ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 158

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ז בשבט התשע"ח (12 בפברואר 2018), שעה 11:00

רשות החדשנות - סקירת מנכ"ל הרשות, מר אהרון אהרון

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

איל בן ראובן

אהרון אהרון - מנכ"ל רשות החדשנות

אורי גבאי - סמנכ"ל חטיבת כלכלה ואסטרטגיה, רשות החדשנות

מיכל רייספלד - מנהלת שיווק ודוברות, רשות החדשנות

יראל אשרת - מנהל מערך החדשנות, רשות התקשוב הממשלתי

יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

רוית ורשה דור - מנהלת מוצר, בריאות דיגיטלית, משרד הבריאות

גד פרישמן - המדען הראשי, המשרד לבטחון פנים

אביטל עשת - תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

מיכל גלברט - אגף התקציבים, משרד האוצר

איציק ספיר - ראש המרכז למחקרי אנרגיה, אוניברסיטת אריאל

אהוד נוף - יו"ר לשכת המהנדסים, לשכת המהנדסים והאדריכלים

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכה"ס, התאחדות התעשיינים בישראל

מתן אברמוביץ - אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

איציק קרומבי - יו"ר, פורום ההיי-טק החרדי

איסר פאר - נשיא, חדשנות ופתוח בע"מ

רוני אלפסי - מנהלת ועדות ואחראית פרויקטי חינוך טכנולוגי, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

מריאנה וקסמן שלפק - מנהלת קשרי חינוך ואקדמיה, חברת אינטל

גלית לוי - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, אינטל

אלעד קובי - פיתוח עסקי, GKI גרופ

חן פלר - מנהל דיגיטל, GKI גרופ

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את GKI Group

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים

רשות החדשנות - סקירת מנכ"ל הרשות, מר אהרון אהרון

אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שני, כ"ז בשבט תשע"ח, 12.2.2018, על סדר יומנו רשות החדשנות, סקירת מנכ"ל הרשות, מר אהרון אהרון. עם מצגת נלווית כמובן.

צריך לציין שאנחנו קבענו את הישיבה הזו לפני כ-40 יום בערך, אבל לאור דיונים בכנסת עד הבוקר, כולל הבוקר, אז אנחנו דחינו את הישיבה. אנחנו לא ויתרנו עליה, יש ישיבות שכיוון שהן נדחו נדחו, אבל אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בישיבה הזו. אנחנו בכלל באופן כללי מלווים את הרשות לחדשנות מאז הורתה במתכונת הזו של חוק הרשות - - -

גם בכלל.

נכון, גם בכלל. ודאי. ועדת המדע, כל הנושא של המדענים במשרדים, אנחנו יודעים שיש הרבה עבודה בפנינו, ודאי המדען הראשי, אמנם החקיקה הייתה בוועדת כספים, אבל היינו מעורבים וודאי יושב ראש ועדת הכספים של היום, שהוא נקרא והוא הוביל את החקיקה, הוא היה יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה לפני כן, וכך הייתה המשכיות והרגשנו קשר מאוד חזק בהקמה. אנחנו חושבים שזה אחד הדברים הגדולים שנעשו ואנחנו גם נגיד את זה בלשון עתיד, שייעשו, הפעילות החשובה, שוודאי רואים אותה כבר עכשיו וגם נראה אותה בעתיד.

קודם כל צריך להגיד שעצם הקמת הרשות לחדשנות היא תפיסה חדשנית, במיוחד במדינת ישראל, בעצם אנחנו כבר חוזרים בחדשנות. לקחת דבר ולקחת רשות, לא מעט בעיות היו, כדי לראות איך אנחנו מובילים, ממשיכים להוביל, ממשיכים לשמור על המעמד שלנו, לתת את הכלים הדרושים, לתת את המשאבים הנכונים. לדעת, זה גם על מה, אבל לא פחות למי. יש כאן איזה ממד של בחירה, לקחת ממגוון הדברים. אין לי ספק שאין התחבטויות של מה צריך לעשות, יש מספיק דברים שמונחים על השולחן שלכם שאתם צריכים להחליט שאתם יותר ויותר, כמובן ששואבים ומכבדים דברים, אבל יש ברוך ה' במדינה הרבה אנשים שחושבים ומציגים ואתם גם יש לכם רעיונות, השאלה היא לקחת את כל המכלול הזה ולדעת לבחור בנקודות ובעדיפויות ובמשימות שאתם שמתם לעצמכם כדי לדעת איך אני גם עוזר מצד אחד למחקר ופיתוח, שזה הדבר המרכזי, איך אנחנו הופכים אותם לישימים, איך אנחנו משלבים בין המגזר הפרטי או דברים שבסופו של דבר המגזר הפרטי יצטרך לעשות אותם או יוזמות שלהם, איך אנחנו באמת מלווים אותם וממנפים אותם, כמובן בנושא המחקרי באופן כללי.

אתם בדברים האלה, שזו אחריות מאוד גדולה, זה העתיד, זה העתיד הכלכלי, המעמד שלנו, המיקום שלנו בכל הנושא של ההייטק והחידושים הטכנולוגיים והחדשנות שאנחנו ממקמים את עצמנו במקום חשוב מאוד, בהערכה מאוד גדולה. אי אפשר להבין באופן טבעי, המדינה הזאת, הקטנה הזאת, מדינת ישראל, מול מעצמות-על, איך אומרים? מדינות שאנחנו אצלם בכל המדינה כולה איזה כפר כמעט, לא יזכו לשום התעניינות, 6 מיליון מתוך מיליארד ורבע, מה זה אומר? אבל זה ככה באופן כללי לגבי המיקום שלנו. אז באמת אנחנו רואים את זה כהצלחה גדולה, ברוך ה', בסיעתא דשמיא, אבל אנחנו יודעים שאי אפשר לנוח על זרי הדפנה, צריך לפעול בעניין הזה, צריך כל הזמן לנוע, כדי להיות מהירים צריך כל הזמן לראות איפה אנחנו נמצאים.

הרשות לחדשנות, אפשר להגיד שהיא אמורה להיות המנוע, המתניע, של הרבה תהליכים כאלה וזה תפקיד מאוד חשוב ואנחנו רואים את האחריות ואנחנו מחזקים את ידיכם על מה שאתם עושים ואנחנו גם רואים חובה וזכות ללוות אתכם בעניין הזה ולכן גם הזמנתי אתכם להיות פה. הערך הכלכלי למשק, זה אחד הדברים, גם המשימות החשובות, בתוך כל הדברים תמיד רוצים לראות מה התרומה למשק, זה לא דברים שעושים רק באופן עצמאי, למצוא דברים טובים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו ממנפים את זה לצמיחה כלכלית למשהו יישומי בשטח.

על הדרך אני מניח, אנחנו נתחיל לשמוע את ההתייחסות שלך, מר אהרון, על איך אנחנו מצמצמים את הפערים. בכל זאת מדינה, כשאנחנו חושבים על כלכלה צריך לראות שכשהחדשנות מתקדמת איך אנחנו לא נותנים לחלק מאיתנו להיות מרחוק. אנחנו יודעים שהחלק הזה של חינוך, גם דגש על חינוך. אני משתף אתכם בהרבה דיונים שאנחנו עושים פה, שאנחנו יודעים פה שהחינוך לגיל הצעיר והשילוב ולדרבן ולתמרץ, אנחנו עושים בחלק הזה ולהגדיל את הכוח האנושי שיש לנו, כמו כן בכלל להגדיל את כוח האדם בהיי טק, זה לא לטובתנו שאנחנו שומעים שצריכים לייבא עובדים של הייטק, אנחנו לא חושבים שזה נכון, אנחנו צריכים את זה פה. באמת שיתוף הפעולה עם גופים שונים שנמצאים כאן סביב השולחן, אנחנו שומעים את זה.

אני פתחתי בדברים ממש על קצה המזלג ואחרי ההצגה שלך אנחנו נשאל שאלות, נשאל מה ההיקף התקציבי שלכם, מה מערכת היחסים שלנו עם אירופה בדברים האלה, שאנחנו חברים שם, הם גם תומכים במחקר ופיתוח וממנפים דברים. על זה ועוד אנחנו התכנסנו היום ואנחנו גם רוצים לברך אותך בהצלחה כמנכ"ל הרשות, שנה ו - - -

בדיוק שנה.

בכלל הרשות כבר הורידה את ה-ל', היא כבר לא ל', אבל היא צעירה מאוד, אנחנו מדברים על שנתיים בקושי שהיא כבר ככה, החוק אולי שנתיים וחצי, אבל אופן היישום, ההתחלה, זה בקושי שנתיים ואתה נמצא שנה. אנחנו בשלבי התחלה, אבל יש לכם ודאי מה להגיד ואנחנו סקרנים לשמוע בעניין הזה. בבקשה.

אחרי זה מי שיבקש להעיר, להוסיף דברים, מנהלת הוועדה, ענת, נמצאת פה, אז בצורה מסודרת, שם ותפקיד שאנחנו נוכל לאפשר לכם גם שאלה או רשות דיבור, תובנה כזו או אחרת או הסתכלות על דברים. בבקשה.

קודם כל תודה רבה על ההזמנה. אני אתן קצת רקע על עצמי כי אני חושב שזה גם די חשוב. אם אנחנו מסתכלים על מערכת החדשנות בישראל אני חושב שנגעתי בכל נקודה במערכת החדשנות וכשאגע בתיאור של מערכת החדשנות אני אגיד גם את הקריירה שלי באותם מקומות.

(מצגת). למעשה אנחנו הוקמנו ב-2015, באוגוסט 2015 הייתה החקיקה, אבל בעצם התחלנו לעבוד מינואר 2017, כלומר אני הצטרפתי בערך חודש לאחר תחילת העבודה. אם אני מסתכל על מערכת החדשנות הישראלית, בואו נתאר קודם כל את ההישגים שלה, כי אני חושב שהם מאוד משמעותיים. זה כמה שקפים ראשונים שיתארו את התפקידים של המערכת הזו.

הדבר הראשון שבולט לעין זה ההשקעה במו"פ אזרחי כחלק מהתוצר הלאומי הגולמי. אז אנחנו יושבים ב-4.3% כאשר אנחנו מסתכלים על קוריאה, שהיא המדינה הקרובה ביותר אלינו, שהיא יושבת בערך על אותו סדר גודל, אבל לעומת זאת הממוצע של ה-OECD הוא 2.4%. כשאנחנו מסתכלים על ההפרשים האלה אין הרבה מקומות שבהם אנחנו כל כך בולטים ביחס לממוצע של ה-OECD. זה בהחלט דבר שאני חושב שהוא נותן גאווה. אנחנו מדינה ראשונה בעולם מבחינת ההשקעה במו"פ אזרחי מסך כל התוצר הלאומי הגולמי.

עוד דבר אחד שאנחנו מאוד מצטיינים בו זה ההשקעה של הון סיכון כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי. ההשקעה בישראל היא הגדולה ביותר בכל מדינות העולם בהון סיכון, עוד פעם, כמובן ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. ארצות הברית היא הרבה מאחורינו. אם אני מסתכל על סיכום 2017, שכבר יש לנו את הסיכומים האלה, אז אני חושב שכדאי להציג אותם, הם היו עוד פעם שנת שיא להייטק הישראלי. סך הכול האקזיטים הם 24 ביליון דולר, אבל השאלה איך סופרים את מוביליי, זו שאלה מרכזית. בוא נניח שלא סופרים לחלוטין את מוביליי אז זה בערך 9 ביליון דולר, שזה כמעט כפול משנה קודמת. כלומר גם ללא מוביליי זה כמעט כפול משנה קודמת והערך הכלכלי שנוצר כתוצאה מזה הוא עצום למשק.

הדבר השני שהוא פרמטר מאוד חשוב זו אותה השקעת קרנות הון סיכון. עוד פעם, 5.2 ביליון דולר, או 5.2 מיליארד דולר. כמו שאמרתי, זה המקום הראשון בעולם, אבל אנחנו רואים שגם במונחים אבסולוטיים אנחנו נמצאים במקום טוב ביחס לכל רובריקה אחרת שאנחנו מכירים, או מקום שבו יש הייטק שאנחנו מכירים.

סך כל חברות ההזנק שנוצרו בשנת 2016. ב-2017 המספר הוא דומה, כתוב 600 חברות נטו. מה זה חברות נטו? זה בעצם אם אנחנו מסתכלים כמה חברות נוצרו לעומת כמה חברות נסגרו. הרי חברות הזנק מטבע הדברים גם נסגרות, חלק גדול מהן, וכאן מדובר על יצירה של בערך 1,400 חברות בשנת 2017 עם סגירה של כ-800 חברות, לכן נטו של 600 חברות, זה אומר שהאווירה היזמית בישראל היא מאוד מאוד פעילה ויש לה חיות משל עצמה, שתיכף אני אגע במה זה נותן למשק.

סך הכול עסקאות שנתיות שנעשו, ממומנות על ידי קרנות הון סיכון זה בערך 620 עסקאות, כולל אקזיטים למיניהם.

הדיווחים מגיעים אליכם על כל העסקאות? אתם אוספים?

הם לא מגיעים אלינו ישירות, אנחנו אוספים אותם. מבחינת מעורבות גדולה של חברות רב לאומיות בישראל, אנחנו רואים שבעצם כמעט כל חברה שאנחנו מכירים, יש לה נוכחות בישראל, נוכחות של מחקר ופיתוח. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות, אנחנו רואים זרימה של חברות שבעבר לא היו בישראל, כמו חברות יפניות וחברות סיניות וחברות גם הודיות. אז אנחנו רואים זרימה מהמזרח לכיוון ישראל.

אם אנחנו מסתכלים על סך הכול הפעילות של חברות בינלאומיות בישראל, כ-50% מהמו"פ האזרחי מבוצע על ידי החברות הבינלאומית.

זה כולל חברות תרופות?

גם בתרופות.

אני לא רואה כאן.

יש את מרק, נוברטיס, אבל לא כתבנו את כל החברות כמובן.

אבל אתה כולל גם את ה - - -

כן. יש 380 חברות בינלאומיות שפעילות בישראל, כמובן לא כתבנו את כולן. מיטרוניקס היא גם חברה שבאזור הזה של ציוד רפואי וכו'.

מבחינת התרומה של החברות האלה, הייתי אומר שני דברים מאוד חשובים. האחד, מרבית החברות הן חברות שהסניף הישראלי שלהן הוא מאוד מתקדם ביחס לחברת האם וזה אומר שהם עובדים בחזית הטכנולוגיה העולמית. וזה דבר שהוא באמת יוצא מן הכלל, זה צד אחד. הצד השני, הניהול של החברות האלה הוא בדרך כלל מאוד מסודר, מאוד מאורגן וכו', אותם מנהלים שיוצאים מאותן חברות הם מנהלים שהם באמת בעלי שיעור קומה שיכולים להשפיע על המשק. שתי התופעות האלה, שבהם המנהלים יוצאים והטכנולוגיה איכשהו זולגת לשוק המקומי, עוזרות לשוק המקומי.

החיסרון של החברות הבינלאומיות, שחלקן הגדול, לא כולן, אבל חלקן הגדול הן מו"פ בלבד. מה הכוונה? שעל כל אדם שיש במו"פ יש כמה אנשים שאינם מו"פ. אז יש חברות מצוינות, כמו אינטל, שאני רואה פה, שבאינטל יש גם ייצור וחלק גדול מהעובדים עובדים סביב הייצור, אבל יש גם תהליכים של שיווק מכירות ותמיכה טכנית. אז אני מניח שעל כל עובד מו"פ באינטל יש שניים או שלושה עובדים שהם לא מו"פ וזה בסך הכול נותן לנו איזה שהיא תמונה של חברה שלמה. לעומת זאת אם אני מסתכל על גוגל ועל אפל ועל פייסבוק, זה החברות שאני בא מהן, אז בעיקר זה מו"פ. זאת אומרת על כל עובד מו"פ אולי נמצא איזה חצי עובד שהוא לא מו"פ. מבחינת התועלת למשק, התועלת מוגבלת יחסית, להוציא את שני היתרונות שאמרתי קודם.

מסיבות של עלות כוח אדם?

לא, מבחינת מיסוי בישראל, אז המיסוי הוא המיסוי של העובדים עצמם פלוס הקוסט פלוס, כלומר הפלוס בתוך הקוסט.

יש מדינות שנותנים להם אפשרות ל - - -

נכון, אז אחת המטרות שלנו, שאני אגע בה בהמשך, זה איך באמת לשדרג את שרשרת הערך של החברות הבינלאומיות ושל החברות הישראליות.

מבחינת סך הכול ההשפעה על המשק הישראלי ולהייטק באמת יש השפעה עצומה על המשק, אז בסך הכול עובדים בהייטק 8.3% מסך כל כוח העבודה במשק. בתרגום למספרים של אנשים זה כ-270,000 עובדים. הם מייצרים 12% מהתוצר הלאומי הגולמי, זה אומר בעצם שהפרודוקטיביות היא מאוד גבוהה, הפריון מאוד גבוה, ה-8.3% מייצר בערך 12.5%-12%, ומבחינת היצוא, סך הכול היצוא, 43%, בא מההייטק, מסך כל היצוא, שזה גם דבר מדהים, כי זה אותם 8.3% שמייצאים בעצם 43% מסך כל היצוא של מדינת ישראל.

המספרים האלה הם מספרים באמת פנטסטיים ועכשיו השאלה זה מה הופך את ישראל לכל כך מוצלחת, איפה ה - - - איפה הדבר שבאמת גורם למשק הישראלי לבלוט בצורה מאוד משמעותית ביחס כמעט לכל מדינות העולם. אז פה אני אתאר גם את הקריירה שלי תוך כדי הליכה על הפילרים האלה, על הנקודות האלה.

אז דבר ראשון זה צבא. הצבא, אני חושב שהוא תורם שני דברים משמעותיים. האחד זה בעיות גדולות שאנחנו מתמודדים איתן באזור הצבא והן בעיות חשובות בחזית הטכנולוגיה. אז זה דבר ראשון. ושתיים, אנשים מאוד מיומנים, שרוכשים את המיומנות הטכנית שלהם בצבא עצמו. אני הייתי ב-8200, אחת היחידות היותר ססגוניות של צה"ל, מוכרת היום, בתקופתי היא לא הייתה כל כך מוכרת, אבל היום היא מוכרת.

אקדמיה. האקדמיה בישראל היא אקדמיה מצוינת. יש את האוניברסיטאות המובילות, שבאמת הן נמצאות במקומות טובים בעולם בכלל, והאקדמיה - - -

אני רק אעצור אותך, הנושא של הצבא והביטחון באמת תורם המון, אבל הוא גם חסם לא מעט כיום לאפשרות לחוקרים מתפתחים צעירים, שיכולים להיות בוגרי הצבא, אבל אותם שניים, אחד נסע לחוץ לארץ, לאמריקה, מפתח משהו ואותה חברה קטנה שמנסה בארץ, יהיו לה חסמים יותר גדולים. היו כאן בוועדה, למשל בנושא הרחפנים, חברות שמנסים דרך הרחפנים להגיע לטכנולוגיה מתקדמת, בתחום הבנייה, בתחומים של תעשייה, זו דוגמה אחת, אבל מני רבות, אבל בסופו של דבר מי שנמצא כאן ומפתח את זה, הוא נתון למגבלות שיווקיות שיכולות לקחת פה חודשים רבים, ואותו מוצר שמישהו אחר, חבר שלו, שהוא גם בוגר יחד איתו, הוא יצא לחוץ לארץ, הוא הקים חברה שם, הוא יכול מיד לשווק את זה ולהוציא את זה כשהפערים בזמנים הם אקוטיים.

נכון, אז אני אתייחס לזה.

אז אני מניח שזה גם מביא חסמים לא מעטים בנושא הזה.

נכון. אתה מתייחס בעצם ליצוא הביטחוני מישראל שדורש את האישור של - - -

הפיתוח. אני אומר לך, פיתוח של דברים, בגלל ידע או בגלל דברים שלוקחים, כל דבר צריך - - -

נכון, צריכים לקבל אישור ולכן האישור הזה לא תמיד ניתן.

או שלוקח זמן עד שהוא ניתן, שהוא כבר לא בר תחרות.

נכון. אז זו מגבלה. יש עוד מגבלות, אבל באקדמיה נוצרים שני דברים. אחת, נוצר קניין רוחני מאוד משמעותי, שתיכף נראה מה עושים איתו, אבל הנושא השני שנוצר שם זה כמובן אותם המהנדסים שבסוף מצטרפים להוויה של ההיי טק ומזינים אותה בצורה שוטפת.

סטארט אפים, התייחסתי לזה קודם. יש תרבות יזמית מאוד בוערת בישראל. זה דבר שמאוד יפה לראות אותו. כשאנחנו רואים שני סטודנטים יושבים על איזה שהוא, פעם זה היה נס קפה, היום זה אספרסו, אבל הם יושבים על איזה שהוא כוס קפה על שולחן, כנראה שהם מדברים על איך לפתוח חברה. הדבר הזה הוא דבר שממש בוער בעצמותינו, אנחנו זוכים לראות אנשים שמאוד לא מפחדים מהיזמות, למרות שההצלחה היא כמובן לא מובטחת.

המימון הפרטי, התייחסתי אליו קודם, הוא מאוד מאוד נדיב בישראל, בעיקר מקרנות הון סיכון, אבל לא רק. יש גם מימון המוני ויש גם אנג'לים למיניהם שמממנים הרבה מאוד מהפעילויות בישראל. בסך הכול המצב הוא מצוין.

מבחינת חברות בצמיחה. חברות בצמיחה הכוונה שהשוק בשל. אני אתן שני אינדיקטורים לבשלות של השוק. אם אנחנו מסתכלים על כמה חברות בישראל מוכרות יותר מ-100 מיליון דולר, כבר יש מספר לא קטן של חברות מהסוג הזה. אם הייתי מסתכל עשר שנים אחורה זה היה מספר קטן. אז זה דבר אחד של בגרות שוק. האלמנט השני של בגרות השוק הוא כמה מהיזמים שבאים אלינו כדי לקבל את המענקים הם יזמים חוזרים, זאת אומרת יזמים שכבר היה להם סטארט אפ, בדרך כלל הצליחו והם חוזרים חזרה לעשות את אותה אפיזודה. כ-25% מסך כל היזמים שבאים אלינו הם יזמים חוזרים, זאת אומרת שהשוק הוא בשל.

הנושא של תאגידים רב לאומיים, התייחסתי אליו קודם ובממשלה זה כמובן אנחנו במימון של מו"פ, שזה הגוף המרכזי בממשלה שמממן מו"פ, אז זה מה שאנחנו עושים. בכל מדינה קיימות כל המערכות האלה, הייחוד בישראל, אני חושב, אני קורא לזה יתרון הקוטן, זאת אומרת אנחנו כל כך קטנים שהקשר שבין כל אחד ואחד מהמרכיבים האלה הוא קשר מאוד מאוד הדוק. אני אתייחס גם לפריפריה. מישהו פעם הגדיר פריפריה, הוא אמר חצי שעה מרוטשילד זה פריפריה, אז כולנו פריפריה פחות או יותר. אז גם זה, את אומרת מרחק הנסיעה, גם כשנוסעים לפריפריה הרחוקה, אנחנו נוסעים נניח מתל אביב לקרית שמונה, או לבית שלי, אני גר בגליל, אז זה גם שעה ורבע, זה לא ממש פריפריה במושגים של מדינות העולם.

אני אמרתי שאני אגיד גם על הקריירה שלי. אז הייתי ב-8200, לאחר 8200 למדתי בטכניון, תואר ראשון ושני, נשארתי בטכניון כפרופסור מרצה הרבה מאוד שנים, אבל עבדתי בתעשייה, אז הצטרפתי ל-IBM מחקר, זה MNC אחד שעבדתי בו. לאחר מכן הייתי chief operating officer של חברה שנסחרת בנאסד"ק בארצות הברית שנקראת צורן, לאחר מכן חזרתי לארץ והייתי CEO של חברה של סימנס, לאחר מכן הקמתי סטארט אפ שנקרא קאמרו שנמכר בשנת 2010, לאחר מכן הצטרפתי כיושב ראש לסטארט אפ אחר שנמכר ב-2014 לחברת אם ובערך לפני שש-שבע שנים הצטרפתי לאפל בארצות הברית, כדי להקים את הסניף הישראלי של אפל, אז הקמתי אותו בשנת 2011, הייתי העובד הראשון כמובן, היום יש להם מעל 1,000 עובדים וזה סניף מאוד משגשג של החברה. זו הקריירה שלי. כמו שאמרתי, הקשר בין הדברים האלה הוא - - -

באפל זה מחקר?

כן, באפל זה בעיקר ארגון מחקרי שעושה דברים מדהימים מבחינת החברה הבינלאומית, אבל עדיין זה מו"פ בלבד.

עכשיו זה רק ציונות. התפקיד הזה הוא רק כדי לתת - - -

התפקיד הזה הוא ציוני לחלוטין. אבל אני פחות התייחסתי לצד הציוני של זה, אמרתי, קודם כל זה אתגר שלא עשיתי, ודבר שני, למשל אני הרבה פעמים תורם לטכניון כי שם למדתי ואני אומר, אני בסך הכול יצור של המערכת פה, אז המערכת פה, זו התרומה למערכת.

בור ששתית ממנו אתה ממלא אותו.

אכן כן. אז לגבי החסמים והאיומים, אז זה הדברים הפחות נחמדים, אבל גם עליהם יהיה צריך לדבר ואתה התחלת לדבר עליהם בהקשרים מסוימים, אני אדבר גם על הקשרים אחרים. דבר ראשון, לגבי משקל ההייטק בתעסוקה. אנחנו מדברים כבר משנת 2004, אם אני מסתכל על סך הכול העובדים בהייטק מסך כל המועסקים, אז זה פחות או יותר מסתובב סביב ה-8%, כלומר אנחנו עדיין לא פרצנו את התקרה של ה-8% מסך כל העובדים. היום זה 8.3%, אבל זה נע באזור הזה של 8%. אז זה דבר אחד שמטריד.

אנחנו שומעים את זה בהקשרים של חסרים מהנדסים וחסרים אנשים שהם בשפיץ של הטכנולוגיות וכו'. אני יודע שיש תכניות שנתיות ממשלתיות כדי להגביר את זה, אבל עדיין המצב הנוכחי הוא שחסר מהנדסים כדי לתת, אם היה אפשר היום להכניס עוד 50,000 איש אז היה להם מקום בתעשיית ההייטק בישראל, כמובן היא הייתה צומחת וכו'.

הדבר הנוסף זה מה שאתה אמרת בתחילת הדיון, הנושא של הפריון. אם אני מסתכל על הפריון למשל כתוצר לשעת עבודה, אז אנחנו רואים שה-G7, זה נמצא מעל הממוצע של ה-OECD, לאחר מכן יש את ה-OECD ובסוף יש את ישראל. אם אמרתי שהפריון בהייטק הוא כ-25% יותר גבוה מהממוצע של ה-OECD, אז התמונה היא עוד יותר עגומה, התמונה הזאת היא בכלל ישראל. זאת אומרת שאנחנו לא סוגרים את המרווחים, אלא אנחנו אפילו פותחים אותם. אז מהבחינה הזו זו מגמה די מדאיגה, אנחנו תיכף נראה איך מתמודדים איתה.

עוד דבר אחד זה לגבי התחרות העולמית. הרבה מאוד מדינות הבינו את מה שמדינת ישראל הבינה לפני 45 שנה. לפני 45 שנה קם המדען הראשי כאשר הרעיון היה איך לשלב בין השוק הפרטי לשוק הציבורי ולעשות את השיתוף הזה בצורה אפקטיבית על ידי תרומה של השוק הממשלתי לשוק הפרטי. הרעיון הזה כבר הרבה מאוד מדינות בעולם גילו אותו וכמות ההשקעה של המדינות במו"פ הולכת וגדלה, בישראל המגמה היא הפוכה.

של גופים ממשלתיים אתה מדבר?

כן, הצד הממשלתי, לא המו"פ הפרטי. המו"פ הפרטי, אמרתי, הוא מאוד מאוד גבוה. הצד הממשלתי.

יש לך גם בהשוואה להשקעה מסחרית או - - - דהיינו יש מדינות שנותנות יותר - - -

בכל המדינות שמתוארות בשקף מדובר על הצד הממשלתי.

ביחס לגופים הפרטיים. אני מניח שמה מדינה אומרת, 'אני לא צריכה כל כך הרבה, יש גופים אחרים'.

נכון.

הודו למשל אומרת 'אני משקיעה הרבה כי אין לי מישהו מבחוץ, אני מנצלת את הדבר הזה שאני מצליחה להביא משקיעים מבחוץ, אז אני לא צריכה להשקיע'. השאלה אם זה גם מה שבאוצר אומרים לכם את זה?

ברור. נציגי האוצר יושבים כאן. אז אני אסביר את הנקודה הזאת באחד השקפים, אבל הנקודה הזו אומרת בעצם מה התפקיד שלנו כממשלה. התפקיד שלנו כממשלה הוא לא להיכנס במקום שהשוק הפרטי הוא בשל, זה לא התפקיד שלנו, כי השוק הפרטי עושה את העבודה, אבל יש לנו הרבה מאוד דברים, שאני אגע בהם בהמשך, שהשוק הפרטי לא יכול לעשות את העבודה, הן מבחינת כשלי שוק והן מבחינת גלי טכנולוגיה עתידיים שכרגע עדיין לא קיימים.

אבל הגרף הזה בסך הכול הוא גרף מדיד.

הוא גרף מדיד.

חבר הכנסת איל בן ראובן. זה נכון, אנחנו צריכים לפעול, זה בעצם התפקיד שלנו מכל הדברים האחרים, אולי החלק המשמעותי - - -

אולי אני אגע במספרים האבסולוטיים כי אני חושב שהם חשובים.

השאלה היא, מר אהרון, אם זה נכון להגיד שכשמדינה לא משקיעה הרבה זו גם אמירה לגבי - - -זה כאילו אמירה כזאת, אם המדינה לא מאמינה בהשקעה אז למה שמישהו אחר? השאלה אם גם יש כאן, מעבר למשהו המעשי ש - - -

לא, אני חושב שהדבר המעשי שאני חושב שזו הסיבה המרכזית למה המדינה פחות משקיעה, כי היא חושבת שהשוק הפרטי עושה את העבודה. זה הדבר המרכזי.

אבל מדינה שמאמינה במחקר ופיתוח היא משקיעה יותר, אז למה אתה לא משקיע? אלה תשובות שלא ניתנות, אלה תשובות שניתנות אולי בשיח שלכם לגבי תקציב, אבל המדינה, לא יוצאת החוצה ואומרת 'אני לא משקיעה הרבה בהשקעה - - -', יש גרף כזה והגרף הזה הוא גרף שבטח ה-OECD עושה אותו גם כן, אלה גרפים שלא רק אנחנו עושים אותם לעצמנו, ואז, כפי שאנשים אומרים - - - והתשובה לא ניתנת, אומרים, תשמע, מהבחינה הזו אם מסתכלים על גרף של השקעה נמוכה של המדינה בפיתוח, הם אומרים למה, למה הם לא. לא עושים את החשבון של 'בסדר, יש מדינות אחרות', זה גרף של הממשלה.

אני אומר את זה גם לממשלה, תדעו לכם, בדברים האלה זה מעבר להשקעה בביזנס, יש כאן אמירות, יש כאן אמירות שממקמים אותנו, איך מדינה ממקמת את עצמה בהשקעה שלה לגבי מחקר. זו אמירה בפני עצמה, לא קשורה עכשיו האם יש מי שמממן את זה ואם יש לנו תחליפים לזה ויש מדינות אחרות, זו אמירה של מדינה שמכבדת את עצמה באמון שהיא נותנת, שרואה את זה כדבר מרכזי, כמה היא משקיעה בעניין הזה. סליחה שקטעתי אותך, איל, בבקשה.

ארצות הברית לא עובדת בכללים של השוק הפרטי לעומת השוק - - - זאת אומרת מה הסיבה שארצות הברית, הגרף שלה הוא גרף מאוד מאוד ברור והגרף הישראלי - - -

הוא גם ברור.

הוא גרף גם ברור. הרי אנחנו, לפחות למיטב ידיעתי, לפחות בנושא הטכנולוגי, אנחנו מגדירים את עצמנו כמעצמה והדבר הזה בהחלט - - -

נכון. אז בואו נסתכל על התמונה היותר כללית. בתמונה היותר כללית אני חושב שמדינת ישראל משקיעה די הרבה במו"פ הביטחוני, למשל, והוא לא נכלל כאן ויש השקעות מסיביות בהקשר הזה. כמובן מו"פ שהולך ישירות דרך האוניברסיטאות, לא דרכנו - - -

כספים שהם מביאים?

כן. אבל אני חושב שמה שמשקר טיפה זה ההצלחות המסחררות שהיו בשנים הקודמות לגבי ההצלחה של ההייטק הישראלי. זאת אומרת זה טיפה משקר, כי זה נבנה בערך עשר שנים אחורה, אבל אם אנחנו מסתכלים על 2017, למשל, כמו שתיארתי בתחילת הדיון, אז 2017 הייתה שנה מצוינת מבחינת המספרים האבסולוטיים של המשק הישראלי.

בהשקעה?

לא, בתוצרים, לא בהשקעה. אז אני אומר, זה יכול להטעות קצת, כי בסך הכול העסק עובד.

כן, אם מסתכלים במבחן התוצאה הוא בסדר.

בוא נמשיך הלאה, כי אני חושב שאני אגע בחלק מהנקודות. טיפה על הרשות לחדשנות. אז הקמת רשות החדשנות, היא נבנתה על בסיס הפעילות של המדען הראשי במשרד הכלכלה, היא רשות סטטוטורית שהוגדרה כרשות עצמאית שמטרתה תמיכה במו"פ וחדשנות טכנולוגית. החקיקה הייתה באוגוסט 2015, תחילת הפעולה הייתה ב-2017.

מבחינת המשימות של הרשות לחדשנות, אני חושב שפה לכל מילה יש משמעות עמוקה יחסית, אז בואו נסתכל על המילים עצמן. קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת קיימא. קודם כל אנחנו משקיעים רק במקומות שיש להם ערך כלכלי בסוף. מחקר אקדמי למשל זה לא תחת ההגדרות שלנו. כלומר אנחנו לא נשקיע במחקר אקדמי, לצורך מחקר אקדמי, אלא אם כן יש משהו לעשות איתו כדי למסחר אותו בסוף, ליצור לו ערך כלכלי. הנושא השני, שאנחנו חושבים שהצמיחה צריכה להיות מכלילה, שמרכיבה את כל האוכלוסיות בארץ, גם מבחינת סך כל האוכלוסיות שמשתתפות בחגיגה וסך כל הגיאוגרפיה שמשתתפות בחבילה, ובת קיימא, זאת אומרת זה לא משהו שהוא One shot, זאת אומרת אתה עושה ואתה אומר 'אוקיי, אחר כך נראה', אלא אתה צריך שלאורך זמן הדבר הזה יהיה קיים.

הפאזה הראשונה זה להתייחס בעצם לאותם דברים שאמרנו, זאת אומרת ההייטק נמצא במצב מצוין, צריך לתחזק אותו בצורה כזאת שהוא ימשיך להיות במצב מצוין כמו שהוא היה עד כה וזה שימור וחיזוק נכסי החדשנות. אז זה הבלוק המשמעותי הראשון, שהוא לא טריוויאלי, אנחנו רואים תחרות עולמית, אנחנו רואים את העולם שהופך להיות גלובלי והדבר הזה הוא לא טריוויאלי.

אבל מכיוון שאמרתי שאנחנו מתחילים לראות את הנטייה ליותר מעבדה לאומית כזאת, של מין מדינת מו"פ, שזה בוודאי לא תורם לערך הכלכלי, אז אנחנו מסתכלים גם על הגדלת הערך הכלכלי למשק מתוך מה שיש ומתוך דברים חדשים שאנחנו נתייחס אליהם. אז זה הדברים שאנחנו עושים.

אם אנחנו מסתכלים על מספר המועסקים, כמו שאמרתי, מספר המועסקים הוא כ-270,000 או 8.3%, המטרה שלנו זה להגדיל את סך כל מספר השכירים שעוסקים בחדשנות ופה הדגש הוא לא הייטק אלא מעגלי תעסוקה בתעשייה מעוטת חדשנות, מ-270,000 בתוך עשר שנים ל-500,000. זה כולל גם את הצד האוניברסיטאי, של הגדלת מספר הסטודנטים וכו', גם את הצד שלנו, דרך כל מיני מנגנונים, שאני אתייחס אליהם בהמשך, להגדיל את סך כל המועסקים בהייטק הקלאסי. ההייטק הקלאסי, נקרא לו ICT, שזה טכנולוגיית המידע. כ-90% מסך כל ההייטק זה טכנולוגיית המידע היום, אז איך להגדיל את מספר המועסקים שם. אני אתייחס לזה טיפה בהמשך. והדבר הנוסף זה איך ליצור מערכת חדשנות מקבילה למערכת החדשנות ההייטקית שתהיה גם פעילה וטובה.

יש לזה גם קשר לעניין גיאוגרפי?

יש קורלציה שהיא קורלציה שאני לא חושב שמישהו בנה אותה - - -

אתה יודע למה אני מתכוון, פריפריה - - -

בוודאי. אני לא חושב שמישהו בנה את הקורלציה בצורה כזאת - - -

כשמר אהרון אמר מכלילה, כללת, שמעתי בדבריך שאתה רוצה מכלילה, זה גם סקטורים וגם גיאוגרפית.

נכון.

הדגש הוא על לחבר את כולם.

נכון. אני אתן קורלציות גיאוגרפיות שאנחנו רואים אותן. אני לא חושב שמישהו בנה את זה ככה, אבל ככה זה קיים. למשל מרבית המפעלים היצרניים, הרבה פעמים קוראים לזה תעשייה מסורתית, אבל אני קורא לזה מפעלים יצרניים, מרבית המפעלים היצרניים, לא כולם, יושבים בפריפריה. אני נוסע בערך אחת לשבועיים למפעלים שאנחנו תומכים בהם, מפעלים יצרניים, אז בדרך כלל זה בגליל או בנגב. כלומר המיקומים הם פריפריאליים לגבי תעשייה יצרנית. אם אנחנו מסתכלים איפה מרוכז ההון האנושי בעולם של בריאות, פארמה וכו', אנחנו רואים פיזור הרבה יותר טוב בארץ מאשר הפיזור שיש בהייטק. ההייטק הנוכחי מרוכז באזור תל אביב. אז אנחנו רואים ביזורים יותר יפים ויותר - - -

את הנתון הזה, לצערי, אני מכיר כתושב הפריפריה.

גם אני.

השאלה היא מה אנחנו עושים - - -

אתם שכנים, לא?

אני גר ביודפת.

אז אני גר קרוב, בגילה.

אני ידעתי שאתם צופים אחד על השני.

אז אני חושב שיש מה לעשות, אני תיכף אגע בזה. זאת אומרת זה לא דבר שהוא בלתי ניתן לפתרון. אני אומר, אם אני מסתכל על סך כל האנשים שהייתם רוצים להכניס אותם לתעשייה מעוטת חדשנות, אז אחת, זה מהנדסים לתוך ההייטק באפיקים שונים, שתיים, זה חברות שלמות שלא יהיה רק עובד מו"פ ולידו לא יהיה כלום, אלא ליצור חברות שלמות בתוך ההייטק הנוכחי, ושלוש זה באמת ליצור פילר נוסף שונה שבו אותם אנשים שעובדים כיום בפריון נמוך יעבדו בפריון גבוה.

אני רוצה לחדד באמת נקודה שחבר הכנסת איל בן ראובן העלה אותה ואני מבקש עוד קצת לחדד אותה, האם קיימים מהנדסים, מתכנתים, שנמצאים בפריפריה ולא יכולים להשתלב בגלל שאין להם באמת את הבסיס ההעסקתי או המקצועי ש - - - מהתעשייה והמפעלים היצרניים, זה בסדר, לא כולם - - - מהנדסים, אבל אני למשל יודע, גם בירושלים, יש מתכנתים, שיש קושי קצת, בוודאי בשכר זה בא לידי ביטוי, שיש כאן עודף של מתכנתים של כוח אדם אם יש ביקוש, אבל מי שמוכן לעבור לגור באזור תל אביב, הכול פתוח. או תל אביב רבתי אפילו.

נכון. אז קודם כל נסתכל על מצב התעסוקה בישראל, שלדעתי בשנים האחרונות הוא מצב כזה שבכל המקצועות חסרים אנשים. היום אחוז האבטלה הוא בעיקר חיתוכי, כלומר זה 3.6%, אני לא זוכר את המספר הנכון - - -

רמות השכר, לפעמים זה בא לידי ביטוי ברמת שכר גם.

אז ככה. אם אנחנו עובדים על רמות אבטלה מאוד נמוכות, זאת אומרת שחסרים אנשים בכל המקצועות ואת זה אני רואה דרך אגב גם בתעשייה היצרנית, חסרים אנשים בכל המקצועות. זאת אומרת זה לא שהמחסור הוא במתכנתים, הוא מחסור כולל ובמתכנתים הוא הרבה יותר משמעותי כי הפריון מאוד גבוה ואז בעצם התועלת למשק היא מאוד גבוהה, אבל היא לא מנוצלת כי אין אנשים. עכשיו, אנשים שהם מתכנתים ויושבים בפריפריה שאינה תל אביב, אז אם זה בגליל, אם זה במידה מסוימת בחיפה, בירושלים, בבאר שבע וכו', יש תעסוקה מקומית במקומות האלה, אבל היא לא מגוונת וגדולה כמו בתל אביב וגם בדרך כלל נתוני השכר הם קצת יותר נמוכים.

אתם רואים את זה?

כן.

כדי להבין, איך אתה רוצה לעשות קפיצה של 60,000 בחמש שנים, ההוקוס פוקוס הזה. לא כל כך הבנתי על איזה כיוון - - -

אז בוא נפרק את זה לגורמים ואז נבין. 1,500 באים מהאוניברסיטאות, זו אותה תכנית ממשלתית של הגדלה של 40% וכו', אחר כך יש כ-1,000 שיבואו דרך סדנאות איכות, אנחנו השקנו את המסלול הזה לאחרונה, הוצאנו קול קורא, אתמול הוצאנו את הקול קורא, המטרה היא לחקות את מה שקורה, אחת, בצבא, שתיים, בארצות הברית. בצבא, כשבוגרי התיכון הטובים מגיעים לצבא, הרבה פעמים דרך ממר"ם או דרך עיסוקים אחרים, הם עוברים הכשרה מאוד אינטנסיבית של בין שישה לשמונה חודשים שבסופה האנשים שיוצאים משם הם בעצם מתכנתים מאוד מאוד טובים שיכולים להצטרף ולעשות את העבודות המוטלות עליהם במסגרת הצבאית. אז למה לא לעשות בתחום האזרחי בדברים דומים? יש כאלה דברים, זה נקרא סדנאות תכנות, או סיירות תכנות, אבל זה עדיין מאוד מאוד קטן בישראל. בארצות הברית כ-25% מסך כל האנשים שנכנסים להייטק לא נכנסים דרך האוניברסיטאות. הם נכנסים דרך מנגנונים אחרים - - -

בתחום הסייבר זה יכול להיות מאוד - - -

גם.

הסייבר לא חייב להיות היום מגמה - - - ואתם יכולים לפתוח סדנאות.

נכון. הנושא של דאטה סיינטיסט, למשל, שזה מקצוע מאוד פופולרי בשנים האחרונות, בתחילת הדרך חשבו שהוא חייב להיות בעל תואר במדעי המחשב, אחר כך הבינו שהוא לא חייב להיות תואר במדעי המחשב, זה יכול להיות גם תעשייה וניהול ולאחר מכן גם בוגר הכשרה שהיא הכשרה הרבה יותר קצרה.

אז הדבר השני שאנחנו רואים לאורך השנים, יש הרבה מאוד אוטו דידקטיות, זאת אומרת שבעבר המסלול היה מאוד מאוד מובנה, שאתה מסיים את הצבא, הולך לאוניברסיטה, רוכש את התואר והולך לתעשייה, המסלולים האלטרנטיביים הם מאוד פעילים. חלק מזה נובע מאבטלה נמוכה והצורך באנשים וחלק מזה נובע, אני חושב, שהרבה מאוד אנשים מלמדים את עצמם היום באמצעים שניתן ללמד בעוד שהאוניברסיטאות הן קצת ארכאיות מבחינת ההנגשה של חומרי הלימוד. אז אני חושב ששם יש איזה שהוא - - -

חשוב מאוד, פרויקט שאנחנו רואים בו חשיבות מאוד גדולה, של באמת הגדלת מספר השכירים וכוח אדם, שלא נתחיל לדבר על יבוא של מהנדסים.

נכון.

תאמר לפרוטוקול, כשאתה מדבר על 500,000, אתה לא מדבר על יבוא, אתה מדבר על שכירים - - -

לא, אני לא מדבר על יבוא, אבל אני אגיד שהיבוא הזה קיים. כלומר בין 300 ל-500 איש בשנה קיימים, זה בדרך כלל מומחים לצרכים מסוימים.

כלומר החברות עצמן, הם מביאים את האנשים.

כן, אבל בדרך כלל זה מומחים, כלומר זה לא יבוא כוח אדם, זה מומחים לצרכים מסוימים.

אנחנו גם שמענו כאן בוועדה בתחום הסייבר למשל, מה שאתה אמרת לגבי התיכוניים, שלא צריך לעבור את כל המסלול הארוך הזה עד שאתה מגיע בסופו של דבר, שהיום כבר נותנים להם תגבור בתיכונים על סייבר שהם מגיעים כבר עם מגמה שלהם, עם מיומנות לא קטנה, עם הכשרות טובות וגם עם משיכה לתוך המקצוע. זה דבר שמאוד מצליח. אחת הדוגמאות זה, זה עתידי, נראה את זה בעוד כמה שנים, כבר נראה את אותם אנשים כבר בתוך כוח האדם הזה והם לא יילכו לאפיקים אחרים.

נכון. ואחד הדברים שדיברתי, גם עם מל"ג וגם עם ות"ת בהקשרים שונים זה בדיוק בהקשר הזה שהיום עושים בעצם מבחנים פסיכומטריים כדי לקבוע את ההתאמה שלך למסלול אוניברסיטאי, אבל אין שם אוריינות דיגיטלית לחלוטין, כלומר אין שם את המיומנות הבסיסית שנדרשת בכל מקצוע שנלמד היום באוניברסיטה וכרגע זה לא קיים. אני חושב שזה שינוי קל יחסית, שאותם בתי ספר שמכשירים לאותם מבחנים, הם הרבה יותר אדפטיביים מהמערכות שלנו ולכן זה דבר שהיה אפשר מיד ליצור דבר יפה של יכולות בתכנות שניתנות לכלל האוכלוסייה שמתעניינת באוניברסיטאות.

אז בואו נדבר שנייה על התמיכה שלנו, במה אנחנו תומכים ובמה אנחנו לא תומכים וכו'. אז הגישה שלנו הייתה מאז ומתמיד שהממשלה לא מבינה בתעשייה ולא מבינה בדברים של התעשייה והתעשייה היא זו שתגדיר את הצרכים ותבוא אלינו ותקבל את המענקים. אז אנחנו עוסקים בכל שלבי הטכנולוגיה האפשריים של החברה, זאת אומרת החל מחברה מאוד מאוד צעירה, שבה היזם הבודד יושב בגראז' וחושב על איזה שהוא רעיון וכלה בחברה מובנית, גדולה וכו'. כמובן לא באותו היקף תמיכה ולא באותו סוג של עבודה וגם תומכים בכל המערכות הטכנולוגיות.

זאת אומרת אם מסתכלים על הרשימה שנמצאת על הלוח אז למשל לייף סיינס וסייבר וסמי קונדקטור ו-agriculture וכו', כלומר תומכים בכל סוג של טכנולוגיה קיימת. להזכירכם, אנחנו מממנים רק מו"פ, כלומר רק מחקר ופיתוח, אנחנו לא מממנים דברים אחרים. אבל יש שני דברים שחשוב להבין אותם בהקשר הזה. האחד, שהוא כתוב למעלה, אנחנו מסתכלים רק בכשלי שוק. זאת אומרת אם היום השוק הפרטי עושה את העבודה ועושה אותה טוב, אין צורך שהממשלה תיתן כסף נוסף לאותו מקום. לכן איך זה מתבטא אצלנו? זה מתבטא אצלנו שאותה חברה שמגיעה אלינו, שאין בה כשל שוק, אלא היא יכולה לקבל מימון פרטי נדיב, אנחנו בודקים את האיכויות שלה בצורה הרבה יותר קפדנית מאשר חברה שיש לה כשל שוק משמעותי. תמיד אנחנו רוצים להשקיע בחברה מצוינות אז הבדיקה של החברות, שאלת את זה בתחילת הדרך, בעצם מבוססת על זה שאנחנו שולחים בודק לכל חברה, עוד פעם, אנחנו מנצלים את יתרון הקוטן, כי הוא לא נוסע יותר מדי, והבודק הזה מסתכל על שלושה מרכיבים מרכזיים, האחד, איכות החדשנות, האם החדשנות היא פורצת דרך עולמית, כלומר ביחס לעולם, שתיים, האם ניתן לממש את החדשנות הזאת למוצר שהוא בר קיימא, מבחינה כלכלית עכשיו, כלומר המימוש הכלכלי שלו, והאם הצוות באמת מופקד על שני הדברים האלה ויודע לעשות את זה. אז אלה שלושת המרכיבים שמסתכלים עליהם, כמובן שהדוח הוא הרבה יותר מקיף, כ-40 עמודים של כל דוח. לאחר מכן ראש התחום של אותו תחום ספציפי גם בודק את זה ואז יש את ועדת המחקר שקובעת במי להשקיע ובמי לא והיא מסתכלת על כשלי השוק, האם יש או אין כשל שוק.

הדבר הנוסף זה גלי הטכנולוגיה הבאים. זה הדבר שאני חושב שהוא מאוד מאוד משמעותי. אנחנו תומכים, למשל, בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות הרבה מאוד תכניות. הנושא של הגלים הבאים, אני אתן דוגמה לגלים שהיו בעבר ושיזמו אותם, או הממשלה או הרשות לחדשנות או המדען הראשי, אבל זה כסף ציבורי, אז סייבר זו הדוגמה הקלאסית. לפני כשמונה שנים החליטו שזו בעיה אקוטית למדינת ישראל והיא בנדבך המרכזי של הביטחון שאנחנו חייבים אותו והייתה השקעה מאוד מסיבית של הממשלה בנושא הזה, גם רשות החדשנות הייתה שם.

דוגמה אחרת זה תעשיית הרכב. היום תעשיית הרכב בישראל היא מאוד מאוד משגשגת, וזה די מפתיע, כי בעצם אף פעם לא הייתה ממש תעשיית רכב בישראל. אז לפני עשר שנים בערך ג'נרל מוטורס נכנסה לארץ וכשהיא נכנסה לארץ אז היא הייתה בודדה שם, בהזמנה של הממשלה, ובתכנית יחסית נדיבה לעשר שנים, חמש פלוס חמש, היא הצליחה ליצור סביבה תעשייה של סטארט אפים, היא הצליחה ליצור עבודה מול האקדמיה, היא הצליחה ליצור עבודה והמרכז עצמו התפתח, היום יש להם מעל 200 עובדים שעוסקים ברכב אוטונומי. אבל התעשייה נוצרה - - -

תעשיית הרכב זה רכב אוטונומי?

כרגע, כן, אבל לא רק. יש הרבה מאוד אספקטים של התעשייה. אז זו דוגמה של גל שנוצר לפני עשר שנים, היום אנחנו נהנים מזה. עוד דוגמה אחרת זה תעשיית הפינטק. לפני כשמונה שנים, אני חושב שזה היה חיים שני שיזם את ההבאה של ברקליס וסיטי לארץ, עוד פעם, באמצעות של מימון ממשלתי ודרכם יש כ-400 חברות היום שעוסקות בפינטק.

אז אני חושב שהדברים האלה קורים, אבל קורים לאורך שנים. היו גם דוגמאות לא מוצלחות, כמובן, כי אנחנו לא יודעים לקלוע, אז יש גם דוגמאות לא מוצלחות, אבל ההשקעה בגלי הטכנולוגיה היא השקעה הכרחית. אם אנחנו מדברים היום על quantum technology, אף אחד לא יילך להשקיע בזה כי זה עדיין על העץ, זה מחקר אקדמי, קצת צעצועים בתעשייה. אם אנחנו מסתכלים היום על רפואה מותאמת אישית, למשל, אז יש התחלות, אבל זה עדיין לא ברמה, צריכים השקעה מאוד מסיבית.

אני אתן דוגמה לכשל שוק דווקא באזור מאוד מאוד חם, שהוא כשל שוק אמיתי. למשל בתעשייה הסמי קונדקטור, התעשייה הזאת היא זאת שהובילה את מרבית האקזיטים ב-20 השנה האחרונות. אם אנחנו מסתכלים על השקעות הון סיכון היום בשלבים המוקדמים בתעשייה הסמי קונדקטור, אין כמעט VC שישקיע בשלבים המוקדמים. הסיבה, זה ה-alternative investment, במה הוא יכול להשקיע אחרי זה. אז תעשיית הסמי קונדקטור דורשת בדרך כלל השקעה מסיבית, מקובל לחשוב על בין 50 ל-80 מיליון דולר בהשקעה בחברה עד שהיא יוצאת מוצלחת, דבר שני, מקובל לחשוב שהזמן הוא ארוך יותר ואכן הוא ארוך יותר והסיכון גבוה. לכן יש אלטרנטיבה להשקיע בחברת סופטוור, שהיא דורשת זמן פיתוח יותר קצר, השקעה יותר נמוכה וכו'. אני חושב שבאזור הזה לממשלה יש תפקיד משמעותי. אז זו דוגמה לכשל שוק שהוא באזור מאוד מאוד חם.

בוא נעבור הלאה, מענקי הרשות. שאלת על מענקי הרשות בשנת 2017 וסך כל התקציבים וכו'. אנחנו משקיעים בפרויקטים, לא בחברות. כלומר יש פה כ-1,100 פרויקטים עם מענק ממוצע של 1.3 מיליון ₪, בסך הכול 1.6 מיליארד ₪. אם אנחנו מתרגמים את זה לכמה חברות תמכנו, זה 670 חברות. לגבי חברות הזנק, זה בדרך כלל פרויקט וחברה זה אותו דבר. לגבי חברות מתקדמות יותר, אז הרבה פעמים הן מגישות יותר מפרויקט אחד.

יש גם מדד של אחוזי הצלחה?

כן, אני תיכף אתאר אותו. מבחינת הפעולות שכבר התנענו ב-2017. אז הדבר הראשון זה בניית קשרים לשווקים מתעוררים. למשל אותו הסכם שיש בין מודי לבין ביבי, שכולם מצטלמים, אז בין היתר זה הרשות לחדשנות שהיא מנהלת את הפעילות מטעם ממשלת ישראל. זה הסכם אחד. יש שני הסכמים עם סין ויש הסכמים עם דרום אמריקה וסך הכול יש לנו 65 הסכמים, אבל שלושה-ארבעה משמעותיים נוצרו בשנה שעברה.

יש השקעה בחדשנות והעלאת פריון בתעשיית הייצור. אם אנחנו מסתכלים על תקציבים, בשנה שעברה כ-120 מיליון ₪ הלכו לתעשיות הייצור כדי להכניס מו"פ, כדי לקדם את תעשיית הייצור. יש הרבה מאוד סיפורי הצלחה יפים, שחברה שהייתה עם ייצור מקומי מוגבל והפכה להיות יצואנית כתוצאה מכך שעזרנו במו"פ ומיכנו את תהליכי הייצור, העלינו את הפרודוקטיביות שלה בצורה משמעותית. סיפור שביקרתי בשפרעם, של חברה יצרנית שייצרה חצי טון ליום ועברה לייצור של 18 טון לשעה.

של מה?

במקרה הזה פיצוחים, אבל מחצי טון ליום ל-18 טון לשעה, על אותו כוח אדם. אנחנו עוברים והרבה מאוד חברות מקבלות את המענקים שלנו. עד עכשיו השקענו בחברות יצרניות מ-2006 כ-1 - - -

זה קרה בעקבות טכנולוגיה מתחדשת?

כן, קודם כל יש טכנולוגיה מתחדשת, מה שנקראת industry four point zero, אבל הוא גם היה קיים לפני זה בגרסאות קודמות שלו.

או עזרה גם לפתח שווקים?

לא, אנחנו לא עוסקים בפיתוח שווקים, אנחנו עוסקים רק במו"פ. אז גם בציוד אנחנו לא עוסקים.

מה יכול להיות בפיצוחים, מה גרם ל - - -

אני אתן דוגמה בפיצוחים. זו דוגמה יפה. כאשר אתה אורז שקית פיצוחים ואתה צריך לשנע אותה הרבה זמן בים אז אתה צריך שהיא תגיע טרייה לבית הלקוח. אז יש קודם כל טכנולוגיה איך לשמור אותה טרייה ללא חומרים משמרים. אז זו טכנולוגיית מזון וכו'. דבר שני, איך לייצר את זה בכמויות מאוד גדולות, אז יש מכלים, מכלי נירוסטה ענקיים. פעם זה היה מסורתי שמסתובב וקולים וכו', יש מכלי נירוסטה מאוד גדולים שמוחזקים בטמפרטורה מאוד נמוכה כדי לשמור על טריות בכל תהליך הייצור, מספר המכלים הוא כמספר ה - - - שאתה רוצה להוסיף לאותה שקית, כל אחד מהם נשמר באזור שלו, בטמפרטורה שלו וכו'. כל התהליך הוא אוטומטי לחלוטין עם בדיקת לחות, בדיקת טמפרטורה, המון סנסורים שנמצאים בכל אחד ואחד מהתהליכים. תהליך הערבוב, הגיבוש והאריזה של זה, הכול אוטומטי לחלוטין. יש חדרי בקרה, אתה לא מצפה לראות חדרי בקרה מאוד משוכללים במפעל מהסוג הזה, חדרי בקרה עם מסכים משוכללים, מי שיושב שם ומבקר את התהליך זה מהנדסים. המעורבות הידנית היא מאוד קטנה.

אז זו דוגמה למפעל אחד, יש עשרות מפעלים מהסוג הזה שהפכו להיות יצואנים מאוד גדולים כתוצאה מזה שבעצם - - - ומי שמשקיע בדרך כלל בציוד עצמו זה רשות ההשקעות של משרד הכלכלה, לא אנחנו. אנחנו - - -

אני שואל את השאלה, במצב שכזה, של אותו מפעל, אני מניח שיש במפעל כזה הפרשה גדולה של פועלים, זאת אומרת אנשים שקודם עשו את - - -

שאלה מצוינת.

מי שואל את השאלה מה עושים עם האנשים האלה, האם יש כיוון, של אוקיי, אתם מקבלים מאיתנו, אבל אתם גם צריכים לדאוג לאנשים שלכם שאולי יילכו ללמוד, יילכו להתפתח בכיוון הזה.

אתה שואל שאלה טובה, שנשאלו אז בשנות ה-60 כשעברו לאוטומציה במפעלים. גם שאלו מה עושים עם כל האנשים האלה - - -

זו שאלה מצוינת, שאני אענה על זה בשני רבדים. האחד, בגלל שאתה מעלה את הפריון בצורה כל כך משמעותית, אז אותו כוח אדם, כלומר כוח אדם לא נפלט, אותו כוח אדם מייצר בפריון הרבה יותר גבוה, בגלל שאתה מעלה את זה. זה אחת. במקרה הספציפי הזה והרבה מאוד מפעלים שנמצאים, במקרה הזה זה בשפרעם, בעל המפעל החליט שלמשל אריזה, הוא מעסיק תלמידי תיכון, למרות שהוא יכול לעשות אוטומטית, הוא מעסיק תלמידי תיכון שיעשו את העבודה ובסיום התיכון הם מועסקים במשרה מלאה עד שהם הולכים לאוניברסיטה.

זה משהו חברתי.

אידיאל חברתי. אז למעשה אם הוא לא היה עושה את התהליך הזה, כוח אדם היה קטן ב-30 איש בערך, מ-130 ל-100, הוא עושה את התהליך הזה כדי לשמור על איזה שהיא אמנה חברתית, שאני חושב שזה דבר מאוד חשוב למפעלים מהסוג הזה.

לא לפני הרבה שנים, אני מנסה ככה תוך כדי הדברים שלך להיזכר, אבל הייתי עם הילדים בסיור, עשינו טיול, נכנסנו, כמו שאני אוהב, לאזור תעשייה, בלי שידענו לאן ואז אני מגיע לחצר אחורית של מפעל פיצוחים כזה, שיושבים שם משפחות שלמות, סבתא, בנות, נכדים, נכדות, לוקחים את השתילים, מפצחים אותם בפה, מקלפים אותם וככה - - -

אז היום זה לא כך.

אני אומר לך לא לפני הרבה שנים ככה זה היה, אני אחרי זה אמרתי איך אני יכול לאכול שקדים. אבל יש כאלה שגם היה להם סמרטוט בפה, אבל ככה הם ישבו במעגלים ופיצחו בפה את הקליפה הירוקה, או מה שזה היה, הקליפה הראשונית, לא את החומה, כנראה שזה היה קטיף של שקדים.

אם אני משקף את מה שאתה אומר, שם היה שילוב של גם טיב, מה נתן המפעל הזה, חוץ ממה שבאמת טכנולוגיה מתחדשת בבקרה, אבל בעיקר האיכות. מה שהוא הגיע זה איכות טובה, זה לא כושר ייצור כמו איכות טובה.

איכות מאוד טובה ויכולת לייצר. כי, עוד פעם, אם אתה מוכר בשוק המקומי אז מן החיים שלך הוא קצר יחסית, אם אתה שולח את זה בים חודש באונייה, אז אתה חייב שזה יגיע טרי לצד השני, זו טכנולוגיה - - -

זה הפך את זה לכדאי על ידי זה ש - - -

נכון. אם אני ממשיך פה על הנושא של הגדלת כוח בהייטק - - -

עשינו ביקור לא מזמן של הוועדה במכון וולקני וראינו שמנסים לשמר עד גבול מסוים את כושר העמידות של פירות וירקות. למשל בתות שדה, במכסה שמים עטיפה של - - -

כדי לקלוט את הנוזלים שמופרשים מהתות.

ואז זה מאריך. כנראה שלא רוצים עד הסוף לחקור, אחרת לא ייצרו, לא תהיה תחלופה, ייקנו ירקות פעם בחודש, אז כנראה עושים את זה עד שלב מסוים, רוצים לפתוח, לא לגמרי.

אני מסתכל על הנושא של הגדלת כוח אדם מיומן להייטק וגיוון המועסקים. אני אתייחס לגיוון המועסקים. שאלת אותי מאיפה אפשר לקבל עוד מועסקים להייטק, אז קודם כל צריכים להסתכל על מה יש כיום. מה שיש כיום, למשל האוכלוסייה הערבית בהייטק היא עדיין בחסר ביחס למקום שלה באוכלוסייה. המספרים הם 1.7% לעומת 20% באוכלוסייה. האוכלוסייה הזאת היא משכילה, כלומר הבעיה של השכלה לא קיימת, האוכלוסייה משכילה. החרדים, אני חושב שהם פחות מ-1% בהייטק, כ-17% באוכלוסייה ועדיין יש פוטנציאל גדול.

בחלק מהדברים יש כבר התחלות מאוד יפות, אני אתן דוגמה. יש הנדסאיות תוכנה בסמינרים בירושלים, כ-1,000 בשנה. עדיין הם מועסקים בשכר נמוך ואת זה אנחנו מנסים לפתור על ידי סדנאות תכנות שלאחר הלימודים, שיקבלו עוד בוסט כדי להגיע לפריון יותר גבוה. אבל בכלל הנושא של חרדים. הנושא של נשים, עוד פעם, נשים 24% בהייטק, אני חושב שבמקצועות הטכנולוגיים עוד פחות מזה וגם בזה אין שום הצדקה. אין שום הצדקה לכך שאישה לא תעבוד בהייטק כי העבודה בהייטק היא גם נחמדה, היא מתגמלת ולא מצאת החמה עד צאת הנשמה.

אני רוצה להגיד לך שבישיבה אחת לפני אחרונה, ישבנו פה עם משטרת ישראל ביום ההצדעה למשטרת ישראל לפני שבוע, זה היה פה, ישב כאן גם המפכ"ל, ישב ראש אגף החדשנות של המשטרה, קראו לו שי קופרמן, הוא אומר שבמרכז שלו עובדים בערך 1,000 מפתחים ומהנדסים, 50% חרדיות והוא מאוד מרוצה, גם ממוסר העבודה, גם מהיכולות המקצועיות, גם בנאמנות, גם ביכולות וגם בהשקעה. הוא אומר, גם - - - דתיים, אבל גם לא נפגם שום דבר באיכות התוצר שיש להם, באמינות המקצועית שיש להם. כנראה גם הייתה מגבלה של שכר, ככה זה התחיל, זה לא התחיל דווקא - - - אבל אם אתה מניע כאלה תהליכים, בהחלט יש פוטנציאל מאוד מאוד גדול בעניין הזה.

יש מגמה עכשיו בסייבר, והאמת היא שיש שם מגבלה של אקדמיה, זאת אומרת יש להם מיומנות על ידי זה שהם לומדים לימודי תעודה ולא לימודי תואר, אבל אחרי זה הם משלימים. יש הרבה, כמו שאתה אמרת, שלא חייבים להגיע לחלק הזה, אפשר במיומנות ובמקצועיות גם לשלב עוד לפני שמגיעים לתואר ובהחלט הם יכולים לתרום הרבה.

נכון. יש עוד דבר אחד, הנושא של עידוד חברות הזנק, ממרכזי מו"פ להפוך לחברות שלמות. מה שאמרתי קודם, זאת אומרת שלא יהיה רק מו"פ, אלא מעבר לזה. זה נושא אחד שאנחנו מסתכלים עליו בהקשר הזה שהוא קשור למימון אלטרנטיבי. הרבה מאוד חברות סטארט אפ, יש להם כבר מוצר וזה השלב שבו הן צריכות לצאת החוצה. לפרוץ החוצה, בדרך כלל זה תהליך שעולה הרבה כסף ואז האלטרנטיבה, או לקבל מימון נדיב מקרן הון סיכון ואז כנראה להעביר את החברה לארצות הברית או למכור את החברה באותו שלב. בשני המקרים זה לא תורם יותר מדי למשק הישראלי ולכן פה אנחנו מנסים לתת הלוואות בערבות ממשלתית כדי שהחברה לא תצטרך לקחת מימון שהוא בעצם מימון באקוויטי, מימון שמייצר דילול בחברה וצריך להגדיל את סך הכול חברות שלמות. אנחנו מדברים על חברות בינלאומיות שמחזירות את ה-IT לארץ, בחלק מהחברות זה כבר קורה. זו גם אלטרנטיבה טובה לגבי חברה שלמה.

השקעה בפריפריה. בשנה שעברה, אם אני לא טועה, השקענו כ-200 מיליון ₪ בפריפריה בתכניות הקיימות. אנחנו משתדלים להרחיב את זה.

ומשיכת חברות לאומיות בתחומים מתעוררים. כמו שאמרתי קודם, תחומים של מדעי החיים עדיין לא מספיק פעילים בישראל ולכן אנחנו מסתכלים איך להביא חברות בינלאומיות בתחומים מסוימים בתוך מדעי החיים לארץ.

יש גם שיקול דעת להשקיע בפרויקטים שאולי הם אינם רווחיים מבחינה כלכלית, אבל יש להם ערך חברתי?

לא, אנחנו לא.

אתם לא עושים שום דבר בעניין הזה?

לא.

זאת אומרת רק משהו כלכלי. אתה נמצא בפריפריה, אבל לא בגלל ה - - -

נכון, כלכלי לחלוטין.

בלי שזה תורם שום דבר בחלק ה - - -

נכון.

גם שאותו מפעל שאתה משקיע בו, נניח נמצא באזור הפריפריה, איפה אתה מכניס את שיקול הפריפריה או החברתית בחלק הזה?

הטענה היא שניתן להגדיל את הפריון ולייצר ערך כלכלי מאוד גבוה גם לחברה יצרנית. זאת אומרת אנחנו רואים חברות יצרניות מצוינות, שזה אנחנו מכירים, יש הרבה חברות יצרניות מצוינות ואני חושב שאותן חברות שהן לא מצוינות, זה בגלל שהן נאבקות על שרידות בעצם. לחברות האלה יש דרך לעזור להן, זה מה שאנחנו עושים.

- - - אבל עם מי עושים את - - - מה אני הייתי מצפה לראות? אני מצפה לראות בעניין הזה ממש לאומי, שאתם חלק ממנו, אבל יש מי שעוסק בנושא החברתי, בצד השני. לדוגמה, בפארק בר לב למשל, שם זה דוגמה קלאסית, אתה רואה מבנה, יש פוטנציאל לעשות שם - - - יש את הפארק היצרני, שהוא מפוצץ, אין מקום ב - - - מפוצץ לגמרי. ועל ידו עומד פארק הייטק, שדרום אפריקאי, בחור שבא, יהודי, ששם למעלה מ-100 מיליון שקל על המקום הזה, נבנה היום בניין אחד, יש שם מקום לעוד שבעה בניינים וכבר שנה וחצי או שנתיים מחפשים את הקטר שיביא לשם, כי הרי ברור שאם אינטל תבוא לשם אז אינטל תפתח את הפתח וירוצו לשם כולם. דוגמה, מה שקרה בבאר שבע בסייבר.

אבל צריך מאמץ לאומי, זה לא - - -

אנחנו מחפשים את העניין הזה. עכשיו, למה זה כל כך חשוב? הצפון למשל היום, הבעיה היום בצפון, ואנחנו מכירים את זה, זה שהחבר'ה הצעירים המצוינים שגומרים את המכללות בצפון, שהן מכללות מצוינות, בני המקום, אני מדבר על העבודה האטרקטיבית, אין להם לאן ללכת. אז הטובים נוסעים לתל אביב והאחרים נוסעים לברלין. הם פשוט עפים לנו מהידיים.

נראה לי שמה שאתה אומר זה רק מאמץ ממשלתי.

נדרשת פה איזה שהיא הסתכלות - - -

אבל מכיוון שאנחנו חלק ממשרד הכלכלה ההסתכלות שלנו כלכלית בלבד, אנחנו עובדים יחד עם משרד הכלכלה, למשל ברשות ההשקעות וסחר חוץ, תלוי בהקשר, אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה, אבל הערך הוא כלכלי.

מי הגוף המתכלל? מי אוסף את כולם ולוקח את האחריות להוביל את זה?

עוד דבר אחד ששאלתם, האם אנחנו בודקים את עצמנו, מה הערך שלנו. מדי פעם אנחנו עושים אנליזה על תחומים מסוימים ועל כל השקעה שלנו של דולר יש ערך בכלכלה בסוף של בין חמישה לשמונה דולרים. מה הכוונה ערך בכלכלה? אם חברה לוקחת מאיתנו מימון ולאחר מכן היא חברה שיש לה עובדים והיא מוכרת וזה, אז זה הערך הכלכלי שנוצר כתוצאה ממס חברות, המס של העובדים וכו'.

השקף האחרון הוא שקף שמתאר את כל מה שאמרתי עד עכשיו, זה השקף שאומר ככה, לגבי ההייטק והחדשנות, זה בעיקר כוח אדם מיומן ולהוסיף לתוך אותם - - - כדי לרתום את הקרון הזה שימשיך לדהור. הדבר הנוסף זה הטמעת חדשנות בנושאים מסורתיים, זה אותה התעשייה היצרנית שאנחנו מדברים עליה. הנושא של גיוון מועסקים כדי להגיע לאותם אחוזים שבהם אנחנו נראה גם את החרדים, גם את הערבים, גם את הנשים באחוזים בפרופורציות שלהם שהם מועסקים באותם מקומות של פריון גבוה ואת הפריפריה, שהיא חלק מהתעשייה בארץ.

הדרך לעשות את זה, חברות שלמות, מקסום ההשפעה המשקית של חברות בינלאומיות, מערכת חדשנות נוספת לצד ICT, בעיקר באזור של מדעי החיים, שיש כוח אדם שקיים, יש פריון נמוך שם, יש IP מצוין שנמצא באוניברסיטאות ובבתי החולים, זה דבר שיש הרבה מאוד מה לעשות שם. המעבר של תעשיית הייצור ל-industry four point zero וצמיחה כלכלית מוטת חדשנות מוטת חדשנות בכל המשק.

אני רוצה להגיד לך קודם כל תודה על המצגת, באמת ריתקת אותנו. אנחנו על פי רוב לא מאפשרים מצגת יותר מעשר דקות, באמת שילבת את זה, גם העברת את זה בצורה טובה ובצורה שמשקפת את העשייה שלהם ואת העתיד, למה צריך לשאוף. אנחנו יודעים שאלה דברים מאוד חשובים. רק מילה אחת, על עבודת המטה. כמה אנשים אתם ברשות?

ברשות יש כ-130 עובדים, מתוכם יש 200 בודקים. או 180 בודקים. בודקים זה אותם אנשים שהם לא עובדי הרשות, אבל כל אחד מתמחה במקצוע מסוים לפי החברות שאנחנו תומכים בהן ולכן אנחנו יכולים לכל חברה לשלוח את האיש המתאים מבחינת היכולת להבין את מה שהחברה עושה וכו'. ה-130 עובדים בעצם מתחלקים לזירות שתיארתי אותן קודם, חמש זירות שהן זירות של הזנק, צמיחה, תשתיות טכנולוגיות, שזה העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, חברתית ציבורית, זה מה שדיברתי על לאחרונה על גיוון מעסיקים והכנסת אנשים להייטק והנושא של תעשיית הייצור.

אלה הזירות שלנו, הן קטנות יחסית. המטה הוא יותר גדול, הוא מתעסק בכל התפעול של הרשות. אנחנו יודעים לקחת בקשה מחברה ולעקוב אחריה. חלק מהחברות כבר 40 שנה תחת מעקב ברשות ולקחת עד אותו מצב שהחברה משלמת את התמלוגים כתוצאה מהמענק שהיא קיבלה. התמלוגים זה נושא, אני אגיד רק מילה אחת עליו. כל מענק שאנחנו נותנים זה בעצם מענק משני סוגים, אחד זה מענק מותנה, שאומר שהמענק הוא שלך, אם תצליח ותמכור אז תחזיר את המענק, זה פחות או יותר, והדבר השני, תמיד אנחנו דורשים שתהיה התאמה בין מה שאנחנו נותנים לשוק הפרטי. כלומר אם אנחנו נותנים 50% תפקידו של היזם להביא 50% מהשוק הפרטי. המיומנות הזאת של הבאת כסף מהשוק הפרטי היא הכרחית להצלחה של החברה.

מה התקציב שלכם?

תקציב המענקים שלנו זה 1.6 מיליארד, תקציב התפעול כ-35 מיליון ₪.

רק עוד מילה אחת, ברשותך. החלטות, איזה סוג שקיפות יש להחלטות שלכם? איך - - -

כל החלטה, כל ההחלטות - - -

יש בקשה, יש החלטות מקצועיות? זה עובר לאיזה ועדה או לאיזה גוף?

בסוף השנה אנחנו מפרסמים את כל המענקים שנתנו, שמות החברה, כל חברה איזה מענק היא קיבלה. ועדות המחקר שלנו הן ועדות שמנוהלות על ידי נציגים של משרדי הממשלה, בעיקר משרד האוצר ומשרד הכלכלה ונציגי ציבור.

איפה אתם נמצאים, בירושלים?

לא. שאלה טובה. כרגע אנחנו נמצאים באיירפורט סיטי, בגלל שהורכבנו מתל אביב ומירושלים, אבל אנחנו במעבר לירושלים.

טוב, בשורה טובה.

מתי?

באוגוסט 2018, השנה, אנחנו מסתכלים על גט"י מלחה, יש כרגע חברה שיצאה משם, אנחנו בודקים אם אפשר להיכנס כאשר מגורי הקבע שלנו יהיו בגבעת רם, ליד הבניינים החדשים שנבנים כרגע בגבעת רם. זה בינינו לבין הדיור הממשלתי, להקים את הבניין הזה. זה ייקח שלוש או ארבע שנים, אבל בינתיים נהיה בגט"י מלחמה.

אני גם ביקרתי באיירפורט סיטי שם. אני חושב שזה בהחלט, מה שראינו פה, זה אחד מהארגונים והתוצרים שהם מקור לגאווה. באמת - - - אני תמיד אמשיך לשאול את השאלות ורוצה לראות איך באמת אנחנו מפתחים את הפריפריה. אני חושב שהראייה שלכם, כמו שאמרתי קודם, אתם חלק, זה צריך להיות מאמץ לאומי בהובלת משרד הכלכלה, לדעתי הוא צריך להוביל מאמץ כזה שבאמת מסתכל על כל התמונה הזאת, שנראה שם את התוצאות. אם אני היום מסתכל על הגרף, המדאיג הזה, לצורך העניין, אז גרף עולה ייתן מענה לא רק לעניין הכלכלי, אלא הוא יכול לתת מענה לעניין החברתי, לאוכלוסייה הערבית, שיכולה לתת עוד המון בתחום הזה. היא היום חמאה, לצורך העניין, שצריך לעצב אותה, היא עדיין משהו מאוד מאוד רך, כך שאם אנחנו נתנפל עליו כמדינה, אז אנחנו - - - והאוכלוסייה החרדית, הן אוכלוסיות שבאמת יכולות לעשות שינויים גדולים. נשים, דיברת קודם. יש פה עוד הרבה הרבה עבודה בנושא הזה. ותודה על הצגה מאוד מעניינת, מאוד מרשימה ואנחנו צריכים - - -

אני מאוד מתחבר למה שאומר חבר הכנסת איל בן ראובן. נכון שאתם מסתכלים כלכלי, אבל צריך לזה עוד גופים נלווים. אתם מובילים משהו, אבל לתת גם היבטים אחרים, כמו ההיבט ש - - - הדוגמה של פארק בר לב ועוד מקומות כאלה, אחרי זה השיקולים יהיו רק מקצועיים, אבל צריך לבנות משהו שהוא שילוב של כל הכוחות שיש כדי להביא בסופו של דבר גם משהו כלכלי שאתם תעזרו לו, אבל מישהו צריך ליצור את הכלי.

לגמרי. אני רק אומר שאנחנו עובדים לפי חוק המו"פ ואנחנו מופקדים על מו"פ בלבד.

כן, בסדר, אבל הוא אומר, בסופו של דבר צריך כלים, יש מקומות שצריך לקחת גם שיקולים - - - נכון שיש שיקולים כלכליים, אבל צריך שילוב, החוכמה היא לשלב את הכול. כבר יש לנו מנוף כלכלי, אז בוא נשלב את זה גם במקומות, ניצור עוד דברים שיכולים למנף, לא אחד לחמש-שש, יכול להיות אחד לעשר ובסך הכול תוצאה תהיה.

וגם פארק הייטק כזה, בר לב או - - - כי הוא מלא - - -

הוא מושך את התעשייה סביבו.

את האנשים.

בעיקר אנשים.

אנחנו מסתכלים על זה בהקשר הזה, אני אגיד לך מה התפיסה שלי כרגע, שאני חושב שאפשר לממש אותה, אני חושב שיהיה נכון להסתכל על הפריפריה בצורה כזאת של להבין מה היצע כוח האדם בפריפריה, באמת - - - לא לנסות לחקות את רוטשילד בפריפריה, אלא לבנות תחת היצע כוח האדם אשכולות קטנים תחת נושא מסוים. אני חושב שזה יכול להצליח.

אנחנו נעבור קצת לשמוע אנשים אחרים. גלית לוי מאינטל ישראל. גלית, בבקשה. אנחנו כל הזמן אומרים שאנחנו רוצים עוד אינטלים קטנים כאלה.

תודה רבה. בראשית דבריי אבקש גם לברך את יושב הראש על היוזמה לקיים את הדיון ובעיקר הנחישות וכמובן את מנכ"ל הרשות, שמוביל את ה - - - הקמה של רשות חדשה זה דבר לא פשוט מבחינה רגולטורית ומבחינה סביבתית.

אינטל בישראל היא כיום המעסיק הפרטי הגדול ביותר שמעסיקה קרוב ל-11,000 עובדים בחמישה קמפוסים ברחבי הארץ. לשמחתנו יש אצלנו גם את זרוע הייצור, ייצור מתקדם - - - הפריון, וגם את זרוע הפיתוח שאחראית באמת על פיתוחים פורצי דרך שהם חוד החנית של אינטל בעולם כולו. אנחנו משתפים פעולה ומאוד מברכים על הפעילויות של הרשות לחדשנות, כי בעינינו הקצב והחזון והיכולת להניע מהלכים צריכה להתאים לקצב שלך ההייטק ושל הזירה החוץ ממשלתית, אם יורשה לי, ולכן עבודה במוד כזה של תגובה ושל ניתוח ושל יכולת באמת להניע מהלכים מצד הרשות שהיא בקשר עם הממשלה, אבל היא לא גוף ממשלתי פר-סה, אנחנו רואים אותה כיתרון מאוד מאוד גדול.

תחומי הליבה שהרשות עוסקת בהם הם באמת - - - לאינטל ולהייטק בכללותו, כל הנושא של מחסור והיצע כוח אדם עתידי, אנחנו מאמינים שמדובר באמת בבעיה מאוד מאוד משמעותית, צופה פני עתיד, לתחרויות של המשק הישראלי כולו. היעדר כוח אדם מיומן שיוכל בעתיד להיות באמת הקטר של הרחבת פעילויות בישראל, בין אם פעילויות פיתוח ובין אם פעילויות ייצור, הוא בעינינו באמת משהו שהוא האקסלטור הגדול ביותר לפעילויות עתידיות.

אנחנו בשיח משתף פעולה ותורמים מהיכולות שלנו ועוזרים גם לעסקים קטנים ובינוניים וגם לסטארט אפים בסצנה המקומית. אבל אם אנחנו נצטרך להצביע על נושא אחד שהוא בנפשנו, ואגב, לא רק של אינטל, אינטל היא אחת מני - - - גדול מאוד שמדבר על הרחבת פעילויות עתידיות, אז הנושא של היצע כוח אדם עתידי מיומן לתמוך בפעילויות עתידיות הוא בעינינו הנושא החשוב ביותר. ואנחנו באמת מברכים אתכם ומציעים את עצמנו כרגיל לעזרה ותמיכה.

תודה. זה חשוב מאוד. אתם נמצאים בשני מרכזים?

יש לנו חמישה מוקדים וזרוע פיתוח שבמרכזה במתן בחיפה. יש לה שלוחה בפתח תקווה, יש לנו את המתחם שלנו בהר חוצבים, סניף קטן ביקום ויש לנו את מפעל הדגל בקרית גת שמייצר - - -

וסך הכול 11,000 עובדים.

ולא הזכרתי את מוביליי עוד בכל ה - - -

תודה, גלית. ד"ר איסר פאר.

בינתיים הברכות והתודות.

רק תציג את עצמך. אנחנו כבר מכירים קצת.

אנחנו יש לנו פה חברה, הקמנו חברה קטנה, יושבת לידי המנכ"לית, מוריה, שהיא טאלנט אמיתי ואנחנו עוסקים בחיבור בין אנשים, רעיונות ומשאבים, במיוחד אנחנו השתלבנו באיחוד האירופי.

אנחנו לדוגמה בתוך הזמן הקצר צריכים להקים 14 מרכזים להכשרה בתוך האוניברסיטאות, כדי שאת הדוקטורים, ששם מלמדים אותם לחקור, שיהיו גם יכולים לצאת לתעשייה לטווח קצר ולא אחרי שנה של התאקלמות. הם מבינים את זה ולכן שמים שם כסף. מודל לא רע, שיהיה גם פה, דרך אגב. הסיבה היא נורא פשוטה, ה-100% למשל דוקטורנטים, למשל, מחנכים אותם להיות חוקרים, המערכת מקבלת חזרה 3%, תחלופה טבעית ועוד את הזמניים, פחות מ-10%. כלומר יותר מ-90% צריכים למצוא את מקומם בסקטורים הפרטיים ולא עשים שום דבר בעניין הזה. לא הרבה, בוא נגיד ככה.

אבל לגבי מה שהציג אהרון יפה, למעשה יש שני חסמים. האחד זה הכסף, וזה קל, כסף אף פעם לא הייתה בעיה. השנייה, כמו שכולם אומרים, כוח אדם וכוח אדם מיומן. ציינת מקום אחד שיגיעו, זה התכנית להגדיל את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות. כאן אני מוחה על ההחלטה הזאת, למה לא במכללות? יש יותר סטודנטים לתואר ראשון במכללות - - -

השאלה אם מתכוונים לאוניברסיטאות כאוניברסיטאות או גם מכללות, אקדמיה.

זה רק אוניברסיטאות.

החלטת הממשלה, קודם כל - - -

החלטת הממשלה היא רק על אוניברסיטאות?

כן.

יש שם - - -

אם זה היה תלוי בי הייתי עושה אחרת, אבל זה לא החלטה שלנו.

דיברו על כך שיש ירידה, אני מבין שזה בעקבות כך שיש ירידה במגמות האלה באוניברסיטאות.

אני חושב שהניתוח היה ככה, ראיתי מכתב של יפה זילברשץ, שהיא שלחה אותו, אתמול, אני חושב, לכל המכללות. מה שהיא טוענת, שנעשתה מהפכה בתחום המכללות במקצועות הטכנולוגיים לפני כחמש שנים והם מצפים לעשות את המהפכה הזאת באוניברסיטאות עכשיו. זו הייתה מהות התשובה וזה ממש לא קשור אלינו. אני מאוד מכבד את מה שהיא אומרת, אבל יש פה שתי בעיות, האחת - - - אני לא מבקש ממך לעמוד בשער, רק יש פה ועדה של הכנסת.

לא, גם אין לו יכולת לענות על כל מה שאתה מעלה. אנחנו רוצים לשמוע, יש משרדים ממשלתיים שיכולים לענות על דברים כאלה.

אני רוצה להצביע על נקודה אחרת, רוב המכללות שהן לא משפטים נמצאות בפריפריה, אחת. שתיים, יש בעיה גם כלפי האוניברסיטאות, אם מגדילים באופן מלאכותי מספר סטודנטים הרמה יורדת. באוניברסיטאות, את מדעי הסייבר, צריך בשביל האקדמיה שיהיה פרופסורים. לכן לא צריך שיהיו כל כך הרבה סטודנטים שרוצים דווקא להגדיל אותם באופן מלאכותי. זו טעות קולוסאלית וצריך לתקן אותה לאלתר.

היה לך תפקיד בנושא הזה? על הידע באוניברסיטאות, על השיווק שלהן.

הייתי מנכ"ל של חברת Technology Transfer וגם ראש רשות מחקר.

תודה על הדברים, ד"ר פאר. אלעד קובי. תציג את עצמך.

אני אציג בשתי מילים, גם עליי וגם על החברה שאני מגיע ממנה. קוראים לי אלעד קובי ואני מנהל הפיתוח העסקי של GKI גרופ. בגדול אנחנו גם קרן השקעות פרטית ואנחנו עוסקים בשלושה דברים עיקריים. הראשון זה השקעות בחברות סטארט אפ וייעוץ ליזמים צעירים בחברות סטארט אפ. הדבר השני, אנחנו מקימים חברות משלנו, יש לנו את - - - הכי גדולה זה אפשר להגיד היום הערוץ הישראלי הראשון בארץ ועוד מעבדת רובוטיקה, שגם היא עושה כל מיני קשרים עם חברות ישראליות. הדבר השלישי זו פעילות פילנתרופית, אנחנו עוזרים ליזמים וסטארט אפים לקדם את עצמם, בעיקר בחו"ל. הקמנו את השדולה לקידום הסטארט אפ בישראל. אנחנו עוזרים להם גם עם הממשלות, להבין מה הם יכולים לקבל וגם בחו"ל אנחנו עוזרים מאוד למשקיעים להגיע לפה במשלחות, אנחנו מציגים להם יזמים צעירים.

בדיוק כמו שאמרת, הייטק זה לא סטארט אפ, יש את הסטארט אפ של החבר'ה בגראז' ויש את ההייטק בחברות גדולות כמו אינטל ואפל, שהצרות שלהם והבעיות שלהם הן שונות לחלוטין וצריך להתייחס אליהן גם בהתאם, ומשם רצינו קצת, לא - - - התעשייה, אבל גם לשנות קצת את הדברים שיש שם.

אני כן רוצה לשאול אותך שאלה, דיברת מקודם על שאלות שהותנעו ב-2017, בניית גשרים לשווקים מתעוררים. אנחנו עובדים עם הולנד ועם ספרד, עם אנגליה ועם עוד כמה מדינות בחו"ל ולנו מאוד היה קשה, גם עם משרד הכלכלה וגם עם משרד החוץ לקבל איזה שהיא הכרה ועזרה. אנחנו משקיעים המון כספים במשלחות, אנחנו מארחים פה לא מעט משלחות של משקיעים מאוד גדולים בהולנד. אני טסתי עכשיו גם עם מנכ"ל השלטון המקומי, מר שלמה דולברג, וגם עם - - - קונסטינטיין מהולנד להשתתף באיזה שהוא פאנל - - -

כשאתה מדבר על עזרה, מאיזה היבט אתה מדבר? כלכלית?

כלכלית. אנחנו משקיעים גם הרבה כסף, אנחנו לא מבקשים - - -

אתה יכול להגיד - - - מיסוי. בעזרה כלכלית יש הרבה אפיקים שאתה אומר, בתמיכות, במענקים, במה?

תמיכות וסבסוד ברמה של - - -

בבירוקרטיה? כשאתה אומר עזרה - - -

אני אענה על חלק.

כשאתה מדבר על עזרה, החסמים, אנחנו לא כל כך מכירים אותם, אנחנו מכירים חלק, אבל לא הכול זה גם עזרה כספית, יש דברים שהם עזרה אחרת. אנחנו מדברים על שיתוף פעולה פיזית, מקומות, כל הדברים האלה הם - - -

אני אענה על חלק כי אני חושב שזה חשוב להבהיר. אנחנו עדיין אחראים על מו"פ, כמו שאמרתי, כשאנחנו מדברים על שיתופי פעולה בינלאומיים אנחנו מדברים על שיתופי פעולה במו"פ, מה הכוונה? למשל אותו הסכם בין הודו לישראל, כשזה השקעה של 40 מיליון דולר לאורך חמש שנים במו"פ. הכוונה במו"פ, ששתי חברות, אחת הודית ואחת ישראלית, מתאגדות ביחד כדי לפתור בעיה מסוימת בפרויקט משותף.

לגבי הפעילות האירופאית, הורייזן 2020 ו-ISERD, זה חלק מאיתנו, וגם פה יש פעילות ענפה, אבל במו"פ. הגופים שתורמים לאותו דבר שאתה רוצה זה מכון היצוא מצד אחד וסחר חוץ מצד שני במשרד הכלכלה. אז מכון היצוא, שהוא גם שייך איכשהו למשרד הכלכלה, וסחר חוץ זה שני הגופים שמטפלים בקשרים עסקיים שנמצאים בין ישראלים לבין - - - אנחנו לא מטפלים בצד העסקי.

אני אשאל שאלה אחרת, בכיוון הפוך משהו. האם יש חברות ישראליות שמקבלות מענקים מאירופה, מהאיחוד האירופאי?

כן.

איך אנחנו מעורבים בזה ומה המספר והאם אנחנו מצליחים להגיע לאיזה הישגים בזה, או ששם אנחנו - - -

שאלה מצוינת. אז קודם כל הפעילות האירופאית היא פעילות בסדר גודל של 1 ביליון יורו לשבע שנים, שממשלת ישראל השקיעה. יש פעילות שברובה היא אקדמית, 50% היא אקדמית, אם אני לא טועה, 35% היא תעשייתית מסוגים שונים, יש 10% שהם בתי חולים וכו', גם אקדמי, ואם אני מסתכל על כמה אנחנו מקבלים, זה בערך 1.1.

זאת אומרת מאוזנים.

זה קצת יותר ממאוזנים. אבל אם אנחנו עולים בצורה משמעותית אנחנו צריכים להכניס יותר כסף, אז ככה שהבלנס הזה של 1.1 הוא סביר.

אתה צריך לתת בדיוק כמו שאתה מקבל? אז בשביל מה אנחנו צריכים את זה?

הם מדי פעם בודקים. אז - - -

ההשלכות האסטרטגיות.

אני לא אומר שאין לזה יתרונות, אין ערך מוסף, אבל היה מתאים לנו להיות שם, לקבל בסדר גודל יותר מאשר שלנו בגלל שאנחנו הרבה יותר - - -

נכון, אז אחד הדברים שאנחנו עושים בהקשר הזה, בעבר חסמנו את האפשרות שאדם יגיש גם לאירופאים וגם לנו באותו זמן. היום אנחנו להיפך, מעודדים, גם זה וגם זה ואותן חברות מצוינות, הלוואי שהיו מגישות באירופה ומקבלות את המענקים.

אולי אנחנו לא מגישים טוב, אולי ההגשה שלנו. יכול להיות שגם בהגשה יש סטנדרטים אירופאיים שאנחנו לא כל כך - - -

אני מכיר את זה היטב, אם יורשה לי, מדינות שיש להן קצת שכל, הן תומכות ועוזרות, מסבסדות את ההגשה על ידי אנשים מקצוענים שיודעים לכתוב את זה כמו שצריך. החוקר כותב יפה מאוד, אבל זה צריך להיות מאוד מאוד טכני, מאוד מדויק.

דרך אגב, היום, אפילו בתוך ישראל יש חברות שמתמחות בהגשות.

כן, אבל מי משלם להם? אף אחד. מישהו צריך לשלם להם וזו התמיכה הכי קטנה - - -

אנחנו עוזרים לחברות תעשייתיות. באקדמיה יש - - - עוד פעם, אנחנו לא תומכים בצד האקדמי - - -

שהאקדמיה תעזור. הלוא מממנים כמעט חצי מהתכנית, למה שלא יממנו את ההשקעה ב - - -

מה שאנחנו רואים זה שבאקדמיה הם מקבלים כ-30% מעל ההשקעה שלהם. זאת אומרת ההצלחה היא גבוהה מאוד, כלומר הם עושים את העבודה יפה דווקא. בתעשייה צריכים בוסט וזה מה שאנחנו עושים כרגע. אבל זה נכון, האקדמיה הישראלית עושה יפה בהגשות.

אנחנו צריכים להתקדם. אולי נרחיב את זה קצת. אנחנו נוגעים בנקודות, לא חשבתי שלא נצליח בהרבה דברים אפילו לגעת. אני כתבתי לעצמי דברים ואני רואה שבגלל לחץ הזמן - - - אבל בסדר, זה סימן טוב, נעשה עוד ישיבה בהמשך, בעוד תקופה, נוכל קצת להשלים חלק מהדברים.

איציק קרומבי. בבקשה. תפקיד?

אני מנהל את פורום ההייטק החרדי, שזה גוף של קרן קמה, אני מתעסק בקידום מקצועי חרדי. זה גוף שקיים עשר שנים, מתעסק בכל מה שקשור לתעסוקת חרדים, הכשרות, מלגות, מרכז הכוון תעסוקתי ועוד הרבה דברים. בסוף המספרים שהוצגו פה, להגיע ל-500,000 מועסקים בתחום ההייטק - - -

בתחום חברות מוטות חדשנות.

חדשנות, טכנולוגיה, בתחום הזה שעליו אנחנו מדברים. אני מנסה להסתכל על החברה החרדית. בחברה החרדית המל"ג פרסם לפני שבוע, פחות או יותר, נתונים של סטודנטים חרדים, קפיצה של 125% בכמות הסטודנטים החרדיים. במספרים, אם אני מדבר על גברים, נכון לעכשיו יש 370 גברים חרדים שלומדים מקצועות טכנולוגיים, בכל הארץ. זאת אומרת המספרים הם בכלל לא - - -

רק במכללות או גם באוניברסיטאות?

לא, הכול, כולל הכשרות.

וכמה נשים?

יחד עם נשים אנחנו מדברים על 1,100. קצב הגידול הוא באמת מאוד מאוד גדול, אבל במספרים מוחלטים אנחנו מדברים על מספרים מאוד מאוד נמוכים.

עדיין זה לא החלק היחסי שלנו באוכלוסייה, זה ודאי מספרים - - -

נכון. אם אנחנו מסתכלים בכלל על החברה החרדית אנחנו מדברים רק על 50% מהגברים שעובדים. הייתה עלייה מ-35% פחות או יותר לפני 15 שנה, הגענו ל-53%-52%, יש ירידה בשנתיים האחרונות בכמות הגברים החרדים שעובדים. למרות העלייה בהכשרות המקצועיות יש יותר אנשים שעובדים, אז הם יותר מבינים שהם צריכים להשקיע במקצוע ולעבוד בעבודות יותר רווחיות מאשר סתם פשוט להצטרף לשוק העבודה ולהמשיך להרוויח שכר נמוך, אבל עדיין החסמים הם גדולים. אנחנו מדברים על פוטנציאל שוק של פחות או יותר, אם אנחנו מדברים על כמות החרדים העובדים, זה בערך 200,000 חרדים מתוך האוכלוסייה החרדית, 200,000 איש, פחות או יותר, עובדים, אם אני מדבר על גברים זה 50%. אנחנו מדברים פה בערך על קרוב ל-100,000 גברים חרדים שהם לא עובדים, שהם פוטנציאל שוק שיכול לעבוד.

שיש להם חסמים? שמה שמונע זה חסמים של השכלה, של ידע? של הכשרה?

זה לא רק, אבל זה החסם העיקרי.

מה אתה חושב שצריך לעשות כדי לשנות את זה? שנוגע לדיון שלנו פה עכשיו, בחלק הזה.

אני חושב שהבסיס הוא בהכשרות מקצועיות. בקמה יש לנו עד היום 17,000 בוגרים, חילקנו קרוב ל-200 מיליון שקל מלגות לסטודנטים. אין לנו כמעט למי לתת היום לחרדים, כי אין להם איפה ללמוד. למה אין להם איפה ללמוד? מסיבה מאוד פשוטה, כי הפרופיל הממוצע של גבר חרדי שהולך ללמוד, אני בכוונה מתמקד בגברים, למרות שיש גם אצל הנשים, אבל שם עיקר הפוקוס, גבר חרדי ממוצע שהולך ללמוד הוא בן 28-26, נשוי עם ילד או שניים, צריך כבר להתפרנס. היכולת שלו עכשיו לעזוב את הכול וללכת ארבע שנים ללמוד תואר ראשון באקדמיה היא מאוד מאוד נמוכה.

אבל זה בדיוק מה שדיברנו. על המקצועות האלה בהייטק שיש היום השתלבות שאתה לא חייב להיות בעל תואר אקדמאי. דווקא כאן צריך להתמקד, לגבי הכשרות של לימודי תעודה, של לימודים הרבה יותר קצרים, שאפשר לשלב לימודים עם עבודה ביחד. תחום הסייבר למשל, אבל יש גם תחומים אחרים, בהנדסאות, בתוכנה, בכל מיני דברים כאלה שאפשר. אז צריך להקים את המסגרת, אתה אמרת. מר אהרון, נדמה לי שאתה אמרת שבתוך ה-550, היעד של עוד תוספת זה לאו דווקא אנשי אקדמיה, אולי בדגש של לאו דווקא אנשי אקדמיה.

בהחלט.

וכאן אתם יכולים להיכנס, כאן אתם יכולים לעשות את הפעולה, לתווך ולחבר ולהביא את הצרכים.

לימודי ליבה.

לא, שנייה, אני אגיד.

ממש לא. אצל הנשים, שלנשים כולן יש את לימודי הליבה האלה ואין להן שום בעיה, בין אם יש להן בגרות, בין אם יש להן - - -

התאמות מקצועיות.

חוץ מזה שהן מצטיינות בלימודי תעודה. בלימודי תעודה של משרד הכלכלה, הן פשוט רק צריכות לעלות על לימודים שיתאימו לשילוב בעבודה. יש היום דברים שהם כבר לא רלוונטיים, הם באמת מחפשים שילוב של מסגרות. ההתאמות של מקצועות, לימודי תעודה הם מקצועות שהם רלוונטיים. יש היום מקצועות שאין צורך בכל כך הרבה, היום בגרפיקה או בדברים האלה, יש גרפיקה ממוחשבת, אבל אין צורך בכל כך הרבה, אבל יש דברים אחרים.

הבאתי דוגמה של סייבר. אני עכשיו מנסה לתווך בנושא הסייבר, למצוא מסגרות לימודים, לא אקדמיים, לימודי תעודה, גם מיישמי סייבר, שהממשלה, המדינה מכירה בהם וגם נותנת להם שכר שהוא שכר סביר, לא שכר מינימום. תעריפים של משרדי ממשלה. יש מחסור במשרדי ממשלה ב - - - אני לא מדבר על התעשייה שצריכים, בחברות שצריכות את זה. כאן אתם יכולים להיות - - - עשיתם דברים חשובים, אתם יכולים גם ל - - -

אז זהו, אז האקדמיה זה באמת מתאים לחלק מאוד מאוד מסוים, מעבר לכל הנושאים שיש עכשיו סביב אקדמיה בחברה החרדית, אבל מבחינה טכנית פונקציונלית זה דבר שהוא מתאים לקהל מאוד ספציפי. נכון להיום אין מסגרות בשוק שהן מאפשרות הכשרה מקצועית לגבר חרדי בגילאים האלה, או בכל גיל, יש קורסים מקצועיים בכל מיני חברות, ג'ון ברייס, סל"ע והאקריו וכאלה, שהיכולת של הבוגרים שלהם בסופו של דבר להשתלב בתפקידים באמת משמעותיים בשוק היא מאוד מאוד נמוכה. יש עכשיו את המסלול של - - -

אתה שם דגש על דברים, אבל במקצועות אנחנו לא מבדילים בהגדלת הקאדר של העובדים בין גברים לנשים. זה נכון שאתה מחפש בחלק הזה, אבל אני רוצה לשלב את כל הדברים האלה. היום אתם לא תומכים במי שלומד משפטים? לא, אתם מחפשים עבודות שהוא יוכל להשתלב ולהתפרנס ועוד דברים כאלה שהם הצפה, אתם לא תומכים במי שמבקש, ובצדק, אתם מחפשים, איפה שיש מחסור שם אתם תומכים, שם אתם נותנים תמריצים, אבל בחלק הזה של ההייטק יש גם נשים, דווקא אני רואה קאדר מאוד חשוב, אם יהיה שילוב בהכשרות בסמינרים, מה שדיברתם, אבל להרחיב את זה, אתם אמרתם 1,000 בוגרות, יש הרבה יותר מ-1,000 בוגרות כל שנה, אני חושב.

הנדסיות תוכנה בירושלים זה 1,000. אני ישבתי עם מנהלות הסמינרים - - -

כן, אנחנו מדברים על כמה אלפים בארץ - - -

רובן לא עובדות. רק 30% מהבוגרות בסמינר החדש, מעלות, הישן, ישבנו עם כולם בשבועות האחרונות, רק 30% מהן עובדות וגם אלה שעובדות עובדות בשכר נמוך. אבל אני רוצה להגיד - - - להגיד מה הבעיות זה בסדר, אני חושב שהמודל של סיירות התכנות, שמדברים עליו, שהוא מסלול שהוא יכול להיות מאוד טוב, כמו שאהרון אמר, כמו בצבא, פחות או יותר, חצי שנה, לקחת בן אדם, צריך לעשות התאמות לחרדים, יצאתם אתמול במסלול. המסלול חסום לחרדים, המסלול לא מאפשר לחרדים להצטרף מסיבה מאוד פשוטה. אני קצת הלכתי קשה, סליחה, אבל ישבתי עם הצוות שלכם על זה אולי שש-שבע פגישות, הוא לא מאפשר לעשות מסלול לחרדים נפרד בגלל שהוא דורש 50% בוגרי אקדמיה, בוגרי תואר. משרד האוצר עשה מחקר על הבוגרים שלנו, 85% מהבוגרים שלנו, של קמה, עובדים במקצוע שהם למדו. אני לא אלך להוציא אנשים שכבר קיבלו מלגה ולומדים, עכשיו להעביר להם הסבה. אנחנו מדברים על אנשים שאין להם הכשרה והמסלולים האלה לא מתאימים.

איציק, אני לא רוצה להרחיב, ישיבה בעניין הזה אפשר לקיים ולראות את המכלול של כל הבעיות כדי לדעת בסופו של דבר - - -

אני רק אגיד מילה אחת, כי היא חשובה. קודם כל יש תעדוף לחבר'ה חרדים בתוך התכניות.

אבל החרדים - - -

איציק, אני לא יכול לפתח עכשיו את הדבר הזה.

אני רק אגיד דבר אחד שהוא חשוב. יש תעדוף לאוכלוסייה החרדית, יכול להיות שהתכניות לא מתאימות כרגע לאוכלוסייה חרדית, אבל אחד הדברים שאנחנו צריכים לזכור, שאחת המטרות שלנו זה להכניס את האנשים בסוף להייטק. כלומר אנחנו חייבים, לפחות בתחילת הדרך, ליצור הבנה בחברות ההייטק שבוגרי סיירות התכנות הם אנשים שהם high qualified כדי להיכנס להייטק. אם נצליח לפרוץ את הדבר הזה אני חושב שיבואו מסלולים אחרים. הרי זה פיילוט, יבואו מסלולים אחרים. אני חושב שזו צריכה להיות אחת הנקודות המרכזיות.

אני מציע שנקיים דיון הרבה יותר מקצועי בעניין הזה. יש לא מעט בעיות, אני יכול להביא לכם גם לא מעט דוגמאות. חברת השמה ש-50 הנדסאיות התאגדו ביחד במכרז גדול מאוד של הממשלה, של גוף ביטחוני בתוך הממשלה, של משרד הביטחון ובסוף החברה הזאת של הבנות החרדיות, הן הנדסאיות כולן, כולן מוכשרות, החברה לא זכתה. ולמה הם באים 50 בחברה אחת? כי החברה התחייבה לתת להן את הסביבה המתאימה להן בעבודה, בדגש, ולחברה אחרת הן לא הלכו. עכשיו, לחברה הזאת לא הייתה שום עדיפות בהגשה שלהן בזה שהם אמורים להעסיק 50 הנדסאיות חרדיות שהן צריכות את זה, זה בכלל לא היה פרמטר של עדיפות. החברה השנייה זכתה, מסיבות אחרות, מקצועיות, יכול להיות שצודקות, אבל מהניסיון של החברה הזאת היא גייסה עובדים אחרים, לאו דווקא עובדים כאלה.

זה כל מיני דברים שאנחנו צריכים לשים את הדגש, אבל כל אחד מתאים למסגרת שלו. אני באמת חושב שכאן אפשר למנף דברים, לא משרד הכלכלה, במשרד הכלכלה הם כאן נמצאים בחלק של המדען הראשי שהיה, והיום ברשות לחדשנות, אז צריך למצוא את נקודות החיבור הטובות והמתאימות. אני חושב שצריך את הממשק הזה וצריך למצוא את מסגרת העבודה, אני מוכן לעזור.

בהרבה דברים אנחנו דווקא עושים. מחר בצהריים, לדוגמה, יש פה בירושלים יום עיון ליזמים חרדיים ברשות לחדשנות על כל התכניות, יש תכניות מיוחדות לחרדים, ממש קודם קיבלתי אי-מייל שאמרו לי 'מה עושים?' כי נרשמו יותר אנשים ממה שציפינו ואנחנו צריכים למצוא מקום יותר גדול, אז ברוך ה' - - -

אז זה יפה מאוד. טוב, זה החלק המלא.

כן, אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה עם - - -

יפה מאוד. אהוד נוף.

אהוד נוף, יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, זה הגוף היציג של המהנדסים.

אני אקצר מאוד, אין לי כוונה להאריך, אבל אנחנו מקיימים אגודות בכל מגוון הטכנולוגיות, אנחנו עושים הכשרות, ויש טעם, להערכתנו, לעשות הכשרות למהנדסים, יש הרבה מהנדסים שנפלטים משוק העבודה בגיל מסוים ולכן צריך לעשות את ההכשרות. יש הרבה דרכים איך להגדיל את כמות המהנדסים בארץ ובלי להיכנס לכל מיני רעיונות שהם נראים הזויים, של יבוא מהנדסים מהודו או מסין או מכל מיני מקומות כאלה. אנחנו מנסים לעבוד ולפתח גם עם נשים וגם עם חרדים וגם לגבי פריפריה, לעשות פעילויות. אני מציע את העזרה שלנו, את השירותים שלנו, אנחנו מלכ"ר אז מי שרוצה ויכול אנחנו נשתתף גם יותר בדיונים של הוועדה.

אני חושב שבאמת השתתפות שלכם בתוך הדיונים של הוועדה, אנחנו נוגעים בהרבה אספקטים של ה - - - אנחנו עוסקים גם בחינוך, אחת הדוגמאות - - -

ממש אנחנו בהחלט - - -

השולחן הזה שומע הרבה בעניין הזה ואנחנו באמת נשמח על שיתוף הפעולה.

יש לנו דובר אחרון, התאחדות התעשיינים, ניר קנטור, בבקשה.

קודם כל אנחנו רוצים לברך כמובן על העבודה המאוד מבורכת וטובה של הרשות לחדשנות, אנחנו נפגשים די הרבה, גם עם אהרון וגם עם אנשים שלהם.

הדברים שלי הם קצת יותר לוועדה ופחות לרשות לחדשנות עצמה. ראשית, השמיכה היא קצרה והתקציב, לצערנו, הלך ונשחק במהלך השנים. יש הרבה מאוד צרכים ייעודיים לסקטורים מסוימים שהם לא בהכרח רחבים אלא יותר ענפיים, כמו לדוגמה תחום מדעי החיים, שהוא סקטור שהוא דדיקיישן בפני עצמו וכלים מסוימים שצריך לפתח לו. כך גם בתחום האופטרוניקה, שצריך להקים מרכז לאופטרוניקה כדי לטפל בזה באופן ייעודי וקשה מאוד בסופו של דבר בשמיכה אחת קצרה לבצע את כל הפעולות האלה גם יחד, ולכן בעצם זה במידה רבה קריאה גם בהקשר התקציבי לבוא לסייע בעניין הזה.

החלק השני נוגע גם לתמיכה או לסיוע רב משרדי, כיוון שהרשות לחדשנות, יש לה את תפקידיה, והם מאוד חשובים, אבל יש גם משרדי ממשלה אחרים שבחלק מהמקרים יש להם תפקיד בנושא הזה. דוגמה טובה שהייתה לנו לאחרונה זה עבודה של רשות לחדשנות, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, על מנת לסייע בהקמת מתקני חלוץ בתעשייה. יש רגולציה, יש רגולטור והוא גרם למסלול מאפשר כדי שבאמת הסיוע והתמיכה של הרשות לחדשנות תהיה שם. ולכן הקשר בין משרדים הוא מאוד חשוב בחלק גדול מהתחומים.

כך אנחנו רואים גם בתחום מדעי החיים בעולם של הניסויים הקליניים. גם פה הקשר מול הרגולציה הוא חשוב ולכן צריך בסופו של דבר לראות את התמונה ההוליסטית ולא רק את הפריזמה של רשות לחדשנות בנושאים הללו. תודה.

תודה על הדברים הממוקדים. כך אתה מביא אותנו למשפטי הסיום. קודם כל תודה רבה על המצגת ועל הדיון. היו עוד נושאים, באמת, הייתי בטוח שבשעה ורבע נסיים, כך קבענו לעצמנו, אבל הנה אנחנו כבר גולשים לשעתיים של דיון ולא שעמם אותנו רגע. יש נושאים רבים, שאפילו אני רציתי להעלות, וגם נושאים, אם יש תחום במדינה ששם ההייטק לא נכנס, אנחנו יודעים שבחקלאות, אנחנו יודעים שברפואה, אנחנו יודעים בתעשייה - - - יש לנו אפשרות להרחיב את הדיונים, אבל בסופו של דבר מאוד התרשמנו מהדברים.

לא הופתענו. אפשר להגיד שלא הופתענו, אבל התרשמנו מאוד ואנחנו יודעים שיש לכם הרבה הרבה משימות, אנחנו יודעים את החשיבות ואת האחריות שיש לכם בעניין. בסופו של דבר אנחנו גם יודעים שכמה שהתקציב יהיה יותר גדול כך האפשרות יותר רחבה. אתם לא מתקשים למלא את התקציב שלהם, אנחנו יודעים שאתם חיים בחסר וככל שהיריעה תתרחב, השמיכה תגדל אז כך נוכל יותר, אבל אני חושב שההצלחה שלכם גם תביא את הדברים. בוודאי שאם באוצר או במקומות אחרים הממשלה הייתה עושה חשבון של השקעה של דולר מול תפוקה, אז ודאי שהיה יותר, אבל גם בזה לא תמיד השיקולים.

אבל אני כן חושב שיש דבר אחד, מסקנת ביניים שיש לנו בעניין הזה, שעוד צריך לדרבן גורם מתכלל. אתם נמצאים בנישה מאוד מאוד חשובה, אבל אחרי הכול לא תפקידכם לראות, לקחת את כל הדברים המוצלחים שיש לנו, לתכלל אותם ולהוביל דברים בשותפות של כולם. אני חושב שזה יכול מאוד מאוד לעזור, בשוק הפרטי, השילוב הזה, יחד עם הממשלתי, כפי שהביא חבר הכנסת איל בן ראובן. לקחת פארק כזה, אם כולם היו מתאחדים לראות אז היו מוצאים את הפתרון וכל אחד היה נותן את חלקו כשהחלק שלכם הוא חלק מאוד חשוב.

אני עוד רוצה להגיד מילה אחת, אולי אישית. אנחנו אמנם לא הוועדה שמפקחת על הפעילות שלכם, אבל אני לפעמים מרגיש שזה שולחן שכן מתאים למה שאתם עושים. אנחנו כל הזמן דנים בנושאים, גם חלק גדול מהאנשים, בין שנמצאים ובין שלא נמצאים, מזכירים את הדבר הזה. אנחנו הרבה מתעסקים עם פיתוח, מחקר ופיתוח בהרבה היבטים, אנחנו דנים הרבה גם בכוח אדם, גם בתעשייה וגם באקדמיה. יש ממשקים מאוד גדולים. אני שמח באמת על הדיווח שלכם, אנחנו נמשיך לעשות את זה. אתם בזמן קצר באמת, סך הכול שנה, זה אפילו לא היה מודד למדוד, אבל אתם ממשיכים דבר ואני חושב שאין כאן ויכוח על החשיבות ועל ההצלחה ואנחנו רק רוצים למנף את הכול. ואנחנו נשמח להמשיך את הדיונים האלה. ותודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.