחוק הוא חוק מיושן וצריך להתאים אותו לשוק החדש.

יוליה, אבל אני לא רוצה לפגוע בנאותות הפקה. מה את רוצה?

קודם כל, אני רוצה לתת לך פשוט דוגמה. אתה מייצר היום - - -

האם אני יכול לעצור אותך, ברשותך? אם את רוצה להוביל אותי למהלך של שינוי נאותות הפקה זה לא יקרה, וחבל על הזמן.

לא, חלילה. אנחנו עד היום קבענו מהי נאותות הפקה. אנחנו מבקשים להשאיר את זה ברשות השנייה בכללים לקבוע מהי נאותות הפקה. נאותות הפקה זה לא בהכרח רק כסף. בנאותות הפקה יש הגדרה של מה זה דרמה, מהי נאותות הפקה. מי אמר שאם אני השקעתי 300 מיליון זה דרמה טובה, ואם השקעתי 260 זה לא דרמה טובה?

בטח שזה אומר.

מי אמר? אולי אתם גוזרים שם יותר קופון?

מאיפה את יודעת? מה זה השטויות האלה?

יוליה, אני בדיוק לוויכוח הזה לא אכנס פה היום, אני מצטער. אני לא הולך לעשות את התיקון הזה. לכן, הכיוון שאני הולך אליו זה לבחור את המספר שמשקף את הסעיף הזה וסביבו אתם תרגיעו את הממוצעים שלכם.

עכשיו אני רוצה לשמוע את הערוצים בהתייחסות למה שאמרתי.

מכיוון שלכל תת-סוגה יש תג מחיר שונה, או שאתה מכניס בתוספת את כל המחירים של כל תתי הסוגות, או שאתה משאיר בידי הרשות השנייה לקבוע את נאותות ההפקה לכל תת-סוגה.

הבנתי. הממוצע פוגע בסיפור?

בוודאי.

זאת אומרת, אתם מוכנים להגיד: יש לנו היום בכללים מספרים. אם אני רוצה ומתעקש לא לפגוע בנאותות הפקה, אני יכול להכניס את כל הרשימה כמו שהיא.

כל הרשימה כמו שהיא.

עם זה אתם חיים טוב.

כן.

היוצרים?

אתם מכירים את הרשימה? אתם יודעים מה המספרים שלה? יש פה דרמה. זה מהרשות השנייה.

אסף, סליחה. אני את מה שיש היום לא משנה. אני לא אעלה לכם בשקל ואני לא אוריד לכם בשקל.

אני רק אומר את זה לפרוטוקול.

לא רוצים שתשנה. תבטל את הביטול, מבחינתנו.

אבל אי-אפשר, הוא לא רלוונטי. הסעיף לא רלוונטי.

אז לפחות תשאיר את המצב.

זה מה שאני מנסה לעשות.

יש לי פה את המספרים של כל דבר ודבר שהרשות הוציאה.

הנה, זה גם מה שיש לערוצים. זה אותו דבר.

אבל אני מקריא לך את זה, זה לא אותו דבר.

תיכף נבדוק את המספרים, קודם כל נדבר על העיקרון. אסף, עוד לא הגענו להסכמה על העיקרון. אני לא אוהב לעשות את זה, אני לא אוהב להכניס מספרים של נאותות הפקה לחוק. אבל אני אגיד לכם מה אני הולך לעשות. לא תהיה לי ברירה, אני כן אעשה את זה. זה יהיה המספרים הנוכחיים כפי שהם היום שמכירים אותם גם היוצרים וגם הערוצים המסחריים. ואני הולך להוסיף סעיף שבמידה ותהיה הסכמה בין יוצרים לבין ערוצים, לא אכפת לי שישונה. זה לא צריך להיות עכשיו התורה שלכם. אבל אני לא רוצה פה שיהיה מהלך של כפייה על מי מהצדדים. אם אתם תגלו שזה מהלך יותר נכון להוריד אז יכול להיות גם משהו שאפשר אולי להוסיף, לא יודע.

אולי תיתן שימוע, למה דווקא הערוצים והיוצרים במצב הזה? מה איתנו?

שימוע.

נגה, בבקשה.

יש כאן מנגנון של פיקוח מחירים שהיום קיים בידיים של הרשות השנייה. כמו ועדת פיקוח על מחירים, יש פיקוח מחירים כזה. אפשר להכניס את המחירים עצמם לתוך התוספת. אולי מבחינתכם זה חוק, אבל זה לא חוק מסמיך. אבל אפשר להכניס את כל המחירים לתוך התוספת. אי-אפשר להישאר עם סעיף 5(ב) כי המשמעות שלו - - -

הבנתי, זה מה שאמרתי.

בסדר. לכן, אפשר לקבע מצב קיים בתוך החוק. זה נראה לי לא הגיוני כי היום כבר ממילא סמכתם על הרשות השנייה. נתתם בידיה את הסמכות לקבוע את העלויות לכל ז'אנר. אתה יכול להגיד שהיא תשנה את זה מסיבות מיוחדות, אתה יכול להחליט שזה - - -

אני יכול להגיד שהיא תשנה את זה בכפוף לשימוע, למשל.

למה? אבל זה מוסדר בחוק.

למה לקבע? היום המועצה אתה רשאית לשנות את זה בכללים.

אבל ה-180 - - -

אה, אוקי.

כי היום העלות היא עלות אחידה לכל ערוץ.

אבל המגרש מוגדר. תת הסעיפים הם אצל הרשות השנייה.

הבעיה שהסעיף הזה של ה-180 שעות מול 60 מיליון שקלים קיבע את נאותות ההפקה. בגלל שאנחנו לא כבר ב-60 מיליון, כל העסק הזה משתנה.

אבל אתי יכולה בחמש דקות לעשות הגדרה שתמצא את ההתאמה בין הדבר הזה - - -

כבוד היושב-ראש, תקרא את הסעיף. הרי מתייחסים פה למצב שזה מעל, אז מה הבעיה להתייחס למצב שזה מתחת? הרי אומרים שאם זה יהיה מעל 50 מיליון אז השעות יעלו באופן יחסי. אז מה הבעיה פשוט לנסח מה קורה אם זה יהיה מתחת? זה באופן יחסי.

נכון, אני אפילו מסכים עם איתמר.

איתמר, המשמעות של זה זה מה שאמרתי. עזוב את היחסי. זה אומר שיש מחיר לשעה ממוצע, והם מתנגדים לזה בצורה משמעותית.

הם לא רוצים את זה בחוק.

לא, לא מתנגדים. הם אומרים לקבע את ההצעה הזו היום - היא לא רלוונטית. אני אומרת שאין להם בעיה עם השעה.

ההצעה של איתמר נשמעת לנו הכי הגיונית.

דבורה, אי-אפשר להבין מה אתם אומרים. אי-אפשר להבין.

איילת, את צודקת. יוליה, ראשית, אני לא רוצה לשמוע יותר אף דיון פה על להשאיר את זה פתוח ולראות מי משנה, מה משנה - לא רלוונטי כרגע. הדיון היחידי כרגע, יוליה, זה איך את עוזרת לי לשמר את נאותות ההפקה הקיימת בחוק כפי שמוצע בסעיף הזה. אם את אומרת לי שאם אני כותב עלות ממוצעת שזה שבא להסביר, ה- 50 מיליון מוצמד, 50 מיליון ל-180 שעות, זה נותן עלות ממוצעת שסביב זה אתם נעים הרי. אני לא רוצה לפתוח את הדיון לשינויים.

ההצעה של איתמר נראית לנו טובה שאם זה יורד או עולה.

אוקיי.

גם אנחנו מסכימים.

הנה, כולם מסכימים - יופי.

לא הבנתי למה בכלל נוגעים בסמכות של ה - - -

לא נוגעים. התיקון הוא כזה: אנחנו מדברים על סעיף 5(ב) לתוספת השנייה. אנחנו לא נבטל אותו. הוא משמר בעיניי את אותו אופן של מתווה המגרש בעלויות נאותות ההפקה. הוא מתייחס ל-50 מיליון ומעלה, אנחנו נתייחס באותו דבר ל-50 מיליון ומטה, ובאופן יחסי. זה התיקון שנעשה.

אסנת טרבלסי?

אבל איך נדע את מספר השעות, ומה התקציב?

יהיה לך כסף. אחרי שאסיים תוכלי להגיד את מה שאת רוצה.

חל שינוי בהוצאה השנתית המזערית להפקת תוכניות מסוגה עילית מ-50 מיליון, יגדל או יקטן היקף השעות האמור באופן יחסי, ישונה באופן יחסי.

יגדל או יקטן, הבנת? המשרדים, הבנתם מה אני מציע? אני מציע עוד פעם. הסעיף מדבר על 50 מיליון - 180 שעות, ואומר שאם יגדל מעל 50 מיליון, יגדל בהתאם.

מספר השעות.

כן.

אז לא מוחקים את השעות.

לא מוחקים. אני משאיר את ה-benchmark הנוכחי, ואני אומר שאם יגדל, יגדל בהתאם. אם יקטן אז - - -. הוא יכול לקטון כי אם זה לא 50 מיליון אז הוא יקטן. יהיה פחות שעות. כי אם בסוף במקום 50 מיליון זה יהיה 25 מיליון אז יהיו 90 שעות.

אתי, למזג את ה-50 ל-60 ו- - -

לא, זה יישאר. לא נשנה זה ברור שזה ממודד. לא מתקנים פעמיים. יש מדד קיים, וזהו.

היא הסכימה, אין לה בעיה. אין לך בעיה.

אני בעיקרון מסכימה - - -

רגע, אסנת. תני ליוליה.

אני חושבת שזה מאוד חשוב שזה יירשם לפרוטוקול. אתה החלטת, אין מה לעשות. אתה יושב-ראש ועדה. אני חושבת שיש פה טעם לפגם לבוא ולקבוע בשוק המטורף של היום כמה כסף הם ישקיעו עבור דרמה. יכול להיות שהם ירצו להשקיע עכשיו בדרמה 700,000, ויכול להיות שדרמה מסוימת ב-200. מה שאתם עושים פה עם כל הדה-רגולציה, שמים רגולציה קשה ביותר. אני לא חושבת שהיית בא לתנובה או לטרה ואומר: אתה עושה חלב רק ב-20 שקל, לא פחות.

יש מחיר מפוקח גם לחלב.

אסנת, בבקשה לנושא. לא ברמה העקרונית.

אני מסכימה עם ההצעה. אני רק רוצה לוודא שאי-אפשר לנייד בין הז'אנרים. אני פה שמעתי משהו בעניין הזה וזה מה - - -

לא, אל תיכנסי. אין קשר. אני רוצה לעשות רגע סדר. יוליה, לדברייך - אני יכול להגיד לך שברמה האישית אני מסכים איתך במאה אחוז.

תודה רבה, אדוני.

אבל אני אומר את זה פה לערוצים וגם ליוצרים, אנחנו עשינו פה איזון שכמו שאמרתי שקודם אני לא הולך לפתוח את הסיכומים שהגענו אליהם פה, גם את הסיכום שאמרתי שבנאותות ההפקה אני לא נוגע, אני לא הולך לפתוח. ועם כל הכבוד למה שאמרת, ולמרות שאני מסכים איתו, זה הולך להישאר כך. לכן, השינוי - - -

מה שחשוב לי זה שאתה מסכים איתי.

הדיון נגמר, אנחנו מעלים את זה להצבעה. חברי הכנסת, אני רוצה להגיד בצורה הכי פשוטה. הסעיף יישאר. הסעיף דיבר על benchmark של 50 מיליון ממומדים ל-180 שעות. אם הוא יעלה מעל, יגדלו כמות השעות בהתאם. אם הוא ירד - הסכום, ירדו השעות בהתאם. זה הסעיף. איתמר, נגמר הדיון.

זה תמונת המראה של היום, נכון? כן, אוקיי.

דבר אחד חשוב - הממוצע מה בבית ומה בחוץ - - -

לא, חברים. אני אמרתי ואני אומר את זה עוד פעם לפרוטוקול, מה שהיה הוא מה שיהיה. זה מטרת השינוי שעשינו פה.

בסדר, מקובל.

אני מעלה להצבעה את הסעיף בתיקונים כפי שהקראתי אותם. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5(ב), בכפוף לשינויים, התקבל.

6 - בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה פה אחד.

אני רק רוצה להבהיר לאור הערתו של איתמר. הסעיף עצמו נוקב בסכום של 50 מיליון שקל, ויש סעיף אחר שמדבר על הצמדות. לכן, מגיעים ל-62 מיליון שקל.

זה 50 מוצמד כפי הגדרתו. זה נשאר.

אני רוצה לומר שייתכן, אני עדיין לא יודעת מבחינת הנוסח שאני אביא כפי שיבוא לידי ביטוי, שיהיה ברור שאנחנו לא מתחילים עכשיו מ-50 כסכום בסיס אלא מ-62.

לא, לא. אני אמרתי את זה כל הזמן, וזה מתכתב עם מה שאמרתי שמה שהיה הוא מה שיהיה.

אז אני אבדוק איך לנסח.

סעיף החדשות - התוספת היא ברביזיה. אני ממשיך הלאה. זה לא התוספת, זה ברביזיה. אני מצביע על מה שלא הוצבע. התוספת השלישית היא ברביזיה. אני אצביע על מה שלא הוצבע.

רגע, מה זה "סעיף קטן (ט) בטל"? אני חושבת שצריך להתאים גם את זה. תסתכלו בבקשה על סעיף 5א (ט) לתוספת השנייה. הסעיף הזה מדבר על השקעה בסרטים ישראלים. כזכור, בסעיף קטן (ד) בסעיף 5א נקבע שבמקום מחצית מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון לפי סעיף קטן (ב) אז 75% יוכרו כחלק - - -

נכון. זה בחוק הראשי, בעמוד 21 לנוסח משולב: חוק הרשות השנייה.

התוספת השנייה, סעיף 5א רבא בעמוד 77. זה בדף האחרון של חוק הרשות השנייה.

אני אזכיר במה מדובר. יש חובה של השקעה בקולנוע לערוצים המסחריים וסרטים ישראלים. אנחנו שינינו שההכרה תהיה מ-50% ל-75%, ויש פה סעיף (ט) שבואו נבין מה הוא אומר ונתייחס אליו.

סעיף קטן (ט) אומר: "היקף השעות האמור בסעיף 5(ב)..." - זה אותו סעיף שדיברנו עליו קודם שלא בוטל – "...היקף השעות יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראלים.".

צריך להשאיר את זה.

לכן, צריכים להשאיר את זה.

להשאיר. זה מסדיר שההשקעה בסרטים ישראלים ייחשב כחלק מהשקעה בתוכן כפי שהוא הוגדר. לא יימחק, צריך להישאר.

לכן, לא למחוק את זה. עכשיו אני חוזרת למה שלא אושר כאן: "סעיף קטן (ב) בטל" - צריך למחוק את זה.

לא נצביע. הוא לא מבוטל, אז צריך למחוק.

אז אנחנו פשוט מוחקים.

נכון, כי זה לא צריך. 16(3)(ב) - לא מצביעים עליו, לא מאשרים אותו. משאירים את סעיף (ט) ומוחקים את התיקון לבטל.

מתי אדוני רוצה להצביע על הרביזיות שנקבעו ל-13:30? יש לי פשוט דיון אחר.

אני לא יודע. אני ממשיך, נהיה פה היום עד פתיחת המליאה ב-16:00. המשך הדיון מחר ב-17:00. לא יכול, מצטער.

אתה לא רוצה לקבוע שעה?

אני רוצה לגמור את ההצבעות, אין לי עוד מיליון הצבעות. אני עוד רגע מסיים את ההצבעות ואז נעבור להצביע על הרביזיות. תן לי לגמור.

יואב, תסיים דיון לגבי הסעיפים ותביא את הנוסח הסופי להצבעה. נקבע שעת הצבעה, מה העניין?

לא, אנחנו כבר מסיימים. אנחנו בנוסח סופי של שבועיים, זה הנוסח הסופי.

אז מה הדרישה לגבי מה שנאמר פה?

חזרו בהם.

חזרו בהם, בואו נמשיך. אנחנו בסעיף 16 (5)(א), זה אומר בסעיף 8, בסעיף הקטן (א) המילים: "לעניין סכומי הכנסה נקובים בו, יימחקו". בואו נסתכל על החוק ונבין במה מדובר: "הסכומים הנקובים בתוספת זו, למעט הסכומים הנקובים בסעיפים 5 (א1) לעניין סכומי ההכנסה הנקובים בו".

זה עדיין ברביזיה אז נצמיד את לרביזיה. בואו נכתוב: החלטה יחד עם הרביזיה בסעיף 5(א1).

לתוספת השנייה.

סעיף (ב) זה אותו דבר: באותו סעיף 8 (א1) בטל. ובסעיף - - - סכומי ההכנסה הנקובים בסעיף - זה אותו דבר. שני השינויים האלה זה בהתאם להחלטה על הרביזיה אם תתקבל. נא תציינו את זה, ואנחנו ממשיכים. יש לנו רביזיה לסעיף 5(א1), ולכן סעיף 8 מושפע ממנו. לכן, אנחנו עוד לא מצביעים עד שלא נשלים את ההחלטה על הרביזיה ב-5(א1).

הגענו לתוספת השלישית כשהתוספת השלישית היא כולה ברביזיה. לכן, אני לא מתייחס.

התוספת השלישית המוצעת. זה מנגנון של שידור חדשות על-ידי מי שלא חייב לשדר.

מתי נדבר על ההתאמות שנדרשות לדעתנו, מה שכתבנו לך ב-63ב? שלחתי ביום ראשון.

אני לא התחלתי לעבור על כל ניירות, אני מודה.

אדוני, אני רוצה לנמק את הבקשות שלי לדיון מחדש, ואז אדוני יחליט מתי הוא רוצה להצביע עליהן. אני רוצה להיות בזמן ההצבעות. אדוני יקבע את השעה 15:45 ונבוא בשעה הזו.

לא, אני לא רוצה להיתקע. תבואו ב-15:30.

את רוצה לנמק את הרביזיה ואחרי זה נצביע עליה בזמן שלנו?

כן, אני בכל מקרה לא חברת ועדה. יש לי רביזיה אחת בנושא החזרה של אזכורי מועצת העיתונות לתוך החוק, סעיפים 5 לתוספת השלישית וסעיף 7.

כל הסעיף הזה ברביזיה, זה כל התוספת השלישית.

כל הסעיף ברביזיה, זה יהיה מחר כנראה. תבואי לדון בזה מחר. זה כנראה יתקבל. הרביזיה אושרה כבר, והדיון יהיה מחר.

הבקשה לרביזיה אושרה, אבל עוד לא התחילו לדון.

האם אפשר לעשות את זה מחר?

ודאי.

זה יהיה מחר.

אני מגיע ב-15:30.

15:30 - בסדר.

בואו נמשיך. אני עם ההצבעות הבאות. כיוון שהתוספת כולה ברביזיה אני ממשיך הלאה אחרי התוספת. הגעתי לסעיף 18, עמוד 10. זה אמהרית ותיקנו והצבענו. לכן, למעשה, כבר אנחנו יכולים להמשיך הלאה.

חוק התקשורת. 6 - זה אושר?

כן, זה התיקון לשפה האמהרית.

מה זה (2)?

לדעתי, כל הסעיף הזה ברביזיה, למעט סעיף קטן (1).

אה, למעט סעיף קטן (1)? יכול להיות, לא רשום לי.

חלק מהסעיפים הקטנים פה לא אושרו, אבל אנחנו לא כרגע - - -

אם כולו ברביזיה אז ממשיכים. אני לא רוצה לדון בסעיפים שממילא נדון בהם. צריך רק לרשום שהוא ברביזיה ונמשיך.

כל הסעיף עד איפה?

כל הסעיפים, את בטוחה?

זה מה שהוחלט קודם, למרות שחלקם לא אושרו עדיין.

לגבי 6כא1 או גם על 6כד1? כל הסעיפים בסעיף 18?

אוקיי, אז אנחנו בסעיף 19. סעיף 19 אנחנו הצבענו. אני רואה שבעמוד 13 לא אושר בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק העיקרי כנוסחו. אני בסעיף 19: תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות. סעיף 19, אני בעמוד 13 למעלה. למה זה לא אושר? זה הגדרות. זה טכני?

דנה, אתם רציתם עוד תיקונים בחוק הפצת שידורים?

עוד, חוץ ממה שאת מציעה ברביזיה, לא.

דנה, יש לנו סעיף 20. בסעיף 20 יש את ההגדרות. סעיף 20 זה תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות - הוראות מעבר. יש לנו בערוץ 20 את ההגדרות שאתם כנראה טוענים שלא הוגדר, ואנחנו - - -

לא, זה הוראות מעבר. סעיף 20 זה כבר לא חוק הפצת שידורים, זה כבר הוראות המעבר.

הוראות מעבר, אז בהוראות המעבר ההגדרות לא קיימות. לכן, רציתם שהן יהיו קיימות?

- - -, כן.

אז זה כנראה טכני, אין פה אמירה מיוחדת.

כן.

חברים, אני מקריא את הנושאים האלה שהם טכניים, את ההגדרות. זה עמוד 13 למעלה.

רגע, בעמוד 12 יש דברים שכתוב: לא אושר.

זה סעיף 18 שכולו ברביזיה.

" "בעל רישיון זעיר" ו"בעל רישיון זעיר ייעודי" - כהגדרתם בסעיף 71ו לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה."

"בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי" – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה.

"יום התחילה – יום תחילתו של חוק זה.

"הרשות השנייה" - הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו כמשמעותה בחוק העיקרי. "

כל התיקונים האלה הם הגדרות. האם מישהו רוצה להעיר משהו? אני מעלה את זה להצבעה. זה אישור טכני של ההגדרות.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 20 נתקבל.

ההחלטה התקבלה פה אחת. כולם אושרו.

אנחנו הגענו לסעיף 21, יש לי שם משהו ירוק: אי תחולת סעיף, הוראו מעבר לעניין בעל רישיון זעיר.

אני מבקשת, קודם כל, להפנות את תשומת הלב. בסעיף 21(2) נשמטו לי מספר מילים מהנוסח. זה יהיה כך: בתקופת המעבר - (א) לא יחולו עליו הוראות סעיף 33א(א)(2)(ב), וכל עוד לא חל שינוי באחזקות של בעל הרישיון, הוראות סעיף 33א(ב)(1) לחוק העיקרי - זה הנוסח הנכון. שני הסעיפים נשארים, רק שסעיף 33א(ב)(1) לא יחול רק כל עוד לא יחול שינוי באחזקות של בעל הרישיון.

גם (ב)(1) ו-(ב)(2). דיברנו על זה בוועדה הקודמת שגם (ב)(2), זה באותו עניין של (ב)(1) - משדר מפר.

נכון. דנה וזיו, אתם לא הסכמתם לכלול את (ב)(2). אתם צריכים להסביר את זה. היתה מחלוקת.

יואב, סעיף 33 אנחנו צריכים לבטל.

אין לנו שם רביזיה שלך במקרה?

כן.

אז בואו נמשיך. זה ברביזיה? אנחנו ממשיכים, אני לא דן בזה עכשיו. כבר אישרנו רביזיה. נדון.

בסדר.

מתי נוכל להעלות את ההערות שלנו?

במסגרת הרביזיה.

אבל זה לא רביזיה.

תיכף נגיע לשני הסעיפים שדיברת עליהם ונדבר עליהם.

יש רביזיה לסעיף (3) פה שזה (2)(ד)(3) פה?

על כל סעיף קטן (ד) יש.

אז נמשיך. על (ד) היתה באמת רביזיה? האם אפשר להמשיך?

אני לא יודעת, לא רשמתי כאן במסמך הזה על מה יש רביזיות, ולכן אני לא יודעת להגיד.

אסתכל אם רשמתי. אני לא זוכר שהיתה שם רביזיה, אני חייב להגיד לך את האמת. (ד)(3) 0 אמרנו שזה מאפשר לערוץ 24 לשדר במגבלות. אני מדבר על 21(2)(ד). למה כתוב ב-(ד)(3) לא אושר? אם זה לא אושר, אני רוצה להצביע על זה. חברים, זה סעיף שמתייחס לאפשר לערוץ 24 לשדר. אני קורא שכתוב פה: לא אושר, ואין שום סיבה לא לאשר את זה.

בגללכם, בגלל הנוסח שרציתם להפחתה של אמצעי השליטה.

כן.

אז אתם יכולים לחיות עם הנוסח הזה?

כן.

אז אפשר להצביע.

הסעיף הזה הוא בסדר. היתה איזו שאלה שהובהרה.

אנחנו מדברים על סעיף 21(2)(ד)(3).

בלי הרישא של (ד)?

בלי הרישא, הרישא אושרה.

אין בעיה, רק שם יש איזושהי הערת נוסח כי בגדול העיקרון אושר, שגם במחזיק בו לא יחולו ההוראות האלה שזה קשת למעשה.

הוא צודק, הוא צודק.

מה הקשר למחזיק?

גם במחזיק בערוץ 24 וגם 24 - זה הרעיון.

אבל כתוב פה: לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק באמצעי שליטה בו. אז מה הבעיה?

כל הסעיף הזה מדבר על הערוץ הייעודי, לא על המחזיק. הערוץ הייעודי יהיה פטור.

מדבר על הרישא, לא על - - -

מדבר על (ד) כרישא, כאילו אתה טוען שלקשת תהיה בעיה ברישיון שלהם?

לקשת יש בעיה, בדיוק.

אז מה התיקון שאתה רוצה?

ברישה של (ד) ואחרי המילים: "לפי העניין", יהיה כתוב: ובמחזיק בו לא יחולו הסייגים האמורים בפסקאות (2) - - -

"ובמחזיק בו" - זה תיקון. בסדר, זה הגיוני. אני אסביר מה זה אומר. הרי נתנו את הפטור לערוץ 24, אבל כאילו יש פה הפרה. אני רוצה להגיד שהבנתי, תגיד לי אם הבנתי. בנינו את התנאים שמאפשרים פטור לערוץ 24 שקשת תחזיק בו, אבל לא הגדרנו לקשת את האפשרות שגם היא יכולה להיות מפרה את הרישיון שלה.

לא.

כי הוראת המעבר חלה על הערוץ הייעודי, והם יעמדו בחוק. הבעיה היא שאתם מחזיקים בבעל רישיון מכוח חוק הרשות השנייה, וגם לכם יש בעיה עם החוק. לכן, הסעיף הזה אמור לפטור גם אותם וגם אתכם.

תקרא שוב את הנוסח.

ברישא של (ד) אחרי המילים: "לפי העניין" יהיה כתוב: ובמחזיק בו לא יחולו הסייגים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) בסעיף 41(ב2) לחוק העיקרי, ביחס לאחזקותיו בו, ואז ההמשך, וצריך להוסיף סעיף קטן שאומר שבעל רישיון זעיר ייעודי המתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד) בפסקאות (1) עד (3) לא ייחשב כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לצורך סעיף 56 לחוק העיקרי.

כל השינויים האלה זה רק לפתור את נושא אחזקות צולבות. נא תעביר אותם. זה שינויי נוסח.

אני לא בטוחה שזה המיקום.

סליחה, אני לא הולך על זה עכשיו. גם לא צריך להצביע על זה. זה כבר הובהר והוסדר. אם צריך את זה, תכניס את זה.

אני כן רוצה להצביע על מה שלא היה סגור ומופיע לי פה באדום, וזה סעיף (3) שהיתה איתו איזושהי שאלה. דנה, אני מבין שאין איתו בעיה - (ד)(3). פשוט כתוב: לא הוצבע.

בסדר, אני לא חושבת שהיתה לנו פה בעיה עם זה.

חברי הכנסת, הדיון הוא לפעמים ארוך ומייגע, אבל המשמעות שלו היא פשוטה. הסעיף הזה מתייחס לשמירה על ערוץ 24 במבנה הבעלות הנוכחי תחת ההסתייגויות שהגדרנו: 75% בייעוד המיוחד, אינו משדר שידורי חדשות ותוכניות יום. בסעיף (3) שמשום מה לא אושר: לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק במישרין או בעקיף באמצעי שליטה בו, אלא אם כן כתוצאה הופחתו אמצעי השליטה שאחזקתם אסורה או מוגבלת.

זה לא אושר כי ציפינו לקבל נוסח בעניין הזה.

אוקיי, אבל זה הנוסח שאושר. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 21(2)(ד)(3) אושר.

ההצעה התקבלה פה אחד.

למעשה, הגענו לסעיף האחרון, סעיף 22, שעדיין לא הוצבע, וזה חוץ מהרביזיות, וחוץ משני סעיפים שעו"ד נגה רובינשטיין רוצה להתייחס אליהם.

גם אנחנו רוצים, ברשותך.

מכיוון שאמרתי שאני לא הולך להתייחס ולשנות שום דבר בנושא החלוקה של ההשקעה בסוגה, אני מקווה שזה לא קשור לזה.

לא.

"הוראות לעניין מי שהמשיך להיות משדר ערוץ ייעודי - על אף הוראות סעיף 21, לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, או לא הגיש בקשה לרישיון, או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות הסעיף האמור, ימשיכו לחול הוראות חוק התקשורת וחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות כנוסחן ערב יום התחילה."

למעשה, הסעיף הזה אומר שאם מישהו מהערוצים הייעודים לא הצליח לקבל רישיון או בוטל רישיונו או שלא ביקש, יוכל להישאר תחת המכרז בו הוא קיים.

נכון.

אבל צריך להבהיר גם שזה חל לא רק עליו. גם יש הוראות לגביו שחלות על הוט ויס. למשל, נושא בחירת האפיק.

לכן, כתבנו: לעניין. שינינו את הנוסח וכתבנו: לעניין מי שהיה.

אז ברור שזה חל על כולם.

ברור שזה חל על כולם.

אנחנו מדברים על סעיף 22, והתחולה של סעיף לד1(א) שמובטל זה סעיפים שמאפשר לצאת למכרזים ייעודיים נוספים.

לא יהיו מכרזים נוספים.

מדובר כאן רק לעניין מי שהיה בעל הרישיון.

מי שהיה, לעניין מי שהיה בעל רישיון. הסעיף מבוטל. לא יהיו מכרזים נוספים. אין שום כוונה לצאת למכרזים לערוצים ייעודיים. אני צודק, רשות הכבלים ולוויין?

נכון, חד משמעי.

כן, זה בוטל.

אבל זה משתמע מהסעיף.

חברים, נגמר. לא לטחון מים. זה לא משתמע מהסעיף כי הוא מדבר רק למי שהיה בעל רישיון. בואו נתעסק במהות.

חברים, אני מעלה להצבעה את סעיף 22 שמאפשר באופן עקרוני למי שמשום מה לא התקבל לו רישיון או שבוטל לו, עדיין להשתמש בזמן שנשאר לו במכרז כדי לא לפגוע בזכותו המכרזית. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 22 אושר.

ההצעה התקבלה פה אחד.

אם הבנתי נכון את הירוקים, גמרתי להצביע. נשארו לנו רק הרביזיות כפי שהוגדרו, ואותן רביזיות שהוגשו שעדיין לא הצבענו עליהן, וסעיפים נוספים שנאמרו על-ידי אנשים.

מבחינת מה שיש לנו עכשיו, נדון מחר על כל הרביזיות הפתוחות. אני לא אכנס לדיון על רביזיות פתוחות, אני רוצה להשלים את ההצבעות על הרביזיות. אני כן רוצה לפחות למפות מה הסעיפים הפתוחים שאנחנו צריכים. המיפוי חשוב. מבחינת סעיפים פתוחים שעדיין לא הצבענו עליהם: אחד, נושא אחזקה של רדיו אזורי לערוץ זעיר ייעודי. זה משהו שדיברנו עליו ואמרנו שנצביע עליו ונתייחס אליו. העליתי את זה ואמרתי שנדבר עליו.

מה היו הנושאים שלך, עו"ד נגה רובינשטיין? היו לך שני דברים.

כן. זה בעצם כתוצאה של שינוי האמורה שהרשות השנייה תקבע את לוח השידורים, ההוראה שבוטלה לעניין קביעת לוח השידורים. יש שתי הוראות בחוק שנגזרות מהסמכות הזו: האחת היא סעיף 63(ב) לחוק: המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.

זה לא קשור, זה לא בהכרח אחד לאחד עם מה שאת אומרת. כי יש נושא של שידורים ויש נושא של חדשות.

למה? זה הסעיף שהסמיך את המועצה לקבוע את המועדים.

אין בעיה לגבי תוכניות השידורים. יש פה סעיף אחר שמדבר על חדשות.

שידורים כולל גם חדשות.

לא, זה סוג שונה ויש לו חברה נפרדת במקרים שלכם. אפשר להחליט שרוצים להשאיר את זה. יש פה החלטה שאם רוצים, הוועדה יכולה לקחת. אבל אין פה הסקה לוגית שמביטול סעיף זה, המשמעות שאין צורך בסעיף זה והוא בוטל.

אני אסביר למה.

אני עוד לא רוצה לדון. היא העלתה סעיף שאומר לבטל את סמכות המועצה לקבוע את זמני החדשות. מה הסעיף הבא?

הסעיף הבא זה סעיף 6 לתוספת שזה החובה לשדר שעות סוגה בין 7 ל-24. אני מדברת על התוספת השנייה. "בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תוכניות סוגה עילית בין השעות 7 ל-24 בימות חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים. אישר המנהל בשידור - - -".

שעות שידור סוגה עילית - זה הסעיף. יוליה, את רוצה להתייחס לשני הסעיפים.

לגבי הסעיף הראשון - אני לא מסכימה. אני חושבת שהסמכות צריכה להישאר בידי המועצה. לגבי הסעיף השני - אני בהחלט חושבת שהגבלה של השידורים האלה, אין שום סיבה שזה יהיה בין שעה זו - - -

את בעד.

אני בעד, כן.

מה הקושי בסעיף הראשון, אפשר להבין רק?

לגבי הראשון - לא.

אבל למה?

פה את רוצה לפתוח את זה?

כן, אשמח. מה הבעיה? למה?

אחרי זה נשמע. שמענו את דעתה, אני רוצה לשמוע את המשרדים.

אנחנו מסכימים.

מה? שני הסעיפים?

שני הסעיפים. אנחנו חושבים שזה הולך אחד לאחד עם שינויי הרגולציה. אין הבחנה ואין שום סיבה ל - - -

משרד התקשורת, יש לך התייחסות?

אני חושבת שזה נוסח ממשלתי מאוחד. הוא אושר בממשלה - ההסדרים. מופיע גם ביטול של שני הסעיפים האלה. פה אין לנו הבחנה.

אז הממשלה מסונכרנת מבחינה זו?

כן.

מישהו רוצה להתייחס לנושא מהציבור? זיו, בבקשה.

אנחנו בדעה שלוח שידורים זה קניינו הפרטי ועניינו הפרטי של בעל הרישיון. זה נוגע גם לגבי שידורי חדשות שגם הם קניינו הפרטי ועניינו הפרטי של בעל הרישיון ואין שום מקום לאשר את הסמכות הזו לא לגבי חדשות, ובוודאי לא לגבי סוגה עילית.

יוליה, לגבי הסוגיה העילית - אין לך גם התנגדות. האם יש למישהו התנגדות לביטול הסעיף הזה פה?

לאיזה צורך אנחנו עושים את הדבר הזה? כשאין לאף אחד כסף, השקענו המון כסף בשעה מסוימת ועכשיו אנחנו מבקשים במפגיע שהיא תשודר בשעות שלא צופים בה. אני רוצה להבין למה.

לא. זה לא להגיד להם: תשדרו בשעות שלא רוצים. זה לתת גמישות ניהולית. יש פה עניין של גמישות ניהולית, הורדת רגולציה, ולשחרר אותם מ - - -

אני רוצה להסביר ממה זה נבע במקור. אתה צודק שצריך לתת את הגמישות הניהולית פה.

לגבי חדשות - אין הסכמה.

לא, בגלל גם זה הורדתי קודם את הנושא של הפיקוח על לוח משדרים. אבל פה יש סוגיה מה יקרה אם יהיו ערוצים שישדרו באמת רק חדשות, ופה פולקמן לוחש לי כל הזמן. הדבר השני, העניין של שידור חדשות באותה שעה כאילו מייצר - - -

עזבי חדשות, זה לא מה שהוא שאל. חשבתי שאת מתייחסת למה שהוא אמר. הוא שאל שאלה לגבי השעות של הסוגה עילית שהם היו מוגבלים, והם רוצים להסיר את המגבלה.

אבל זה נבע משעות העוגן של החדשות. זה קשור.

אני רק אגיד משפט אחד היסטורי. הסעיף של שידור החדשות באותה שעה נולד בעולם של שלוש זכייניות בערוץ אחד. בעולם שבו אנשים בוחרים את התוכן, אתה לא קובע להם את השעה שהם רואים, צריכה להיות איזושהי אפשרות לגמישות. זה חלק מהתחרות.

אבל אין לך פה גמישות כי את מדברת עכשיו על ערוץ חדשות אחד בשני ערוצים, נכון?

ממש לא.

מה זאת אומרת? יש לך את אותם החדשות ב-12 וב-13.

קודם כל, 12 ו-13 יש מודל שהוא זמני. יש עוד ערוץ ויהיו גם עוד ערוצים. למה את מגבילה אותם?

אני חושב שלגבי הסוגה העילית אין בעיה.

שאלה אחת כי אני היחידי שמתנגד כנראה לעניין הזה. אני יכול להבין שהם רוצים להעביר דברים מסוימים לשעות מסוימות. אבל האם אנחנו בעניין הזה אומרים שכל הז'אנר העילי יכול לא להיות משודר בפריים-טיים? אני חושב שגם על הציבור צריך לחשוב, לא רק עלינו ועליהם. אני רק מציע שאולי אחוז מסוים.

אנחנו לא דנים בזה עכשיו. השאלה המהותית, וזה לשאלתך, עו"ד נגה רובינשטיין, ובכלל את באת ואמרת שלהבנתך שני הסעיפים האלה זה לא חדשים בגלל שינויי סעיף - - -

הם נגזרים - - -

את טוענת שלאור השינויים בסעיף 5 ו-24, שני הסעיפים האלה צריכים להתבטל כחלק מה - - -

אני אחזור למה שאמרה היועצת המשפטית לפני שני דיונים. היא אמרה: יש סעיפים שצריכים להתבטל מכוח שינוי הסעיפים. אבל הוועדה צריכה לומר את דברה. אם הוועדה לא תאמר את דברה, הם לא מתבטלים באופן אוטומטי. אבל אם הצבתם עקרון והוא בא לידי ביטוי בביטול סעיף קטן - - -, זה חייב לבוא לידי ביטוי בשני הסעיפים האלה, אחרת מה? ברגע שאנחנו באים לידי ביטוי ואומרים: בואו תשחררו מהסמכות, אומרים לנו: לא.

אני לא רואה את זה כקשר ישיר אחד לאחד את נושא ביטול מגבלת זמני החדשות. אני גם לא רואה את נושא הסוגה - - -

בסוף כשצריך לשחרר לדה-רגולציה, בסוף זה נורא כואב כשרואים את זה. אבל זה חלק מהתהליך כאן.

אדוני היושב-ראש, האם אני יכולה להסביר את העמדה ה- - -?

לא, תנו לי לסיים את דבריי. אני מפריד בין שני דברים: האחד, אם זה נכון או לא נכון לעשות את זה, וזה יכול להיות שנחליט שנכון. שתיים, האם זה נובע כהיקש מהשינויים שעשינו. לשאלתך הבסיסית שזה נובע כהיקש ממה שעשינו, אני לא מסכים. לכן, אני כן מוכן לדון בזה כביטול שבזה אני בעיקרון תומך. אבל אני מתנגד לאמירה שלך שזה נובע כהיקש של ביטול. זה מה שניסיתי להגיד בדבריי.

נושאים פתוחים שאמרנו שאנחנו נדון בהם, חוץ מהדברים האלה?

לשר היו מספר נושאים.

האם אנחנו לא רוצים לדון ולהצביע על סעיף 6? לא את הרביזיה.

עוד לא, אנחנו לא מצביעים עכשיו. תיכף אנהל את הדיון, אני רק רוצה לרכז את התמונה כדי שנדע מה עומד בפנינו.

אבל אתה תדלג על זה אחרי זה.

לא אדלג, אני חוזר להכול.

מה השר רצה שנתייחס?

זה נושאים חדשים, לא נושאי רביזיה, נכון?

כן. מה שהצבענו לרביזיה על כל מה שהשר ביקש וחשבנו שנכון, הוצבע. מה שלא - לא.

נושא ראשון זה עניין הסמכות בנוגע לבטוחות. היום הנושא של הבטוחות והערבויות הוא נושא שנמצא בסמכות הרשות השנייה. אנחנו מבקשים כמה דברים בהקשר הזה: קודם כל, שהכללים בנושא הערבויות יהיו בהסכמת השר. חוץ מזה, בגלל שנעשים פה שינויים בוועדה לעניין הערוצים הזעירים והערוצים הייעודים הזעירים אז לחייב שכללים עדכניים בעניין הזה יותקנו בתוך 30 ימים מיום פרסום החוק כדי שהם יידעו מבחינה רגולטורית מה עומד בפניהם - הערוצים.

אתם יכולים להתחייב לאיזשהן תקנות שאתם צריכים לעשות שתעשו את זה בתוך 30 ימים? אם תגידי לי כן, שאתם יכולים לדאוג לכך - - -

זה לא אנחנו, זה הרשות השנייה.

אם אתם מוכנים להתקין תקנות בנושא כלשהו, להתחייב שהם יהיו בתוך 30 ימים - - -

כרגע אין להם קוורום לשבת.

הם יכולים להתחייב שמשרד המשפטים יפרסם את הכללים החדשים כדי שהם יהיו בתוקף? את מוכנה להביא התחייבות בשם טל - - - שהכללים יפורסמו בתוך 30 ימים? את יודעת מה? 30 ימים מיום שהם ימסרו להם, לא מיום שהם ייכתבו - באמת.

יוליה, את צריכה להגיד מה ריאלי כי הם יכולים להגיד כל מספר. זה לא עובד כך.

אמרתי כבר.

תיכף נדבר על המועד הראשון. בנוסף, שהם ייבחנו מחדש תוך שנה. הכללים האלה ייבחנו שוב בתוך שנה מיום פרסום החוק. זאת אומרת, פעמיים: פעם אחת יהיו כללים תוך X זמן, ותיכף נראה מה סביר. חוץ מזה, שהם יובאו לבחינה מחודשת בתוך שנה, ואסביר למה. זה לא לשר, זה לרשות השנייה. אנחנו לא יכולים להורות לרשות השנייה כי זה כללים. נסביר למה. הערבויות האלה הן חסם כניסה.

כל הסעיף הזה לגבי ערבויות.

כן.

אנחנו לא דנים בו עכשיו, אל תסבירי עכשיו. יש לשר עוד משהו?

יש לנו עניין של הקיבולת שעוד לא הוצבע.

למה לא הצבענו? האם זה ברביזיה?

לא, זה לא אושר.

הרי הצבענו היום על הכול.

לא, על זה לא.

זה בחוק התקשורת.

אה, כי זה בתוך 18. אבל זה לא רביזיה כי זה לא הוצבע.

אבל יש על זה רביזיה. מה עוד?

כל השאר זה רביזיה.

אני מבקש לעבור לרביזיות שנשארו פתוחות. הנושאים האלה יצטרפו לדיון מחר. תראו איך אנחנו מסיימים גם את היום וגם את מחר.

אם דנים בקיבולת, אפשר להגיד מילה?

זה מחר, זה לא היום. חברים, אני לא יכול כך לנהל דיון. זה מפריע. יש פה עשרה אנשים שמדברים וזה מפריע. הדיון עכשיו הולך להיות כזה: יש לנו רשימה שהיתה אמורה להיות ב-13:30 והגיעה לכמעט 15:30 של רשימת רביזיות שהוגשו. אנחנו עכשיו נסיים את ההצבעות על הרביזיות האלה. מה שיתקבל ומה שהתקבל כבר עד עכשיו, יהיה למחר לדיון אחרון שבו אנחנו נסיים את כל הרביזיות שנשארו פתוחות. זה מה שכוונתי לעשות. זה הסוגיות שהגדרתי אותן עכשיו וסגרתי אותן, גם עליהן נדבר מחר.

אני רוצה לסיים את ההצבעות על הרביזיות. נדחה את דב חנין ל-15:30.

אני מתחיל עם יעקב אשר - בקשה לדיון מחדש ודיון בסעיף 71ח (א) (2) לחוק הרשות השנייה בנושא שידור תשדירי פרסומות. אני רוצה להגיד מה זה ומה הכיוון שהגענו. הנושא הזה הוא לגבי ערוצים זעירים שהעלינו להם מ-10% ל-25%. הרעיון שלו היה שבגלל שלערוץ זעיר לא יהיו מספיק מפרסמים והוא ייתקע עם זה שיהיה לו מפרסם אחד או שניים, והוא מוגבל ל-25%, לתת איזה רף, ודיברנו על 10 מיליון שקלים שמתחתיו, מי שלא מפרסם מעל 10 מיליון שקלים לא יהיה מוגבל לפחות ל-50%, או לתת לו כן שיהיה לו מפרסם אחד, שלא תהיה סיטואציה. לכן, אני מוכן לדון בזה. נגדיר - 10 מיליון אולי זה גבוה, אולי זה נמוך, לא יודע. אבל לייצר החלטה.

אני מעלה את הבקשה לרביזיה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה לרביזיה של חבר הכנסת יעקב אשר נתקבלה.

ההצעה התקבלה פה אחד.

אז איך אנחנו פותרים את בעיית ה - - -?

לא דנים ברביזיה עכשיו. אישרנו את הרביזיה, נדון בה מחר.

אנחנו נתנגד לזה.

אנחנו עוברים לבקשה לדיון מחדש מאת חבר הכנסת רועי פולקמן בסעיף 71ח(ב) (3) לעניין חיוב ערוץ זעיר ייעודי. לדעתי, כל 71ח ברביזיה.

אז תצרפו אותי לרביזיה הקיימת.

תצרפו את רועי פולקמן לרשימה, וההצעה שלך התקבלה.

זה לא כל כך ברור.

רועי, תגיד מה רצית בסעיף (ב)(3)?

אדוני היושב-ראש, דיברנו ארוכות על הסיפור של לבטל את הבקרה על המשמעות של ערוץ ייעודי על המרכיבים. הוקם ערוץ מורשת שאמורים להיות בו תכנים שעוסקים במורשת וביהדות. במובן הזה אני פתוח לחלופות, אבל - - -

מה זה 71ח(ב)(3)?

על החובות של ערוץ ייעודי.

הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי - - -

כן. הטענה היתה זה או או.

אז כשנפתח את הסעיף ההוא תגיד את זה. זה לא - - -. אתה יורד מהרביזיה.

בסדר.

ירדת. נשארה לנו הרביזיה של דב חנין.

הוא בדרך. יש לו רשימה.

אתן לאיתמר להגיד מילה. אם אחרי זה הוא לא יבוא, הוא לא יבוא.

יש סעיף אחד שהוא 62 - - -: בעל זיכיון לרישיון לטלוויזיה ורדיו ישדר תוכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תוכניות כאמור. הסכומים שישמשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תוכנית כאמור לא יבואו בחשבון לצורך בחינת המידע של בעל זיכיון.

את זה אמרתם שזה ערוצים שרק מהיום והלאה. זאת אומרת, זה הערוצים הייעודיים שעוברים. מה קורה אם נכנס ערוץ חדש? למה ערוץ חדש ללא חובות - - -? זה 62ו(ד)(2).

יש בקשה לדיון מחדש.

יש בקשה לדיון מחדש של שר התקשורת - בסדר. נמשיך.

דב, הצגת את הרביזיה שלך. אנחנו נצביע. יעקב אשר, אייכלר, אנחנו מצביעים. בסעיף הזה כבר נימקת. אייכלר במקום יעקב אשר.

אנחנו מצביעים על הרביזיה של חבר הכנסת דב חנין - 1. במקום ערוץ זעיר יוגדר "ערוץ זעיר ייחודי מבחינה לשונית" שיעמוד בתנאים: א. משדר בשפה שאינה עברית; ב. הכנסותיו אינן עולות על 80 מיליון - כל סעיפי החוק המתייחסים לערוץ זעיר יידונו מחדש ויתוקנו בהתאם.

מי בעד הרביזיה? ירים את ידו. שלושה. מי נגד? חמישה.

הצבעה

בעד – 3

נגד – 5

בקשת הרביזיה הראשונה של חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

לא אושר.

תציג את 2 בקצרה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מציע בנושא של סעיף 8 להצעת החוק לא לפגוע בחובת הרכישה ממפיקים ויוצרים עצמאיים. אני רוצה להסביר במשפט למה הדבר הזה מאוד מאוד חשוב. היצירה המקורית נשענת על שתי רגליים: יש יצירה מקורית שנעשית בערוצים, בחברות התוכן ובחברות המשדרות והיא יצירה מאוד מאוד חשובה. אבל יש מסלול יצירה שהוא מאוד מאוד חשוב שהוא מסלול של יצירה שנעשית על-ידי מפיקים ויוצרים עצמאיים. המנגנון שהחוק קובע שמאפשר לנגוס בחלק הזה של היצירה העצמאית, של ההפקה העצמאית, הוא מנגנון שהתוצאות שלו, ידידי חבר הכנסת פולקמן, עלולות להיות קטסטרופליות בעולם המציאות. אנחנו מדברים על ההפקות העצמאיות הקטנות שאם לא תהיה חובה לרכוש מהן ותינגס החובה לרכוש מהן, אנחנו בעצם פוגעים במערכת מאוד מאוד חשובה ומאוד חיונית. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לא לפגוע בחובת הרכישה ממפיקים ויוצרים עצמאיים.

דנו בזה רבות. לקחנו גישה אסטרטגית שהכילה את כל השיקולים. אני מבין את בקשתך, אבל אני - - -

זו נקודה חשובה, אבל היה על זה דיון ארוך.

מי נגד בקשת הרביזיה לסעיף 8 שהקריא דב חנין? ירים את ידו? 5. מי בעד? 1. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

בעד – 1

נגד – 5

בקשת הרביזיה השנייה של חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

סעיף 9, בבקשה.

יש לנו זמן עד השעה 16:00. אני רוצה לומר לכולם שאם גמרנו בזה את הרביזיה, נתחיל לדון בנושאים הפתוחים, ברדיו האזורי, וגם אצביע על זה.

בסעיף 9 לחוק, אדוני היושב-ראש, אני מציע להשאיר את הנוסח הקיים שקובע חובה של קביעה כללים לשידורים בשפה הערבית. החובה הזו לא אומרת שבהכרח יהיו שידורים בשפה הערבית, אבל היא קובעת חובת התייחסות וקובעת שצריכים להיות כללים לגבי השידורים בשפה הערבית. אם לא, אם אנחנו הופכים את הסמכות הזו מסמכות חובה לסמכות רשות, אנחנו עלולים לפגוע בצורה מאוד מאוד משמעותית בשידור בשפה הערבית שהוא ממילא שידור של מיעוט. אנחנו מעוניינים שערוצי תקשורת ישראלים ישדרו גם בשפה הערבית, אנחנו מעוניינים שהדבר הזה ייעשה בצורה מסודרת ובמסגרת של כללים. אני חושב שהכללים האלה הם דבר שבחובה ולא בסמכות של רשות.

חבר הכנסת דב חנין, אני חייב להגיד לך שגם על זה דיברנו. אמרנו שבנושא התאגיד כמובן שזה נמצא. אמרנו שבנושא של שידור בתחרות בעולם של מינימום רגולציה, החלטנו להסיר את זה. אבל אני בהחלט מקבל את הצעתך.

אני מעלה את בקשתך לרביזיה לסעיף 9. מי נגד? 5. מי בעד? 3.

הצבעה

בעד – 3

נגד – 5

בקשת הרביזיה השלישית של חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

סיימנו את הרביזיות. לא יהיו יותר רביזיות ועכשיו נדון בנושאים הפתוחים. הנושא הראשון היא הרדיו האזורי. אני רוצה להגיד עוד פעם את ההחלטה שאני רוצה להוביל, ואני מקווה שגם חברי הכנסת.

נושא הרדיו האזורי - אמרתי בתחילת דבריי, ואני אומר שוב, הכוונה שלי היתה מלכתחילה כן לאפשר לערוץ זעיר להיות שחקן. שני כיוונים: גם למי שהוא רדיו אזורי להתמודד ולפתוח ערוץ זעיר ולמנף את זה ולנסות לגדול בעולם הטלוויזיה המסחרית, וההיפך. גם שחקן זעיר שיוכל להיות בשותפות ולקנות רדיו אזורי.

אני רוצה להבין. הוא יוכל להיות רק בעל ערוץ זעיר?

רק זעיר.

דיברנו על זעיר. אנחנו התחלנו מרפורמה יותר גדולה. אמרנו שאפילו גם המסחריים הגדולים יוכלו, ואז היתה התנגדות גדולה. גם למה שאמרתי עכשיו יש התנגדות. הכיוון שאני רוצה להוביל, החלטה, והנה לשאלתך, הכיוון הוא כזה - מכיוון שאנחנו עשינו פה מהלך מאוד משמעותי לערוצים הייעודיים שמעבירים אותם מסביבה רגולטורית אחת לסביבה רגולטורית שנייה, והקפדתי והקפידו חברי הוועדה לכל אורך הדרך לא לפגוע בזכויות שלהם הקיימות היום במסגרת הרגולטורית ועדיין לשמר להם, כך עשינו עם ערוץ 24 ואחרים, ואני לא אכנס להרבה מאוד מקרים, גם במקרה הזה במסגרת חוק בזק, חוק התקשורת, חוק הרשות הכבלים והלוויין, הם לא מוגבלים לאחזקה ברדיו אזורי. ההגבלות היחידות בעניין הזה קיימות מלכתחילה בממונה על הגבלים עסקיים ובריכוזיות.

מה זה פסקה (3)?

מדברים על משהו חדש, לא על פסקה ולא על כלום.

לא, בחוק הקיים.

פשוט לא בטוחים שזה נכון.

אז אני אומר לכם שזה נכון.

מכיוון הרדיו בחוק הרשות השנייה יש מגבלה של אחזקה של תחנה אזורית, רדיו אזורי, למי שהוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו או שהוא בזק או שהוא תאגיד וכו'. זאת אומרת, מכיוון של חוק הרשות השנייה לעניין אחזקה ברדיו אזורי - - -

אני ברדיו לא נוגע, אני מדבר עכשיו על הנושא של הטלוויזיה. אני נוגע מהכיוון של הטלוויזיה. אם את אומרת לי עכשיו שלפי המצב היום, נניח והם היו נשארים בחוק בזק, שהם לא יכולים לעשות עסקה בגלל מגבלת הרדיו האזורי עצמו? זה מה שאת אומרת לי?

כן, מכיוון הרדיו.

אז עובדה שיש דברים שקורים.

אין שתי תחנות אזוריות ששייכות לאותם בעלים? יש הרבה.

כאן אנחנו מדברים על טלוויזיה ורדיו.

מירי, בבקשה.

לפי חוק הרשות השנייה, הרדיו לא יכול לעשות עסקה עם ערוץ מסחרי גדול. אין לו מגבלה לעשות עסקה או להתקשר עם ערוץ ייעודי לפי חוק התקשורת.

בדיוק, זו הכוונה.

גם בחוק הרשות השנייה בכללים שמתייחסים לרדיו אזורי יש התייחסות לסעיף 41 שאומר שהוא לא יכול להתקשר עם ערוץ מסחרי. לא עם ערוץ ייעודי כי ערוץ ייעודי לא מופיע.

זה חשוב להבין. הדיון הוא על ערוץ ייעודי. על זעירים, אני לא זה.

אבל מה המשמעות של ייעודי? ייעודי זה - - -

חשוב לי להבהיר את זה, חבר הכנסת פולקמן. דנה, אני רוצה להבהיר את זה ואני מבקש שאת העניין תבדקו ואולי תיתנו לי תשובה. אנחנו מדברים כרגע על ערוצים ייעודיים, התקשרות עם רדיו אזורי.

לא התקשרות.

סליחה, בעלות צולבת, אחזקה משותפת, של תחנת רדיו אזורי וערוץ ייעודי. יש מגבלה בחוק ההגבלים העסקיים שנשארת לבחינה, יש של חוק הריכוזיות שנשארת לבחינה. זה מצב משפטי שלא משתנה. אתם באים ואומרים לי שמצב כזה אסור היום לפי החוק.

נכון.

לא, זה לא נכון.

אתם ידעתם את זה?

מה שלא אסור היום לפי החוק זה למי שהוא בעל שליטה בערוץ ייעודי נכון להיום לא היתה מניעה להתמודד במכרז לרדיו אזורי. אולי לאותה חברה שהיא בעלת הערוץ, היא לא היתה יכולה להתמודד על מכרז לרדיו אזורי. אבל בעל שליטה בחברה כזו, כן רשאי היה.

אתה אומר קומה אחת למעלה, לא ברמה של חברה אחידה.

נכון. אין לי כוונה שערוץ הטלוויזיה ילך וירכוש גם תחנת רדיו.

דנה, אלידור, לא נצביע על זה עכשיו כי אני רואה שזה טיפה יותר מורכב.

יואב, זה רק יותר הגיוני עניין השליטה. כי ברור שאתה לא רוצה שאותה ישות תאגידית תנהל שני - - -

דנה ואלידור, אני רואה שזה קצת יותר מורכב. אני רוצה לשכפל את המצב הקיים גם בחוק הרשות השנייה לערוצים הייעודיים. לא רוצה לפגוע בהם מהמטריה הרגולטורית שהם נמצאים היום והיתה להם קודם ולא רוצה לשנות. אנחנו נדון בזה מחר.

עו"ד רובינשטיין, בבקשה.

כאילו מושג השוויון נעלם לחלוטין. בעצם מה אתה אומר? ערוץ ייעודי - יש לו זכויות היום. הוא יעבור לחוק אחר, יקבל את כל הזכויות שם, אבל את החובות לא כי אנחנו מפחיתים ממנו.

לא, הוא יקבל את החובות שהוא יהיה לא זעיר אז יהיו לו את החובות.

שניה, אבל ערוצים מסחריים קטנים חדשים אחרים הם לא יוכלו ליהנות מזכויות עבר שהיו לו.

לחמש שנים, כן.

זאת אומרת, יש לו פה נחלת אבות.

לא, לא.

שניה, רגע. בגלל שהוא היה בחוק התקשורת יהיו לו זכויות שלאף אחד אחר אין, לא רק לערוצים המסחריים.

לא, לא.

כשאנחנו שאלנו למה אנחנו צריכים להיות עם חברת חדשות נפרדת ולהם לא, אז הם אמרו: זה עולה נורא יקר להקים חברת חדשות.

להקים חברה נפרדת זה דבר של כמה אלפי שקלים. בעצם מה אתה אומר עכשיו? יהיה להם עודף כסף ובעודף כסף הזה הם ירכשו ערוץ.

לא, את לוקחת את זה למקומות לא נכונים. זה לא עודף כסף. זה דווקא לחלשים ולקטנים לתת להיות שחקנים ביחד. יש לך אולי התנגדות לתחרות - אני לא יודע. זה זכותך להתנגד, אבל אני אגיד לך - - -

לא, יש כאן בעיית שוויון. היועצת המשפטית - - -

אני נותן את הזכות הזו לתקופה של חמש שנים, לתקופת הביניים. מי שלא יבחר לעשות את זה בחמש שנים האלה, לא תהיה לו הזכות הזו.

ואין כאן בעיית שוויון לחדשים לעומת - - -?

לא, יש פה הוראת שעה.

הייתי שמחה שהיועצת המשפטית תתייחס לזה.

מה קורה אחרי חמש שנים?

הם הופכים להיות זעירים. אם הם עשו את המהלך הזה, כל עוד הם זעירים הם יכולים. ברגע שהם יוצאים מקטגוריה של זעירים - - -

אתה מדבר על זעירים או זעירים ייעודיים, אדוני?

זעירים לא.

רק זעירים ייעודיים.

אבל אם הם זעירים ייעודיים שהפכו להיות זעירים אז אנחנו ניתן להם את האפשרות.

לא, ואם הוא נשאר ייעודי אז הוא יכול - - -

אין ייעודי, אחרי חמש שנים נגמר.

אז המשמעות לתת לו לקנות רדיו לחמש שנים או להיות שותף זה - - -

לא, גם עוד לא ברור לי עדיין לאיזה תקופה מדובר.