ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 941

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018), שעה 09:30

הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז-2017

(מ/1150)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

רועי פולקמן

אבי ארדיטי - ראש מינהל מכס, רשות המסים, משרד האוצר

ענבל קורקס - ממונה מכס, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ליועמ"ש רשות המסים, משרד האוצר

ירון ימין - עוזר ראשי, מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, משרד האוצר

שירה דימניק - רפרנטית בצוות תמ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרית פלבר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - ממונה על יבוא, משרד הכלכלה

חמדה אבשלום - מתמחה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

אמיר שני - יו"ר ארגון התא גידים של סוכני המכס והממשלה, איגוד לשכות המסחר

מירב ולדמן - מנהלת תחום ענפי ארגון התאגידים של סוכני המכס, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אלעד לוינגר - יועץ משפטי לארגון התאגידים של סוכני המכס, איגוד לשכות המסחר

שמואל גרוסמן - יועץ משפטי לארגון התאגידים של סוכני המכס, איגוד לשכות המסחר

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

דפנה פביאן - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר

שיר שפר

טמיר כהן

ס.ל., חבר תרגומים

הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז-2017

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. מי התלמידים הנכבדים פה? בוקר טוב.

מבית ספר ברנקו וייס מבית שמש.

ברוכים הבאים.

אני מברך אתכם על זה שאתם הגעתם לכנסת ובאתם לוועדת הכספים. ועדת הכספים היום עוסקת בחוק שבא לתקן את פקודת המכס, פקודה ישנה שלפני הרבה שנים היא הייתה בתוקף והמכס ברשות המסים מבקשים לשנות את כל ההליך בנושא הזה. אני מבין שאתם גם תעברו לאכיפה מנהלית. אכיפה מנהלית עשינו כאן עם הרשות לניירות ערך. המעלה של האכיפה המנהלית זה שלא הולכים על כל דבר לדין פלילי, אלא הולכים לתהליך כזה שהוא קל יותר. החיסרון בתהליך הזה שהרבה פעמים האצבע קלה על ההדק, מאשר ללכת לעבירות פליליות. ברשות לניירות ערך זה עמד בציפיות בזה שעל דברים קטנים לא הלכו, הלכו על דברים יותר משמעותיים ולא היו צריכים ללכת לעבירות פליליות.

על כל פנים ועדת הכספים עוסקת בכל התחומים האלה של מסים, של תקציב, של כל מה שאתם שומעים. זאת ועדה שהיא ועדה סטטוטורית, זאת אומרת זו ועדה שיש דברים שהיא יכולה לאשר לבד, היא לא צריכה להביא למליאה. על פי רוב ועדות הכנסת צריכות להביא למליאה את מה שהן עושות בוועדה. יש אצלנו דברים שאין צורך, המעמד של ועדת הכספים הוא במידה מסוימת שונה מוועדות אחרות.

על כל פנים אני מקדם אתכם בברכה, בית שמש היא עיר טובה ואני מניח שגם בית הספר שלכם הוא בית ספר טוב. לפי שביעות הרצון של התלמידים נראה שהם מרוצים. שיהיה לכם בהצלחה.

מי מציג את החוק? אבי ארדיטי. תגיד את השם והתפקיד לפרוטוקול.

אבי ארדיטי, ראש מינהל מכס. אני לא מציג את החוק, אבל אני מציג כמה מילות פתיחה, ברשותך. דווקא אני אתחיל עם מה שציינת בנושא של אכיפה מנהלית.

אנחנו מאוד דחפנו את הנושא של אכיפה מנהלית דווקא בגלל כמות התיקים הפליליים שנפתחים מדי שנה בעולם המכס. אנחנו בעולם המכס פותחים סדר גודל של 20,000 תיקים פליליים בשנה. בעברי, אדוני, הייתי סמנכ"ל לחקירות ומודיעין ברשות המסים, אני מכיר את התחום הפלילי די טוב ודווקא בגלל שחשבנו שלא כל דבר צריך ללכת להרד קור הפלילי אנחנו משכנו לכיוון של אכיפה מנהלית ואני חושב שזה נכון. אנחנו עמלנו די קשות על הדבר הזה, ישבנו עם כל הלשכות שעות רבות, דיונים כמעט אין סופיים כדי לייצר מנגנון שהוא מנגנון נכון וכמובן בדיונים הבאים נציג את זה לפני הוועדה. זה בהחלט נר לרגלינו והנושא הזה, אתה תראה, אנחנו נציג אותו בהמשך. למעשה חלק גדול מהדברים שיובאו פה בפני הוועדה אלה דברים שכבר הגענו להסכמות עם הלשכות השונות אחרי באמת, כמו שאמרתי, הרבה הרבה דיונים.

אבל ברשותך אני חוזר קצת לצורך במערכת שער עולמי. מערכת שער עולמי, קודם כל כמו שציינת, פקודת המכס זו פקודה שהיא מנדטורית והפקודה הזאת תוקנה לאורך השנים כטלאי על טלאי וניצלנו את ההזדמנות שיש מערכת מחשוב חדשה כדי לתקן גם את פקודת המכס. אנחנו שונים, זה אולי גם קצת לתלמידים שנמצאים כאן, מכס ישראל שונה במהות משאר המכסים בעולם. אנחנו לא בדיוק נמצאים בשוויץ, אנחנו נמצאים בסביבה גיאוגרפית שהיא לא פשוטה והאחריות הביטחונית, בין השאר, מוטלת גם על המכס. זאת אומרת כל מה שנכנס למדינת ישראל, המכס אחראי גם בתחום הביטחוני, גם בתחום של חוקיות היבוא, אכיפה של כל חוקיות היבוא, של כל שאר הרגולטורים, למשל משרד התקשורת, משרד הבריאות, לכל רגולטור יש את הרגולציה הפנימית שלו, מה מותר להכניס לישראל ומה אסור והמכס אמור לאכוף את זה.

כדי לבצע אכיפה יעילה יש לנו מערכת ניהול סיכונים שהיא מערכת מאוד מאוד מתקדמת, המערכת הזאת מבוססת על הרבה מאוד מידע שיש במערכת, שאנחנו מלקטים אותו מכל מיני מקומות, מכל מיני מקורות והרעיון הוא למצוא את האיזון הנכון בין כלכלה מתפתחת, אתם יודעים, הכלכלה הישראלית היא כלכלה בין המתפתחות בעולם, לבין הביטחון, השמירה על הביטחון וחוקיות היבוא, שלא ייכנסו לפה דברים שאנחנו לא רוצים שייכנסו. את זה אנחנו יודעים לייצר באמצעות מערכת של ניהול סיכונים. ככל שיש לנו יותר ידע, ככל שיש לנו יותר מידע כך המערכת הופכת להיות יותר יעילה, יותר ממוקדת, כך אני יכול למקד את המערכת בבעיות ולשחרר את כל שאר הטובין שאני לא מזהה אותם כמסוכנים, במרכאות, עבורי.

מערכת שער עולמי, התכנון המקורי היה, עוד לפני משהו כמו עשר שנים, בשנים האחרונות המערכת קיבלה את הדחיפה המאוד משמעותית כדי לשים אותה על השולחן ולייצר מערכת ללא נייר לגמרי. מבחינת קדמה טכנולוגית זה בשיא הטכנולוגי, מערכת שיש לה ממשק לכל גורמי הסחר, כל משרדי הממשלה, כל לשכות המסחר השונות, סוכני המכס, נמלים, מסופים עורפיים, חברות ספנות, כל מי שיש לו יד ורגל בסחר החוץ של מדינת ישראל, מחובר למערכת.

המורכבות של המערכת, זו מערכת המחשוב הגדולה ביותר שהייתה במדינת ישראל מבחינת המורכבות שלה, כי היא מסועפת מאוד, היא תלויה בהרבה מאוד ממשקים עם גורמים אחרים כמו לסוכני המכס, למשל, יש להם את חברות התוכנה שלהם, יש להם את מערכת התוכנה, אבל היא חייבת להתממשק עם המערכות שלנו. למשרד התחבורה יש את המערכות שלו, לשאר משרדי הממשלה, למסופים ה - - - יש את המערכות שלהם, והגדולה של המערכת זה בממשק עם כל משרדי הממשלה. הרעיון הוא בסופו של דבר לייעל את השירות לאזרח, שהאזרח רוצה לייבא מוצר למדינת ישראל אני אמור לתת לו את השירות הטוב ביותר, זה אומר שברגע שהוא משדר לי את המסר אנחנו יודעים להגיב מהר, בצורה דיגיטלית, בצורה ממוחשבת, להגיב ככל שניתן מהר יותר ויעיל יותר וככה זה פחות עלויות, פחות אחסנה, פחות כל מה שמסביב בשרשרת הסחר.

מה יהיה ההבדל בין מה שהיה עד היום לבין מה שקורה היום?

ניירות. אני אסביר.

אני מבין שכבר התחלתם להפעיל את זה, עוד לפני שאישרנו.

לא, אנחנו הפעלנו את המערכת ותיכף אני אסביר למה הפעלנו את המערכת. ברשותך, קודם כל לגבי מידע, מידע, מידע. במצב הקודם המערכת לא הייתה ממוחשבת, אנחנו היינו מקבלים ניירת, היה בכל זאת שידור לוגי של רשימון, שזה כן ממוחשב, שזה למעשה אין הבדל בין המערכת לבין זה, כי מבחינת החובה לשידור לוגי, היא קיימת, היא הייתה קיימת בעבר וקיימת גם היום. זו אותה חובה. במערכת החדשה שהכנסנו הכנסנו גם חקיקה, ניצלנו את ההזדמנות לקחת את החקיקה המנדטורית ולשפר אותה ועל הדרך הכנסנו דברים, אבל השידור הלוגי היה בעבר וגם היום. רק מה ההבדל? ההבדל זה שכל המערכת היא ממוחשבת. בעבר היה לך שידור רק של הדף הראשון של הרשימון, היום אתה צריך לסרוק פנימה את המסמכים, אתה מקבל את המסמכים מחו"ל במייל, אתה גורר אותו לתוך המערכת, המערכת יודעת לפצל את המסמכים שרלוונטיים לחוקיות היבוא, את המסמכים שרלוונטיים למטען, את המסמכים שרלוונטיים לסיווג ולשדר לנו את זה בצורה ממוחשבת.

ברגע שיש לך מסמכים, למשל אם במסמכים מופיע לי שם הספק בחו"ל שקוראים לו אבי ארדיטי שיושב בבריסל. אם אבי ארדיטי יושב בבריסל והמערכת שלי, מערכת ניהול סיכונים שלנו, יודעת לזהות שאבי ארדיטי בבריסל, יש לו איזה סוג של קשר לגורם ביטחוני כזה או אחר, זה יכול להתחיל בגוגל פשוט ויכול להתפתח לאלף ואחד כיוונים, אינטרפול ולא יודע מה, המידע הזה, המערכת יודעת לעשות לו את החיבור, המערכת יודעת לקחת באמצעות זה שאנחנו מקבלים מידע מידע מידע וכמה שיותר פרטים, למשל פרט כמו טלפון, למשל פרט כמו שם הספק, המערכת תדע לקחת את זה למקומות - - - או למשל דוגמה מקטלוג, צילום של קטלוג, בעבר זה היה נראה כמו מדע בדיוני, אנחנו יודעים להשוות צילום למה שבמהות, אבל אם אני מקבל דוגמה, למשל, ואני רואה שבקטלוג זו אותה דוגמה כמו מה ששודר לנו במערכת, המערכת תדע לסנן את זה אוטומטית. זה יחסוך המון המון זמן, זה ייתן לנו להיות הרבה יותר ממוקדים.

לגבי העלייה לאוויר. אני מזכיר שהמערכת הזו תוכננה משהו כמו סדר גודל של עשר שנים ובשנים האחרונות נאלצנו, עם הרבה הרבה עזרה, כמובן גם של לשכות המסחר, אבל גם אצלנו בבית עשינו חשיבה מחודשת, מה שהיה רלוונטי מבחינה מחשובית לפני עשר שנים הוא לא רלוונטי היום, והגענו לאיזה שהוא מתווה, זה המתווה שיהיה על השולחן הזה, שהוא מתווה שאני מניח שהוא טוב לכל הצדדים. הוא טוב למדינת ישראל. אני חושב שבסופו של יום הוא יחסוך הרבה זמן, גם לנו, יהפוך אותנו להרבה יותר ממוקדים, גם את סוכני המכס.

החקיקה היא מיולי, אם היינו מתמהמהים בעלייה לאוויר, יש לזה השלכות. קודם כל אנחנו מפתחים את התוכנה שלנו עם חברות חיצוניות וכל יום של עיכוב יש תביעות בעשרות מיליונים מהחברות הציבוריות.

היה מותר מבחינת החוק לעשות את זה?

כן, כי בכל מקרה אני סבור שהחובה הלוגית, אנחנו - - - סיכון, החובה הלוגית של השידור בכל מקרה הייתה קיימת גם בעבר. זאת אומרת מהבחינה הזאת - - -

אבל יש לזה נושאים משפטיים, זאת אומרת אתה פה נמצא במצב שאתה מעביר מידע וגם מקבל מידע - - - פרטיות של אנשים שאין עליהם כלום.

מה שיש מבחינת חובה, זאת אומרת אנחנו לא מחייבים אף אחד מבחינה חוקית לעשות, מה גם שאנחנו בונים על זה שהחקיקה תסתיים עד העלייה לאוויר, שזה עד 14 בינואר. המשמעות של ההתמהמהות מבחינתנו - - -

אני רוצה אחרי זה התייחסות של משרד המשפטים, לא שאני חושב שזה מי יודע מה, אבל בכל אופן.

אני לא חושב שיש מבחינה חוקית איזה שהיא בעיה, אבל אנחנו בחנו את זה והמשמעות של מה שזה היה עושה לכל גורמי הקהילייה, כי קהיליית הסחר התכוננה לזה והשקיעה הרבה מאוד כסף במערכת הזאת וזה גיוס של כוח אדם וכל התמהמהות כזו זה כסף. אנחנו גם הצלחנו באמת בכוחות משותפים עם קהילת הסחר - - -

גיא, אני רוצה שהיא תגיד את דעתה לפני שאתה מתדרך אותה.

עוד דקה אני מסיים, ברשותך.

בבקשה, הזמן לרשותך.

היו לזה משמעויות, אנחנו בחנו את זה גם לעומק לפני שהבאנו את זה לדיון. מחקרים בעולם וגם בארץ מדברים על כך שמערכת שהיא ללא נייר לחלוטין היא חוסכת למשק מיליארדים ואני משוכנע שהמערכת הזאת תחסוך בסופו של יום למשק, אבל בעיקר בעיקר בעיקר, כמו שאמרתי, אנחנו לא בדיוק שוויץ, אנחנו צריכים את המידע הזה, המידע הזה נדרש לפעילות שלנו, הוא דורש מאיתנו ונותן לנו את הכלים להיות הרבה יותר ממוקדים. במי שאין איתו בעיות, אז אנחנו יכולים לוותר על הבידוק, אבל מי שבאמת שם אנחנו רוצים למקד את הבידוק. וחוץ מזה, אתם יודעים, כל העולם מתפתח טכנולוגית, אנחנו צריכים להתקדם לעולם.

תודה רבה. שרית, בבקשה.

שרית פלבר, משרד המשפטים. אני רק אציין, יתקנו אותי חבריי מהמכס, אם אני טועה, המעבר לשער עולמי לא משנה בבת אחת את דרך ההתנהלות. כלומר עד שהחוק יעבור כבר היום עדיין אפשר להגיש בדרך הישנה, מי שרוצה יכול להגיש בדרך החדשה, אבל אני לא מחייבת - - -

לא, אי אפשר בדרך הישנה להגיש, אבל החוק מדבר על הגשה לוגית של רשימות, זו הגשה ממוחשבת. הצורה השתנתה, אבל ההגשה הלוגית היא הגשה לוגית.

סליחה, דקה. יושב ראש ועדת הכנסת הולך לישיבה על הנכים. הממשלה מאוד הזדרזה עם הנושא של הנכים ואנחנו העברנו פה את הכסף, שאפשר יהיה, אבל התברר שעדיין לא היה חוק ולכן לא יכולת לכנס את הוועדה. עכשיו, ברוך ה', יש חוק, אתה יכול לכנס את הוועדה. והוא גם רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

כן, ברוך ה'.

מיקי זוהר, בבקשה.

אז אני קודם כל מודה לאדוני באמת על העבודה המאומצת אתמול כדי שנוכל להניח היום את החוק במליאת הכנסת למען קצבאות הנכים, העלאתן, זה דבר מבורך, אנחנו עובדים הרבה מאוד זמן על העניין הזה בזמן שבאופוזיציה עשו רעש אנחנו מביאים את התוצאה.

האופוזיציה אתמול הצביעה בעד.

זה הדבר המבורך. אבל אני הגעתי לכאן לכבוד הצעת החוק המבורכת הזאת, באתי לברך את מנהל המכס, אבי ארדיטי, שעושה היסטוריה במקום שהרבה מאוד שנים לא היה את הקדמה הזו, אתה מביא את זה באמת למקום מאוד מאוד מכובד וראוי לגוף אכיפתי, זה קריטי ומהותי במדינת ישראל, שזה אגף המכס. אני חושב שאנשים במדינת ישראל לא יודעים את המשמעויות של האגף הזה, שאגב באמת עושה הישגים רבים בשנים האחרונות וזה לא בכדי, מפעילות רצינית של עובדי המכס בראשות אבי ארדיטי. אז רציתי קודם כל לברך אותך.

תודה רבה.

זו באמת היסטוריה, יישר כוח. כולי תקווה שמצד אחד אנחנו נצליח לגבות את מס האמת שאנחנו רוצים לגבות ומצד שני נקל את הבירוקרטיה על אזרחי ישראל שרוצים לייבא דברים ארצה. אני חושב שמטרת החוק הזאת והצעת החוק הזאת תביא לכך, היא גם תאפשר לנו לגבות מס אמת, פעם אחת, והיא גם תאפשר לנו להקל על אזרחי ישראל בתהליכים שהם צריכים לעבור כדי לייבא ארצה מוצרים. אז אני מברך על זה ותודה רבה.

תודה רבה. זה טוב לשמוע ברכות כאלה ופרגון על הבוקר, נקווה שבהמשך היום גם יהיה ככה.

אנחנו לא מורגלים לפרגונים פה.

תודה רבה, מיקי. כן, שרית, אנחנו חוזרים אלייך.

יש את החובה, שהיא כבר קיימת היום בפקודה, להגיש את מה שנדרש להגיש. המעבר להגשה ממוחשבת לעומת הגשה בנייר, לא ניתן למנוע היום ממישהו להגיש בנייר. לכך התכוונתי, כלומר אם מישהו יבקש מהמכס להגיש בנייר, כרגע - - -

את הצרופות. לא את המסר ה - - -

כן, את הצרופות. למכס אין היום את הסמכות החוקית, עדיין, לומר 'אתה לא יכול להגיש לי את זה בנייר'.

זאת אומרת אני מביא סחורה מחו"ל, היום, לפני החוק, אני מגיע למכס ואני אומר שאני לא רוצה בדרך החדשה, שהיא יעילה וטובה, אבל אני רוצה, אני רוצה ללכת בדרך הישנה.

כמו שהחוק היום.

זאת אומרת לפי המצב של היום אני רוצה ללכת, אני רוצה לעשות את זה ב - - - אני לא נכנס לתוך העניין הזה, אני רוצה להגיש את זה בנייר, רגיל.

אני אסביר. ברשותך, שרית. גם היום אתה לא יכול להגיש את זה בנייר רגיל, המסר הממוחשב, יש דף שקוראים לו רשימון, זה עם מספר פרטים מאוד מאוד מצומצם יחסית שאותו אתה חייב להגיש ממוחשב.

היום.

היום. הצרופות, אני מדבר בעבר - - -

לא בעבר, זה המצב החוקי היום.

כשאני מדבר על העבר או כשאני מדבר על היום, אני מדבר על לפני קבלת החוק הזה.

נכון. הצרופות, זאת אומרת אם יש לך חשבון ספק, כל מה שאתה צריך לצרף, אתה אמור לצרף את זה, בעבר או היום, אתה יכול גם היום לצרף את זה, אבל עם מסר הפתיחה של שער עולמי. זאת אומרת גם היום אני מאפשר, כל עוד החקיקה לא עברה, את הצרופות להגיש בצורה כזו, אבל זה טיפשי, כי כל הרעיון הוא זה לא להסתובב עם הניירות ולהעמיס ניירות ולקחת ולהעביר אותם. אם אתה יכול לשים את הקדמה בפתח אז כולם כבר נערכו לזה וכולם כבר שם.

טוב, אנחנו נתחיל לעבור אז אנחנו נראה על מה אנחנו מדברים. אני מבין שאכיפה מנהלית היא בוודאי בלתי אפשרית.

לא, מה שלא בתוקף ולא נמצא בפקודה, לא ניתן, כי יש פה - - -

זאת אומרת זה רק אחרי קבלת החוק, אם היא אכן מתקבלת כפי שהגישו אותה.

בוודאי. במצב החוקי אנחנו במצב שעוד אין תיקון ולכן מה שיש בפקודה זה מה שחל על המכס, זה מה שחל על כולם. מי שרוצה להגיש את זה באופן החדשה, בוודאי רשאי, אבל הם לא יכולים למנוע ממי שרוצה להגיש את זה בדרך הישנה לעשות את זה.

ברור. זאת אומרת מה שאת אומרת, זה שהם מפעילים כבר את הדרך החדשה זה לא נוגד את החוק מכיוון שאם בא מישהו ואומר 'אני רוצה לפעול על פי המצב הקיים, אני לא רוצה את הקדמה', הם לא יכולים למנוע את זה ממנו. זה המצב. ברור שלגבי החקיקה הנוספת שיש יחד עם החוק הזה, אי אפשר לפעול, אלא עדיין על פי החקיקה הקיימת.

נכון.

יש עוד מישהו מהארגונים שרוצה להגיד משהו?

כן.

נכון, אמיר שני. בבקשה, שם ותפקיד.

אמיר שני, אני יושב ראש ארגון סוכני המכס וגם סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. אני מייצג סקטור של 6,000 עובדים, שזה הפרטנרים של רשות המסים. כמו שמיקי, חברי, אמר מקודם, אנחנו כרגע רק מברכים על העלייה לאוויר אחרי 25 שנה של המערכת. רק בסדר גודל, שנבין, מדינת ישראל השקיעה כ-600 מיליון שקל, הסקטור הפרטי השקיע כ-250 מיליון שקל. אם היינו מעכבים בשעה, לא ביום, הנזקים היו בלתי הפיכים גם ל-6,000 עובדים ולחברות בסקטור הפרטי. אז קודם כל עלינו לאוויר, אבל זה לא החלק.

סוכני המכס זה עמילי המכס?

כן.

שיניתם את השם?

כן, לפני 20 שנה. היום זה יותר משלחים בינלאומיים.

מי דיבר איתי בטלפון?

אני.

אמרת שיש איזה בעיה. אתה תגיד אותה?

כן, בהחלט. רק לסיים את החלק הראשון, שאלת איפה היתרונות, אז אבי אולי הקטין, החלק הגדול של היבואנים במדינת ישראל ושל כל הציבור זה שאני יכול לשחרר היום על המטוס ועל האונייה מה שבמערכת הישנה לא יכולתי. זאת אומרת שאני יכול לקצר את התשלומים לשדה התעופה, לרשות, לממן, סוויספורט ולנמלי ישראל ולצאת מהמסגרת שהנמלים אומרים שאתה לא יכול לחסוך כסף. היום החוק קובע, ארבעה ימים אתה משלם כסף לנמל, אני יכול לקצר את זה ואז היבואנים לוקחים את המכולות ולחסוך זמן וכסף. עלויות, משרד הבריאות, כל מה שקשור, זו גולת הכותרת מבחינת הציבור וזו אחרית הימים. אז אני אומר, ניירת זה נכון, בלי לפגוע במה שאבי אמר, אבל זו גולת הכותרת.

לגבי אחרית הימים, נשאיר את זה, בגלל שאחרי זה תבואו בטענות על משהו, אז אני אזכיר לכם 'אחרית הימים'. יש בעיות. הרעיון הוא מצוין והדרך היא בסדר, אבל באחרית הימים יש לנו עוד כמה דברים לתקן.

זה נכון. להגיד שהכול פיקס? אבל אנחנו כרגע עשינו שנות דור. רק לנושא החוק וגם מה שדיברתי טלפונית, בעיקרון גם החוק וגם התקנות, שהן לא פה על סדר היום, שיבואו בישיבה הבאה כנראה, בגדול הגענו להבנות עם רשות המסים גם על נושא של העיצומים הכספיים. דבר אחד, שלא תלוי ברשות המסים, זה הנושא של משרד המשפטים, שגם ניסינו, אנחנו חושבים שיש פה אי הבנה בעיצומים הכספיים, על כל עיצום כספי יש מחויבות של משרד המשפטים בגלל הנושא הפלילי שעשו אותו בדברים אחרים, לפרסם את העיצום הכספי. אנחנו מדברים על סדר גודל של שלושה מיליון טרנזקציות, רשימוני יבוא במדינת ישראל, והעיצום הכספי יכול להתחיל ב-100 שקלים, ב-150, ב-400, זאת אומרת שלמעשה אנחנו כל יום נראה באינטרנט, ואני מדבר על טעויות טכניות, אני לא מדבר על משהו פלילי חס ושלום, ששם אין בכלל השגה, אנחנו מסכימים שאם יש משהו - - -

ולכן מה אתה מבקש?

זה לא מתאים בכלל, זה ממש לא צריך להיות בקטע של פרסום. גם רשות המסים מבינה את זה. משרד המשפטים כנראה בקטע הזה, אני מתנצל שוב, רואה את זה עין בעין עם אותם פליליסטים ואנחנו לא שם בכלל. אני מדבר על טעות טכנית של אות או מספר וכתוצאה מזה יש משהו.

טוב, אנחנו נגיע לזה.

נגיע לזה. משפט אחד - - -

אני לא בטוח גם שאני אסכים לעיצומים כספיים בסדרי גודל נמוכים, שזה יצטרכו לעשות עיצום, אבל נגיע לזה. אני אפשרתי לך מכיוון שזה נושא עקרוני.

כן, אין בעיה.

משפט אחד. עורך דין שמואל גרוסמן, אני היועץ המשפטי של ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשווקים הבינלאומיים.

ברור, אי אפשר בלי יועץ משפטי.

אי אפשר בלי יועץ משפטי, אז משפט אחד קצר, באווירת הפרגון - - -

אני אמרתי בצחוק.

לא, אתה בצודק במאה אחוז. אני חושב שזה נכון. אני חושב שזה מסוג הדברים שצריך להכיר בהם.

אני רוצה לומר באופן כללי, אנחנו מנהלים כבר חודשים ארוכים שיח ושיג עם רשות המסים, עם מינהל המכס בראשות אבי ארדיטי, ענבל קורקס, גיא גולדמן ולמעשה באווירה מאוד מאוד חיובית הגענו להסכמות כמעט בכל הנושאים, למעט הנושא הנקודתי שאמיר ציין, יש הבנה והקשבה הדדית ובאווירת הפרגון שנוצרה אני אומר באמת כל הכבוד, כי השיח היה פורה, ענייני וחיובי לחלוטין.

בסדר.

תודה רבה.

על לא דבר. זאת אומרת הברכות של אמיר שני מקבלות עכשיו גיבוי משפטי.

נכון, אי אפשר לתת ברכות בלי גיבוי משפטי.

כן, אני רק עושה חשבון מה יהיה בעוד 20 שנה, מה אי אפשר יהיה לעשות בלי גיבוי משפטי. זה בסדר. תודה רבה. מי מתחיל את החוק?

אני אציג אותו בכמה מילים ואז נתחיל להקריא.

טוב, הבמה לרשותכם, נתתי לכם את כל הישיבה.

הצעת החוק מורכבת ממספר פרקים. קודם כל יש התאמה של תהליכי המכס, יבוא טובין, יצוא טובין, לסטנדרטים בינלאומיים מבחינת המינוח, כבר לא קוראים לזה רשימון, קוראים לזה הצהרה והמבנה של ההצהרה הזאת תואם את המבנה הבינלאומי המקובל. יש הסדרה של פיקוח על הובלת טובין באמצעות מצהר. היום המצהר מוגש בעיקר לאוניות, יש הסדרה של מצהרים על הובלת טובין דרך האוויר, למטוסים, והובלה ביבשה, הובלה יבשתית של טובין לישראל. אגב, הדבר הזה הוסדר כבר בהצעת חוק שהגשנו ב-2013, לא עלתה לדיון מעולם, אנחנו הכנסנו את זה גם להצעת החוק הזאת.

אני לא - - -

בהצעת העמקת הגבייה ב-2013 הכנסנו את הנושא הזה של המצהרים.

אני לא הייתי יושב ראש הוועדה.

לא, נכון. יש פרק שעוסק בדיווח אלקטרוני. היום צריך לצרף פיזית, אבי אמר, חשבון ספק, אישורים על יבוא. כל הדבר הזה ייעשה באמצעות מסר אלקטרוני. יש הסדרה של חזקת מסירה למסר אלקטרוני וכיוצא באלה. יש הבהרה של הליך שחרור הטובין מפיקוח המכס ותשלום המסים. יש פרק עיצומים כספיים ויש התאמות שונות שהיינו צריכים לעשות בפקודה, שלאו דווקא קשורות למערכת שער עולמי, כמו הסמכות לעשות פרה רולינג, כמו חיבור הרשויות המוסמכות למידע שיש במערכות המכס ודברים כאלה.

בבקשה.

תיקון סעיף 1. 1. בפקודת המכס (להלן – הפקודה), בסעיף 1 –

"הצהרת יבוא" – כמשמעותה בסעיף 62;

"הצהרת יצוא" – כמשמעותה בסעיף 103;

מה זה?

הסעיף הראשון זה סעיף הגדרות.

103 לפקודה.

זה ממש לא דרמטי?

לא. בפקודה 62 מסבירים מה זה הצהרת יבוא.

בסדר, תודה. אני לא מתמצא ביצוא ויבוא, אני לא נוסע לחוץ לארץ.

"חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשכ"ו-1965;

"חוק סוכני המכס" – חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964;

היה שינוי בסוכני המכס? לחוק?

יש התאמות, אדוני.

יש שינויים שנובעים מהתיקון של הפקודה.

התאמות, לזה אני קורא התאמות.

בסדר, אבל החוק עצמו, של סוכני המכס, באופן מהותי לא השתנה מ-1964?

נכון.

חוץ מהשם שהחלפתם.

השם הוא מאוד מהותי, זה לא עמילים, זה סוכנים, זה משהו אחר לגמרי.

כן, אני זוכר, אנחנו דיברנו על זה כאן בוועדה.

ההגדרה "ימים" – תימחק;

בהגדרה "מחסן רשוי", במקום "רשומים להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה כמשמעותם בפרק החמישי";

"המנהל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה";";

תסבירי מה זה.

המנהל, ההגדרה הייתה קצת מיושנת, אני אקריא לך את ההגדרה החדשה.

לא צריך להקריא, רק האם יש שינוי במה שאנחנו מגדירים עכשיו, האם יש למנהל משמעות שונה?

זה מתייחס לאיחוד האגפים. ההגדרה הקודמת מתייחסת לאגף המכס והמע"מ.

בעבר היינו אגף המכס ומע"מ, עכשיו אנחנו רשות המסים, אז ההגדרה החדשה מתייחסת לרשות המסים.

הבנתי. זה לא שינוי - - -

לא.

אז תסבירו את זה. מילא אני מבין, אבל שאר חברי הכנסת שלא מבינים.

אחרי ההגדרה "מסי יבוא" יבוא: "מסמכי העדפה" – מסמכים המונפקים בהתאם להסכם סחר שישראל צד לו המעניק בין השאר העדפה בשיעורי מכס, אשר כוללים הצהרות בדבר מקורם של הטובין ועמידתם בתנאים לקבלת העדפה בשיעורי מכס לפי אותו הסכם; לעניין הגדרה זו, "העדפה" – לרבות הפחתה או פטור;

"מסר אלקטרוני" – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית;

"מצהר" – כמשמעותו בסעיף 53;

"משלח בינלאומי" – כהגדרתו בחוק סוכני מכס;";

כן, רק רציתי לשאול למה בהתחלה זה לא היה ועכשיו זה נמצא.

למצהר, עכשיו במצהר הוספנו גם משלח בינלאומי, לא רק סוכן אונייה.

למה הוספתם?

ממש לא. לא צריך להיות שם. מצהר, סוכם ודובר, חברות ספנות, חברות תעופה, אין קשר למשלח בינלאומי.

מה זה משלח בינלאומי?

משלח בינלאומי זה אדם, לצייר את הסיפור, אין לו מטוסים ואין לו אוניות, הוא שוכר שטח במטוס או בחברת הספנות או במכולה ומהווה טרנזקציה לגורם שאינו מסוגל להביא כמויות גדולות ואז הוא עושה את הפעילות בחו"ל ובארץ, מהספק, לאסוף את המטען ולהביא אותו עד למדינת ישראל. בסוף התהליך הוא מוסר את זה לחברת הספנות, היא יכולה להיות צים או מרסק או MSC.

למה זה מפריע?

כי לאחר מכן יש לזה משמעות למצהר, כי אז יש קנסות על מצהר ואין קשר לסיפור בכלל, מצהר לא קשור אלינו.

אבל יש שידור למשלח בינלאומי של תת המצהר, לא?

בסדר, זה לא מצהר.

של תת המצהר.

זה לא מצהר.

אנחנו נבדוק את זה, אני לא יודע מה - - -

אבל תגיד לי למה זה מפריע.

כי המשמעות שלאחר מכן, בעיצומים הכספיים, אז אם טעית במצהר יש קנסות.

אז יש קנסות, אז מה?

אבל אנחנו לא חלק בסיפור של המצהר.

לא אתם, המשלח.

לא, סוכן מכס ומשלח זה אותו דבר. סוכן מכס ומשלח זה אותו מקצוע בדיוק. יש לי אמנם שני רישיונות - - -

תרשמי שכשנגיע לעיצומים נדבר על העניין הזה. בסדר, יכול להיות שאתה צודק. נגיע לעיצומים הכספיים ואז תעלה את העניין הזה ונבחן את זה לגופו. על כל פנים, משלח בינלאומי, אנחנו עדיין לא מאשרים, אנחנו דוחים את ההגדרה הזאת כשנגיע לעיצומים הכספיים.

אני לא כל כך מצליח להבין את הסמנטיקה, לטעמי משלח בינלאומי וסוכן מכס זה לא אותו דבר. יש משרדים, זה נכון שחלק מסוכני המכס הם גם משלחים בינלאומיים, אבל משלח זה משלח.

אבי, אני מבקש לדחות את הדיון הזה כשנגיע לנושא של העיצומים.

אין בעיה.

אני גם חושב כמוך, אני לא כל כך מבין, אבל נגיע לשם ונצטרך להכריע. אני מניח שזה יוכרע פה ברוב קולות.

במקום ההגדרה "נמל" יבוא:

לא הבנתי. עד עכשיו הכנסתם לנו בראש שצריך אישור של המנהל, בלי זה זה לא שדה תעופה ובלי זה זה לא נמל ומסופי מעבר, הכול המנהל מחליט. לא כל כך הבנתי, אבל בסדר, אני רק מתפלל לה' שהמנהל הבא שיבוא יהיה נורמלי, אז אפשר יהיה לסמוך עליו, על המנהל הנוכחי אפשר לסמוך, עד שהגענו לפסקה (4), מקום אחר ששר האוצר קבע בצו. הוא לא איש מקצוע, הוא שר, מה זה הדבר הזה? תסבירו לי.

הכוונה הייתה פשוט לא לפגוע בסמכותו של השר שקיימת כבר היום.

בסדר, אז היום יש שר נורמלי, מחר יהיה שר לא נורמלי, מה? יש סמכות? הוא יכול לקבוע שמגרש כדורגל הוא בשבילו שדה תעופה? אני לא מבין, אנחנו מדברים בחקיקה ראשית. עד עכשיו לא הבנתי למה למנהל יש סמכויות, הוא צריך לאשר. יש שדה תעופה, למה הוא צריך לאשר את זה? שדה תעופה זה שדה תעופה, בסדר, זה לא נורא, אבל אחרי זה בכלל, מחליטים שהשר - - -

אנחנו נבדוק את זה, אדוני.

אתה יכול להוסיף 'באישור ועדת הכספים', זה גם טוב. אני לא יודע למה אנחנו צריכים להיות בעניין, אבל אתה פתאום נותן לשר? עד עכשיו אמרת המנהל המנהל המנהל, בהתחלה הסתפקתי, אחרי זה התלבטתי, בשלישי כבר הסכמתי, עד שהגעת לרביעי ואמר 'לא, השר יעשה מה שהוא - - -

הכוונה הייתה לא לפגוע בסמכות שקיימת היום, לא לתת סמכות חדשה.

הכול חדש עכשיו. אנחנו עושים דבר מודרני. אם השר לא טוב? היום יש שר טוב.

נבדוק את זה.

אם אפשר להסביר.

כן, בבקשה. שם ותפקיד.

ענבל קורקס מהמחלקה המשפטית ברשות המסים. סעיף 6 הנוכחי לפקודה קובע שהממשלה רשאית, בצו, לקבוע בין היתר נמלים ותחומיהם. הסמכויות, לפי פקודת המכס, הואצלו לשר האוצר ולכן החשיבה הייתה קודם כל לפרט כמה שיותר את הגדרת הנמל ולהכניס הגדרה חדשה שכוללת באמת את כל הנמלים שקיימים לפי כל דברי החקיקה, אבל יחד עם זאת לא רצינו לפגוע בסמכות קיימת.

טוב, תבדקו את זה, אני לא מבין את זה. זה לא נראה לי. תבדקו, תחזרו לזה. אבי, אני לא נגד השר. אני העברתי אתמול על פי בקשת השר את תקציב ההתאמות של הנכים, עד שהתברר לי בדיעבד שבכלל אין לכם עוד חוק, רק הבוקר יש לכם חוק. השר ביקש, העברתי. אני לא נגד השר, אני רק רוצה שהיות שאנחנו מדברים על חקיקה מודרנית, כמו שעשינו בחקיקות אחרות, בנק ישראל והרשות לניירות ערך, שיהיה נורמלי. זה נראה לא כל כך לעניין. אז יכול להיות שיש סמכויות קיימות, אבל צריך לבדוק את העניין הזה. בסוף החוק, אחרי שנצביע עליו, אנחנו רוצים שנגיד שבפקודת המכס עשינו חוק מודרני, חדש, שאנחנו יכולים להתגאות בו.

אין בעיה, אנחנו נבדוק את זה. מקובל, אנחנו נבדוק את זה בהחלט.

טוב. הלאה.

"סוכן מכס" – כהגדרתו בחוק סוכני המכס;";

אמרנו את זה, לא?

לא, היה לך למשלח בינלאומי קודם.

חוק סוכני מכס, בהגדרתו, התשכ"ה-1964.

כן, אז בהתחלה הייתה לנו את ההגדרה של משלח בינלאומי ועכשיו סוכן מכס.

לא. יש בסעיף 1, אחרי חוק מס ערך מוסף חוק סוכני מכס. אז מהעכשיו אתם רוצים?

סוכן מכס.

פה הוא מפנה אותך לחוק ופה הוא מפנה אותך להגדרה שבחוק.

כך צריך?

כן. בפעם הראשונה שאתה מגדיר מה זה חוק סוכני מכס, בפעם הבאה שתשתמש בחוק הזה פשוט תכתוב חוק סוכני מכס, בלי להגדיר את החוק, בלי להגדיר איזה חוק זה, כי כבר כתוב בהתחלה.

האמת, לא מבין. חוק סוכני מכס כהגדרתו.

אני יכול להסביר במילה. יש פה הגדרה של מונח סוכן מכס, הכוונה היא מאוד פשוטה - - -

סוכן מכס, ב-1964, בתשכ"ה, קבענו.

נכון, סוכן מכס מוגדר בחוק סוכני המכס, הגדרה ארוכה, אז בכל פעם שיופיע בהמשך, ומופיע הרבה פעמים, סוכן מכס, הכוונה היא כפי שהוגדר בחוק סוכני המכס. זאת הכוונה.

גם בחוק סוכני המכס יש עוד פונקציות מלבד סוכן מכס.

טוב. הלאה.

אחרי ההגדרה "רשות המכס" יבוא: "שטעון" – יצוא אל מחוז לישראל של טובין שיובאו, ובלבד שהטובין היו נתונים לפיקוח המכס משעת הבאתם לישראל עד יצואם מישראל והכול בין אם הטובין נפרקו בישראל מכלי הובלה, בנמל, והוטענו על גבי כלי הובלה אחר, באותו בנמל או בנמל אחר, ובין אם לא נפרקו בישראל;".

אין הערות? הלאה.

תיקון סעיף 6. 2. בסעיף 6 לפקודה –

בסעיף קטן (א), פסקה (3) – תימחק;

בסעיף קטן (ב), המילה "נמלים" – תימחק;

זה - - - שהממשלה רשאית בצו לקבוע, מוחקים נמלים מתחומיהם.

למה?

למה מוחקים את הנמלים מתחומיהם?

בגלל ההגדרה של הנמל, עשינו הגדרה יותר רחבה של נמל, אז אין צורך שזה יופיע פעם נוספת בסעיף 6.

אולי נשאיר את זה פה ונמחק את זה שם? אז לא יצטרכו צווים וכל מיני דברים. תחליטו. הלאה. העיקרון ברור.

ביטול סעיפים 11 ו-12. 3. סעיפים 11 ו-12 לפקודה – בטלים.

תיקון כותרת פרק שלישי. 4. בכותרת פרק שלישי לפקודה, במקום "רישום" יבוא "הצהרות".

תיקון סעיף 14. 5. בסעיף 14 לפקודה –

פסקה (2) – תימחק;

בפסקה (3) המילים "ויצואם כפוף לתנאי קיום או הגבלה לפי כל חיקוק" – יימחקו, ואחרי "שנקבעו ליצוא" יבוא "או משעה שהוגשה לגביהם הצהרת יצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק שישי, לפי המוקדם".

תיקון סעיף 15. 6. בסעיף 15 לפקודה, בכל מקום, במקום "שיט" יבוא "הובלה" ובמקום "השיט" יבוא "ההובלה".

מה זה?

כיוון שהמצהרים בעבר דיברו על שיט ועכשיו הם גם דרך האוויר ודרך היבשה אז אנחנו אומרים הובלה, מתייחסים לכלל המצהרים.

למה אז היה כתוב שיט?

אני מניח שעמד לנגד עיניהם הובלה דרך הים בלבד, רק שיט.

לא היו מטוסים?

היה, אבל הוגדר בתקנות.

המטוסים היו חלק מזערי מהסחר הבינלאומי.

לכן קראו לזה שיט?

כן, שיט, תמיד השיטו סחורות, זו פקודה מלפני המון המון שנים, אז רוב ההובלה, רוב הסחר הבינלאומי היה בשיט, בהובלה ימית, האוויר היה חלק קטן, לכן לא התייחסו אליה באותה חקיקה קודמת. היום הובלה אווירית זה עיקר ההובלה.

בסדר, תודה.

החלפת סעיף 24. 7. במקום סעיף 24 לפקודה יבוא:

"הצהרות. 24. טובין מיובאים או טובין שנועדו ליצוא, תוגש לגביהם לרשות המכס הצהרת יבוא לפי הוראות סימן ה' לפרק רביעי או הצהרת יצוא לפי הוראות סימן ב' לפרק השישי, לפי העניין."

ביטול סעיפים 26 עד 29. 8. סעיפים 26 עד 29 לפקודה – בטלים.

מה מבטלים?

את הסעיפים של הרישומונים.

אז מה יהיה?

זה מוגדר במקום אחר, בפרק הצהרות היבוא. קוראים לזה הצהרת יבוא במקום רשימון וזה מוסדר בפרק נפרד של הצהרת היבוא.

למה רשימון לא טוב? רשימון זה בעברית יותר יפה במקום הצהרה. הצהרה זה נראה כאילו חקירת משטרה.

זה המינוח הבינלאומי. המינוח הבינלאומי הוא הצהרת יבוא, הפקודה, כפי שהסברתי בהתחלה עברה - - -

הבנתי עכשיו למה אני נגד העולם. הלאה. רשימון יותר יפה, לא?

תיקון סעיף 30. 8. בסעיף 30 לפקודה, לפני "טובין שהם" יבוא "על אף האמור בסעיף 24" ובמקום "רשימון" יבוא "הצהרת יבוא או הצהרת יצוא, לפי העניין"

תיקון סעיף 31. בסעיף 31(א) לפקודה, במקום "או להתרת הרשימון שלהם" יבוא "למתן התרה לגביהם לפי הוראות סעיף 65 לרבות כפי שהוחל בסעיף 103(ו)".

במקום התרת רשימון זה התרת טובין שכלולים בהצהרה. בפועל זה אותו דבר, זה שינוי במינוח.

זה החלפה בין רשימון להצהרה.

רק שינוי במינוח.

תיקון סעיף 39. בסעיף 39(א) לפקודה, לפני "בטובין שיובאו" יבוא "על אף האמור בסעיף 24", במקום "ההצהרה בטופס או בתווית" יבוא "ההצהרה שבטופס או שבתווית" ובמקום "הרשימון הנדרש לפי פקודה" יבוא "הצהרת היבוא הנדרשת לפי סימן ה' לפרק רביעי".

ביטול סעיף 39א. סעיף 39א לפקודה – בטל.

מה זה?

אנחנו בסך הכול מעבירים את זה למקום אחר.

מה זה סעיף 39א שאנחנו מבטלים.

זה סעיף שקיים גם בחוק מע"מ, שבהסכמת המנהל יכול אדם אחר, שהוא לא היבואן, לקחת על עצמו את החיוב במס. לדוגמה, אם יש לנו סיטואציה של יבואן שמייבא טובין, אבל עוד לפני שהוא משחרר את הטובין מפיקוח המכס הוא עושה עסקה בישראל ומוכר את הטובין למישהו אחר אז אותו קונה הוא זה שמגיש אחר כך את הצהרת היבוא והוא משלם את המסים.

וצריך את הסכמת המנהל על זה.

זה משהו שהוא די אוטומטי, ממלאים טופס של העברת בעלות, אבל בעיקרון זה סעיף שחל גם בחוק מע"מ, גם בחוק מס קנייה.

אז למה צריך את הסכמת המנהל?

קודם כל יכולות להיות כל מיני סיטואציות אחרות, חוץ מהסיטואציה הזאת.

שלא נותנים.

כן, וזה סעיף סמכות שפשוט מועבר למקום אחר.

טוב. הלאה.

תיקון סעיף 44. בסעיף 44 לפקודה -

האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "באונייה שסרה" יבוא "בכלי הובלה המגיע" ובמקום "האונייה" יבוא "כלי ההובלה";

זה כמו שאמרתם קודם, שזה לא רק שיט.

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין טובין ששטעונם אסור לפי כל דין או שהסחר בהם אסור לפי כל דין או התחייבות בינלאומית של ישראל".

תיקון סעיף 45. 14. בסעיף 45(2) לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר".

תיקון סעיף 52א. 15. אחרי סעיף 52 לפקודה יבוא:

"52א. חובה להשיב על שאלות ולהגיש מסמכים בעניין אונייה.

קברניט של אונייה המגיעה לישראל, עובד אונייה אחראי שהקברניט הסמיכו לעניין זה או בעל האונייה חייב –

להשיב לפקיד מכס על שאלות בעניין האונייה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה;

להגיש לפקיד מכס כל תעודה או מסמך אחר שידרוש בעניין האונייה ומטענה".

למה רק אונייה?

בסך הכול העברנו את מה שנמצא בסעיף 53 לסעיף הזה שנמצא תחת סימן של יבוא בדרך הים.

אבל אנחנו מבטלים את זה. למה צריך את זה? בכל דרך, אם מישהו מגיע במטוס מה דינו?

אז יש לנו סעיפים אחרים.

אז תמחקו את שני הסעיפים, תעשו מזה סעיף אחד.

ניסינו לשמור כמה שיותר - - -

יש דברים שצריך מאוד להיות שמרניים, אבל יש דברים שלא. אתם שכנעתם את הוועדה כאן, כמעט פה אחד, שכלי שיט זה דבר אנכרוניסטי, זה היה בתקופת המנדט.

לא בלעדי.

לפני שבאת הם הסבירו לי, שאלתי למה משנים את זה, אז הם אמרו פעם היה עיקר ההובלה באוניות, היום עיקר ההובלה זה בכל מיני אופנים. בסדר, השתכנעתי, עכשיו למה צריך את זה? פתאום אתם חוזרים חזרה לתקופת המנדט? מדברים על אונייה?

בסדר, אנחנו נשנה את זה.

תחברו את זה ביחד.

אני חושב שזה לזכרו של חיים גורי, שחוזרים לתקופת המנדט, הפלמ"ח.

יש דברים שצריך להישאר עם מה שהיה פעם, יש דברים, אנחנו עשינו פה כמה רפורמות שהן שינו את החוק באופן מודרני, זה מה שהם עושים עכשיו, אז צריך להקפיד על זה שזה באמת יהיה בדרך הזאת. אנחנו החלטנו שמחברים את הסעיפים ביחד, מדברים על הובלה אחת ובהובלה, זה יכול להיות גם במטוס למשל, שקברניט המטוס, או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה חייב לענות על השאלות האלה.

שלא יהיה בנפרד.

הלאה.

תיקון כותרת סימן ג' לפרק רביעי. 16. בכותרת סימן ג' בפרק רביעי לפקודה, במקום "תסקיר" יבוא "מצהר".

החלפת סעיפים 53 ו-54 והוספת סעיף 54א. 16. במקום סעיפים 53 ו-54 לפקודה יבוא:

"הגשת מצהר. 53.

הובלו טובין לישראל דרך הים, האוויר או היבשה, תחול חובה להגיש לרשות המכס פרטים על כלי ההובלה וכן פירוט של כלל הטובין במטען המובל בכלי ההובלה ובכלל זה מטען אשר יעדו הסופי אינו בישראל, ומאפייניהם, וכן פירוט של המכולות הריקות (בחוק זה – מצהר), בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

זה ברור שצריך את הסעיף הזה?

53 זה סעיף, אמרתי, שהגשנו ב-2013.

אבל עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר. הרי הוא חייב לדווח קודם. מה זה 'הובלו טובין לישראל' ואז צריך לתת פירוט, הוא לא צריך לתת פירוט קודם? הוא מגיע לפה, הוא צריך לתת פירוט. הוא יכול לבוא עם סוס.

זה תובלה של טובין. זה סעיף שעוסק בהובלה, לא במי שמייבא, לא ביבואן, אלא במי שאחראי על הובלת טובין, בין אם זה קברניט אונייה, סוכן אונייה, בין אם זה מטוס. מי שמוביל את זה, לא מי שהוא בעלים של הטובין.

טוב, הלאה.

לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים –

לצורך פריקתו בישראל יגיש מי שהוא משלח בינלאומי וסוכן אונייה - - -

סליחה רגע, למה הוא צריך להגיש?

הרעיון הוא לייעל ככל שניתן יותר. אם אני יודע לשחרר את הטובין עוד כשהם נמצאים על האונייה וברגע שהוא משדר לי את המסר שהאונייה נמצאת בלב ים אני יכול להיערך. זה הרעיון. לא לחכות עד הדקה ה-99, בגלל זה יש חובה. גם היום הם מגישים את זה, גם היום זה באותה שיטה, כי המערכת שער עולמי למעשה זה החלק - - -

הבנתי. זה בסדר מבחינתכם?

אז פה אנחנו חוזרים למה שדיברנו קודם, הנושא של משלח בינלאומי בסעיף (א).

אפשר להחריג אחרי כן, למצוא את הפתרון.

בסדר, אני לא שואל על משלח בינלאומי, אני לא שואל על העניין הזה, אני שואל על הסעיף הזה.

הסעיף הזה, למעט התוספת של שתי המילים 'משלח בינלאומי' בסעיף (1). כתוב, 'לצורך פריקתו בישראל יגישו משלח בינלאומי וסוכן האונייה', אנחנו אומרים שמי שמגיש את זה הוא סוכן האונייה בלבד, לא המשלח הבינלאומי. להוריד את המשלח הבינלאומי.

לא מורידים ולא מעלים.

כרגע זה לא קיים.

משלח בינלאומי לא הקראנו. משלח בינלאומי, אם אכן נחליט אז זה יתווסף בכל המקומות שבהם זה מודגש.

לצורך פריקתו בישראל יגיש מי שהוא משלח בינלאומי וסוכן אונייה, ובאין סוכן אונייה – קברניט האונייה, את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האונייה לישראל, או בעת יציאת האונייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר;

צר לי, שוב, גם על ה-24 שעות, משלח בינלאומי לא יכול לתת 24 שעות לפני.

תגיד לי, אני יכול לדעת מה זה המשלח הבינלאומי, שאתם חוזרים על זה כל עשר דקות?

המקצוע הוא סוכן מכס ומשלח בינלאומי.

נדבר על זה. אני שואל, אבל אתם מפספסים את העיקר. זה בסדר מבחינתכם? אין משלח בינלאומי, זה בסדר?

זה בסדר גמור.

לצורך פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות, ובאין חברת ספנות – יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין:

בהפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האונייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה – נמל פקידה) – לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האונייה לנמל בישראל;

בהפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האונייה מנמל הפקידה האחרון – בעת יציאת האונייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל;

ואם הנסיעה היא שלושה ימים, אז אני חייב בעת היציאה מהנמל? אני לא יכול באמצע, אחרי יומיים?

ברגע שמטעינים את המטען שמובל לישראל.

ברגע שמטעינים את המטען.

לא, אבל אם מדובר על נסיעה של שישה ימים או עשרה ימים אז שישה ימים קודם, אפילו שאני בלב ים. במקרה שאני נוסע חמישה ימים, אני לא יכול מלב ים, לפי ההצעה הזאת, אלא רק כשאני מעלה את המטען. למה? למה אתם לא נותנים לזה פרק זמן? הנסיעה היא קצרה, אם הנסיעה היא קצרה כנראה גם הסחורה יותר קטנה, אני מעריך כך. לא שאני יודע, אולי לא. אבל אי אפשר לתת יותר זמן?

יש כמה תחנות בדרך. אני לא מכיר, למעט קפריסין, נסיעה של יומיים.

לא, אבי, איטליה קפריסין, בין יומיים לשלושה ימים. בוא, שנשים את זה בצורה מסודרת, 72-48. אני מדבר כרגע על חברת ספנות.

זאת אומרת נסיעה מאיטליה, אי אפשר יהיה לדווח מלב ים, אלא רק מהיציאה מהנמל.

אפשר לדווח, אבל אם אתה רוצה בחוק ולאחר מכן גם בקטע, זה לא יהיה עסק שלי - - -

הרעיון הוא לקצר ככל שניתן, לאפשר לנו להיערך. אנחנו צריכים זמן, המערכת צריכה זמן לייצר איזה שהוא סוג של - - -

אז אני שואל, נסיעה של שישה ימים ופחות, האם אי אפשר לקצר את הזמן שמודיעים לכם, האם לא תוכלו להיערך? למשל נסיעה מאיטליה, נניח שהנסיעה היא שלושה ימים, האם אי אפשר לדווח אחרי יום וחצי, מאמצע הדרך?

אחרי יום וחצי זה בעייתי, כי עדיין, מטען של אונייה זה - - -

לא תוכלו להיערך. כמה תוכלו להיערך? כי בכל אופן לסייע, היות שזה דבר טוב, כולם אומרים שזה דבר טוב, מה שאתם מציעים.

אדוני, גם היום במערכת הקיימת, אני לא יודע להגיד לך כמה זמן מחשובית אני יכול להיערך, אבל חשוב לציין שמערכת שער עולמי למעשה מתקיימת - - -

בסדר, אנחנו משאירים את זה ככה, אני מבקש בכל אופן שתבדקו, אם ניתן לקצר זה דבר טוב.

אם אני אוכל לקצר אז נקצר, אין בעיה.

בחקיקה אני אומר, לא רק ב - - -

כן. ברור.

הלאה.

לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר – תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל, או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר;

לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה – יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר.

המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו.

יום זה 24 שעות.

24 שעות, ארבע שעות, במקום יום.

אוקיי, אז אפשר לציין שם 24 שעות.

כן. הלאה.

ב-(3) הכוונה, 24 שעות לפני? בסדר גמור, אני רושמת.

כן.

אבי, צריך לקחת בחשבון שמדובר על מעברי הגבול לירדן, אז אתה יודע את המגבלות. זה לא תלוי בנו, אם הירדנים לא מספקים את האינפורמציה החוק יפיל את סוכני המכס.

לא, עד 24 שעות.

עוד הפעם, לא תלוי בנו. אם הירדנים לא סיפקו את האינפורמציה אז חסר סיכוי שמישהו יעמוד בחוק.

ואז מה יקרה? נניח אתם מביאים - - -

הסחורה לא תשתחרר.

רגע. זו הערה נכונה. אתם מביאים סחורה מירדן ומסיבות שלא תלויות בכם אתם לא יכולים להגיש שום דבר, מכיוון שלא נתנו לכם, ואז מה יקרה?

אז לא משחררים, לא קרה כלום.

מה אתה רוצה שהם יעשו?

הוא נשאר בחלק הירדני.

מה אתה רוצה שיעשו? מה אתה מבקש שאני אעשה פה בוועדה?

כרגע לפי מה שכתוב - - -

זה נשאר בחלק הירדני, לא נותנים לכם להעביר.

זה מתחבר עוד פעם לעיצום הכספי שיבוא בישיבה הבאה. כי סוכן מכס שלא סיפק את האינפורמציה 24 שעות לפני זה יכול להיקנס. רק על זה אני מדבר.

הערה נכונה. בסדר, אז אנחנו נוסיף שם כנראה, כשנגיע לשם, אלא אם כן זה מסיבות ששוכנע המנהל שזו לא אשמתך.

אדוני, הנושא הירדני, אתם יודעים, זה ירדן, שם אנחנו צריכים זמן מבחינה ביטחונית להיערך.

אבי, אין בעיה, הוא מעלה טענה שאנחנו נדבר עליה בעיצומים הכספיים. אם אתה השתכנעת שמה שהוא לא הגיש את מה שהוא צריך להגיש על לפי החוק זה מסיבות שלא תלויות בו, אתה יודע, בלי להזכיר את השם המפורש בעניין הזה, הוא לא יהיה חייב בעיצום כספי.

אתה כמובן לא תשחרר כל עוד אין לך את המסמך.

אבל נגיע לשם. יש לנו שם כבר שני דברים. לפי דעתי בסוף יהיה הרבה. הרי אתה לא - - -

לא, ברור. זה ברור לגמרי, אני מבין את החשש, דווקא במעברים היבשתיים כמעט שזה לא קורה, בגלל שזה סופר - - -

זה גם לא משנה. בסוגיה של העיצום הכספי אנחנו נצטרך לדבר גם כשמגיעים מאיטליה, אם קרה משהו שאתה בטוח שהסוכן לא אשם.

בסדר. אין בעיה.

תיקון טעות במצהר. 54. התגלתה טעות במצהר שהוגש, רשאי המנהל להתיר הגשת מצהר מתוקן; על הגשת מצהר מתוקן תשולם אגרה בסכום שיקבע שר האוצר בתקנות.

הגשת מצהר באמצעות מסר אלקטרוני. 54א. מצהר, וכל תיקון שלו, יוגשו באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק 14א'."

תיקון סעיף 55. 18. בסעיף 55 לפקודה –

בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "בהגשת פרטים";

במקום "תסקיר" יבוא "פרטים".

תיקון סעיף 56. 19. בסעיף 56 לפקודה, במקום "שהרשימון עליהם הותר" יבוא "שניתנה לגביהם התרה לפי הוראות סעיף 65".

החלפת סימן ה' לפרק רביעי. 20. במקום סימן ה' בפרק רביעי לפקודה יבוא:

הצהרת יבוא

הצהרת יבוא. 62.

בעל טובין המיובאים לישראל, למעט טובין כאמור המיובאים למטרת שעון, יגיש עליהם למנהל הצהרת יבוא לאחת מהמטרות האלה (בחוק זה – הצהרת יבוא):

צריכה בארץ;

אחסנה.

על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע לעניין יבוא לצורך שימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין, להגיש הצהרת יבוא בעבור בעל הטובין.

הצהרת היבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:

חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם;

אנחנו מחמירים עכשיו עם היבואן?

זה כל מה שהוגש בנייר ועכשיו יוגש באופן אלקטרוני?

כן.

אין פה שום דבר שאנחנו מחמירים?

לא.

זה היה עד עכשיו בנייר ועכשיו - - -

כן, בסדר, אני שאלתי אם יש החמרה.

זה פשוט יותר מסודר.

אין אם שום דבר נוסף, בסדר.

אם יבוא הטובין חייב בהיתר יבוא, רישיון יבוא או אישור יבוא – היתר, רישיון או אישור כאמור;

מסמכי העדפה;

כל מסמך אחר שקבע שר האוצר.

מסמכים כאמור בסעיף קטן (ג) יכללו כל פרט שקבע המנהל.

יש לי שאלה, אם הדברים המפורטים האלה כבר הוגשו בנייר ועכשיו סרוק, למה עכשיו זה מופיע? אם הם צריכים להגיש את זה, זה כבר היה צריך להיות כתוב.

לא, קודם כל זה מופיע בסעיף אחר, פשוט סידרנו את הפרק של הצהרת יבוא. מסמכי העדפה, למשל, נמצאים בכלל בצו תעריף המכס. אז כדאי שכל המסמכים שצריך בפרק הצהרת יבוא יופיעו במקום אחד.

שאם מגישים ניירות, אבל בתפזורת - - -

מה שהיא אומרת לך, שבפקודת המכס היה בלגן אחד גדול, זה היה מפוזר בכל מיני מקומות. עכשיו פשוט הם לוקחים ומאחדים את זה. הם עושים סדר.

טוב. אני הייתי כותב אחרת. הייתי לוקח את כל המקומות שם והייתי מאחד את זה פה ואומר - - - לא חשוב. למה שר האוצר צריך לקבוע מסמכים?

זו שאלתי.

בדיוק, זאת הנקודה. הרשימה היא רשימה סגורה.

אם תרצה להתקין את זה, תלך לחקיקה ראשית. יום יבוא ולצורך פיקוח יגלו שצריך - - -

תמחקו את זה.

אם רוצים עוד מסמך בחקיקה ראשית, זו הכוונה.

למחוק. מה אתה רוצה, שאני אתן לך עכשיו בלנקו לאורך ימים ושאני אגיד שצריך להביא עוד מסמכים, שאני לא אדע מה הם, בגלל שקבע את זה מישהו שבעוד שלוש קדנציות הוא שר אוצר. אולי הוא יבקש שיביא גם אישור אם הוא חבר מרכז ליכוד? מה זה הדבר הזה? אנחנו מדברים על גורם מקצועי. מה זה? אני גד. תבדקו.

נבדוק. באישור ועדת הכספים, אדוני, יש לך התנגדות?

לא, אני מתנגד לזה, אני חושב שזה לא נכון בחקיקה מודרנית, בגלל שעד עכשיו דיברת מקצועית, אמרת שאתה צריך את המסמך הזה, אני חשבתי שאפשר לקצר, אבל אני מקבל שאתם אומרים שהכול צריך להיות יחד, אבל הכול מקצועי, אין פה בעניין הזה שום דבר שמישהו יכול לבוא ולהגיד שהתכוונו למשהו אחר. ברגע שאתה אומר 'כל מסמך אחר שקבע שר האוצר' אתה מתכוון למשהו אחר שאנחנו לא יודעים. אתה רוצה להוסיף מסמכים? אתה רוצה חקיקה ראשית? תבוא עם חקיקה ראשית. הרי לא תבוא עם כל מסמך, עבדת עם זה עשרות שנים, עכשיו אתה רק מאחד אותם, אתה מייעל, אתה מעלה את התקופה שבה הוא צריך לסדר את זה.

אני מסכים שאם עובדים עם אותם מסמכים 20 שנה אין סיבה לא ללכת לחקיקה.

נכון. זה נראה לא טוב. הורדנו את זה.

רק בסעיף הקודם, ב-(1), יש שם שטר ביטוח וביטוח, מה ההבדל? לא הבנתי, למה גם וגם?

זה גם לא היה קודם.

זה לא היה גם כן, אז למה גם וגם?

לרבות דמי הובלה.

זה חדש. למה שטר ביטוח ולמטה כתוב הביטוח ושאר התשלומים. מה זה שטר ביטוח? שטר ביטוח זה - - -

הבנו, לא צריך להאריך. הלאה.

קודם כל היום אנחנו - - - בסך הכול העברנו סעיף - - -

אתם יכולים לבדוק את זה, זה יכול להיות סתם תקלה.

פה רצינו לתת אפשרות, אם יש לי מסמכים, לא שטר ביטוח, מסמכים אחרים שמעידים על הערך של הביטוח - - -

זה לא כתוב, כתוב שהוא צריך להביא את שניהם. תבדקו את זה. אין לי פה שום דבר עקרוני. זה נראה שהוא צודק, אלא אם כן יש פה משהו שהוא שונה מאשר - - - זה לא היה קודם.

ברשותך, אדוני, אנחנו רוצים לעשות איזה שהיא חשיבה לגבי הנושא של המסמכים ואני אגיד לך למה. קודם כל אתה צודק בתפיסה, כי באמת 20 שנה אנחנו עובדים עם זה, אז יש היגיון, מצד שני אני כן רוצה לעשות חשיבה כי אנחנו כפופים, עולם המכס זה עולם גלובלי, יש את החקיקה המקומית ויש את החקיקה העולמית, מדי פעם בחקיקה העולמית נדרשים תהליכים כאלה ותהליכים אחרים ולפעמים צריך להוסיף איזה שהוא מסמך או לא. אני רוצה ללמוד את זה יותר לעומק ואנחנו נחזור בדיון הבא, בסדר?

בסדר. הדיון הבא הולך להיות מהר, אני רוצה לסיים את החוק הזה. אני איתכם, אני רק לא רוצה שיהיו תקלות.

לא, אני מבין לגמרי. אני רוצה ללמוד יותר לעומק.

אבל אם 20 שנה לא היה - - -

אני מבין, אני רוצה להבין מה המשמעות שבגלובליזציה.

בכבוד.

אז (4) ירד. ירד שר האוצר.

ירד.

מסמכים כאמור בסעיף קטן (ג) יכללו כל פרט שקבע המנהל.

על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) –

רשאי המנהל לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע;

רשאי המנהל להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הצהרת היבוא.

הגשת הצהרת יבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס.

המועד להגשת הצהרת יבוא. 63.

הצהרת יבוא תוגש לאחר הגשת המצהר למעט בסוגי מקרים שקבע המנהל בכללים, אך לא יאוחר משלושה חודשים ממועד היבוא, ולעניין טובין שיובאו דרך האוויר – לא יאוחר מ-45 ימים ממועד היבוא.

לא הוגשה הצהרת יבוא במועד כאמור בסעיף קטן (א), רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

הגשת הצהרת יבוא באמצעות מסר אלקטרוני. 64. הצהרת יבוא, בצירוף המסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), תוגש באמצעות מסר אלקטרוני בהתאם להוראות לפי פרק 14א'.

הצהרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יבוא. 65.

הוגשה הצהרת יבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.

מה זה? הגשתי הצהרת יבוא, מה קורה? מה המנהל רשאי לתת?

אתה מתיר את השחרור של הטובין.

מה זה באופן מקוון?

אתה מעביר מסר אלקטרוני.

למה צריך מקוון? רשאי המנהל.

בסדר, אבל זה מקוון, סוכן המכס צריך לדעת ש - - -

למה צריך לכתוב בחוק 'באופן מקוון'? באופן שבו אתה משתמש.

הודעה שהוא מוסר, שהיא תהיה באופן מקוון.

למה?

כי זה חלק מהמערכת.

אני מבין, אבל למה צריך בחוק?

אחרת מישהו יכול לחשוב שהוא צריך להביא בדואר רשום.

אנחנו עוצרים פה. אני נאלץ לעצור פה מכיוון שאנחנו חייבים, על פי הוראת יושב ראש הכנסת, חמש דקות קודם לסיים. אנחנו נמשיך את זה, אני מניח שבשבוע הבא, אני רוצה לסיים את זה. אני רוצה שתבואו מוכנים, אני רוצה לסיים עם זה. זה חוק גדול, זה חוק שאם לא נתנהל בו ביעילות הוא יכול להימשך ואם הוא יימשך מגיע תקציב ולך תדע מה קורה הלאה. אני רוצה את החוק הזה, אני חושב שהוא חוק טוב, הוא מייעל וכו'. עד שבוע הבא, אני עוד לא יודע, תיכף נשב ונחליט אם זה ביום שלישי או ביום אחר בשבוע הבא, נסו לבדוק איתם את הנושא הזה של המשלח, שאנחנו לא נצטרך להתווכח פה. תנסו להגיע איתם להסכמה, הדברים שאמרת שתבדקו לגבי הדברים האלה.

כן.

תזכור, או תזכרו אתם כולכם, שהחוק הזה הולך להיות אחת הדוגמאות של רפורמה, שלקחתם משהו שהיה ישן, היה בתקופת המנדט, והפכנו אותו לחוק מודרני. למשל בנק ישראל מתהדר כל הזמן בחוק שלו.

אני מודה לכם על ההשתתפות, אני מקווה שאנחנו נבוא לישיבה הבאה עם תשובות ונוכל לסיים את זה, אם נוכל. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.