ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-11OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 693

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018), שעה 11:37

במסגרת ציון יום המודעות לבריאות על סדר היום: מערך הבריאות בעיר אילת ובמועצה אזורית אילות וערבה תיכונה.

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

נורית קורן

איציק שמולי

איתן ברושי

יעל גרמן

חיים ילין

מוריס דורפמן - ראש חטיבת רגולציה, משרד הבריאות

חמוטל בן דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת

אייל בלום - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה

פרופ' ליאוניד אידלמן - יושב ראש ההסתדרות הרפואית

אלעד גודינגר - ההסתדרות הרפואית בישראל

גיל מושקוביץ - סמנכ"ל מבצעים, מגן דוד אדום

משה וקנין - סגן מנהל מחוז דרום, מגן דוד אדום

דן אביבי - פרמדיק מד"א ויחידת חילוץ ערבה, מגן דוד אדום

ד"ר אלדר ברקוביץ - מנהל בית חולים יוספטל ומרחב אילת

ד"ר ויקטור פרחויקי - יושב ראש איגוד נפרולוגיה

עירית שחר רווה - מנהלת בריאות וגיל שלישי, מועצה אזורית הערבה התיכונה

אורית אביבי - המועצה האזורית הערבה התיכונה

ברק קורן - המועצה האזורית הערבה התיכונה

אורי אביב - עין יהב, מתנדבת ביחידת חילוץ ערבה

ד"ר מאיה גרברניק - רופאת קופה, לשכת הבריאות נפת אילת

ד"ר מתי זיו - מנהל מרפאה אזורית, מועצה אזורית חבל אילות

אילנה שובל - מרכזת בריאות, קיבוץ יטבתה, מועצה אזורית חבל אילות

עליזה עידית אושה - מנהלת מחלקת בריאות, מועצה אזורית חבל אילות

עדו הדרי - דובר וממונה על קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

ד"ר אהוד הר-שמש
שי וולף

–
–

רופא משפחה וקהילה, כללית שירותי בריאות
תושבת מושב פארן

סטניסלב אמצ'סלבסקי - תושב העיר אילת

בהירה ביטר - תושבת העיר אילת

יהודה ביטר - תושב העיר אילת

ענת דורון - תושבת העיר אילת

יואל הרשקוביץ - תושב העיר אילת

בוריס יאמפולסקי - תושב העיר אילת

אלכסיי קובלוב - תושב העיר אילת

יוליה קוטינסקי - תושבת העיר אילת

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

לוטם בכר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: האגודה לזכויות החולה)

שושי שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אלים באופן ישיר: האגודה לזכויות החולה, מאוחדת, עיריית אילת)

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

במסגרת ציון יום המודעות לבריאות על סדר היום: מערך הבריאות בעיר אילת ובמועצה אזורית אילות וערבה תיכונה.

חברים, צהרים טובים. היום ה-30 בינואר 2018, י"ד בשבט התשע"ח, השעה 11:37 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במסגרת ציון יום המודעות לבריאות בכנסת בחרנו בוועדה שלנו לדון באילת, במצב הבריאות באילת. למרות כל הידע שלי על אילת ואהבתי לעיר - העבודה בעבר באילת, אף פעם לא מרגישים שעובדים באילת רק עושים דברים נפלאים – וההיכרות הוותיקה שלי עם ראש העיר מאיר יצחק הלוי, אני שמח שדנים בעיר אילת. חזרתי לאילת אחרי כמה שנים שלא הייתי בה במסגרת העבודה בזכות חברתי יעל גרמן. יעל הציעה שניסע לאילת ונראה שם את מצב הבריאות. למרות הפיתוח המדהים של העיר אילת וההתפתחות האדירה של העיר, חזרנו – כל אחד לחוד, אני באוטובוס והוא בטיסה – וכל הדרך ראיתי כמה מערכת הבריאות זקוקה למדיניות חדשה בצורה מאוד מהותית.

אני חייב להגיד שהשיח הכי קשה שהיה לי היה עם הקשישים כמוני, אנשים בגיל שלי, שנתנו לי להרגיש שהם מוזנחים, שחסר להם ביטחון בריאותי מסודר, שלא מוצאים את השירותים בזמן ובאיכות הנדרשת וגם בתדירות הנדרשת, שזה יותר חשוב. למרות כל המאמצים, ואני לא בא לפגוע חס וחלילה באף גוף שעובד באילת, אנחנו מחפשים לחזק אותם ולשנות מהותית את המערכת, גם החוקתית וגם הארגונית לעיר אילת בתחום הזה.

אנחנו חושבים על חקיקה שנדרשת בתחום הבריאות באילת. אנחנו חושבים על גיוס היכולות של כל חברי הכנסת, גם אלה שלא נמצאים כאן, כדי להביא לאילת את המשאבים הנדרשים.

אני שמח שבאתם, אדוני ראש העיר, אני מודה, ראש העיר הוא חבר טוב. הכרתי את ראשי המועצות האזוריות בערבה ותמיד ייחלתי שהערבה תתפוצץ מאוכלוסייה למרות שלא תמיד ראשי הרשויות האזוריות רצו את זה אבל עכשיו יש לי אפילו קשר משפחתי כי האחיין שלי החליט להיות בבאר אורה. זה אזור ועיר שאפשר רק להתאהב בה.

אנחנו גם צריכים לעשות חשבון נפש ולדעתי גם הקופות צריכות לעשות חשבון נפש וגם המערכות השונות. אם לא יהיה חשבון נפש, זה יהיה מלאכותי מאוד. כל אחד מאתנו מנסה לעשות פעולה נקודתית ואילת זקוקה למערכת בריאות שונה בתהליך ומערכתית כוללת. אני מסתכל על מנהל בית החולים וברור שבית החולים שהכרתי לפני כמה שנים לעומת בית החולים היום, זה עולם אחר אבל זה עולם לא מספיק טוב. אני שומע את המעשים של הקופות ואני רואה חוסר תיאום בין הקופות. ביחד אפשר להתמודד אחרת עם העיר אילת ולתת תשובות טובות יותר לתושבים. לכן כאן חשבון הנפש, כאן הצורך בתיאום בין הקופות השונות.

אני רואה חוסר התחשבות בכך שאילת רחוקה במושגים הישראליים אבל היא ממש לא רחוקה במערכות שהיום קיימות בעולם כולו, בוודאי בישראל, וביכולות של ישראל. רפואה, הגדלת שירותים בבית החולים, יותר תיאום בין הקופות והבאת רופאים מומחים. כל הדברים האלה, זה עניין של עבודה שיטתית ואני שמח שראשי המועצות, ראשי הרשויות באזור ובעיר, גם הם יצטרכו לשתף פעולה כדי להתקדם.

זאת לא הפגישה האחרונה. יעל ואני אמרנו שנמשיך ונלווה את זה. יש לנו עוד שנתיים בקדנציה הנוכחית – יש כאלה שרוצים שנקצר אותה - ואני אמרתי שאני כאן עד הסוף של הקדנציה כך שבתקופה הזאת אני חושב שאפשר לעשות מספיק כדי לשפר.

ברוכים הבאים. תודה שבאתם. אני אתן ליעל לפתוח.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אני רוצה לומר לך שהדיון הזה הוא במסגרת יום בריאות שאנחנו היום עורכים בכנסת בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית בישראל והשדולה שלנו. אני חייבת לציין את חבריי לשדולה שהם חבר הכנסת חיליק בר, חבר הכנסת אילן גילאון, חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ואנכי.

שדולה בכנסת, יש את אלה הרשומים ויש כאלה שגם פעילים.

כל אלה שציינתי, הם באמת פעילים וידועים כפעילים. הם לא יכולים כרגע להגיע. שולי מועלם מתנצלת מפני שזה יום האזכרה לבעלה ולכן היא לא כאן, אבל בדרך כלל היא כאן וגם כל השאר.

לא בכדי פניתי אליך וביקשתי שניסע לאילת. ידעתי שאתה אדם שאם תראה, יהיה לך אכפת ואם יהיה לך אכפת, גם תעשה מעשה. אני יודעת את מגבלות הכוח נכון לעכשיו במקומי. אני באופוזיציה. יכול להיות לי אכפת, אני יכולה לדבר, אני יכולה להעלות הצעות לסדר, אבל לפעול באמת – אנחנו יודעים שניתן מהקואליציה ובמיוחד במעמדך כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מאוד מאוד שמחה שהרמת את הכפפה. כל הכבוד לך.

תודה.

התחלתי מזה שהיום יום הבריאות. אני חושבת שכאשר אנחנו דנים באילת, לא ניתן לדון בבעיות הבריאות באילת בנשימה אחת עם בעיות הבריאות בכלל הארץ. אילת יוצאת דופן. היא יוצאת דופן בגלל הריחוק. אני לא יודעת כמה מכם יודעים שבחוק הבריאות שלנו, שלדעתי הוא אחד מהחוקים המתקדמים ביותר בעולם, יש מחויבות למערכת הבריאות לתת את השירות בזמן המהיר ביותר ובמרחק הקצר ביותר, אבל אף אחד מעולם לא קבע לא את הזמן ולא את המרחק מפני שאז מדינת ישראל כנראה תצטרך לשלם מיליארדים. ובכל זאת יש דבר שהוא סביר ויש דבר שהוא לא סביר וכשאנחנו מסתכלים על אילת שנמצאת בקצה, אמנם יש לה בית חולים נהדר והמנהל יושב כאן, הוא גם מנהל המחוז של כללית ועושה דברים נפלאים, אבל עדיין – אני אף פעם לא זוכרת אם זה 60 או 80, נדמה לי 80 מיטות – עם 80 מיטות קשה מאוד להביא בנפח הפעילות הזו מומחים ורופאים מקצועיים לכל התחומים, אבל תושבי אילת זקוקים לכל התחומים. הם זקוקים ללב, הם זקוקים לריאה, הם זקוקים לנשים, הם זקוקים לרוקחים, הם זקוקים לילדים וילדים זה אחד התחומים שבאמת איננו. הם זקוקים לזה. זה שהם רחוקים וזה שהם לא מסה גדולה, זו לא אשמתם.

לכן אדוני היושב ראש, אני חושבת שאתה מאוד צודק שצריך לבחון את אילת בצורה שונה, אולי באמת תקנה, אולי החלטת ממשלה, אבל מי שצריך להגיע לאילת כדי לתת שירות רפואי לתושבים שלה, צריך לקבל איזשהו תמריץ שונה מזה שנמצא במרכז הארץ. ברור גם שצריך לאפשר לתושבי אילת שלא יכולים לקבל את המענה שלהם בעירם, להגיע למרכז הארץ, להם ולמלווים שלהם, בתנאים טובים.

ברוך הבא פרופסור אידלמן. אישיות בין-לאומית, לא רק ישראלית.

נכון.

התנאים שצריכים להינתן לתושבי אילת, למטופלים ולמלווים, צריכים להיות שונים בקריטריונים שלהם וכמובן במימון שלהם מאלו שנותנים בדרך כלל.

אלה הדברים העיקריים. אני חושבת שאתה ציינת בהחלט את הנושא של טלה-רפואה וידברו בוודאי על כך. מדובר לא רק באילת אלא מדובר גם בחבל אילות, מדובר בכל הישובים שמרוחקים מאילת ומרוחקים מסורוקה ובהם יש בעיה כפולה ומכופלת. אני רק רוצה להביא לידיעתך שבחבל אילות לתושבים, החל מהשבוע, אין תרופות. אין תרופות. פשוט סגרו את בית המרקחת, אין רוקח ואין תרופות. קרוב ל-4,000 ומשהו תושבים ואין להם אפילו אקמול, שלא לדבר על אנטיביוטיקה שצריך לה מרשם רופא. אלה דברים שלא מתקבלים על הדעת.

אני בטוחה שהדיון הזה הוא דיון ראשון וכי ניתן כאן התחייבויות.

של מי בית המרקחת שנסגר?

נמצא כאן הרופא שלהם.

של אילות. של שירותי בריאות כללית. נשמח להציג את העניין.

אני נתתי ממש בהיי-לייטס את הנקודות שבאמת מאבחנות ומייחדות את כל האזור של הערבה ושל אילת מכלל הארץ ולכן מחייבות גם התייחסות שונה שלנו כמחוקקים ושל הממשלה, בין השאר כמממנים.

בערבה הדרומית זה רק שבוע. בערבה התיכונה מעולם לא היה בית מרקחת.

חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה קודם כל להודות לראשי השדולה בכנסת שעושים באמת עבודה יוצאת דופן. יש לנו מערכת בריאות שיש הרבה במה להתגאות בה. לדעתי המסד העיקרי, כפי שאמרה חברת הכנסת גרמן, זה חוק בריאות ממלכתי אבל בואו נגיד את האמת, יש גם מגמות שקורות בשנים האחרונות שמקעקעות ומכרסמות בכל הדברים הנפלאים שקיימים בתוך החוק הזה. המערכת בבסיסה אמורה לתת שירות איכותי ושוויוני. אנחנו רואים פעם אחר פעם בשנים האחרונות את ההבדלים בין מרכז ופריפריה. כאשר מדברים על אזור כמו חבל אילות והעיר אילת, אפשר לחשוב רק על המכפלות של הדבר הזה ואז המצב הוא מצב לא טוב.

אדוני היושב ראש, אני לא הבנתי את זה עד שעברתי לעין גדי ועין גדי זה שעה מהדסה אבל פתאום אתה זקוק לרופא שניוני, לרופא מקצועי, ואתה יכול לדבר ללמפה. אין מה לעשות ואין עם מי לדבר. אתה תחכה עכשיו חודש וחצי עד שיבוא אולי איזה רופא לאזור, או שתיקח את הרכב ותתחיל לנסוע. כאשר מדובר באזור כל כך מרוחק, כמובן שהבעיה היא עוד כפולה ומכופלת. אני הייתי לאחרונה פעמיים בחבל אילות וסיירתי שם, ביקרתי, אני וגם חבר הכנסת מיקי לוי מובילים את השדולה למען אילת והערבה בכנסת, והאספקה והזמינות של שירותי הבריאות הציבוריים בכל חבל הארץ הזה, המצב לא טוב וטעון שיפור. השיפור הזה לא יקרה מעצמו. יש שני מרכיבים שצריך לשים אליהם לב. האחד, לגרום באיזושהי דרך – גם אתה ציינת את זה – לקופות החולים להתחיל לעבוד ולהתחיל לדבר האחת עם השנייה. כל המלחמות האלה שנעשות, אנחנו רואים את זה גם בהקשרים אחרים כאן בדיונים, לפעמים או יותר נכון לעתים קרובות באות על גב המבוטחים. אני חושב ששיתוף פעולה והסתכלות על האינטרס הציבורי מצד כל הקופות יכול היה להוביל לתוצאה אחרת.

זה לא מייתר כמובן את העניין השני שזה שבסוף אלה משאבים. אני בטוח שבבית החולים יוספטל עושים עבודה יוצאת דופן. אגב, פעם אחרונה שהייתי בבית החולים שלך, זה היה לפני עשר שנים עת דרכתי על שני קיפודי ים בו זמנית. עושים שם עבודה נהדרת אבל בסופו של דבר להטיל גם על בית החולים וגם על קופות החולים שפועלות במרחב הזה את האחריות לבד, מבלי לספק תמריצים, מבלי לספק משאבים ואת הכלים שהם יוכלו למשוך אנשי צוות לאזור שלהם, זה בעצם לתת להם להתמודד במלחמה שהיא כמעט חסרת סיכוי. עצם העובדה שהיום בחבל אילות אין בית מרקחת, בערבה התיכונה אני מבין שזה בכלל חלום רחוק, ובכל חבל הארץ הזה של הערבה והעיר אילת התופעה הזאת בה חסרים רופאים מקצועיים, זו תופעה שהתושבים למרבה הצער צריכים ללמוד לחיות אתה אבל אסור להשלים עם הדבר הזה. אני חושב שאנחנו כאן צריכים לתת מענה. צריך לזכור שיש כרגע תקציב מדינה על השולחן והתקציב הזה יגיע גם לבית הזה. אני חושב שבכל מה שנוגע לעיר אילת וגם לערבה, אנחנו הוכחנו כבר לא פעם בכנסת שהכנסת יודעת להתאגד כדי להגן על חבל ארץ זה. אני חושב שזה קרה בשדה דב ועכשיו זה צריך לקרות גם בעניין של שירותי הבריאות.

תודה. ראש העיר אילת, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה באמת להודות לך, לחברת הכנסת יעל גרמן ולכל הצוות על התמיכה הבלתי מסויגת בעיר אילת. אני רוצה להתמקד בשלושה נושאים ואני אעשה זאת טלגרפית.

דבר ראשון, נדבר על הערך האסטרטגי של בית החולים יוספטל למדינת ישראל. כדאי להתחיל שם. מדובר בבית חולים שהוכיח את חשיבותו גם במגה פיגוע שהיה במלון הילטון באוקטובר 2004 כאשר מדינת ישראל נזקקה לבית חולים סמוך משום הפגיעה הקשה. שנית, כשהיה האירוע של אותו אוטובוס עם 30 פלוס סוכני נסיעות שהגיעו מסנט פטרבורג ולצערנו הגדול מאוד זה היה אסון כבד מאוד כאשר שם היה ברור כמה בית החולים חשוב. אם נוסיף את כל המתקנים האסטרטגיים הנפיצים שיש באילת וסביבתה כמו קצ"א, נמל ימין, נמל יבשתי וכן הלאה וכן הלאה, ולא דיברתי על כל בסיסי צה"ל העוטפים את העיר אילת ולא דיברתי על כשלושה מיליון תיירים וכמובן אחרונים, הכי חשובים, אותם 65 אלף תושבי העיר אילת. זה כשלעצמו הבהרה לחשיבותו של בית החולים, של מערכת הבריאות בעיר אילת. אני חייב להגיד שב-2004 היה בכלל מי שפקפק בצורך לקיים בית חולים בעיר אילת. היו גם כאלה שלטעמי היו אנשים הזויים. אני חושב שצריך קודם כל להבין שלבית החולים יוספטל, מערכת הבריאות, יש ערך אסטרטגי חשוב מאין כמותו למדינת ישראל. זה הדבר הראשון.

הדבר השני הוא הצורך לתת מענים רפואיים לתושבי הסביבה, אם זאת המועצה באילות, אם זאת המועצה של ערבה תיכונה ואם זאת כמובן העיר אילת. תושב אילת לא יכול להיות תושב סוג ד' וסוג ה'. לא עולה על הדעת ששירותים – ולא משנה באיזה ווליום, באיזו רמה – התושב יצטרך לכתת רגליו במצב שהוא בלתי אפשרי כדי לקבל טיפול של חמש דקות. יש אנשים, גברתי חברת הכנסת ואדוני היושב ראש, שבשביל טיפול בעיניים שמשכו שלוש דקות נאלצים אנשים בני 80 להגיע לטוס לבית חולים. אני טסתי אתמול עם אישה כזאת. הם נאלצים לעלות על מטוס, להיגרר משום שבחלקם הם נכים, לקבל את הטיפול ולחזור בחזרה. הם שורפים יום שלם, הם והמלווים שלהם. זה מצב שלא קיים במדינות של העולם הרביעי והחמישי. לכן הפתרון הוא לראות איך מביאים כוח אדם מקצועי ואיכותי.

הדבר השלישי, ואמר כאן חבר הכנסת איציק שמולי וזאת ההזדמנות אדוני חבר הכנסת להודות לך. המחשבה שמישהו רוצה לסגור את שדה דב היום, שהוא משמש כתחנה מרכזי לאוכלוסייה החולה, זאת מחשבה של אנשים רעים. מלבד האמירה הקשה הזו, אין לי מה להגיד. אם מישהו חושב שהוא מנתק את העורק התחבורתי לאותם אנשים חולים, עזבו אנשים שזאת התחנה המרכזית שלהם, זאת פשוט מחשבה רעה.

הפתרונות שאנחנו הצענו אדוני היושב ראש הונחו על שולחן השר, הונחו על שולחן המנכ"ל ויש סיכום מה-27 בנובמבר 2017 והוא מאוד מאוד ברור. החרגתה של העיר אילת עקב אפיוניה המיוחדים. עושים זאת על ידי תקנה, כמו שזה נמצא במשרד החינוך, שם יש תקנה כזאת, ואפשר לעשות את זה בכל מיני קונסטרוקציות שאתם בקיאים בהם יותר טוב ממני.

אני חושב שצריך להחריג את אילת, לאפיין אותה באפיונים מיוחדים, לתת לה תקצוב ראוי, לאגם כוח. אין שום הצדקה ששלוש קופות שקיימות בעיר אילת תתפזרנה בגלל כל מיני סעיפים.

יש קופה שלא קיימת באילת?

יש ארבע קופות.

אני אומר שאין שום סיבה שלא נאגם כוח. יש כוונה להעמיד מסוק בינתיים עד אשר נמצא את הפתרונות הקרדיולוגיים בנושא הצנתורים ולתת מעטפת שירותים שתהיה אופטימלית ומקסימלית לתושבי העיר אילת. לא עולה על הדעת שהתושבים באילת יהיו תושבים סוג ד'. לכן הדרך שאני מציע אדוני היא באמת תקנה מיוחדת כאשר לתקנה הזו ייצקו תכנים וייצקו כסף כי בלי זה אי אפשר יהיה לעשות.

תודה. נמצא כאן נציג של משרד הבריאות? אמרו לי שיהיה כאן מוריס דורפמן.

כן.

בסדר. בהמשך תתייחס. בבקשה, פרופסור אידלמן.

תודה. כבוד היושב ראש, חברי הכנסת נכבדים שמשתתפים בדיונים במסגרת יום הבריאות, אני מאוד שמח שבין הוועדות היום יש כמה, אבל קודם כל הוועדה הזו, ועדת הבריאות כי בעיני זאת בריאות, זה שם אחר רשמי אבל בעיני זאת קודם כל ועדת הבריאות, שהחליטו לדון בנושאים שבדרך כלל לא מדברים עליהם.

בשנת 2004 מנכ"ל שירותי בריאות כללית הודיע שהוא סוגר את בית החולים יוספטל. אנחנו נלחמנו נגד זה. באחת הישיבות בהן השתתפתי אמר נציג בכיר של משרד הבריאות: מה לעשות, עוברים לאילת, לוקחים סיכונים. אמרתי שזה לא מקובל עלי, אז זה לא היה מקובל עלי וגם כיום. זה לא מקובל גם על רופאים שעובדים באילת ועובדים גם בקהילה וגם בבית החולים יוספטל. אין ספק שצריך כל הזמן לזכור שזה מצב מיוחד שם וצריך כל הזמן לזכור שלא קל להביא לתושבי אילת והסביבה את אותה זמינות של הרפואה כמו שקיימת במרכז הארץ.

לכן אני שמח מאוד ורוצה להודות ליושב ראש וגם לחברת הכנסת גרמן על שיזמו את הדיון הזה. אנחנו רואים שנוכחים כאן חברי כנסת שמה שמאפיין אותם זאת העובדה שהם חברתיים ודואגים לפריפריה. מבחינה זו אני משוכנע שעם הדגש ועם הקו של הכנסת אפשר לשפר מאוד מאוד את הרפואה באזור הזה החשוב למדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה פרופסור אידלמן. חבר הכנסת איתן ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי הרשויות, חבריי מהאזורים בערבה. אני רוצה לומר שאין פער יותר גדול בין הדיבורים על פיזור האוכלוסייה והתשובה לצורכי הבריאות של מי שמממש בעצמו את החזון, בוודאי של יישוב הנגב. על זה אפשר לומר שיש תג פרסה והפער הזה בין הפריפריה לבין אזורי המרכז והדרום הוא בלתי נסבל. הוא לא רק בדרום אלא יש לנו כאן מקומות נוספים ובסוגריים אני אומר, למרות קוצר הזמן, את הדוגמה המטורפת של פוריה שלא פותחים של מרכז כי הם לא גייסו 40 מיליון שקלים תרומות, כאילו אפשר לגייס תרומות, כאילו זה שניידר ואיכילוב.

תתמקד באילת.

אני רוצה לומר עוד משפט אדוני היושב ראש. גם אני ביקרתי בבית החולים באילת, גם אני ביקרתי יותר מפעם אחת ותרמתי ככל שיכולתי, ויספרו על זה אחרים, אבל אני רוצה לומר שהמערכת לא מבינה גם את המרחב הכפרי ואת הפיזור של הישובים. בנוסף לחשיבותה של העיר אילת, אי אפשר להתעלם מהפער שקיים אפילו בדרום בין ישובים במרחקים של עשרות קילומטרים למרכז רפואי.

בית חולים אילת רחוק מסורוקה מרחק של 240 קילומטרים ולכן הגיע הזמן שיממשו את הפתרון של מסוק. אבל כאשר מדברים על אוכלוסייה, ובאו אלי אנשים, כולל נשים וגברים, עם טענות קשות על הפער הזה בין היכולת לקבל שירותי בריאות ולא רק אחות עם פלסטר לבין המרכז, אפילו עם הקשיים, ויושב כאן מנהל בית החולים שאני מעריך אותו על המאמץ באילת.

הסגירה של בית המרקחת – ודיברתי על זה בימים האחרונים עם מנהל קופת חולים ציפי שדה ועם מנהל המחוז של הדרום – היא בלתי נסבלת והיא בגדר קלות דעת שמאפשרת להעניש את התושבים. נושא הבריאות הוא לא באחריות ראשי הרשויות. הצורך בבריאות מתקדמת במאה ה-21 הוא קודם כל המטלה של הממשלה גם אם שר הבריאות הוא עכשיו רק סגן שר הבריאות. לכן צריך להטיל את האחריות על הממשלה גם אם יש בדרך קופות חולים שהגיע הזמן לנתק את האחריות בין הקופה לבין השירותים לאזרחים. הם לא אחראיים על ההיסטוריה הזאת שהגיע הזמן להיגמל ממנה. אני רוצה לומר שהשירותים במרפאות בישובים הם לא ברמה הנדרשת. לעתים אפילו אין אחות.

אדוני היושב ראש, משפט לעניין בתי המרקחת. הולכת להיות גזרה על המרפאות בישובים הכפריים. גם אם אין היום רוקח בכל קיבוץ או בכל מושב, יסגרו שם את בתי המרקחת כי יש להם טענות על רמת היכולת לספק את התרופות בחדרי התרופות הקיימים ויש בהם גם אמצעי ביטחון. בזה צריך לדון בנפרד.

אמרתי למנהל קופת חולים ואמרתי לאחרים שיביאו מישהו, שיתגייסו למילואים, שייקחו מתנדבים. לא יכול להיות שבקלות כזאת תסגרו בית מרקחת שגם אליו צריך להגיע בנסיעה של עשרות קילומטרים למי שמקבל את השירותים במרפאה האזורית שעד לא מזמן היה רופא אחד על כמעט אלף תיקים. יש משהו פגום.

קודם כל, צריך לקבל את הדרישה לגבי העיר אילת. אין ספק בכך אבל מצד שני אדוני היושב ראש, ובזה אני מסיים, יש כאן גם את המועצות האזוריות – ערבה תיכונה שהיא במחוז באר שבע אבל היא נהנית מהשירותים גם של אילת ויש כאן את חבל אילות שהוא נשען על העיר – וכולם מקופחים ומוזנחים לעומת המרכז, בוודאי לעומת תל אביב.

אני פונה אליך, כמי שבא מבאר שבע, כמי שרגיש, איך אמרת? יש לך עוד שנתיים בכנסת ואני מברך אותך גם ליותר, בואו ניקח את זה כמשימה, בואו ניצור מציאות אחרת. זה לא יכול להיות שהפערים האלה יהיו גדולים ומצד שני ימשיכו לדבר על חזון בן גוריון, על ישוב הנגב, ויטילו עונשים על מי שמבצע את השליחות הזאת. לא מגיע להם שיהיו עליהם קנסות אלא מגיעות להם ברכות. תודה.

תודה חבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת חיים ילין. אני חייב להגיד לכם שזה לא מובן מאליו שיהיו כאן היום חמישה חברי כנסת. זה רק ביטוי להערכה ותשומת לב לאילת.

חוץ מיעל שגרה במרכז, כולנו חיים שם.

הרצליה היא פריפריה של תל אביב.

אני חושב שגם בתוך תל אביב צריך לנסוע שעה לבית החולים בגלל הפקקים.

אני אומר לכם, תעברו לבאר שבע.

אני חייב להודות שהבריאות באילת ובדרום נופלת בגלל שאין לממשלת ישראל, לא רק זאת, גם הקודמת וגם הקודמת לקודמת, אסטרטגיה ברורה לאן אנחנו הולכים בנגב. אם אנחנו מבינים שהמרכז צפוף ואין ברירה, כל מיליוני אזרחי מדינת ישראל הולכים לחיות בין באר שבע לבין אילת, אין מקום אחר. אני לא מכיר. אם אתם יודעים מקום אחר, בבקשה, תציעו. אני לא רוצה להתיישב בירדן ובטח לא בים, אבל אני חושב שבין באר שבע לבין אילת אנחנו נבנה את העתיד של מדינת ישראל. אם כבר אנחנו יודעים את זה וזאת האסטרטגיה, למה אנחנו לא מתחילים לבנות את התשתיות? זה מה שחסר לי. ברגע שיקבלו את ההחלטה הזאת לא 2020, 2020 זה כבר היום. לפני עשרים שנים עת דיברנו על 2020, אמרנו שיש עוד המון זמן, אבל אנחנו היום מדברים על 2040. בואו נדבר עכשיו ברמה האסטרטגית. אין ספק שכמו שאתמול היה לנו דיון על האוניברסיטה, היום יש לנו דיון על בית החולים, מחר יהיה דיון על נושא אחר שאני לא יודע מה הוא אבל זה היעדר אסטרטגיה מאוד ברורה לגבי התפקיד של העיר אילת ובאר שבע, במתחם הזה של הדרום.

אם אנחנו לא בונים היום עיר בין באר שבע לבין אילת, כאשר הדבר הראשון שבונים שם אלה מסילות רכבת, לא בונים עכשיו בניינים אלא קודם כל תשתיות בסיסיות, אז בכלל אין לנו כלום. אנחנו נהיה כאן בדיונים ולא יהיה כלום. אגב, כנראה לא נהיה מובטלים. נדבר, נדבר ונדבר. אתם יודעים, אנחנו חברי כנסת, משלמים לנו לפי מילה ויש לנו גם שעות נוספות על זה. בסוף צריך להכריח את הממשלה לקבל החלטה אסטרטגית לגבי העיר אילת כעיר מרכזית בטח בחלק האמצעי בין באר שבע לבין אילת ובאר שבע, אנחנו כבר רואים, זה כבר קורה. זאת אומרת, אפשר לעשות את זה אחרת. באר שבע היום כבר קולטת בונה, אוניברסיטה עם 30 אלף סטודנטים. אנחנו יכולים להעתיק את המודל הזה.

במספר הסטודנטים תוריד. פחות מ-30 אלף סטודנטים. לדעתי פחות מ-20 אלף. אני חבר הנהלה לפחות 30 שנים. כנראה לוקחים בחשבון גם את הסטודנטים שהיו פעם בבן גוריון. הלוואי שיגיעו ל-20 אלף סטודנטים.

אתה רציני? לא יכול להיות בספיר יש לנו 7,500 סטודנטים.

לא אמרתי את כל מה שאני יודע על אילת אבל אם יש שלוחה של האוניברסיטה, אני אשם. אם יש בית חולים במתכונת אחרת, אני אשם. אם יש מעונות באילת, אני אשם. לצערי דווקא אוניברסיטה יכולה להתפתח בזכות אילת אבל לא יודעים לנצל כי לא רואים כמו שאתה רואה את היכולת האסטרטגית.

בסוף הדברים הטובים לא יוצאים מתוך חקיקה אלא הם יוצאים מתוך החלטות ממשלה אסטרטגיות. כאשר הממשלה רוצה, אם היא רוצה סייבר בבאר שבע, אז יש סייבר. כשהיא רוצה שעוטף עזה יהיה חזק, היא יודעת לעשות תכנית ולבנות תכנית.

יש כאן צורך. אם כבר, תרשה לי לתקן אותך בדבר אחד כי אני כל כך אוהב את הניתוח שצריך גישה אסטרטגית אבל גישה אסטרטגית מבוססת רק על יכולת הממשלה, לא תפתח שום דבר. גישה אסטרטגית זה כאשר הממשלה משולבת עם היוזמה הפרטית.

זה ברור.

מי שהביא את הסייבר, הכרזה של ראש הממשלה על אילת, אבל מי שעשה את הסייבר ועושה אותו, זאת רק היוזמה הפרטית.

זה החיבור בין השלטון המקומי.

לצערי אחד התחומים, חוץ מתיירות באילת, כל שאר היוזמות הפרטיות הן מאוד חלשות. על זה צריך לחשוב ובזה צריך להשקיע.

היה לנו אתמול דיון בוועדת חינוך בדיוק על הנושא הזה ואני חושב שצריך להמשיך להיות במקום הזה. אני רוצה להיות מאוד תכליתי. אנחנו לקראת תקציב, לקראת אישור תקציב. המענקים לרופאים ולאחיות שצריכים לרדת לדרום, כבר מזמן המענקים האלה לא קיימים. צריך להחזיר את המענקים האלה. להביא משפחות לבית החולים באילת. כולל זה שאם צריך לפתוח יחידה קרדיולוגית נוספת, בסוף תגיד לי, המסוק לא עולה כסף? הטייס לא עולה כסף? בסוף זה עולה כסף, כאילו אנחנו מקבלים שירותים בחינם? לכן צריך להשקיע שם. יש לנו את ההזדמנות. אתה עם שר האוצר, אתה במקום הנכון ואני חושב שאתה יכול לבוא בתקציב הזה ולשים תקציב לעיר אילת לפיתוח בית החולים.

תודה. נציג משרד הבריאות.

תודה. ראש חטיבת רגולציה במשרד הבריאות. קודם כל, אני מסכים שזה דיון מאוד חשוב. ראש העיר הזכיר שלפני מספר שבועות מנכ"ל משרד הבריאות היה באילת ואכן יצא סיכום והחלטה שלנו להסתכל קצת אחרת על אילת בשני היבטים. האחד, נאמר כאן, נושא המשאבים. יש את המשאבים הכספיים שברור לנו שצריך להשקיע יותר, גם אנחנו וגם מן הסתם הקופות שנמצאות שם. אני אומר בהקשר הזה שהוזכרו כאן מענקים. המענקים שניתנים לרופאים, ההבנה שלנו שמה שצריך לאילת זה סדר גודל אחר מכפי שצריך לכל מקום אחר כי לגרום למישהו להעתיק את מגוריו לאילת עם משפחתו, צריך לתת מענה מיוחד. ישבנו עם הממונה על השכר ואנחנו מגבשים משהו בהיקפים חריגים כי אין ברירה, כדי לגרום לרופאים להעתיק את מקום מגוריהם לאילת. כל פתרונות הביניים הם הרבה פחות טובים. להטיס רופא זה לא כמו רופא שגר באילת.

לגבי בית החולים. אנחנו עכשיו בתהליך של הסכמי ייצוב מול קופת חולים כללית ויש שם פרק – זה עדיין לא הסתיים ולא נחתם – ספציפי עם סכום הכי גבוה שלמיטב ידיעתי אי פעם ניתן שמיועד לבית החולים יוספטל.

מה זה אומר?

הסכמי ייצוב הם הסכמים שנחתמים פעם בכמה שנים מול קופות החולים.

מה אומר הסכם ייצוב במקרה הזה? פיתוח? הגדלה?

לא. אנחנו נותנים תקציבים משמעותיים לקופה.

לצורך מה?

לפיתוח.

אני לא מבין את המושג ייצוב.

ליוספטל נותנים לפיתוח בית החולים.

תגיד מה לפיתוח ומה הגישה.

זה ניתן ישירות לבית החולים?

כן.

לא. מה פתאום?

במקרה הזה, כן.

אבל זה לקופות החולים.

יש שם מבחן תמיכה שהוא מיועד לבית החולים. זה כרגע לא נחתם ולכן אי אפשר לדבר.

זה למעשה לכסות על גירעונות.

אולי תגיד לנו לאיזה כיוון אתם הולכים בבית החולים.

זה עדיין לא נחתם מול כללית. אנחנו נותנים סכום שמיועד לפיתוח בית החולים. אנחנו לא אומרים להם מה לפתח ואיפה. אחד ההיבטים שם הוא מנחת. צריך לבנות מנחת. כנראה גם מנחת מיוחד בגלל מזג האוויר באילת, כך שיכול להיות שהוא צריך להיות מקורה. היבט אחד הוא משאבים כספיים ואמרתי גם מענקים. היבט אחר, הייתה ביקורת לפני - - -

אני מבין בפיתוח כמה מושגים בסיסיים. זה אומר שבית החולים ייתן יותר מיטות? יהיו לו יותר מיטות? זה אומר שלבית החולים יהיו יותר מחלקות?

זה אומר כל מיני דברים.

אם כולם אומרים שהרפואה תתחיל מהשמיים, זה נכון אבל אני לא רואה את זה.

אלה לא מיטות.

זה לא תפקידכם לדאוג לתחבורה. בעיה של מסוק, משרד התחבורה יעסוק בזה. משרד הבריאות צריך להביא פתרונות לנושא בריאות נטו. מספיק להתברבר בזה שאתם הולכים להכין מנחת. כמה אנשים ייהנו ממנחת זה? מאה בשנה? זו הבעיה של הבריאות בדרום?

אבל זאת הצלת נפשות.

אלה מאה אנשים אבל שכחת את המיליונים שעוברים שם. זה לא הצלת נפשות? 65 אלף תושבים, זה לא הצלת נפשות? שאלה ימותו. אלה שהם רק בקצה שירות הבריאות, אותם אנחנו באים להציל? חבר'ה, תעשו סדר עדיפות. אני מעדיף שתגיד שלא הגעתם למחשבה מסודרת אבל משרד הבריאות לא יכול להגיד שהוא דואג קודם כל לתחבורה באמצעות מסוק כזה או אחר. המסוק לא יפתור שום בעיה מהותית של אילת. תחשבו קודם כל על העיר אילת ואל תבזבזו משאבים שאין לכם על דברים שהם נראים יפה.

המנחת הוא חלק קטן מהסכום.

אז תגיד לי מה הסכום הגדול.

אני לא יכול להגיד את הסכום.

אל תגיד לי סכום. תגיד לי מה הכיוונים והמטרות אתם אתה רוצה להתמודד.

המיטות הן אירוע נפרד ואני לא רוצה להיכנס לנושא הזה כי הפיתוח לא נועד למיטות. סכום כסף שנועד לפיתוח בית החולים.

אתם נותנים כסף ללא ריח? לא צריך לשרת איזו מטרה?

מבחני התמיכה עובדים. אנחנו נותנים כסף לפיתוח בית החולים. הקופה מחליטה על סדרי עדיפויות של פיתוח בית החולים והתמיכה ניתנת כנגד - - -

אתה שמעת לפני כמה דקות את הצורך בתיאום בין הקופות.

אני אתייחס לזה.

זה אומר שאתה עכשיו אומר לקופת חולים שמחזיקה את בית החולים באילת שתקבע סדר עדיפות שלא מתחשב באוכלוסייה אותה היא אמורה לשרת.

אדוני, זה לא מה שאמרתי.

זה בדיוק מה שאני מבין. אני מבין שאתם נותנים כסף בלי לבקש ולדרוש. בלי להביא דרישות שיאפשרו להבין שבית החולים מתפתח כי בית החולים בצורה האופטימלית, כך נאמר לי מהדברים שעשיתי וגם אני עושה בדיקות בין לבין. היום בית החולים, רצו שיהיה בית חולים של כל הקופות מפני שהאגואיזם פר קופה הוא ענק. התחרות שנדרשת מהקופות עושה שאף אחד לא חושב על הקופה השנייה. זה לא מעניין אותי, אני מחפש את האינטרס של הפציינט, של האדם והוא המוקד והוא המטרה המרכזית ולא המנגנון של הקופות. אנחנו יודעים את זה, שלא יהיה לכם ספק. אנחנו עובדים עם כל הקופות. תבינו, אם משרד הבריאות לא יעשה את השילוב הנדרש כדי לפתח שירותי בריאות בעיר אילת, לא עשיתם כלום.

כדאי שתחשבו טוב ותביאו לוועדה, וזה מה שסיכמתי עם המנכ"ל, את התכנית, את הראייה האסטרטגית שלכם לגבי אילת בתחום הבריאות. כדאי שתעשו את זה.

ברשותך, אפשר לסיים?

בבקשה.

לפני כן, אני רוצה להוסיף עוד דבר לדבריו של היושב ראש. אנחנו שמענו שוב ושוב על הנחיצות בטלה-רפואה עם מדיסין מרחוק. אבל יש היום מכשול עיקרי והוא שלא ניתן לתגמל את הרופאים שנותנים גם מן הידע שלהם וגם מזמנם. כל עוד משרד הבריאות לא יאפשר תגמול של רופאים מהצד השני, והם מומחים, הם רופאים מקצועיים, אי אפשר יהיה לפתח את הטלה-מדיסין וזה ישירות מתייחס לכל הנושא הזה.

אמרתי, הנושא הראשון הוא משאבים וציינתי משאבים כספיים אבל זה חלק קטן. היבט נוסף הוא המשאבים הניהוליים. בביקורת שנערכה לפני שבועיים על ידי משרד הבריאות, ההערה המרכזית שעלתה כלפי קופת חולים כללית היא שיש חוסר תשומת לב ניהולית כלפי אילת של הקופה וזה עולה אצל שאר הקופות. זאת נקודה שנייה. אין ספק שמה שעושה כאן מנהל בית החולים הוא מדהים אבל בגדול - הוא לא יגיד את זה – הוא עושה הרבה מאוד תפקידים במקביל וזה לא בראש סדר העדיפויות של הקופה, העיר אילת.

מודל הפעלה, ואת זה ציינתם. הייתי כאן לפני חודש בדיון על חוק ודובר על כמה חשובה התחרות בין הקופות.

אבל לא תחרות קניבלית.

נכון. ההבנה היא שלגבי אילת, מודל של תחרות לא עובד ולכן אנחנו צריכים למצוא מודל של שיתוף פעולה. זה לא כזה טריביאלי כי צריך לעשות תהליך שכולל גם את הממונה על ההגבלים וצריך לעשות התאמות. יש דיון בעוד כמה שבועות עם כל הקופות ביחד.

אני שמח. זה טוב.

אנחנו יושבים אתן ביחד. כבר קבענו שאנחנו הולכים לדבר על פתרון כאשר יש כמה מודלים. מודל אחד הוא שזה בית חולים שכולם איכשהו חלק ממנו. מודל אחר הוא שזה יכול להיות איזשהו תאגיד משותף לכל הקופות שכולן קונות ממנו שירותים. יש כמה מודלים אפשריים. אנחנו עוד לא נמצאים במקום בו נוכל לומר מה המודל, אבל אנחנו כן בנקודה שאנחנו מבינים שהמודל התחרותי פחות מתאים למקום כאשר כל קופה מטיסה רופאים בנפרד לכמה שעות וזה בזבוז של המון משאבים. את זה אנחנו מבינים.

לגבי הטכנולוגיה. קופה יכולה לשלם לרופא מה שהיא רוצה על שירות שהוא נותן. היא יכולה להחליט שהיא משלמת לרופא. אני חושב שמה שמפריע לקופות זה שאין השתתפות עצמית. כרגע אנחנו לא מאפשרים השתתפות עצמית, תשלום של מבוטחים בגין השירות הזה. אני לא מתערב לכללית על מודל שיקבע לרופא כמה משלמים לו על זה שהוא נותן טלה-מדיסין. אם תשאלו את מנהל בית החולים, הוא יגיד שהבעיה שלו באילת היא לא היכולת לספק את השירות אלא היא כנראה בעיה להביא רופאים שישבו מהצד השני וידברו.

אין לי דרך לתגמל אותם.

אבל זו החלטה פנימית שלכם.

מאיזה תקציב? הם נמצאים בגירעון. אתה דורש מהם להביא מים מהסלע.

לא. הוא יכול להחליט לאיזה רופא הוא משלם אבל אין לו מניעה רגולטורית.

אתה מתחיל להיות מאוד מעניין אבל הזמן מתחיל להיות קצר.

אני סיימתי.

תודה. ראש המועצה ערבה תיכונה.

שלום. קודם כל תודה רבה לראשי השדולה. תודה רבה על הדיון הזה שהוא דיון חשוב. רוב מי שיושב כאן, אלה חבר'ה שיצאו ב-6:00 בבוקר מהערבה, מאילת, ולכן אני אהיה קצר כי אני חושב שכדאי לשמוע בעלי תפקידים ותושבים.

אני אשמח להגיע לתושבים.

נכון. אני אתייחס בקיצור ונשמע את התושבים. ערבה תיכונה, שעה וחצי מבאר שבע, שעה וחצי מאילת, והתשובה כל פעם כשפונים למשרד הבריאות או לקופת חולים כללית - אצלנו זה מונופול כללית כי יש רק כללית – היא שאתם רק 4,000 תושבים. התשובה של רק 4,000 תושבים היא תשובה לא הגיונית. לא יכול להיות שבחבל ארץ במדינת ישראל שהיא כל כך קטנה, באזור שלם יש כשל של שירותי בריאות.

אני רוצה לומר רק שני דברים ואחר כך יוסיפו התושבים. הדבר הראשון, רופאים מקצועיים. אין רופאים מקצועיים בערבה. זה אומר שכאשר צריך רופאים מקצועיים, אנשים מבוגרים, זקנים, ילדים – צריך לנסוע שעה וחצי לאילת או לבאר שבע.

גם באילת אין.

חידשתם לי. התשובה בקופת חולים היא תמיד שאין תקנים. צריך לשבת ולראות איך עושים תקנים. ערבה תיכונה, חבל אילת ואילות, משרד החינוך יודע לעשות את זה. זה קיים. מורה שבא ללמד באילת או בערבה מקבל 40 אחוזים יותר בשכר. יודעים לתמרץ ולעשות את זה ואותו דבר צריך לעשות בבריאות.

לגבי מגן דוד אדום. הסיפור של מגן דוד אדום הוא פשוט נורא ואיום מה שקורה בערבה. אין כונן של מד"א 24 שעות ביממה. חבר'ה, משעה 4:00 אחר הצהרים המדינה אומרת שהאחריות היא עליכם, אין פתרון של כונן אמבולנס וזה מטורף. כל פעם כשהולכים לאלי בין או למד"א, הם אומרים שאתם רק 4,000 תושבים, לא יהיה לכם כונן, תפתרו את הבעיות בעצמכם. בכביש הערבה שישה מיליון נוסעים לאילת לאורך הכביש, 4,000 תושבים, אף אחד לא רוצה לגור במקום שאין בו אמבולנס. מלבד אמבולנס רגיל, אמבולנס טיפול נמרץ לא קיים בכלל בערבה. מזל שיש לנו קצת צבא כך שיש לנו פתרון של הצבא אבל טיפול נמרץ, אין.

אלה שני הדברים שחשוב לטפל, האחד, מד"א, והשני, התקנים של קופת חולים.

תודה. יש לי שאלה. יש גידול באוכלוסייה בערבה?

האוכלוסייה גדלה כל הזמן.

גם בערבה התיכונה?

גם בערבה התיכונה היא גדלה.

מה הגידול שהיה בחמש השנים האחרונות?

היינו בסביבות 3,000, 3,200, והגענו ל-4,000.

יש שם מספר כפול של עובדים זרים.

בדיוק.

יש שם יותר תאילנדים מיהודים.

לא. אל תגזים. עוד אין.

זה לא נגד הרפואה. זה בעד לחזק את הרפואה.

אבל לא סופרים אותם.

הוא מכיר את העניין. הוא מאשר אותם.

לא. אני לא מאשר. חוץ מזה, אל תפתח את הסעיף הזה כי ההתנהגות הכי לא מכובדת כלפי העובדים הזרים, היא של החקלאים. אל תפתח את הנושא הזה.

לא בערבה.

אנחנו לא מקבלים את זה.

חברים, לצערי אני יודע על מה אני מדבר.

לא בערבה.

אני מעסיקה תאילנדים.

למה אתם לא מסכימים לנושא של הפנסיה של העובדים הזרים? אל תפתחו את זה. הוא פתח את הנושא. הוא האשים אותי ואני חייב להחזיר לו.

מנהל בית החולים.

אני מברך מאוד על הדיון ומתחבר להרבה מאוד דברים שנאמרו כאן ולא אחזור עליהם. אני לא יכול שלא לומר שאילת וחבל אילות וכל האזור שלנו, גם ערבה תיכונה, הוא למעשה אזור הספר היחיד האמיתי במדינת ישראל, בטח מבחינה רפואית. המרחק שצוין כאן של 240 קילומטרים למרכז הרפואי הקרוב אלינו, השלישוני, הטוב והגדול למזלנו, שזה סורוקה בבאר שבע, הוא קריטי ויוצר לנו הרבה מאוד קשיים. המרחק הזה והיותנו מבודדים יוצר לנו הרבה מאוד קשיים גם בתפעול היומי וגם בפינוי הדחוף. הפינוי הדחוף הוא לא פחות חשוב מהשוטף. אנחנו צריכים להתייחס גם וגם.

אתה יכול להגיד לי מספרים? כמה אנשים הטסתם בצורה בהולה לסורוקה?

אני יכול לומר לך שיש לנו כ-750 פינויים בשנה.

פינוי באוויר?

לא. יש לי בין שניים לארבעה פינויים, רובם באמבולנס, באט"נים. מד"א מקיים אצלנו כוננות מיוחדת לעניין הזה בהסכם מיוחד שנוצר לפני כמה שנים והוא מבורך וטוב. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם מד"א בבית החולים. רוב הפינויים נעשים בדרך קרקעית מכיוון שלפנות היום קרקעית חולה עם התקף לב שצריך להגיע תוך שעתיים-שעתיים ורבע לבית חולים סורוקה, לוקח מעשית יותר מהר לשים אותו עלן אמבולנס ולרוץ עם פרמדיק ורופא מאשר לחכות למסוק שיגיע מבאר שבע אלינו, יתדלק, יעמיס, יבוא, ילך, מה שלוקח שעתיים וחצי ויותר. מזג האוויר, כשיש קצת גשם וקצת רוח וקצת ערפל, נעצרים.

לא צריך להשקיע כל כך הרבה במסוק.

לא מסכים עם זה.

המסוק יהיה ת"פ שלו. הוא יזניק אותו.

אפשר לפנות לגופים המסחריים שעושים הרבה כסף על הגב של אילת כמו חברות הביטוח. כדאי שהן ישקיעו.

אני לא נכנס למי משקיע. אני יודע שהצורך שלנו הרפואי קיים. תפקידי הוא לא לסרוג מימון. תפקידי הוא להגיד שיש צורך ואני אומר שיש צורך.

אל תעשו לעצמכם ראש קטן. אתה לא ראש קטן. אתה ראש גדול. ראינו מה עשית בבית החולים שלך.

עשיתי את מה שקל לעשות. את מה שקשה לעשות, עוד לא עשיתי ועל זה אני רוצה לדבר היום. קודם כל, בית החולים הוא של כל הקופות. נאמר כאן שאנחנו מוטים לכללית ואני מוחה על כך. בית החולים יוספטל – ואמנם יש לי שני כובעים ולפעמים אני מתבלבל כי אני צריך לזכור באיזה כובע אני צריך לתת את התשובה – מאוד ברור שיש לי שני כובעים והם שונים והאינטרסים ביניהם הם מנוגדים. אני מנהל את בית החולים יוספטל שהוא בית חולים ציבורי, ששעריו פתוחים לחברי כלל הקופות, לצה"ל, לתיירים, לאורחים, לזרים, למהגרים, לפליטים, למי שאתם רוצים. זה בית חולים ציבורי ומערכת השיקולים וההחלטות בו היא כמו כל בית חולים ציבורי אחר במדינת ישראל ולא חשוב מה הבעלות שלו.

בכובע השני שלי אני מנהל את מה שנקרא מחוז אילת הקטן ויש לי משימה להביא שירותי בריאות לתושבי אילת וחבל אילות בכובע השני שלי ואלה שני כובעים נפרדים. בית החולים, אל תתייחסו אליו כבית חולים שהוא מוטה. אני מבקש.

לא אוסיף לגבי החשיבות האסטרטגית כי זה כבר נאמר כאן.

רק שתדע, למרות האמירה שלך המבוססת על הידע שלך ועל השייכות שלך, יש שיקול, נכנס שיקול חדש לגבי המשך ההפעלה של בית החולים באילת לא כבית חולים של קופה אחת.

בעלות?

כן. כולל בעלות. כדאי שתחשבו על זה ולפחות תשימו את זה כאן עד שזה יגיע להתמודדות.

טוב. אני חייב להתייחס בראש ובראשונה לנושא של כוח אדם רפואי כי זה הנושא הכי קשה. קיבלתי כאן לא מעט מחמאות על הפיתוח של בית החולים, זה נחמד כי זה החלק הקל כמו שאמרתי. אגב, הרוב מבוסס גם על תקציבים פנימיים של הכללית וגם תרומות. הצלחתי להביא כארבעה וחצי מיליון שקלים – בלי הרבה מאמץ, אני חייב לומר – לרכש של ציוד ובינוי של בית החולים, למה שאנחנו צריכים מתרומות. זה החלק הקל למרות שגם זה לא פשוט אבל זה הרבה יותר קל ממה שאני הולך להגיד עכשיו.

החלק הקשה שאנחנו לא מצליחים לעבור את המשוכה הוא החלק של גיוס כוח אדם רפואי והחסרים שלנו הם גדולים מאוד, רפואי ופרה-רפואי. אני מתכוון לרופאים, רוקחים, סיעוד, מקצועות הרפואה כמו פיזיותרפיה, מעבדה, עו"ס וריפוי בעיסוק. אני חייב לומר שהרופאים ועובדי מערכת הבריאות באילת ובחבל אילות הם אנשים שהם מחויבים למערכת ולתפקיד שלהם 24/7 להבדיל ממקומות אחרים בארץ שם אנשים מסיימים במרכז הארץ את עבודתם במערכת הציבורית ובשעה כזאת או אחרת מדלגים למערכת הפרטית וממשיכים לעשות לביתם. אצלנו האפשרות הזאת לא קיימת. רובם המכריע של האנשים עובדים כל הזמן במערכת, מחויבים למערכת וכל יציאה, כל תזוזה שלהם מאזור עבודתם ומגוריהם מחויבת בהבאת תגבור מהצפון. זאת אומרת שהם היכן שהוא גם "אסירים" למקום ולתפקיד שלהם. את זה צריך לקחת בחשבון כשאנחנו רוצים לגייס כוח אדם ולתחזק ולשמר כוח אדם כי לא כל אחד מוכן לדבר הזה.

מבחינת הפערים שלנו. הפערים שלנו הם לא גדולים במספרים כי כל הסיפור הוא מאוד מאוד קטן אבל זה קריטי. כשאני אומר שחסרים לי שני מומחים ברפואת נשים בעיר על מנת לתת את השירות בבית החולים ובקהילה, זה אומר שאלה שניים מתוך חמישה, זה אומר 40 אחוזים. תארו לכם ש-40 אחוזים מרופאי שיבא לא נמצאים. איך הם יכולים לתת שירות כך?

לאור ההערה של נציג משרד הבריאות חבר שלנו מוריס דורפמן שאמר שאתם לא עושים מספיק מאמצים מינהליים כדי לחזק את כוח האדם. מה התפקיד של הקופה בעניין הזה?

הם מתייחסים לכך שאין לנו שדרה ניהולית קלאסית כמו במחוזות אחרים. הייתה ביקורת של משרד הבריאות אצלנו לפני שבועיים ואחת ההערות של המבקרים בצד הרפואי הייתה שאני מנהל גם את המחוז וגם את בית החולים והם מאוד התפלאו לראות שאין לי סגן רפואי או אין לי מנהל רפואי כמו שמקובל במקומות אחרים. זאת אומרת, אין לי איזושהי שדרת ניהול. המטה שלי מאוד מאוד צר ומצומצם וזה בגלל אופי המקום וכך זה נוסד. אנחנו העלינו את זה, מעלים את זה וזה נושא שנמצא בדיון. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא בתוך הכללית לדון בזה ולא תפקידו של משרד הבריאות להכתיב איך תראה השדרה הניהולית בכללית.

מה? מה אתה אומר?

אני לא חושב שזה תפקיד משרד הבריאות.

רואים אותך רק כקופאי. משרד הבריאות הוא קופאי. אתה טועה בתפיסת העולם שלך אדוני מנהל בית החולים היקר. למשרד הבריאות יש זכות להסתכל על כל שרשרת השירותים בתוך הקופות. הוא מתקצב אותן בסכומים אדירים.

שיגדיר. עד היום הוא לא הגדיר שדרה ניהולית.

אני לא יודע. אני לא כזה חד ואומר דברים. אני למדתי את המערכת – אני מודה בבורות שלי – רק בשנתיים האחרונות אבל זאת תפיסת עולם מוטעית מה שאמרת כרגע.

קיבלתי.

הקשר התחבורתי היום יומי שלנו הוא בעייתי מאוד מכיוון שאנחנו נשענים היום, מסתמכים מזה שנים רבות על שני דברים, על כך ששירותים שאנחנו לא מסוגלים לספק באילת, אנחנו מה שנקרא "ברוחב יד" מאפשרים לאנשים טיסות למרכז ובמקרים מסוימים גם למלווים שלהם. מצד שני אנחנו מביאים רופאים, מייבאים רופאים על בסיס יומי ויום יומי. אני מארח ביום בין עשרה ל-15 אנשי מקצוע, רק לכללית ולבית החולים. אני מניח שגם הקופות האחרות, כל אחת מוסיפה את חלקה.

הרופאים הם בתשלום.

ודאי.

אנחנו משלמים תוספת עבור הרופאים האלה שמגיעים לאילת.

לא.

150 שקלים.

לא. אתה מדבר עכשיו על רופא במושלם. אני לא מדבר על אלה. רופאים שבאים למושלם, זה משהו אחד.

אין לנו רופאים ובלית ברירה אנחנו משלמים.

אנחנו מביאים יום יום רופאים כמו קרדיולוג, רדיולוגים מסורוקה, פלסטיקה. יש לי רשימה של עשרות רופאים שמגיעים אלי.

כן, ואנחנו משלמים.

לא. אתם לא משלמים עבור אלה. אלה נמצאים בתוך השירות. אדוני, אתה לא מכיר את הפרטים. יש רופאי מושלם.

אני יודע שאני משלם.

אתה הולך לרופא במושלם, אתה משלם.

אין לי ברירה כי אין לי רופא. אתה לא מביא רופא.

אני מביא שני רופאי עור מדי שבוע.

רופא עור, שלושה חודשים אני מחכה לו.

היום אין תורים של שלושה חודשים.

שלושה חודשים. אתמול הייתי.

לפני שנה רופא העיר היחיד שהיה באילת עבד יום וחצי באילת, הגיע מירושלים, קופה אחרת הציעה לו פי שתיים שכר, לא יכולתי לעמוד בזה כי זה בניגוד לכללי הרגולציה ואני לא יכול לשלם מה שאסור לי לשלם לפי הממונה על השכר, ולכן נאלצתי להיפרד ממנו מהיום למחר. אילת נשארה בלי רופא עור במשך למעלה מחצי שנה. הצלחתי אני לגייס רופאת עור אחת ליום בעקבות זה שהיא אהבה את הרעיון והיא סיפרה לחברה שלה שעכשיו היא באה אלינו לעוד יומיים. היום יש לי שלושה ימים בשבוע רופא עור, פי שתיים ממה שהיה לפני המשבר. אנחנו מצמצמים תורים.

אני מצטער, לך נוכל להיכנס לזה.

זה ללא תשלום. זה בתוך סל הבריאות וזה עובד באילת נהדר היום אבל זאת רק דוגמה אך אנחנו משפרים. מחר לא יהיו לי טיסות, מחר לא יהיה לי שדה דב, שדה רמון מתרחק, זמן הנסיעה לאילת ומאילת יהפוך להיות כשלוש וחצי שעות וארבע שעות לכיוון, אף רופא לא ירצה לבוא לתת לנו שירות וזה הולך להיות המשבר הבא שאנחנו לא רואים אותו אבל הוא יהיה בעוד שנה.

איגום משאבים. אני חושב שאיגום משאבים של כלל נותני השירות הוא בהחלט חיוני אבל הוא מצריך שינוי מאוד מאוד מהותי במבנה התחרותי היום. אני שמח שמשרד הבריאות לקח את זה על עצמו ואנחנו הולכים לקראת פתרון.

לסיכום, בשביל להביא רופאים, אנשי מקצועות רפואה ורוקחים, אנחנו צריכים שהרגולטור – קרי, הממונה על השכר, הסכמי השכר הקיבוציים – יאפשר לנו סקלת תגמול מיוחדת לאילת לכל אורך הזמן ולא רק איזשהו מענק חד פעמי כזה או אחר. הדבר השני, שיוקצו לנו משאבים על ידי מדינת ישראל כדי לשלם את הסכומים האלה.

ברמה תקציבית בית החולים הוא גירעוני?

בית החולים הוא גירעוני.

באחוזים גבוהים?

אני לא יודע להגיד לך באחוזים. בית החולים גדל כל שנה במשהו כמו בין מיליון לשני מיליון שקלים בגירעון שלו והוא נגרר לאחרונה כי אין לנו ברירה, מכיוון שעלות הייצור של השירותים אצלנו היא מאוד מאוד יקרה. אלה טיסות, הלנות וכולי.

כמנהל מחוז או אזור?

סכום דומה.

גם יש גירעון.

יש גירעון מובנה. ייצור השירותים אצלנו הוא הרבה יותר יקר מאשר במרכז ואנחנו מתוקצבים כמו כולם.

נכון. זו הבעיה. נתמודד עם זה.

ברשותכם, אני קופץ קודם כל לתושבים של אילת והאזור. אתה תושב האזור?

אני רופא.

אתה תושב האזור?

בוודאי. תושב האזור. גר ביטבתה.

מה זה בוודאי? עובדה שלא מוצאים הרבה כמוך.

זה נכון.

זה נכון. הוא אחד הנדירים.

אני רופא משפחה. אני מנהל מרפאה אזורית חבל אילות ולמעשה מאילת זו פריפריה. אנחנו הפריפריה של הפריפריה ואנחנו רק מפנים לאילת כמקום הקרוב ביותר. יש לי תפקיד כיושב ראש החוג לרפואת ספר במסגרת ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי המשפחה. למעשה נראה לי שעל הפריפריאליות של אילת, אני כבר לא צריך להרחיב. מגוון השירותים מאוד מצומצם. אני רק יכול להגיד כמה דברים מאוד מאוד משמעותיים שקורים אצלנו והם היום יום שלנו.

הדבר הראשון הוא הרפואה היועצת. אני חושב שלא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מדברי דוקטור אלדר ברקוביץ לפני שאני מדבר כי למעשה בשבע השנים שאני רופא בחבל אילות, אנחנו רואים את זה כמאבק יום יומי גם של קודמו של דוקטור ברקוביץ וגם שלו להביא רופאים יועצים לאילת. בישראל 2018 וגם בכלל בעולם המערבי, לה-רפואה הוא תחום שהולך וצובר יותר ויותר תאוצה. הטכנולוגיה היא כבר מזמן שם. זה קיים כיוזמות מקומיות בהרבה מקומות בארץ של הקופות והמומחים שמתעסקים עם התחום אומרים שזה תלוי בתחום הייעוץ אבל לפחות 70 אחוזים ממפגשי רופא יועץ-מטופל יכולים להתנהל בטלה-רפואה. אם אנחנו מדברים על קושי אדיר ועול כספי להביא רופאים יועצים לאזורים מרוחקים, אני לא יכול לחשוב על טלה-רפואה בתור כלי טוב יותר לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה. לצערי פרופסור אידלמן הלך מכאן אבל אני חושב שאם אפשר להקים תשתית שבה הרופאים הנפלאים בבית חולים מפואר כמו בלינסון ייתנו חסות עלינו, ואני לא אכנס כאן לפרטי השיטות השונות לטלה-רפואה, זה יכול להיות רופא עם רופא, רופא עם מטופל, שילוב ביחד. יש הרבה מאוד אמצעים לטלה-רפואה. כולם קיימים. הטכנולוגיה כבר כאן. במידה וזה יקרה, אנחנו מצמצמים משמעותית את הצורך במשאבים האדירים של גיוס רופאים. צריך להתארגן לזה ברמה הארגונית. זאת אומרת, שהארגון ייקח על עצמו לתעד רשומה רפואית כמו שצריך. כאשר רופא בבלינסון יושב ורואה מטופל שלי בחבל אילות, צריך לתגמל אותו כמו שצריך. צריך לאפשר את התשתית הזאת וזה דבר ארגוני שלחלוטין ניתן לבצע אבל צריך שמישהו ירים את הכפפה.

אני כרופא בפריפריה, על בסיס יום יומי, לפחות חמש-שש פעמים מרים טלפון ביום לרופאים יועצים ואומר להם, שלום, אני מתי זיו, רופא משפחה מהערבה והרופאים במרכז הארץ, אני חייב להגיד, מאוד נחמדים. הם מבינים שגם אני וגם מטופלים שלי מאוד מאוד רחוקים משירות רפואי והם עוזרים לי אלא שהם עוזרים לי על הדרך, הם עוזרים לי בצורה לא רשמית, הדברים לא מתועדים. אני מקבל עזרה אבל כך אני לא צריך לשלוח את המטופלים שלי צפונה אבל לא כך צריכים להיעשות הדברים. הדברים יכולים היום והם נעשים במוקדים קטנים בצורה הרבה יותר טובה.

אני תוהה איך הוועדה כאן יכולה לעזור, אם זה בקביעה של מרחק מקסימלי שמטופל צריך לנסוע בשביל שירות רפואי, כך שזה יהיה רחוק מדי לנסוע לבלינסון על דברים מסוימים או לקבוע שטרם-רפואה הוא סטנדרט רפואי בישראל 2018 באזורי ספר.

אני קיבלתי שיעור פרטי מראש המועצה שלך אבל המושג טלה-רפואה הוא מושג שאני מכיר כי בעברי עזרתי בצפון. זה לא החזיק מעמד לצערי. כשהיום אתה מביא את זה למערכת של הכללית, שהיא בעצם הבוסית שלך, יש כאן התייחסות?

זה התחיל לפני מספר שנים עת הגיע אלי מנכ"ל הכללית לשעבר אלי דפס ומיד אחרי שהצגנו את הנושא הוקמה ועדה בראשות דוקטור ערן רוטמן. למדתי על בשרי שהרבה פעמים להקים ועדה זאת דרך לקבור דברים. שום דבר לא קרה.

אני לא מסכים אתך. אני הקמתי ועדה.

אני אשמח מאוד אם תקים שוב ועדה בתחום הזה והוועדה הזאת תצלח.

למה ועדה? למה לא תכנית עבודה?

אני אשמח מאוד לשתף פעולה עם כל מי שמוכן. כמו שאמרתי, נדרשת פעולה ארגונית.

יש קופת חולים,. מנכ"ל בית החולים והאזור, אתם הצגתם את זה להנהלת הקופה? האזור הזה, 80 אחוזים הוא של הכללית.

60 אחוזים.

אנחנו מדברים על הערבה הדרומית. אנחנו שם הרוב. הנושא של טלה-רפואה הוא נושא שמוכר היטב. לי באופן אישי הוא מוכר מ-1997.

לא חשבתם להתחיל ליישם את זה?

אנחנו מיישמים את זה. זה מיושם היום באילת בכמה תחומים. יש לנו טלה רדיולוגיה שוטפת בין בית החולים לבין סורוקה. יש לנו טלה פסיכיאטריה בין המרכז לבריאות הנפש שמשרת את כל חברי ארבעת הקופות. זו דוגמה מצוינת לאיגום משאבים שאנחנו יזמנו בשני תחומים באילת. בנושא פסיכיאטריה של הילד, אנחנו עובדים מול בית חולים גהה ויש ייעוצים נהדרים. יש איש מקצוע ומטופל אצלנו ויועץ פסיכיאטר בצד השני.

למה לא בערבה?

בערבה התיכונה יש ניצנים של העניין הזה, של טלה דרמטולוגיה. אנחנו מאוד מודעים לעניין הזה. אני באופן אישי כתבתי את המאמר הראשון בעולם על טלה-רפואה בין מרכז-קהילה בכרמיאל ובין מרכז-יועץ בחיפה ב-1997, בטלה-מדיסין.

בשנות ה-80 וה-90 הייתה בעיה טכנולוגית.

אני רוצה להבין מה שקורה. עכשיו יש החלטה בכללית לפתח את הטלה-רפואה בדרום?

לא מכיר את זה.

אתה מסביר לי שמצאתם פתרונות חלקיים כאלה ואחרים. יש איזו שיטתיות להעביר את הערה הדרומית ואת הערבה התיכונה כולל אילת לטלה-רפואה?

הנושא כרגע נמצא בבדיקה אצלנו. הייתה לנו ישיבה משותפת עם אנשי החבל, עם ראש המועצה ועם מתי זיו לפני כשבוע על הנושא הזה.

אצל המנכ"ל של הכללית יש דיון על זה?

אני העליתי את זה אתמול בישיבה שלי עם המנכ"ל.

מה התגובה שלו?

התגובה שלו היא חיובית.

זה כולל תכנית עבודה?

אין עדיין תכנית עבודה. אנחנו עכשיו מכינים תכנית עבודה. הבעיה עם תכנית עבודה, וזה נאמר כאן, יש בעיה בתגמול רופאים.

לא. אל תביא לי את זה. מה שאמרנו, אמרנו. תאמין לי שיש לי זיכרון מצוין.

אנחנו כרגע בוחנים את המודלים.

אתם בוחנים בצורה רצינית את הנושא.

אנחנו בוחנים כרגע את המודלים לטלה-רפואה. זה בהחלט פתרון. זה בהחלט מודליטי שיודע לתת פתרון חלקי.

לדעתך תוך כמה זמן אתם תסיימו את התכנית הזאת?

אני לא אוהב להתחייב על דברים שאני לא יודע בוודאות אבל לדעתי זה ייקח חודשיים-שלושה.

אני רק מבקש לומר אנחנו נשמח מאוד להיות מרפאת פיילוט בעניין. יש לנו מוטיבציה גבוהה מאוד לעזור למטופלים שלנו ולשרת אותם במסגרת החבל וזה אך טבעי שבאזור כה מרוחק אנחנו נתחיל את התהליך כמרפאת קצה שתשתמש בשירותים האלה.

דבר שני שהוא הרבה יותר דחוף מכך זה עניין בית המרקחת.

איך אפשר לסגור בית מרקחת מהיום להיום?

אני אתן את הרקע. לאורך השנים באזורי ספר ובהתיישבות העובדת השירות הרוקחי המרוחק ניתן לרוב על ידי חדר תרופות כפרי שמנוהל על ידי אחיות. מתי שהוא משרד הבריאות החליט בלחץ הרוקחים, שבעיני הוא מוצדק, שמי שינפק תרופות במדינת ישראל, זה רק רוקח ולא אחות. לכן יש החלטה של משרד הבריאות לסגור את חדרי התרופות הכפריים המנוהלים על ידי אחות. אלא שיד אחת לא של משרד הבריאות דואגת לסגור את המקומות האלה, כמובן באזורי ספר שנפגעים מאוד, ומהצד השני לא דואגת לשירות רוקחי סביר. אצלנו הרוקח סיים את עבודתו לפני מספר חודשים ומאז המעסיק שלי לצערי – אני מבין כך – לא מצליח לגייס רוקח. אלא שבאותה הזדמנות גם נסגר חדר תרופות כפרי. זה קרה רשמית לפני שבועיים. אני חושב שבלי דוגמאות, יהיה קשה לתפוס את זה.

אנחנו נמצאים ביטבתה במרכז חבל אילות וזה בין 45 ל-50 קילומטרים לבית המרקחת הקרוב באילת. אני לא נותן שירות רק ביטבתה אלא גם למטופלים שמגיעים אלי מעובדה, משפחות של אנשי הקבע, או כאלה שנמצאים בין 40 ל-45 קילומטרים ממני. אתמול ילד בן שנה וחצי עם חום גבוה ודלקת ריאות היה צריך לנסוע אלי 45 קילומטרים מעובדה, להיבדק על ידי אחות ורופא, לקבל מרשם לאנטיביוטיקה ולנסוע עוד כ-45 קילומטרים לאילת. אם עושים את החישוב של מהבית ובחזרה, האישה הייתה צריכה לנסוע עם ילד בן שנה וחצי עם חום 180 קילומטרים. 45 קילומטרים אלי, 45 קילומטרים לאילת ואת כל הדרך בחזרה בשביל אקמול ואנטיביוטיקה עם ילד בן שנה וחצי חולה. והדוגמאות הן רבות והן יום יומיות והן קורות כמובן גם עם קשישים.

אני חושב שהמצב הזה הוא מצב שלא צריך לטפל בו מחר ולא מחרתיים אלא אתמול. התופעה קיימת כבר שבועיים ואני לא יודע איך לזעוק זעקה גדולה יותר כדי שהעניין יהיה מטופל מיידית. אני בטוח שיש דרכים יצירתיות, אם זה לחייב רוקחים להגיע לשבוע-שבועיים.

לא באתם לכאן למונולוג. אני רוצה לפתור בעיות כי אחרת לא ארגיש טוב.

ודאי. אני אשמח.

יש לי בקשה. נציג משרד הבריאות, שיחזור אלי עד מחר – מחר זה יום רביעי – עם תשובה מה קורה בסגירת בתי המרקחת בערבה התיכונה וחבל אילות.

גם מהכללית, כאחראית על בתי המרקחת שהיא שלכם. אתם הפעלתם אותם. זה שאתם לא מוצאים, זה מוזר לי אבל לא חשוב. לא כרגע. אני גם רוצה לדעת עד מחר מה קורה בנושא הזה של בית המרקחת שנסגר ומה הפתרון המיידי הנדרש.

הפתרון המיידי ניתן אתמול. הסמנכ"לית שלנו, ציפי שדה, סמנכ"לית קהילה, הוציאה מכתב למנכ"ל המשרד על כך שאנחנו מפעילים מחדש תקן כפרי באופן זמני עד לאיתור רוקח אחראי שיוכל לפתוח מחדש את בית המרקחת.

לדעתכם זה פתרון טוב?

אני חושב שלא במקרה משרד הבריאות סגר את התקן הכפרי.

אני אף פעם לא אוהב שסוגרים משהו לפני שפותחים משהו. משרד הבריאות ייתן לי תשובה ואם לא, אני אשיג אותה לבד. אני סומך על מוריס שימצא לנו את התשובה. הפתרון שמוצע כרגע, שמוסבר כרגע - - -

ברגע שהוא יתחיל לפעול כעזרה ראשונה, הוא חשוב מאוד וכמובן הוא פתרון זמני. הוא הצלה.

לדעתך כמה זמן הוא יהיה זמני?

ממה שהבנתי, מדובר עד חצי שנה שזה זמן סביר לארגן רוקח שיבוא לאילת כרי-לוקיישן.

כל הכבוד.

לא כל רוקח יכול להתאים לתפקיד הזה.

זה בסדר. אני לא הולך להחליף אותך בתפקיד שלך. אתה מצוין בזה.

תודה. אגב, זה הפתרון של תקן כפרי שיש היום בערבה התיכונה. אפילו לא חלמו על משהו אחר.

זאת תשובה לא אופטימלית אבל היא נותנת פתרון.

אני רופאת הנפה, לשכת הבריאות אילת. תושבת אילת כמעט 16 שנים. בזמן שסוגרים את בית המרקחת במרפאה אזורית חבל אילות, הפתרון הכי מהיר הוא לפנות לרוקח מחוזי בלשכת הבריאות מחוז דרום ולקבל אישור לשחרור תרופות. הרופא ייתן את התרופות. לקבל את האישור עוד לפני שאתם מחזירים, באותה תקופה של חצי שנה.

הרופא יחזיק מלאי של תרופות?

בדיוק. זאת התשובה שאני קיבלתי כי הסברתי מה הבעיות.

הסעיף הזה נקרא סעיף 41 בפקודת הרוקחים. הוא לא יושם עד היום בשום מקום בארץ. יש בו בעייתיות גדולה מאוד ביישום שלו. את מוזמנת לחזור לאנשי משרדך ולשאול אותם מה יהיה הפתרון. סעיף 41 מדבר על כך שהארון יהיה באחריות הרופא והחלוקה תהיה על ידי האחות. כשלא תהיה אחות ויהיה רק רופא, על מי תיפול האחריות? חברינו בהסתדרות הרפואית לא מסכימים לזה.

יש גבול כמה אנחנו יכולים.

התקנה הזאת כרגע לא מעשית.

היות והצעת פתרון, אני ממליץ שתעשי מעקב עד שזה ייושם.

אם אפשר, עוד דבר. אני מתנצלת אבל אני רוצה להגיד שהרפואה היא לא רק טיפול בחולים אלא חלק מאוד גדול היא מניעה. יש באילת לשכת הבריאות נפת אילת ששייכת למחוז דרום. יש לנו באילת מעל 50 בתי מלון, כמעט 200 בריכות שחייה, יש משהו כמו 250 מסעדות, 13 סופרמרקטים גדולים והבעיה שלנו היא שאין לנו תקנים. יש לי אחראית על בריאות הסביבה, מרכזת פיקוח לבריאות הסביבה, שהיא עושה את הכול. יש לי אחת שעושה את הפיקוח על שירותי המזון, על כל מפעלי המזון ועוזרת גם לבריאות הסביבה.

זאת ממש לא הרמה אליה אנחנו יכולים להגיע אליה. אני מבין שיש כאן בעיה של תפקוד של לשכת הבריאות באילת מבחינת יכולת כוח אדם וכולי. אני בטוח שעכשיו ירשמו את זה במשרד הבריאות ויצטרכו להתמודד עם האתגר הזה.

מילה אחת לגבי קופות החולים, שתי קופות חולים הכי קטנות באילת, שם אין רופאים מומחים ראשוניים, לא רופא משפחה, לא רופא ילדים.

מי אלה הכי קטנות?

לאומית ומאוחדת. בכל קופה שני רופאים שלא מומחים. רופא כללי. לא בלאומית ולא במאוחדת אין רופא ילדים.

אנחנו לקראת דיון על הנושא הזה.

ברשותך, אני מציע שמשרד הבריאות ייקח על עצמו את זה. קופה זו היערכות והיא צריכה למצוא את עצמה.

סמנכ"ל מבצעים במד"א. יושב ראש הוועדה, כמו שאתה מכיר מד"א ואתה מכיר את מד"א מצוין, המענה של מד"א במדינת ישראל הוא בסוף תקציב אחד שהוא מתוך הארגון. מדינת ישראל לא מממנת את פעילות מד"א פרט למקרים חריגים מאוד. נקודת ההזנקה של מד"א שמוצבת בספיר נפתחה במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כאשר הרשות הפסיקה את המימון שלה לפני כמה שנים, המשכנו וממשיכים להחזיק את הנקודה הזאת מתקציב מד"א. הנקודה הזו פעילה בשעות הבוקר שאלה השעות בהן רוב הפעילות שיש במקום מבחינת קריאות. בשעות הערב והלילה האחריות היא על המועצה כמו מועצות אזוריות אחרות יחד עם אמבולנסים של מד"א שנמצאים בישובים. במועצה יש חמישה אמבולנסים והיא אמורה להפעיל אותם יחד עם מתנדבי המועצה ולתת מענה לאירועים ולפנות.

סך הכול מבחינת כמות האירועים בקרב 3,800 תושבים שיש שם ועוד 4,000 עובדים זרים בערך – מהנתונים שלפחות דני העביר לי בזמנו – יש שם בסביבות אירוע אחד בשלושה ימים בשעות הלילה. זה לא שאנחנו מזלזלים באירוע הזה אבל זאת כמות האירועים. בערך אירוע אחד בשלושה ימים. בסביבות 100 אירועים בשנה בשעות הלילה, השעות בהן האמבולנס שלנו פועל על בסיס מתנדבים ולא על בסיס תקן שכיר.

אנחנו הגשנו למשרדי האוצר והבריאות לפני כשנה ומשהו תכנית למתן מענה טוב יותר שנועד לפריפריה. התכנית הוגשה ואני יודע שהיא איפה שהוא בדיונים בין המשרדים. התכנית הזאת אמורה לתת מענה הרבה יותר טוב לכל הפריפריה, גם לפריפריה מאוד רחוקה וגם לפריפריה יחסית קרובה, גם למגזרים השונים ולא רק בדרום אלא גם בצפון, באיו"ש ובנקודות נוספות.

בהתממש התכנית הזאת, ברגע שמישהו יחליט לתקצב אותה, בטוח שניתן שירות הרבה יותר טוב גם במקומות האלה והמתנדבים יוכלו לשמש יותר כגיבוי למענה.

מעבר לזה יש גם מסוק שפעיל בשדה תימן. הוא מגיע לאזור מועצה אזורית ערבה תוך בערך עשרים דקות ולא יותר. מסוק עם שני פרמדיקים שמאויש 24 שעות ביממה.

אם הוא לא תפוס במקום אחר.

אני לא זוכר אירוע שבשנה האחרונה המסוק היה תפוס. היו שם 19 פינויים בשנת 2017 על ידי המסוקים שלנו.

מעבר לזה, אנחנו מחזיקים באילת כוננות מיוחדת גם טובת פינוי מבית החולים כדי לעזור להם לווסת מהר מאוד חולים ונפגעים.

כמה זמן אורכת טיסה בהליקופטר מאילת לבאר שבע?

מאילת לבאר שבע, 45 דקות. בין 45 ל-50 דקות. תלוי בהרבה מאוד גורמים.

דובר כאן על הנושא של הצבת מסוק שלישי, מסוק באילת. אנחנו יודעים שיש תכנית כזאת של משרד הבריאות שהיא תכנית מבורכת וחשובה. חשוב מאוד שיעמידו מסוק בחניון בית החולים או יותר נכון במנחת בית החולים.

כמה מסוקים יש לכם בכלל?

כרגע פעילים שני מסוקים. אחד נמצא בפוריה ואחד בשדה תימן. הכוונה היא להפעיל מסוק שלישי באילת. כמובן שנדרש לזה גם תקצוב וגם הכנות מיוחדות. מנחת בית החולים כרגע – התחיל לדבר על זה הרפרנט של משרד הבריאות – לא מתאים להעמיד בו מסוק 24 שעות בגלל תנאי מזג האוויר והייחודיות של אילת.

היות וסוגרים את שדה דב, למה לא קושרים את הסגירה של שדה דב עם שיפור השירות?

לא סוגרים אותו.

בסדר. עוד מעט יעשו מזה הרבה כסף. למה לא יהיה משא ומתן בין משרד הבריאות ומשרד התחבורה על הצורך לקבל פיצוי על זה?

אין לי מוג.

הפיצוי על שדה דב צריך להיות רכבת מהירה לאילת.

שדה התעופה על שם רמון שאמור להיפתח בשנה זו, אמור לשנות מבחינתנו הרבה מאוד מבחינת הפעילות. כנראה שהוא יביא לשם הרבה יותר תנועה קרקעית של רכבים. אנחנו הגשנו גם לזה איזושהי תכנית של עיבוי ולהעמיד ניידת טיפול נמרץ צמוד לשדה התעופה. כמובן שנדרש לזה גם תקציב. הניידת הזאת תיתן מענה גם לכל היישובים בכביש 90, חבל אילות וכל מי שנמצא שם בגזרה וכמובן שתיתן מענה גם לכיוון הערבה.

אני מתחיל להיות לחוץ כמוכם מבחינת הזמן. הייתי אמור לנעול את הישיבה.

אני תושבת מושב פארן. אני מכירה את הבעיות שהועלו כאן מקרוב. אני רק רוצה לומר שבערבה התיכונה כל צרות הפריפריה שתוארו כאן הן חמורות פי כמה. בית מרקחת לא היה. סגירת ארון התרופות הכפרי הביא אותי שבוע אחרי לידה עם ילדה בת שלוש עם כאבי אוזניים, בלי יכולת לקבל טיפול רפואי. כאבו לה האוזניים, לא הייתה התרופה בפארן. זה אומר שבית המרקחת הקרוב ביותר הוא 100 קילומטרים לאילת הלוך ו-100 קילומטרים בחזרה או לנסוע לדימונה או לבאר שבע שזה כבר 150 קילומטרים הלוך-חזור בשביל מוצר בסיסי שאפילו לא דורש מרשם. עד כמה שאני יודעת יש בערבה התיכונה מבנה שמיועד לבית מרקחת אך הוא מעולם לא תופעל על ידי קופת חולים.

יש עוד בעיה מאוד מרכזית של ערבה תיכונה ואלה כל התושבים השקופים שלנו. ראש המועצה שלנו דיבר על 3,800 תושבים. חוץ מזה יש עוד מאות תושבים זמניים שהם אנשי המכינות, עבודה עברית, שמגיעים לתקופה והם צורכי שירותי בריאות אך הם לא רשומים כי הם באים לתקופה קצרה. הם לא רשומים פר קפיטה של המרפאות שלנו אך הם צורכים זמן רופא וזמן אחות.

חברת הכנסת נורית קורן, ברוכה הבאה.

חוץ מהם יש גם את אלפי העובדים הזרים שזכאים לקבל שירותי רפואה טובים אך גם הם לא מתוקצבים פר קפיטה. זאת אומרת, הם לא מקבלים את שירותי הרפואה הדרושים להם. לוקחים אותם לבית חולים ומטפלים בהם. באמת משקיעים אבל כל שעות רופא ושעות אחות שהם מקבלים, והם מקבלים ואף אחד לא מונע מהם, בא על חשבון התושבים.

מבחינת החוק, ברגע שיש לך שירותי רפואה, אתה חייב להעניק אותם ולא משנה מי הבן אדם שנכנס במצוקה אליך, אבל מדברים כאן על חוסר של רפואה יועצת. רפואה יועצת זה דבר חשוב מאוד והכרחי אבל דיברה כאן הרופאה של לשכת הבריאות המחוזית על רפואה מונעת. אם יהיה לרופא שלי מספיק זמן לטפל בי, מספיק שעות רופא בשביל כל מי שנזקק לשירותיו, הוא יכול גם לצמצם את מספר הנסיעות שנוסעים תושבי הערבה, 150 קילומטרים לסורוקה כדי לשבת שלוש דקות מול רופא יועץ, לחדש מרשם שלרופא המשפחה אסור לחדש, ואז יהיה אפשר לצמצם את זה אם כל תושב הערבה – ולא משנה מי הוא ואיזה דרכון הוא מחזיק – יהיה מתוקצב כי אין מה לעשות, כמו שאמרת, צריך לעשות כאן שיתוף פעולה. אנחנו במצוקה של שעות רופא, במצוקה של שעות אחות והרופא שלנו רוצה לתת לנו את היחס הזה. אחרי שמישהו מתאשפז בבית חולים, הוא גם ב-10:00 בלילה ירים טלפון לשאול מה קורה אתו.

חברים, זאת רק ההתחלה. אני מבטיח לכם. אבל לא נוכל להמשיך היום בדיון הזה ואני חייב להגיע לסיכום.

חסרה כאן אכיפה.

הכול חסר. לא קיימתי את הדיון כדי לחשוב שיש לנו פתרונות ואנחנו יודעים הכול. זאת רק ההתחלה.

אדוני, משפט לפני שאתה מסכם. ברור לנו שיש בעיה עם שירותי בריאות ובעצם אנשים נשלחים למרכז הארץ ולא מקבלים את הטיפול שלהם באילת או בערבה. הדבר שמצער מאוד הוא שאם בן אדם מגיע לבית חולים במרכז, חס וחלילה נפטר, מי משלם את ההוצאות?

לא. זה משהו אחר. אני לא נכנס לזה. תסיימי בנימה קצת יותר חיובית.

גם זה צריך להיכלל בשירותי הבריאות.

לנורית יש מומחיות. היא דואגת לכל פרט ופרט. אחד התיקים המדהימים שהוציאה מהתרדמת, מהזנחה פושעת של המדינה, אלה ילדי תימן.

אני מסכם. הדיון נקבע לשעה אבל אנחנו קיימנו שעה חצי ואני מרגיש כמה זה לא מספיק, אבל לא ידעתי כמה האזור הזה מוזנח מבחינת בריאות. היום קיבלנו מכם חלק מהתמונה ונמשיך.

כיושב ראש ועדה וכחבר כנסת אני אעשה לעצמי תכנית עבודה לגבי הטיפול באזור שלכם.

יש אנשים שבכלל לא מקבלים טיפול רפואי.

אני לא אצליח לסיים ולהגיע לכל הנקודות שאתם מעלים. אני מבטיח שלוועדה תהיה תכנית עבודה בנושא הערבה ואילת. אנחנו גם נפעל בקרב כל הגופים, משרד הבריאות וקופות החולים למיניהן, ונבקש מהם תכנית עבודה כדי לטפל בהזנחה.

אני רוצה להודיע שאנחנו בוועדת הבריאות לא לקחנו שום ישוב או שום אזור כל כך ללב כמו האזור שלכם ואנחנו הכול כדי לתקן. הזמן שנשאר לי באופן אישי, אבל בטוח הוועדה תמשיך אחרי, יוקדש בעיקר לאילת.

תודה רבה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:08.