ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-07OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 552

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018), שעה 11:15

1. זיהום קשה בנחל אלכסנדר מהווה סכנת חיים לבעלי החיים ותושבי האזור. בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת: שרון השכל, מיכל רוזין, איל בן ראובן

חברי הוועדה: נאוה בוקר – מ"מ היו"ר

יעל כהן-פארן

איל בן ראובן

מיכל רוזין

אמיר ארז - ראש אגף מים, המשרד להגנת הסביבה

עמיר אריהן - מנמ"ר רשות ביומטרית, משרד הפנים

אתי בורלא - מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

בני אלבז - קמ"ט איכות הסביבה, משרד הביטחון

אושרת יגן - רל"שית קמ"ט איכות הסביבה, משרד הביטחון

אלעד עזרא - משרד הביטחון

ליאוניד מריאכין - הרשות הממשלתית למים ולביוב

ניסים אלמון - מנכ"ל, רשות הניקוז שרון

רן פרחי - רכז מקצועי לרשות, ניקוז נחלים

רני אידן - ראש רשות, מ.א. עמק חפר

שירי ולרשטיין - עוזרת ראש המועצה, מ.א. עמק חפר

אבי אוזן - אקולוג, רשות הטבע והגנים הלאומיים

שמואל ידוב - מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום - נציגת החברה להגנת הטבע

יובל ארבל - אחראי על קשרי ממשל, עמותת "צלול"

אריאל אלסנר - צוות המחקר של נחל אלכסנדר, בית ספר למדעי הים, המרכז האקדמי רופין

גילי ברנר - שדלן/ת (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את המועצה האזורית עמק חפר

ליאת סעדון

א.ב., חבר תרגומים

1. זיהום קשה בנחל אלכסנדר מהווה סכנת חיים לבעלי החיים ותושבי האזור. בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת: שרון השכל, מיכל רוזין, איל בן ראובן

שלום לכולם, אנחנו מתחילים את הדיון המהיר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע להצעתם של חברי הכנסת איל בן ראובן, מיכל רוזין ושרון השכל בנושא: זיהום קשה בנחל אלכסנדר מהווה סכנת חיים לבעלי החיים ותושבי האזור.

חבר הכנסת איל בן ראובן, אנא הצג את הדברים בבקשה.

בוקר טוב, תודה ליושבת ראש הוועדה על הדיון המאוד חשוב הזה.

אנחנו עוסקים פה בצורה פרטנית וממוקדת באמת בנושא נחל אלכסנדר. לאנשים בגילי נחל אלכסנדר זה עוד מקום שהייתי בא עם ההורים שלי למקום יפה כזה עם דגים וכייף ומשחקים על גדות הנחל, וצבים ודברים יפהפיים. אנחנו יודעים שבמעלה הדרך קרו לו הרבה דברים לא טובים וגם דברים כן טובים, כן טיפולים כאלה ואחרים. זה ברמה הפרטנית.

ברמה האסטרטגית הכוללת, וזה אני אומר פה, כרגע לא נתמקד בזה, אבל כל סוגיית השפכים שרצה מאזור יהודה ושומרון, מגב ההר לעבר שטח השרון בכלל וגם מזרחה, גם לשם יש בעיה, לכיוון בקעת הירדן וכו'. יש בזה הרבה מאוד לקונות והרבה מאוד בעיות.

אני באתי היום בעיקר לשמוע יתרונות. נמצא פה רני, ראש המועצה האזורית עמק חפר, שהם הלב של הבעיה ואני מניח שגם אתה תיכף תציג בכמה נקודות בצורה הכי פרטנית, אבל ברור שנחל אלכסנדר היום הוא מוקד של שפכים מאוד בעייתיים, מאזור נחל שכם, וכל האזור סופח אליו שפכים רעים מאוד, כשמעבר לזה גם פתרון מט"ש יד חנה שבזמנו היה איזה פאר יצירה, אם אני מבין נכון, נבנה לצורך זמני לקליטה - - -

מתקן חירום.

מתקן חירום שאמור לקלוט כ-9,500 מ"ק ביום, והיום בפועל עומד על סדרי גודל של 19,000, משהו כזה, של מ"ק, כלומר ברור שהוא לא עומד במעמסה, הוא נשטף. זאת לצד תופעה נוספת של כל סוגיית תעשיית שמן הזית והתוצרים שלה, שגם הם מייצרים - - -

גורמים נזק.

גורמים נזק מאוד חמור, סתימות וכו' וכו', והתוצאה בסופו של דבר היא רעה.

יש החלטת ממשלה שאמורה לטפל בעניין, אבל היא מדברת על פתרונות לעוד ארבע-חמש שנים גם אם נורא ימהרו בעניין הזה, ואני רוצה פה לשאול את בעלי המקצוע ולשמוע תשובות, מה עושים, מה שנקרא, מה עושה פדרו מחר בבוקר? אנחנו לא יכולים להמשיך עם התופעה הנוראית הזאת ובאמת באנו הנה לקבל תשובות ולוודא שגם, א', יש תשובות ו-ב', שיש פה אמיתית ניסיון לקיים לצורך העניין החלטת ממשלה שאומרת, צריך לפתור את הבעיה ומהר.

לא לחכות שנים.

ולכן צריך גם יהיה לעקוב ולראות שבאמת התהליכים, ואני מקווה שנקבל פה תשובות, שהתשובות האלה גם מתממשות, ואנחנו מתכוונים להיאבק בכך, לעזור לרני לעזור לאנשים.

אז לפני שנשמע באמת את גורמי המקצוע, אנחנו נשמע את חברי הכנסת שהגישו את הבקשה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף קודם כול את האהבה שלי כמובן לנחל אלכסנדר של כולנו, אבל חייבים לציין שזה לא רק נחל אלכסנדר, זה נחלים רבים. יש פה רשימה שלמה של נחלים שמזדהמים או בפוטנציאל להזדהם מהתופעה.

אני אזכיר שדוח מבקר המדינה קבע במפורש והראה את המחדל בעצם של חוסר שיתוף הפעולה בין גורמי הממשלה אצלנו ובשיתוף הפעולה בינינו לבין הפלסטינים כדי לפתור את התופעה. דוח מבקר המדינה גם המליץ להקים צוות שיטפל בעניין.

אחד הדברים שהכי מטרידים אותי זה צוות בין-משרדי. כשאומרים צוות בין-משרדי זה אומר שאף אחד לא אחראי. כולם אחראים ביחד, שאמנם זה מודל פמיניסטי נפלא שאני מאמינה בו באופן אישי ומיישמת אותו בחיי, אבל כנראה שזה קשור לגורמי הממשלה כפי שהם פועלים היום. זה לא תמיד עובד ולכן צריך לדעת מי הגורם האחראי, בין אם זה המשרד להגנת הסביבה, בין אם זה המינהל האזרחי. אני לא יודעת מי צריך להיות אחראי על זה. אני חושבת שאולי נבין מהדיון פה מי צריך להיות אחראי. בסוף צריך להיות גורם אחד שהוא האחראי, הוא מתפעל את הכול. ברור שהוא צריך לעשות את זה בשיתוף עם כל הגופים, עם כל הגורמים השונים, כי יש פה באמת הרבה ידיים בתוך הסיפור הזה, אבל לא יכול להיות שלא יהיה גורם אחד שעליו, א', אנחנו נוכל לפקח ולבוא בטענות ולשאול מה עשית עד כה, כי בעצם עכשיו אין לנו גורם אחד, אין לנו כתובת אחת לפנות אליה בשאלה מה נעשה. אחד יגיד, אני עשיתי ככה - - -

אולי המשרד להגנת הסביבה.

כן, אבל המשרד להגנת הסביבה אומר, מה את רוצה, אני פניתי למינהל האזרחי, המינהל האזרחי לא עשה. אני פניתי למשרד הביטחון, משרד הביטחון יגיד, אנחנו פנינו לפלסטינים. צריך גורם אחד שהוא האחראי, הוא צריך לתת לנו את הדין וחשבון והוא צריך לתפעל את כל, בין אם זה יהיה צוות ובין אם זה יהיה בצורה אחרת. הוא צריך לתפעל את כל הגורמים ובסופו של דבר לתת לנו עדכון מה השתנה, מה התפתח. הפעם האחרונה שזה קרה עד כמה שאני יודעת, היה נובמבר. לא בטוחה מה קורה עכשיו עם ההצפות ועם תודה לאל הרבה מאוד מים שמציפים את הנחלים. אמרה לי מישהי שהיא הייתה דווקא חברת מפלגתך, שהיא טיילה בשבת בנחל אלכסנדר ושהיה מדהים ונפלא, אז תיכף נשמע באמת האם מזג האוויר האחרון שבא עלינו לטובה השפיע או לא, אבל אין ספק שזה יקרה שוב. זה קרה בנובמבר, זה יקרה שוב, אנחנו יודעים. זו מן כרוניקה ידועה מראש. אנחנו צריכים לצפות ולהיערך ולפתור את הבעיה.

אני חושבת שזה מאוד נכון מה שאת אומרת, שצריך שיהיה גורם אחד שהוא ירכז את כל הנושא הזה ויטפל בו, אחרת לא מגיעים לשום דבר.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, את רוצה לומר כמה מילים?

אני רק מצטרפת כמובן לברכות על הדיון. אני גם באתי לשמוע. אני רק רוצה להוסיף ולומר שברור שיש כאן בעיה סביבתית שהיא חוצת גבולות ואנחנו נדרשים פה להתמודד עם מצב מאוד מאתגר, קשה ובלתי אפשרי לעיתים, של אין תקשורת עם מי - - -

לטבע אין גבולות.

לטבע, ברור שאין גבולות. המים זורמים.

בני אדם שמים גבולות.

והאוויר עובר, וכשאי אפשר לדבר, אז זה מביא לתוצאות קשות ולעיתים אנחנו רואים את זה בשריפות וזיהום אוויר. פתרנו את זה, אבל גם כן לא בשיח. אני אומרת שהדרך האמיתית לפתור את הדברים היא בהידברות ושיח שכרגע כיום אין ברמה הארצית, אז אולי ברמה המקומית אפשר לקוות שאולי יכול להיווצר שיח שיביא לפתרון.

אני רוצה באמת לשמוע את הגורמים, עד כמה חמורה הבעיה השנה, איך מתמודדים, וגם באמת עד כמה שמים לפתחם של כל המפעילים של בתי הבד שיטות טכנולוגיות יותר טובות. ברור שזה טיפה עולה כסף, אבל עדיין זו בעיה סביבתית קשה ועמוקה שמשפיעה על כולנו. תודה רבה.

אנחנו נתחיל באבי אוזן מרשות הטבע והגנים. רק הגדרת תפקיד בבקשה.

אני אקולוג בחטיבת המדע, מתעסק עם נחלים ומעיינות.

נחל אלכסנדר סובל ממצוקות קשות, מזיהומים ממקורות שונים. העקר הוא אחד הבולטים אבל הוא לא היחיד. יש זרמים גם מיו"ש וגם זרמים שעדיין בתוך תחום מדינת ישראל, שלא טופלו עדיין בצורה טובה. אני יודע שיש עכשיו תוכנית ורצון והשקעות על מנת לשחרר את הנחל מהצל של הזיהום ולהחזיר לו את קדמותו.

המשפט שאני אסכם איתו, ההשקעות צריכות להיות כאלה שיהיה טיפול כולל בכל הזרמים, כולל אפשרות וגמישות לטפל בזרמים שמפריעים לתהליך הביולוגי, כדי שלא יהיה מצב שכל פעם שיש איזושהי בעיה במט"ש, הנחל סופג מחדש את הקולחים האלה, זאת אומרת צריכה להיות מערכת של טיפול וגם מערכת של אגירת ביניים כמו שלדוגמא עושים עכשיו לעקר, שאוגרים אותו במאגרים, בגלל שאנחנו יודעים שהזרמים האלה הם זרמים בעייתיים, לא צפויים, ולכן המערכת חייבת להיות בנויה כך שהיא תוכל לספוג את השינויים האלה וליישר אותם דרך המט"ש, ושכל הקולחים האלה ילכו לניצול.

אוקי, תודה רבה. של מי המצגת?

שלי. אני נמצא כאן מטעם בית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין. אנחנו לצורך העניין האחות והרופא של הנחל במובן הזה שאנחנו מנתרים אותו ויודעים מה לחץ הדם שלו 24/7 כבר ארבע שנים.

רק תאמר את שמך בבקשה לפרוטוקול.

אריאל אלסנר. אני אחראי מדע ומדיניות בצוות המחקר שחוקר את הנחל.

הוא נבדק, הנחל, יותר מאיתנו.

במובן הזה, נכון.

אני אציג מצגת קצרה. אני אגיד כמה מילים קצרות כדי להבין.

אנחנו חוקרים את הנחל הזה מטעם "יד הנדיב". ישנו מחקר ארוך טווח שנעשה כבר ארבע שנים. אנחנו מודדים הרבה מאוד מדדים. אנחנו מתמקדים במורד הנחל, אבל אנחנו יודעים לתת גם נתונים על מה שקורה במעלה שלו. כמו שאמרו דובריי, הנחל הוא במצב רע מאוד. הנחל חולה. הנחל הוא נחל מת.

בבקשה, בוא נתחיל עם המצגת.

כמו שאמרו קודם, הבעיה היא שפכי הרש"פ. 24/7 הרש"פ מזרימים מכל הבא ליד.

כן, באמת אף אחד לא דיבר על זה. נכון.

זה המקור לבעיות הזיהום של הנחל. אני אומר בוודאות ויאשרו את זה גם מנהל רשות הניקוז. אין בעיית זיהום מהצד שלנו. 99% מהזיהום מגיע מהרשות הפלסטינית.

מערים פלסטיניות.

אנחנו מדברים על שני זרמים, נחל תאנים בפלג יד חנה שמוביל את שפכי העיר טול כרם, מכל הבא ליד ואני מצטער להגיד, לעיתים אנחנו לא יודעים אם זה הולכי על 2 או הולכי על 4 שמגיעים לנחל. גרוסת מחצבות, ממסים אורגניים, חומרי הדברה, פסולת, הכול זורם לצד הישראלי.

נפח העקר. הדיון הזה התכנס סביב העקר. העקר הוא סימפטום. נפח העקר במהלך השנה הוא זעיר ורוב הקולחין שזורמים בנחל - - -

הנושא הזה טופל?

לא, הוא לא מטופל. הטיפול צריך להיות במקור.

זה ברור, אבל אתה אומר, הוא זעיר.

הוא זעיר ביחס לסך הכול הקולחין והביוב שזורם לנחל. הוא קורה בערך חודשיים בשנה, כשבתקופת המסיק שמתחילה בספטמבר ונגמרת בערך בנובמבר, הכול מוזרם אלינו. בדרך כלל המט"ש לא מסוגל להתמודד עם העקר והתוצאה היא שהוא מטפל בחלק, והיתר זורם כמעט גולמי.

מה זה מט"ש?

מט"ש – מתקן טיהור שפכים. יכולת האיגום היום כדי שנוכל לטפל בעקר, ואני מדגיש, זה רק סימפטום, כל יום זורמים גם הרבה דברים אחרים, היא בערך לשלושה שבועות שאנחנו מסוגלים לאגור את העקר כדי שלא יזרום בנחל, כאשר מצד שני העקר זורם חודשיים, אז יש לנו שלושה שבועות מול חודשיים שאנחנו יכולים - - -

אם אני מבינה נכון, העקר זה הזיהום - - -

העקר זה תוצרי הלוואי של מסיק הזיתים. יש את השמן, יש את הגפת, יש את העקר.

אבל בחודשיים שהוא זורם הוא כמות משמעותית מאוד מהזיהום?

לא, הוא כלום. הוא אלפית. הוא 7,000 קוב לחודשיים.

אז מה המזהמים העיקריים?

אמרתי קודם, זה שפכים, זה ממסים אורגניים, זה שפכים סניטריים, זה מכל הבא ליד. הכול זורם לשם. בסוף זה גם מגיע לים.

ברור.

אז מה שאמרתי מקודם, הנחל במצב ירוד כל השנה. העקר הוא הקש ששובר את גב הגמל. כשהעקר מגיע, הוא כנראה יוצר איזושהי סינרגיה עם הקולחין השוטפים שזורמים בנחל ומביא לתמותה גדולה, כשהפתרון האידיאלי לעקר הוא הטיפול במקור, זה איסוף שלו מבתי הבד. בתי הבד, אני בטוח שבני אלבז יוכל להגיד את זה, ממופים. יודעים בדיוק מה הם בתי הבד בצד הפלסטיני. זה משהו כמו 24-25 בתי בד, חלקם גדולים, חלקם קטנים, סליחה על הביטוי, לא מסתכלים לכיוון שלנו ומזרימים את התוצרים - - -

כולם באזור שכם?

הרוב באזור שכם, אני חושב. בני אולי יודע את זה יותר מדויק.

טול כרם?

שכם וטול כרם.

זאת אומרת, יש לנו פגיעה אקולוגית קשה כתוצאה - - -

יום יום. יום יום מוזרמים השפכים האלה, כשהמטרה היא לטפל בזה.

אם אני אגיד טרור אקולוגי, אז יקומו פה החברים. ממש טרור אקולוגי.

כשהמטרה היא לטפל בזה באמצעות אותו מתקן טיהור שפכים גדול שהמדינה התחייבה לממן ב-300 מיליון שקלים וזה מונח בידיים של המועצה האזורית עמק חפר, שנמצא פה ראש המועצה.

הוא גם ייתן מענה לסוגיית העקר?

אמור.

בסדר גמור. תודה רבה. אלמון ניסים, מנהל רשות הניקוז שרון.

שלום. אנחנו מתמודדים הלכה למעשה יום יום בביצוע, לא בתיאוריה ולא בדיבורים. הידע שלנו הוא מהתנסות לאורך השנים מתוך זה שפשוט אנחנו 'אוכלים' את הסיפור הזה הרבה שנים.

אני מסתכל על התמונה הזאת בשלושה שלבים: השלב הארוך של בניית המט"ש, שאז דיברנו בוועדת ביקורת המדינה לפני כמה חודשים שהיינו כאן, ודובר על זה שהמט"ש הזה יקום בערך בעוד חמש שנים, יתחיל לפעול, ואמרתי שאני אשמח וארקוד אם זה אכן יקרה במועד.

חמש שנים זה הרבה זמן.

חמש שנים, אני מוכן. זה צריך לקרות, אבל ישנה כרגע מעכשיו ועד עוד חמש שנים, יש לי שני שלבים שצריך לטפל בהם: השלב הראשון זה העתקת תחנת הסניקה של אירתח שכבר אושרה ותוקצבה לפני שנים, לקחת את הביוב הזה במקום שיזרום לנחל תאנים ואנחנו מתמודדים עם הסכירה שלו ועם הטיפול שלו לאורך השנים, להעביר את זה למט"ש של יד חנה. זה היה צריך לקרות לפני הרבה שנים.

תסביר רגע על מה אתה מדבר.

ישנה תחנת סניקה של הביוב מדרום לטול כרם, שנקראת אירתח, איפה שמעבר הגבול בינינו לבין הרשות הפלסטינית, בטול כרם. התחנה הזאת מחובלת כל חודש. היא בצד הפלסטיני.

מי מפעיל אותה?

מפעיל אותה איזה פלסטיני שכל פעם שהוא מחבל, הוא מקבל 500 שקל כדי שיאפשר לאנשי עמק חפר להיכנס לטפל.

זאת אומרת, זה נזק במזיד שנעשה.

נזק במזיד. כל פעם שחסר לו 500 שקל, הוא מחבל. נותנים לו 500 שקל, הוא נותן לקבלן של עמק חפר להיכנס לתקן אותה וככה זה קורה לאורך הזמן ובינתיים אנחנו מקבלים את כל הביוב של התחנה הזאת לתוך נחל תאנים. רשות הניקוז סוכרת כדי לעצור הביוב בשטח קטן וכדי לטפל בו. לפעמים אנחנו מצליחים ולפעמים אנחנו לא מצליחים. נחל תאנים זה יובל של נחל אלכסנדר.

אתם סוכרים את הנחל ואז מעבירים את מה שנעצר בסכר למט"ש יד חנה?

לא מעבירים.

אז מה עושים עם זה?

אנחנו מטפלים, מרססים נגד יתושים וכל זה, וזה פשוט מתאדה ומחלחל למי התהום שלנו.

אין קשר בין נחל אלכסנדר לנחל תאנים.

בטח שיש קשר, זה יובל של נחל אלכסנדר.

הוא זורם במורד ומתחבר לאלכסנדר - - -

הוא מתחבר לאלכסנדר.

הוא לא מתחבר.

חברים, אנחנו רשות הניקוז ואנחנו מנהלים את הרשות ואת הנחלים, לא אף אחד אחר.

הוא יודע בדיוק מה קורה שם.

נחל תאנים זה עורק יובל ראשי של נחל אלכסנדר.

אחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר.

והוא מגיע לנחל אלכסנדר.

זה לא אומר שזה נכון. אני רק קראתי מה כתוב ב'גוגל'. לא תמכתי בעמדה כזאת או אחרת.

חברים, חבל על הזמן.

חברים, בואו נתקדם. תנו לו בבקשה שני משפטים לסיים.

את התחנה של אירתח צריך להעביר אותה מהר מעבר לקו הירוק ולהעביר את הביוב של התחנה הזו למכון הטיהור.

נעשו צעדים בעניין הזה?

כן. יש תכנון ויש תקציב אבל צריך לבצע. משום מה זה לא מתבצע.

זה אמור לצאת לעבודה, למיטב הבנתי וידיעתי, ממנהל החברה הכלכלית עמק חפר שדואגת לזה, שזה יוצא לעבודה, זה כבר - - -

אוטוטו. אני שמחה לשמוע.

אנחנו מקווים שזה יהיה כך.

עכשיו יש נושא של מה קורה עוד בנחל אלכסנדר בטווח הזה של החמש שנים עד שמכון הטיהור. אנחנו מקבלים את הזיהום לאורך הנחל. מנחל שכם עובר, מגיע לנחל אלכסנדר. עובר שם חוץ מהביוב והעקר בחודשים של העקר, עובר שם הרבה מאוד סדימנטים של הטיפול באבן ובזה שנעשה לאורך הציר הזה של נחל שכם עד שכם עצמה, חוץ מהביוב והמוצא של שכם וחוץ מהבוצה שהם מעבירים ממכון הטיהור שנמצא על יד ראמין, מערב - - -

אני מבינה שהיו גם זיהומים מדלקים.

דלק, שמנים, מוסכים, הכול זורם, מפעלים, מתכות כבדות. הכול זורם וזה שוקע בנחל שכם ושוקע בנחל אלכסנדר.

אוקי.

רשות הניקוז מוציאה את הבוצה הזאת וצריכה לפנות אותה לאתר פסולת רעילה, וזה עולה הון עתק. אדוני, חבר הכנסת, אמרתי לך שהם מוציאים לנו את הנשמה. רשות הניקוז מוציאה כסף.

מי זה "הם", רשות הניקוז?

הם, אני אגיד לך, מנהלת הביוב הארצית.

יש נציג של המינהלת פה?

אנחנו מוציאים ומכתיבים לנו כמה להוציא, מתי להוציא ומתי נשלם לכם. בישיבה הקודמת אמרתי לך, אנחנו הוצאנו בוצה בהיקף של מיליון שקל על חשבון רשות הניקוז, במאי-יוני השנה. עד היום לא קיבלנו את הכסף.

אני לא מבינה כמה גופים מטפלים בביוב הניקוז. זה לא יאומן. אני אשמח אם תגיב לדברים, אדוני מהמינהלת. מה השם? אתה יכול להציג את עצמך?

שמי ליאוניד מריאכין, אני מהנדס במינהלת הביוב.

א', רציתי לתקן. תחנת השאיבה אירתח הושבתה ואושרה הנדסית, אבל אין אישור הנדסי להקמה, כי טרם אושר באישור הסטטוטורי בוועדה המקומית של לב השרון.

דבר שני, צריך פשוט להבהיר את הנושא. הכסף שמגיע, מגיע מקיזוז פלסטינים על סמך של המלצה של מנכ"ל משרד האוצר לגורמים מקבילים של משרד האוצר ברשות הפלסטינית. אנחנו כגורם המקצועי מטעם מדינת ישראל ממליצים לקיזוז למשרד האוצר, שהם יתנו את האישור כמו שאמרתי. ככה אנחנו פועלים במהלך כל השנה.

רגע, רגע, הדברים שאתה אומר הם לא ברורים מספיק.

אני מנסה להבין את מה שאתה אומר. זה לא ברור.

כל דרישת תשלום שמתקבלת על קיזוז של הזיהומים של שפכי פלסטינים במדינת ישראל, שזה לא רק כאן, קורה בשבע או שמונה מוקדים נוספים בהיקפים עוד יותר גדולים, אפשר לציין, כמו שוקת, כמו למשל בג'נין, כמו בקלקיליה, כמו בנחל חנון, הכול מתבצע על סמך קיזוז כספי פלסטינים ברמה של מנכ"ל משרד האוצר מול מקבילים שלו ברשות הפלסטינית. אנחנו כגורם המקצועי שקיבלנו מנדט לאשר את החשבונות, אנחנו מאשרים בסך של 100-120 מיליון שקל כל שנה תשלומי קיזוז. זה תשלומים לא קטנים, שאנחנו גם אומרים שזה בסופו של דבר צריך להיבדק ברמה שהיא יותר גבוהה.

אז למה הכסף הזה לא הולך למי שעושה את העבודה?

אז למה לא מקדמים את הנושא?

כל דבר בעיטוף כזה. הכול לאט-לאט.

לא לאט-לאט. אני רוצה לציין שלמשל עמק חפר, יושב ראש המועצה יכול להצדיק שכל חודש המועצה מקבלת בין 2.5 ל-3 מיליון שקל כשעון שוויצרי. הכסף מועבר בהתאם. רשות הניקוז שרון, אנחנו דרשנו באמצעות החברה, שלא קיימים חשבונות עם קבלות, שאנחנו צריכים לקבל ולצרף, כי לא ניתן להגיש למנכ"ל משרד האוצר חשבונות על סמך חישובים שלא כחוק. במידה שיושלמו כל הדרישות כמו שאנחנו דורשים מכל הגורמים, כמו שעושה גם עמק חפר, ככה כל התקציבים יאושרו באופן מיידי ויועברו, כי מבחינתנו אנחנו צריכים את ההעברות וההשלמות בירוקרטיות אפשר להגיד.

אז מה אתה אומר, הבעיה היא בעיית קבלות?

מה שבסופו של דבר שר האוצר יכול על סמך המלצה הנדסית לקבל.

אז מה אתה רוצה להגיד, שאתה לא מקבל מהם את - - - ?

אנחנו דורשים ולא קיבלנו עד עכשיו. אנא תשלימו.

אדוני רשות הניקוז, אנא ממך.

אני לא מכיר אותך, אני לא רוצה להגיב. גבירתי, לנו יש ניסיון של שנים. החברים היקרים האלה מינו מהנדס חיצוני שיבקר. בסדר, אין לנו בעיה, תבקר, רק הוא מכתיב לנו כמה כסף להוציא החודש וכמה כסף להוציא בחודשיים הבאים.

אני מתנגד לזה, זה לא קורה.

החשבונות עברו, כולל כל השקילה בכניסה למשקל של הטונות. כל משאית ומשאית נשקלה והכול עבר אליהם. מסתבר שהאתר שלו, שהכול נשלח במייל, הוא אומר לנו, לא מקבל, לא מקבל. מסתבר שהמייל שלו עמוס והוא לא מקבל את הדואר שלנו במשך חודשיים.

חברים, זה לא נושא הדיון. חבל שגלשנו. אני מבקשת משניכם אחרי הדיון הזה, פנים מול פנים, תנסו לפתור את הבעיות הבירוקרטיות המגוחכות האלה, כי זה באמת מגוחך. זה לא צריך לקרות כך. תקצרו תהליכים אתם, תנסו להקל עליהם כמה שאפשר.

אני רוצה לציין, החלק הזה של העבודה בשטח וטיפול בנחל ובכל הזרימות, אנחנו חייבים לעשות אותם, אין לנו ברירה. אני לא יכול להיות תחת ביקורת, שיבוא איזה מהנדס זר שהוא רוצה לייצר לו עבודה ולהגיד לי, עכשיו אתה לא מוציא. אנחנו רוצים לטפל רצוף לפי הידע שלנו, לפי היכולת שלנו ולפי מה שאנחנו מכירים, כי אף אחד לא מכיר את המערכת יותר טוב מאיתנו, ולכן בקטע הזה של הטיפול של הטווח הקצר, המיידי, כל שנה במשך כל השנה, זה חייב להיות ברור לכולם. אנחנו עושים את זה ולא שואלים אף אחד, והם ידאגו להעביר לנו את הכסף, זה מה שאני רוצה להגיד, עד שהפתרון הכללי יקרה.

בהחלט. אמיר ארז, המשרד להגנת הסביבה.

נשאלה שאלה קודם על ידי חברי הכנסת, מי מתכלל את העבודה מול דוח מבקר המדינה. אנחנו אחרי הדוח הגבנו לדוח ואמרנו שאנחנו נתכלל. נדמה לי שזה היה בחדר הזה, משרדים אחרים אכן התנפלו עלינו, מה פתאום אתם קופצים בראש ומתכללים.

זה התחום שלכם.

זה תחום שלנו, אבל עוד פעם, זה נכון שהמשרד לא יכול לקחת סמכויות למישהו אחר, אבל לתכלל עבודה, להיות מרכז העבודה, עשינו את זה ויש כמו שנאמר, טיוטת החלטת ממשלה של זיהום חוצה גבולות. אני לא אפרט את הפרטים, אבל זה לא קל היה כמו שאמרת, לעבוד מול משרד הביטחון ומול מינהל אזרחי ומול ראש מינהל אזרחי ומול משרד האנרגיה ומול רשות המים, אבל עשינו את זה והטיוטה כמעט גמורה.

את המחלוקות האלה הכרת?

בוודאי.

אתם מתכללים, אתם פותרים? אני לא רואה פה פתרון. תקציבים לא הועברו.

בסופו של דבר הרעיון היה למפות.

מינהל לפיתוח טוען, לא נעשו דברים.

לא, זה דברים אחרים. כל נושא הקיזוז הוא לא קשור, הוא דבר שמתבצע כבר הרבה שנים וכנראה שיש כאן איזה כשל, אבל זה לא העניין שלנו.

זה לא כנראה, יש כאן כשל רציני מאוד.

אבל זה לא קשור למשרד להגנת הסביבה.

אני עכשיו בודקת עם היועצת המשפטית של הוועדה, האם אנחנו כוועדה יכולים להטיל על המשרד לרכז את הנושא ולבוא אלינו - - -

הוא מרכז.

לא את הקיזוז.

את יודעת, אנחנו צריכים שיהיה לנו גורם אחראי. זה מאוד תמוה בעיניי למה המשרד להגנת הסביבה לא הגורם האחראי בנושא הזה.

בנושא של הקיזוז? כי הייתה החלטה שלא. ההחלטה היא כמו שליאוניד תיאר. הם מקבלים את הבקשות ובוחנים אותן מקצועית. שואלים אותנו גם רשות המים האם אנחנו מכירים את הזיהום הזה ומה עמדתנו, ואנחנו אומרים את עמדתנו. אני לא מכיר פעם אחת שאמרנו שמנסים לעבוד על המדינה. ניסים לא מנסה לעבוד על המדינה, אבל כל המנגנון הוא מול משרד האוצר.

יש פה נציג של משרד הביטחון?

אני של המינהל האזרחי מטעם משרד הביטחון.

מה קורה עם הדבר הזה? למה לא מטפלים בזה?

את יודעת מה נשפך לים מאיתנו ומהמפעלים שלנו?

טוב, זה אומר שזה בסדר שאנחנו סובלים מהרשות הפלסטינית.

טוב, זה לא אומר שזה בסדר, אבל ההגדרות שלך הן מיותרות בדיון הזה לחלוטין.

סליחה, אני מנהלת את הדיון הזה.

אבל הן מיותרות בדיון הזה, עם כל הכבוד.

זכותי להביע את דעתי ואת לא תשתיקי אותי, ואם לא נאה לך, את לא חייבת להיות כאן.

אין פה עניין של עמדות ואת מכניסה דבר שאינו מן העניין.

חברת הכנסת מיכל רוזין, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

בואי, תדאגי קודם לטבע. אם לא היו גבולות והיה הסדר מדיני, אז אולי היינו פותרים יותר טוב את הדברים, אם את רוצה לדבר כבר על עמדות פוליטיות.

חברת הכנסת מיכל רוזין, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר פעם שנייה. אני מבקשת שתסיימי את דברייך. נגמר. כן, אדוני.

לי קוראים בני אלבז, אני קמ"ט איכות סביבה, קמ"ט המים במינהל האזרחי

אני אתן רקע מסוים. אני דווקא אלך על מה שהאלוף איל אמר. בשבילנו הוא עוד אלוף.

תראה, יש לך שלוש דקות.

כדאי לך לשמוע אותי יותר.

יש כאן אנשים נוספים שממתינים פשוט.

אני אגיד לך מה אנחנו עושים, איך עושים ואיך פותרים את הבעיה ואיך מגיעים לבעיה. אני פה אתן רקע על הכול וחשוב שתשמעי, חברת הכנסת בוקר, מאוד חשוב כי כולם ידעו על זה, מה הסטטוס בעצם אני אסכם את כל הדיון הזה.

אני דווקא אלך על הכיוון שאלוף איל אמר. המינהל האזרחי יחד עם רשות המים והמשרד להגנת הסביבה מקדמים הרבה פרויקטים לטיפול בשפכים ביהודה ושומרון. הפלסטינים מייצרים כ-70 מיליון קוב שפכים שזורמים לישראל. אנחנו מטפלים בנחל הקידרון אחרי הרבה שנים והרשות הפלסטינית, הגורמים הבכירים ביותר הסכימו לפתרון נחל הקידרון ואנחנו מינינו ועדה של רשות המים ועם כל הגורמים לטפל בנחל הקידרון, ואנחנו בשלבים מתקדמים מאוד לטיפול בנחל. היום כ-15 מיליון קוב עוברים לעצי התמר בבקעה וזה היום הנחל הכי מזהם בישראל ואותו אנחנו מקדמים. הייתה החלטה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש המינהל יחד עם הרשות הפלסטינית. הבכירים ביותר חתמו על ההסכם. ההסכם חתום. אנחנו יוצאים לדרך בנושא הקידרון, בנושא הזיהום בים המלח והבקעה. זה אחד.

יפה.

דבר שני, אני אגיע לנחל שכם. קודם כול אני רוצה להודות לחבר'ה של יד חנה, עושים עבודה נפלאה, כולל הניקוז, כולל טלפונים שלי 24 שעות ביממה שהם שולחים צוות ועוזרים לי מאוד בכל נושא אירתח וכל הגורמים. אני קודם כול מצדיע להם.

בוא תקצר כי יש לנו עוד מספר דוברים ואנחנו נצטרך לסיים את הדיון.

אני נותן את הסטטוס פשוט. פתחנו על ידי ה- KFW מט"ש בעלות של 14 מיליון דולר שנקרא מט"ש "שכם מערב". אישרתי אותו, יצא תזכיר השפעה על הסביבה, הוא כבר עובד מספר שנים והוא ברמה שיניונית והשפכים שלו זורמים אחרי טיפול לנחל שכם.

בני יקירי, אתה גורם פה לכולם לחשוב שמה שמתנהל שם זה מצוין, ואתה יודע שזה שקר גס.

עוד לא הגעתי למצוין.

חבל.

רני, אני אתן לך להגיב על הדברים.

לא, כי הוא וחבריו הם מקור הבעיה. הם מנעו במשך שנים רבות את זה שבמדינת ישראל מטר אחרי גדר ההפרדה אפשר יהיה לטפל בצורה איכותית בשפכים הפלסטינים, כי יש להם אמונה שבעולם אוטופי היא נכונה, שכל אחד ינקה את הזיהום של עצמו. זה מצוין, אלא מה, שברשות הפלסטינית, שלא משלמים שם מיסים ובוודאי לא משלמים אגרת ביוב, אין מקור כספי, וכשאין מקור כספי, לא יעזור כלום, גם אם יבנו מט"ש בזהב, הוא לא יעבוד. עכשיו גם עושים את הדבר הכי גרוע שיכול להיות. הם מטפלים בשפכים ואז כשנוצרת להם בוצה, הם לא יודעים מה לעשות איתה, אז הם מרימים את השערים ומזרימים עלינו את הבוצה, ואין דבר שהורס יותר מט"שים מאשר מערכת לא יציבה. זה חלק מהבעיה הקשה שיש לנו ברמת היום יום.

קטעת אותו.

רני, אתה קטעת אותי. אתה טועה ומטעה.

בואו ננסה לשמור על דיון תרבותי.

אתה טועה ומטעה. אנחנו כמינהל אזרחי הובלנו ותמכנו בהצעה של ה-300 מיליון שקל ואתה יודע את זה באופן אישי, שאנחנו הובלנו - - -

הייתי צריך לתבוע אתכם בבג"צ בשביל שממשלת ישראל תסכים לממן את ה-300 מיליון שקל. גררתי אתכם שנתיים. דקה לפני שהשופט קיבל החלטה, אתם באתם ואמרתם, כן, אנחנו מוכנים לממן את זה.

ראש המועצה, בוא נמתין רגע. משפט אחרון לסיום, בבקשה, כי אני חייבת לאפשר לדוברים האחרים לומר את מה שיש להם.

הוקם מט"ש שנקרא "שכם מערב". הוא עובד מעולה, אין לו תקלות. הוא מוציא ברמה שניונית לנחל. זה אחד. בדרך יש לנו את יישובי ואדי זימר שגם הם שופכים לנחל גם דברים תעשייתיים בדיוק כמו שהם אומרים, וגם חלקי עופות וכל הנושא הזה. אנחנו כמינהל אזרחי מטפלים בעקר בחודשיים של העקר. עכשיו התחלנו פרויקט. משרד האוצר העביר לנו 1.6 מיליון שקל לטפל בבתי הבד. אנחנו בשלבי מכרז של מיכלי איגום על בתי הבד שנמצאים על השטח.

אמרת שהמכרז יצא בספטמבר.

המכרז יצא בספטמבר, נכון, ואנחנו בשלבי סיום של איגומים בבתי הבד.

כן, אבל אנחנו רואים תוצאות אחרות.

מתי? אני מדבר על עכשיו. אנחנו מדברים שאנחנו מכינים את עצמנו לאוקטובר-נובמבר הבא. אנחנו רוצים לטפל בנושא האיגומים שיוצבו בבתי הבד. במקביל, בחודש דצמבר הזה ניקינו את נחל שכם, אנחנו אישית, ביחד עם עיריית טול כרם בפרויקט שעשינו מהתחלה לאורך של 5 קילומטר. ניקינו את נחל שכם בעלות של 250,000 שקל. משאיות הוציאו את הבוצה וניקו את כל השטח. אנחנו עושים הדברה באופן קבוע בשיתוף פעולה עם כל הגורמים שם.

אני רוצה לציין עוד משהו. 2 מיליון שקל יצאו כבר לתכנון המט"ש.

תודה. רני, אתה רצית להגיב, אבל תנסה לקצר. ראש מועצת - - -

ראש המועצה האזורית עמק חפר.

ויו"ר רשות הניקוז ונחלים, שרון. זה נורא חשוב להזכיר את זה.

נכון. תראו, קודם כול צריך להבין, נחל אלכסנדר זה עורק חיים קהילתי ממדרגה ראשונה. תושבי מדינת ישראל בזמנם החופשי, בסופי שבוע, בחגים ובזמנים אחרים, מגיעים בערך 40,000-50,000 איש בשבוע למקום הזה בגלל שזה הפך למרכז חיים עם ציפורים. אנחנו בשיתוף עם רשות הניקוז יחד עם קרן שטחים פתוחים בנינו שם את אגמון חפר, מקום מדהים. את מוזמנת לבוא ולראות, אחד מהמקומות, באמת פינות החמדה היפות ביותר שישנן במרכז הארץ לכל תושבי גוש דן. זה מה שנקרא תיירות חד יומית של חצי שעה נסיעה ואנחנו ממשיכים לפתח את המקום. יש לנו את מצפה הציפורים, וכל הדבר הזה מזדהם פעם אחרי פעם מהרשות הפלסטינית. פעם זה העקר ופעם זה ניסור העצים ופעם זה התרנגולות וכל פעם משהו אחר. צריך לזכור, בני ידידי לא הזכיר את זה, שאנחנו גם מקבלים את השפכים של טול כרם, לא רק את השפכים של שכם וסביבתה, לאורך כל המורד.

אני חושב שאפשר למצות את התהליך של החשיבה בצורה הבאה. אמר לי ראש עיריית טול כרם הקודם, הקודם, הקודם, עוד כשהיה לנו גבול פתוח ודיברנו איתם, אמר לי את המשפט הבא: לכם לקח בערך 40-50 שנה עד שהתחלתם להיות סביבתיים. אחרי שתיתנו לנו עצמאות, ייקח עוד 40-50 שנה לנו ואחר כך נדבר אתכם, נראה. אנחנו יושבים על ההר, אתם יושבים למטה, אין מה לעשות, אתם תחטפו את מה שצריך.

אנחנו דרשנו להקים מתקן טיהור שפכים מאוד יקר. הוא לא היה צריך להיות כזה יקר. אם הפלסטינים היו מטפלים בשפכים שלהם טיפול ראשוני, לא הייתה שום בעיה. הבעיה היא שהם לא עושים שום טיפול וגם כשהם אומרים שהם עושים טיפול, הם לא עושים טיפול ואז אנחנו חוטפים בגלים. כמובן שבסוף כל הדבר הזה מגיע לים ואז הוא סוגר לנו את חופי הרחצה.

בעוד שעם המילת"ב, עם מינהלת הביוב הארצית אנחנו עובדים בזמן האחרון בצורה טובה, לקח לנו זמן עד ששכנענו אותם, אבל בזמן האחרון אנחנו עובדים איתם בצורה בהחלט טובה. עם המינהל האזרחי העבודה היא לא טובה משום שהם לא אומרים אמת. הם מציגים את האסטרטגיה שלהם שאומרת, כל אחד ינקה את מה שהוא מלכלכך. הם יודעים שהם לא מסוגלים לנקות.

זה לא נכון.

הם יודעים שהם לא מסוגלים לטפל. זאת בדיוק הבעיה שהולכת לכל אורך הזמן. אם הם מסוגלים להגיד שתחנת הסניקה של אירתח, כשהיא עולה גדותיה, לא זורמת לתוך נחל אלכסנדר, זה חוסר הבנה כל כך בסיסי שאני לא יודע פשוט איך להגיד את זה.

אני מבינה. תודה רבה. אתי בורלא ממשרד הבריאות.

אני רוצה להגיד שמדובר בבעיה מאוד קשה כמו שאתם הבנתם. זה מתקן שקולט 100% שפכים של הרשות הפלסטינית. כמעט אין לזה אח ורע באזורים אחרים, כי גם למשל אצלנו במחוז מרכז במט"ש דרום השרון, יש הרבה ישובים ישראלים ששופכים את השפכים שלהם למט"ש, אבל יש גם חלק של קלקיליה ואז יש קיזוזים. בעצם עובדים היום על מט"ש חדש. כאן זו בעיה שנמשכת המון שנים, שבעצם לא ניתן לה מענה מבחינה כספית.

עכשיו אני רוצה להגיד מה כן ניתן, איזה מענה כן ניתן עד היום. מה שבעצם נעשה עד היום, היו דיונים והיו סיכומים ויש בעצם תב"ע מאושרת למט"ש, זאת אומרת ניתן להקים מט"ש גם מבחינת הכבישים וגם מבחינת השטח. יש שטח להקים את המט"ש. יש גם תוכנית שאושרה עקרונית בכל הרמות האפשריות וזה אחרי שנים שהיו פיילוטים בשביל לדעת האם ניתן לטפל בשפכים האלה או לא ניתן. יש תוכנית מסודרת. צריך להקים פה את המט"ש.

אני רוצה להגיד עוד כמה מילים בנוגע לדרישות שלנו. ברגע ששפכים גולמיים זורמים פה בנחל שכם ואחר כך בנחל אלכסנדר, זו כמובן בעיה תברואתית מעין כמותה. אנחנו אוסרים את המגע עם המים. במקרים מסוימים כשהכמויות האלה זורמות ומגיעות גם לים, אנחנו סוגרים את חופי הרחצה. זאת בעיה קשה מאוד במקום שיש בו המון מטיילים כמו שנאמר פה קודם, וחייבים לפתור אותה. חייבים לתת לה מענה.

תודה. מי אתה בבקשה? יש לך ממש 30 שניות.

ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול". אני אתייחס רק לנושא העקר. זה חשוב שזה יעלה פה. זה נושא שהוא בעיה לא רק בנחל אלכנסדר, בעוד מקומות, גם בגליל, גם במקומות אחרים בארץ. כמובן שצריך להקים מט"ש נוסף, ויד חנה, להרחיב אותו וכו', אבל העקר, למרות שהוא כמות קטנה, הוא בעייתי מאוד. זה לא קש. הוא באמת יכול לקלקל את כל התהליך במתקן טיהור השפכים ולשרוף את הנחל, ולכן באמת באוקטובר הוא מגיע למצב נוראי. אלפי דגים מתים. זה מגיע לים, זה גורם לזיהום נוראי.

אפשר לפתור ספציפית גם עכשיו עד שיפתרו את המט"ש. אני במשך שנים ניסיתי והצלחנו להגיע אל בתי בד בצד הפלסטיני, באזור שכם, באזור טול כרם. נפגשנו איתם, הבאנו אותם להדרכה בישראל. הם למדו איך אפשר לטפל בעקר. במשרד להגנת הסביבה יש תוכנית.

אבל זה לא מתבצע.

זה נתקע. יש בעיה של אמון. זה לא קל. האמון בין הצדדים, אנחנו יודעים את המצב הפוליטי, הוא מאוד קשה. הם למשל חושבים שאפשר לעשות מהעקר הזה הון. ניסינו שהם יביאו את העקר לטיפול בישראל או לאגירה בעמק חפר. הם חשבו שעושים מזה פה כסף. אפשר להגיע אליהם. אני יכול לעזור אם צריך, ולפתור את הבעיה. יש נכונות גם אצלם. הם גם סובלים מזה.

תודה רבה.

יש נתון אחד חשוב. המט"ש המשודרג שיצא לדרכו, החברה הכלכלית בעמק חפר בחרה במכרז חברת ניהול שתוציא עכשיו את זה למכרזים לתכנון מפורט.

אתם מדברים פה על שנים.

בחמש השנים הקרובות יהיה לנו קשה מאוד, כי הקטסטרופות ימשיכו.

צריך לפתור את הבעיה לחמש השנים הקרובות.

יש לנו יתרונות כצוות מדענים לתת, מה לעשות עם המים האלה שזורמים כדי שהנחל לא יהיה במצב הירוד שלו, האקולוגי.

חברים, ממש כמה שניות לסיכום. חבר הכנסת בן ראובן ואני אסכם.

תראו, אחרי הדיון הזה, אני רק חושב כמה הדיון הזה הוא חשוב וצריך להתקדם.

אני חושב שיש פה, כמו שמיכל אמרה, איזה מגדל בבל כזה שלא כל כך מסתדר והאחריות והסמכות פה היא מאוד בעייתית אם אני מבין נכון.

נקודה מאוד לי כואבת, אבל אני חושב שצריך לעשות מאמץ איכשהו לגשר, זה המרחק שבין המועצה, בין החברים היקרים כל כך בעמק חפר לבין המינהל האזרחי. יש פה איזה מרחק שחייבים איכשהו לטפל בלגשר. חוסר אמון לא טוב. מה שאני מציע פה, אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לפתור. אני גם מזמין את חבריי, אני מזמין את עצמי לסיור בשטח.

חברים, בנוסף לסיור שבעזרת השם נערוך בנחל, אני מציעה דבר כזה ויועילו מגישי ההצעה. קודם כול אנחנו כוועדה יכולים, אני בדקתי עם היועצת המשפטית, להטיל את האחריות על גורם אחד שיתכלל וירכז את הנושא וייתן לנו תשובות ויפעיל את כל מי שצריך אולי להקים צוות בדיקה, צוות עבודה מצומצם, לעשות ישיבה, לפתור את המחלוקות בין רשות הניקוז לבין המינהל האזרחי שלטענתכם לא מבצע את תפקידו כראוי.

אני לא חושב שזה נכון. אנחנו מבצעים את התפקיד.

אתה סבור כך. כל הגוורדיה הזאת שיושבת כאן טוענת ההיפך ממך. אז אני אומרת, בואו נקים צוות מצומצם, נעשה ישיבת מעקב לפני התום המושב הזה בעוד כחודש וחצי.

היושבת ראש, ההצפה שהייתה בבת חפר לפני חמש שנים, זה באשמתם נטו.

אני חייבת לסיים. מגישי ההצעה, מקובל עליכם ישיבת מעקב בעוד חודש וחצי לקראת סיום המושב?

אנחנו נעשה מפגש. ננסה לפתור את בעיות האמון והנחלים.

מצוין. חברים, אני מאוד מודה לכם.

תודה רבה, הדיון הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.