ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"ד באדר התשע"ח (11 במרץ 2018), שעה 11:00

סיור וישיבה בעיריית קריית שמונה לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

מלכה אליאס - מפקחת כוללת קרית שמונה, משרד החינוך

דיאנה ארליך - מדריכה מחוזית באגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

אינה ויניצקי - מנהלת מרחב גליל עליון, משרד העלייה והקליטה

נסים מלכה - ראש עיריית קרית שמונה

בוריס סידלובסקי - סגן ראש העיר, עיריית קרית שמונה

אהובה סירוגין - ממונה אגף הקליטה, עיריית קרית שמונה

סיגל כהן - מנהלת אגף החינוך, עיריית קרית שמונה

שלומית פחימה - מנהלת אגף הרווחה, עיריית קרית שמונה

אורן ירמיהו - מבקר הרשות, קרית שמונה

דוד נבון - מנהל מרכז 'תקוותנו', קרית שמונה

לילך סיסו - מוזמן/ת

ציפי גלעדי

סמדר לביא, חבר תרגומים

סיור וישיבה בעיריית קריית שמונה לבחינת קליטת העלייה בעיר

שלום לכולם וברוכים הבאים. אנחנו מקבלים בברכה את יושב ראש ועדת העלייה והקליטה וחברי הוועדה. אני חושב שזה לא דבר ברור מאליו שטרחתם והגעתם עד לקרית שמונה, זה רק מעיד שהנושא חשוב לכם וחשוב שהנושא של הקליטה בקרית שמונה יתבצע כמו שצריך.

זה לא מספיק, אנחנו רוצים עוד קליטה נוספת, בפרט שאנחנו עכשיו מסיימים שיווק של שכונה חדשה. גמרנו שיווק של 917 יחידות, שכבר שווקו כולן, השלב האחרון זה של דיור למשתכן, מה שנשאר, והולכים ישר אחרי זה לשווק עוד שכונה נוספת של 500 יחידות. אחרי זה, נמצא כבר בהפקדה בוועדה המחוזית, לאישור, חלקה נוספת של 2,100 יחידות. זאת אומרת אנחנו הולכים לכמעט 4,000 יחידות, שהמשמעות של זה, ממוצע של ארבע נפשות, זה עוד 16,000 תושבים חדשים ונוספים לעיר .

רק, ברשותך, לפני שממשיכים בעדכונים, בגלל שיש פרוטוקול של הכנסת, של הוועדה, אז אני אפתח את זה, למען הסדר של הפרוטוקול. קודם כל תודה, אדוני ראש העיר, הרב נסים מלכה, והצוות של העירייה שקיבלתם אותנו. יחד איתי חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר ועדה, וגם ציפי גלעדי, ראש תחום פרלמנטרי בוועדה, היא מחליפה את מנהלת הוועדה בדיון הזה. באמת יש משהו מיוחד אצלה, כי היא במקור מקרית שמונה, היא נולדה פה וגדלה פה, לאחר מכן עברה לירושלים. אז זו סגירת מעגל.

נמצאים גם יועצים פרלמנטריים, גבי וורקו ויוהנס אסנקה ונמצאים פה גם משרדי הממשלה, משרד הקליטה, משרד החינוך. אני אתן לכם להציג, אני רק אסקור את המשרדים. הסוכנות היהודית בדרך. משרד הרווחה?

אני שלומית, מנהלת הרווחה ביישוב. אני מתנצלת בשם גדי פולק, מנהל המחוז, ואני אייצג גם את המשרד.

בסדר גמור, את נציגה של המשרד.

כן.

טוב שהגעת. כמובן רשמת הפרוטוקול של הכנסת, עאידה טוויל. אני מאוד שמח שהגענו לפה. כמובן קליטת העלייה ושילובם לתוך החברה הישראלית, זה מה שהוועדה באמת מקדמת ורוצה לשמוע ממך, אדוני ראש העיר, וגם מהצוות פה, איך קליטת העלייה פה בקרית שמונה, השתלבותם, בהמשך לדיון בנוכחותך שקיימנו בכנסת. הבטחנו שאנחנו נגיע לקרית שמונה, נבקר, והנה אנחנו מקיימים את ההבטחה שלנו ואנחנו נשמח לשמוע ממך ומהצוות ולאחר מכן גם נצא לסיור. תודה.

עכשיו רשות הדיבור לכבוד ראש העיר.

אז כמו שאמרתי לפני כן, אני מקדם בברכה את חברי הוועדה. אנחנו מאוד מאוד מעוניינים בקליטת עולים. הרבה זמן כבר אין קליטה בקרית שמונה, להוציא את העלייה הגדולה שהייתה בשנות ה-90, שהייתה כאן עלייה גדולה מאוד, של כמעט 4,500 תושבים עולים שהגיעו לעיר. מאז יש רק בטיפין טיפין, כל פעם בודדים, אבל אין מסה של עלייה. אנחנו מאוד רוצים ולכן גם אהובה נשלחה ל - - -

לסיביר.

היא הייתה שם מטעם המשרד, שלחנו אותה עם עובדת נוספת, הן נסעו לשם. הנושא של העלייה לא מתקדם, הייתה לנו ישיבה עם מנכ"ל משרד הקליטה לפני פחות מחודש, שביקשנו את הפגישה כאן אצלי כדי להתריע ולומר למה מדלגים על קרית שמונה, כלומר לא רואים בקרית שמונה כעדיפות, כעיר שיכולה לקלוט עלייה. כמובן היה שם שיח לא נעים, כי באנו בביקורת קשה מאוד על המשרד שהוא בעצם מכוון לערים מסוימות ויש ערים שבכלל לא בכיוון, לא מגיעים אלינו, אנחנו לא יודעים בכלל על כנסים שמתקיימים, שהמשרד מקיים בחוץ לארץ, כנסים כדי לעודד ולהיפגש עם עולים.

המנכ"ל הבין את העניין ואמר שהוא לוקח את זה עליו, 'אני לוקח את זה עליי, מרגע זה לא הפקידות תעדכן אתכם, אלא אני לוקח את קרית שמונה ואני מטפל באופן אישי בקרית שמונה ובשבילי זו העיר שאני רוצה לגרום לכך שתגיע עלייה מכמה מקומות בעולם'. אני אמרתי שאני מוכן, גם אני וגם ד"ר בוריס וגם אהובה, מוכנים לנסוע לכל מקום שאנחנו חושבים שאפשר להגיע לשם ולשכנע ולהסביר ולהציג את קרית שמונה, להציג את מה שעושים בעיר, מוכנים להגיע לשם כדי להראות את זה.

העלייה. כשקלטנו את בני מנשה, בקליטה של בני מנשה, כשהדבר בא אליי, לשולחני, ואהובה באה אליי ודיברה איתי, היא אמרה שהרב דיבר איתה, אמרתי שכדי לקלוט את העלייה של בני מנשה, קודם כל תן לי לדבר עם ראשי הרשויות שקולטים בני מנשה. התקשרתי לחבר טוב שלי בקרית ארבע, דיברתי איתו והוא הסביר לי את הקושי שבקליטה של העלייה של בני מנשה ואם אנחנו לא ניערך נכון יקרה לנו מה שקורה בקרית ארבע. זה מה שעשינו, גייסנו לצורך העניין את ישיבת ההסדר בקרית שמונה ואמרנו שאם רק ישיבת ההסדר יתגייסו לזה ויירתמו לאמץ משפחות, רק כך נוכל להצליח בנחיתה הראשונה שלהם.

כמובן שדאגנו גם שתהיה פעילות רצופה, שכל הזמן תהיה פעילות ולא יתבטלו, הרי בטלה מביאה לשעמום ושעמום מביא לדברים אחרים שאני לא רוצה להזכיר אותם. בסופו של דבר זה הצליח מאוד בגלל הפעילות, אתם תראו את זה היום בסיור, כשתגיעו ל'תקוותנו', איזה פעילות נעשית עד היום הזה. בנוסף היה חשוב מאוד לגייס את כל המעסיקים בעיר כדי שיתגייסו לקליטת העובדים, שלכולם יהיה מקום תעסוקה. שוב, תהיה תעסוקה, תהיה פרנסה, הרי זה יכול לעזור.

אז עבדנו בכמה מישורים. קודם כל גייסנו את משרד השיכון ואת עמידר, שיעמידו להם דירות, את כל המעסיקים, כולם התגייסו לטובת העניין, אפילו אחד המעסיקים אמר 'אני רוצה לשלוח אותם לקורס ללמוד CNC', שלחנו 12 חבר'ה לקורס, ליווינו אותם בזמן הקורס, הם הצליחו מאוד. היום הם עובדים ולא רק שעובדים, אלא אפילו המעסיק לא מוכן לוותר עליהם, הם כל כך מסורים ועובדים טוב שהוא לא מוכן לוותר עליהם. במפגש האחרון שאלתי 'מי כאן לא עובד?' אף אחד לא הצביע. שאלתי 'למישהו חסר עבודה?' אף אחד לא הצביע. זו הצלחה.

שם זה בסיס טוב. הבסיס הוא בסיס מעולה שאפשר לקלוט עוד קבוצה נוספת מבני מנשה, כי יש בסיס שיכול לקלוט אותם, יש מי שיכול לקבל אותם, לעזור להם ולהיות התומכים שלהם ולאמץ אותם כדי שיוכלו להשתלב בתוך הקהילה בעיר.

זה באופן כללי מה שקורה היום, מה שיש ומה הציפיות שלנו ומה אנחנו רוצים שיהיה בעתיד. אני בקשר עם גם קרן הידידות, זימנתי לכאן את המנכ"ל של קרן הידידות, הוא היה פה ודיברנו איתו שאנחנו רוצים להיות מגויסים לכל מה שקשור לקליטת עלייה מדרום אמריקה ומצרפת. אמרתי שאני מוכן לעזור בזה גם. היות שהייתי בשליחות בדרום אמריקה אני מכיר את המנטליות בדרום אמריקה ואני יכול לעזור כדי להביא עולים לקרית שמונה. אז מבחינת מוכנות אנחנו מוכנים, אפילו העמדנו לטובת העניין שתי דירות לקליטה, שהן ריקות, בשביל לקלוט את הראשונים שמגיעים כדי שיהיה להם בשלב הראשון להיות באיזה דירה, עד שיקבלו את הדיור הציבורי.

כמה בני מנשה וכמה לא בני מנשה עולים נקלטו?

בני מנשה, אנחנו קלטנו 25 משפחות, זה 125 איש, אבל עוד הגיעו עוד ארבע-חמש משפחות בנוסף, ממעלות וערים אחרות, מכיוון שהם הזמינו. אז ארבע משפחות, חמישה אנשים, אז זה יוצא בערך 140 איש. ועוד נולדו תוך כדי 30.

בתוך הבוגרים שלהם יש לנו שניים קצינים.

כן, שניים בצבא ובחורה אחת התקבלה ללמוד - - -

הבחורה התקבלה לבית ספר לרפואה. יש פה איזה תהליך שנעשה, תהליך נכון.

לקחנו אותם למכללת תל חי, לקחנו אותם לאוניברסיטה בצפת. הבחורה הזאת לקחה אותם באוטו, אנשים תרמו ובהתנדבות נתנו את המכוניות שלהם ולקחנו אותם לכל המשרדים שאפשר ללמוד וגם למרכז הצעירים שיש אצלנו, בארתור פוקס, שנתן להם ייעוץ, מי שרוצה ללמוד, מי שרוצה לעבוד. עשינו יריד תעסוקתי בלשכת התעסוקה שהגיעו לשם כל המעבידים ואישית כל אחד נלקח לצורך עזרה למקום עבודה וכולם עובדים.

הפעילות שלהם, מעבירים אותם במרכז 'תקוותנו', הם באים לשם אפילו בימי שישי ושבת לסעודה, ברגל כמובן, אתם תראו שם את בית הכנסת. לילדים יש מענים, הם באים למעון. לא מזמן התקשרה לכאן בחורה שיש לה ילדים, ארבעה בני מנשה במעון והיא מזמינה אותי למעשים טובים. אז כל אחד מהתושבים משתדל לקחת חלק מכיוון שבקרית שמונה מזמן לא היו עולים חדשים וכולם רוצים שעולים יגיעו. רובם גרים בשכונת אילת, כך שזה נוח לכולם, אחד תומך בשני.

בעצם הם לא באו אישית עם טענות, כל פעם שאנחנו באים לבדוק הם אומרים תודה רבה לראש העיר. הפעם הראשונה, ראש העיר הגיע ואמר 'אני לא רוצה לשמוע תודה רבה, אני רוצה שאחד ירים את היד שהוא לא עובד, שהוא צריך עזרה', אף אחד לא הרים יד.

זה חלוקת תרומות. גם קיבוצים נותנים לנו עזרה בכסף ותומכים. פעם אחת נתנו שוברים שחילקו אנשים 100 שקל - - -

הם יותר נותנים לעובדים שלהם, עובדים שעובדים אצלם במפעלים, אז הם גם מעבירים להם תלושים.

כן. עושים כזה טקס חגיגי, משהו כזה. בקיצור כל אחד, מי שרוצה לעזור להם, יש מקום איפה לעזור וכיצד לעזור ובעצם ככה לא היו, בעינינו, לא היו בעיות בעיר. אני לא שמעתי. אפילו זה עולים חדשים לשעבר, דוברי רוסית, נמצאים שם באילת והם אומרים שכשכנים הם בסדר ורואים שהם חזקים, כי אם קורה משהו למישהו, בשפה שלהם, הם - - -

שיבינו מה שאת אומרת. בשכונה, זה נקרא רחוב אילת, יש שם גם עולים מברית המועצות שגרים שם, אז גם גרים שם עכשיו בני מנשה והם מסתדרים ביניהם.

כן, הם מסתדרים, אין תלונות, הכול טוב ובסדר, אף אחד לא נגד שיבואו עוד. בקיצור, ילדים מאוד חמודים.

האנשים של ברית המועצות הם כבר ותיקים, מתי פעם אחרונה עלו?

כן. יש אלה שעולים, אז עכשיו זה מה שראש העיר, אנחנו עומדים בנושא - - -

יש עולים ב-2017.

יש בודדים, אבל אנחנו רוצים, אנחנו עיר שיכולה לקבל המון עולים, יש לנו בתי ספר, גני ילדים, יש לנו מקומות עבודה, יש מסביבנו קיבוצים שגם בהם יש מקומות עבודה, יש מפעלים שזה הרבה עבודה בריתוך ומסגרות, כל מיני, יש תפירה. אנחנו לא ירושלים, אנחנו לא תל אביב, אבל בצפת מקבלים עולים, בקצרין מקבלים עולים ואנחנו עיר יותר גדולה מהם. למרות שהיינו בשליחות בסוכנות היהודית ורשמנו שם רשימות, לצערי הרב, האנשים האלה שרשמנו רוצים לעלות לארץ, אבל אין להם זכות. אני לא אגיד שזה היה נסיעה סתמית, אנחנו למדנו משהו.

לא מזמן היה פה מנכ"ל משרד הקליטה, הוא הציע לנו פרויקט חדש, תעסוקתי, עכשיו לפרויקט הזה, ירדן ארליך הוא האחראי, הוא צריך לעשות הסכמים, נשאר לו רק לעשות הסכמים עם העובדים ולכנס פה את ועדת העלייה והקליטה המקומית בנוכחות של עובדי העירייה. גם מינה, גם אולגה, גם לילה תמיד עוזרים לנו והם גם עובדים מול בני המנשה והפרויקטור, ולא רק הפרויקטור, כל בני מנשה באים ומוצאים שפה משותפת. העובדה שכל מי שרצה לקבל מידע וזה כל כך הרבה פרוצדורה שצריך לכתוב ולרשום ולפנות, היא מטופלת, ורובם על ידי הפרויקטורית שהייתה וגם על ידי העובדים המקומיים בקליטה.

אז בעצם לא יודעת איך, אני חושבת שאנחנו הצלחנו לקבל את העלייה ואני אישית, מה שלא יגידו, מה זה משנה מה יגידו? אתה יודע, יכולים 100 אנשים להגיד שאני מכוערת, אבל כשאני רואה במראה שאני סימפטית זה לא משנה מה יגידו אחרים. אותו דבר, אני יודעת שיש לי הרגשה, אומרים לי שלום, הילדים שמחים, אף אחד לא חולה, מרים התקבלה לאוניברסיטה, מתקשרת אליי אומרת לי 'תודה', שירה, שעובדת עם ילדים, מתקשרת 'תודה', אני פוגשת את הגברים רימוני פלסט, הם יודעים את השם שלי. אז אני אומרת תגידו מה שאתם רוצים, להם יש - - -

תודה.

ד"ר בוריס, אתה רוצה להוסיף משהו?

אתה רוצה להוסיף או שנעבור למשרדים?

אני הגעתי לכאן ב-93', אני יודע שהגיעו העולים החדשים הראשונים לכאן ב-89' וקיבלו אותם בחום וגם כל העליות אחרי 89', את כולם קיבלו בחום בעיר קרית שמונה. אני חושב שכשהיה חבר המועצה הראשון במדינת ישראל, היה פרופ' נודלמן, הוא היה חבר מועצה של קרית שמונה. עד 2009 הוא היה בכנסת והיום הוא מסתובב באוסטרליה. כל פעם היו חברי המועצה כאן, שניים נכנסו כאן, אז אני חושב שהקליטה כאן בקרית שמונה של עולים משנת 1989 היא די מוצלחת. היום כולם עובדים ויש את אלה שכבר הגיעו לרמות של מנהלי מחלקות וגם יש עסקים פרטיים מאוד מוצלחים, יש חנויות כאן של העולים הוותיקים, או הישראלים החדשים, מה שנוח להגיד. אז אני חושב שהעיר קרית שמונה קיבלה את העלייה בחום ובאהבה ובעזרה גדולה ובגלל זה אנחנו לא שומעים כאן איזה שהן טענות, למרות שיש אוכלוסייה גם מבוגרת של עולים כאן בקרית שמונה, אבל גם הם מקבלים בכל הדרכים האפשריות את העזרה.

אחד המבחנים הוא שיש אחוז קטן מאוד מאוד מאוד של הגירה שלילית מקרב העולים, זה כמעט שלא. זה מעיד שטוב להם להיות פה.

ואין בעיה של תעסוקה.

אין בעיה של תעסוקה. אין לנו בעיה של תעסוקה, גם אין לנו בעיה של מקצועות איכותיים, כמו מהנדסים, אין בעיה, חסר לנו עובדים כאלה.

אפילו רופאים עכשיו חסר. אפשר לאסוף את כולם, אנשי משרד הבריאות, משרד הכלכלה, המשרד לאיכות הסביבה ולשבץ את כל מי שהגיעו, זה אפשרי, רק שיגיעו.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב, אתה רוצה לדבר בשלב הזה או שנשמע עוד משרדים?

לא, נקשיב לאנשים, אחרי זה.

אז אנחנו נשמע את משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

אני יכולה רק להצטרף למה שנאמר פה. אני תושבת קרית שמונה, אז לי מאוד קל לדבר על זה.

אולי תציגי את שמך ואת תפקידך לפרוטוקול.

אינה ויניצקי, מנהלת מרחב גליל עליון, משרד העלייה והקליטה. מה שחשוב לי לציין, רק דבר אחד, לאחר השיחה עם המנכ"ל של משרד העלייה והקליטה אנחנו סיכמנו שאנחנו נעשה שיעורי בית, ניקח את המעסיקים, נבדוק איזה מעסיקים יכולים לקלוט את העולים החדשים במספר שחשוב לנו כי אנחנו עושים תכנית פרויקט תעסוקתי שהוא בנוי מראש. הסוכנות היהודית גם חתומה על כרטיס הפרויקט וגם הרשות המקומית, גם משרד הקליטה וגם המעסיקים, או משרד הכלכלה, או משרד אחר, והסוכנות היהודית, לצורך העניין, מגייסת את העולים לפי המקצועות שאנחנו צריכים בעיר. זה יעזור לנו גם בגיוס העולים, אנחנו נקלוט אותם והם יסיימו אולפן א', טרמינולוגיה, במפעל הם יקבלו את ההכשרה, אנחנו נשלם תוך כדי את דמי הקיום ואם צריך נסיעות אז גם נסיעות, גם מענק 2000, ככה זה נקרא, למי שנכנס לפרויקט תעסוקתי.

העולה שהוא יושב שם בסיביר או באוקראינה או בכל מקום אחר, הוא יודע מראש שאחרי השלבים האלה יש לו מקום עבודה מובטח, וגם יש פה דיור. העיר קרית שמונה נותנת דיור למקצוע נדרש, אז יש לנו גם אפשרות לא רק למקרים סוציאליים לתת דיור ציבורי, גם לעולים בעלי מקצועות נדרשים, הם זכאים לקבל דיור ציבורי. אני לא יודעת כמה זה משתלם, אבל כל משפחה בודקת בסופו של דבר את הנוחות שלה. אז אנחנו בשלבי התארגנות עכשיו. זה היה לפני שבועיים, אנחנו צריכים לשבת עם המעסיקים, לסגור את העניין, להזמין לפה את אנשי הסוכנות ואגף התעסוקה שלנו ופשוט להתחיל לכתוב פרויקט ולצאת לדרך.

הבנתי. ב-2017 עלו 29,000 עולים למדינת ישראל. אנחנו שומעים פה שהעירייה אומרת 'תשלחו לנו, אנחנו רוצים עולים', אני לא שומע אתגרים, יש תעסוקה, אפשר לחבק את העולים. משרד הקליטה לא יכול לשלוח כמה עולים לפה?

משרד הקליטה לא שולח עולים. עולה זכאי וזכותו לבחור איפה הוא יגור.

אז בהסברה שאתם עושים, לפני העלייה, גם אחרי העלייה, אבל בעיקר לפני העלייה, במאמצים שעושים בהסברה, האם לא מסבירים שקרית שמונה זה מקום שיש בו תעסוקה, יש פה את כל האפשרויות להשתלב? כמובן אם העולה מחליט, אתם לא מכריחים אותו, השאלה אם משרד הקליטה עושה את העבודה שלו כדי להסביר בדיוק איפה יש אפשרות להשתלב.

המנדט של משרד הקליטה זה לקלוט את העולים, הסוכנות היהודית היא שמשווקת. מה שכן, הנציגים של משרד הקליטה שמתלווים לסמינרים - - -

הבעיה זה הסוכנות.

הסוכנות וקרן הידידות.

הסוכנות, שהיא לא מכוונת.

אני אגיד לך למה אני שואל את משרד הקליטה, יש פה פרויקט שנקרא אופק, זה פרויקט משותף לסוכנות היהודית, למשרד הקליטה וגם משרדים אחרים כמו תפוצות וההסתדרות הציונית. אני שואל כמשרד הקליטה, במקרה כזה משרד הקליטה הוא המשרד שמייצג את מדינת ישראל, משרד ממשלתי שעומד בראש העלייה והקליטה, ולכן אני אומר שפה אם יש ידע על מקום מסוים שיש את האפשרות לשלב אותם וכל זה, אולי לדחוף את הנושא הזה, להסביר לעולים. אתם לא תחליטו במקומם, אבל לפחות שעולה יבין איפה יש אפשרות.

זה שיווק אגרסיבי שאנחנו צריכים לעשות, אני מסכימה איתך, אבל, עוד פעם, 24 שעות נמצאים שם שליחים של הסוכנות היהודית, אנחנו כעובדי משרד הקליטה לפעמים נוסעים לשם ולא פעם אנחנו מתלווים עם הנציגויות של הרשויות או של המעסיקים. היה עכשיו יריד בחרקוב, אנחנו לא הספקנו להתארגן בעירייה, אבל יש בחודש אפריל, אני חושבת, עוד איזה שהוא יריד שאני חושבת שהעירייה תשלח נציגים ונעשה את זה. בגלל זה אנחנו הולכים במקביל, גם השתתפות בירידים וגם לעשות את הפרויקטים התעסוקתיים כי את הפירות שם אפשר לקטוף יותר מהר.

זה פרויקט תעסוקתי שהם חייבים להתחיל לעבוד. אנחנו היינו במסגרת הפרויקט, שאת אמרת, במקום, אבל זו הסוכנות היהודית המקומית ויש שם אנשים שאין להם זכות לעלות לארץ. אני ועוד בחורה אחת - - -

לא, אנחנו מדברים על מי שיש לו זכות לעלות.

אבל זה צריך לדבר מול הסוכנות היהודית או קרן הידידות, שאני אישית דיברתי איתם והיום אפשר לדבר בסקייפ ובווטסאפ והם אומרים שמי שקובע זה בן אדם פה והבן אדם פה אומר לסוכנות היהודית או לקרן לידידות שמי שקובע זה האנשים שם. בזה היה צריך לעשות איזה שהוא סדר. אותי לא מעניין מה קובע, מי קובע, אותנו מעניין שלקרית שמונה ייתנו אור ירוק.

מול מי אתם עובדים בסוכנות היהודית?

בסוכנות היהודית זה המחלקה ובקרן לידידות זה המנהל שלהם.

מי?

בסוכנות היהודית ילנה פרגמנט ואני דיברתי עם שלמה, ובקרן הידידות פלדמן יונתן.

מה התפקיד של ילנה בסוכנות?

אני לא יודעת תפקידים בדיוק.

מנהלת המחלקה.

מה הבעיה? אני לא נוסעת מהכיס שלי. אנחנו נסענו, הייתה פה ישיבת מועצת העיר שכולם הצביעו לתת לנו כסף שניסע. אני נסעתי, אני חוזרת, אני עובדת שם, עוברת מעיר לעיר וחוזרת כמעט בלי פירות, רק - - -

חזרת קפואה.

כן, חזרתי קפואה. אבל לנסוע עוד פעם כשאין תוצאות לנסיעה ראשונה? מה אני צריכה להסביר לאנשים? שאני מטיילת?

בואו נשמע את משרד החינוך. שתפו אותנו בקליטת העלייה בקרית שמונה, האם אתם רואים אתגר במערכת החינוך?

אין ספק שלקלוט עולים בכל מערכת, בטח ובטח במערכת החינוך, זה אתגר, אבל אני יכולה להעיד בקרית שמונה שהם עומדים בכבוד באתגר הזה. קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני כתושבת חוץ, לא מתוך קרית שמונה, אני מרגישה כאילו שאני בבית. יש כאן חום אנושי שמאוד מאוד עוטף את כולם. אני יודעת מרשמים שאני שומעת ממנהלים שהאנשים, תושבי קרית שמונה, עוטפים את שבט בני המנשה. כל סיוע אפשרי שהם יכולים לסייע הם מסייעים להם.

בנושא מערכת החינוך אני יודעת שבני המנשה משובצים לסקטור הממלכתי דתי ושם יש את שעות הקליטה שיש להם. אני מסרתי עכשיו למנהלת מחלקת החינוך, שהייתה בשבוע שעבר פגישה עם ועדת הקליטה ונתנו שעות נוספות לתגבור תלמידים בבתי הספר היסודיים. יש מערך מסייע.

כמה שעות תגבור יש?

אני לא יכולה להגיד לך על שעות תגבור, אבל אין חוסר - - -

מתי נתנו? עכשיו נתנו?

לפני שבוע התקבלה - - -

זה בעקבות הפנייה שלכם, של הוועדה.

קודם כל יש תכנית יע"ל. דרך התכנית יע"ל שמופעלת על ידי משרד החינוך ומשרד הקליטה נותנים - - -

שאישרו עכשיו שוב שעות לתגבור תלמידים.

עכשיו הוסיפו תגבור, אבל התגבור בעקבות הישיבה של הוועדה שהייתה בכנסת.

גם וגם, מה שאנחנו אז דיברנו בכנסת בקשר למגשר.

אני שואל את עצמי, את מחוז צפון?

כן.

הרי יש לכם סריקה של כל התלמידים העולים, יודעים שלבית ספר כזה נכנסו ככה, לבית ספר בכרמל ככה, לבית ספר עוזיאל, מה שיש פה, רמב"ם, לא יודע לאיפה, אז אתם יודעים את זה מספרית במחשב, למה אתם נזכרים רק כעבור שנתיים ולא עושים פעולה אקטיבית? זה אחת. שתיים, אם אינני טועה, ואני לא יודע אם זה קליטה או חינוך, בדרך כלל בקהילות האלה נתנו משרה לליווי בני הנוער.

אני רוצה להגיד לך שעם כל הכבוד למשרד העלייה והקליטה בתי הספר לא מחכים לשעות התגבור כדי לסייע. הטיפול בפרט בבתי הספר, גם ביסודיים וגם בחטיבות הביניים, הוא טיפול בפרט שנעשה עבור תלמידים כי הם נזקקים. כשיש את השעות של תגבור, תכנית יע"ל וכדומה, זו תוספת לקיים. כלומר יש מערך מסייע מאוד מאוד משמעותי בבתי הספר. כל תוספת אפשרית של תכנית כזו או אחרת זה משדרג את העשייה, אבל בהחלט לא מחכים לשעות האלה כדי לטפל בילדים, זה נעשה באוטומט.

סליחה, אבל שנה ראשונה כל תלמיד עולה מקבל שעות תגבור.

מעבר למה שהוא מקבל ב - - -

בבית ספר יסודי זה שעתיים שבועיות. אבל אם יש מספר ילדים בקבוצה זה יותר שעות. למה עכשיו יע"ל? יע"ל עכשיו רק נכנסה ליסודי, היה לנו פל"א, אבל הילדים - - -

הם קיבלו מענים בבתי הספר.

בוודאי, בית הספר נותן את המענה לפי כל תלמיד.

אנחנו העלינו בישיבה הקודמת בכנסת שזה לא מספיק שעות, לא מקבלים מספיק שעות ואז היושב ראש ביקש מהנציגה של משרד החינוך שהייתה שתעשה בדיקה למה לא מקבלים מספיק שעות. אז עכשיו הוסיפו שעות, כנראה בעקבות הפנייה של הוועדה.

כן, אבל אני רוצה גם לעדכן אתכם, גם חבר הכנסת מוטי יוגב, היינו לפני שבועיים או שלושה בצפון, בסיור בצפת, היינו באולפנת מירון, שם אמרו לנו שלבני המנשה, למרות שקיבלנו החלטה בוועדה להשוות את התנאים של הקליטה לעניין שעות הלימודים, שעות במשרד החינוך, וגם תנאים אחרים, להשוות לתנאים שיוצאי אתיופיה מקבלים, אני ביררתי ובני מנשה לא מקבלים.

את השעות שעולי אתיופיה מקבלים?

כן. זה מה שאני עכשיו רוצה לברר אצלך, כי שם אמרו לי שהם לא מקבלים. אני דיברתי עם מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת עולים במשרד החינוך, ושאלתי איך דבר כזה יכול לקרות. אתם הייתם בהחלטה וידעתם שקיבלנו החלטה ומשרד הקליטה דיווח לנו שהוא השווה את התנאים האלה, אבל משרד החינוך לא. אז עכשיו אני רוצה לדעת אם בקרית שמונה, מה שאת אומרת עכשיו שהוספנו, האם זה בעקבות ההחלטה שאתם מיישמים אותה?

יכול להיות שיש קשר לזה, אבל אני שוב חוזרת ואומרת, בתי הספר מבחינת מחויבות של מנהל לקלוט את העולים ולתת להם את המענים המתאימים, מעבר לזה יש את שעות ה - - - אני משערת שאם עכשיו התווספה תכנית יע"ל לצורך העניין הזה אולי הסיפור של שדרוג השעות האלה הוא בהשוואה לעולי אתיופיה. אני לא יכולה להגיד לך בוודאות, אבל אני שוב חוזרת ואומרת לך שמבחינת מחויבות אנשי החינוך ביישוב, זה לתת את המענים המתאימים ביותר.

אבל אם את לא תגידי לנו בוודאות מי יגיד לנו?

אני יכולה לבדוק ולהגיד לך, כי מי שאחראי על - - -

אבל באנו לכאן כדי שתיתני לנו נתונים, לא בשביל שתספרי לנו סיפורים. סליחה שאני מתבטא לא יפה.

לא, סליחה, חבר הכנסת יוגב, אני לא מספרת סיפורים, אני מספרת עובדות. אם אתה רוצה לדעת מספרים, אני יכולה לבדוק עם המדריך לקליטה, ברוך מיכאלי שנבצר ממנו להגיע, ולומר לך. אתה רוצה ממני תשובה מה במקום מה? את זה אני לא יכולה להגיד אם לא בדקתי.

מאיה שריר אמרה לי חד משמעית, משרד החינוך לא חייב ליישם את ההחלטה. זה מה שהיא אמרה.

אני חושבת שסיגל יודעת.

ולכן אנחנו צריכים להגיע לשר ולמנכ"ל. לדעתי פה יש משרד החינוך, היא אמרה לי - - -

ברוך מיכאלי הוא המדריך האחראי לקליטת תלמידים עולים מחוז צפון?

כן.

אני שואל שאלה פרקטית, מתי בפעם האחרונה הוא היה בקרית שמונה? אולי אני שואל שאלה גסה מדי, לא יודע, אולי זה רחוק, אולי אין לו רכב?

קודם כל הוא היה לפני שבוע וחצי בצוותי ההיגוי בצפת והוא יודע את התמונה של קרית שמונה.

אל תמרחו אותנו, די, זה קשה לנו עם זה. אני שואל מתי היה בקרית שמונה.

אני חושב שתיתנו לנו כמה דקות, אנחנו נעשה בדיקה ואתם תקבלו את התשובות. בוא נמשיך, יש את המשרדים כאן.

בסדר.

יש לי מכתב שנשלח לכבודו מהשר בנט שהוא מפרט על השעות שניתנו. אני שלחתי לבדיקה, אני מחכה לתשובה אם זה נכון. זה קצת מוזר לנו, המכתב הזה.

אני רוצה לדעת אם זה יוצא לפועל, האם יש יישום. המכתבים יש, גם בהחלטה - - - אני בדקתי, במירון אין יישום.

ברוך מיכאלי עכשיו בטלפון, הוא פשוט חולה, לכן הוא לא הגיע.

(מדבר בטלפון): סיגל, את יכולה להגיד לנו אם יש שעות שהגיעו לקרית שמונה בנושא בני מנשה?

פשוט תכנית יע"ל. היא הייתה בצוות ההיגוי.

זה מה שאמרנו, תכנית יע"ל, אבל הוא רוצה לדעת מספרים. תיכף אני בודקת עם ברוך מיכאלי. אבל השאלה שלי, חבר הכנסת יוגב, האם אתה שואל את השאלות מתוך ספקנות?

לא, אנחנו קיבלנו החלטה בוועדה ואנחנו רוצים לבדוק אם מיישמים את ההחלטה. זה הכול.

זה רק יע"ל, מה שקיבלנו עכשיו חדש. לגבי שאר הדברים, למשל כל התשלומים, הזנה, אנחנו פותרים אותם, העירייה לוקחת את זה עליה ואנחנו משלמים במקומם, כדי שיוכלו להיקלט בתוך מערכת החינוך נכון. אז הם גם בהזנה לא משלמים וגם בנושא של דמי שכלול, הם לא משלמים, הכול הם מקבלים מהעירייה. לגבי מענק ממשרד החינוך או שעות, לא קיבלנו כלום.

זה כל מה שאנחנו רצינו לבדוק. אז עד שמלכה מבררת נפנה למשרד הרווחה, כי הזמן שלנו - - -

כן. החיבור איתנו, עם המינהל לשירותים חברתיים, היה מאוד נקודתי. אני חושבת שזה ראי שמשקף הצלחה של קליטת בני המנשה ביישוב ברמה הסוציואקונומית כאשר ישיבת ההסדר באמת נתנה מעטפת קהילתית. החיבור גם היום עם שתי משפחות באופן מאוד נקודתי. בנוסף נעשו דוחות סוציאליים בנושא של קבלת דיור, יש פה עובדת סוציאלית שליוותה את המשפחות, היא יכולה לפרט ברמת המיקרו מה הדגשים שניתנו עזרות. נעשה ניסיון, גם קבוצתי, של האזרחים הוותיקים בקרב בני המנשה, אבל אני יכולה להגיד שבסך הכול החיבור היה מאוד מצומצם. זה מאוד מבורך, כי זה אומר שהקהילה נתנה מעטפת קהילתית בלי תיוג של המחלקה לשירותים חברתיים ביישוב והמענים שאנחנו נתנו היו מאוד מאוד נקודתיים כאשר התמיכה בקהילה הייתה מאוד חשובה ונתנה פה מענים רחבים. אם תרצו לשמוע אז - - -

כן, בבקשה.

תציגי את עצמך.

בת שבע. אני לא יודעת למה שמו אותי, כי אני מהודו, אז אמרו שאני אהיה שם רכזת הקליטה שלהם, אבל זה שונה, כי הם אחרים ואנחנו אחרים.

זה הכי קרוב שיש.

כן, אבל זה רחוק.

דרך אגב, גם ההשוואה זה לעולי הודו ותימן.

השפה שלהם זה משהו דומה?

הם מדברים בשפה הקוקית ובתוך השפה הקוקית יש שישה ניבים. אני גם יוצאת הודו, באתי כתינוקת לארץ, אבל זה שונה.

מאיפה?

מבומביי. אז זה שונה. דווקא - - - שבני אתיופיה היו פה, כשהיו פה בשנת 90'-91', אבל הם כולם עזבו את קרית שמונה, לצערנו.

לגבי שבט מנשה. אוכלוסייה מאוד מאוד סגורה, מופנמת, כמו ששלומית אמרה, האוכלוסייה קיבלה באמת את כל הליווי. כל משפחה קיבלה משפחה ישראלית ותיקה מישיבת ההסדר שלוותה על ידי המשפחות הוותיקות. כולם אוכלוסייה דתית, הם מאוד מאוד מסורתיים, כל הילדים לומדים בבתי ספר דתיים והם מאוד מופנמים. שקטים, מתביישים, מאוד מתביישים אפילו להציג את הבעיות וגם כשהיו בעיות הם מאוד מאוד ניסו להתחמק.

אלינו הגיעו שלוש משפחות שמתוכן זו משפחה אחת, בחורה עם צרכים מיוחדים, שהיא שובצה במע"ש, מרכז עבודה שיקומי, כבר כמעט שנתיים, אוטוטו זה שנתיים והיא מאוד מרוצה. היא הצליחה מאוד יפה ושם היא עשתה את האולפן, את ההיכרות עם התרבות הישראלית, את כל מה שמשתמע מכך. באותה משפחה היה ילד עם קצת בעיות חריגות, של עבריינות קלה, הוא לומד עכשיו בישיבת הסדר באביר יעקב בנהריה והכול בסדר, לעת עתה. אוטוטו הוא יתגייס אז אני מקווה שזה יהיה בסדר. ועוד משפחה אחת עם שישה ילדים קטנים. הם משפחות ברוכות ילדים והיו שם קצת בעיות, אבל ברוך ה' כבר שנה וחצי הכול מתנהל על מי מנוחות.

היו פה ושם בקשות לאולגה, כתבתי מכתבים לקבלת דיור בדיור הציבורי, הסתדרו. יש שם חבר'ה, הצעירים מדברים אנגלית כך שרואים שהם מפלסים לעצמם את הדרך בצורה מאוד קלה ומהירה, משתלבים הרבה, כמו שאהובה אמרה, שחלק הגיעו ללימודים, לצבא. מרביתם, כל הבנים כמעט, לומדים בישיבות הסדר כך שבאמת לרווחה הם נמנעים מלהגיע.

היה ניסיון שלי, גם כעו"ס קשישים, יש פה שבעה קשישים, לשלב אותם במרכז יום לקשיש שיש לנו פה בקרית שמונה, ליצור קבוצה שלהם שגם ילמדו עברית וגם יקבלו פעילות פנאי. אבל הסגירות, אולי זה היה מאוד סמוך לעלייה שלהם, בשנה הראשונה, הם דחו, אמרו 'בינתיים אנחנו לא מעוניינים', ואני בודקת - - -

ניסיתם השנה עוד שוב לפנות אליהם?

בשנה שעברה ניסיתי.

לא, השנה ניסיתם שוב?

השנה זה לא יצא.

אז תבדקו את זה, זה מאוד חשוב.

אבל אנחנו כן נבדוק.

מאוד חשוב שהם יהיו שמה, גם חברתית.

עכשיו הם כבר שנתיים וחצי בארץ ואני מקווה שהם קצת - - -

אז תבדקו את זה.

אני רוצה לחזור לשם ובאמת לבדוק לשלב אותם בפעילות.

הם מעדיפים לעזור לנכדים. הם רוצים לשבת עם הנכד, לא - - -

תודה, משרד הרווחה. אז נחזור למשרד החינוך.

אז ככה, ראשית אני יודעת שמשרד החינוך הקצה משרה עבור מגשר לשבט בני המנשה. זאת הייתה ההקצאה של משרד החינוך לרשות בקרית שמונה ואני משערת שיש מגשר כזה.

של משרד החינוך?

משרד החינוך הקצה משרה.

אנחנו לא מכירים.

לא, לא היה.

הנה, אז יש לך תקן.

אני יודעת שמשרד החינוך מבחינת המשרד הקצה תקן למגשר.

זה כל מה שאתם אז מילאתם.

אז עוד לא קיבלנו תשובה.

אני לא יודעת, הנה, עובדה.

המגשר זה חצי משרה או מלאה?

משרה מלאה. ככה נמסר לי. אני משערת שיש איזה שהוא מצ'ינג עם הרשות כמו כל דבר אחר וצריך לבדוק את זה.

רגע, זה משהו אחר. זה משרד הקליטה.

זה משהו אחר. זה משרד אחר. משרד החינוך, אני זוכרת שזו הייתה הבעיה, שדרשו שזה יהיה השכלה גבוהה - - -

משרד החינוך. כשאנחנו דיברנו, היא אמרה שיש קול קורא שיצא ועל פי המספרים הם היו גבוליים.

רגע, רגע. אני הבנתי מהישיבה בכנסת, משרד הקליטה נתן 70% - - -

זה משהו אחר.

אז המגשר לא חצי משרד החינוך, חצי מהעירייה?

לא.

אז הכול משרד החינוך?

משרד החינוך.

זה הכול משרד הקליטה.

לא, שנייה, אהובה, אל תעשי סלט.

אני רוצה להבין, מי המגשר, מה השם שלו.

אז אין לנו מגשר. כי מלכה אומרת שאושר לנו מגשר.

משרה מלאה.

משרה מלאה.

אז אם מאושר למה לא נתנו? סיגל אז מילאה את הטפסים האלה. מה שהיא אמרה זה ש - - -

אוקיי, מבחינת שעות לימודים.

האחראי על העולים אמר שכן, ישנה השוואה ליהדות אתיופיה, עולי אתיופיה, והחלוקה היא כזאת, שמעבר לתכנית יע"ל ולשעות שהם מקבלים עכשיו תגבורים ב'מתמיד', בישיבה, יש ארבעה תלמידים, הם מקבלים 12 שעות, בעוזיאל, שזה יסודי, יש תשעה ילדים, הם מקבלים 16 שעות בנוסף לשעות משעולים. ברמב"ם יש שישה תלמידים, הם מקבלים 16 שעות ויש גם את שעות משעולים. באולפנה יש שמונה בנות והם מקבלים 21 שעות. מעבר לכל זה יש שעות של שע"ל ועוגן.

הם כבר מקבלים?

כן.

מה אנחנו צריכים לעשות בכדי לחבר שיהיה מגשר?

אני אבדוק את זה.

מי זה פה מהחינוך של המועצה?

עכשיו היא לא נמצאת פה, אבל דברי עם סיגל, תעדכני את סיגל.

אני אבדוק את זה עם ברוך מיכאלי.

בסדר גמור.

אני מבין שאנחנו נוסעים עכשיו ל'תקוותנו', אז המגשר הזה שם, בכמה הוא מועסק?

אני חושב שהוא - - -

לפי התכנית שנותן משרד הקליטה, לפי קול קורא, לא יותר מ-60% מהתכנית.

מה שחשוב, מה שמשרד החינוך - - -

רגע, הוא מועסק אצלנו?

כן. חלק דרך 'תקוותנו'. בחלק משלים הוא עובד גם דרך 'תקוותנו'. לא כל ה - - - במשרה מלאה, גם וגם.

לא, מה שאנחנו הבנו, חצי משרה מ'תקוותנו', חצי ממשרד הקליטה.

דרך הרשות. משרד הקליטה לא מעסיק.

אני יודע, אבל העברתם את הכספים.

ודאי.

את דיברת קודם על קול קורא, אז זה בדיוק הקול קורא של המגשר.

אבל לא המגשר הזה.

אבל לא במשרה מלאה, כלומר המצ'ינג הוא - - -

לא, של משרד החינוך אנחנו לא מימשנו את הקול קורא, כי אני זוכרת שסיגל מילאה אותו ונתנו לנו תשובה שהוא בלי השכלה גבוהה. אין שם לאף אחד השכלה גבוהה. אז איך אנחנו נעשה את זה?

אבל התבחין הראשון הוא לא השכלה גבוהה, התבחין הראשון הוא השפה.

בסדר, אני מסכימה, אנחנו היינו שמחים לקבל, אבל מי שמאשר זה משרד החינוך.

בתבחין שלכם, מלכה, צריך השכלה גבוהה?

הוא מועסק אצלנו 50%.

כנראה. היה קול קורא שהתקבל ואז אחוז המשרה הוא בהיקף העולים או אחוז האוכלוסייה ואם זה חצי משרה אז הרשות אמורה להשלים במצ'ינג של חצי משרה, אם זה שלושת רבעי משרה אז - - -

יש פה איזה עשר רשויות בצפון שקלטו בני מנשה, איפה יש?

אני לא אחראית עולים, לכן אני לא יכולה לענות לך על השאלות שאתה שואל. אחראי העולים חולה ולא הגיע. ספציפית לשעות יכולתי לשאול אותו עכשיו ולענות לך וקיבלת תשובה. לגבי שאר הדברים, אני מנועה מלענות היות שאני לא רוצה לטעות. בעניין של הקול קורא, חד משמעית היה פה אישור לקול קורא.

תודה.

היקף המשרה תלוי בהיקף האוכלוסייה.

תודה. נצא לשטח. נסכם. יש איזה שהוא משרד שדילגנו עליו?

משרד החינוך, אבל חינוך מבוגרים.

אתם עושים פה אולפן?

אין כבר. אין קליטה של עולים חדשים, אז אין לנו כאן כיתות. הם קיבלו כבר, דיווחתי בכנסת את מה שהיה. חינוך מבוגרים גם אחראי על השכלת מבוגרים, אבל לא של עולי בני המנשה.

תודה. אנחנו בתקווה שיהיו עולים חדשים, אז בסיור הבא תציגו לנו בתקווה שיגיעו עולים חדשים.

נכון, שיהיו לנו כאן קליטות. כולנו רוצים.

אני רוצה לסכם פה את החלק של הדיון ואז אנחנו נמשיך לסיור. קודם כל אנחנו קיבלנו את הסקירה מכבוד ראש העיר וגם מהצוות פה, אני חושב שיישר כוח למאמצים שאתם עושים. משרדי הממשלה, גם קיבלנו את העדכון, יש כמה דברים לברר, אני בטוח שתבררו את זה בין העירייה למשרד החינוך בנושא המגשר, שלא תהיה פה בריחת תקציבים, שלא יהיה נושא שייפול בין הכיסאות. מאוד חשוב שתתאמו ונעשה לטובת קידום העולים החדשים.

אנחנו נצא לשטח, נתרשם מהשטח. את השלב הראשון של הדיון אנחנו סוגרים.

(בסיור)

נפתח. אנחנו עכשיו מתחילים את החלק השני, זה החלק של הסיור בהמשך לחלק הראשון שקיימנו דיון בעירייה, יחד עם ראש העיר והצוות. עכשיו ממשיכים את זה פה במרכז 'תקוותנו' בהשתתפות סגן ראש העיר, כמובן מנהל המרכז, האחראית לקליטת עלייה והמגשר יהודה וגם משרדי הממשלה, הקליטה, רווחה, אני רואה שנמצאים פה, גם החינוך. רשות הדיבור לחבר הכנסת יוגב, בבקשה.

צהריים טובים. אני מבין שהעולים פה לא כל כך יודעים עברית, למרות שהם שנתיים. יש עוד אולפן?

לא.

אי אפשר לבקש עוד פעם אולפן? למה האנשים פה של הקליטה לא יודעים? הם לא יודעים עברית. דיווחתם לנו שהם יודעים עברית. שאלה שנייה, כמה לא עובדים?

הנה, אלה לא עובדים, בגלל זה הם פה, כל השאר עובדים.

אבל אמרו לנו בעירייה ש-100% עובדים.

אבל זה קשישים.

מוטי, רק רגע. הגברים עובדים, בגלל זה הם לא כאן. גם הנשים עובדות, אתה רואה כאן, תשאל באיזה גילאים האנשים כאן. יהודה, באיזה גיל האנשים שיושבים כאן? בני כמה הם?

מגיל 60.

מגיל 60 ומעלה, עד 120.

טוב. כמה לא עובדים?

בגיל עבודה.

רובם עובדים.

עכשיו אני שואל, בני הנוער, כולם בסדר? הילדים במעונות, בתי ספר?

כן.

יש בעיות של ילדים לא בסדר? שותים, סמים, אלכוהול?

לא, ברוך ה'. הבעיה שהייתה קצת זה תקשורת עם ההורים כי הם עובדים, הייתי גם בפגישה בבית ספר רמב"ם.

אז אתה הולך לכל בית ספר ובודק בעיות של ילדים?

כן.

העבודה שלך, בכמה אתה מועסק?

ב-60%.

של מי? מאיפה אתה מקבל כסף?

מהעירייה.

כמה זה בסוף? כמה אתה מקבל?

באחוזים אתה מתכוון?

לא, כסף.

סליחה? למה - - -

לא, אל תיכנס לזה.

אם הוא רוצה הוא יגיד.

רגע, רגע, רגע.

אני שואל אותו.

רגע, תנו לי. אני היושב ראש. לחבר כנסת יש זכות לשאול, זכותו לא לענות, זכותו לענות.

פעם אחת שישאל, אבל לא לחקור אותו.

אינה, את מחביאה פה סודות? סליחה. אז עכשיו את לא מדברת כי זו ועדה של הכנסת, ברור לך?

למה אתה מרים את הקול?

ככה אני מרים קול. כי עד עכשיו שתקתי. כמה המשכורת שלך?

3,100 ומשהו.

זה 60%. אתה מועסק עוד על ידי עוד גורם? יש לך עוד משכורת?

כן.

ברוך ה'.

אני מלווה חוגים אחרי הצהריים.

זה פה, ב'תקוותנו'?

כן.

אז כמה זה?

זה מסתכם לו ביחד במשרה.

שזה בערך חמש?

חמש ומשהו, כן.

כמה שעות ביום אתה עובד עם העולים?

מותר לי לעשות 21 שעות שבועי.

אם זה 60%, מה עושים עם ה-100%? הרי היא מקבלת 100%. אינה מהמחוז נותנת לגברת פה בעירייה 100%, איפה עוד 40%?

אני לא יודע.

רגע, אתם מביאים נתונים לא נכונים. משרד הקליטה מתקצב אותו ב-50% משרה בלבד ואנחנו פה מתגברים אותו בגלל המצב. התקציב של מרכז הקליטה הוא בדיוק 50%.

למה?

זה התקציב שלהם לפעילויות. אם המשכורת, כל ה-100% יעבור אליו, לא יהיה כסף לפעילויות.

אבל אנחנו ראינו במשרד העלייה והקליטה שעד 70% אפשר לתקצב אותו, ככה אמרתם לנו, ו-30% פעילות. אתה מקבל את יתר הכסף לפעילות?

אתם מוזמנים לראות את הפעילות, זה פה מוצג על המצגת.

לא, אבל מי מקבל את הכסף?

עם כל הכבוד לך שאתה חבר כנסת - - -

אני שואל. אל תעני, תעני לשאלות.

חבר הכנסת יוגב, בוא נעזוב את הכסף.

לא, לא, אני שואל. עבודה הוא מקבל רק 50%, נאמר, ועוד 10% מתגבר אותו הבן אדם, מנהל ה - - -

כן, וזה באמת - - - אתם יכולים לראות אותה. פשוט לא נעים לי, שאני יודעת את החוקים, לדבר על המשכורת - - -

אז לא בכסף. גברת, אני שואל אותך, אתם מעבירים כסף לפעילות ל'תקוותנו' עבור בני מנשה?

כן, בטח.

אבל הוא אומר שהוא לא מקבל.

לא, עבור פעילות אני מקבל, המשכורת שלו עוברת ישירות לעירייה.

וכמה אתה מקבל בחודש עבור פעילות?

זה לא לחודש, זה מגיע בכל רבעון, לפי הביצוע.

נאמר שאם משכורת של 60% זה 3,000, זאת אומרת שמשרד העלייה וקליטה מעביר בערך 5,000, שזה 100%.

אבל זה עלות מעביד.

חבר הכנסת יוגב, בוא לא ניכנס לכסף.

כי אני רוצה להבין מה עושה עיריית קרית שמונה.

אז אם אתה מעוניין להיכנס בעניין הכסף אולי עדיף לשבת לא לפני אנשים, אז אולי לשבת עם האנשים המקצועיים, אם אתה רוצה לדעת על כל אגורה. אבל בוא נדבר כללי על השעות שהוא משקיע.

עד שלא לחצנו לא היה פה ולא ידעתם, משרד העלייה והקליטה, לא היה פה מגשר דובר קוקית, הייתה פה מגשרת דוברת רוסית והנה הם אפילו לא יודעים עברית.

למה אתה חוזר עוד פעם על זה? אני לא מבינה.

אני חוזר לזה, כי שיקרתם אותנו שנה ועכשיו אתם ממשיכים לבלף אותנו.

חבל, אין לך זכות לדבר ככה.

רגע, רגע.

את תצאי החוצה עוד רגע, על ידי היושב ראש ואני יודע שאת כן עושה טוב.

אבל זה לא צריך לדבר - - -

באנו אליכם לעירייה, אחד לא ידע לתת נתון של בן אדם מספרית. מספרית לא ידעתם לתת כלום.

אני שקרנית? בוא נבדוק מה עשה - - -

לא, אבל משרד העלייה והקליטה נתן לנו שנה דוחות שקר.

ילנה, אני מבקשת את הבחורה שהייתה פה פרויקטורית, לצאת. אני יושבת ראש ועדת עלייה וקליטה, ממונה על תיק עלייה וקליטה פה בקרית שמונה, יש לי זכות. ילנה, אני מבקשת ממך לעמוד ליד יהודה.

רגע, רגע.

אדוני היושב ראש, תעשה סדר עם הגברת.

רגע, בואו.

יהודה, אתה נפגעת פה אחת פה?

לא, לא.

אני לא ביקשתי, אני לא מכיר אותו.

אתה לא עזרת לאירנה ל - - -

סליחה, אני לא מכיר אותו בכלל. לא ידעתי מיהו. נכנסתי, שאלתי אם זה הוא, הוא אמר לי, אמרתי ש - - - ממש לא מכיר אותו, לא יודע מיהו.

- - - אתה נכנס לעניינים פרטיים ועוד מאשים בשקר.

סליחה, סליחה.

אני לא שקרנית.

את לא שקרנית, אני לא אמרתי שאת שקרנית. אהובה, אני אמרתי שאת בסדר.

אני מבקשת מכם, מאנשים מבוגרים ומכובדים - - -

אני אמרתי שאת בסדר, לא אמרתי כאן על אף אחד שהוא לא בסדר חוץ ממשרד הקליטה.

אני מבקשת ממך, מאוד מבקשת - - -

הוא דווקא אמר שאת בסדר.

אהובה, אני אמרתי שאת בסדר.

הוא מעריך את העבודה שלך.

מעריך את העבודה שלך, אמרתי לך.

אבל אני רוצה שכולם יהיו בסדר, לא רק אני. אנשים התכוננו, יהודה התכונן, היה שמח שמגיעים, כולם התכוננו, שמחים - - -

ואני משבית את השמחה.

אנשים שמחים שאתם באים, למה - - -

בסדר. אנחנו עכשיו רוצים לשמוע מהעולם.

אהובה, אני מסכם את דבריי, כי אני צריך ללכת.

אבל אתה לא רוצה לראות מה עושים פה?

לכן אני אומר, אם אנחנו לא נדע שפה יושקע כל הכסף שמגיע, כולל המגשרים הנוספים של החינוך, אני אומר לך שאני אהיה אחראי לזה שאף עולה נוסף לא יגיע לקרית שמונה. ואני מת על זה שיגיעו הרבה עולים לקרית שמונה, עוד בני מנשה ועוד מכל המקומות, ומרוסיה ומאוקראינה, מצרפת, מכל מקום, אבל - - -

אז בסדר, אבל העניין הזה לא יעזור ברגע שאתה אומר - - -

אני רוצה לומר לך, מר יוגב - - -

אבל אם לא תקלטו נכון את עולי בני המנשה עד הסוף - - -

אבל בוא תסתכל איך קלטו אותם, אתה אפילו לא רוצה לראות. אתה רק רוצה לשמוע את מה ש - - -

ואם לא תדאגו לקול הקורא של משרד החינוך, אם יש דבר כזה, ואם שנה תבלפו אותנו ולא תמנו ותיתנו את התקציב למי שצריך, כדובר הקוקית, וזו לא הישיבה שהתחילה, זה 'שבי ישראל' שעוד התחילו והם אלה שמימנו בהתחלה את הדברים, לא הזכרתם בכלל - - -

אבל סליחה - - -

דוד, 'שבי ישראל' מינו, אנחנו יודעים.

אני אתן לך לדבר.

אני יודע מ'שבי ישראל', האמן לי. וללחוץ שיהיה פה איש דובר קוקית לקח לנו למעלה משנה. את העירייה שבילפה ובילפה ובילפה. יש גבול לסיפור.

מוטי, בוא נחזור - - -

כולל משרד העלייה והקליטה שאפילו לא ידעה להגיד מי - - -

בואו נחזור למסלול חיובי.

אני אומר לכם, בוריס, אני איתך, אני סומך עליך וסומך עלייך, אבל אני גם אהיה עם עין לציון פקוחה. אם תהיה קליטה כמו שצריך ואם המשכורת של מי שצריך לטפל בזה תהיה כמו שצריך, ואם כסף הפעילות יועבר ל'תקוותנו' כמו שצריך נדע לעודד גם את העלייה והקליטה, שיבואו אלינו עוד ועוד ועוד. כשאנחנו באים כוועדת העלייה והקליטה אי אפשר להניח בפנינו שום מסמך מסודר, כמה נפשות, זה רק כמה נפשות יש בני מנשה.

129.

לא יודע, לא ידעו להגיד לנו.

מי לא ידעו?

ועוד הגיעו כמה ועוד נולדו כמה, הכול בכמה, לא במספרים.

אתה רוצה לקבל מדויק?

כן, אני רוצה לקבל דוח מדויק.

עכשיו, אני רוצה - - -

כל דבר דוח מדויק.

בסדר, אהובה תציג לנו.

כשאנחנו באים לבאר שבע, על 2,000 נקלטים, הכול מדויק. דוברי ספרדית ככה, דוברי זה ככה, נפגשים כל המגשרים ככה.

הדוח המדויק, אני אשלח לך במייל. תן לי מייל שלך ואני אשלח.

לא מסתירים את הדברים.

אני לא מסתירה, למה אני צריכה להסתיר?

אהובה, זהו. לפני שמנהל המרכז מציג לנו מצגת אני רוצה לשאול את משרד החינוך, לחינוך מבוגרים, את רואה שהאנשים האלה לא עובדים - - -

וגם לא יודעים עברית.

תן לי, חבר הכנסת יוגב, עכשיו זה התור שלי. אז אני שואל אותך, מה הבעיה שלכם לעשות אולפן עברית?

אין לנו שום בעיה. אף אחד לא פנה.

אבל הם לא יבואו.

כי לעירייה לא אכפת, היא לא יודעת בכלל מה קורה למטה. חוץ מאהובה, שיודעת. היא יודעת. אינה לא יודעת כלום, היא במחוז, היא לא פגשה בהם מעולם.

אבל היא העירייה, מה אתה מדבר? היא האחראית.

היא גרה פה לידם.

אני מצטערת, יושב ראש ועדת הקליטה - - -

לא, חבר הכנסת יוגב, היא העירייה.

נכון.

היא אחראית קליטת עלייה.

גם היא אחראית וגם אני אחראית, אנחנו עובדים ביחד. אם אתה חושב שאני - - - יהודה, אני מאוד מצטערת, גם אתה - - -

לכן אני פניתי לחינוך.

אני משאיר אותך ואני סומך עליך.

זה לא יילך ככה.

אברהם, אני משאיר אותך ואני סומך עליך. והעירייה יכולה להוציא אחרי זה איזה עיתונות שהיא רוצה. מה שאתם רוצים, 'מוטי יוגב מתנגד לקרית שמונה', 'מוטי יוגב שונא את קרית שמונה'. כמות המשפחות שהבאנו לקרית שמונה, ברוך ה', בשנה האחרונה יותר גדולה ממה שהביא כל אחד אחר, ובזכות הישיבה ועם הישיבה. אז אל תספרו.

הבאנו?

הבאנו, כן. כן, כן.

ואתה חושב שאני לא מכירה אותם ולא הייתי פה?

אז אם את יודעת שהם לא יודעים עברית למה את לא מבקשת שיהיה להם עוד קורס עברית? למי את דואגת?

איפה יהודה? יהודה אמר שהם לא רוצים.

מתי פגשת את יהודה פעם אחרונה?

באנו לפני שבוע והזמנתי אותו ל - - -

יהודה, האנשים האלה לא רוצים עברית? הם לא רוצים אולפן, ללמוד עברית?

הם לא ילמדו אולפן כי יש להם ילדים קטנים - - -

לא, לאלה שלא עובדים.

הם עובדים.

הזמנת אותו לברכה? איפה, בכרמיאל? מתי?

לפני שבוע.

אני יודע שהוא לא היה בכרמיאל, מבן אדם מכרמיאל. 'למה הוא לא היה?' שאלתי אותו, הוא שאל ואמרו לו 'הודיעו לי יום קודם'.

לא נכון. אני לא מבינה, אתה מדבר איתו ישירות?

אני לא מכיר אותו.

לא, אתה כן מכיר אותו.

לא מכיר אותו. ראיתי אותו היום פעם ראשונה, לא ידעתי שזה הוא. לא יודע מיהו.

קודם כל שלחו לו מייל, לכולם.

היום נפגשו בפעם הראשונה.

מוטי, אנחנו סיכמנו שאנחנו נוריד את כל הלחץ.

בוריס, אתה מבין על מה אני מדבר?

לא, לא.

אתה יודע מה? אל תלמד אותי איך קולטים עולים.

עשר שנים כבר לא קלטת בקרית שמונה אף אחד מברית המועצות.

אינה - - -

מה?

שתי משפחות, עשר משפחות?

לא נכון. הנה המספרים.

50 איש. כ-50 איש.

מה אתה מדבר?

אני עכשיו נותנת את המספרים מהמחשב.

תביאי לי בדוח, שנדע לקבל דוח. ועדת העלייה והקליטה עולה לקרית שמונה - - -

אתה ביקשת את הדוח?

אינה, בואו, אנחנו מבקשים - - - חבר הכנסת יוגב. אני מבקש דוח מפורט בכתב לוועדת העלייה והקליטה.

כמה עולים נקלטו בעשור האחרון, מכל ארץ.

הם ידווחו לנו בכתב.

וכמה עובדים במחלקת עלייה וקליטה בעירייה, באיזה משרות.

אין. אין. אין מחלקת קליטה. הנה, אתה בכלל לא מעודכן.

אם אתה יכול לעזור לנו להקים אותה אני - - -

תדווחו לנו בכתב, אבל בואו עכשיו, מנהל המרכז הכין לנו מצגת של פעילות המרכז. בבקשה.

אבל לפני שאני אתחיל אני קודם כל מברך אתכם בברכה שבאתם, חבל שהתלהמתם בצורה כזו - - -

אבל לטובת העניין.

אני מתאר לעצמי, אבל אני רוצה לומר לך שאני ביקרתי בכמה מקומות עם בני מנשה והמקום היחיד שהם נקלטו בצורה הטובה ביותר זה דווקא בקרית שמונה. עם כל הרעש שעשיתם מסביב, שעשו מסביב, אבל הקליטה הטובה, שהם נשארו מאוחדים ודתיים ועם מסורת זה כאן בקרית שמונה. אנחנו עבדנו עם ילדים מחיספין וכשהם היו באים לפה ראינו באיזה צורה הם באים. פה אנחנו נותנים להם פעילות, יהודה צמוד אליי, עובד צמוד, אנחנו יד ביד עם אהובה, אנחנו עובדים בצורה מסודרת, כל בקשה של יהודה נענית במהירות. אנחנו עושים להם ראשי חודשים פה, מסיבות חגים, אפילו סעודת פורים עשינו להם פה כיד המלך. אז כך שאנחנו לא מונעים מהם כלום, אנחנו נותנים להם את העזרה הטובה ביותר.

יש לנו כאן בית כנסת, רוב הקהילה באה להתפלל כאן אצלנו. זאת אומרת שאנחנו נמצאים איתם 24 שעות כמעט. יהודה עושה עבודת קודש. אמנם הוא עובד, לפי אחוז המשרה הוא חצי משרה, אבל הוא נותן משרה וחצי מהזמן שלו. והוא לא עושה חשבון, גם כשהוא לא עבד עם משכורת הוא עשה את העבודה.

אז למה לא לתת לו 70% כמו שהתקשי"ר מאפשר?

אני לא יודע מה התקשי"ר מאפשר, אנחנו נבדוק את זה. אני מבטיח לך - - -

במקומות אחרים זה 70%, במעלות, בנצרת עלית.

אולי זה תלוי במספר האנשים.

אני עכשיו נוסע מפה לנצרת עלית.

אולי נבדוק את מספר העולים, הכול תלוי.

אולי כמות בני המנשה קובעת.

אולי. אם אתה צודק, אני מקבל, עניינית. לא בטוח. אתה יכול להחליט, העירייה מחליטה.

חבר הכנסת יוגב, אני רוצה להראות לכם פעילות של המבוגרים. כמה דקות מצגת.

אני כבר אומר לכם שלום ולא אפריע.

אולי כמה דקות - - -

שתי דקות. אתה אורח חשוב פה ו - - -

אני נוסע להלוויה, אז אני לא יכול - - -

כמה זמן המצגת?

חמש דקות. אתה אורח חשוב פה ו - - -

אני יודע, ואם מה שאמרתי יתרום לכך שפה הכנסתי איזה סיכה למישהו קצת ככה, אז אני מקווה שנשמע פה על עוד גל של בני מנשה ונצא עם זה שאנחנו מתחילים להמליץ גם ל'שבי ישראל' וגם לגופים האחרים להביא עוד קבוצה. אני אשמע מאברהם, מה שאברהם יגיד, אני אשתדל לתמרץ אותם. זה גם אומר שהם יידעו עברית ושהמערכות יידעו שהם לא יודעים ושייתנו להם עוד, שהעובדת הסוציאלית תדע יותר למי צריך לעזור.

עכשיו תפנו את זה למשרד החינוך.

ועוד דברים. הרבה יותר מעורבות של העירייה במה שנעשה עם בני מנשה ולתגמל ולסייע. כי בשנה הראשונה לא יכלו בכלל לדבר איתם, כי המגשרת ידעה רוסית, אבל לא ידעה קוקית, שמעתם ממנה שיש שישה ניבים ואפילו העובדת הסוציאלית מהודו אומרת כמה שזה מורכב. אז פשוט שזה התבחין הראשון.

ואני גם יודעת רוסית, אז מה, אז אני - - -

אז את לא יכולה להיות מגשרת לבני מנשה.

יהודה, אתה לא מבין מה אני מדברת?

אבל, אהובה, זה אומר שאת לא יכולה להיות מגשרת לבני מנשה. גם אני לא יכול להיות.

מוטי, אני אגיד לך. אני טוב טוב למדתי את החוקים, ברגע שהם היו צריכים להגיע לא היה לנו דובר קוקית ואנחנו ביקשנו אישור וקיבלנו אותו - - -

'שבי ישראל' היו מוכנים לתת שם מהתחלה.

בואו, זה מאחורינו.

אני אדבר עם 'שבי ישראל'.

זה מאחורינו עכשיו.

כל טוב.

תודה רבה.

נסיעה טובה.

ותודה וקליטה טובה לכל בני מנשה. כל מה שצעקנו היה בשבילכם.

תודה, אמן.

זה לא ממש היה משמח.

תתרגם להם. תגיד להם שכל המאבק, כל הוויכוח פה זה כדי - - - כולם רוצים לטובתם.

(מדבר בקוקית).

עכשיו נשמע על הפעילות, בבקשה.

זה טיול במסגרת הקייטנות.

אולי תתחיל - - -

מהתחלה.

חג חנוכה, הדלקת נרות חנוכה עם הקהילה. בני מנשה בקורס CNC שעשו להם בחצור כדי שיוכלו לעבוד, שישתלבו בעבודה בכל המפעלים. פה זה חוג מוזיקה לילדים, חוג לאמנות, קייטנת קיץ. חוץ מהקייטנה שהייתה להם עם כולם עשינו להם קייטנה באוגוסט לבד. חוץ מהקייטנה שהם השתלבו בה ביחד.

אז תספר באיזה תקציב אתה עשית את הקייטנה, שיהיה מובן. תגיד להם את זה, ברגע שאתה דיברת על כמה - - -

בסוף.

אתה צריך לדעת שזה תקציב של ה-30% שנשאר.

אהובה, זה בסוף. עכשיו, הוא באמצע המצגת, לא להפריע.

במסגרת הקייטנה עשינו להם גם טיול במנרה, לשלב אותם קצת, שיכירו את הארץ. כן עשינו להם סדנת שוקולד בקיבוץ דפנה. מוזיאון שולמן - - -

במוזיאון שולמן נתנו להם תלבושת, עשו להם שם סדנא.

הם עשו פעילות יפה, ממש סדנא יפה.

אנחנו רואים.

זה מפעל שטראוס, גם לקחנו אותם לשם, להראות איך עושים חלב. זה עדיין מפעל שטראוס, עשו להם ממש משהו, זה הכול עולה כסף.

יום פעילות רציני. ממש.

זה מפל הבניאס שגם צריך לשלם עבור הכניסה.

טיול במפלי הבניאס.

זה טיול לרמת הגולן, שהאוטובוס לא בא מהאוויר.

פעילות בטבע שלנו, היפה.

זה חוג מוזיקה.

זה כל מיני פעילויות, יש להם תגבורים לימודיים פה.

אמנות קצת, השתוללות, משחקים.

הכול כמובן במסגרת יום כיף, עשינו יריד לחוגים והכול כמובן - - -

זה חוג מחשבים, היה לכל הילדים שבאו, היו להם מחשבים. גם זה לא נופל משמים, נכון?

חוג בישול לבנות. פה לקחנו אותם למרכז קנדה, להחלקה על הקרח.

החלקה על הקרח זה גם כניסה 70 שקל.

ברור, הכול עולה כסף, שום דבר לא ללא כסף.

זה הכול חוג בישול. זה מה שהם הכינו, זה חוג בישול לאוכל ישראלי וכשר בשביל הבנות שבגיל - - -

רגע, שם היה חוג תגבור בשפה?

פה עשו להם טיול בירושלים.

זה טקס בירושלים.

כל הכבוד.

לא מזמן הם נסעו לחרמון.

עשינו להם טיול בחרמון לפני שבועיים. עוד לא הספקנו לצלם. חוג בלט. יש חוגים שהם לבד, יש חוגים שהם משולבים עם שאר הילדים הוותיקים.

פה זה חלוקת המתנות.

כן, הדלקת נרות חנוכה עם ראש העיר. הייתה מסיבה, חילקנו להם מתנות תווי קנייה.

זה יריד תעסוקתי, אתה רואה? זה בלשכת התעסוקה, הגיעו כל המעסיקים, לא רק מקרית שמונה. אנשים עובדים באלביט, ברימוני פלסט, במפעלים טובים עם תנאים טובים.

כל הפעילות שראית זה כמובן מתוקצב על ידי משרד הקליטה, בשילוב.

משרד הקליטה לעירייה והעירייה לדוד.

כן, זה התקציב של הקליטה נשאר כאן, לא הולך לשום מקום. כל הפעילות שראיתם, זה בהנחייתו של - - - מה שהוא מבקש לטובת הילדים, הוא מדבר איתם, אנחנו עושים הכול ביחד.

פשוט להביא עוד עולים. אם עוד עולים באים אז התקציב עולה, אם התקציב עולה גם המשכורת שלו עולה.

סיימת?

כן, כל הפעילות. אם יש לך שאלות.

אני אומרת לך שזה פוגע בפעילות. ברגע שזה כמו שמוטי - - - אני מכבדת את - - -

לא, אני מבקש, אל תדברי כשהוא לא נמצא.

נכון, הוא לא נמצא, אבל המעשים נשארו.

זה תפקידו. הוא חבר כנסת, תפקידו, הוא העלה שאלה לטובת העולים, זה הכול. זה לא עניין אישי, זה פשוט לטובת ה - - -

ברגע שמדברים על גובה של משכורת אני אישית אשת פיננסים ואני יודעת שזה אסור.

זה לא משנה. הוא לא פה אז אנחנו נתקדם.

כן. יהודה, אני לא רוצה שהדברים יהיו מעוותים. ביום שהעולים הגיעו פגשנו אותם ויש לנו פה בית כנסת שהם יכולים להתפלל - - - כל האנשים שדוד גייס לתרומה תרמו. זו פעילות. היינו צריכים שילדים יגיעו ממדינה אחרת למקום חדש, מה הם צריכים לקבל? שמחה. במקום שבוע קייטנה היה שבועיים וחצי וזה כסף. כניסה לכל מקום, גם עכשיו אנחנו עושים קייטנה, גם בפסח נעשה להם קייטנה.

בואו, אנחנו צריכים לקצר.

אני אגיד לך מה אני אומרת. אני גם יודעת חוקים, יש חוק של קול קורא. אנחנו, קהיליית קרית שמונה מקבלים קול קורא ממשרד הקליטה ולפי קריטריונים מעבירים לוועדות. מה שהוועדה מאשרת זה עובר - - -

זה מאחורינו. היה מאמץ שיהיה להם מתורגמן שמדבר את השפה שלהם.

שלושה מתורגמנים.

אהובה, זה גם טוב לעולים וגם טוב למערכת.

אנחנו לא מתווכחים.

הוא מגשר ביניהם.

אנחנו לא מתווכחים, אבל להגיד שזה לא היה בסדר - - -

אהובה, אני אומר שזה כבר מאחורינו. יהודה כבר פה, מועסק ועכשיו אנחנו צריכים להמשיך איך אנחנו משפרים את התנאים של העולים. נגיד למשל אמרתם שכל אלה שבגיל עבודה, כולם עובדים.

כן.

עכשיו, אלה לא עובדים, אני חושב שהם לא צריכים כל יום להעביר את הזמן בלי פעילות. אז אני שאלתי את משרד החינוך, לחינוך מבוגרים, שאם הם יכולים לקחת מורה לעברית שהם יכולים ללמוד עברית. זה אחת. אני רק מציע הצעה. שיידעו עברית. זה אחת. שתיים, גם אלה שעובדים, אפשר לפתוח להם אולפן ערב. משרד החינוך.

אני מקשיבה, השאלה אם הם קיבלו, הם כבר מיצו את הזכויות שלהם - - -

בוודאי, אני בטוח שהם מיצו את הזכויות שלהם - - -

אבל מה זה משנה? יש כאן שאלה, מה שיושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה שואל, יש אפשרות לעזור לאנשים שעדיין לא יודעים את השפה העברית? אולי לפתוח אולפן ערב או אולפן בוקר? זהו.

אז ההצעה - - -

אז תבדקו את זה. לא צריך לענות, תבדקו.

רגע, אבל תן לי לענות בכל זאת. אני אומרת, שמעתי, אני אעביר את זה הלאה ונעביר לכם את התשובה. אני רק רציתי לפני שאני שואלת, אני רוצה לדעת אם הם היו באולפן והם מיצו, כי יש גם חוק, אתה יודע, זה לא - - -

אני יודע, אבל - - -

אתה יודע בעצמך שיש זכויות ו - - -

אני בטוח שהם היו באולפן, אבל - - -

אני לא יודעת, אולי לא.

כן הם היו, כולם היו.

כולם היו באולפן, היה אולפן - - -

אוקיי, כולם היו באולפן, אני מניח, עכשיו אני רוצה להגיד לך - - - אני רוצה לעזור בעניין הזה, אם זה בעיה של תקציב, תבדקי, אם זה בעיה של תקציב אז תכתבי לנו מה הבעיה בדיוק, אנחנו נדבר עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, אני חושב שיש בשעות הערב ואחרי צהריים אולפנים גם ליוצאי אתיופיה שהם גם קיבלו אולפן א' ו-ב'. בדיורי קבע יש.

עברית תעסוקתית, 150 שעות.

אז אני חושב שזה - - -

אוקיי, אנחנו נבדוק. חבל שאני אגיד תשובות שאין לי עליהן אסמכתא.

טוב, בסדר גמור. אני רוצה לסכם את ה - - - אלא אם כן אתה רוצה להגיד משהו? אין לנו זמן, כי אני רוצה לסכם. אני אתן לך אם יש לך מה להגיד.

אני אגיד לך, כמו שאנחנו דיברנו שם בנוכחות ראש העיר, אני חושב שקרית שמונה עשתה את כל המאמצים לעזור לבני מנשה להיקלט כאן בארץ וגם אם יש איזה שהם דברים שאנחנו צריכים, אז אולי ביחד איתכם אנחנו באמת נעשה, כי הרצון שלנו לקלוט את האנשים האלה, שהם ירגישו שהם מדינה שלהם, כמו שאנחנו מרגישים שהמדינה שלנו, שאנחנו כאן לא על גוף זר, אנחנו חלק אינטגרלי של המדינה. גם אני רוצה ואני חושב שגם תפקידכם זה שהם ירגישו את זה שהם חלק אינטגרלי של מדינת ישראל, גם ילדים, גם נכדים שיש היום, יש באמת משפחות של שישה וחמישה ילדים, אני חושב שזה תפקידנו לתת להם את כל האפשרויות להיקלט כאן בארץ ולהרגיש כמו בבית.

תודה. אני מסכם את החלק השני, גם של הסיור והדיון פה. קודם כל אני אגיד תודה למנהל המרכז, דוד, ויהודה, מגשר במרכז 'תקוותנו', כמובן לסגן ראש העיר, לראש העיר, לאהובה, לכל המשרדים. קליטת עלייה היא מערכתית ולכן כל המשרדים שותפים, זה לא רק משרד אחד, כולם שותפים כי זה מערכתי. לכן זה חשוב מאוד שכולנו עובדים בשיתוף פעולה על מנת לקדם את העולים החדשים, לשלב אותם בתוך החברה הישראלית.

מה שאני הבנתי פה בקרית שמונה, העולים החדשים השתלבו בתעסוקה ולא מצאנו מישהו שבגיל עבודה שהוא לא מצא עבודה. אני רואה את זה כהישג גדול. הדבר השני זה בתחום החינוך. אנחנו קיבלנו דיווח שכל הילדים משולבים בבתי ספר, לא שמענו איזה שהיא בעיה בתחום החינוך. בתחום הרווחה, שמענו שהאנשים, מי שצריך לקבל טיפול, עזרה, סיוע, מקבל. לכן אני אומר יישר כוח על הקליטה פה, לראש העיר ולצוות פה, לאהובה, ראשת הקליטה, וזה מאוד חשוב.

אני מציע שלאנשים שהם לא בגיל העבודה, שהם יושבים, רק מעבירים את הזמן ללא מסגרת, כדאי לפתוח להם אולפן עברית, שהם ילמדו עברית. אני בטוח שהם יכולים ללמוד את זה, לא להתייאש, לתת להם הזדמנות ללמוד עברית. זה אחת. שתיים, לאלה שעובדים אני בטוח שעדיין חסר להם העברית, אז בתיאום איתם, כמובן לפי רצונם, למצוא דרך, אגב משרד החינוך, לדעתי בשיתוף פעולה עם העירייה, לפתוח אולפן ערב לאלה שעובדים. אלה דברים שאני מציע על מנת לקדם יותר את העולים החדשים.

תודה לכל המשתתפים, תודה למנהל המרכז ולסגן ראש העיר וראשת הקליטה והעלייה בעיריית קרית שמונה, אהובה. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.