ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 235

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שני, כ"ה באדר התשע"ח (12 במרץ 2018), שעה 10:44

דיווח המדינה ודוחות הצל של ארגוני החברה האזרחית לוועדת האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים CEDAW ומסקנות ועדת האמנה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

עליזה לביא

נחמן שי

יוסף ג'בארין

אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

משה כהן - דובר משרד המשפטים, משרד המשפטים

אדם אבזך - יועמ"ש לבתי הדין השרעיים, משרד המשפטים

בת שבע שרמן-שני - ממונה ארצית מעמד אישי, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

אפרת שני - מתמחה, משרד המשפטים

נאוה כהן אביגדור - מנהלת תחום מאו"ר ואחראית מעמד האישה, המשרד לביטחון פנים

אשרת בכר - סגן היוהל"מ, משרד הביטחון - צה"ל

קתרין בן צבי - רע"ן מחקר, משרד הביטחון-צה"ל

יעל פפר פינרסקי - רמ"דית פלסטינים, מחלקת הדין הבין-לאומי, פרקליטות צבאית, משרד הביטחון - צה"ל

רוני אורן - מש"קית דוברות אכ"א, משרד הביטחון - צה"ל

איזי ינוקא - מנהל מח' ארגונים בינלאומיים, משרד החוץ

אהובה סיפרס - עו"ד, משרד החוץ

לביא סילבר-בניה - עו"ד, משרד החוץ

אלה בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אימאן טרביה אלקאסם - תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סאיד תלי - מפקח ארצי לטיפול באלימות במשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מלי אורגד - מפקחת ארצית וממונה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שיר פרי - המטה לתעסוקת חרדים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר שגית ארבל אלון - ראש אגף תכנון מדיניות, משרד הבריאות

מוריה פורת גראזי - סמנכ"לית בכירה למנהל ומש"א ותייצג את בתי הדין הרבניים, המשרד לשירותי דת

עמיחי לוי - ממונה תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בני צרפתי - מרכז בכיר תכנון ובקרה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אושרה לרר שייב - ממונה על חינוך מגדרי, משרד החינוך

שגיא וטמברג - סטודנטית - אגף לשוויון מגדרי - נש"מ, משרד ראש הממשלה

מיכל לזרוביץ' - מנהלת האגף לשוויון מגדרי, נש"מ

מרים כבהא - נציבה ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מיכל יוספוף - ממונה ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין

אורלי דהן - עו"ד לשכה משפטית, רשות האוכלוסין

מלי פולישוק בלוך - חברת כנסת לשעבר

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

איילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ביאטריז רוזן כץ - יועצת לקידום מעמד האישה, עיריית חיפה

פרופ' רות הלפרין קדרי - ראש מרכז רקמן באוניברסטית בר אילן, סגנית נשיאת ועדת CEDAW

גלית שאול - מנכ"לית מרכז רקמן אוניברסיטת בר אילן

מירי ברנשטיין - עו"ד במחלקת החקיקה במדיניות ציבורית, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

גילית ענבר קמחי - מרכזת מתנדבים, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

מינה גורן טץ - מנהלת לוגיסטית, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

מרים זלקינד - עורכת דין, שדולת הנשים בישראל

נבילה אספניולי - מנהלת, מרכז אלטופולה

סוהיר אסעד - חוקרת משפטית, מרכז עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

אלחאן נחאס דאוד - עו"ד, ארגון כיאן

ריקי שפירא - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

יעל רוקמן - מנכ"לית, קולך - פורום נשים דתיות

לוריא דלה - רכזת לובי ותקשורת, פורום דו קיום בנגב

נאילה עוואד - נשים נגד אלימות

חיה עבו - חברה בארגון, נשים עושות שלום

נעמי רגב - חברה בארגון, נשים עושות שלום

שרה קוולר - חברה בארגון, נשים עושות שלום

אדית זומפר - חברה בארגון, נשים עושות שלום

הריאט נחמה הילמן - חברה בארגון, נשים עושות שלום

רינה קליין - חברה בארגון, נשים עושות שלום

דורותי קרטס - חברה בארגון, נשים עושות שלום

אילנה דבורצ'ין - חברה בארגון, נשים עושות שלום

זיסל בלאק - מתנדבת

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים

דיווח המדינה ודוחות הצל של ארגוני החברה האזרחית לוועדת האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים CEDAW ומסקנות ועדת האמנה

אני רוצה לפתוח את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-12 במארס 2018, ואנחנו היום עוסקות בדיווח המדינה ודוחות הצל של ארגוני החברה האזרחית לוועדת האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים CEDAW ומסקנות ועדת האמנה.

אנחנו מתכבדות לארח גם את עורכת דין אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. תודה לך גברתי, אני מבינה שאת היית היו"ר של המשלחת שנסעה לאו"ם והגישה את הדוח של המדינה וגם חלק מהצוות או המשלחת שנסעה. גם נמצאות איתנו נציגות ארגוני החברה האזרחית שהגישו את דוחות הצללים והשנה היו כמה דוחות שהוגשו לוועדה.

אני קודם כל חייבת להודות שהדיון הזה מרגש אותי במיוחד כי כל דיון שעוסק באמנת CEDAW ובהגשת הדוחות לוועדה מחזיר אותי ל-1997, כאשר הייתה הפעם הראשונה שהמדינה הייתה צריכה להגיש את הדוח שלה לאחר שחתמה על האמנה. והתארגנו קואליציית נשים, בזמנו ארגוני נשים ערביות פלשתיניות אזרחיות מדינת ישראל והגשנו את דוח הצללים הראשון. באותה הזדמנות, אם אני לא טועה, לא היה עוד דוח צל מארגוני החברה האזרחית באופן כללי במדינת ישראל.

היום אני רואה בין המשתתפות חלק שהתמידו בהגשת דוחות הצללים וחלק שעברו מצד לצד, מחברות בוועדת האמנה באו"ם למגישות דוח צללים כמו ד"ר רות הלפרין קדרי. ואני חושבת שבואו נתמקד. אני חושבת שהחתימה וקבלת האמנה על ידי מדינת ישראל היה צעד מחייב ומתחייב. ואני חושבת שהאמנה בעצמה מהווה, אי אפשר להגיד רק כלי, אלא מהווה בסיס איתן שאפשר לפיו לפתח תכניות וליישם תכניות שמטרתן באמת לסגור את הפערים ולהביא למצב של שוויון מגדרי וקידום מעמדן של הנשים וביעור כל סוגי האפליה.

זה כבר הדוח השישי שמגישה מדינת ישראל למוסדות האו"ם. אני קראתי את הדוחות, אני חושבת שאני לא רוצה להתחיל להתייחס לפני שאנחנו שומעים את הדיווחים. כבר הוועדה הגישה את ההמלצות שלה לאחר ששמעה גם את הדוח של המדינה וגם את דוח הצללים, הגישה את השאלות, שאלה את השאלות, שמעה תשובות ויש כבר את ההמלצות.

אבל לפני שאנחנו מתחילים אני רוצה רק להגיד שאנחנו ניתן לעורכת דין אמי פלמור להציג בקצרה, את הדוח אפשר תמיד לקרוא, אבל את עיקר ההמלצות ועיקר הדברים שבאו בהחלטות הוועדה. ואנחנו נשמע גם על ההתנסות הזו של דוחות הצללים והניסיון שהיה בלהגיע מכל אלה שהגישו. אבל גם מכון או הממ"מ הגישו אליי והכינו מסמך לכבוד הישיבה הזו שאני חושבת שהוא חשוב מאוד ואני גם אבקש שיציגו אותו.

אבל אני רוצה להגיד שחלק מהדברים שאנחנו נרצה לעסוק בהם היום, ואולי באמת ככה לדוברות להתמקד בהם, מה אפשר לעשות הלאה. הגשת הדוח היא לא מטרה בעד בעצמה אלא היא כלי למדידה איפה אנחנו נמצאות היום ומה הנושאים העיקריים שצריך להתמקד בהם בשלב הבא. אז אני גם אבקש מאלה שהתייחסו לדבר על זה. חברי הכנסת, אני מציעה לפחות שנחכה להצגת הדוח ולכמה התייחסויות.

בבקשה עורכת דין אמי פלמור.

קודם כל תודה רבה על ההזמנה ואנחנו שמחות לראות את הנוכחות המסיבית בדיון הזה. קודם כל אני שמחה בהזדמנות הזאת לא לשלוח לך בדואר אלא להגיש לך באופן אישי את הדוח השנתי שמשרד המשפטים מפרסם בנושא של העסקה מגוונת במשרד המשפטים. זאת כבר השנה השלישית שאנחנו מגישים את זה. הדוח הזה נפתח תמיד בנושא של העסקת נשים במשרד המשפטים.

קודם כל אחוז הנשים, הקורלציה המוחלטת בין אחוז הנשים במשרד לאחוז הנשים בתפקידי ניהול, פערי שכר מהמצומצמים ביותר במשק הישראלי. ברוב הדירוגים נשים מרוויחות במשרד המשפטים 98 אגורות על כל שקל שגבר מרוויח ובדירוגים מסויימים ההיפך, הגבר מרוויח 98 אגורות על כל שקל שאישה מרוויחה, לעומת הפערים המוכרים של 56 אגורות של אישה על כל שקל. לאחר מכן אנחנו מציגים את הנושא של שילוב של העובדים הערבים במשרד המשפטים, יש כבר 11% מכלל העובדים שלנו, 5.5% זה נשים ערביות, 1.5% נשים יוצאות אתיופיה, 2% נשים חרדיות. ואני בהחלט חושבת שזה מסגור חשוב גם לנושא שהתכנסנו לכבודו.

נמצאות פה כמעט כל חברות המשלחת. אני אציין אותן במהירות בשמן גם כדי שתדעו שאפשר להפנות שאלות והן נמצאות פה. עורכת דין מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ד"ר שגית ארבל אלון, מנהל אגף תכנון מדיניות במשרד הבריאות, הגב' אושרה לרר שממונה על שוויון בין המינים בחינוך במשרד החינוך, ד"ר קתרין בן צבי, ראש מדור מחקר בשירות בתי הסוהר, סרן יעל פפר ממחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל וממשרד המשפטים לא ראיתי את מוריה בקשי, אבל היא הייתה, ראש תחום משפחה וילדים, עורכת דין הילה טנא גלעד הממונה על זכויות אדם וקשרים עם ארגונים בינלאומיים במחלקה הבינלאומית.

אנחנו נגיד שבמסגרת הדוח כמו שתיארת את זה, ענינו על שאלות, הופענו בדיון. למי שלא יודע, זה דיון מאוד מאוד מקצועי, יום לפני מופיעים נציגים שהגישו את דוחות הצל. אני חייבת להגיד שראיתי בצער דווקא נוכחות מצומצמת יחסית ושאלתי את עצמי האם זה קשור לעלויות הגבוהות של ההופעה ושל ההשתתפות. אני חושבת שהדבר הזה היה רצוי לחשוב איך פותרים אותו כי מן הראוי היה שכל מי שהגיש דוח צל גם יוכל להגיע ולדבר על זה. למחרת ההופעה הייתה בפני חבר של פרופסורים, חבר דוברים ושואלים ומבררים - - -

הם בעצם המומחים של הוועדה, המומחיות.

הם המומחים, ביניהם לא יכלה להשתתף אבל הייתה נוכחת פרופ' רות הלפרין קדרי שהיא החברה הישראלית בקבוצה, וזה בהחלט דבר חשוב למדינת ישראל.

שאלות שהוצגו בפנינו נגעו להדרת נשים, פוליגמיה, נשים ערביות, ישראליות, בדואיות ופלשתיניות, נשים חרדיות, סחר בבני אדם, חינוך, בריאות ואיחוד משפחות. אני אגיד שקיבלנו הערות חיוביות, כמובן, קודם כל ביחס למערכת המשפט ומשרד המשפטים, התייחסות לעובדה שלראשונה בהיסטוריה מונתה קאדית לבתי הדין השרעיים, סמנכ"לית לבתי הדין הרבניים. גם בכל הנוגע לנגישות למערכת המשפט קיבלנו ציון לשבח בהקשר של הוועדה. אבל אני רוצה לדבר על המסקנות העיקריות שפורסמו ביחס למדינת ישראל בצורה קצת יותר מפורטת ומסודרת.

העלאת גיל המינימום לנישואים מ-17 ל-18, הארכת חופשת הלידה, קביעת אמצעים למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה, חיוב של לפחות אחד משני הנציגים של כל גוף בוועדה האחראית על מינוי שופטי בתי הדין הרבניים יהיה אישה, חוק הסנקציות לעניין קיום פסקי דין של גירושים, שילוב טיפולי שימור פוריות לנשים ונערות שעתידות לעבור טיפולים כימותרפיים או הקרנות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בתחום של מדיניות קיבלנו ציון לשבח על אימוץ תכנית פעולה ליישום החלטה 1235 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקמת בתי משפט קהילתיים, הקמת ועדה בין משרדית משותפת למניעת אלימות במשפחה - - -

אימוץ תכנית פעולה?

כן.

מי אימץ מה? איזה תכנית?

אין תכנית.

זה התכנית של הארגונים?

כן של שילוב.

אבל היא לא אומצה.

אין תכנית.

אני יודעת, גברתי, שהיה כאן דיור סוער על הנושא בשבוע שעבר זה גם מה שהיה אצלנו, כן הייתה תכנית של המשרד לשוויון חברתי שהבנתי שלא הגיע לדיון אלא הגיע מאוד מאוד מאוחר - - -

אני מצטערת, אין תכנית בעניין 1325 ברמת המדינה, לא במשרד וגם לא יושמה החלטת ממשלה בעניין הזה שהייתה ב-2014, ובדיוק דיברנו על זה בשבוע שעבר, שלא יושמה ההחלטה להקים צוות שיבנה את התכנית. אני יודעת שבממשלה עברה אתמול החלטה להקים, החלטה או שמציעים להקים צוות שינחה הטמעת חשיבה מגדרית בבריאות, בביטוח לאומי ובכלכלה. וזה בעיניי טוב שסוף סוף עושים משהו בעניין הטמעה או מקבלים עוד החלטה. אני מאוד מקווה שהפעם תתבצע אבל זה נסיגה אפילו מההחלטה היותר כוללת אשר הייתה ב-2014 ושלא יושמה. אז אני מצטערת להגיד שהוועדה בירכה על משהו שהוא לא קיים, ועדת האו"ם. אז אני לא יודעת איך נמסר לוועדה שיש תכנית כזו אבל אין תכנית כזו.

זה הדיווח של המשרד- - - קודם כל יש לנו המון נושאים היום ואני מציעה שנתקדם לתוך הנושאים האלה. אני רק אגיד שזה דיווח של המשרד לשוויון חברתי - - -

כן, זה דיווח על מה הם עושים כי אני קיבלתי עותק, זה דיווח על מה הם עושים.

אני יודעת אבל זה - - -

רגע, שנייה אני רוצה להגיד. עצם העובדה שיש החלטת ממשלה בנושא אבל מנגד התחלפה ראש הרשות ולא מונתה, פרשה אחת ולא מונתה, אבל כן זה נמצא על הפרק לעסוק בדבר הזה בהמשך לאותה החלטת ממשלה, זה מסוג הדברים שאנחנו מחוייבים לדווח עליהם. לא כל דבר שאנחנו מדווחים עליו נמצא באותה רמת ביצוע אז גם בהקשר הזה אני מציעה - - -

אני מסכימה, אבל אני חושבת שבין להגיד זה על התכניות העתידיות שלנו להתעסק איתן לבין להגיד שיש תכנית, אני חושבת שיש פער. מאוד חשוב להגיד, ואני הזכרתי שהתקבלה עוד החלטה, אני מאוד מקווה שתתבצע אבל בינתיים אי אפשר להגיד שיש תכנית.

ברשותך, יושבת ראש הוועדה, אני מאחלת לעצמנו שרשימה ארוכה של נושאים אחרים שעוסקים בזכויות נשים במדינת ישראל תתממש במהירות. לא הייתי אומרת שזה הדבר שהכי מטריד אותי שעדיין נמצא במצב שאיננו מיטבי, אבל אנחנו מקבלות, כמובן, את ההערה. צריך להבין את צורת הדיווח. צורת הדיווח, כשיש החלטת ממשלה, אפשר להגיד על 1001 דברים שיש לגביהם החלטות ממשלה שבעצם לא קרה בהם כלום. אבל עדיין עצם העובדה שמדינת ישראל קיבלה החלטת ממשלה בנושא והדבר הזה נתון לביקורת, הוא סוג של הצהרת כוונות שנתונה לביקורת, זה כבר מהלך שהוא כנראה יותר ממהלך שלא נעשה במקומות אחרים.

עיקרי המסקנות - הנקודות שהוועדה ציינה לחיוב, אני מסיימת, אישרור או הצטרפות לאמנות הבינלאומיות הבאות, האמנה בדבר זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועידת סוכנויות התעסוקה הפרטית. נקודות עיקריות שהוועדה ציינה שהם מקור לדאגה והמלצות: בתחום החקיקה - עדיין אין הגדרה מקיפה של אפליה נגד נשים שמכסה אפליה ישירה ואפלייה מקיפה, מביעה דאגה לעניין האפליה המערכתית שחווים מיעוטים לאומיים, בעיקר נשים ונערות השייכות לקהילות הערביות והבדואיות. הוועדה ממליצה למדינה לנקוט בצעדי חקיקה לאימוץ והגדרה מקיפה של אפליה נגד נשים שמכסה אפליה ישירה ועקיפה במרחב הציבורי והפרטי. ממליצה שהמדינה תאמץ אסטרטגיה מקיפה לביעור האפליה המערכתית של המיעוטים הלאומיים.

צריך להגיד בהקשר הזה, לא דיווחנו לוועדה הזאת, אבל קמה במשרד המשפטים יחידה לתיאום המאבק בגזענות. זאת יחידה שבעצם בפועל מקבלת תלונות בנושא של גזענות, של כל חלקי החברה הישראלית. יש היום כבר ממונים ב-30 יחידות משלתיות במשרדי ממשלה שאמורים לקבל את התלונות האלה ולעקוב אחרי הטיפול שלהם, כמו גם לייעץ למנכ"לי המשרדים בנוגע למדיניות שהיא מדיניות מפלה. אז זה אני מוסיפה למרות שזה לא היה בדיון שלנו ב- CEDAW- - -

הורחבו הסמכויות של היחידה לכלל האפליה לכל האוכלוסיות במדינה או שזה עדיין רק בנושא של אפליה נגד יוצאי אתיופיה?

למה היה צריך להרחיב?

אני לא יודעת, אני שואלת.

אז חבל, כי פרסמנו דוח ושלחנו אותו לכל העולם וכדאי היה שמי שזה קרוב לליבו ישים לב, כי אנחנו חזרנו ואמרנו את זה, וזה מאוד מטריד אותי שאת שואלת אותי את השאלה הזאת. היחידה הזאת היא היחידה לתיאום המאבק בגזענות נקודה. היא קמה בעקבות המחאה של יוצאי אתיופיה. יש לה תחום אחד של פעילות, של היחידה הזאת, שיעסוק בהנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה, אבל היחידה הזאת כבר היום מקבלת תלונות מהחברה הערבית, מקבלת תלונות של אפליה על רקע מזרחי, אגב השיח שיש עכשיו בציבור בהקשר של סלאח ארץ ישראל זה כאן.

מקבלת תלונות באמת בכל ההקשרים בתחום התעסוקה, בתחום של מכרזים, בתחום של השתתפות בכל מיני קורסים ואמירות כאלה ואחרות ביחס למשתתפים. וזאת הזדמנות טובה לבוא ולהגיד את זה. מעולם, מעולם, מעולם לא הייתה החלטה שהיחידה הזאת תעסוק אך ורק ביוצאי אתיופיה.

אוקיי אז כנראה - - - אני חושבת שלא במקרה אני שאלתי את השאלה ואני חושבת שאם אני לא כל כך יודעת זה טוב לשמוע את זה, אבל זה גם הזדמנות שכנראה לא רק אני שלא יודעת את זה, אלא ההתרשמות הכוללת באופן כללי בציבור. אולי כדאי באמת שמשרד המשפטים ידאג ליידע יותר על הנושא.

אני מודה לך שאת מרימה לי להנחתה כי ב-21 במארס זה יום המאבק בגזענות הבינלאומי, אנחנו עומדים לצאת בקמפיין לפני היום הזה כדי להעלות את המודעות בציבור לקיומה של היחידה ולמאבק שלנו בגזענות. כל ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בגזענות נמצאים בקשר ישיר עם היחידה הזאת.

אלימות מגדרית, אני חוזרת לנקודות העיקריות שהוועדה ציינה שהם מקור להמלצות ולדאגה. להגביר את המאמצים למאבק באלימות נגד נשים בכללם רצח נשים ואלימות במשפחה על ידי הבטחת חקירה יעילה, העמדה לדין. להבטיח שנשים זוכות להגנה מפני אלימות פסיכולוגית והתעללות מצד בעלים במהלך הליכי גירושין, סירוב למתן גט, לרבות באמצעות הטלת סנקציות מתאימות על ידי בתי משפט. יישום מדיניות של אפס סובלנות להטרדה מינית וכן הלאה.

ביגמה ופוליגמיה - הוועדה ציינה כי יש להגביר את המאמצים לאכוף את האיסור על נישואי ביגמיה ופוליגמיה באמצעות הטלה קפדנית של סנקציות.

בריאות - אפליה כלפי נשים ונערות ממוצא אתיופי בגישה לשירותי בריאות. הפלות - להבטיח שהנהלים המנהליים לקבלת אישור להפלה בפני הוועדה להפסקת הריון לא ימנעו מנשים ונערות מלקבל גישה להפלות בטוחות.

דין אישי - נישואים ויחסים במשפחה - הוועדה מברכת על מספר התפתחויות חקיקה בתחום הנישואים והיחסים במשפחה, בכלל זה תיקון לחוק בתי הדין הרבניים, קיום פסקי דין של גירושים שמחייב את בתי הדין לפקח על ההתקדמות באכיפה של פסקי דין של גירושים. מציינת את תיקון החוק משנת 2017, תיקון מספר 8, כך שניתן להטיל סנקציות שונות על בני זוג גברים המסרבים להעניק הסכמה לגירושים. מציינת שבשנת 2016 פרסמה פרקליטות המדינה הנחייה שמסדירה את מדיניות התביעה והענישה בדין אי קיום הוראה שיפוטית של בית הדין הרבני וכן הלאה.

הוועדה מציינת את קביעתם של נהלים הנוגעים לתחום השיפוט של חוקי המשפחה האזרחיים והדתיים, ואת הצורך לנקוט בצעדים למאבק במירוץ הסמכויות. הוועדה מודאגת מהנושאים הבאים: נשים סובלות מאפליה בענייני גירושים כשהן כפופות לחוקים דתיים מפלים, החוק לא מאפשר נישואים אזרחיים.

בעקבות המלצות ועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקובע שילדים עד גיל שש יהיו נתונים למשמורת אמם, חל גידול בבקשות למשמורת משותפת מצד גברים על מנת לצמצם את תשלומי המזונות לילדים ושינוי זה בפרשנות החוק משמש כלי לסחיטת ויתורים. פוליגמיה וביגמיה ממשיכות להתקיים במדינה וזוכות ללגיטמיציה על פי חוקי הדת הנוגעים למעמד אישי, לרבות האפשרות לביטול רטרואקטיבי של גירושים ואפילו כאשר בני הזוג לשעבר נישאו מחדש.

הוועדה מציינת את המלצותיה הקודמות בדבר שוויון בנישואים וביחסים בתוך המשפחה והמלצה כללית בנושא ההשלכות הכלכליות של נישואים, יחסים במשפחה ופירוקם. יש המלצות לבטל הוראות מפלות שנוגעות לגירושים, שמעניקות לגברים את הכוח החד צדדי להסכים לגירושים ובמקביל להגביר את הסנקציות, לאפשר לאנשים להתקשר בנישואים אזרחיים, להרמוניזציה בין דיני הדת החלים על נישואים וגירושים לבין האמנה. לערוך מחקר כדי להעריך את השפעתה של חזקת הגיל הרך, להגביר את המאמצים לאכוף את איסור נישואי ביגמיה ופוליגמיה כמו גם ביטול רטרואקטיבי של גירושים. לגבי חזקת הגיל הרך נטען כי המלצות ועדת שניט לביטול חזקת הגיל הרך מהוות כלי לצמצום תשלומי מזונות.

השתתפות נשים בפוליטיקה ובחיים הציבוריים - בנושא זה ציינה הוועדה כי היא עדיין מודאגת ממספרן הנמוך של הנשים בכנסת בתפקידי ממשלה, כשרות, תפקידים אקדמיים ודיפולמטיים בכירים ומכך שנשים אינן יכולות לשמש כשופטות בבתי הדין הרבניים.

אני רקע עוצרת בנוגע לחיים הציבוריים מכוון ששאלו אותנו רבות ואנחנו בשנה של בחירות לרשויות המקומיות ואני חושבת שראוי וכדאי שהוועדה תעסוק בדבר הזה ותעודד את העיסוק בדבר הזה - -

כבר עסקה.

- - בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את הגברת גלית שאול, מנכ"לית מרכז רקמן, שמתמודדת על ראשות המועצה עמק חפר ואנחנו מאחלות לה כמובן הצלחה, ואנחנו היינו רוצות לראות, כמובן, אני שאלתי שאלות רבות למה אין נשים ערביות במועצות מקומיות, אמרתי שבסוף זה דינו של הבוחר, הבוחר בוחר את מי שהוא רוצה לראות במקומות האלה, אבל אנחנו כן צריכים לשאול את עצמנו מה הקושי בהתמודדות ואיך אנחנו מרחיבים את היכולת להתמודד ברשויות המקומיות.

חיזוק השתתפותן של נשים במצבי מניעת סכסוך ותהליכי שלום, בפרט נשים מארגוני חברה אזרחית ונשים מקבוצות מיעוט - הוועדה המליצה להקים מנגנון עם מטרות מוגדרות לצורך הכרה ויישום של התפקיד האסטרטגי של נשים במציאת פתרון בר קיימא לשלום ולקידום מאמצים למניעת סכסוכים ולבנייה מחדש לאחר פתרון הסכסוך.

שוויון מהותי בין נשים וגברים - יש ברכות על הגברת ייצוג נשים, כולל נשים ערביות, כדירקטוריות בחברות הממשלתיות באמצעות נבחרת הדירקטורים. תיקון מספר 12 לחוק הרשויות המקומיות שקובע 15% מימון נוסף למפלגות בהן לפחות שליש החברים הנבחרים והמכהנים הן נשים והגדלה של שימוש באמצעות זמנים מיוחדים של מכסות סטטוטוריות בכל התחומים - - -

אני חושבת שלהקריא את זה זה ייקח עוד זמן. הייתי רוצה התייחסות לאחר שהוגש הדוח ואני רואה שסוגיות מאוד חשובות עלו ואני לא רוצה להתחיל את הדיון לפני שאני שומעת גם כן מה - - - אבל מה עכשיו, מה המדינה מתכננת בעניין ההמלצות שהוגשו, ויש נושאים מאוד חשובים שקשורים להדרת נשים, לנשים ערביות, לדיני אישות, לאיחוד משפחות, לאחריות של מדינת ישראל על מה שקורה לנשים הפלשתיניות בשטחים, דבר שהוזכר, ואני קראתי את כל ההמלצות וזה קיבל תשומת לב מאוד גדולה של הוועדה. מה מתכננת - - -

אני מקווה שאנחנו זוכרים גם שיש עדיין 80% נשים יהודיות במדינת ישראל. כלומר, אנחנו לא נעסוק רק בנושא הזה.

מה זאת אומרת, אני לא הבנתי את ההערה.

כי לקחת כהערה, כדבר שאנחנו צריכים עכשיו לעסוק בו, רק רשימה של נושאים שעוסקים בנשים ערביות וחשוב לי - - -

לא, סליחה, הדרת נשים לא עוסקת רק ובעיקר לא בנשים ערביות. הלוואי והיינו מתחילות כבר לעסוק בהדרת נשים באוכלוסייה הערבית. אני העליתי כמה נושאים ואני חושבת שאני האחרונה שאפשר לכוון לה טענה כזו שאני מתעלמת מ-80% מהנשים במדינת ישראל.

אני אתייחס לשאלה שלך, אני אגיד שבמסגרת ההכנה לדיווח הגיעו אליי כל הנציגות שהזכרתי ושאלתי את עצמי למה בעצם הממשלה מנקזת את הפעילות שלה ביחס להופעה בפני הוועדה אך ורק בדיווח. ככה הייתה ההתרשמות שלי מאחר וזאת הייתה הפעם הראשונה שאני עמדתי בראש משלחת שעוסקת בדבר הזה. ולכן כשחזרנו מהוועדה, ואמרתי את זה גם לחברות המשלחת כבר בזמן אמת, התוצר של ההופעה הזאת היה אמור להיות מבחינתי מכתב שיוצא ממני לכל אחד מהמנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים שמפרט בפניהם את המסקנות של הוועדה ודורש מהם לעסוק מרגע זה ועד הדיון הבא בעוד ארבע שנים ביישום של ההמלצות.

לאחר הדבר הזה, הכוונה שלי, ואני ככה מסתכלת על הילה טנא, שמרכזת את התחום במשרד המשפטים, זה בעצם לייצר דיווח פעם בשנה, פנימי שלנו, כדי שכל המשרדים יידעו שזה לא אירוע שבו רק לקראת דיון בז'נבה אנחנו צריכים להראות מה קורה ובין לבין אנחנו נותנים לעצמנו את החופש מעיסוק בדברים האלה. ולכן בעצם זה הדבר המשמעותי. לבוא ולדווח פה, בעיניי, זה חלק מהעניין.

אני חושבת שמן הראוי שיהיה איזשהו מהלך מתואם שבכל שנה כאשר המשרדים עצמם קודם כל מדווחים בתוך הממשלה פנימה על מה התקדם ביישום של ההמלצות לאחר מכן יבוא דיווח גם בפני הכנסת כסוג של מעקב. אני חושבת גם שמעקב של הכנסת זה ביצה ותרנגולת. מעצם זה שיהיה מעקב של הכנסת פעם בשנה על יישום ההמלצות - - - אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לתת את הדיון וחשבון הזה קודם כל לעצמנו ברמת הטיפול ולאחר מכן באמת לבוא לכנסת ולהראות איפה הדברים עומדים בדיוק ביחס לביקורת שנמתחה בכל אחד מהנושאים.

אני מסכימה עם מה שנאמר למרות ההערה שאני חושבת שלא הייתה במקום בעניין הנושאים. אני חושבת שכשאני מדברת על דיני אישות אני מתייחסת לכלל הנשים וכשאני מדברת על הדרת נשים אני מתייחסת לכלל הנשים. אני חושבת שהיו הערות מאוד חשובות מצד הוועדה שחלק מהן כן התמקדו בקבוצות מסויימות בתוך הציבוריות הישראלית והנשים הישראליות כי באמת ראו ששם קיימת בעייתיות וקיימת אפליה יותר מורכבת מאשר במקומות אחרות.

אני חושבת שהצד בדיווח על חקיקה שנעשתה בשנים האחרונות מציינת שהכיוון של חקיקה שהתפתח בשנים האחרונות במדינה, ואמרתי את זה בהרבה הזדמנויות, הוא מטיב והוא מטפל בנושא של זכויות נשים בצורה מאוד טובה, אני לא יודעת מה יקרה בעתיד הקרוב, אבל היו הישגים מאוד מרשימים בעניין חקיקה לזכויות נשים. הפער בינן לבין היישום שם, אני חושבת שאנחנו עדיין לא מוצאים את הדרך.

בעניין ההצעה שלך, נכון, אחת מהבעיות בעניין של הדיווח של CEDAW שלא היה מנגנון ברור של איך מיישמים את ההמלצות של הוועדה, ואני שמחה שישנה איזשהי חשיבה ותיכף נשמע גם כן.

אני יודעת שהממ"מ יש לו הצעות נוספות. איילה, בבקשה, הכנת את הדיווח, אבל בקצרה את הנקודות העיקריות כדי שנוכל לתת לאחרים.

תודה גברתי היושבת ראש. אז באמת בהמשך לדברי מנכ"לית משרד המשפטים אנחנו רואים שאין מנגנון מובנה בהשתתפות הכנסת בדיווח לוועדת האמנה ואני רוצה להתמקד בדברים האלה - - -

מה זאת אומרת בהשתתפות הכנסת?

אני רוצה לדבר על מה שאומרת ועדת האמנה על השתתפות פרלמנטים בכלל והכנסת בפרט ביישום הוראות האמנה והכנת הדוח לוועדת האמנה. אז גם ועדת האמנה וגם ה-IPU, הארגון הבין פרלמנטי, מדברים על השתתפות פרלמנטים בדיווח לוועדת האמנה. ה-IPU שלח לכנסת לפני הגשת הדוח שאלון לגבי מעורבות הכנסת בתהליך הדיווח ובעצם מהשאלון הזה רואים שבאמת אין מנגנון מובנה להשתתפות הכנסת. אנחנו רואים שוועדת האמנה וה-IPU, יש להם המלצות בדבר מעורבות פרלמנטים בכלל והכנסת בפרט. הם אומרים שהכנסת או הפרלמנט בכלל לא מחוייב להשתתף בדיווח אבל רצוי שהוא ישתתף בדיווח - - -

כלומר בדיווח בכתב? אני רוצה להבין פשוט למה הכוונה.

כן, כן - - -

או בתהליך של הכנת הדיווח עצמו.

כן. רצוי שהממשלה תעודד את הפרלמנט ואת הכנסת להיות שותף בתהליך הדיווח לוועדת האמנה וביישום ההמלצות של ועדת האמנה על ידי המדינה על ידי סיוע בשיפור שיתוף הפעולה בין הממשלה לוועדת האמנה, על ידי זה שייכלל בדוח מידע על פעילות הפרלמנט כפי שבאמת נכלל. על ידי צירוף חברי פרלמנט או הכנסת למשלחות שנוסעות לז'נבה לדווח, על ידי מינוי יועץ שיתווך בין הממשלה לכנסת בעניין הדוח וכן אם חברי ועדת אמנה מגיעים לביקור במדינה שייפגשו עם חברי הכנסת ובפרט שיש בכנסת ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון המגדרי. גם ה- IPU מציין המלצות דומות וגם נותן דוגמאות ממדינות בעולם שבהן יש יותר מעורבות של הפרלמנט. אנחנו באמת הבנו ממשרד המשפטים שבשל לוח הזמנים הצפוך להגשת הדוח לא נעשתה פנייה - - -

אני לא יודעת על זה - - -

אני רק רוצה להבהיר כי גם הסברתי בכתב. בעבר היה דוח כללי ורחב שבו הייתה התייחסות לכל אחד או אחד מהסעיפים ואז באמת הוצאנו פניות מאוד רחבות, כמובן גם לוועדה הזאת, בוועדה הזאת כמו בעוד כמה ועדות המתכונת של הדיווחים שונתה. אין מענה כללי על כל הסוגיות אלא יש רשימה סגורה של שאלות - - - סגורות, ולכן הוצאתי פניות לגורמים בשאלות - - - לא הייתה שאלה שנגעה ישירות לעבודה של הוועדה או לעבודה הפרלמנטרית, ולכן לא היה לי טעם לפנות אליכם בשאלה שאין לי איפה לשלב אותה. כן, כמובן, אני אברר לכם אתה מסקנות וכן יש - - -

כן אבל אני חושבת שהמעורבות שדובר עליה היא לא מה השאלות הספציפיות על עבודת הוועדה, אלא התייחסות הוועדה ומה נעשה בוועדה בכלל השאלות שקשורות ל - - -

זה נעשה, ללא ספק. יש התייחסות לעשייה, העשייה נוגעת לכל תחומי החיים - - -

כן, אבל אנחנו לא מדברים על שמשרד המשפטים יתייחס או משרד החוץ יתייחס אלא שהוועדה, זה מה שאני מבינה, ואני חושבת שזה נכון, שהוועדה והפרלמנט כפרלמנט יהיה מעורב בתהליך. זה לא אומר שהוא יציג, זה לא אומר שהוא יכתוב אבל יהיה שותף בתהליך הזה. זאת ההערה.

אני לא רואה בזה מניעה, אני תולה מבטים מאשימים פשוט מכוון שגברת טנא גלעד היא האדם שמנחה אותנו כיצד למלא את הדוחות וכיצד להשתתף ואנחנו בהחלט לוקחים זאת לתשומת לבנו.

זו לא האשמה בשום דבר אלא - - -

האשמה היא ביני לבינה, זה בסדר.

אוקיי, אלא הצעה להתייעלות ולתהליך יותר איקלוסיבי.

מדינת ישראל יכולה רק להתגאות בפעילות של הוועדה למעמד האישה, אין פה שום דבר שיש לנו רצון להסתיר או להקטין, ולהיפך, אני חושבת שזה יכול לייצר איזשהו סוג של accountability גם של הכנסת ושל חברי הכנסת לחקיקה בתחום מעמדן של נשים ולהחלטות כאלה ואחרות בנושא הזה. מקבלות את ההערה.

תודה איילה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, יש לך הצבעות אני מבינה.

סימן שאין בחירות אז אני הולך להצביע בוועדת הכספים. ואני אגיד כבר שבפרלמנטים רבים בעולם מקובל שכל תקציב יש בצדו ניתוח מגדרי. בארץ זה לא נעשה, זה נעשה פה ושם בשולי השוליים, אבל יש היום - - -

זה נעשה הרבה פעמים באופן טכני, אנחנו עדיין, אבל זה בתחילת הדרך.

נכון, אני אומר שזה לא מובנה. אני הולך להצביע בוועדת הכספים, אני לא אקבל שום ידיעה או אינפורמציה על הניתוח המגדרי של כל סעיף וסעיף.

קודם כל נשמח אם תעלה את השאלה ובכלל תפנה את זה - - -

אני מעלה אותה כבר עכשיו - - -

שם, לא רק כאן.

לא, גם שם צריך - - - זה העניין. שום דבר שקשור לנשים לא יעלה אם לא מעלים אותו, שום דבר לא בא בצורה חופשית, צריך לעשות מאמץ, להאבק במצב, במבנה החברתי פוליטי האידאולגי הקיים בשביל לקדם שוויון לנשים. אני מבין ששם האמנה הוא ביעור כל סוגי האפליה נגד נשים. כל הסוגים, פורמליסטי ומהותי, גלוי וחבוי, ישיר ולא ישיר, כל סוגי האפליה. ובארץ יש אפליה בקנה מידה ענק ובמיוחד נגד נשים ערביות, במיוחד נגד נשים ערביות.

המצב שבו, נגיד וזה לא אפליה, נגיד, היום, אני אביא לכם דוגמה, יש 12,000 נשים ערביות שסיימו לימודים בהכשרה כמורות ואין להן עבודה, והן יושבות בבית, אין להן עבודה. יגידו, לא, אנחנו לא מונעים, זה לא מכוון נגד נשים, זה לא מכוון, זה עובדה. זה ביעור כל הסוגים, כולל הסוג הזה שהוא לא מבחינה פורמליסטית. אין דבר שמפלה יותר מהשוויון. כשאתה אומר, לכולם יש את הזכות לישון מתחת לגשר, גם המיליארדר וגם העני, כולם יכולים לישון מתחת לגשר, כולם יכולים להיות חברים במועצות מקומיות.

אין, צריך לקדם נושא אחר, לא שוויון, אלא שוויון הזדמנויות. ולפעמים שוויון הזדמנויות יותר חשוב משוויון. אם היום נדבר על רשויות מקומיות, צריך לתת לנשים שוויון הזדמנויות בשביל שיוכלו להתמודד ולאבחן איפה הבעיה ולאפשר להן זאת ולפתור להן בעיות ולקדם ולעודד וגם לעשות - - - ושריון, לא לפחד מזה. הבעיות שהדוח מצביע עליהן הן ידועות.

הבושה הזאת, החרפה הזאת של מניעת איחוד משפחות, ומה שכתוב בחוק הישראלי שאסור שגבר ואישה והילדים שלהם יחיו ביחד בארץ זה בושה וחרפה, זה דבר, איך אומרים, אני לא יודע מה להגיד לזה. תדעו לכם, בחוק הישראלי כתוב ככה. יש ועדה הומניטרית לפתור בעיות הומניטריות בעניין איחוד משפחות אבל בחוק כתוב שלהיות נשוי או נשואה או שיש לך ילדים זה לא עניין הומניטרי כי כידוע, נשים וגברים ערבים לא אוהבים לחיות ביחד, וגם אישה ערביה לא אכפת לה מהילדים שלה.

זה נושא הומניטרי שאישה תהיה בצד אחד והילדים שלה בצד שני? או שהילדים שלה יחיו איתה בסתר או שתחיה עם בעלה בסתר. זה מתקיים בארץ והוועדה ממליצה חד משמעית לבטל את החרפה הזאת. תעשו משהו. הממשלה הזאת מתהדרת במילים ולא עושה כלום. לא עושה שום דבר. עניין האפליה, האפליה בכל תחום, בכל נושא, אין תחום בחיי הערבים והנשים הערביות במיוחד שאין בו אפליה.

אם אנחנו רוצים רק לעשות תרגיל מתמטי קטן - מה ההכנסה הממוצעת של אישה ערביה בגיל העבודה, כולל אלה שעובדות ולא עובדות, כמה תמצאו, היא רבע מההכנסה של אישה יהודיה. אם תעשו את החשבון נכון זה יוצא רבע. פי ארבעה. מה עושה הממשלה בעניין הזה? הממשלה, יכול להיות שהיא חתמה על ביעור כל סוגי האפליה, האמנה הבינלאומי, אבל כשמגיעים לציבור הערבי והאזרחים הערבים זה הופך לחתימה מס שפתיים לביעור כל סוגי האפליה בארץ.

אנחנו קיבלנו הרבה מילים ומעשים לא ראינו. אני חושב שהגיע הזמן לשנות כיוון ואני חושב שהדברים לא יבואו מאליהם, צריך להאבק על כל דבר. אסור לוותר ואנחנו נעשה את זה למען נשים בכלל ונשים מדוכאות בפרט. ונשים ערביות הן בשוליים והן מדוכאות ולא מקבלות את הזכויות שלהן. תודה.

תודה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני מתחילה לתת למגישות דוחות הצללים. פרופ' רות הלפרין קדרי, ראש מרכז רקמן ומרכז רקמן הגישו גם דוח.

תודה רבה לכבוד יושבת הראש, אבל אני אדבר עכשיו לא בכובעי כראש מרכז רקמן אלא דווקא בכובעי כסגנית נשיאת הוועדה לביעור אפליה נגד נשים. למעשה יש לי כאן שלושה כובעים וחשוב לי לציין אותם: הכובע הראשון וההיסטורי שלי הוא של מי שכתבה את הדוח הראשון של ישראל - - -

השני.

זה קיבל את הכותרת השני אבל זה למעשה בפועל היה הראשון. זה היה הראשון ושני מאוחד ביחד, וזה היה הראשון שנדון ב-CEDAW, לא נדון לפני כן דוח אחר, וזה היה באמת בשנת 97' וזה שייך להיסטוריה. ולאחר מכן, 10 שנים אחר כך, נבחרתי לראשונה לוועדה, אני עכשיו בשנתי ה-12 בוועדה הזו ואני היום סגנית הנשיאה. בנוסף לזה אני באמת גם ראש מרכז רקמן שהגשנו דוח ציונים אבל זה אנחנו כבר נדבר אחר כך.

אני רוצה להדגיש את החשיבות של הישיבה הזאת היום בקריאה לשלב עוד יותר ולעשות את המירב שניתן לעשות מצד המדינה, כולל מצד הגוף הזה ועדת הכנסת, לעודד ארגוני חברה אזרחית להגיש דוחות צללים ולהיות שותפים למהלך הזה של הדיווח ל- CEDAW ושל הדיון ב- CEDAW ושל ההופעה בפני ועדת CEDAW כפי שאמרה המנכ"לית, עורכת הדין פלמור, יש משמעות גדולה לנוכחות שם בפועל. אנחנו חברות הוועדה מקבלות את המידע לא רק מהמסכמים הכתובים אלא גם כאשר יש לנו הזדמנות לשאול שאלות ולקבל את התשובות בפנים אל פנים במגע ישיר עם הארגונים שמדווחים.

יש באו"ם את המונח הזה של Best Practices, דוגמאות טובות לשאוב מהן ויש לא מעט מדיניות שנוקטות יוזמה משל עצמן ומממנות ארגוני חברה אזרחית באופן שוויוני, באופן שקוף, באופן מייצג, על מנת שיגיעו מכוון שהמדינות עצמן מבינות שזה לטובתן. אין פה עניין של חס וחלילה להוציא את דיבת המדינה המדווחת רעה בפני הגוף המדווח אלא להיפך, ככל שיש חברה אזרחית יותר ערה, יותר מעורבת, יותר משותפת ויותר מעודדת מצד המדינה זה מציג את המדינה בצורה יותר טובה מול הוועדה. ואני חושבת שכל מי שבוחנת את ההמלצות המסכמות שישראל קיבלה בדוח הנוכחי לעומת ההמלצות המסכמות שהתקבלו בפעם הקודמת רואה את ההבדל בצורה מאוד מאוד ברורה.

במחקר אמפירי שעשיתי ושבחן את ההמלצות המסכמות שישראל קיבלה בשורה של אמנות, לא רק של CEDAW אלא גם של Huma rights committee ועוד אמנות, בחנתי את זה מול דוחות הצללים שהוצגו בפני הוועדה וראיתי קורלציה מאוד מאוד ברורה בין כמות הדוחות, התוכן של הדוחות, לבין התוכן של ההמלצות המסכמות בסופו של דבר.

וההמלצות המסכמות שקיבלנו עכשיו הרבה יותר מאוזנות, הרבה יותר מגוונות, מכסות הרבה יותר תחומי חיים ומצוקות של נשים בישראל. מתייחס גם לנשים פלשתיניות וגם לאחריות, לפי תפיסת הוועדה, של ישראל לשטחים, אבל גם ל-80% מאוכלוסיית הנשים היהודיות בישראל עם דגש מאוד גדול, כפי שהמנכ"לית הקריאה, בתחום דיני המשפחה והשוויון בדיני המשפחה. אלה הם גם הנושאים שהוועדה בחרה למנגנון ה-Follow up, כלומר המדינה צריכה לדווח עליהם תוך שנתיים מיום מסירת ההמלצות המסכמות.

אני רוצה להדגיש גם שיש לנו עוד הרבה מאוד למה לשאוף. את דיברת על הצעדים שלאחר מכן, אז שוב, דוגמה של Best Practices : הייתה לי הזכות להיות הדווחית שאחראית על הדיווח של פינלנד לפני שנתיים לוועדה והפרלמנט שם והוועדות שאמונות ומשרדי הממשלה שאמונים על טיפול בנושאים האלה של קידום נשים ושוויון מגדרי, קיימו יום מלא של דיון בהמלצות וגם הזמינו אותי בתור הדווחית שהייתה אחראית על הדיווח. כלומר המנגנון הזה שאתם דיברתם עליו של Accountability רציף מדיי שנה, יש דרכים מאוד מאוד יעילות כיצד לעשות זאת.

נקודה שמאוד חסרה לנו, וחשוב לי להביא אותה פה מההתנסות ממש עכשיו, אני למעשה חוזרת עכשיו מהמושב ה-69 שהיה לוועדה בז'נבה, דיווחו בין היתר מלזיה, דרום קוריאה וערב הסעודית. ביום של מלזיה אנחנו קיבלנו דיווחים של טוויטר מהתקשורת של מלזיה, שורה של אמצעי תקשורת שעקבו אחרי הדיון של הוועדה בשיור ישיר כי הדיונים האלה משודרים בשידור ישיר במנגנון של ה-UN Web casting. דרום קוריאה, שלושה אמצעי תקשורת כבר ראיינו אותי, כולל לתכנית הרדיו של הבוקר של דרום קוריאה. אותו דבר ערב הסעודית. יש התעניינות - - -

כמה ראיינו אותך בארץ?

אף אחד.

אוקיי, תודה.

ולכן אני מביאה את זה כאן. יש לנו עוד הרבה מה לעשות עכשיו. ברור שהכנסת או הממשלה לא אחראיות על התקשורת. אבל ככל שהממשלה תראה את החשיבות שהיא מייחסת לכלי הזה של הדיווח לוועדות זכויות האדם התקשורת תבין שיש פה עניין ויש פה משמעות ויש לנו פה מעגל שיזין את עצמו.

תודה.

אני רק אגיד שלקחתי איתי באופן חריג את דובר משרד המשפטים שגם נמצא פה, את משה כהן לוועדה הזאת, מתוך רצון לייצר נראות תקשורתית של האירוע הזה ולצערנו זה זכה לתשומת לב מאוד מאוד - - -

אנחנו נוכל לחלוק איתך יחד את כעסנו על אי סיקור כל מיני נושאים.

אני רוצה לתת לגברת נבילה אספניולי, נציגת קואליציית הנשים הפלשתיניות אזרחיות מדינת ישראל שהגישה דוח צל.

הגישה דוח מ-97' שאני הייתי אחת מהראשונות שמגישות דוח צללים עם חברתי עאידה ועם קואליצייה של ארגוני חברה אזרחית פלשתינית בארץ. אבל למה אמרתי השני, אני חושבת, וזה אומר, עד כמה שהנושא של נשים פלשתיניות הוא נושא הדוק וקשור למעמדן של נשים בכלל בתוך הארץ. בדוח הראשון של המדינה שהיה 14 דפים שנמסר לוועדה, נכון הוא נלקח לאחר שראו שהתארגנות של חברה אזרחית פלשתינית ואז חזרו מהדוח הראשון וביקשו מגברת רות הלפרין לעשות את הדוח השני. וכך אני אומרת כל הזמן לחברותיי בחברה היהודית, הפעילות האזרחיות, שבעצם מתוך הפעילות של הנשים הפלשתיניות בישראל תרמנו להתייחסות מכובדת יותר של המדינה לנושא של הנשים.

בדוח הראשון התבקשנו גם כן ממשרד המשפטים, אנחנו הגשנו את הדוח גם לוועדה וגם למשרד המשפטים ומשרד המשפטים חלק איתנו יומיים לפני הדיון במשרד המשפטים את הדוח של גברת רות וכך הגשנו את העניין. ולכן 80/20 זה לא חלוקה. החלוקה היא מעמדן של נשים בתוך המדינה הזאת ומה תורם לשוויונן של נשים. ולכן אני לא אתייחס לסוגיות שאנחנו כתבנו בדוח, הדוח נמצא ב- - - אני אתמקד בסוגיות שאני חושבת שהן חשובות ביותר שמשרד המשפטים צריך להתייחס אליהן בדוחות הבאים. אני שמחה שיש התארגנות לעשייה של שיפור הדיווח ואני תורמת למה הדיווח צריך להשתפר - - -

אני חושבת שאולי מה שאת מתכוונת, כי אני רוצה שנדבר על זה, זה יישום ולא דיווח. כלומר מה קורה בארבע שנים. המטרה היא יישום - - -

קידום לא יישום.

לא, לא, אבל גם קידום ודיווח - - -

לא, יישום המלצות הוועדה.

אני גם מדברת על קידום הדיווח. אחד מהדברים, הדבר הראשון, בעניין של איך מתייחסים לנשים פלשתיניות בישראל. בדוח, כל הזמן, מ-97' אנחנו דורשים להתייחס אלינו לא כמיעוטים דתיים אלא כמיעוט לאומי. אנחנו נשים פלשתיניות אזרחיות המדינה ובינינו בתוכנו יש נוצריות, מוסלמיות ודרוזיות, בתוכנו יש נשים שחיות בכפרים, בכפרים לא מוכרים ובערים מעורבות. אז אני חושבת שאחד מהדברים, ההתייחסות הזאת בכבוד לנשים פלשתיניות אזרחיות המדינה זה דבר שאני חושבת שהמדינה יכולה לשפר.

דבר שני, בעניין של סטטיסטיקות, גברת פלמור עכשיו הציגה את הדוח של משרד המשפטים. בדוח הצללים, הדוח של המדינה, מתייחסים לעניין של ייצוג הנשים הערביות במשרדים הכוללים ונותנים את הדוגמה של משרד המשפטים. ושם מה כתוב? כתוב שבמשרד המשפטים 50% מהערבים הן נשים. כמה הנשים, כמה אחוזן, אין - - -

זה נאמר במפורש. הדוח פה, את יכולה לראות.

בדוח הממשלה, אני מדברת על דוח הממשלה הראשון על תשובות שאנחנו הגשנו אליהן דוח צללים. לא בתשובות שנתת לוועדה, בתשובות שנתת לוועדה דיווחת אבל משרדי הממשלה האחרים נעלמים מהדוח בגלל המצב במשרד המשפטים שהוא יותר טוב ממשרדים שונים ואז את נותנת את הדוגמה והאנשים שיושבים בוועדות הם לא כולם מומחים למה שקורה בארץ. ולכן אני חושבת שהרבה יותר חשוב לתת תמונה מלאה מאשר לתת בצורה - - -

דבר שני, אני חושבת שזה נותן טעם לא טוב בגלל שברגע זה אני מתייחסת לנתונים הסטטיסטיים כאילו מניפוליטיביים בהצגתם. יש מחסור בסטטיסטיקות על נשים פלשתיניות אזרחיות. מאז שכתבה, אני זוכרת את הפתיחה שלך איתי על ניסיון לחפש נתונים ועד היום אין נתונים מסודרים על הנשים הפלשתיניות אזרחיות המדינה בכל התחומים שהוועדה - - - מיגור האפליה בכל התחומים. אני חושבת שיש מקום לשפר את הסטטיסטיקות ולתת נתונים יותר מדוייקים על הנשים הפלשתיניות אזרחיות המדינה.

כל העניין של הכפילות במסר. מצד אחד, דוח המדינה לא מתייחס לשטחים. מצד שני, כשהוא רוצה לצאת משאלה מטרידה על הרס בתים הוא נותן דוגמה של אנחנו הורסים בתים של יהודים וערבים. ואיזה דוגמה נתתם בוועדה, עמונה. עמונה שחברי הוועדה לא יודעים שעמונה היא בשטחים ושיש תהליך משפטי שהיה נגד עמונה. וכל הנתונים, הרקע על עמונה לא קיים אצלם, אז חשבו שזה כאילו, מצד אחד, וזה הכפילות שאני אומרת, אומרים שלא רוצים להתייחס לכיבוש ולהשפעתו על הנשים בשטחים, אבל כן מביאים דוגמאות תחת הכיבוש.

אלה נקודות מאוד חשובות לדעתי ויכולות לשפר את הדיווח. דבר אחרון - עניין של מעקב, מעקב אחרי המימוש של ההמלצות. אנחנו פועלות דיי קשה כל השנים בכל הרמות, גם ברמת הכנסת בשינוי חוקים, למשל גברת פלמור הביאה את הנושא של העלאת גיל הנישואים, זה היה בזכות מאבקן של נשים ערביות שהעלה את גיל הנישואים ל-18 ושלא מספיק לדעתי.

מאבק כזה בסופו של דבר הוא מביא תועלת לכולם, ולכן צריך להתייחס למאבקים האלה וכל המאבקים מאז 97' עד היום אנחנו מביאים אותם לדיוני הוועדה. לצערי הרב, הם לא מקבלים התייחסות ברמה המקומית ולא מקבלים התייחסות ברמה של הממשלה ואף פעם אנחנו לא מוזמנות בעניין לדון בסוגיות שאנחנו מעלות בנושא כמו עניין של אזרחות, עבודה ונושאים אחרים לגמרי. יש לי הרבה מה להתייחס לתכנים, לא התייחסתי.

אני בטוחה.

תודה.

תודה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

תודה לגברתי היושבת ראש על הדיון החשוב הזה. האמת היא שכל פעם שאנחנו דנים בדוחות בינלאומיים עולה המתח בין דיווח לשם דיווח לשם הכרת המציאות לבין דיווח שמטרתו גם קידום הנושא. באמת ניסיתי להבין מדברייך, רות, עד כמה הוועדה מחוייבת לקידום הנושא ולא רק דיווח. אני מבין את העבודה של הארגונים או של הוועדות הבינלאומיות כעבודה שמטרתה לקדם את הנושא כי זה כל הרעיון. אם זה רק לדווח אז לא עשינו הרבה בתחום הזה. בערבית, אגב, זה המתח הקיים בין "תקריר" שזה דיווח לבין "תעשיר" שזה השפעה.

ויכול להיות שהמדינה אולי עושה עבודה טובה ברמת הדיווח והוועדה עושה עבודה טובה ברמת ההמלצות. אלא שיש כאן פער משמעותי לגבי קידום הנושאים הללו. כשאני אומר על קידום הנושאים אני בעיקר מתייחס לנושאים המובהקים הבעייתיים שעולים בדיווחים הללו. ואין ספק שאנחנו מדברים אולי בעיקר על שתי קבוצות מקופחות כאן, נשים ערביות ואולי גם נשים חרדיות. וזה מזכיר לי אותה אמרה שאומרת שאם נתייחס לנשים יהודיות אשכנזיות אז המצב של הנשים בישראל מצויין. אם נכניס גם את הערביות והחרדיות והמזרחיות אז יש בעיה - - -

- - - לא מצויין.

יחסית, הכל יחסי כמובן. ולכן מעבר לנושאים הספציפיים שאני מניח שכולם בטח מכירים ונבילה רק נגעה בהם, נושאים של תעסוקה ושל ייצוג גם באקדמיה, גם בשירות הציבורי, אבל גם בסקטור הפרטי, עולה השאלה האם אנחנו יכולים לעשות משהו בסוגיית קידום הנושאים הללו. וכאן ההערה שלי אולי גם למנכ"לית המשרד וגם לוועדה שמיוצגת כאן על ידי סגנית הנשיאה, אני חושב שיכול להיות שאחרי תקופה ממושכת שיש את הדיווחים הללו יכול להיות שעכשיו צריך לעבור משלב אולי אחרי שני עשורים מלעסוק בדיווחים כלליים והמלצות כלליות ללעשות פוקוס על הנושאים הבעייתיים ולנסות שם להתמקד - - -

אבל זה מה שקורה.

זה בדיוק מנגנון ה-Follow up שהזכרתי.

נכון. אבל אז לבוא להמלצות הספציפיות, נגיד הנושא הבוער שעלה עד עכשיו, הנושא של הנשים הערביות, ולראות מה הם הצעדים האופרטיביים שאפשר להמליץ עליהם ואז למקד את כל העבודה מהתקופה של הדיווח עד התקופה הבאה שזה עוד שנתיים או עוד ארבע שנים פשוט בנושאים הללו ולראות מה יכול להתקדם.

היה לי ניסיון לא מזמן להיות ב-OECD בישיבה עם המזכ"ל של הארגון וגם שם עולה אותו מתח. האם ה-OECD רק ידווח למדינות החברות או שהוא גם אמור לתרום לשינוי המצב בתחומים הללו. ואני הבנתי שיש כוונות ברורות גם לשנות את המצב. אבל כדי לשנות את המצב צריך לשנות גם גישה. וצריך להיות פעיל יותר ואופרטיבי יותר בהתעסקות עם המדינה הספציפית לרבות ביקורים כאן, לרבות דיווחים על ההתקדמות בנושאים הספציפיים, שאלות שמופנות למדינה בכל שנה. אז אלה צעדים אופרטיביים שאני חושב שהגענו לשלב אחרי שני עשורים שצריך לעבור אליהם. אחרת אנחנו נשב עוד ארבע שנים ונדבר על אותן בעיות.

לגבי הנשים הערביות - אני באמת חייב לומר שככל שזה נוגע לזירה הבינלאומית זה אחד התחומים החלוציים שבהם החברה הערבית הגיעה לזירה הבינלאומית והציגה את הסוגיות שלה, הרבה בזכות העבודה של הפעילות כאן, נבילה וגם היושבת ראש עאידה, נאילה ואחרות שאני רואה כאן כי באמת היתר חלוציות בזירה הזו ואנחנו היום מנסים גם להעתיק את העבודה שלכן במישורים אחרים כמו אפליה על בסיס גזע וכדומה.

תודה רבה. אני יודעת שיש מה לענות בקשר למנגנון שקיים. ונכון, הוועדה היא לא עובדת באופן מנותק באו"ם, היא גם מקבלת את הדוח של ה- Special reporter למשל לנושא של אלימות נגד נשים שביקרה בארץ לפני תקופה קצרית - - -

הדווחית - - -

כן, הדווחית. ואני יודעת שמתמקדים יותר ויותר בשאלות יותר ספציפיות שבודקים בהן מה חל שינוי מדיווח לדיווח, אבל בסופו של דבר פיתוח המנגנון הבינלאומי הוא לא ממש תחת ההשפעה, לצערי, של הוועדה פה. אבל אנחנו כן יכולות להשפיע ולחשוב על דרכים או מנגנון שהוא יותר ארצי ובארץ פה כדי לעקוב אחרי יישום ההמלצות. ואני חייבת להגיד שאני קראתי את ההמלצות של הוועדה בדיווחים הקודמים, אלה ההמלצות הכי רחבות שנעשו והכי עמוקות שהתייחסו באופן ספציפי. ובאמת כמי שעוקבת בוועדה הזו לאחר האג'נדה של קידום מעמד נשים אני אומרת לכם הם הצליחו לגעת בנושאים הכי בוערים בארץ בעניין של מעמד נשים.

נבחרות אין להן נציגות היום, וחבל, כי אני יודעת שהן הגישו והייתה נציגה והייתה התייחסות גם לדוח שלהן ובהמלצות דובר על העניין של ייצוג נשים חרדיות והייתה המלצה שהמדינה תנקוט עמדה ממפלגות שמונעות מנשים להגיע לייצוג ולעמדות קבלת החלטות. אני לא אשאל אתכם מה תעשו עם ההמלצה הזו, אל תדאגו.

אני חושבת שזו דוגמה להשפעה מאוד משמעותית של דוח צללים. יש לנו כבר כמה שנים פרוייקט יחד עם מרכז מינרווה באוניברסיטה העברית שתכליתו באמת לעודד הגשה של דוחות צללים על ידי המדינה. אנחנו מופיעים, אנחנו מעודדים, אנחנו עושים פניות יזומות, היינו מעורבים במדריך כתיבת דוחות צללים, התרגום שלו לעברית. ויש גם מיפוי של הקליניקות באוניברסיטה העברית ספציפית על מנת לעודד את זה. האימפקט של הדוח של נבחרות גם במהלך הדיון וגם במסקנות היה מאוד ברור. אני חושבת שזה הוכחה באמת לעד כמה אפשר לשנות אג'נדה באמצעות דוחות צללים ולמה אנחנו כל כך מעודדים את זה.

חשוב גם להדגיש שגם זה נבחר לאחד מהנושאים של ה-Follow up. ואני רק רוצה להגיד שחשוב שכל הארגונים פה יהיו מכוונים גם למנגנון הזה של ה-Follow up כדי להגיש לוועדה מידע נוסף גם תוך שנתיים. וזה אני זורקת פה למשרד המשפטים ליידע את כולם על התאריכים האלה. כי בראש של כולם יש את הסייקל של אחת לארבע-חמש שנים, אבל יש גם באמצע את התאריך היותר דחוף וחשוב מאוד שהמידע יגיע גם אז.

אוקיי. אני רוצה לתת לעורכת דין מירי ברנשטיין שכתבה את דוח מרכז רקמן לאו"ם, בשלוש דקות. אין מה לעשות, אנחנו לא נעסוק בכלל הדוחות אלא בהתרשמויות העיקריות ומה את חושבת שיצא בעניין ההמלצות שאפשר ליישם ואיך.

בחודש יוני 2016 הגיש מרכז רקמן דוח לוועדה לביעור אפליה נגד נשים. בהיותו של מרכז רקמן ארגון העוסק בעיקר בתחום דיני המשפחה, מטבע הדברים התמקד הדוח בתחום דיני המשפחה, דהיינו בסעיף 16 לאמנה העוסק ב-Marriage and family relations. הדוח מציין שורה של נושאים בתחום דיני המשפחה שבהם אנחנו חושבות שהמדינה יכולה לשפר את הטיפול. לגבי כל אחד מהנושאים הדוח סוקר את המצב המשפטי הקיים תוך הצבעה על הבעייתיות שיש בו. לאחר מכן נסקרת פעילות המדינה בתחום תוך הצבעה על הדרכים בהן המדינה מתמודדת עם הבעיה ובסופו של כל נושא מציג המרכז את רעיונותיו כיצד ניתן לפתור את הבעיה שהוצגה ולשפר את הטיפול בנושא.

אני אפרט את הנושאים שהדוח עסק בהם: הוא עסק בבעיית מסורבות הגט, נישואי קטינות, העדר נישואים אזרחיים בישראל, ביגמיה ופוליגמיה, השינויים בחזקת הגיל הרך, פגיעה בגישה לערכאות לנשים בענייני מעמד אישי, אלימות של ארגוני גברים, מבקשות מקלט, הדרת נשים בממסד הדתי ובמרחב הציבורי וגיור נשים.

החלק הראשון של הדוח עוסק בהסבר על הדין החל על נישואים וגירושין בישראל. מאחר שהמצב בתחום הזה הוא ייחודי ביחס למדינות אחרות, שכן בניגוד לתחומים אחרים לא חל התחום הזה הדין האזרחי אלא הדין הדתי היה צריך להסביר לוועדה את המורכבות של הדין החל ואת השפעותיו על נשים. כפי שאתם יודעים הדין החל על נישואים וגירושים בישראל הוא הדין האישי אשר לגבי יהודים הוא דין תורה, משקף תפיסה אורתודוכסית של הדין היהודי. באופן כללי אפשר לומר שמרבית מה שאנחנו תופסים כבעיות בתחום דיני המשפחה בישראל נובעות מהעובדה שהדין החל הוא דתי ומשקף תפיסה אורתודוכסית.

אם נעבור על רשימת הנושאים שנסקרו בדוח נראה שרבים מהם מושפעים מכך. כך למשל, העובדה שאין נישואים אזרחיים בישראל נובעת מכך שהדין החל הוא דתי ואינו מאפשר נישואים שלא בחסות בתי הדין הרבנים. כך, בעיית מסורבות הגט נובעת מכך שעל פי התפיסה הדתית ללא הסכמה מפורשת של הגבר לא ניתן להתגרש, כך עניין הפוליגמיה ונישואי קטינות, העובדה שהחוק אוסר על מעשים אלה אינה מספיקה כאשר הדין הדתי מכיר בנישואים כאלה. וכך גם הדרת נשים מתפקידים בבתי הדין הרבניים - - -

אני חייבת לעצור אותך. אני חושבת שהנושאים האלה כבר אומרים מרכז רקמן ויודעים מה המרכז מציג. מה את חושבת מתוך ההמלצות שהיו, כלומר האם הצלחתם להשפיע, ואני יודעת שהצלחתם כי אני קראתי את ההמלצות. ההצלחות שהיו מבחינת ההמלצות, מה את חושבת הצלחתם להחדיר בתוך ההמלצות, הוועדה אכן קיבלה ממה שאמרתם ומה יש עוד לעשות בנושא הזה.

אז אולי אני אעיר כאן, אני אשים עכשיו את הכובע שלי כראש מרכז רקמן. ההצלחה היא בכך שהנושא של העדר נישואים אזרחיים בישראל נבחר לאחד הנושאים המיידיים לטיפול דחוף- -

של מי?

של הוועדה. חשבת שיש breaking news?

- - זה משמעותי מכוון שהוועדה מודעת לכך שחקיקה כזאת זה לא עניין של שנה-שנתיים- - -

לא, כי פסלו - - - בפעם שלישית את יודעת.

אני רוצה להסביר, ההערה של חברת הכנסת עליזה לביא היא מאוד מאוד במקומה. הוועדה מודעת היטב לכך שהמלצה כזו קשה להאמין שהיא תיושם ובוודאי שלא תוך שנה, ולמרות זאת היה חשוב לוועדה לשים את זה בתור נושא בעל דחיפות עליונה, ולכן זה נבחר לאחד הנושאים - - -

אבל אני חושבת שגם הייתה הצלחה שעכשיו אני צריכה לדווח עליה, הייתה הצלחה בזה ששוב הוועדה ציינה את ההסתייגות והמליצה למדינה להסיר את ההסתייגות שלה בעניין האמנה לביעור כל סוגי האפליה. אני חושבת שזה דבר שאין מה לזלזל בו כי שוב הוועדה אומרת למדינה תשקלי טוב להסיר את ההסתייגות כי היא בעצם, ההסתייגות הזו, עוצרת הרבה מהלכים שיכולים לשפר את מעמדם של הנשים.

והוועדה אמרה להסיר או לצמצם והצמצום הוא בהחלט דבר אפשרי והעבודה שלנו מול משרד המשפטים חייבת להכנס פה להילוך גבוה כדי לצמצם לפחות את ההסתייגות הזאת.

עוד הערה של משהו שאני רוצה לנצל את הבימה הזאת כי מול הוועדה זה נושא בעל חשיבות מאוד מאוד גדולה, זה החתימה של ישראל על אמנת איסטנבול. גם זה חלק מההמלצות שהוועדה קראה לישראל אחרי שהיא הבינה מהמשלחת שזה נושא מתקדם וצריך באמת להמשיך עם זה בהקדם.

אוקיי. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה עאידה ותודה רבה על הדוח. אני קודם כל רוצה לומר שאני הופתעתי למצוא שה-IPU, האיגוד הבין פרלמנטרי מעורב בנושא הזה מפני שאני ראש המשלחת של הכנסת לאיגוד הזה כבר אולי שלוש שנים ואף פעם לא נתקלתי לא בהתכתבות הזאת, לא בשאלון הזה שהוגש ולא במכתב או בפניות של האיגוד אלינו, אז אני לא יודע למי בחדר הזה אני צריך להפנות את זה אבל אנחנו פעמיים בשנה נפגשים, משתתפים בוועידות, משתתפים בוועדות ובמליאה ומעולם הנושא הזה לא הגיע לידיעתי. בטח ובטח אם יש לנו גם התכתבות איתם, מציעים הצעות, מקבלים תגובות וכדומה. אני אבדוק את זה בצד של הארגון אבל יש פה איזה קצר.

לפי מה שאני יודעת זה פנייה למנגנון של הכנסת והיא מהחודשים האחרונים. אז אני לא יודעת מה היה לפני. זה שאלון שנשלח לפני כמה חודשים. אצלנו ענתה עליו הראש של המחקר הבין פרלמנטרי של הכנסת וככה בכלל התוודענו לנושא הזה וביקשנו לבדוק אז אני לא יודעת מתי זה ואני לא מדברת בשם מחלקות אחרות בכנסת, ככה אנחנו הגענו - - - דרך המנגנון בכנסת.

בסדר, אני אבדוק את זה כי אנחנו שותפים פעילים ב-IPU, אחד הארגונים הבינלאומיים היחידים שאנחנו חברים מלאים, לא חברים נספחים ולא משקיפים ולא יושבים ביציע, יש לנו מעמד. אנחנו יושבים בחדר ומותר לנו להביע את דעתנו. בוודאי אם יש דברים טובים אני אשמח להציג אותם ואם יש דברים שליליים אז בטח שאני אשמח להגיב עליהם ולשמור על הזכויות שלנו. אז אני מעיר את זה לכל השחקנים פה כי אני כבר לא יודע מאיזה כתובת לשאוב את זה אז אין לי, את תהיי עכשיו הכתובת, אני בא אלייך - - -

חבר הכנסת נחמן שי, אני חושבת שזה אותו מצב שגם כן הדוח, אנחנו כוועדה לא היינו חלק מהתהליך, אני חושבת שזה צריך - - -

נכון, ה- IPU זה ארגון של פרלמנטים והשיח הוא בין פרלמנטרים, לא בין מנגנונים לצורך העניין - - -

עושה רושם שזה רק הפקידים עוסקים פה בעניין הזה.

בסוף אנחנו יושבים שם. זו לא הערה טכנית, זאת הערה מהותית כי אנחנו מאוד רוצים להבליט את הדברים שטובים אצלנו ולהאבק בדברים הפחות טובים. ובעיקר לשוחח על הנושאים האלה ולא נושאים אחרים שהם פחות נעימים לנו. לגופו של עניין אני שמח על הדוח, אני שמח שישראל מעורבת בזה. אני לא ראיתי, לצערי הרב, בעבודת הכנסת בשנים הארוכות שאני פה איזשהי תנופה רבה, לצערי הרב, במלחמה באפליית נשים. להיפך, כל מה שאנחנו רואים כל הזמן זה שנשים מופלות ואנחנו צריכים, מי שמעוניין ומי שרוצה ומי שמגוייס, לפעול כדי להלחם בכך בתוך הכנסת.

אני לא רואה את זה מצד הממשלה, לא זאת לא קודמותיה, וצריך להיות קמפיין לאומי שנשים וגברים, יימחק האי שוויון הזה, בכל תחומי החיים. ונגענו פה, דיברו חבריי על נשים פלשתינאיות, זה נוגע גם לנשים יהודיות, זה נוגע למכלול של - - - רק בדיון הקודם שישבנו פה היום על זכותן של נשים לסביות להורות, דיון לפני שעה - - -

מעניין שהנושא בכלל לא עלה בדוח.

כן, וראינו איך החברים והחברות בקהילה מקופחים ומופלים על פניו, ללא כל ספק, זה לא מופיע פה. אז איפה שאתה שם או את שמה יד במדינת ישראל את מוצאת את זה. וזה אני חושב שזה דבר לאומי, ממש צריך לשבור את המסגרות הפוליטיות אבל זה לצערי לא קורה. מעירה לי פה חברתי מלי פולישוק, על נושא שקרוב גם לליבנו, הנושא של נשים ברשויות המקומיות, היא אומרת לי שיש ביישובים הערביים רק שש חברות מועצות - - -

תיקנו אותנו שזה עשר היום.

זה קטן מאוד המספר. בכל מקרה אם תכפילי את זה במספר - - - והיא מציעה, מלי, ואני מצטט אותה, אם לא יתנו לה לבטא את עמדתה כדאי שתשמעו אותה, חקיקה פריטטית, כמו שמקובלת בצרפת, להצבת נשים וגברים בריצ'רץ'. אז אני לא יודע אם זה יעבוד עד כדי כך אבל אין ספק שייצוג חסר של נשים בפוליטיקה זה אחד המחדלים הגדולים שאני רואה במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת נחמן שי.

אפשר לומר מילה?

בבקשה.

אני רוצה לומר תודה גם לחברתי פרופ' רות הלפרין קדרי שבאמת שנים רבות מובילה וגם המקום שאת ממלאת בוועדה במרכז רקמן על ריכוז הנושא וכתיבת הדוח. וגם לך כמנכ"לית משרד המשפטים זה לא מובן מאליו להגיע ולתת תשובות בשם מדינה שחלק מהתשובות את יודעת שאת לא יכולה לענות עליהן. אבל יש אמירה בנוכחות שלך עכשיו למרות הכל, וזה לא תמיד היה.

אז אני מצד אחד, אנחנו אולי אולי יודעים מה לא לענות אבל מצד שני אנחנו באות ממציאות שהולכת ונהיית יותר מורכבת. אני באה עכשיו מדיון של רשימות שחורות ברבנות ובבתי הדין שרוצים להפוך את זה לחקיקה, ואני לא צריכה לספר לכם מה זה יעשה לנשים ומה תהיינה ההשלכות החמורות מאוד. אנחנו במובנים רבים הולכים אחורה. חוק שלי לתמרוץ ברשימות המוניציפליות שמפלגות תתומרצנה, לא יכולנו לשים את זה כאן ברשימות לכנסת ואנחנו יודעים שיש מפלגות שאסור שתהיינה בהם נשים. וזה באמת על המנעד של כל העבודה הרבה שלפנינו.

בתי הדין, אני לא אחזור על הדברים, אפילו הסכמי קדם נישואים שעמלו עליהם ועומלים עליהם למעלה מ-20 שנה לא מוכרים על ידי בתי הדין. יש לנו מחקרים שהסכמי קדם נישואים מקלים בקרב זוגות שכן חתמו. אז כן אנחנו הולכות אחורה בהרבה מובנים והוועדה החשובה הזאת, אנחנו חייבים לראות איך גם אנחנו כאן שותפים לה. ואני מסכימה לדברים שנאמרו כי לא אחת אפילו את הדוח הזה אנחנו לא מכירים אותו ככלי עבודה פה בכנסת וחבל. ורק שיתוף פעולה נוכח המציאות הזאת שהולכת אחורה ולא מתקדמת קדימה יוכל באמת לתקן ובטח ובטח מולכם במשרד המשפטים - אין לנו דרך אחרת, רק לעבוד יחד על דיונים, ועדות חוץ כמו דוגמת הוועדה הזאת.

יש פה אנומליה לא ברורה, כשאני יושבת במועצת אירופה ואני מדברת על מה עושים פה בארץ אנחנו מתקדמים בהשוואה לכל מדינות אירופה, אני אומרת לכם, אפשר לומר שבחקיקה אנחנו אחת המדינות המובילות, שאני רואה מה קורה באיטליה ובצרפת ואני שומעת דיווחים של המקבילות שלי, אנחנו הרבה קדימה - - -

עליזה, כדאי להתמקד, אנחנו בחקיקה בנושאים מסויימים מתקדמים, בנושאים אחרים לא.

אם ניקח את המעמד האישי הצידה אנחנו בהרבה מהנושאים מתקדמים. מצד שני, אנחנו יודעים מה קורה עם אכיפה ומה קורה עם מודעות, אחת הבעיות הקשות בישראל, שנשים בכלל לא מודעות לזכויות שלהן, ומה קורה עם העבודה המשותפת אז באמת תודה גברתי.

תודה. עורכת דין סוהיר אסעד, ארגון עדאלה, שאני מבינה שגם הגשתם דוח.

נכון. אז ארגון עדאלה הגיש דוח ב-2016 והשתתף גם בדוח של הקואליצייה של נשים פלשתיניות שמגישות ל-CEDAW. אני כן רוצה להדגיש עוד פעם את הנקודה של הסטטיסטיקה שהעלתה גברת נבילה אספניולי. אני כן חושבת שהמדינה בדוח שלה ובמיוחד בנספח של הסטטיסטיקה מנסה להציג סטטיסטיקה שהיא סלקטיבית, שהיא חלקית ושלא משקפת את מצבן של הנשים ובמיוחד נשים פלשתיניות, ואני אתן כמה דוגמאות: למרות שהיום ניתנה סטטיסטיקה ביחס לתעסוקת נשים פלשתיניות בשירות הציבורי במשרד המשפטים אך בסטטיסטיקה שניתנה לוועדה למשל ניתן נתון כללי על תעסוקת נשים במשרד המשפטים לדוגמה.

ואז נאמר, כפי שאמרה גברת נבילה אספניולי, שחצי מהערבים בתוך השירות הציבורי הן נשים. ולא נאמר בעצם שבשנת 2014 8% או 9% ערבים היו בשירות הציבורי למרות שהיעד הממשלתי לשנת 2012 היה 10%. אז ב-2014 היו רק 9% ערבים, זה לא הוצג בסטטיסטיקה. וכשבאים היום ומתגאים בסטטיסטיקה של משרד המשפטים בשנת 2018, 11% זה לא כל כך מרשים אם לקחת בחשבון שעברו כבר שש שנים מאז היעד הממשלתי הקודם ב-2012. אז כן צריך גם לציין מה עשה משרד המשפטים עד כה, כמה נשים ערביות יש בסגל הבכיר ומה עם המשרדים הממשלתיים האחרים - - -

סוהיר, אני חושבת שזה נכון כל השאלות שלך, אבל כדאי גם לשאול למה לא הוצג למשל את אחוז הנשים במשרד החקלאות, במשרד התחבורה, במשרדים האחרים, איפה שאפילו את הסטטיסטיקה הזו אנחנו לא מגיעות לשם.

אז זה בדיוק מה שרציתי להגיד, שבחלק של הסטטיסטיקה שהתייחס בכלל לשירות הציבורי הנשים הערביות לא מופיעות שם בכלל, זה לא הוצג.

זה 2% מכלל העובדים בשירות המדינה.

כן, וסטטיסטיקה אחרת למשל נשירה מבתי ספר, לא הייתה סטטיסטיקה לנערות בדואיות למרות ששם זה האחוזים הכי גבוהים של נשירה מבתי ספר. ואפשר לדבר עוד ועוד על סטטיסטיקה שהיא חלקית, סלקטיבית ואין בה פילוח מגדרי ולאומי. כשמציגים סטטיסטיקה שהיא מגדרית או לאומית בלבד אז זה לא יכול לשקף את המצב של הנשים וזה חלק מהחובה של המדינה. בנוסף להשתתפותנו בדוחות הצל בדצמבר 2017 אנחנו שלחנו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד המשפטים וביקשנו בארגון עדאלה לתת לנו אינפורמציה לגבי איך מתכננים המשרדים הממשלתיים לא רק לשלוח את ההמלצות למשרדים אבל באופן קונקרטי מהי תכנית הפעולה, מה אמות המידה למדידת ההתקדמות בנוגע להמלצות.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו היום. דובר על חקיקה אז צריך לשאול את עצמנו מהי חקיקה התורמת לזכויות נשים. אם אני רוצה למדוד חקיקה מסויימת ולהגיד, אוקיי מצב החקיקה בנוגע לזכויות נשים היא מצויינת, אז לא, צריך לשים לב שנשים הן גם מגינות זכויות אדם, שהוועדה ציינה באופן ברור שישנם שני חוקים שפוגעים במגינות זכויות אדם בישראל, חוק החרם וחוק הנכבה וחוקים אחרים שהמדינה - - -

מה עם חוק העמותות.

וחוק העמותות וחוקים אחרים והגבלות על פעילויות של מגינות זכויות אדם וארגוני זכויות אדם ונשים.

הדבר השני, אם אתם רוצים לדבר על חקיקה מפלה נגד נשים אז כן לדבר על חוק מניעת כניסה לישראל שהוא חוק מניעת איחוד משפחות שכן פוגע בשוויון, בכבוד ובחיי המשפחה של נשים פלשתיניות, גם פה בישראל, גם נשים פלשתיניות בגדה המערבית. ודרך אגב, לשמוע פה בוועדה שככה הרתיעה מלבד על נשים פלשתיניות, אני לא מופתעת בטח, אבל אחד הדברים הבסיסיים בשביל למדוד שוויון של נשים זה ללכת ולמדוד שוויון של אוכלוסיות שהן הכי מושפעות מהאפליה לא רק על רקע מגדרי אלא על רקע לאומי.

בסוף, התעסוקה, חינוך, בריאות, דיור, ישנן המלצות על נשים ונערות בדואיות. כשהממשלה תבוא ותגיד, יש לנו את התכנית הכלכלית לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב, אבל הוועדה אמרה באופן מאוד מפורש שהתכנית הזאת מלווה ו - - - אורבניזציה כפויה, גירוש, עקירה, הריסת בתים. אז איך המדינה מתמודדת עם כך שהתכנית הכלכלית שהציגה בעצם בקשר לזכויות נשים בדואיות בכל התחומים האלה היא בעצם גם פוגעת באופן - - -

תודה סוהיר. אני חייבת להגיד שהוועדה פה, הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ישראל, קיימה חמשה דיונים בעניין התכנית הקודמת הכלכלית לערבים הבדואים בנגב ועל התכנית החדשה שאמורה הייתה להתחיל ב-2017 והיא עדיין לא אושרה, כבר שנה וחצי. בתכנית הקודמת היו יעדים ברורים לשיפור תעסוקת נשים ערביות בדואיות שהגיע היעד ל-41%. כאשר היום, אחרי שש שנים, הגיע ל-24%, כלומר כשלון מוחלט של התכנית - - -

את מטעה בנתונים שאת נותנת. 41% זה שיעור תעסוקת נשים ערביות שנקבע לשנת 2020 ולא רק לנשים בדואיות - - -

אני מבקשת קודם כל לסגת מהקביעה הזאת שאני מטעה. אני אף פעם לא מטעה, אני מביאה את הדברים על דיוקם. חמשה דיונים, תאמיני לי, את יודעת את זה טוב מאוד, 41% הייתה המטרה הכללית של תעסוקת נשים ערביות ובתכנית החומש הקודמת - - -

לשנת 2020.

אני מתפלאה - - - אנחנו לא הפכנו עכשיו את התפקידים שאת שואלת אותי שאלות. אני אומרת מה שאני אומרת ותלכו תבדקו. הייתה 41, היום קיימת על ה-24% ובתכנית החומש החדשה לא נקבע יעד ולא הוכנס היעד של עידוד תעסוקת נשים ועסקנו בזה חמש ישיבות כדי להכניס את זה בהחלטת הממשלה ולקבוע תכנית ברורה. רק סיכמתי את זה בשבוע שעבר, עדיין זוכרת את הסיכומים.

אני חושבת שהעניין להציג את זה, יש בעניין של דרך ההצגה יש חשיבות. האם אנחנו מתייחסים לדוח לאו"ם ככלי שמשקף את המציאות כדי שנבין אותה יותר ונשפר אותה או האם מתייחסים לזה כחלק מה-PR של המדינה בחו"ל ואז לא צריך לחשוף בעיות פנימיות. להחליט באיזה כיוון אנחנו הולכים ישנה המון. כי אם אנחנו מפחדים כל הזמן מלחשוף את נקודות החולשה אנחנו לא נתקדם לשום מקום. אני חושבת שצריך להציג את המצב על התמונה האמיתית שלו.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור למרכז הרפורמי. ריקי שפירא מהמרכז הרפורמי.

תודה רבה על הישיבה ועל ההזדמנות לדבר ואני גם רוצה להודות לפרופ' רות הלפרין קדרי שבאמת עודדה אותנו להגיש את דוח הצללים. אנחנו התייחסנו בדוח הצללים לתופעות שטיפלנו בהן של הדרת נשים מהמרחב הציבורי לתופעות של שלטי צניעות. אנחנו כמובן טיפלנו במקרה של בית שמש אבל אנחנו מכירים תופעות רבות מערים נוספות על כך שאין בעצם טיפול נאות בתופעה שבה נשים למעשה מודרות ממש מהמרחב הציבורי. וגם על הדרת נשים בבתי עלמין, נשים שלא יכולות להספיד בבתי עלמין, נשים שלא יכולות ליטול חלק מלא בליווי קרוביהן.

גם התייחסנו לתופעה של הדרת נשים באקדמיה, על הגברת התופעה של לימוד בהפרדה של נשים וגברים, גם לתארים שניים. ואנחנו באמת ראינו תוצאה של זה בהמלצות הוועדה, הוועדה התייחסה לכך שזו תופעה לא רצויה שצריך לעקוב אחריה ובהחלט ראינו - - -

לא רק לעקוב אחריה. הוועדה המליצה לבטל אותה ולהגביל אותה.

אני חושבת שהיא התייחסה להגבלה, אני לא בטוחה שהיא התייחסה לביטול, אבל אנחנו בהחלט - - -

וגם את זה בחרה לדחיפות עליונה - - -

נכון, וזה גם היה נושא שהפך להיות בדחיפות עליונה שגם אני רוצה לציין שאנחנו רואים את הנושא הזה כנושא שצריך לקבל דחיפות עליונה. התופעה שבה בשנים האחרונות יש מסלולים רבים ונוספים בהפרדה, אני חושבת שגם המל"ג מודעת לזה שמוסדות אקדמיים רבים פשוט עושים ככל רצונם שיש תכניות בתואר שני שנלמדות בהפרדה ואין שום אכיפה בעניין הזה, למרות שגם אנחנו הגשנו תלונות בנושא הזה והדבר לא נעשה ואני חושבת שזו באמת דוגמה מאוד חשובה שהצלחנו להביא את הנושא הזה בפני הוועדה והוועדה נתנה לזה דחיפות.

נושאים נוספים שאנחנו העלינו זה גם את הנושא של הפרדה, היה לנו מקרה של הפרדה בטיסות של אל על, וזה גם נושא שאנחנו יודעים שממשיך, נשים שנדרשות לעבור בשל היותן נשים. ואני חייבת לציין שהייתה הרמת גבה מקרב הרבה מאוד אנשים שחשבו מה הבעיה, בסך הכל ביקשו מאישה לעבור, אז מה קרה. ואנחנו כן הצלחנו להביא לפסיקה מפורשת של בית משפט, שלום אמנם, אבל זו בהחלט קביעה שאמרה שהדבר הזה הוא בניגוד לחוק איסור אפליה, שחברת אל על התחייבה לפעול בנושא ולהטמיע נהלים. דרך אגב, בהזדמנות הזאת אני אגיד שאנחנו עד היום לא קיבלנו את התגובה של אל על שאכן היא עושה את זה וזה גם נושא למעקב שצריך להעלות.

נושא נוסף שאנחנו מאוד מוטרדות ממנו בימים האחרונים - - -

אי אפשר עכשיו לדחוף את הנושאים ב-ongoing. אני אשמח תמיד לקיים דיונים ואת יודעת את זה אבל אנחנו נרצה להתמקד.

אני אסתפק בזה. בשמחה.

אני רוצה רק להקריא מההמלצות של הוועדה, שתראו שאני לא מטעה אלא מדייקת: "הוועדה ממליצה כי המדינה החברה תבער את ההפרדה בכל התחומים לרבות במרחב הציבורי, אוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה".

מעולה, אנחנו מאוד גאות בזה.

הן היו מאוד החלטיות, הוועדה מאוד דייקה בנושא הזה, לא רק ביקשה להגביל אלא הלכה צעד יותר קדימה ואמרה לבער.

עורכת דין מרים כבהא, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ואת היית חלק מהמשלחת של המדינה.

זו הזדמנות קצת לספר על מה שהיה שם ובאמת היה מעמד מרגש. מרגש לא תמיד בחלק החיובי, גם היו קטעים שליליים של מקרים, מולנו מראה של כל הדברים שאנחנו מתעסקים בה, היו דברים שאנחנו היינו מעולים בהם והיו דברים שלא היה נעים לשמוע ולהשאל על כך. אנחנו בנציבות השוויון ניסינו באמת להביא את התמונה איך שהיא, ציינו גם את התוצאות של מדד הגיוון, גם את הפערי שכר המגדריים שגילינו ואת תכניות העבודה שאנחנו מתכוונים לעשות.

אבל אני בהחלט מסכימה איתך שדוח כזה שאם אין לו מעקב ולא יוצרים את המנגנון הזה שמאפשר מעקב אחרי היישום של כל ההמלצות זה יישאר דוח ללא שום תמורה. ואנחנו במשרד שלנו, במשרד העבודה ובנציבות, לוקחים את כל הסעיפים שהמתייחסים אלינו, אנחנו נוודא שהם יבוצעו, ואני מקווה שבארבע שנים הבאות באמת יהיה לנו מה לעדכן באופן יותר טוב.

אבל אני מזמינה את הוועדה שוב להיות חלק מהדוח הזה. אני חושבת שגם משרד המשפטים, אני חושבת שזה מאוד חשוב שאתם תהיו המתכלל שבודק, חלק מהמנגנון שבודק את התקדמות ההמלצות ובאמת מה נעשה על זה ולא לחכות ארבע שנים ואז לבדוק את עצמנו שוב.

תודה רבה עורכת דין מרים. אני חושבת שכדאי מאוד לקחת את המלצות הוועדה שהתייחסו לתחומי העשייה של הנציבות ולהכניס אותם ולעגן אותם בתכנית של הנציבות כדי שככה יתאפשר באמת לקדם את הנושאים.

עורכת דין ענת טהון אשכנזי.

תודה ותודה על הדיון. כמה הערות קצרות בהתאם לבקשתך. ראשית אנחנו עמותת אית"ך מעכי שהובילה את התכנית פעולה ליישום 1325 ועמדה מאחורי גם קידום החלטת הממשלה בנושא מוטרדות מהברכה של הוועדה ביחס לתכנית הפעולה כי כיום אין תכנית פעולה ביישום 1325. בעצם אנחנו מוטרדות משני דברים: אחד ממנגנון הדיווח שמאפשר לטעות שכזאת, ואני חושבת שבהקשר הזה כצופה פני עתיד, יכול להיות שיש אפשרות לראות את הדיווח לפני שהוא - - -

אם למשל היו מערבים את הוועדה היינו עולים על הטעות.

אז אני חושבת שזה מאוד חשוב, אני מבינה את לחץ הזמנים, אבל אם אפשר היה לראות באיזשהי צורה את הדיווח עוד לפני שמוגש אפשר היה לראות - - -

אני רק אחדד שבשאר הוועדות יש לנו פורמט שבו אנחנו מעבירים את טיוטת הדוח להערות של ארגוני זכויות אדם. אבל בשאר הוועדות הלוחות זמנים הם קצת שונים, כאן היה לנו חצי שנה להגיש את הדוח וגם ככה לא עמדנו בזה- - -

אבל זו לא הטעות הראשונה ולא היחידה, העניין של הניתוח המגדרי של ספרי הלימוד שבחברה הערבית - - -

- - - התקיים על זה כאן דיון ובדיון שהתקבל כאן, זה לא התקבל על ידי הוועדה, אבל בדיון שהתקיים כאן בנושא של הטיות מגדריות בספרי לימוד בערבית בפירוש אמרו החוקרים שהם לא מצאו, למעט חריגים, הטיות חזקות, וזה נאמר כאן בדיון פה.

טוב. אבל היו המלצות נוספות בעניין הזה - - -

אני רק אשמח להשלים את דבריי. זה להבא בהקשר של הליך הדיווח אבל גם מהותית מאוד חשוב לנו שיהיה ברור ומובן שהיום החלטה 23331 מורכבת ממספר סעיפים, אחד מהם הוא תכנית הקמת צוות לתכנון תכנית פעולה ליישום 1325. כיום אין תכנית, מאוד חשוב להבהיר את זה למשרדים השונים. אני חושבת שזה גם כלי משמעותי ליישום המסקנות וליישום ההמלצות של הוועדה, ולכן מאוד חשוב, זאת אומרת זה גם בעיקר צופה פני עתיד. אנחנו מציעות גם בהקשר של דיווח המשך להשתמש לא רק, כפי שפרופ' רות הלפרין קדרי ציינה לגבי דוח הביניים, אלא גם בדיווח לגבי ה-SDGs שככל שאני יודעת מדינת ישראל אמורה להגיש דוח וולנטרי ב-2019, אנחנו מציעות שתהיה אפשרות גם להתייחס להיבטים ולהמלצות של CEDAW לרבות 1325 ושוב להשתמש במידע - - - ברור שזה שני דברים.

ודבר אחרון שאני רוצה לציין מכוון שארגון נבחרות לא נמצא פה ואנחנו כאית"ך מעכי יחד עם מרכז רקמן ועוד ארגונים בעצם בהליך משפטי ביחס לתקנוני המפלגות החרדיות שזה משהו שאנחנו מאוד מאוד מקוות שכפי שההמלצות הורו גם, לשים את זה בסדר עדיפויות מאוד גבוה. ובהקשר הזה גם משרד המשפטים יכול להיות לנו - - -

אנחנו נמשיך לקוות. תודה.

עורכת דין אלחאן נחאס דאוד, מכיאן, בבקשה.

אני רק אנצל את ההזדמנות לשאול שאלת הבהרה, הייתי רוצה לשאול את עורכת דין פלמור, ב- CEDAW משרד המשפטים הצהיר שהוא שוקל לצמצם את ההסתייגות לסעיף 16. רציתי לדעת מה סוג הצמצום הזה ועד כמה הצמצום הזה תקף. ודבר שני, יש רושם שאנחנו מתייחסים לסעיף 16, לעניין השוויון, רק לבתי משפט אזרחיים וענייני משפחה ואנחנו מתעלמים מבתי דין דתיים ומאפליית נשים בנישואים וגירושים על אף שהסעיף מתייחס לכל הנושא של שוויון ולא תוחם את זה רק בבתי דין אזרחיים. האם יהיו פעולות כלשהן או פניות או התערבות כלשהי מול בתי דין דתיים בעניין הזה.

עורכת דין מרים זלקינד, שדולת הנשים.

יש לי רק שתי הערות בנוגע לשני נושאים שהשדולה עוסקת בהם. אני קצת מצטערת שמנכ"לית משרד המשפטים לא כאן כדי לשמוע, אני מקווה שדבריי יועברו אליה. הפסקה והפרק שעוסק בנושא של הדרת נשים עולה בקנה אחד עם מגמות מאוד מטרידות שאנחנו בשדולה רואות. ביום ראשון יש בבית הדין בעבודה בירושלים דיון על נושא של תכנית של המדינה, תכנית דגל של צוערים בשירות המדינה שבה יש הפרדה בין גברים לנשים. אנחנו קודם כל מזמינות את כולם להגיע כי זה מאוד מאוד חשוב להביע תמיכה. אבל זה מראה שהמדינה בניגוד למה שנאמר על ידי הוועדה לא עושה מספיק כדי למגר הדרת נשים, ולא דיי בכך, גם מנרמלת את התופעות האלה בתוכה וזה דבר שחייבים חייבים להאבק בו בכל הכוח.

אני גם רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שבנושא של הדרת נשים ועדת ה- CEDAW אמרה שיש לדווח תוך שנתיים ולא תוך ארבע שנים, כך שאפשר לראות את החשיבות העצומה שהיא מייחסת לזה. אני חושבת שגם ראוי שכל המשרדים ייאמצו את ההמלצות של הדוח למניעת הדרת נשים. אנחנו יודעות שמשרד הפנים עוד לא אימץ את ההמלצות האלה, יש משרדים נוספים שלא אימצו, זה לא מאבק ראוי בתופעה.

ולנושא תעסוקה, שוב, פרק שלם של הוועדה, ועדת ה-CEDAW, שעוסק בתעסוקת נשים ובאפליה בתעסוקה. אנחנו בשדולה יש לנו קו ייעודי לנשים חרדיות ואנחנו רואות שרוב התכניות שהמדינה עושה לתעסוקת חרדים זה תכניות לגברים ולא תכניות לנשים. כאשר נשים מתמודדות עם בעיות מאוד קשות בתעסוקה, אנחנו יודעות ששכר ממוצע של אישה חרדית זה משהו כמו 5,500 שקלים כשאישה שאינה חרדית מרוויחה 8000 שקלים. ולכן צריך לתת על זה את הדעת מבחינת המדינה ולפתוח תכניות לא רק לגברים. גם יש בעיות הרבה יותר אקוטיות שנשים חרדיות מתמודדות איתן שזה אפילו לא שוויון אלא זכויות קוגנטיות. אז אלה שתי הנקודות. תודה רבה.

תודה. גברת חיה מנשים עושות שלום, בבקשה גברתי.

אני גם רציתי להתחיל בזה שהוועדה מברכת על החלטת הממשלה 23331 שמטרתה ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1325, ורציתי לשאול מה נעשה למימוש, האם התכנית למימוש אכן מתבצעת אבל אני מבינה שהתשובות פה הותנו. אז אני באמת לא אכביר מילים רק אומר שאנחנו בנשים עושות שלום רוצות להביע את מחאתנו הנמרצת על העניין הזה ובאמת לשאול מתי היישום של ההחלטות האלה ייצא לפועל, מה התכניות, משהו נעשה כבר, יש איזה צעדים אופרטיביים שאפשר לדווח עליהם, איפה היישום של הדברים האלה.

אני חושבת שזאת שאלה שהייתה צריכה להשאל בשבוע שעבר כאשר דיברנו על 1325 ואני חושבת שמי שאחראי, לצערי הרב, על היישום, לא נמצאת פה. גם בדיון שהתקיים עם מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה העלינו את הנושא הזה.

נאילה עוואד, נשים נגד אלימות, בבקשה.

אני מעלה שאלה כאישה פמניסטית פעילה כבר 20 שנה, 20 שנה אנחנו מגישות את הדוחות לאו"ם עם מדיניות מפלה, גזענית, ממסדית. האם ההמלצות של האו"ם יזיזו וישפיעו על המדיניות, במיוחד כשאנחנו כולנו יודעים, יש בישראל, מדיניות הממשלה מצפצפת על כל האו"ם ומה שקורה בעולם, עד כמה וכמה כשאנחנו מדברות על נשים בתוך המדינה.

תודה. רצית להתייחס, הילה?

ברשותך, גברתי, חשוב להגיד שהמדיניות הממשלתית לשילוב תעסוקת נשים היא אסטרטגיה, כמובן, היא אסטרטגיה של המדינה, אנחנו רואים את הפוטנציאל באוכלוסייה הזאת ופועלים באופן אקטיבי לשילוב שלה. רואים מגמה מאוד חיובית, חשוב להתייחס למגמה החיובית שקורית ב-10 שנים האחרונות, בעלייה בשיעורי תעסוקה. יש לנו יעד של 41% בשנת 2020, אנחנו כל הזמן מודדים את עצמנו. הרבה תקציבים הולכים לעניין של הפעלת תכניות אקטיביות, ברור שיש איפה להשתפר - - -

אבל את יודעת שאני יודעת את כל זה.

אבל זה חשוב לשים את זה על השולחן כי זו מדיניות אקטיבית ממשלתית.

אני חושבת שאין ועדה בכנסת הזו, ולא במשרד, שהתכנסה סביב הנושא וניתחה את הנושא של תעסוקת נשים ערביות כמו שעשתה הוועדה הזו - -

נכון, אמת.

- - ואני יודעת את פרטי הפרטים בנושא הזה, זה לא אומר שאני מאשרת ומקבלת את כל מה שמביאים לשולחן הזה, וזה לא אומר שאין לי ביקורת על התכניות ואתן יודעות את זה, ואני אמשיך להשמיע את זה. אני חושבת שאנחנו דנות היום בהמלצות של הוועדה לביעור כל סוגי האפליה ושם מצויין גם המלצות מאוד ברורות בנושא הזה אז בואו נעבור, אני לא אתחיל לצלול עכשיו בכל נושא באופן פרטני.

אני חושבת שגם, כן, לצערי הרב, הייתה התעלמות טוטאלית מכמה סוגיות שהוועדה כיוונה את המשלחת של המדינה לנושאים האלה ויש לה המלצות ברורות שעכשיו בדיון פה זה לא עלה ואני ארצה להמשיך לדון בזה. למשל, היו המלצות מאוד ברורות בעניין 1325 שהן לא רק ביחס לתכנית אלא ביחס לנושא של תפקיד הנשים בהבאת שלום ועידוד נשים להיות משולבות בזה, דבר שלא התייחסה אליו המדינה בדוח שלה כי אין פעילות כזו כנראה מצד המדינה אבל יש פעילות אחרת שקיימת בשטח.

היו המלצות מאוד ברורות בעניין הנשים הפלשתיניות בשטחים הפלשתיניים הכבושים, דבר שלא התייחסה אליו המדינה ובחרה להגיד שהיא לא אחראית על המצב שם. אבל הוועדה שמה המלצות מאוד ברורות וכנראה, אני אומרת לכם, לפי הניסיון שלי הקודם ימשיכו לשאול מה עשתה המדינה באחריות הזו ואני חושבת שלא התייחסנו לזה. ואי אפשר להתייחס ל-1325 בלי להתייחס גם להמלצות האלה.

אז אני חושבת שהדיון מחייב קודם כל, כנראה, להמשיך את הדיון הזה ולראות איך המדינה הולכת להתייחס להמלצות האלה. יש המלצות מאוד ברורות בעניין הדרת נשים, שלצערי הרב אני מאוד מודאגת מהנושא הזה כי אני רואה את המגמות שמתפתחות עכשיו, ועצם העובדה שמשרד הפנים לא מוכן להתייחס בהוראות מאוד ברורות לרשויות המקומיות בעניין הדרת נשים וכל מיני נושאים אחרים.

אני לא באה לפתור את הבעיות עכשיו, אבל אני אומרת לכם, ואני מסכמת בזה כי יש דיון שעוד מעט יתקיים פה בהשתתפות השר לביטחון פנים, אני קודם כל אומרת שמאוד חשוב - - - רצית להתייחס נכון?

קודם כל לגבי הנושא של הסטטיסטיקה זה מאבק תמידי שמתבצע ומחמיא לי שאתם חושבים שזה איזשהי מניפולציה אבל זה פשוט הרבה מאוד פעמים חוסר יכולת להשיג נתונים והשגת נתונים היא אתגר, זה יפה שאת אומרת - - -

אפרופו הטמעת חשיבה מגדרית, זה מה שצריך לעשות ללמ"ס במדינת ישראל.

לגבי נושא המעקב כאמור אז מעבר למנכ"לית שפנתה למנכ"לים של המשרדים השונים אנחנו גם נעשה צוות מעקב בתוך המשרד בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי לעבור על הדברים. בנוסף אנחנו התחלנו שיח פרטני עם גורמים שונים, ישבנו עם משרד החינוך ומשרד הבריאות עשה הרבה עבודה.

לגבי נושא צמצום ההסתייגות עשינו ישיבה ראשונה וזה בדיוק מתכתב עם מה ששאלת. זאת אומרת, אם זה היה רק בתי משפט לענייני משפחה זה היה פשוט. הבדיקה שאנחנו צריכים לעשות היא גם מול בתי הדין השרעיים, מול בתי הדין הדרוזיים, מול המצב בבתי הדין בעדות הנוצריות מכוון שאני צריכה לראות איפה זה נמצא. אני לא יכולה להגיד צמצום הסתייגות רק על בסיס מה אומר הדין הישראלי כי הוא לא הדין שחל על מעמד האישה, ולכן הבדיקה היא הרבה יותר מורכבת אבל היא חד משמעית התחילה ותעשה ואנחנו, כמו שאמרנו בפני הוועדה, הכוונה היא לצמצם את ההסתייגות לסעיף 16.

אוקיי. אני התחלתי בזה ואמרתי שבעיניי הדוח הזה אמור להיות אחד מהכלים המאוד משמעותיים גם למדינה וגם לארגוני החברה האזרחית, בלבדוק את מצבנו כנשים ואיפה אנחנו עומדים. אבל אם המדינה תרצה להתייחס לזה כאחד מכלי ה-PR כלפי חוץ אז אנחנו נהיה בבעיה, כי אז נדגיש, והמדינה תדגיש בדוח שלה רק את הפן החיובי ורק איפה התקדמנו ולא תהיה הצבעה מאוד ברורה על הבעייתיות שעדיין קיימת.

ואני אומרת לכם, אני קראתי את החומר, עיקר ההמלצות ועל זה אני באמת מברכת את העשייה המדהימה שהייתה בקרב ארגוני החברה האזרחית, רוב ההמלצות הסתמכו על המידע שהגיע מארגוני החברה האזרחית ועל זה אני מברכת אתכם כי אתם באמת הראיתם את הדאגה שלכם לצרכים ולזכויות של הנשים וכלל הנשים במדינת ישראל ובמיוחד לקבוצות הכי מופלות לרעה.

אחד מהנושאים החשובים שהדגישה הוועדה באו"ם זה שעדיין אין הגדרה ברורה במדינת ישראל לנושא של אפליית נשים. והמליצה שאולי הגיע הזמן שהמדינה תגדיר לעצמה, או דרך חקיקה, ובעיקר דרך חקיקה, ואני אקח את זה לתשומת לבי, של מה זה אפליית נשים ואיך מגדירים אפליית נשים. ואני חושבת שזה מאוד אמור להדליק מולנו מנורה אדומה שעד היום זה לא הוגדר ועדיין אין דיבורים מאוד ברורים בעניין שוויון וכאשר יש אז יש את ההסתייגויות בעניין של דיני אישות ובעניין של דת ומדינה.

עצם העובדה, כמובן אני אמרתי שאני מברכת את העבודה, מי שקורא את ההמלצות של הוועדה באו"ם לא יכול להתעלם מכמה נקודות מאוד חשובות שעלו. דבר ראשון, נכון, יש חקיקה שהולכת בהישגים מרשימים וחקיקה שהתקיימה, אבל צריך לשים לב, החקיקה הזאת התמקדה בנושאים שהם כאילו בקונצנזוס והם לא מעוררים שום בעיות פוליטיות. כל נושא דיני אישות, כל הנושא - - - מבחינה אחת התפארנו בזה שיש שופטת בבתי דין שרעיים, אני רוצה לראות את הדוח שהתפאר שיש רבנית שיושבת בבתי דין רבניים גם כן או שזה בלתי אפשרי.

אני רוצה לראות גם דוח של המדינה שמתייחס או התייחסות כלשהי לאחריות על מצבן, כן, של הנשים הפלשתיניות שעדיין נמצאות תחת הכיבוש. אם הולכים למסגרות בינלאומיות אז צריך לקחת את כל כלי המדידה שנמצאים והאמנות שנמצאות שם ולא להצמד רק לצד אחד איפה שנוח לנו. ואני חושבת שיש המלצות מאוד ברורות ואפשר לקרוא אותן.

מאוד מדאיג אותי שלא שותפנו בתהליך ואני חושבת שצריך לקבוע, ואני קובעת עכשיו, שבתהליך הבא הוועדה הזו אמורה להיות חלק מהתהליך של הכנת הדוח ולפחות לקרוא את הטיוטה ולהעיר עליה ואז אפשר למנוע הרבה מהטעויות שקרו בלי שאתם תשימו לב או אני לא אשתמש בדברים שנאמרו עליי שאני מטעה, אני לא רוצה להגיד שאתם מטעים. אבל אני חושבת שנפלו טעויות חמורות. פעם מישהו אמר, הוטענו והטעינו, ורק נבילה תבין אותי בזה, אז אני מקווה שלא תצטרכו להגיד הוטעינו והטעינו.

בעניין מנגנון יותר ברור, ואני שמחה שיש החלטה להקים צוות שיבחן את ההמלצות, אבל אני חושבת שהצוות הזה גם צריך לפתח מנגנון. ואני אדאג, אם נמשיך לשבת פה, ואני חושבת שזו צריכה להיות החלטה של הוועדה, פעם בשנה לעשות מן סקירה, לקחת איזשהן שתיים או שלוש המלצות ולבקש דיווח מה נעשה איתן, ואני חושבת שזה יהיה כלי בקרה מאוד חשוב.

אני מבקשת ממשרד המשפטים לדייק בנתונים בדוח הבא. אני חושבת שגם צריך לקחת את ההמלצה שמדברת על שיתופי פעולה עם החברה האזרחית ולשמוע מהחברה האזרחית. בעיניי מאוד חשובות ההמלצות שהתייחסו לנשים ערביות פלשתיניות אזרחיות מדינת ישראל, צריך לקחת אותן בכובד ראש, וצריך לראות איך מבצעים אותן.

אם מדברים על ביגמיה, אז להצמד, ואנחנו יודעים שעכשיו מכינים תכנית, אז אני מבקשת להצמד להמלצות שמדברות על ביעור - - - אני יודעת לאן הכיוון ואני חושבת שמחטיאים את המטרה בכיוון של התכנית בחלקיות מסויימת מהתכנית. התכנית, באופן כללי, כדאי להזכיר שהתופעה, הוחלט להקים ועדה כדי לבער, ובעיניי צריך לבער את התופעה אבל התופעה היא בירידה, זה מה שלא מגלים לציבור. התופעה היא בירידה.

אני חושבת שהמדינה קיבלה את המלצת מועצת זכויות אדם להקמת נציבות זכויות אדם מדינית. אני מאוד מקווה שבאמת נשמע בקרוב על תכנית להקמת הנציבות הזו כי זה דבר שמתחייב ואומר דרשני במצב הפוליטי הקיים. ככה לפחות היו בהמלצות, כנראה נמסר לוועדה באו"ם שהמדינה קיבלה את ההמלצה הזו אז אני מבקשת ליישם אותה, פשוט מאוד.

ההערות בעניין כל הנושא של החינוך ושינוי עמדות סטראוטיפים מקשר אותי לדיון שלא נגמר בעניין כישורי חיים. אני חושבת ששם יש המלצה מאוד ברורה שמשרד החינוך צריך לקחת אותה בחשבון. אני מבקשת באמת לקבל גם כן העתק, אם אתם מתכוונים לכוון לכל משרד כמו שאמרה עורכת דין אמי פלמור, לכל משרד, מה ההמלצות הנוגעות אליו ולבקש, אני מבקשת גם לקבל איזשהו לפחות דיווח האם יצאו ההודעות האלה, מתי יצאו, מה בדיוק, העתק מהדרישות שהתקיימו בתוך זה.

מכתבים כאלה כבר יצאו לכל זה, אני אעביר - - -

כבר יצאו אז אני מבקשת לדעת. ואני חושבת שהגיע הזמן שנקיים איזשהי פגישת עבודה לראות איך אתם מתכוונים להמשיך בהמלצות האלה. אני שמחתי ואני יודעת שמשרד המשפטים ומשרד החוץ דנים בעניין של קבלה או חתימה על אמנת איסטנבול, אני הגשתי שאילתא בנושא הזה, מחכה לתשובה. קיימנו דיון בוועדה אשמח לשמוע.

אני רק אציין שבמשרד הבריאות הוקמה ועדה ספציפית לנושא של שוויון מגדרי כי הייתה החלטה.

את האמת אני יודעת על הוועדה הזו והייתה פנייה של הוועדה שלי למשרד הבריאות שנענתה והוקמה ועדה. הוקמה עוד ועדה בעניין הטרדות מיניות בקרב מטפלים וגם הייתה פנייה להקמת ועדה בעניין גזענות שבאה בנושא לאחר הפרדה בין יולדות. ואני חייבת להגיד לכם, אם את כבר נמצאת פה, שההפרדה עדיין מתקיימת בהרבה בתי חולים ואני יכולה לתת עדות על כך, לא כיולדת.

תודה רבה לכולם ואני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.