ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-12OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 541

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018), שעה 9:00

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

אלעזר שטרן

מחלקת חקיקה, אגף שוק ההון, משרד האוצר - גל דרעי

הלשכה המשפטית, אגף שוק ההון, משרד האוצר - יאירה פרנקל

היועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים - מאיה לדרמן

מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

עוזרת משפטית, חטיבת המודיעין, המשרד לביטחון פנים - אורית גן מור

עו"ד בכירה ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך - אורית שרייבר

מתמחה בייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך - טל בן שלום

עוזר היועמ"ש, בנק ישראל - רונן ניסים

מנהל בכיר, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

מנכ"ל גמא ניהול וסליקה בע"מ, חברה למתן שירותי אשראי חוץ-בנקאיים - אריאל גנוט

מנכ"ל אופל בלאנס, חברה למתן שירותי אשראי חוץ-בנקאיים - דניאל מזרחי

מנכ"ל פנינסולה, חברה למתן שירותי אשראי חוץ-בנקאיים - מיכה אבני

עו"ד, חברה למתן שירותי אשראי חוץ-בנקאיים - יצחק מימון

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ - גל גולן

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את כ.א.ל בנקאות ופיננסים - איתן אלון

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: גמא ניהול וסליקה בע"מ) - בהירה ברדוגו

שדלן/ית (משרד עו"ד מ. פירון ושות'), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר, איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי - עודד אופק

שדלן/ית (משרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'), מייצג/ת את מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ - אביעד לחמנוביץ

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את גמא ניהול וסליקה בע"מ - משה ברדוגו

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

אור שושני

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ח-2017

בוקר טוב, בישיבה הקודמת כבר היינו צריכים לסיים את החוק הזה, אבל הוא לא הסתיים. אני מקווה שנסיים אותו בדקות הקרובות. נקריא את מה שעדיין לא הוקרא. יש את התוספת הרביעית שצריך להקריא, את התוספת החמישית - - -

את התוספת הראשונה והרביעית.

ואת החמישית רק נזכיר, נזכיר שהיא קיימת. ואז נחזור לבירור שלושה דברים בקצרה ונתקדם. יאירה, בבקשה.

נתחיל מהתוספות ואז נעלה במעלה הצו. אתחיל מהתוספת הראשונה, רשימת המדינות והטריטוריות.

רשימת המדינות והטריטוריות

1. מדינה או טריטוריה כפי שיחליט ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בינלאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכל כפי שמפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת; ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 11(א)(2) לצו זה לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, מרוקו, סודאן, סומליה, סעודיה, עירק, פקיסטאן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס, תימן.

3. בלי לפגוע בהוראות פקודת המסחר עם האויב, 1939, המדינות שלהלן: לבנון, סוריה, איראן.

נדלג על התוספת השנייה והשלישית ונעבור לתוספת הרביעית, שבה יש רשימה של פעולות שצריך לשקול לגביהן אם להעביר דיווח על פעולה בלתי רגילה:

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 11(א);

פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;

פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים ללא הסבר סביר;

4. החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות ללא הסבר סביר;

5. נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך;

6. נראה כי האשראי המבוקש אינו אופייני למקבל השירות;

7. נראה כי האשראי המבוקש חסר היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;

8. מספר בקשות אשראי לאותו יעד או החזר אשראי מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;

9. מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי האשראי;

10. אם ניתן אשראי למי שנחזה בעיני נותן שירותי אשראי כעוסק במתן אשראי ולא הצהיר על כך;

11. נראה כי קיימת זיקה בין בקשות אשראי שונות, בלא הסבר סביר;

12. בקשת אשראי שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור, וכן בקשת אשראי שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;

13. בקשת אשראי שנראה כי נועדה לבוא במקום בקשת אשראי של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 3 לחוק המאבק בטרור;

14. העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;

15. הצהרה שניתנה לפי הצו שנחזית להיות בלתי נכונה;

16. בקשת אשראי של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן שירותי האשראי נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

17. בקשת אשראי של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, ככל שהפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן שירותי האשראי;

18. רצף פעולות של אותו מקבל שירות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח;

19. החזר אשראי בסכום מהותי סמוך למועד קבלתו בלא סיבה נראית לעין;

20. קבלה או החזר אשראי בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;

21. מתן שירות אשראי למקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה תוך 60 יום ממתן האשראי.

התוספת החמישית זה למעשה צו נותני שירותי אשראי הישן, שבעצם פוקע בעוד מספר חודשים, אבל כחלק מהוראות המעבר גופים שפעלו כנותני שירותי אשראי לפי הצו הישן, יוכלו להמשיך ולפעול לפי הצו הקודם במשך שישה חודשים. מאחר שהצו עצמו פוקע - - -

פקע.

לא, הוא פקע לגבי אותם גופים. והחוק המסמיך כולו יפקע והצו בעצם לא יתקיים החל מסוף מאי, ולכן היינו צריכים להכניס אותו לכאן. אז בעצם הצו כולו מועתק, עם שינויי נוסח קלים, כדי לא לבלבל. למשל, במקום "צו" כתבנו "תוספת". והשינוי המהותי הוא ההשלמה של הסכומים, בגלל שבצו ה - - - דובר על 50,000 ובצו הקודם זה היה 200,000.

הגופים שלא פעלו, כמו הגופים החדשים שהיו לנו – מה חל עליהם במשך השנה?

אנחנו נחזור לסעיף התחילה.

זה מביא אותנו ישירות לסעיף 20, הוראת השעה שתוקנה.

אדוני, אפשר הערה קלה לפני?

על התוספות?

כן, הערה שנועדה לקדם את העניין. אנחנו מכניסים את כל התוספת כפי שהיא חלה היום בצו הנש"מים רק כדי להתאים את זה למה שאנחנו עושים ממילא; שהנוסח של טופס הכרת הלקוח, אנחנו הופכים אותו בעצם לרשות, כדי להתאים את זה לפי העניין. בסעיף 2(ו) לצו הקיים אני מבקש, אם אין התנגדות, להחיל את אותו הכלל. פשוט כתוב "ליישום סעיף זה יפעל נותן שירותי מטבע לפי טופס ב' שבנספח השני ולפי הנוהל שבנספח השלישי". עכשיו, אנחנו הורדנו הרי את הסכומים. יכולים לדוגמה להיות מקרים של ניכיון צ'קים של משכורות, שהשאלות שמופיעות כאן - - -

אז אפשר פשוט לכתוב "רשאי". במקום "יפעל" – "רשאי לפעול".

בדיוק, זו הבקשה.

בסדר גמור.

טוב.

החוק עצמו ייכנס לתוקף ב-15 במרץ, אבל יש שתי הוראות מעבר נפרדות. אחת, לגבי מי שפעל כנותן שירותי מטבע לפי הצו הישן, ששם יש תקופה של חצי שנה שבה אם הוא לא מודיע שהוא מעוניין להחיל על עצמו את הצו החדש, הוא יכול לפעול לפי הוראות הצו הישן. והשנייה, הוראה נפרדת - - -

ומה שחשוב זה שרואים אותו כאילו כמקיים את הצו הזה.

כן.

שלא יהיה מצב שאנחנו מאשרים משהו שהוא לא תקף.

וגם היה פה חשש מול גורמי אכיפה אחרים.

ויש עוד סעיף, שמתייחס למי שלא פעל כנותן שירותי מטבע בעבר, כלומר, גופים שלראשונה פועלים במסגרת זו. כאן הוראת המעבר היא לתקופה של שנה, היא נותנת הסתגלות ארוכה יותר, ובנוסף, היא רק מחייבת אותם לפעול לפי העקרונות שבסעיפים ולפי נהלים שהם עצמם יקבעו. אני אקריא את זה.

הוראת שעה

20.

(א) על אף האמור בסעיף 1, מיום תחילתו של צו זה עד יום התחילה המאוחר כמשמעותו בסעיף 114(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, יראו כאילו במקום הגדרת "הממונה" בא:
""הממונה" – כהגדרתו בסעיף 11יג(א)(6א) לחוק;";

(ב) על אף האמור בסעיף 19(א), מיום תחילתו של צו זה עד יום ח' באדר ב' התשע"ט (15 במרץ 2019), יראו נותן שירותי אשראי שלא פעל כנותן שירותי מטבע לפני יום ז' בסיוון תשע"ז (1 ביוני 2017), כמי שמקיים הוראות צו זה, אם יישם את העקרונות שלהלן, בהתאם למדיניות ניהול סיכונים שיקבע נותן שירותי האשראי: הכרת הלקוח בסעיף 2, שמירת מסמכים בסעיפים 4(ג) ו-16(ב) עד (ג), דיווח על פעולה בלתי רגילה בסעיף 11(ב), בדיקה אל מול רשימה בסעיף 14 וקביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים בסעיף 15;

חשוב לחדד שבאמת כתוב "יישום עקרונות". כלומר, זה לא החלה של הסעיפים אלא זה יישום של העקרונות שיש בסעיפים האלה, וזה נעשה בהתאם למדיניות ניהול סיכונים שנותן שירות האשראי קובע.

(ג) על אף האמור בסעיף 19(א), מיום תחילתו של צו זה עד יום ו' בתשרי התשע"ט (15 בספטמבר 2018), יראו נותן שירותי אשראי שפעל כנותן שירותי מטבע לפני יום ז' בסיוון תשע"ז (1 ביוני 2017), אשר לא הודיע לממונה כי הוא מעוניין להחיל על עצמו צו זה ביום התחילה, כמי שמקיים הוראות צו זה אם ביצע את החובות שבתוספת החמישית.

טוב, סיימנו את ההקראה. נשארו לנו שתי נקודות - - -

רק להבהיר עוד נקודה אחת לגבי זה. מי שרוצה להחיל את הצו כולו ב-15 במרץ כולו, כמובן רשאי לעשות זאת, בהודעה לממונה. פשוט כן יש גופים כאלה, ואנחנו כן רוצים לאפשר את הצו במועד התחילה.

אין שום בעיה.

נשארו לנו שני נושאים, באחד אני מקווה שיתרצו, בשני לא יתרצו אבל יקבלו. הנושא הראשון זה הנושא של - - -

הבקרה על מקבל שירות בסכום נמוך.

אני הבנתי את המצב שאם מישהו בא ולוקח סכום נמוך והוא לא קליינט קבוע, אז אתם אומרים, מה פתאום שנשאל אותו, מה פתאום שהוא יעורר אצלנו חשד, הרי אין לנו שום קשר איתו, הוא בא, קיבל סכום נמוך והלך. מצד אחד זה נכון, אבל מצד שני כן יש צורך בזה. לכן ביקשתי שימצאו נוסח שלפיו לא על כל אחד שבא לקבל אשראי נמוך, אולי אפילו חד פעמי, תצטרכו לעשות את זה, אלא במקרה ש... מה הנוסח שנמצא? הרי בתוך המכלול שיש לנו יש "חשש סביר", יש "קרוב לוודאי" ועוד כל מיני נוסחים. איזה נוסח מצאתם?

השתמשנו במונח "חשש", וגם, נקבע שזה יהיה רק על פעילות חוזרת. אז למרות שזה סכום נמוך, אם יש פעילות חוזרת שמעלה חשש להלבנת הון - - -

זאת אומרת, הוספנו שני דברים שמשפרים מבחינתכם את המצב שהיה קודם. א', שיש פעילות חוזרת וזה לא חד פעמי, ו-ב', שהוא מעורר חשש. ואל תשאלו אותי מה זה חשש, זה נתון לליבו של כל אדם, וכל אחד מאיתנו יודע לאתר במקצוע שלו... כמו שהרבה פעמים המאבטחים יודעים איך לתפוס מישהו... זאת אומרת, יש טביעות עין. ואתם, על כל הניסיון שלכם, אם אין לכם חשש אז הכול בסדר. אבל אם יש לכם איזשהו חשש לגבי מישהו, תעשו את ההליך הזה של הבדיקה, לטובת כולנו, לטובת עם ישראל.

אז אני אומר שוב, יש כאן שני דברים – גם הוספנו שזה חוזר וגם הוספנו חשש. וזהו.

- - -

חבל, אנחנו הרי יודעים את העמדה, שמענו אותה בפעם הקודמת וגם עשינו שינויים לאור זה. יכול להיות שהשינויים לא מספיקים לכם, אבל... שוב, זה לא חוק שצריך להיות חד-חד-ערכי עם חתימה שלכם. אני חושב שבחוק הזה באמת הלכו לכיוונכם, וההערות שלכם היו ברובן הגדול הערות נכונות ומחכימות, שבאמת עזרו למערכת לעצב את החוק הזה יותר נכון וגם יותר מעשי.

בעניין הזה רק כדאי להזכיר שהייתה גם הערה שביקשה שכשעושים את הבקרה המוגברת הזאת או פעולות אחרות שעלולות לחשוף את העובדה שנותן שירותי אשראי חושד במי שעומד בפניו... ולכן הוספנו אפשרות שלא לבצע את הפעולות האלה במקרה שזה עלול לחשוף - - -

הנה, אז זה עוד יותר נותן לכם. וכל זה תלוי בכם – אתם גם יכולים להגיד שלא חששתם, וגם, אם אתם חושבים שזה יחשוף אתכם וכו', אז גם בגין זה יש לכם איזושהי הקלה.

נעבור לנקודה השנייה.

להקריא?

לא, זה בסדר.

הנקודה האחרונה שנשארה זה הנושא של הבטוחות. מאיה, ישנת על זה בלילה.

כן, נדדה שנתי בעניין הזה של הבטוחות, ואני אסביר למה. מאוד קשה – וניסינו – לחשוב איך אפשר להפריד בטוחות מנכסים פיננסיים אחרים. לצורך העניין, גם צ'ק שניתן לניכיון, שזו מבחינתנו פעילות שבוודאי צריך לדווח עליה במידה שהיא עוברת את הספים – אפשר לקרוא לזה בטוחה. אפשר לקרוא לזה בטוחה במידה שהצ'ק לא נפרע; יכול להיות שהוא בזכות חזרה אל הלקוח. אבל בסופו של דבר אלה פעולות שבוודאי צריך לדווח עליהן. צ'ק שניתן לניכיון הוא בוודאי פעולה שאנחנו כן רוצים לקבל עליה דיווח.

ואנחנו חוששים שכל ניסיון להוציא בטוחות בצורה גורפת בעצם יאפשר להגדיר כבטוחות כל מיני נכסים פיננסיים שכן יש כוונה שידווחו עליהם, כדי להימנע מחובות הדיווח. אני כמובן לא מדברת על נותני שירותי אשראי, אלא על לקוח שבא ואומר: אני נותן את זה כבטוחה, אני אבוא לפרוע את זה. ולכן אנחנו לא רוצים ליצור איזושהי הגדרה גורפת שאומרת שלא צריך לדווח על בטוחות, כי גם מתן צ'קים לניכיון וכנגדם העמדת איזושהי מסגרת שהוא יכול לנצל, זה דבר שיכול להיראות כבטוחה.

אני אשאל אותך רגע שאלה. נניח שטר חוב – האם אפשר לממש אותו, או שזה רק בטוחה, ואם רוצים לממש אותו צריך ללכת לבית משפט לקבל אישור או משהו כזה? כלומר, האם אפשר לממש שטר חוב?

קודם כול, גם צ'ק זה שטר חוב. יש חוב - - -

לא, אני שואל על צ'ק שיש לך. אפילו אם זה לביטחון, אפשר לממש אותו. זה נזיל. אני שואל האם גם שטר חוב הוא באותה קטגוריה. כי אולי נצליח למצוא משהו שהוא רק שטר חוב וקשה לממש אותו כנזיל, ואז יכול להיות שאפשר לעשות הפרדה בין בטוחה שקשה מאוד למשש אותה וזה מצריך איזושהי פרוצדורה, דבר שיחשוף את... כלומר, צ'ק את יכולה לממש ולהפקיד. זה נזיל. אז אני מבין שצ'ק, גם אם הוא ניתן כבטוחה, הוא נזיל ולכן צריך לדווח. אבל נניח שטר חוב – שאני לא יודע מה מעמדו, אני לא בקיא מספיק – אם אי אפשר לממש אותו רגיל אלא רק בפרוצדורה מסובכת או משהו שדורש אישור, אז אפשר לעשות הבחנה בין בטוחה שניתן לממש אותה מיידית, לבין משהו שהוא פחות נזיל, שעליו אולי לא יצטרכו לדווח.

יש שטרי חוב שרק כשקורה אירוע מסוים... אפילו לא כתוב עליהם סכום, ורק כשקורה אירוע מסוים אפשר לממש אותם, באמצעות פנייה להוצאה לפועל או הליכה לבית משפט. זאת אומרת, יש איזשהו הליך.

אז בטוחות מהסוג הזה אני חושב שאפשר להחריג. כי כדי לממש את זה הוא יצטרך ללכת להוצאה לפועל או לאיזה גוף, ואז ממילא כבר יש את הדיווח. כלומר, מאותו רגע שהוא רוצה לממש אז כבר מדווחים, כי הרי הוא לא יכול סתם לממש את זה כמו צ'ק. יכול להיות שכאן כן אפשר להבחין בין בטוחה נזילה לבין בטוחה לא נזילה, שדורשת פרוצדורה כלשהי. אז אם זה מקובל, נשאיר את זה - - -

אדוני, אנחנו מנסים להבין איפה אתם נמצאים, אנחנו איבדנו אתכם.

בעניין הדיווח על בטוחות. אנחנו מנסים להחריג בטוחות שלא נרצה להתייחס אליהן כנס פיננסי, כלומר, שלא חד משמעית צריך לדווח עליהן עם מתן הבטוחה. היושב-ראש בעצם מציע להתייחס לכל מיני נכסים שהם לא נזילים... השאלה אם צ'ק דחוי נחשב למשהו נזיל או לא נזיל.

אבל על צ'קים אנחנו מדווחים, מאיה.

אבל גם צ'ק יכול להיחשב כבטוחה. דווקא אתה נתת לי דוגמה על צ'קים שניתנים לצורך העמדת איזושהי מסגרת.

לא חשוב. אם הצ'ק ניתן כבטוחה, צריך לדווח, כי זה נזיל.

צ'קים אנחנו גם יודעים לקלוט. לעומת שטר חוב, שאין לו מספר, אין לו כלום - - -

איציק, חבל. אם מה שאמרתי מקובל, אז בוא נסגור את זה ונתקדם.

מדווחים על צ'קים תמיד.

מאה אחוז.

ברור, אבל אנחנו רוצים למנוע מצבים שבהם התייחסו... אפילו צ'ק שניתן כבטוחה, יתייחסו אליו - - -

זה לא משנה; גם אם הוא ניתן כבטוחה צריך לדווח עליו. לעומת זאת, אם יש בטוחה שלא ניתנת למימוש ישיר אלא דורשת איזשהו הליך מסוים, שבו זה כבר מדווח – במקרה כזה לא צריך לדווח, כל זמן שלא מממשים את זה. וכשירצו לממש אז בין כה וכה זה יצטרך לעבור הליך שבו יצטרכו לדווח. אוקיי, אז נכניס את זה כך.

אז אני חושב שסיימנו את הכול - - -

רגע, אנחנו נכניס את זה לנוסח או שהתכוונתם שזה יהיה בהנחיות?

אנחנו מעדיפים שזה יהיה בהנחיות.

לא, דווקא בנוסח זה יהיה יותר... זה משנה?

צריך פשוט לראות איך - - -

בסדר, תמצאו את הנוסח. אם נמצא את הנוסח נכניס את זה.

איציק, אני מציע שקודם כול נאשר, ואחר כך תוכל לדבר. ככה אני גם לא אגביל אותך בזמן.

יש לי הערה קטנה לעניין התוספת של הפעולות הבלתי רגילות. בסעיף 3 מבקשים דיווח בלתי רגיל על פעולות בסכום גבוה. אני חושב שאין מקום להכניס הוראות לדיווח בלתי רגיל שהן בעלות סממנים אובייקטיביים לתוך הדיווח הסובייקטיבי.

זה לא רק היקף כספי, זה גם מורכבות.

אוקיי, אז אני אתן לך דוגמה. ביטלתי עסקת ניכיון בשני מיליון ש"ח, עם 200, 300 או 400 צ'קים. זה עונה לזה, ואני מדווח על זה במסגרת הדיווח הרגיל. מה הנפקות של הדיווח הבלתי רגיל? זו פעולה, אני עושה אותה. אנחנו נותנים פה אשראי, ואם משהו לא סביר בעינינו, זה כבר עניין מסחרי אם אנחנו רוצים לעשות את זה או לא רוצים. אם זה לא סביר, אנחנו לא עושים.

אבל הכוונה היא שזה לא סביר לא רק בגלל הסכום, אלא גם בגלל סוג הלקוח, או בגלל - - -

מי יחליט שזה לא סביר? הרי אני זה שמנהל את העסק. זו בדיוק הבעיה, כותבים דבר כזה, זה עובר בוועדה, ומחר יש צו. ואז מגיע מפקח, שחוץ מזה שאולי הוא למד מימון א' בלימודי כלכלה, הוא בחיים לא קיבל החלטות אשראי, והוא בא ואומר לי, תשמע, אתה - - -

אתה היית מפקח. ועובדה שהצלחת לעלות על המקרים הלא סבירים.

דקה, דקה. זה משפט ש - - -

איציק, יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת,: שמאיה, הרשות, תקבע מה סביר ומה לא, ואז אתה באמת בבעיה, כי אתה יכול להגיד שאצלה זה ככה וככה ואצלך לא. אבל פה אנחנו עושים את המקסימום שאפשר: אנחנו נותנים לכם להחליט. ואם זה נראה לכם כן סביר אז לא יקרה כלום. ויש כאן חוק, יש כאן פרוטוקול, יש כאן הכול.

הטיעון של איציק הוא שהוא יחשוב שזה משהו שהוא כן סביר, אבל בדיעבד יבואו אליו מפקחים ויגידו לו - - -

וגם, כל פעולה כזאת תדווח אליהם. יש להם מחלקת מחקר שלמה; אם הם חושבים שהפעולה מיוחדת הם יכולים לעשות איתה מה שהם רוצים. אז לבוא ולדווח שוב פעם על אותה פעולה - - -

איציק, בוא רק נגדיר "סביר" ו"לא סביר" ובזה נסיים. נניח יבוא מישהו עם איזה שני אקדחים בצדדים והוא עושה לך רושם שהוא שייך לאיזה עולם - - -

יש דיווח - - -

רק שנייה. במקרה כזה ברור שזה משהו לא סביר, שצריך לדווח עליו. אבל נניח יבוא אליך מישהו תמים והכול... יכול להיות שנקודות המחלוקות, כלומר שאתה תחשוב שזה סביר אבל מישהו אחר יחשוב שזה לא סביר, מצטמצמות סביב גבול מסוים. ופה יש שתי אפשרויות, וכאן אנחנו הולכים על האפשרות הטובה בשבילכם. ושוב, כשיבואו לחקור אותך, אם תגיד שחשבת שזה סביר, אם זה נמצא בסביבות הגבול הזה, אז נגמר הסיפור, כי החוק אומר שאתה קובע. אבל אם זה יהיה חריג, כלומר, שגם אתה היית צריך לדעת שזה לא סביר אבל בכל אופן אתה אומר שזה היה סביר בעיניך... לא לזה מתכוונים. מתכוונים רק לדברים שנמצאים סביב קו מסוים שבו יכולות להיות חילוקי דעות. הרי אתה מסכים שבקצוות, כשזה ממש לא סביר – אז גם אם תבוא ותגיד שבעיניך זה היה סביר, אתה הרי יודע שזה לא שייך. ואותו דבר לכיוון ההפוך. אבל תמיד יכולה להיות מחלוקת סביב דבר מסוים, ופה דווקא נותנים לכם את האפשרות, אז למה לכם להלין? טוב, בואו נשאיר את זה כך.

אדוני יחליט מה שיחליט, אבל להכניס עניין של סכומים, שזה עניין אובייקטיבי, לתוך הדיווח הבלתי רגיל – לדעתי זה טעות.

לא מכניסים פה סכומים - - -

סכומים גבוהים - - -

עושים פה שיקול דעת של הסכומים והמורכבות - - -

אז נתתי לך דוגמה לפעולה הכי פשוטה בעולם, פעולה שנעשית יום-יום, שהיא גם בסכומים גבוהים וגם מאוד מורכבת – ועכשיו את אומרת לי שזה ועוד זה מצריך דיווח בלתי רגיל. אבל אני באמת לא מבין על מה אני צריך לדווח.

אם אתה חושב שיש לזה הסבר - - -

אני אומר עוד פעם, אם הכול בסדר, אם בא אליך יהודי מכובד ועושה איתך עסקה על מיליון שקל, ואתה מכיר את האיש ויודע שמיליון שקל זה סביר בשבילו – אז זה לא שייך. אבל אם יבוא אליך מישהו שהוא עכשיו הגיש בקשה להפטר ומבקש נניח מיליון או שני מיליון – לא יודע, אולי אז אתה יכול להגיד שזה סכום לא... אבל עזוב, לא נצא מזה, אי אפשר להגדיר יותר מזה, נתנו כאן את ההגדרות הכי טובות. וגם נתנו לכם את המנדט. אז מה עוד אפשר? אז בואו נעצור פה.

מיכה, בבקשה, אבל בקצרה.

אדוני, בשם איגוד חברות האשראי רצינו להודות לך, ליועצי הוועדה, לחברי הכנסת הרבים שהשתתפו באופן עקבי בוועדה, לחברי הממלכה – על העבודה המקצועית, הנכונות לשמוע ולשתף אותנו בעניינים. אני חושב שיצרתם צו מצוין, שרק יחזק את נורמות הציות במדינה, דבר שהוא מבורך והתעשייה תומכת בו. זהו אבן יסוד במבנה הרגולציה שנוצר כדי לחזק את השוק החוץ-בנקאי וליצור את התחרותיות במערכת הבנקאית, דבר שבא לטובת הציבור והעסקים הקטנים והבינוניים. תודה לכם.

יופי. אני גם רוצה להגיד כמה מילים, אבל קודם כול נצביע. אז אני מצביע על צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון, מימון וטרור), התשע"ח-2018. מי בעד לאשר את הצו, כולל התיקונים שעשינו עכשיו?

הצבעה

בעד אישור הצו – פה אחד

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון וטרור), התשע"ח-2018 אושר.

אושר פה אחד.

אני שמח מאוד שמצד אחד זה יעזור מאוד למדינת ישראל להיכנס לרשימת המדינות הפועלות נגד הטרור ונגד הלבנת הון ונגד כל המערכת הזו. אני חושב שזה חשוב מאוד, לא יכול להיות שמדינת ישראל תיחשב כמדינת עולם שלישי בכל הנושא הזה. זה יעזור מאוד גם במאבק נגד ה-140 מיליארד שקל שמסתובבים מתחת לרדאר. זה הצד האחד. ולכן אני משבח את הממלכה על מה שהיא עושה, את היועצים, וגם אתכם. שוב, נחשפנו לאנשים שמצד אחד הם אינטרסנטים, אבל מצד שני באמת גיליתם בגרות, ורובן הגדול של ההערות שלכם היו הערות לעניין, שעזרו למערכת לשפר יותר ויותר את הדבר, כדי שיהיה גם מעשי ולא רק הצהרתי. אז לכן גם לכם מגיע יישאר כוח גדול.

המערכת תיעזר בזה כדי לבנות ולהיבנות, ואני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם בהצלחה ושתנהלו את הפונקציה שאנחנו רוצים – גוף מתחרה גדול לבנקים וכל אלה. אני חושב שככל שהתחרות תגדל האזרח ירוויח. ואם גם אתם תרוויחו – לא נורא, בסדר.

תודה רבה לכולם. מאיה, בבקשה.

אני רוצה להודות ליושב-ראש על כל הזמן שהוקדש לנו. אנחנו יודעים שאנחנו קצת קרציות וגוזלים הרבה מזמן הוועדה, אבל באמת יש לזה חשיבות גדולה, ואנחנו מודים לכם על ההירתמות. גם לאלעזר – על כל העבודה הקשה שהוא עושה. אנחנו כל פעם מגלים מחדש את הדקדקנות ואת הרמה הגבוהה, ואנחנו כל הזמן לומדים דברים חדשים. וכמובן תודה רבה לכל החברים. שנעלה ונצליח.

יישר כוח גדול.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:35 ונתחדשה בשעה 09:45.)

לפני סיום, הצהרה לפרוטוקול. מאירה, בבקשה.

בסעיף 20, סעיף הוראת השעה, לגבי מי שלא פעל כנותן שירותי מטבע בעבר – יש הרי שנה של היערכות, ובשנה הזאת, בנוסף לתיקון שעשינו, רשות שוק ההון לא תפעל לאכיפת הפרות שיתרחשו בתקופה הזאת, תקופת המעבר.

טוב, אנחנו נועלים את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45.