ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-07OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 937

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018), שעה 10:00

1. הפגיעה הקשה ביצואנים, בתעשיית ההייטק, הטכנולוגיה והמלונאות כתוצאה ממשבר הדולר, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

2. השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא במשק כתוצאה מירידת הדולר, של חה"כ עודד פורר.

3. השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא במשק כתוצאה מירידת הדולר, של חה"כ ג'מאל זחאלקה.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

עמר בר-לב

יצחק וקנין

עודד פורר

מיקי רוזנטל

מירב בן ארי

יעקב פרי

מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר - ארז אורעד

ממונה מפקחת ארצית רשות המסים, משרד האוצר - ליליה פרישר

עו"ד, משרד האוצר - חמוטל דרקסלר

אג"ת, משרד האוצר - עידו סופר

מנהל מחלקת רישום עמותות, משרד המשפטים - בנימין למקין

סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה - יונתן הדר

סמנכל"ית אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות - מינה גנם

שווקים, בנק ישראל - עמית פרידמן

שווקים, בנק ישראל - מיכאל בלנק

נשיא התאחדות האיכרים - דובי אמיתי

נשיא התאחדות התעשיינים - שרגא ברוש

סמנכ"ל שיווק ותקשורת, ה. התעשיינים - יואש בן יצחק

מנהל ועדת כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל - נתנאל היימן

סגן נשיא התאחדות המלונות - אברהם אגאג'ני

סגנית נשיא יו"ר פורום מנכ"לים, לשכת רואי החשבון בישראל - אלינה פרנקל רונן

יועצת משפטית, לשכת רואי חשבון - עדי גרינבאום

מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות - חני סובול

יועצת משפטית, התאחדות משרדי הנסיעות - יעל טבק

מנהלת קשרי ממשל, Wix.com - כרם נבו

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל - פז אגמון

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את שמן תעשיות בע"מ - משה ברדוגו

שיר שפר

טמיר כהן

ירון קוונשטוק

1. הפגיעה הקשה ביצואנים, בתעשיית ההייטק, הטכנולוגיה והמלונאות כתוצאה ממשבר הדולר, הצעתו של ח"כ מיקי לוי

2. השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא במשק כתוצאה מירידת הדולר, של חה"כ עודד פורר

3. השחיקה המתמשכת ברווחיות היצוא במשק כתוצאה מירידת הדולר, של חה"כ ג'מאל זחאלקה

רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מודה לארז אורעד.

ארז, אבל לא ענית לי מה זה.

אני אענה לך תיכף.

ואני מודה לבנימין למקין, ואני מודה לליליה פרישר, על זה שהגעתם בזמן. אני ממש מודה לכם, גם על הרשימה הגדולה של סעיף 46 וסעיף 61. היות שזו בקשה שלי לדחות את זה ליום שישי בבוקר, כדי שהחברים יספיקו לעבור על זה, אני מתנצל בפניכם, אני ביקשתי שתבואו. אני יודע שזה היה כרוך במאמץ גדול. אמרתי: יש בחז"ל שכר פסיעות. אז יש לכם שכר פסיעות. התכוונתם לטובה, ואני משבח אתכם על העובדה הזאת, שבלי עיכובים מגיעים לפה רשימות גדולות. זו תעודת כבוד לאגף שלך, ארז אורעד ושל החברים. תודה רבה.

שיירשם לפרוטוקול גם, אני מודה לך שעל אף הכוונה הטובה שלך לזרז, וזה לא יצא, אני מודה לך על הכוונה הטובה שלך, שאתה לא מעכב את הדברים.

תודה רבה. ביום שני בבוקר, בעזרת השם. החברים בינתיים גם יקראו את זה, ואנחנו נאשר את זה, בעזרתם השם, ביום שני. תודה רבה לכם.

אנחנו ממשיכים עם הנושא של שער הדולר. רגע, תשובה קיבלת?

לא, הוא לא ענה.

כן, מה זה אבל?

אין לי מושג עד עכשיו, לא שמעתי את הביטוי הזה.

גם יש שמה את "כוח צביקה". האם זה "כוח צביקה" מהשריון?

כן.

הוא נפטר?

לא לא, חס וחלילה.

כתוב ז"ל.

לא יכול להיות.

לא הבנתי. איזה עמותה אמרת?

עמותה לזכרו של הבחור הזה צביקה - - -

אבל הוא לא נפטר.

אדוני, 69. תאמינו לי, בשנייה אני קורא.

תקשיב, זה מאריך חיים הדבר הזה, השגגה הזאת.

אם הוא היה נפטר הייתי יודע.

אבל תראה, הנה דוגמה, בשנייה.

ראיתי, ראיתי.

שמה הבעיה עם זה?

"כוח צביקה" – יש את כוח השריון של טנק אחד שעצר דיביזיה סורית.

צביקה גרינגולד מקיבוץ לוחמי הגטאות, חבר שלי.

ואני רואה פתאום – אבל אולי זה צביקה קפלן, זה מישהו אחר.

זה מישהו אחר, זה לבנון השנייה.

כי כתוב: כוח צביקה. זה גם "כוח צביקה", יש שני כוחות צביקה?

הם קוראים לזה "כוח צביקה" על שם ה"כוח צביקה".

כמו שמלחמת לבנון הראשונה – יש גם שנייה.

יש פה את מכבי תל אביב. הפועל תל אביב גם.

לא, אל תגיד הפועל.

מה לא להגיד? יש.

מה רע בהפועל?

אה, זה הפועל תל אביב קייקים.

קייקים זה בסדר.

אתה מהמושבים, אתה נגד הפועל?

מה זה הפסיכוסומטיקה הזה?

גפני, בוא נתחיל.

פרופ' דליה מררי מי זה? במיילדות וגניקולוגיה בישראל.

זה לא פסיכוסומטיקה. פסיכוסומטיקה זה השפעה של הנפש - - -

כן.

זה - - - ככה כתוב פה.

לא.

כן.

זה פסיכוסומטיקה. כך כתוב. פסיכוסומטיקה.

אם זה פסיכוסומטיקה זה השפעה של הנפש - - -

כן, אבל מה זה? מה זה העמותה הזאת?

אתה שואל אותי כאילו אני מומחה בעמותות.

זאב, מה הייתה הכותרת היום ב"ישראל היום"? אתמול התברר שיש פגיעה ביישובים החלשים? הכול נעשה בשביל היישובים החלשים.

אבל אתה אמרת - - - נהריה נופלת.

בדיוק הפוך. נהריה הייתה בבעיה. מה זה נופלת? נהריה יש לה היום 10%, והיא מקבלת 165,000 שקל.

אז זו לא הפעם הראשונה שאני טועה.

אבל הכותרת זה לא אתה.

טוב, נראה עד יום שני. מיקי, תעבור על הרשימה ותגיד לנו.

בסדר, מאה אחוז.

אם יש בעיות אז נדע להתמודד עם זה.

גפני, אני אהיה עסוק ביום שני, יש לי את יום ההצדעה למשטרה. אני אעביר את הבדיקה למיקי רוזנטל.

כן, לא משנה, רק תגיד לי גם כן. אם בדקת ואתה רואה שיש בעיות, תגיד לי. אני לא מכיר את הרשימה הזאת.

גם אני לא.

בסדר.

בעיתונות ראיתי שנהריה כבר קיבלה. הם כבר הודיעו. אני אומר לך: חבל לקיים ישיבות.

מה חבל? אתה מכיר אותי, שמה שכתוב בעיתון זה מה שאני עושה?

אפשר להוציא הודעות לעיתונות.

בסדר, הודעות לעיתונות יש.

אנחנו עוברים לסעיף 3 בסדר היום: הפגיעה הקשה ביצואנים בתעשיית ההייטק, הטכנולוגיה והמלונאות כתוצאה ממשבר הדולר, הצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי.

והחקלאות.

דיון מהיר בנושא השחיקה המתמשכת ברווחיות ייצוא המשק כתוצאה מירידת הדולר – עודד פורר, ג'מאל זחאלקה. האמת היא שגם איילת ורבים ביקשה ממני. היא לא נמצאת – היא נסעה לאן?

ליוון עם הנשיא.

אז היא ביקשה גם שהיא תהיה חלק מהעניין. אנחנו מטפלים בעניין הזה של ירידת ערך הדולר, צריך להגיד לעודד פורר שיבוא. אז קודם מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני רוצה בראשית דבריי להודות לך על המהירות שכינסת את הוועדה לנושא הזה. לתפיסתי, ונוכח היעדר צעדים משמעותיים מצד הממשלה נוכח פיחות הדולר אל מול השקל, אני חושב שאנחנו נמצאים בפתחה, אולי כבר עברנו אותה, של שעת חירום לתעשייה הישראלית, לחקלאות, לענף ההייטק הישראלי, לתיירות. ואנחנו, כוועדה שמפקחת על פעילות הממשלה בתחום הכלכלי והפיננסי, אז כל אלה שהזכרתי, גם התעשייה, התעשיינים, העובדים, החקלאות, התיירות, ההייטק, העובדים, ההנהלות – כל אלה חשובים בעינינו וראויים לדיון.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים, מאז תחילת שנת 2017 נרשמה התחזקות חדה של השקל ביחס למטבעות גושי הסחר העיקריים, שבאה לידי ביטוי בייסוף של 9.8% בשערו של השקל ביחס לדולר, ושל 5.4% מול האירו. ואף אחד לא מבטיח לנו שהנושא הזה הולך להיעצר.

והתעשיינים בכלל הענפים, היצואנים, נפגעים כמעט כולם, וההתמודדות הזאת נראית בלתי אפשרית. יש לי חשש כבד כי גם הממשלה, בנק ישראל, אם לא יפעלו במהירות ובמיידי כדי להתמודד עם המשבר החמור הזה, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בעוד זמן לא רב עם תעשייה קורסת, תיירות קורסת, חקלאות קורסת. וגם ההייטק, שהוא הקטר שמוביל את העניין הזה, וכל אלה ישלמו מחיר מאוד קשה ודרמטי.

עכשיו, אני רוצה להדגיש, אדוני, שהיחלשות הדולר הופכת עסקים יצרניים ללא רווחיים. והתחילה מגמה, שאנחנו מטפלים בה כמעט ביום-יום, חברות ההייטק, שההוצאה העיקרית שלהן היא על שכר, הכנסותיהן בדולרים, מדווחות על פגיעה קשה בשל צניחת הדולר, והתחילו לגייס ולשקול לחפש עובדים מבחוץ. זה לא ייתכן. אנחנו נייצא מהנדסים ונייבא מהנדסים אולי פחות טובים במחירים נמוכים כדי להתמודד עם שער הדולר, עם המשוואה הזו? זה חלם.

אני אומר לך, אדוני: אם לא נתעורר – ולי אין ארגז כלים, אני רק יכול להרים דגל אדום ולהגיד: תקשיבו, אלה הנתונים, תגידו לנו מה צריך לעשות – המצב ילך ויחמיר בשלל הנושאים, גם אצל שרגא עם התעשיינים וגם עם היצואנים. וגם על החקלאות, שיש לי כאן טבלה מצמררת, איזו צניחה ברווחיות. תיכף דובי יגיד, אני לא יודע להגיד את הסכומים האלה אפילו, כי זה רק הונח הבוקר על שולחני ולא הספקתי לטפל בזה.

אני מרים תמרור אדום עם דגל אדום הכי גבוה שרק אפשר. תודה רבה.

תודה רבה. איתן ברושי.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי מהממשלה, פעם נוספת אנחנו רואים שלממשלה אין מדיניות ואין ראייה כוללת.

רגע, היא עוד לא ענתה, הממשלה.

לא צריך לענות, יש תוצאות. הירידה בשער הדולר לא נוצרה בגלל - - -

רגע, נציגי הממשלה, אתם צריכים לענות.

הם יענו, אתה מכיר אותם. יש להם תשובות, השאלה אם לבעיה הזאת. מה שאני רוצה לומר, שירידת שער הדולר לא נולדה מהשאילתות של חברי הכנסת אלא מהמציאות. אני רוצה לומר: יש שאלה מה - - -

הממשלה אשמה בירידת שער הדולר?

הממשלה אשמה בחוסר מדיניות. אני אגיד.

בבקשה.

שלא נקטה כלים

השאלה לא רק מה לא תלוי בנו. הממשלה בטח תגיד שבזכותה ירד גשם.

כן, כי שר החקלאות, ואני מאמין בזה, הלך להתפלל בכותל.

בגלל שדובי הלך אתו.

אני רוצה לחזור לנושא.

אנחנו, דרך אגב, התפללנו בכל מקום על הגשם. יש תפילה מיוחדת על הגשם. ואנחנו מתפללים גם היום על הגשם, בגלל שעדיין אנחנו בבצורת.

לא לא, זה נכון.

בהלכה כתוב.

רק כשהבית היהודי התחיל להתפלל זה עזר, גפני?

יש בקשה שלי לסדר, שכל הבית יצטרף - - -

יש לנו - - -

רגע, איתן, שנייה.

תסביר לי אבל למה הרב הראשי ביטל והשאיר את זה רק לתפילה של יחידים.

אני לא יודע.

אתמול אמרתי: רגע, צריך להרים טלפון לרב דוד לאו ולשאול אותו.

יש בהלכה שברגע שמדובר בשנת בצורת בארץ ישראל, יש תפילה מיוחדת שמתפללים.

אז לי יש הצעה, אגב, לוועדה וליושב-ראש הוועדה, אם תרצה לשמוע.

בסדר, אני תיכף אתן לך. מה, לגבי התפילה?

תצמיד את הגשם לדולר, זה ירד כל הזמן.

לגבי פתרון של שער הדולר.

אני אתן לך, בשביל זה אנחנו יושבים כאן. כן, בבקשה, איתן.

אני רוצה לחזור לנושא ולומר, שהתברכנו בשר כלכלה חדש, עליו אפשר לומר: התלמיד עולה על רבו – רבו זה כחלון – על ידי כך שאנחנו עדים לשחרור בלתי מבוקר של היתרי ייבוא. כלומר, המשבר פה הוא עמוק, ראינו את זה בהתעקשות על ההיצף של הזכוכית, ואנחנו יודעים שביום ששר החקלאות משווק פירות מיובשים, אנחנו בעד פירות טריים, אנחנו נתקלים ברשימה מפה עד הודעה חדשה של שחרור של רישיונות ייבוא.

זאת אומרת, ישראל לא שומרת על השוק המקומי כתוצאה מהמשברים שאנחנו חווים. לא רק זה, היא עוד מביאה לכאן ייבוא בתנאים נוחים, והסביר פה גם על העובדים. זאת אומרת, אין פה ראייה כוללת, אין מדיניות שלמה, כל אחד עושה כטוב בעיניו, על פי שיקולים שחלקם שגויים, כולל יוקר המחיה.

אדוני היושב-ראש, חברי גפני, אם לא יהיה ייצוא חקלאי לא תהיה פה חקלאות. ישראל קטנה מדי כדי לאפשר כאן את החקלאות המתקדמת. אני מחר יורד לערבה התיכונה, יש שם יומיים כנס של אלפי אלפי חקלאים, שזה המקום הבולט ביותר להישג הגדול ולסיכון הגדול של החקלאות ושל הייצוא.

היה עכשיו ראש הממשלה בהודו, אני בירכתי אותו, ואני שמח שהממשלה קיימה דיון על החקלאות ביום ראשון האחרון, אני מקווה שיהיו לזה תוצאות. אבל גם שם, כפי שנמסר לי, לא יכולנו להשתתף בגלל הפרדת הרשויות, אלי כהן דיבר בגאון גדול על ייבוא ועל יוקר המחיה.

ראשי הארגונים החקלאים לא היו בדיון. מילא אנחנו.

נכון. זה בגלל התחשבנות של אורי אריאל עם נציגי החקלאים על חוסר הסכמות בכמה דברים. זה מראה לכם איזה רמה אנחנו פועלים.

- - - חקלאים

רגע, עמר, אני רוצה לומר, שראש הממשלה רוצה - - -

מה שאמרת זה יכול להיות נכון?

זה נכון. אני יזמתי את הישיבה, אם אני מפרט. הישיבה הזאת התקיימה אחרי שנה וחצי משא ומתן עם ראש הממשלה וצוותו, יואב הורוביץ וצחי ברוורמן המזכיר. וצחי ברוורמן אמר, ואמרתי את זה לאורי: אם אורי יבקש שישתתפו נציגים, מזכיר הממשלה יאפשר, מה שלי ולעמר לא ניתן היה, כאנשי השדולה. ובסופו של דבר שר החקלאות לא ביקש, ולכן לא השתתפו נציגים בישיבת הממשלה. מה כן היה בישיבה? פרי עבודתם של החקלאים, שמתפארים גם בכנסת, ובצדק, בפרי עבודתם של החקלאים הטובים בעולם.

אבל מה היה בביקור בהודו? ראש הממשלה רוצה למכור נשק וביטחון, ההודים רוצים לקנות בעיקר חקלאות, ואת ההישגים בטכנולוגיה החקלאית. אתמול אירחתי את שר ההגנה הבולגרי – מה שהכי חשוב להם זה החקלאות והמים. זה מה שיש לנו. מאיפה זה נוצר, מהייבוא? זה נוצר מהייצור המקומי, שהוא מאוים.

- - - הבולגרי?

אני יושב-ראש השדולה של הבולגרים.

מה שאני רוצה לומר כרגע לחבריי בממשלה, גפני, ואני אומר לך: הגיע הזמן לדפוק על השולחן. אין ספק ששער הדולר לא תלוי בהחלטות הממשלה והכנסת, אבל שאלת שמירת השוק המקומי, שאלת הפיתוח של החקלאות והתעשייה, שאלת העידוד של הפעילות, ששרגא מקיים ביום חמישי ועידה של תעשייה, אני מניח שיהיה שם קול זעקה גדול. עד שהתוכניות נטו ייצאו, אמרתי כבר, נישאר פה רק עם הטרה – לא עם מחלבות "טרה", עם הטרה של הנטו.

לכן צריך לומר שיש פה איום גדול. שהצירוף של שער הדולר, משברים של הטבע ומשברים נוספים שלא נאריך עליהם, התמונה הכוללת היא תמונה של איום גדול על כלכלת ישראל, והאיום הזה נוצר על ידי ממשלת ישראל.

המזל של הממשלה, בזה אני מסיים, שיש כאן אשים יותר עקשנים ויותר רציניים מהשרים, פשוט לא מרימים ידיים. אבל הממשלה מוציאה לנו את השטיח מתחת לרגליים. תודה.

תודה רבה. מישהו מהח"כים רוצה? מיקי, אתה רוצה? לא. עמר?

אחרי ברושי אני לא.

לא, אוקיי. שרגא ברוש, בבקשה.

תראו, רבותיי, אני חושב שקודם כול זה טעות וזה לא נכון להסתכל על הדולר בפני עצמו. זה נכון שהדולר ירד מינואר שנה שעברה בממוצע לינואר השנה ב-10.35%. ואני אומר לכם שכל מי שהרוויח בשנה שעברה 8%, מפסיד עכשיו 5%.

אבל זו לא הנקודה היחידה, כי אנחנו חיים בסביבה שלמה. ואי אפשר ביד אחת לכנס דיונים ולהגיד: מי אשם במשבר הדולר? כי לא בנק ישראל אשם בדולר ולא הממשלה אשמה בדולר, אבל צריך להילחם בבעיה. אבל מצד שני, לא רק שלא נלחמים בבעיה הזו, אלא מוסיפים מהצד השני בתנועת המספריים. למשל, מעלים את הבלו על הפחם. רבותיי, מעלים את מחיר החשמל ב-2.5%.

כן, זה בחוק ההסדרים, אגב, זה מטורף.

מעלים את מחיר החשמל. משקי הבית משתמשים בחשמל, אז הנטו שלהם קטן, אז אני לא יודע איך רוצים לטפל ביוקר המחיה, ואנחנו 25% מצרכני החשמל זה התעשיינים, אז מעלים את עלויות הייצור - - -

זה יעלה את מחיר החשמל?

ב-2.5%. ואני מציע לכם להרים טלפון ליושב-ראש רשות החשמל, כדי שלא יספרו לכם את מה שניסו לספר לי, שהבטיחו רשות החשמל לא להעלות את המחיר. הם לא יכולים להגיד לזה, זה לא נכון, והוא צחק בקול רם.

מי זה - - -

רגע, לא. כל פעם מעדכנים. לשנת 2018 - - -

לא, זה בחוק ההסדרים.

לא, ל-2018 כבר עדכנו, וזה לא נלקח בחשבון. כשמעדכנים פעם הבא, אומר לי יושב-ראש רשות החשמל, מעדכנים רטרואקטיבית. כלומר, במקום 2% יהיה 2.5% או 3%, כך שיחזירו לחברת החשמל את מה שהיא תפסיד בשנת 2018. אחד.

מעלים את הביטוח לנפגעי תאונות עבודה. אנחנו משלמים היום לביטוח הלאומי כ-5.5 מיליארד שקלים בשנה.

אתם יודעים על מה הוא מדבר?

600 מיליון.

לא, אבל על מה הוא מדבר? המדינה יוצאת מהעניין - - - על התעשיינים.

גם החקלאים.

אני קראתי את חוק ההסדרים. יש שמה דברים יותר מטומטמים אפילו - - -

זה חוק ההסדרים, מה שאתה אומר.

ברור. עכשיו, ככה, קח 600 מיליון בחשמל, קח 600 מיליון את הביטוחים העודפים האלה, שמצאו שיטה לטפל בתאונות העבודה, כאילו שהמעסיקים רוצים שהאנשים שלהם ייהרגו או משהו, חס וחלילה.

חס וחלילה.

והמיליארד ומשהו האלה, אתם מדברים איתי על לעזור לדולר. בוא נראה שהעלויות לא יתייקרו.

ולכן זאת תנועת מספריים קטלנית – קטלנית – שעלויות העבודה מתייקרות, הסביבה שאנחנו נמצאים בה: הארנונה – 2.18% עלתה הארנונה, עוד 100 רשויות מבקשות העלאות חריגות בארנונה. מי ישלם את כל זה? הרי בסוף זה שוכב על המוצר, על בקבוק המים.

יש עוד נקודות שאתה יודע להגיד טלגרפית?

בוודאי.

טלגרפית. אנחנו מכירים את זה.

בוודאי, הבלו על הסולר מגיע ל-3 מיליארד שקל לאורך כמה שנים, מתחיל מעוד שנתיים במיליארד הראשון.

עכשיו הם רוצים להעלות גם את המס על הפטקוק.

חכה, הפטקוק. רוצים להוזיל את הדירות, אז מעלים את הפטקוק על המלט. כאילו שלא מספיק לנו שהשוק פושט רגל בגלל התחרות, אז יעלו על הייצור המקומי.

הפטקוק זה "נשר" ו"פניציה", הם היחידים.

אבל בסוף את הפטקוק יבטלו.

בטח, כי זה רק 50 מיליון.

כן, ויגידו לנו: הינה, נתנו לכם.

את המיליארדים לא יבטלו, את ה-50 מיליון של הפטקוק - - -

גם יש הודעה של משרד הכלכלה נגד זה.

הם טוענים בחוק ההסדרים שזה רק 100 מיליון שקל.

50 מיליון.

הפחם. זה מה שכתוב.

500 מיליון.

אני אומר לך מה הם כתבו.

אבל הכי יפה הם אומרים: הם רוצים להוריד את השימוש בפחם. אז יגיד לך, עוד פעם, לא חברת חשמל, יושב-ראש רשות החשמל יגיד לך, שחברת החשמל לא יכולה להוריד בגרם אחד את הפחם, כי היא משתמשת במינימום ההכרחי כדי להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות.

עכשיו, מה אני אומר, למה אני קושר את זה לדולר? כי אפשר פה להגיד: טוב, אין מה לעשות, אלה תנועות עולמיות, אנחנו יותר מייצאים כמייבאים. אז כל מה שאנחנו דורשים זה שני דברים: אחד, להילחם בספקולנטים. אחרי שבנק ישראל כבר הודה שיש ספקולנטים, חייבים להילחם בהם, לגרש אותם למקומות אחרים. שיילחמו במקום אחר, לא נגד השקל. זה אחד.

שתיים זה לקלוט תנועות הון חד צדדיות – אני יודע, זו מחשבה מחוץ לקופסה – בדיוק כמו שקולטים את הגז הטבעי בתוך קרן העושר ולא נותנים לזה להשפיע על מחיר הדולר, אז למשל את סיוע החוץ שיש למדינת ישראל, תקלטו את זה חוצה. את הרנטות שמקבלים תושבי מדינת ישראל – אל תיתנו לזה להשפיע על שער הדולר.

לא הבנתי. איך אנחנו יכולים? מקבלים רנטות.

הוא רוצה שזה לא ישתקלל בביקושים. אתה לא חייב להכניס את הכול לתוך - - -

בנק ישראל יקלוט את הדולרים האלה וייתן - - -

זה רעיון לא טוב, אני אסביר אחר כך למה.

רגע, יש לזה את הבעיות שלו, אני מודה.

זה רעיון לא טוב.

מסכים מראש. אבל דבר אחד בטוח: אנחנו רוצים להילחם בדולר?

כן, בדיוק.

אז בוא נחשוב מחוץ לקופסה. חבר'ה, גם על הנגיד הקודם ירדו רצח כשהוא התחיל לקנות דולרים. ואם הוא חס וחלילה לא היה קונה, אני לא יודע אם היינו יושבים פה היום לדבר בכלל על הייצוא הישראלי. אבל מצד שני, בצד ההוצאות, רבותיי, זה הממשלה כבר, זה לא אף אחד אחר.

טוב. תודה, שרגא. דובי.

אדוני היושב-ראש, תודה. אני רוצה בראש ובראשונה באמת להודות לחבר הכנסת מיקי לוי שיזם, ולחברי הכנסת שהצטרפו, אני רואה פה לפחות שלושה מהשדולה החקלאית.

יש עוד כמה שלא רשומים, אבל באמת התחיל מיקי לוי אבל זה המשיך עם עוד - - -

אני חושב שזה אחד הנושאים הבוערים, שמשפיעים על המגזר העסקי.

אני, דרך אגב, לא שמתי את זה מיד, בגלל שאני חשבתי שאין תועלת בדיון כזה. עד שהגעתי למסקנה שאנחנו חייבים לדון על זה, בגלל שבפועל ירידת שער הדולר זה לא בידיים שלנו אבל כל המסביב בידיים שלנו. לכן שמתי את זה.

נכון. ואני חושב שזה המקום לדון בזה, ותודה על מה שהוספת.

מבחינת החקלאות יש פה נתון מדאיג, ומי שלא מזהה את המגמה הזאת ומנסה להתעלם במדיניות של איזה סוג של בת יענה, הולך לעשות נזק לאחת מאבני היסוד של המדינה הזאת. ואנחנו כולנו יודעים שהחקלאות היא אבן יסוד הכי חזקה.

ואם אנחנו מסתכלים על הנתונים, אנחנו רואים שב-2011 היינו ב-5.8 מיליארד שקל ייצוא, וב-2017 ירדנו ל-4.3 מיליארד שקל. מיליארד וחצי שקל בתקופה של שש שנים. זה נתון מדאיג. עם זה אי אפשר לחיות.

ואם מסתכלים בדך השני אז רואים בדיוק איזה אזורים או איזה ענפים ירדו. ואני מסתכל, הפגיעה העיקרית זה בגידולי תפוחי אדמה, והירקות, הגד"שים, שנמצאים בעיקר בדרום הארץ, עוטף עזה. ואם החבר'ה האלו – היום אני שמה אחרי הצהריים עם מנכ"ל משרד החקלאות – אם החבר'ה האלו לא יהיו ברי ייצוא, האזור הזה יחוסל. יחוסל. ומה שחשוב לנו, שהאזור הזה יישאר ירוק, והמתיישבים יהיו חזקים. ויש פה ראייה לאומית ביטחונית כוללת.

אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת על מה ששרגא: יכול להיות שיש לנו איזושהי קושי לטפל בשער הדולר אם אנחנו מנטרלים אותו או מבודדים אותו, אבל על המעטפת, בנוסף למה ששרגא אמר, יש עוד דברים בתשומות של החקלאים, שמשום מה הם היום הרבה יותר יקרים. לדוגמה, מחיר המים אצלנו הוא ב-300% יותר יקר מכל המתחרים שלנו באירופה, ואפילו אלה שנמצאים מסביב; מחירי העבודה, תשומות העבודה שלנו, עלויות העבודה – אנחנו בשמיים; אגרות – 50 מיליון שקל בשנה אגרות, על מה? אני מקבל היתר לחמש שנים לעובד, אומרים לי: כל שנה תשלם 2,00 שקל. 2,000 כפול 25 זה 50 מיליון שקל. על מה? באמת על מה. זו תנועת המספריים שמדובר פה. אני מזכיר לך את מה שכבודו יודע: שווי רכב, שזה מעמיס עוד כמה מיליונים על הגב שלנו.

תשאל מה הפתרון. לספר את הבעיה זה בסדר – מה הפתרון? תראה, שר החקלאות הצליח, כשקרא לנו להתפלל עם הרבנים הראשיים. הייתה בצורת, הביא גשם. עכשיו אולי יושב-ראש הוועדה יקרא לנו להתפלל, אולי נצליח להעלות את שער הדולר.

תפילה זה תמיד טוב, אבל אם אני יקרא לכם להתפלל מצבנו רע.

דובי - - - שאתה תתפלל?

אני התפללתי.

מצבנו רע.

אמרתי לו: אם הוא יתפלל, אז המצב יהיה יותר טוב.

לא, תפילה תמיד עוזרת, אמרתי. אבל אם הממשלה תעמוד מהצד והיא תגיד: אנחנו מתפללים – מצבנו רע מאוד. היא צריכה לעשות, לא סומכים על הנס.

משפט אחרון, ואני אצטט אותך. משפט אחרון, ופה הבעיה. אנחנו מדברים בתעשייה, אז אנחנו רואים תעשייה מתחדשת. אנחנו רואים שינויים, המגזר העסקי לא דורך במקום, הוא נע קדימה. אתה ציינת את זה. החקלאות היא חקלאות מדייקת. אין מדינה בעולם שהתפוקה שלה לדונם יותר גבוהה משלנו. אין מדינה כזאת. כולם מתגאים על פאר הייצוא הטכנולוגי החקלאים, לאו דווקא התוצרת הצמחית.

אז אנחנו פורצים, אנחנו מתחדשים, אנחנו מדייקים, וסלח לי על הביקורת, קטונתי, אבל אני חייב לומר את זה: הממשלה תקועה בקונספציה לא ראויה. תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך פוליטי, לפעמים שיקולים קואליציוניים שלא רואים את המרחב הרחב בתועלת של המגזר העסקי. וצר לי.

הגיע הזמן שאנחנו, הקואליציה, נהיה, מי שיושב פה, אופוזיציה בתוך הקואליציה. צריך להעיר את העיניים של הממשלה. אי אפשר לקחת מאתנו 600 מיליון שקל על תאונות עבודה, כשהביטוח לאומי נשאר בעודף של איזה חצי מיליארד. נשאר בעודף כסף שאין לו מה לעשות. מחפשים כסף על המגזר העסקי? נתן ראש הממשלה את הדוגמה: מעמיסים, מעמיסים, מעמיסים – בסוף אנחנו נקרוס. תודה.

תודה רבה. רואת חשבון אלינה פרנקל רונן, סגנית נשיא יושב-ראש פורום המנכ"לים.

בוקר טוב, אני רוצה להתמקד בנושא. החברים באמת העלו פה הרבה סוגיות בעייתיות בכל המשק בכלל, אבל הסוגיה שאנחנו דנים בה כרגע זו השחיקה של הדולר וההשפעה שלו על המשק בכלל. ואני מסכימה מאוד עם כל הניתוח שחבר הכנסת מיקי לוי הציג בהתחלה של היחלשות הדולר. וצריך לזכור שזה לא רק הדולר, זה כל המטבעות בכלל, וההשפעה שלהן על כל הכלכלה העולמית.

אנחנו בפורום מנכ"לים, מנהלי כספים וחשבים, קיימנו התייעצות מהירה לצורך הדיון הזה, על מנת שבאמת נוכל לשקף את הדעות של כלל החברים מכל מיני חברות ומכל מיני סוגים של פעילויות, והדעות נחלקו לשניים. ואני רוצה לשתף אתכם קודם בניתוח ואחר כך בהצעות של פתרון. אנחנו כן ניסינו לחשוב גם על פתרונות יעילים.

בבקשה.

אז ככה: החלק הראשון זה התעשיינים שמשווקים את הסחורה שלהם בארץ, חשבו שאין להתערב בשער הדולר, ואני אסביר. אני לא מדברת - - -

אין תעשיין אחד במדינת ישראל – אחד - -

שנייה, שרגא.

- - רגע, אחד, שאמר לך את זה. אמר לך את זה יבואן.

שרגא, רגע, אני כיבדתי אותך, אני מבקשת גם - - -

תקשיבו, אתם גוף רציני, אתם לא יכולים לקשקש שטויות.

שרגא, אבל אני באמצע זכות דיבור ואני מבקשת להסביר.

לא, שרגא. בבקשה, כן.

בדרך כלל אני אומרת את המוטו ואחר כך אני גם מסבירה. אז כשאנחנו מדברים על אותם תעשיינים שמשווקים את מרכולתם בארץ, אנחנו מדברים על אותם תעשיינים שגם מייבאים חומרי גלם. לדוגמה, בענף המזון, כמו סוכר, כמו דברים אחרים. ובחלק הזה, ברגע שהמחירים של הדולר יעלו, אז זה אומר שהעלות של התוצרת תעלה, ואז אנחנו באיזשהו מקום נצטרך להעלות גם מחירים של המכירות עצמם, דבר שמנוגד למדיניות הממשלה ששואפת להורדת יוקר המחיה.

- - - היגיון כלכלי.

לא, אבל, רבותיי, אנחנו ועדה בכנסת. כל אחד יכול להגיד את דעתו, גם אם היא לא נכונה או כן נכונה. זה לא רלוונטי. כן, בבקשה.

לגבי הנושא של ייבוא תוצרת גמורה, אני מסכימה עם החברים שאמרו, שבחלק הזה יש פה קצת התרה יותר מדי גדולה להכניס סחורה לארץ, וזה פוגע בייצור בארץ. זו הייתה הדעה של חלק מהתעשיינים שמשווקים את התוצרת בארץ.

לעומתם יש את התעשיינים שהם גם יצואנים, שהם חברו לדעה של חברי הכנסת שיזמו את הדיון בנושא, והם חשבו שהמדינה צריכה ליזום העלאת שער הדולר. הדעה שלהם הייתה שאם בנק ישראל מחליט שהמטרה שלו היא להעלות את שער הדולר, הוא צריך ללכת עם זה על כל הקופה, ולא לעצור בשלב מסוים, אלא אם זה היעד – עד הסוף.

יחד עם זה, כרואי חשבון, ככלכלנים, אנחנו חשבנו שזה מחיר כבד מדי, שהמשק משלם על תהליך כזה, וכשרוצים לפתור בעיה צריך לפתור אותה נקודתית ולא ברמה של כל המשק עכשיו, אם זה בנושא של הנפקת אג"ח או דברים כאלה, זה פוגע בכל המשק, ויש פתרון ביניים. פתרון הביניים זה לעודד את אותם יצואנים על ידי תמריצים ספציפיים.

אלוהים ישמור. מדינת ישראל חתומה על הסכמים, מה עובר עליכם?

שרגא. אתה יודע מה, אני מתחיל להאמין לראש הממשלה שכל אחד מתעצבן פעם.

הוא התכוון רק לנשים, הוא לא התכוון לכולם.

אם אפשר רק לתמצת את הפתרון, אנחנו לא הולכים לקיים - - -

אתה כל פעם מסתבך בגלל הבדיחות שלך עם הקואליציה, אתה שם לב.

נכון. רגע, אבל מה אמרתי?

זה מותר, מה שאמרת זה מותר. חוש הומור זה מותר.

אבל אתה צודק, עודד.

הם כבר לא מבינים חוש הומור.

הם לא מבינים הרבה דברים, אבל מילא, נו.

כן, בדיוק. תתמצתי את הפתרון, זה מה שחשוב לנו.

אוקיי. המיקוד הוא על ידי תמריצים ספציפיים לנושא, אנחנו נעודד את המכירות של היצואנים. ויהיו פרמטרים כמו הגדלת מספר העובדים, לפי זה המדינה תיתן כל מיני הטבות.

אוקיי.

הדבר הנוסף שרצינו להציע - -

בבקשה, כן, תשלימי.

זהו, זה הדבר האחרון.

- - להפסיק את כל הגיוס של הדולרים. אנחנו רק ראינו לפני כמה חודשים שהמדינה גייסה 2 מיליארד דולר על מנת לצמצם את החוב הלאומי. זה בעצם הגדיל את היחלשות הדולר. הפתרון שלנו בכל זאת זה להחזיר את המשקיעים הזרים לארץ, שיעודדו השקעות ויזרימו גם כספים, אם רוצים הקטנת חוב, ולא בצורה כזאת.

תודה רבה. אני מודה לך. חבר הכנסת עודד פורר היה מיוזמי הדיון הזה.

סליחה, כבוד היושב-ראש.

מי אדוני?

אני מייצג את התיירות, את המלונאים. אולי אני אוכל גם להציג את זה - - -

אני אתן לך, אבל יש פה - - -

אין בעיה.

הדבר היחיד שיש ליושב-ראש – זה לא הדבר היחיד, אבל זה חלק מהסמכות של היושב-ראש – למי לתת קודם, למי לתת אחר כך. מעבר לעניין הזה אני רק יכול להגיד בדיחות. עודד פורר, בבקשה.

תודה, אדוני. תראו, הנושא של הדיון הזה הוא נושא שלכאורה משהו שכל אחד יכול לבוא עם איזה סיסמה: זה יגיד תעלו את השער, תורידו את השער. ההתעסקות עם שער חליפין היא התעסקות מורכבת, היא לא משהו – בטח שלא בוועדה, טוב שאנחנו לא אלה שאחראים על ניהול שער החליפין. אני חושב שנקיטה של מדיניות מוניטרית זה עניין אחד.

(היו"ר מיקי רוזנטל, 10:47)

אבל לממשלה יש עוד סל של פעולות שהיא יכולה לבצע לטובת העניין הזה, כדי לפצות לפחות את היצואנים על מה שקורה עם שער הדולר. אז יש פעם אחת את הקנייה של הדולרים והניסיון להעלות את שער הדולר. זה יכול להשפיע, אני חושב, עד גבול מסוים. הרי אי אפשר לקנות דולרים עד אין קץ, ואתה לא יכול לשלוט בשערים מוניטריים עד אין קץ.

מהצד השני יש דברים שהמדינה כן יכולה לעשות והיא עשתה בעבר. אם אני מסתכל לדוגמה על הגרפים של הייצוא החקלאי, בעבר הממשלה ידעה ולעזור ולסייע בייצוא חקלאי. אז זה נכון שפעמים עשו את זה גם לא טוב, אבל רוב השנים עשו את זה טוב. ויש מקום לתמוך בעניין הזה, אם זה בהוצאות שיווק, אם זה ביצירת מערכת שיווקית - - -

אתה לא מציע לחדש את "אגרקסקו" או משהו.

לא. אבל ב"אגרקסקו" היו גם עקרונות שהיו טובים. בתחום הזה - - -

לא לא, בסדר. אתה אומר: עזבו את הדולר, בוא נסייע לחקלאים וליצואנים. זה מה שאתה אומר.

החקלאי הישראלי שמגדל את העגבנייה, בסוף מתמודד מול חקלאי ממדינה אחרת, שמקבל תמיכה מהמדינה שלו ומוכר בארץ את הסחורה שלו יותר בזול. אז ממה נפשך, מה אנחנו מייצרים פה? אז צריך פעם אחת לתמוך בחקלאים במובנים האלה.

צריך לקחת מפעלים שהם מפעלים שמייצאים ולתת להם פטורים. שפה הממשלה תפצה את הרשות המקומית על פטור מארנונה למשל. הרי הארנונה הולכת ומטפסת. זה משהו מדהים, כל פעם שמעלים את השכר במגזר הציבורי אז גם מעלים את הארנונה. זה מין משהו שבא ביחד.

צמודה לשכר השרים.

זה בא ביחד. אז צריך לקחת ולפצות את המפעלים שמייצאים על ארנונה. צריך להוריד להם רגולציה. נמצא פה מישהו שתיכף ידבר על תיירות, לבנות בית מלון בישראל עולה פי כמה מלבנות בית מלון בחו"ל. אז מה רוצים, שגם יצליחו למכור את החדרים יותר בזול? אז אם אתה מחייב רגולציה על כיבוי אש מסוימת, תן אותה במענקים, תן אותה בתמיכות לכל מי שמבצע ייצוא.

(היו"ר משה גפני, 10:49)

את זה הממשלה לדעתי לא עושה, ואם היא עושה היא עושה את זה מעט מדי ומאוחר מדי. כי בסוף בית המלון מקבל את התמיכה שלו – בית מלון שבנו בפריפריה, בבקשה לתמיכה – מקבל את זה כל ך הרבה שנים אחרי, שכבר לא נשאר בית המלון, הוא כבר סגר אותו, ואז הוא מקבל את התמיכה. תודה, אדוני.

תודה רבה. התאחדות משרדי הנסיעות, חני סובול.

שנת 2017 הייתה שנת שיא בתיירות, תודות לשר התיירות ולצוות שלו. הגיעו לישראל 3.8 מיליון תיירים. כל 100,000 תיירים נכנסים תורמים 600 מיליון שקל, ו-4,000 מקומות עבודה ישירים ו-3,700 משרות עקיפות. התוצאה של שער החליפין, התחזקות השקל והירידה גם בדולר וגם ביורו, גורמת לזה שישראל הרבה פחות אטרקטיבית לתייר האירופי ולתייר האמריקני, שזו עיקר התיירות שמגיעה לישראל.

ואנחנו חוששים מאוד שמה שקרה ב-2017 יהיה תופעה חולפת, ואנחנו לא נחזור על השיאים האלה בשנת 2018. זה משפיע על סוכני הנסיעות, זה משפיע על המלונות, זה משפיע על התיירים, זה משפיע על האטרקציות. וזה גם גורם לתיירות הפנים ללכת צעד אחד אחורה, מאחר שחו"ל הרבה יותר אטרקטיבי. כששער החליפין של הדולר מאוד מאוד נמוך, אז אפשר למצוא ב-250 דולר סוף שבוע בחו"ל, כולל טיסות, ואי אפשר למצוא ב-250 דולר אפילו לא מלון בפריפריה.

תציעו פתרונות.

ואנחנו פשוט כורתים את אחד ממנועי הצמיחה הטובים של מדינת ישראל. ואין לי פתרונות. למרות שאני רואת חשבון, אין לי פתרונות, אבל אם יש פה פעילות ספקולנטית, ועל זה מדברים כל הזמן, אז לפחות את המקטע הזה חייבים לגדוע.

אבל יש צמיחה במשק - - - שר האוצר מתגאה בזה.

איתן. אוקיי, תודה רבה.

תורידו רגולציה, תיתנו צמיחה לייצוא. תפצו על זה בדרכים אחרות, זה מה שצריך לעשות.

אבי אגאג'ני, בבקשה.

צריך לזכור שתעשיית המלונאות היא בעצם גם כן יצואן. אם נסתכל על 2017, מחזור ההכנסות של ענף המלונאות היה כ-10.5 מיליארד שקל, מתוכם 44% – 4.6 מיליארד שקל – היו מתיירים, מייצוא. ולכן כמעט חצי מהעבודה שלנו זה בעצם ייצוא, ייצוא שאנחנו עושים כאן.

עכשיו, הפגיעה שהייתה בגלל הירידה בשער הדולר בשנת 2017 הייתה קרוב ל-400 מיליון שקל, ולפי שער הדולר הנוכחי הפגיעה שתהיה ב-2018 תהיה כ-600 מיליון שקל ברווחיות הזאת, זאת אומרת תוך שנתיים כמיליארד שקל.

מה זה גורם? זה גורם לכך, מה שנאמר פה, שפחות כדאי לבנות מלונות בארץ. קחו למשל את רשת "פתאל", רשת שיש לה 38 מלונות בארץ, אבל היא כבר בנתה 130 מלונות בחו"ל, כי הרבה יותר משתלם לבנות מלונות בחו"ל. והרי אנחנו כדי לפתח את תעשיית התיירות, אנחנו חייבים לבנות עוד מלונות. אבל פה יש את חסם הזה, שמקטין את הכדאיות להקמת מלונות בארץ.

בנוסף לכך, במקביל כמובן כל התשומות שלנו הן תשומות שקליות. והתשומות הללו כל הזמן עולות. הינה, שכר העבודה תוך שלוש שנים עלה אצלנו בשכר המינימום ב-23% או משהו כזה. והחשמל והארנונה וכל מה שנאמר פה. אז תנועת המספריים הזו, שמצד אחד ההכנסות נפגעות בצורה משמעותית, והעלויות עולות בצורה משמעותית, היא בעיה.

ודרך אגב, יש לזה עוד סממן. אנחנו רואים שתוך שלוש שנים, ב-2014, יצאו ממדינת ישראל 5.2 מיליון ישראלים לחו"ל. בשנת 2017 יצאו כבר 7.6 מיליון תיירים ישראלים לחו"ל, שזה עלייה של 46% תוך שלוש שנים. חלק כמובן גם בגלל הטיסות הזולות, וזה בסדר, אבל חלק לא קטן גם בגלל השער של הדולר שירד, שהרבה יותר זול לצאת החוצה לתיירות. ואנחנו רואים באמת שהלינות של הישראלים נכנסו לסטגנציה, בשנת 2017 זו הייתה השנה הראשונה שאנחנו לא עולים, לא רואים עלייה בלינות הישראלים במלונות בישראל, הן נשארו באותה רמה של כ-12 מיליון לינות והן לא עלו.

אז המגמות האלה הן מגמות מסוכנות, שאם לא יטופל הנושא הזה של שער הדולר תהיה פגיעה בתיירות, ולעומת זה אנחנו נראה שכסף ישראלי יוצא החוצה.

מאה אחוז, תודה רבה. חבר הכנסת פרי, בבקשה.

הערה אחת. תודה, אדוני היושב-ראש. לא צריך להגיד ששקל חזק הוא סימפטום של כלכלה חזקה. אני יודע שבנק ישראל עושה צעדים. ואני רוצה לשאול עד כמה בנק ישראל מתכוון להתערב יותר, ואם אנחנו יכולים באמת לקבל הערכה, מכיוון שלפי דעתי זוהי כמעט הפעולה היחידה הממוסדת שאנחנו יכולים לעשות על מנת לטפל בבעיה הקשה הזאת. תודה.

אוקיי. לפני שאני נותן לבנק ישראל ולמשרד האוצר, כרם נבו? כן, בבקשה, אם אפשר בקצרה, אנחנו כבר הבנו את הבעיה.

אני עובדת חברת Wix ומנהלת פורום חברות הצמיחה, אני מייצגת 20 חברות הייטק שהן ישראליות, חברות מלאות. זה אומר שיושב כאן לא רק הפיתוח של החברה אלא גם השיווק, המטה וכו'. הכול בעצם מנוהל מכאן, והפגיעה בחברות האלה בגלל זה היא הרבה יותר קשה משאר ההייטק, כי בעצם התקבולים הם בדולרים אבל ההוצאות בשקלים הן מאוד מאוד נרחבות. למשל, בחברה שאני עובדת בה, נכון לחודש האחרון, יש לנו 160 עובדים וירטואליים חדשים, שנכון ללפני שנה לא היו קיימים, בגלל הפערים בשער הדולר.

מה זה אומר? מה, הם יושבים בחו"ל ועובדים?

- - - הם פשוט לא קיימים - - -

אה, בגלל הפרשי השער העלות נוספת?

בגלל הפרשי השער, 160 עובדים רק אצלנו.

כאילו שהם מעסיקים.

הבנתי. כאילו שהיו יכולים, אם השער היה נורמלי, להעסיק עוד 160.

- - - לפתח, ולא קורה. יש ידיעות בסקטור על כך שמשרות עוברות החוצה, על עצירת גיוסים בישראל ופיטורים.

בלי סוף עוברות החוצה, בלי סוף.

סליחה שאני מתפרץ. צריך להבין, כשמשרות עוברות החוצה בתחומים שהם של עבודה שחורה, שאתה אומר: אין מה לעשות, השוק משתנה, אז כבר יש פה משרות שמדינת ישראל היא לא עם כוח העבודה הכי זול.

לא, יש החלטות מיסוי שהבריחו חברות החוצה. משתלם להם לא להתנהל פה בכלל.

פה אנחנו מדברים על הנושאים הטכנולוגיים, אנחנו מדברים על המקומות שישראל חזקה בהם. ופה אנחנו יכולים לגייס - - -

בוא, אני רוצה לשמוע תשובות. רגע, אני אתן לך, שנייה. בבקשה, כן, הבעיה ברורה.

אומרים לנו: תסתגלו למצב, זה שער הדולר.

מי אומר לכם?

משרד האוצר אומר לנו, בנק ישראל אומר לנו. ההסתגלות היא לשכור מחוץ לישראל, וכל משרה שיוצאת אינה חוזרת.

זה מה שאמרתי.

טוב. שרגא, משפט, אני רוצה תשובות.

אני רוצה משפט אחד.

אני מכיר את זה באופן אישי. החתן שלי עובד בהייטק, הוא מנהל חברה. אני אומר לכם: רוב החבר'ה שלו - - - עכשיו, במקום להעסיק פה אנשים בתוך הארץ, בגלל החלטות מיסוי הכול בורח החוצה.

זה לא מתפרות, שאתה אומר: יש יותר זול בסין.

הדולר משפיע יותר מכל החלטת - - -

תודה, הבנו. שרגא, משפט.

משפט אחד להדגיש: אין שום הבדל בין התעשייה שמייצאת, בין שהיא מייצרת חלקי מטוסים, מתכת או הייטק. במקום שהדולר יורד וההוצאות בשקלים, המספריים האלה נוראיים. אחד.

שתיים, אני ממש נדהם מהאמירה של לשכת רואי החשבון. מפעל שכל תוצרתו משווקת בישראל, סובל באותה מידה כמו היצואן, כי היבואן מוזיל את הסחורה שלו, בזמן שהיצרן המקומי, חומר הגלם שלו רק 50%, אז נגיד שהוא מרוויח 50%. אבל ביבואן, 100% יורד לו על שער הדולר.

אבל ליבואן יש עזרה מהממשלה.

תודה. רבותיי, בסדר, מה, אנחנו נבכה כל הזמן? בואו נחפש פתרונות. בנק ישראל קודם, לפני משרד האוצר. מי בבנק ישראל? תגיד שם ותפקיד.

מי שקונה דולרים.

בוקר טוב. שמי עמית פרידמן, יועץ למנהל חטיבת השווקים. כמה התייחסויות לדברים שנאמרו.

אגב, הדיון הזה, שהוא דיון שיש לו חשיבות רבה מבחינה כלכלית, היו צריכים להגיע עוד אנשים מבנק ישראל. בסדר.

זה מה שלחשתי לחברי זה עתה.

אתה רואה, כיוונתי לדעת גדולים.

אני קלעתי לדעת גדולים.

גפני, זה נראה כמו איזה דיון רדום, ששלחו ככה משהו - - -

לא, לא שלחו, אני מייחס חשיבות למר פרידמן.

תראה כמה חברי כנסת הגיעו לדיון, תראה את היחס מהצד של הממשלה.

לא צריך להוסיף. אני מעיר את הערתי. אני רק יודע שאם הדיון היה על הוועדה ליציבות פיננסית, מבנק ישראל היו מגיעים בערך עשרה אנשים וצועקים עד השמיים.

אל תיגע לנו ב - - -

לא חשוב, אבל בסדר. זה לא קורה הרבה, אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב, וחשוב לי לדעת מה אתה אומר. מר פרידמן, אל תעיר, אני בשביל זה עברתי פריימריז, שאני אוכל להגיד מה שאני רוצה. בבקשה.

בסוף זה יקרה לך, גפני.

אצלכם יש פריימריז?

אתה חדש פה? זה כמו אצלכם. בבקשה.

אצלם זה פה אחד.

פה אחד. אצלנו יש הרבה במועצת גדולי התורה. אני מבקש את ההערה שלי למסור לממונים עליך.

אני מבטיח למסור.

היה מין הראוי, זו ועדה של הכנסת, דיון חשוב. חשוב מה שתאמר, וזה בשבילנו חשוב, וכבוד שבאת לכאן, היו צריכים לבוא עוד כמה. בבקשה.

אני לא לבד. איתי כאן מיקי בלנק, מנהל חדר עסקאות.

אה, בסדר, זה שבאתם, אני ראיתי. מצוין. בבקשה.

מצטערים לאכזב את הנוכחים.

לא, לא, לא, אתה לא מאכזב.

אנחנו נענה באופן מקצועי. וכמובן נעביר את ההערות הלאה.

לעניין. לגבי שער החליפין – ההערכות שלנו הן בהחלט שיש מצב שאנחנו קוראים לו ייסוף יתר, ולכן אנחנו פועלים בשוק המטבע. כלומר, אם להערכתנו זה לא היה קורה, והאינפלציה הייתה ביעד שלה, יש לנו מנדט שהוא להשיג את יעד האינפלציה, אנחנו לא היינו פועלים בשוק המטבע. האינפלציה נמצאת מתחת ליעדה, ואנחנו רואים בהתערבות בשער החליפין, רכישות המטבע, כלי מוניטרי נוסף, וזאת לאחר שהריבית שלנו היא כמעט באפס, ולכן אנחנו פועלים.

לגבי השאלה של חבר הכנסת פרי, אנחנו בהחלט מוכנים ויכולים לפעול. אני חושב כולם יראו בימים הקרובים את המספרים לגבי ינואר, שהבנק פועל באופן אגרסיבי בשוק כשהוא חושב שצריך לעשות את זה.

מר פרידמן, אני מבין שזה דברים סודיים מה שאתם עושים, ובאמת היינו צריכים לעשות ישיבה חסויה. אבל לא עשיתי, הישיבה היא גלויה. אתה יכול בבקשה להגיד לנו מה אתם הולכים לעשות? זה שאתם הולכים לעשות, אני סומך על מה שאתה אומר. אבל מה אתם הולכים לעשות? המצב הוא לא טוב. עולה מהדיון, וגם אנחנו יודעים לפני הדיון, המצב לא טוב. העובדה הזאת ששער הדולר נחלש באופן הזה, פוגע בכל המערכות שדיברנו עליהן: גם בתעשיינים, גם בתיירות, גם בהייטק, בכול.

באופן אנוש.

פוגע. בבקשה, מה אתם הולכים לעשות?

אנחנו עושים. ואנחנו נמשיך לפעול בתחום הזה. ואחת הסיבות היא כפי שאמרנו, שאנחנו חושבים שזה מצב שמחייב פעולה.

מה אתם עושים?

אנחנו פועלים באופן די רציף ואינטנסיבי בשוק המטבע. הריבית שלנו היא נמוכה מאוד, והיא תישאר כזאת לאורך זמן, עד שהאינפלציה תתבסס בעצם קרוב ביעד שלה. נוסף על כך אנחנו גם פועלים, אני לא יכול לפרט על זה, אבל בדרכים, מבחינה טקטית, חדשות ויצירתיות.

אבל למה אי אפשר לעשות את זה יותר אגרסיבי?

אני חושב שכשייראו את המספרים בחודש הבא, אנשים יבינו שרמת האגרסיביות משתנה.

מר פרידמן, למה לא ראינו את זה בחודש הקודם? אתם פועלים.

בחמישה חודשים האחרונים.

אתם תראו את זה גם בחודש הבא. רמת האגרסיביות היא מותאמת לתנאים.

אתה משאיר אותנו במתח, אנחנו נראה את זה בחודש הבא? לא, בסדר, אני בעד מתח, אבל - - -

לא, אתם תראו בחודש הבא את הפעולות שלנו בינואר. אנחנו מפרסמים בפיגור של מספר ימים סוף כל חודש את כמויות ההתערבות, ואתם תוכלו לראות בעצמכם.

לא הרגעת אותנו.

עכשיו, לגבי הסיבה לשער החליפין – זה לא הכול ייסוף יתר, אנחנו חושבים שיש גם אכן סיבות ריאליות מוצדקות לשקל חזק. דרך אגב, בראייה של השנה האחרונה, השקל, התנועה שלו מול הדולר היא כלל לא יוצאת דופן, החולשה של הדולר היא עולמית. ואם מסתכלים על כל המטבעות המובילים, ובמיוחד המטבע השני שחשוב לנו – האירו, שהוא חשוב מבחינת ייצוא וייבוא וכו' – אז דווקא הייסוף בשקל הוא נמוך יותר.

עוד אני יכול להגיד, שכל הנושא לגבי קיומם של ספקולנטים, יש לנו נתונים די טובים, אנחנו עוקבים ומנתחים את התופעה. בכל שוק מטבע, בכל שוק שבו יש שער חליפין נייד קיימים ספקולנטים, זאת תוצאה של משטר שער חליפין נייד. לגרש אותם, כמו שעלתה כאן על השולחן בקשה, זה בעצם לשנות את משטר שער החליפין. אנחנו חושבים שמשטר שער החליפין הזה הוא נכס.

יחד עם זאת, הפעילות הספקולטיבית, שאנחנו עכשיו יכולים לעקוב אחריה יותר טוב, אנחנו לא רואים שהיא פעילות מניפולטיבית. כלומר, היא פעילות, כמו בכל שוק של נכסים, לפעמים אנשים קונים נכס מתוך תקווה שמחירו יעלה. עצם התופעה הזאת זה לא בהכרח בעיה. אנחנו רואים פעילות שהיא סימטרית לשני הכיוונים, וזו לא בהכרח בעיה מאוד גדולה.

מילה כללית לגבי המצב הכללי.

אתה מבטיח לנו יציבות במצב?

הוא לא מבטיח שום דבר.

אני מתאר את הפעולות שאנחנו עושים. לגבי מצב המקרו, אנחנו כמובן מודעים מאוד להשפעה של שער החליפין על הייצוא. פרסמנו על זה לא מעט, מהן הגמישויות, כמה משפיע שער החליפין, באיזה פיגורים וכו'.

יחד עם זאת, שתי תוצאות שאנחנו רואים גם במחקר וגם בנתונים: ייצוא הסחורות הוא רגיש יותר לשער החליפין, והתוצאה היא שייצוא הסחורות בשנים האחרונות קפוא, לא מצליח לגדול. והמשמעות היא שחיקה בנתח השוק של הייצוא הישראלי בשוק הבין-לאומי.

יחד עם זאת, ייצוא השירותים - - -

מה הסיבה העיקרית?

אנחנו חושבים ששער החליפין זה בהחלט משקולת רצינית שמונעת גידול בייצוא. סיבה משנית שהייתה, היינו בכמה שנים של סביבה עולמית קשה, כלומר הסחר העולמי דשדש. הסחר עולמי חזר לגדול בשיעור גבוה, והדבר הזה, זאת אומרת יש עוד דברים שמשפיעים על הייצוא, ויש עכשיו כוח חיצוני חיובי, וזה הגידול העולמי ובסחר העולמי.

לעומת זאת, ייצוא השירותים, אני אסיים אולי בזה, ייצוא השירותים עושה יפה מאוד בשנים האחרונות. למרות הייסוף, אנחנו מצליחים לגדול ביתר יחסית למדינות אחרות.

גם ייצוא השירותים מושפע משער הדולר.

לא אמרתי שהוא לא מושפע, אבל יחד עם זאת הוא גדל בשיעור מאוד יפה, קצב ממוצע של 7%–8% בשנים האחרונות.

אני אומר לך שגם הוא יברח. גם הוא יברח.

אנחנו ייצוא השירותים.

הוא יסביר לך מה יהיה עוד מעט.

אני מתאר נתונים.

הנתונים עדיין מראים עלייה.

אתה מחכה שהם יצללו בשביל להתייחס לזה?

לא, לא מסכים.

הם עוד לא עזבו את הארץ.

שרגא. בבקשה, תשלים את הדברים, אני רוצה לאפשר - - -

כשהם יעזבו - - - מאוד קשה.

שוב, אמרתי, אנחנו חושבים ששער המטבע בהחלט משפיע, הוא לא הגורם היחיד שמשפיע. יחד עם זאת, ייצוא השירותים, בניגוד לייצוא הסחורות, שהקושי שלו נראה בנתונים, בסך הכול ענפי השירותים התמודדו יפה מאוד עם הנושא הזה בשנים האחרונות.

תודה רבה. מיכאל בלנק, אתה גם בנק ישראל? אני אגיד לך את ההרגשה שלי. אני מרגיש שאנחנו במצב חירום כלכלי. ואנחנו במצב שאם אנחנו לא נפעל עכשיו בנחישות וברצינות ובכוח אגרסיבי, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בתקופה לא ארוכה במצב מאוד קשה מבחינה כלכלית.

נראה לי, יכול להיות שאני טועה, בגלל שאני כלכלן, אבל נראה לי שבנק ישראל מתייחס לעניין הזה כאילו אנחנו בימים רגילים. אנחנו לא בימים רגילים, הולכת להיות פה קריסה. אנחנו מתפללים ומקווים שלא. אז תגיד לי אם בנק ישראל לא נמצא באדישות מסוימת.

זה גם לא סוגיה אקדמית, זו סוגיה תכליתית - - - נכונות, לא תאוריות כלכליות.

אני בהחלט רוצה להתייחס לשאלות שעלו פה. והייתה פה גם שאלה, שבאמת בחמישה חודשים לפני מה שעמית דיבר על חודש ינואר, הייתה פעילות נמוכה יותר של בנק ישראל. וזה באמת בגלל מה שאנחנו ראינו בשוק, ואת תנועות ההון שהיו, ושער חליפין עצמו שנחלש בתקופה הזאת. ולכן באמת ראינו פחות צורך להתערב בצורה אגרסיבית.

ולעומת זאת, כמו שעמית דיבר, בתקופה האחרונה, כשראינו את הפעילות הזאת, פעלנו בצורה באמת הרבה יותר אגרסיבית, זה בהחלט מטריד אותנו. השאלה שעלו פה, חלק באמת יותר מופנות לכיוון של הממשלה, אנחנו, בנק ישראל, מוטרד ועושה כמה שהוא יכול כדי לטפל בבעיה הזאת, ויש דרכים אחרות.

עוד נקודה שהייתי רק רוצה לתקן לגבי גיוס החוב הדולרי של הממשלה, אנחנו בשיתוף פעולה מאוד קרוב עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, והפעולה עצמה של גיוס כספים בחו"ל בהנפקה לא משפיעה בכלל על שער הדולר.

שאלה קטנה: לא הבנתי את ההערה שלך שהנושא באחריות הממשלה. אז תחליטו.

לא, הוא עונה על מה שאני אמרתי, נכון?

אולי נשמע ברצף? אני רוצה גם לשמוע את עידו.

מה שבנק ישראל יכול לעשות זה באמת, כמו שעמית דיבר, הריבית הנמוכה שנמצאת, התחייבות שהיא תישאר לאורך זמן, עד שהאינפלציה תתקרב ליעד. ולפעול באגרסיביות, כשאנחנו רואים ואנחנו באמת פועלים ככה.

ולגבי גיוס החוב הדולרי, הוא לא משפיע על שער חליפין. לעומת זאת, אנחנו כן, כמו שאמרתי, בקשר עם משרד האוצר ומייעצים להם גם כן לפעול לגידור של החוב, וזה אמור לפעול גם כן להחלשה של הדולר, אבל זה ניתן להם להתייחס.

תודה רבה. עידו שיינין ממשרד האוצר.

עידו סופר. שיינין זה קליינט אחר.

עידו סופר. די. מכאן ואילך אני הולך לעשות טעויות במקומות אחרים.

גפני, אתה מכיר את כל הרפרנטים?

פחות או יותר. יש שמה שמות שהם דומים שניהם. לא עם כל אחד יש לי חיים קלים, שלא תהיה לך טעות. בבקשה.

עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים. קודם כול, חשוב להבין ששער החליפין החזק הוא אינדיקציה כן חיובית בסופו של דבר לחוזק הכלכלה הישראלית. הוא נובע, כמו שנאמר, מפעילות ריאלית משמעותית, אבל לכן יש השפעה מדאיגה לתעשייה הישראלית.

רק לחבר הכנסת ברושי, אני לא מבין את ההתייחסות לייבוא כאויב, היות שהייבוא והייצוא בהשפעתן על שער החליפין זה השפעות מקזזות. ולכן הייבוא הוא ההיפך מאויב של שער החליפין במקרה הזה, אלא ההשפעות האלה הן השפעות שיש בהן סינרגיה.

אויב של התוצרת המקומית.

בסדר, איתן.

זאת נקודה שחשוב להבין מבחינה כלכלית.

מעבר לזה, כפי שנאמר, התערבות בשער החליפין היא פררוגטיבה בלעדית של בנק ישראל, אבל הסוגיות שכאן אני יכול להתייחס אליהן הן נוגעות באמת למה שקורה מסביב, לאמור: לחדשנות, לרגולציה, לכוח אדם מיומן, באותן מגבלות שיש על התעשייה הישראלית.

עידו, שנייה. היות שאני מכיר את השפה, אז אני מבקש, אם אתה יכול להתמקד בבעיות שהועלו כאן. זה שאתה אומר שבנק ישראל אחראי על שער החליפין, ידענו את זה לפני הדיון. זה שאתם מעורבים בעניין, גם ידענו את זה לפני הדיון. כל הדברים האחרים שהועלו כאן, שכאשר שער החליפין הוא במצב כזה שיוצר בעיה, האם זה נכון להטיל גזרות חדשות על התעשיינים?

והחקלאים.

הלכתי להגיד עכשיו את המשפט הזה. האם זה נכון להטיל גזרות חדשות על החקלאים? האם זה נכון שאתם לא מאשרים את החוק שלי על הנושא של התעשיינים, שאמרתם כל הזמן שתאשרו אותו?

עידוד השקעות הון.

עידוד השקעות הון בחקלאות. האם זה נכון להטיל גזרות חדשות בנושא של התיירות?

ואיזה הקלות רגולטוריות אתם עושים, כמו הורדת ארנונה?

הורדת ארנונה זו לא הקלה רגולטורית.

זו הקלה משמעותית.

זו הקלה, אבל זה לא - - -

בסדר, הוא התחמק מזה. תגיד על הבעיות שאתם ייצרתם.

יש לזכור שלצד הצעדים האלה, שנעשים בסופו של דבר על מנת להקנות לממשלה את היכולת הפיסקלית לבצע את סדרי העדיפויות שלה, לפני שבוע בלבד הצגנו כאן את מסקנות הוועדה הציבורית - - -

יש מישהו מחברי הכנסת שלא הבין מה הוא אמר עכשיו?

היכולת הפיסקלית - - -

לא, דיברתי עם חברי הכנסת, חברי הוועדה - - -

אני אסביר לך מה הוא אמר עכשיו, אני אפרש לך. מה שהוא אמר עכשיו, זה כדי שהם יוכלו לבזבז כסף - -

אתה חבר בקואליציה.

- - על כל מיני תוכניות כאלה ואחרות, כסף שהם מקבלים מהתעשייה, מהחקלאים, מהאנשים שמייצאים את ההון הזה, אז הם מעדיפים להטיל עליהם יותר נטל, שבסוף הם יגלו - - - לא יהיה להם ממי לגבות מיסים.

בוא, אני אתייחס. נשאיר את הסוגיות האלה - - -

עידו, אמרת, ואני מכבד את זה, שבסדרי העדיפויות של הממשלה, אני לא מקבל את זה - - -

לא אמרתי את זה. אפשר בבקשה להשלים משפט לפני שמפרשים אותי?

צריך לזכור שרק לפני שבוע הצגנו כאן את מסקנות הוועדה הציבורית לחיזוק התעשייה הישראלית. ובמסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2019 הוקצו מעל מיליארד שקלים לתעשייה, בדיוק באותן נקודות שבהן הוועדה הציבורית, שגם שרגא היה חבר שם, ישבנו ודיברנו - -

אבל לקחתם את זה בצד השני.

הוא נותן לך מיליארד ולוקח 1.2 מיליארד.

- - על כך שהממשלה יכולה לסייע בשלושה אפיקים, כדי להגביר את כושר התחרות.

טוב. בוא נאפשר לו, באמת, זה גם לא הגון כלפיו.

בכוח אדם מיומן, וגם בהפחתת נטל רגולטורי, לשאלתך, חבר הכנסת פורר, גם בסוגיות של הנטל של כיבוי אש, שאנחנו מדברים על עלות ממוצעת של 1.3 מיליארד לעסקים בשנה, כולל תעשייה, אז זה צעדים שנעשים עכשיו במסגרת התוכנית הכלכלית. מעבר לזה, גם בסוגיה של התמרוקים וייצור התמרוקים בישראל, נעשות הקלות משמעותיות לייצור. ואיפה שאנחנו יכולים להקל, כמובן שאנחנו פועלים לעשות את זה, וזה אינטרס משותף כמובן של כולם.

ויחד עם זאת, יש תקציבים רבים שמופנים. האם יש צעדים שהתעשייה מתנגדת להם או שעלולים לפגוע בה? כן. אבל יש גם תועלות אחרות לצד הדבר הזה, תועלות סביבתיות ותועלות נוספות.

טוב. עידו, אני לא מקבל את זה. התשובה שאמרת היא תשובה נכונה מבחינה עובדתית. אנחנו קיימנו כאן דיון לגבי הנושא הזה של עידוד התעשייה, המציאות הזאת היא מציאות שבה זה נכון מה שאתה אומר.

אנחנו נמצאים במצב שהוא טרום מצב חירום, אולי אפילו אנחנו נושקים כבר למצב חירום. אתה לא יכול לשבת עם הנושא הזה, שסייעת ואתה רוצה להוריד את מחיר המוצרים. צריך לטפל בבעיה הזאת, אי אפשר להישאר שווה נפש לעניין.

מכיוון שבנק ישראל, נציגי בנק ישראל, אומרים שהם התחילו לעשות ואנחנו נראה את זה כבר בחודש הבא, אז אני ממתין עד החודש הבא. אם אנחנו נראה שהמצב לא משתפר, אז יהיה לכם מאוד קשה להעביר פה את מה שאתם רוצים בחוק ההסדרים. מאוד קשה. אנחנו לא ניתן שתהיה פגיעה כזאת בתעשיינים, גם אתם לא תירצו שזה יקרה.

ובחקלאים, אני מייצג את ברושי.

ובחקלאים. טוב, בחקלאים זה מובן מאליו.

- - -

לא, אתה רצית - - -

אי אפשר גם להגיד בדיחה פה בוועדה?

הוא צודק.

מה עכשיו? מה אתה אומר שהוא צודק?

אבל הוא צודק. כי אני ביקשתי שכל המעסיקים במדינת ישראל ייתנו 0.35% מהביטוח הלאומי, וולונטרית, על חשבון הרווחים של - - - כדי לעזור לקשישים שאתם לא עוזרים. מה הקשר בין זה לבין הגזרות - - -

אז בוא נעלה - - -

לא, עידו, שרגא.

לא, כי הוא שאל אותי - - -

אני מבקש לסכם את הדיון.

הם לא אוהבים שמתנדבים, הם אוהבים - - -

שהם ייקחו לך - - -

עודד, תגידו, משעמם לכם היום? מה יש עכשיו?

לא, כי אם היה פה פולקמן, הוא היה אומר לך: אנחנו נחליט מה עושים, לא אתם. הוא צודק.

הוא כועס שפולקמן לא בא.

באמת, זה משגע אותי. הרי אני בא רק בשביל לפגוש פה את פולקמן, למה הוא לא בא היום?

אני אעיר לו על זה. בכלל היה פה עכשיו.

רחל תגיע, רחל עזריה.

היא לא כמו פולקמן.

אנחנו נמתין את הכמה שבועות האלה, את החודש, לראות מה התוצאות של הפעילות של בנק ישראל. היות שזה דיון מהיר, אנחנו גם צריכים להניח את זה על שולחן הכנסת. ועדת הכספים רואה בדאגה רבה את המצב שבו יש שחיקה מתמשכת בשער החליפין, בשער הדולר, בשער המטבעות האחרים, שפוגע ברווחיות הייצור, פוגע בתעשיינים, פוגע בחקלאות, פוגע בתיירות, פוגע גם בהייטק. אנחנו רואים את זה בדאגה רבה. אנחנו מקווים שהפעולות שנאמרו פה על ידי נציגי בנק ישראל אכן יתממשו, ואנחנו נראה בשבועות הקרובים שיפור במצב. במידה ולא, אם חס וחלילה לא יהיה שיפור והמצב יהיה כזה, אנחנו נקיים דיון נוסף.

אנחנו נבקש, עידו, ממשרד האוצר שלא יביאו גזרות כלכליות אם המצב יהיה כזה. גם ככה יש לנו בעיות קשות עם מה שאתם עושים, אבל פשוט לא נאפשר את זה, מכיוון שצריך להתמודד עם הבעיה, ולא להגיד נתנו. ואני משבח את מה שנתתם, אנחנו היינו חלק מהעניין הזה. אתם לקחתם את הקרדיט, אבל אנחנו היינו חלק מהעניין. מה אתה צוחק?

והמציאות הזאת היא מציאות שאנחנו נצטרך להתמודד איתה. ולכן את מה שאמרתי לגבי הדאגה שלנו מהפגיעה ברווחיות הייצור והפגיעה בתעשיינים, בחקלאות, בתיירות ובהייטק, אנחנו נשים על שולחן הכנסת.

בעוד כמה שבועות אנחנו כנראה נקיים דיון נוסף. להערכתי הדיון הנוסף יהיה במסגרת התקציב וחוק ההסדרים שמגיעים לכאן, ואז אנחנו ניקח את הנושא הזה בחשבון. אתם מביאים כמה דברים שבהם יכולה להיות פגיעה בתעשיינים ובכל מה שמניתי כאן, ואנחנו נצטרך להתמודד עם זה.

אני מודה לכם על הדיון. תודה רבה על ההשתתפות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:18.