ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-02-08OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 548
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ג בשבט התשע"ח (29 בינואר 2018), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 29/01/2018
היערכות המשק לגירוש המסתננים, מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירוש נגד רצונם, מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות, היערכות המשק לגירוש המסתננים, מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירושם נגד רצונם, היערכות המשק לגירוש המסתננים, מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות
2. מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה
3. מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירושם נגד רצונם
4. מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירוש נגד רצונם
5. היערכות המשק לגירוש המסתננים
6. היערכות המשק לגירוש המסתננים
7. היערכות המשק לגירוש המסתננים
נכחו
¶
חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
טלב אבו עראר
זוהיר בהלול
נאוה בוקר
יואב בן צור
יעל גרמן
תמר זנדברג
אורן אסף חזן
יעל כהן-פארן
בצלאל סמוטריץ
לאה פדידה
חברי הכנסת
¶
אמיר אוחנה
קארין אלהרר
סעיד אלחרומי
איל בן ראובן
איתן ברושי
עמר בר-לב
מסעוד גנאים
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
יואל חסון
יוסי יונה
מרב מיכאלי
מיכאל מלכיאלי
עאידה תומא סלימאן
קסניה סבטלובה
רויטל סויד
איימן עודה
עודד פורר
עיסאווי פריג'
נורית קורן
מיכל רוזין
מוסי רז
נחמן שי
סתיו שפיר
מוזמנים
¶
שר הפנים אריה דרעי
מנהל תחום מטה הסברה לאומי, משרד ראש הממשלה - פנחס יצחקי
ר' אגף מדיניות פנים במל"ל, המועצה לביטחון לאומי - עמית אבירם
מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - שלמה מור יוסף
יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - רועי כהן
מנהל מינהל אכיפה לזרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - יוסף אדלשטיין
הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - שונית שחר
יועמ"ש, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - דניאל סלומון
דוברת, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול - סבין חדד
רמ"ט שב"ס, המשרד לביטחון פנים - אילן מלכא
יועמ"ש שב"ס, ביטחון פנים - יוכי גנסין
ראש חטיבת תקציבים, בטחון פנים - איתן גולדפלם
קמ"ד תכנון אגת, המשרד לביטחון פנים - אמיר ליפשיץ
מנהלת אגף שיקום, משרד הרווחה - אורנה יוגב
ממונה בכירה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אביטל שטרנברג
עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמרי איתן בן צבי
ממונה, משרד המשפטים - הילה טנא-גלעד
סמנכ"ל אפריקה, משרד החוץ - יורם אלרון
עו"ד בינלאומי, משרד החוץ - נועם קפון
מנהל המנהל לחינוך התיישבותי לשעבר, משרד החינוך - בני פישר
חברת כנסת לשעבר - מלי פולישוק בלוך
רכזת מידע ומחקר, עובדי הכנסת - רינת בניטה
קשרי חוץ, נציבות האו"ם לפליטים - שרון הראל
ראש היחידה המשפטית, נציבות האו"ם לפליטים - קרן מיכאלי
רכזת מחקר, המרכז למדיניות הגירה ישראלית - ענת ברמן
מקדמת מדיניות, אס"ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט - קולן עלוה
פעיל, אס"ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט - ד"ר ברהנה הגוס
מנהל קמפוס ביאליק רוגוזין, עיריית תל אביב-יפו - אליעזר נחמה
עמותת עוטף התחנה המרכזית - סוזי כהן צמח
פעילה, עמותת עוטף התחנה המרכזית - שפי פז
נציג, תושבי דרום תל אביב - גלעד הלחמי
מנהלת חינוכית, רבנים לזכויות אדם - רב נאוה חפץ
סגנית מחלקת חינוך, רבנים לזכויות אדם - רב תמרה שגב
מנכ"לית, אחותי-למען נשים בישראל - שולה קשת
אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע
תחום דמוקרטיה, שתי"ל - נעה דגוני
קמפיינרית, ארגון אמנסטי - חן בריל אגרי
ועד כפר שלם - עובד חוגי
יו"ר צב"י צרכני בריאות ישראל, צרכני בריאות ישראל - מידד גיסין
נציגת פורום קהלת - מיכל שמעון
נציג המכון לאסטרטגיה ציונית - עדי יהודה ארבל
מוזמן/ת - Giona Messina
מוזמן/ת - Franck Genauzeau
מוזמן/ת - קרן יוסף
מוזמן/ת - פזית אטלס
מוזמן/ת - אילן ליאור
מוזמן/ת - ילי יאלה אפשטיין
מוזמן/ת - אלה קמחי
מוזמן/ת - טל נוביץ
מוזמן/ת - ליהי אלמוג
מוזמן/ת - ענבר אבני
מוזמן/ת - עומר פזי
מוזמן/ת - איתי קומם
מוזמן/ת - גלי שפירא
מוזמן/ת - לילה בן דוד
מוזמן/ת - ציפי פזי
מוזמן/ת - שי פרוגל
מוזמן/ת - דניאלה מנור
מוזמן/ת - משה אשכנזי
מוזמן/ת - ורוניקה כהן
מוזמן/ת - ג'וני קפל
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
מעקב אחר יישום מדיניות הממשלה בעניין המסתננים וסגירת מתקן חולות
מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה, של ח"כ עאידה תומא סלימאן (מס' 8944).
מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירושם נגד רצונם, של ח"כ מיכל רוזין (מס' 8938).
מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה- לנוכח התכנית לגירוש נגד רצונם, של ח"כ איל בן ראובן (מס' 8937).
היערכות המשק לגירוש המסתננים, של ח"כ מירב בן ארי (מס' 8983).
היערכות המשק לגירוש המסתננים, של ח"כ נאוה בוקר (מס' 8969).
היערכות המשק לגירוש המסתננים, של ח"כ עודד פורר (מס' 8968).
היו"ר יואב קיש
¶
- - אני שמח לראות שאנחנו בנושא שבאמת חשוב לציבור. יש בו עניין ציבורי רחב מאוד, גם לפי שורת חברי הכנסת שנמצאים פה וגם לפי זה שהשר כאן. אני מאוד שמח שבחרת לבוא ולהציג את זה לתפיסתך. אתה כמובן תמיד אורח רצוי ומכובד פה בוועדה.
אני רוצה להתחיל בהתנצלות. רצינו לעשות את הישיבה באולם נגב או באולם ירושלים, אבל הנהלים של הכנסת שונו וזה הפך להיות ברמה של הראשון זוכה, למרות שביקשתי ואמרתי ובאמת שניסיתי והבהרתי את המצב שנרשמו לדיון 160 איש. יכולנו לעשות את זה באודיטוריום, אבל החלטתי שלא נעשה שם.
היו"ר יואב קיש
¶
את מבינה את הסיטואציה. אני מסביר את הסיבה. רצינו לעשות את הדיון באולם נגב או באולם ירושלים – לא נתנו. אני באמת לא יודע איך בסוף זה יסתדר, אבל זה האילוץ שמולו אנחנו נמצאים.
אני מבקש מחברי הכנסת להירשם אצל מנהלת הוועדה.
היו"ר יואב קיש
¶
לא הייתם אצלי הרבה בוועדת הכנסת, אבל אני מנהל ישיבות שאפשר יהיה להקשיב ולשמוע אחד את השני.
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת יואל חסון, אין משפט עכשיו. אתה מכיר איך אני מנהל ישיבות, ואתה יודע שכשתהיה לך זכות דיבור, אני אלחם על הזכות שלך ושאף אחד לא יפריע לך, ועכשיו אתה מפריע.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה לך. אין צורך.
אני אומר בצורה הכי ברורה: מי שיפריע – לחברי הכנסת זה נוהל רגיל, הם מכירים, זה שלוש קריאות, ואם זה יהיה בלתי נסבל, הם גם יצאו החוצה – מי שיפריע יותר מפעם אחת ייצא החוצה וייכנס אחד אחר במקומו שמאוד ישמח להיכנס. לא יהיו שום הפרעות, לא בצעקות מאחורה ולא בצעקות מקדימה.
חברים, אני מתחיל. אני מתחיל בציטוט: "אנחנו כולנו זוכרים ספינות עם פליטים יהודים בשנות ה-30 אשר נדדו על פני שבעה ימים וביקשו להיכנס לארץ מסוימת או לארצות רבות ונתקלו בסירוב. היום קיימת מדינת היהודים. לא שכחנו. אנחנו ננהג באנושיות. נביא את האנשים האומללים האלה, פליטים שניצלו על ידי ספינתנו מטביעה במצולות ים, אל ארצנו. ניתן להם מחסה ומקלט". זהו חלק מנאומו של ראש ממשלת ישראל וראש הליכוד, מנחם בגין, ב-20 ביוני 1977, כאשר הכניס לארץ-ישראל 66 פליטים מוייטנאם.
לא שכחנו. לא שכחתי מאיפה אני בא, מי הם מנהיגיי ומי הם מוריי. לעומת זאת, בשבועות האחרונים תפס תאוצה קמפיין סיוע למסתננים. מה לא נאמר על מדינתנו ועל ממשלתנו? השוואה לנאצים, גזענים, שולחים אותם למותם ועוד.
אני אומר פה לכולם: הגיע הזמן לנפץ את השקרים, שקרים בוטים שמנסים להציג אותם כאילו הם עובדות. ראשית, אני רוצה לגנות מכול וכול את תופעת הזילות של השואה, השימוש השקרי במושג השואה כאשר דנים במסתננים ובמהגרי עבודה.
השקר הראשון שצריך לנפץ הוא שמדובר במסתננים ומהגרי עבודה ולא בפליטים. אנחנו נשאיר את הפליטים ואנחנו נחזיר את מהגרי העבודה.
השקר השני הוא שנאמר ששולחים אותם אל מותם. אני מודה שההסכם שנחתם הוא חשאי וסודי - -
היו"ר יואב קיש
¶
חברת הכנסת מיכל רוזין, אני לא אקבל אף הערה מחברי הכנסת.
- - - מתוך איזו תחושה מזויפת ומטעה של עליונות מוסרית וטהרנות שחצתה גבולות באים להטיף לנו על מוסר יהודי, תוך כדי עיוות של המציאות. כשנוח היהדות זה האור, המוסר והעליון והנקי, וכשלא נוח, היהדות היא גזענית ופשיסטית. מספיק.
קראתי הבוקר שיש איזה מכסה באיזה עיתון על 600 לחודש. אני לא מקבל את זה. בנושא תופעת מהגרי העבודה אנחנו נטפל. לא צריכה להיות מכסה, צריך להיות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו נפעל ביעילות המרבית ומספיק לגרור רגליים.
הוועדה הזאת תעקוב מקרוב ותפקח על פעולת הממשלה על הוצאתם של המסתננים, על מנת שלא נתעורר בעוד שנתיים באותו מצב או מצב גרוע יותר.
אני מודיע שהדיון היום יעסוק בעיקרו בהחלטת הממשלה על הוצאת המסתננים מארצנו ובסגירת מתקן חולות.
בג"ץ פסל לצערי את חוקי הכנסת בעניין "חולות", לא פעם אחת. ואז היו רבים שהגנו ושמחו לשמור על החלטות אלה בחירוף נפש. ועכשיו, אחרי שבג"ץ מאשר את פעולות הממשלה, הגלויות ושאינן גלויות, זה פתאום לא לגיטימי. הצביעות תעצור פה אנחנו יחד נסייע לתושבי דרום תל אביב וערים אחרות שאיבדו את צביונן, שלא לדבר על ביטחונן האישי בגלל גרירת רגליים לצערי, חוסר אכפתיות, ואם כבר יש גזענות, לצערי זה כלפיהם.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבקש מכולם. אנחנו לא נאריך. ראיתם שגם אני לא הארכתי בדבריי, כדי שלכולם יהיה זמן לדבר. אני מעביר את רשות הדיבור לשר אריה דרעי. מי שיפריע לו, אני אוציא אותו. בבקשה, השר.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אדוני היושב-ראש, זו הזדמנות בשבילי לברך אותך – בירכתי אותך במשרדי – בישיבה ראשונה כיושב-ראש ועדת הפנים. אם הישיבה הזאת היא סימן לבאות, אני מברך אותך שבכל יום תהיה לך ישיבה כזאת. תראה איזה התעניינות, איזה השתתפות גדולה.
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה שאני מפריע. צריכים עוד להגיע 10 ילדים מהבית ספר של הבן שלי, מכיתה י"א, שייכנסו לפה לצפות. אני מקווה שהם לא יפריעו ולא נצטרך להרחיק אותם...
היו"ר יואב קיש
¶
בסדר. אז לא נכניס את הילדים מהבית ספר, לבקשתו של נחמן שי שרוצה את העוזרים שלו. בסדר - -
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה, השר. דרך אגב, הסדרנים, הם מנהלים את זה. אם השקט יישמר, כמו שקורה עכשיו – דווקא מי שמפריע זה חברי הכנסת – אם אנחנו נשמור על שקט, אני אבקש שיכניסו גם בעמידה. אני מבקש, נא לשמור על תרבות הדיון ונכניס עוד אנשים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תרבות דיון זה גם איך מתנהל דיון. אם זה דיון מהיר, צריך להתחיל בחרי הכנסת היוזמים.
היו"ר יואב קיש
¶
את לא תגידי לי איך לנהל את הוועדה, ואני קורא אותך לסדר פעם שנייה ואת לא מפריעה יותר. בבקשה, שר.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
חברי הכנסת, חברות הכנסת, בוקר טוב. בדבריי אני רוצה לתת בעיקר נתונים. נתונים מאומתים, בדוקים ורשמיים, בגלל מה שראיתי בכל השבועות האחרונים. זה לגיטימי שיש חילוקי דעות, אבל חלק גדול מהשיח הוא על נתונים לא נכונים ולא מדויקים, ולכן אני רוצה לתת נתונים, ואידך – זיל גמור. קודם כול כדי שלכם, כחברי כנסת, יהיו על השולחן כל הנתונים האמיתיים והמספרים המדויקים, מה הכוונה שלנו, מה החלטת הממשלה ומה אנחנו עומדים לעשות. זה דבר אחד.
אני אתחיל דווקא עם נתון צדדי לכאורה, כדי להניח תשתית ולהראות כמה השיח בשבועיים האחרונים הוא לא נכון, כאילו שאנחנו כביכול רודפים אפריקנים או צבע מסוים ואנחנו לא מתעסקים עם דברים אחרים.
אני רוצה קודם כול להתחיל ולומר שב-2017 – סיימנו את השנה, אז אני יכול לדבר לא בהערכה, אלא על מה שקרה ב-2017 – יצאו מרצון – עוד לא היתה לנו תוכנית, התוכנית שלנו מתחילה רק בינואר לגבי מהגרי/מסתנני עבודה – יצאו מרצון יותר מ-3,000. 3,200 או 3,300 יצאו למדינה שלישית או לארץ מוצאם.
הרחקנו – כשאני אומר "הרחקה", פירושו שהרחקנו בכוח, אם זה על-ידי ישיבה ב"סהרונים", אם זה על-ידי עלייה בכוח למטוס – 5,300 אנשים אחרים, שהם לא אפריקנים. 3,300 מאוקראינה, 800 מגיאורגיה ואחרים ממדינות אחרות.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אחרי שהם נכנסו לארץ. את צודקת. זו שאלה טובה מאוד. אחרי שהם נכנסו לארץ הרחקנו אותם, בגלל שהם שהו כאן שלא כחוק. תבינו שזה מבצע קשה לאתר אותם, להוציא אותם, להעלות אותם על מטוס ולהרחיק אותם. קודם כול, הנתון הזה, שתבינו. אנחנו ב-2017 הרחקנו 5,300, שהם לא אפריקנים. האפריקנים יצאו מרצונם.
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת מוסי רז, זה לא יפה. הוא מתחיל לדבר. אם כל אחד ישאל אותו, לא נתקדם. אחרי שהוא יסיים, אני אתן זמן גם לשאלות. בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אני אענה על כל הדברים האלה. תאמין לי שאני אענה על כל הדברים האלה.
דבר שני, מאז התופעה של המסתננים, שהתחילה ב-2007 בערך, קצת לפני זה, נכנסו לארץ כ-64,000 מהגרים מאפריקה. היום יש בארץ באופן רשמי, זה הנתון שלו, 37,800, חוץ מהילדים שנולדים בכל שנה, שאנחנו מעריכים אותם ב-6,000.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
גם לזה יש לנו נתונים, אבל לא ניכנס לזה. יצאו מרצון יותר מ-20,000 עד כה, ולכן המספר הגיע למה שהוא הגיע.
לגבי אלה שהגישו בקשות למקלט. רוב הבקשות למקלט שיש לנו ביחידה שלו בתל אביב, בסלמה – דרך אגב, אני חושב שכולם פה צריכים להתאחד בעניין הזה נגד הפגיעה, האיום וההרס של מה שעשו שם בלשכה נגד עובדי מדינה שבסך-הכול עושים את עבודתם. בטח לא באיומים יפחידו אותם. לפגוע בסמלי מדינה בצורה כזאת – אני חושב שצריך להוקיע את הדבר הזה, ואני משוכנע שכולם מוקיעים את זה – ביחידה שם בסלמה רוב בקשות המקלט הן לא מאפריקנים.
היו"ר יואב קיש
¶
אם נתחיל עם שאלות, אנחנו לא נסיים. השר יסיים, ואז יענה לשאלות. ניתן לו רגע לסיים את דבריו. הוא אמר דברים מעניינים. בסוף אם הוא לא ענה, אני אתן זמן לשאלות. בבקשה, השר.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
ב-2017 למשל הוגשו 14,700 בקשות מקלט, מתוכן 7,700 מאוקראינה, מגיאורגיה – 1,351, מכל הארצות האחרות – עוד כמה אלפים, מאריתריאה – 1,748, מסודן – 906, מאתיופיה 191, והשאר זה ממדינות אחרות.
ב-2016 אותו מספר, פחות או יותר אותה חלוקה. הרוב זה ממזרח רוסיה, מארצות שוויתרנו על ויזה מהן. גילינו מהר מאוד שיש מכערים שלוקחים אותם משדה התעופה באוטובוסים, מביאים אותם לסלמה, הם מבקשים בקשת מקלט, ואז הם יודעים שזה לוקח שנה-שנתיים, בינתיים יש להם הגנה ואי-אפשר להוציא אותם, וככה הם נשארים לעבוד בארץ באופן לא חוקי. אותם מסכנים שהביאו אותם משם, הם משלמים למכערים כמה אלפי דולרים.
כבר כמה חודשים שאין יותר בקשות מקלט מאוקראינה, מגיאורגיה ומכל המקומות הללו, כיוון שחסמנו את הדבר הזה. איך חסמנו את זה? קיבלנו ממשרד החוץ וממשרד המשפטים חוות דעת משפטיות שאלה לא ארצות מסוכנות, לכן לא צריך את כל ההליך של הבדיקה לעומק, אלא ביומיים-שלושה אנחנו מסרבים לבקשות הללו.
מאז שהודענו לממשלות באופן רשמי שזה מה שאנחנו הולכים לעשות – אני הודעתי את זה באופן רשמי – אין יותר בקשות. נעשה מסע הסברה גדול בארצות שלהם, שלא כדאי להם לבוא לארץ בשביל המטרה הזאת, שמרמים אותם מכערים, וזה הופסק לגמרי. מה שנשאר לנו עכשיו זה פיגור גדול מאוד, כי חסמו לנו למעשה את כל העבודה בסלמה. במקום לטפל בבקשות של האפריקנים, של הפליטים שצריך לבדוק אותם, נחסמנו עם - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני כבר לא שומע את עצמי עם המיקרופון. תודה רבה, הדיון הסתיים. מי שעכשיו ימשיך לדבר, יצא החוצה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני תיכף אשמע מה היה. תעצרי רגע. חברים, אי-אפשר, אני לא שומע. כולכם פה מנהלים דיונים, אני אפילו לא יודע על מה.
היו"ר יואב קיש
¶
אני לא צריך שתסביר לי. יש פה את תמר זנדברג. יואל, יש רק אחד בכנסת שמסביר, וזה יושב-ראש הקואליציה.
הודיעו לנו שאולם ירושלים פנוי, שדולה שבוטלה. השאלה אם נעשה את הוָוגֵ'רָאס של המעבר - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני מציע שנעשה הפסקה ב-10:30, יהיה לנו עוד שעה דיון, ואז נעלה ונחדש את הדיון ויהיו יותר אנשים שיוכלו להשתתף. הבנתי שהשר ב-10:30 צריך לעזוב, זה יהיה הזמן שנעשה הפסקה חמש דקות, נעלה ונמשיך שם. השר, בבקשה תמשיך.
סתיו שפיר (המחנה הציוני)
¶
השר יכול להסביר למה יש כל-כך הרבה פניות מאוקראינה ומגיאורגיה, וכזה מיעוט של פניות - - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא. השר יסיים את דבריו, ואחרי זה, חברת הכנסת סתיו שפיר, הוא ידבר. הוא לא יענה לשאלות. השר, בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לגבי כמה הגישו בקשות מאפריקה עד היום. הגישו כ-15,000 בסך-הכול עד היום. כ-6,500 טופלו והשאר בטיפול.
היו"ר יואב קיש
¶
אני אגיד את המספרים. כ-15,000 בקשות, 6,500 נבחנו עד עכשיו. לדעתי מתוך ה-6,500 11 קיבלו מעמד פליט וכל השאר סורבו.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
דרך אגב, לכל חברי הכנסת, אני לא יודע כמה יספיקו לשמוע אותי, כל מה שאני אומר, הכול מפורסם באתר שלנו באופן רשמי. אנחנו לא מסתירים שום דבר. הכול שקוף שם, הכול נמצא שם.
היו"ר יואב קיש
¶
חברת הכנסת סתיו שפיר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. את לא תפריעי לשר יותר. בפעם הבאה אני מוציא אותך. את לא מפריעה. בבקשה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
מי שהבקשות שלו עדיין מונחות על השולחן ובהליכי טיפול, לא יורחק עד שייגמר הטיפול שלו. חד-משמעית. ילדים, נשים לילדים, הורים שילדים סמוכים על שולחנם, לא יורחקו כעת.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
הם לא הורחקו לחולות. מיכל, הם לא הורחקו לחולות. אי-אפשר להתווכח עם נתונים. הם לא הורחקו.
היו"ר יואב קיש
¶
לא התייחסתי לדברייך, אבל אני רואה בהחלט שבתקשורת מתווכחים עם עובדות בעניין הזה כל הזמן.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לא הורחקו, נקודה. יש פסיקה של בית המשפט העליון ואנחנו מקיימים אותה. אנחנו לא עוברים על החוק של בית המשפט העליון.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבקש מהשר לסיים את דבריך. אל תתייחס לשאלות, כי אחרת לא נגמור. אתה לא תתייחס לשאלות. אני מנחה אותך להמשיך ולסיים את דבריך.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אם תשמעו את המשך המשפט, כבר יהיה לכם קשה, תצטרכו להוציא מחשבון כדי לחשב את מה שאני אומר.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
חכו ותראו. יש קבוצה של יוצאי דארפור מדרום סודן, ששם זה אזור מלחמה עד היום. יש בערך כ-3,150 אנשים שזיהינו. לא כולם הגישו בקשות מקלט, דרך אגב. חלק גדול, אבל לא כולם הגישו בקשות מקלט. אנחנו יודעים לזהות את יוצאי דארפור. ממשלת אולמרט בזמנו נתנה, לא כמעמד של פליט, כיוון שזה בדיקה של כל בקשה, אלא הכירה בהם כקבוצה ונתנה ל-500 מהם מעמד של תושב ארעי והם נמצאים בארץ.
אנחנו בחודשים האחרונים פעמיים – כשאני אומר "אנחנו", זה בהובלת ראש הממשלה, בישיבות איתו, בסיכום איתו ועם היועץ המשפטי לממשלה – נתנו לפני כמה חודשים לקבוצה של 200 ולפני כחודש לקבוצה של עוד 300. ביחד יש כבר כ-1,000 - - -
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה, אל תענה. תמשיך. אל תענה לו. אי-אפשר ככה. למה אתה עדיף על חברת הכנסת רוזין או על חברת הכנסת גרמן?
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
כפי שאמרתי, אנחנו עושים הפרדה מוחלטת בין מי שאנחנו חושבים על-פי האמנות שהם פליטים לבין מהגרי עבודה. בית המשפט העליון בפסק הדין שלו עשה את החלוקה בצורה ברורה בין מהגרי - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
החלוקה ברורה. אנחנו לא מרחיקים פליטים, אנחנו מחויבים לאמנה הבינלאומית, וכל מי שהוא בקטגוריה של פליט, או על-ידי היחידה שבודקת את הדברים או על-פי החלטת ממשלה או החלטה שלנו מדינית, כשאנחנו מאתרים קבוצה ואנחנו יודעים שהם קבוצה שהאזור שממנה היא באה הוא אזור מלחמה, וזו קבוצה שנמצאת היום, למרות שאפשר להחזיר אותם, גם את הקבוצה הזאת למדינה שלישית, היות - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
- - היות שהם באו ממקום שיש שם מלחמה, אנחנו מתייחסים אליהם כקבוצה של פליטים. אלה הנתונים.
לגבי הקבוצה האחרת, בעיקר הצעירים שהם לא הורים לילדים. רובם ככולם לא הגישו בקשת מקלט בכלל. עד 2015 לא הגישו בקשות למקלט - - -
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
היה להם איפה להגיש והם לא הגישו. עם כל הכבוד, אני מדבר על נתונים ועל עובדות. מי שרוצה לזרוק נתונים סתם - - -
היו"ר יואב קיש
¶
את ממשיכה להפריע. דרך אגב, חברי כנסת שיוצאו, יוכלו לחזור ב-10:30 לדיון אחרי ההפסקה.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
על-פי החלטת הממשלה התחלנו מה-1 בינואר, והודענו את זה, ולאור פסיקת בית המשפט העליון שאפשר לנו להוציא למדינה שלישית, אם המדינה השלישית יודעת באיזה התנאים ושזה גם באי-הסכמה של המורחק, אין שום מחלוקת.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
אני אומר לך מה שאני אומר לך באחריות מוחלטת. מה שכתוב בעיתון, תתווכחי עם העיתון. אני אומר לך באחריות ותבדקי מה שאני אומר לך, את יכולה לסמוך עליי בעניין הזה. אני אומר לך באחריות, כולל עדכון מהימים האחרונים, וזה די להבין. הכול בהסכמה של המדינה השלישית, שיודעת בדיוק עד הפרט האחרון, מתואמת איתנו עד הפרט האחרון, כולל הטפסים, כולל כל מה שיש.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לכן עד ה-1 באפריל אנחנו מאפשרים לכל הקבוצה הזאת עם מענק גדול של 3,500 דולר וכרטיסי טיסה לצאת או למדינה שלישית או למדינה אחרת. נותנים להם את כל האפשרויות. מי שיוצא מרצון – יוצא מרצון. מי שלא יצא מרצון - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני אגיד לך מה העניין. הגעת עכשיו, זוהיר, יש פה 20 חברי כנסת, כולם רוצים לשאול שאלות.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
מתברר שחלק גדול, יותר ממחצית של אלה שיצאו למדינה שלישית מרצון, חזרו בחזרה לארץ המוצא שלהם באריתריאה. כשביררנו למה – וזה בהתייחס להערה של חבר הכנסת זוהיר בהלול – אנחנו נותנים מענק של 3,500 דולר, אריתריאה מבקשת מהאנשים שלה שחוזרים בחזרה לשם, כקנס על כל שנה שהם היו פה איזה סכום, כך שיוצא שכמעט ממחצית המענק שלהם, שהם מקבלים פה, הם צריכים לתת לשגריר בישראל כדי שייתן להם אישור כניסה, אז הם מצאו דרך פשוטה לעשות את זה. הם הולכים למדינה השלישית, שם אף אחד לא גובה מהם אגורה אחת, ואחרי כמה ימים הם עוברים את הגבול רגלית וחוזרים לארץ המוצא שלהם, ואז הם נפטרים מתשלום מהאגרה. זה בקשר להערה שלך.
שר הפנים אריה מכלוף דרעי
¶
לכן כשטוענים את הטענה שבמדינה השלישית לא נשארים כביכול, שהם חוזרים חזרה ומגרשים אותם, זה הכול מרצון לעקוף את הקנס שהם צריכים לשלם פה בתל אביב. זה לא מפורסם בתקשורת. גם את זה כדאי לדעת.
חברים, טוב מאוד שאנחנו במדינה שלנו מדברים הרבה ובצדק. אנחנו עושים את זה בהרבה רגישות לזכויות של כל אחד ואחד, ואנחנו מטפלים, הם בני-אדם, הם בצלם כמונו.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אז אני אומרת לך שהוצאת את שולה קשת מהנציגות הכי משמעותיות של דרום תל אביב.
היו"ר יואב קיש
¶
תוציאו את חברת הכנסת מרב מיכאלי. תודה. חברים, לא יתנהל ככה דיון. אם באתם לפוצץ את הדיון, זה מה שיהיה.
היו"ר יואב קיש
¶
זה מה שיקרה. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה, מי שיפריע מחברי הכנסת יורחק בקריאה שלישית. ומי שיפריע מהציבור, ואני לא עושה פה אפליה, לא מהצד הזה ולא מהצד ההוא, ולא משנה לי בעניין הזה, אנחנו נשמור פה על תרבות הדיון – מי שיפריע, יצא. אותה גברת קיבלה אזהרה פעם ראשונה, ובפעם השנייה הוצאה והיא תוכל לחזור ב-10:30 לאחר ההפסקה. השר, אני מבין שסיימת?
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
תרבות הדיון, יואב, זה לא שכל חבר כנסת שמותר לו להעיר הערה, ישר אתה קורא לו קריאה ראשונה. זה לא תרבות דיון.
היו"ר יואב קיש
¶
אני נותן עכשיו סבב שאלות במילה. מי שנואם, אני חותך אותו. שאלות לשר במילה. דב חנין, שאלה.
היו"ר יואב קיש
¶
השר לא עונה, השר יענה בסוף. אני עובר את כל חברי הכנסת לשאלות. אני מתחיל עם חברת הכנסת קארין אלהרר. שאלה אם את רוצה, לא נאום.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
ממש לא נאום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור, ולך, אדוני השר - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני השר, אני רוצה לברר לגבי בקשות שטרם טופלו. מה מעמדם של האנשים? האם אתם מתכוונים לגרש אותם רק בגלל שלא ניתנה להם זכות להגיש בקשה? לגבי בקשות שהן עדיין - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא. בקשות שהוגשו ולא טופלו. מה מעמדן של הבקשות הללו? הרי יש מדינות שאתם יודעים שאם יגורשו לשם, קיימת סכנה לחייהם או לשלומם. אני רוצה לדעת, אם אתם יודעים על קבוצות כאלה, מה אתם עושים באופן אקטיבי אם לא הוגשו בקשות?
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
שאלה קצרה, כבוד השר. לפי המספרים כ-50% מהאפריקנים שנמצאים פה ככל הנראה לא הגישו בקשות. השאלה היא, מה אתם הולכים לעשות? ואיך אתם הולכים לנהוג איתם? האם אתם מתכוונים לעשות פעולה מהירה על מנת לנסות לגשר על הפער הגדול הזה?
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
שאלה על מספרים. אדוני השר, דיברת על 200 פלוס 300 מפליטי דארפור שאתם נותנים להם מעמד של תושב ארעי - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
בנוסף לאלה שהיו בממשלת אולמרט. מה קורה עם 2,100 שלפי המספרים שלכם הם גם כן הגיעו מדארפור?
מאז שהתחילו להגיש בקשות מקלט, הוכרו בישראל 11 פליטים מסודן ומאריתריאה, בזמן שבעולם שיעור ההכרה בפליטים מאריתריאה מגיע ל-87%. מה הסיבה לפער הזה? האם כל הפליטים מגיעים לעולם ואילנו מגיעים אנשים שהם לא פליטים?
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
השר, נתת נתונים, אנחנו בעיקר מתייחסים למספרים. אני מבין שיש תהליך הדרגתי, סביר, של יציאה מהארץ בלי - - -
נחמן שי (המחנה הציוני)
¶
למה בכלל צריך את מבצע הגירוש אם אפשר להביא ליציאתם בצורה הומניטרית, בהסכמה ובחצי התנדבות?
הדבר השני. מי יבצע את הפעולה הזאת, את הגירוש? האם יבצעו את זה אנשי משרד הפנים, מפקחים מיוחדים, או אנשי משטרת ישראל?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
אדוני השר, הבטחת לתושבי דרום תל אביב והשכונות, וברוך השם אתה גם מקיים מה שהבטחתם, להחזיר להם את השקט ואת הביטחון. אני רוצה לשאול, למה כל הארגונים שאנחנו רואים מסביב לא רואים את ההתחשבות באותם אנשים בדרום תל אביב עין בעין איתך?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
קודם כול, אני שמחה שהשר פה. אני מקווה שהוא כן יישאר וישמע אותנו, כי אני חושבת שהדברים חשובים.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יש פה המון מחנכים. במערכת החינוך חסרים המון מחנכים טובים, אני ממליצה לכם ללכת לשם.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יש לי שתי שאלות קצרות, ואני מבקשת מהשר לקבל תשובות. עד 2013 לא התאפשר למבקשי המקלט מאפריקה להגיש בקשות. ניתנה להם הגנה קבוצתית מפני הרחקה. יש כיום כ-8,000 שביקשו להגיש בקשות ולא יכלו להגיש בקשות מקלט. אני מזכירה שגם בקשות המקלט שכבר הוגשו זה היה בעקבות החלטות בג"ץ ובעקבות החלטות בתי משפט, כנ"ל הדארפורים שקיבלו פה מעמד. זה אך ורק בעקבות פסקי דין של בתי הדין, זה לא היה מטוב לבה של הממשלה לצערי הרב. ולכן אני שואלת, האם כל מי שרצה להגיש בקשת מקלט, ניתנה לו אפשרות ולאחר מכן נבדקה?
הדבר השני שרציתי לשאול. הרי ברור מאליו שברגע שמחליטים שאריתריאה לא מסוכנת וניתן להחזיר אליה, בשונה מכל העולם ש-80%-70% מאותם מבקשי מקלט מאריתריאה קיבלו מעמד במדינות העולם בישראל, הוחלט - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
מרגע שמחליטים שכל מי שהגיע מאריתריאה אוטומטית לא יכול להיות מבקש מקלט, הוא לא יכול לקבל מעמד פליט, ברור שהתוצאה היא 11 מול הבדיקה. כך שאין לנו ויכוח על העובדות, יואב קיש, יש לנו ויכוח על ההחלטות.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אבל הוא ילך. אני רוצה לשאול, מדוע ממשלת רואנדה, כנראה על-פי דבריך משקרת – אני לא טוענת את זה, אבל כנראה זה מה שאתה טוען בהכרזות שלה - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יותר מכך, מדוע ההסכם חשאי? שאלתי את ראש הממשלה בחדר סגור בוועדת החוץ והביטחון, האם יש פה עניין של ביטחון המדינה, הסכם סחר נשק? הוא אמר: בשום פנים ואופן לא. מדוע ההסכם הזה חשאי והציבור לא יכול להיחשף לעובדות?
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה רק להגיד מילה על ההסכם. זה חשוב לי. אנחנו שומרי חוק פה כולם, יש פה צו איסור פרסום על ההסכם.
היו"ר יואב קיש
¶
יש חיסיון, סליחה. חיסיון שהוגדר ונבדק גם בבג"ץ. אני לא יודע כלום על ההסכם הזה, אני רק יודע שהוא נבדק בבג"ץ, ובג"ץ גם אישר - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני מבקשת לדעת כמה מבקשי עבודה לא חוקיים קיימים בארץ, ובפרט כמה מבקשי עבודה לא חוקיים, אוקראינים וגיאורגים נמצאים - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לא, זה לא נאמר. אני מבקשת לקבל את הפרט הזה, כמה אכן קיימים.
אנחנו יודעים שישראל התחייבה בפני בית המשפט שהיא תקלוט 100 בקשות ליום, בפועל היא קלטה רק 70. בפני בית המשפט המדינה התחייבה לקלוט 100 בקשות ליום - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
לקלוט, לעבד ולתת תשובה. היא קלטה רק 70 ויש פער של 30. כיצד אתה מתכוון לענות על זה?
והשאלה השלישית - - -
היו"ר יואב קיש
¶
שתי שאלות. אנחנו לא יכולים פה נאום. בעוד עשר דקות אנחנו עושים הפסקה. אני מבקש עוד חברי כנסת. אמיר אוחנה, בבקשה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
אתה מטיף לקצבאות וכו'. כמה זה עולה מדי שנה? אני מדבר על הוצאות של חינוך, של בריאות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
העובדה שיש רק מקום אחד שאפשר להגיש אליו את בקשות המקלט. העובדה שהוגשו 15,000, טופלו רק 6,500, 11 כן אושרו. כל המספרים מעידים, אני חושבת, שאי-אפשר לעמוד בנטל הקיים היום לבקשות המלקט, זה אומר שלמבקשי המקלט אין נגישות לפקידים.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לשאול את השר, האם הוא הולך לשנות בתקופה הקרובה המאוד, לפתוח את האפשרות לבקשות מקלט אמיתיות ולהנגיש את השירות הזה למבקשי המקלט?
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. גם אם יהיו תשובות שלא תספיק לתת, השר, אני מבקש שיכינו מסמך מסודר במשרד שלך על כל השאלות שחברי הכנסת העלו, ושייצא בימים הקרובים מסמך מסודר עם כל התשובות לשאלות שמעלים פה. בבקשה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
כבוד השר, שתי שאלות. הראשונה, לגבי אוקראינה. אנחנו יודעים שבשנים 2014-2013 היו כמה מבצעים להצלת היהודים שהוצאו משם, מכיוון שהתחוללה שם מלחמה. מהו הקריטריון? איך קובעים שזה מדינה מסוכנת, לא מסוכנת? זה דבר אחד.
הדבר השני. חשוב שתתייחס לכמות הגיאורגים והאוקראינים שעדיין נשארים פה לאחר מבצע הגירוש הקודם. האם במבצע הגירוש - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
השאלה השנייה לגבי כמות האוקראינים והגיאורגים, האזרחים של אוקראינה וגיאורגיה שעדיין נמצאים פה לאחר מבצע הגירוש. האם יגורשו במבצע הנוכחי רק אפריקנים או גם אוקראינים, גיאורגים ואחרים?
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
כבוד השר, האם אנחנו ערים לעובדה שמבקשי המקלט, בהיעדר כל אפשרות להתפרנס בכבוד עד לגירושם, ואני מתחלחל להשתמש במילים "עד לגירושם" – האם נאפשר להם לגסוס, לפרפר, להתדפק על הדלתות, או שמא חלילה רחמנא לצלן לגנוב? זו השאלה הראשונה.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה שואל האם נותנים להם אישור עבודה. הם עובדים. הוא ייתן תשובה השר. בוא לא נלך לדרמות.
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, לא להפריע. האמת שהיה קצת רעש, אבל כמות הרעש שיש פה בדיון. משום מה אתם מאוד רגישים – כשאמיר אוחנה דיבר, כולם פה קפצו. מה קרה? תאמינו לי, אל תלמדו אותי איך לנהל את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת זוהיר בהלול.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
למרות התשובה המנומקת והמלומדת של כבוד השר, בכל אופן, עדיין כאשר הם מגורשים למדינה שלישית ולא למדינת האם, שם אורבים להם אותם מכערים שעל-פי הדיווחים גובים מהם 1,000 דולר.
היו"ר יואב קיש
¶
לא שומעים. אני רק מזכיר מה שאמרתי, כשכולם פה מדברים על רואנדה, אני גם יכול להבין מאיפה זה מגיע בתקשורת, אבל אני אומר עוד פעם שהנתון הזה של ההסכם - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
יש פה שגרירות לרואנדה. מדוע שלא ייתנו להם פה מעמד, ויזה? שאלה שנייה, האם השלטונות הטורקיים באנקרה יודעים שבכוונתכם לגרש דרך טורקיה? מה תעשו אם אלה שירדו מהמטוס באיסטנבול יסרבו לעלות על טיסת המשך לרואנדה ויבקשו מקלט מדיני בטורקיה? האם אינכם חוששים מסיבוך היחסים בינינו לבין טורקיה או שיש לכם כוונה לגרש דרך מדינה אחרת?
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. השר, למרות שלא פנינו אליך אישית וביקשנו שתגיע, אבל קבענו את הדיון וכמובן שהנציגים שלך מהמשרד אמרו שיגיעו ואתה בחרת להגיע, ואני מעריך את זה. בבקשה, חבר הכנסת אורן חזן. כמה שאלות? אחת או שתיים?
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
אנחנו נשתדל לסייע לך ולעזור לך ככל שניתן כדי שתנהל פה את הדיונים ביד רמה. אני רוצה לברך את השר שהגיע ולברך בכלל את הממשלה שסוף סוף עושה צדק ומעיפה מפה את כל מסתנני העבודה - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
- - צריך כבר להעלות אותם על אוטובוסים ומטוסים, והופה לגרש אותם מפה. עכשיו לשאלה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
ראשית, לאופוזיציה. אני רוצה להבין לאיזה בג"ץ הם מקשיבים. מתי בג"ץ בסדר ומתי לא? כשנוח להם הוא לא טוב. כשנוח להם בג"ץ אכזר. כשנוח להם בג"ץ הוא מצוין.
היו"ר יואב קיש
¶
עם כל הכבוד, אתם לא יכולים להשתיק אותו, יש גבול. כשהוא התפרץ, הוא קיבל, הוא בשתי קריאות, כשהוא עכשיו מדבר, לא להפריע לו, גם אם זה כואב לכם.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
כבוד השר, אנחנו עדים בזמן האחרון לקמפיין אכזר, מספר קמפיינים שמובילה הקרן להשמדת ישראל, הקרן החדשה לישראל, שקוראים לעבירה על החוק - - -
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת אורן חזן, אני אומר את זה לכולם. עוד הערה אחת על הכיפה, אתה יוצא החוצה. בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
הם מובילים קמפיין היום, את קמפיין אנה פרנק, כשהם קוראים לאנשים להחביא אצלם בבית מסתננים. זו קריאה לעבירה על החוק.
היו"ר יואב קיש
¶
אני קורא להפסקה, נמשיך ב-10:35 למעלה באולם.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:26 ונתחדשה בשעה 10:35.)
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, אני פותח את הדיון. לגבי המשך השאלות, מכיוון שהשר נאלץ לעזוב ויש עוד חברי כנסת שרוצים שאלות, הנוהל של השאלות יהיה כך. אנחנו עוזבים את סבב השאלות, כל חבר כנסת שרוצה, ישאל.
היו"ר יואב קיש
¶
אני מבקש שקט, אני לא יכול ככה לדבר. חברים, מכיוון שהשר יצא וחשוב לי שחברי הכנסת ישלימו את השאלות שלהם, אני מבקש עוד היום להגיש למנהלת הוועדה, לאה, את רשימת השאלות. כל השאלות יוגשו ויקבלו תשובה בצורה מסודרת.
אנחנו מתחילים עכשיו את הדיון. אני רוצה לעבור למי שיזמו את הדיון המהיר. סדר הדוברים לדיון המהיר - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב. אני יזמתי את הדיון החשוב הזה, כי אני מרגיש שאנחנו הולכים למהלך בחסות חוק שעבר בכנסת, אבל זה מהלך שיכול להיות מבייש, מביש, מכוער, ואם הוא יתבצע בצורה שבה נראה שהוא הולך להתבצע, הוא עלול להטביע את חותמו עלינו כחברה, כמדינה, שזכויות אדם באשר הן אינן מתקיימות בה כפי שהיינו רוצים וחושבים.
אני שמח שנמצא פה מנכ"ל רשות האוכלוסין, מור יוסף. הגענו למקום הזה ממדיניות כושלת בעבר שהביאה לקטסטרופה בדרום תל אביב, בצורה כזאת או אחרת, אבל במקום לתקן את המדיניות הכושלת הזאת, אנחנו משתמשים בה כתירוץ על מנת להוריד כף של טרקטור רחבה ככל האפשר, שתניע מפה אנשים אומללים החוצה, ללא הבחנה רצינית מספיק.
זה עלה גם בשאלה ששאלתי קודם באשר למה עם אותם אנשים שעדיין לא הגישו בקשות, ואני לא רואה איך הם יגישו בקשות כאלה, לפחות כפי שזה קורה היום.
מנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ' מור יוסף, אני מבקש ממך, וזה מהות הדיון הזה מבחינתי כיוזם, היות שכרגע יש חוק וכרגע הרכבת התחילה לנסוע, אני מבקש שתתקיים אצלכם מערכת, מה שאני קורא לה "מערך של חירום", בדיקה של חירום עמוקה ורצינית, שבה קובעים קודם כול למי יש זכות ולמי אין זכות. המספרים שנראים עד עכשיו, על דעת כל היגיון נראים לא סבירים. לא סביר שמתוך 15,000 מבקשי בקשות, 11 קיבלו - - -
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
אני עוקב כבר שנה וחצי אחרי המספרים האלה. המספרים לא סבירים. כלומר, המספרים נראים כעומדים תחת איזה מדיניות.
איל בן ראובן (המחנה הציוני)
¶
את זה אפשר לתקן. ואני מבקש להיכנס למהלך עמוק מאוד, שיגרום לנו לא להתבייש במי שאנחנו כחברה ישראלית, שיש לה הרבה מאוד נקודות לגאווה. מין כף טרקטור כזאת מביישת אותנו, וחבל. צריך לעשות תיקון מהיר ואפשר.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. רק לסדר הדיון. כיוון שזה שילוב גם של הדיון המהיר, ויש לנו עוד חמישה חברי כנסת שהגישו את הדיון המהיר, סדר הדיון יהיה כך: אני אתן, ראשית, לחמשת חברי הכנסת שהגישו את הדיון המהיר לדבר. שלוש דקות לכל אחד, לא יותר. לאחר מכן זה יהיה נציג ציבור, חבר כנסת, נציג ציבור, חבר כנסת. מכיוון שהמפה די ברורה, אני אדאג שיהיה נציג אחד מעמדה כזאת ונציג מעמדה אחרת, כדי שהתמונה תהיה מאוזנת בעניין הזה. כך אנחנו מנהלים את זה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
תודה לך. צר לי שהשר לא נשאר איתנו. אני באמת חושבת שהוא בא בכוונה לתת תשובות, לענות ולשמוע אותנו. אני חושבת שמה שמתנהל פה לאורך כמעט עשור זה מצעד האיוולת. מצעד איוולת ומדיניות חלם של כל הממשלות שהיו פה, מאלה שהכניסו והביאו אותם היישר לדרום תל אביב ועד היום.
המדיניות לצערי הרב לא מובילה, אלא מובלת. כמו שנאמר, הדארפורים קיבלו בזכות בית משפט, בדיקת בקשות המקלט התחילה רק עם החלטת בית משפט. כך שכל הדברים שהשר ניסה להתרברב בהם, הם לא מדויקים עובדתית, כמו שמחצית חזרו לאריתריאה. לא היה ולא נברא. ולכן הוויכוח הוא לא רק אידיאולוגי, לא רק כי אני חושבת שגירוש בכוח יהווה כתם בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, אלא כי יש לנו ויכוח אמיתי גם על העובדות.
איך זה ייתכן ש-80%-70% מאותם מבקשי מקלט בישראל, אריתראים וסודנים, ויגיד לך את זה מור יוסף, הועברו למדינה שלישית באירופה, הם קיבלו מייד מעמד פליט? איך זה יכול להיות שפה לא הכירו בהם? אוטומטית מחליטים שכל מי שהגיע מאריתריאה לא מגיע לו. בכל העולם המערבי, בכל המדינות המתוקנות, 90%-70% מקבלים מעמד של פליט.
כל הזמן אומרים לנו
¶
אתם רוצים מדינת כל מסתנניה ואתם רוצים לתת אזרחות. לא. אנחנו רוצים לתת להם מקלט עד היום שבו הם יוכלו לחזור למדינותיהם בביטחון.
יש פה פרדוקס, מצד אחד מדינת ישראל אומרת: אריתריאה לא מדינה מתוקנת והם יכולים חזור לארצותיהם, אבל עובדה שהמדינה – ממשלת הליכוד, לא ממשלת מרצ – לא מחזירה אותם לאריתריאה ולא מחזירה אותם לסודן. מדוע? למה אף אחד לא עונה על השאלה הזאת? כי התשובה היא ברורה. היא לא יכולה על-פי אמנות בינלאומיות והסכמים בינלאומיים, ומכיוון שהמדינות האלה מסוכנות, היא לא מחזירה אותם, אז מוצאים מדינה שלישית. לא מוצאים את שבדיה, לא מוצאים את גרמניה. אולי על כך לא היינו מלינים, גם מבקשי המקלט לא היו מלינים. רוצים להעביר אותם למדינה שלישית באפריקה, שעד היום מי שהגיע אליה מצא את עצמו או כלוא, או נרדף, או מושלך, שלא לדבר על מצא את מותו. חלקם, לא כולם - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אם מגרשים בשמנו, ראוי שאנחנו נדע מה כולל ההסכם, איזה מעמד הם מקבלים. האם הם מקבלים תנאי דיור? האם הם מקבלים תנאי תעסוקה? מה הם מקבלים והאם הם אכן יוכלו לחיות שם או יצטרכו לעבור שוב למדינה אחרת ולהיות שוב פליטים?
מיכל רוזין (מרצ)
¶
- - ממשלת רואנדה היום הוציאה אתכם שקרנים, כי היא אמרה: אין הסכם, אנחנו לא מקבלים גירוש בכפייה, אנחנו לא מקבלים פליטים שיגורשו בכפייה. ממשלת ישראל אומרת שיש הסכם חתום. בואו תחשפו את ההסכם בפני הציבור, תחשפו מה התנאים, תשקיטו את לב הציבור הישראלי שהתנאים הולמים, ראויים, ואז נוכל לדבר הלאה.
לא ייתכן שיסתירו מהציבור ויגידו לנו: תקשיבו רק לממשלת רואנדה, ואנחנו נצטרך לסמוך על כך שהם משקרים ואתם צודקים.
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
חברים, יש כאן קמפיין שקרי, שמציג את כל המסתננים כפליטים מאזורי לחימה. כולנו יודעים שרק שיעור מזערי מהם, אם בכלל, אכן כזה.
היו"ר יואב קיש
¶
לפני שנייה דיברה פה חברת הכנסת מיכל רוזין, שמרתי על הזכות שלה. עכשיו אני מבקש לא להפריע לחברת הכנסת נאוה בוקר.
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
מדובר בקמפיין שקרי שמציג את המסתננים כפליטים מאזורי לחימה, וכולנו יודעים שזה לא נכון, זה רק שיעור קטן מהם, אם בכלל, אכן כזה. אבל זו עוד דרך להציג את שלטון הימין כחסר מוסר. בסדר, התרגלנו. אני יושבת פה עם שני חברים משכונות דרום תל אביב, עם עובד חוגי ושפי פז, שעוברים גיהינום אמיתי.
אחד הפתרונות שאני חושבת עליהם – הוצאת המסתננים, שהיא מוצדקת, עלולה גם לפגוע באופן כזה או אחר בתעשיית המלונאות, במסעדנות, לפגוע בעסקים קטנים. ואני אומרת: יש פתרון. ואחד הפתרונות לדעתי הוא להקים ועדת מיונים, שתמיין ותסנן. הרי מעל 50% מהמסתננים הם בעלי עבר פלילי, אז כל - -
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
אז למה ב-2007 היו שבעה שוטרים והיום יש 300 שוטרים שם, בשכונות בדרום תל אביב? למה?
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
אני מדברת על כך שצריך לעשות הפרדה בין אלה שמחפשים עבודה, אנשים מסודרים שרוצים לעבוד במקומות עבודה מסודרים, ואז להכניס אותם בצורה חוקית למעגל העבודה. דבר שני, זה גם לתת להם הכשרות כמו שעשו עם התאילנדים בחקלאות.
צריך לגייס עובדים נוספים ממדינות כאלה שיש לישראל הסכמים איתן ויחסים שמאפשרים גיוס עובדים. מבחינתי זה לא משנה מאיפה הם יגיעו. כוח העבודה הזה הוא חיוני וחשוב לעסקים הקטנים, אבל צריך להביא את האנשים הטובים.
מצד שני, אסור לנו להכשיר את השרץ ולאפשר - - -
נאוה בוקר (הליכוד)
¶
צריך לתת לחלק מהם היתרי עבודה מסודרים, כדי שיוכלו להשתלב במסעדנות, במלונאות, בתחומים שבהם חסרות ידיים עובדות.
היו"ר יואב קיש
¶
חברת הכנסת מירב בן ארי – לא נמצאת. חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא. גמרנו עם הדוברים. אני עובר לדוברים מהציבור. עכשיו אחד, אז חבר כנסת. אנחנו ניתן נציג לכל צד. עוד פעם, לא תהיה פה אפליה. נתחיל מעלוה קולן.
היו"ר יואב קיש
¶
אותו ארגון, בסדר. בבקשה. חן בריל אגרי – הראשונה. עובד חוגי, אתה תהיה הנציג הבא של הציבור. בבקשה, חן.
חן בריל אגרי
¶
שלום, אני מאמנסטי אינטרנשיונל ישראל. הקשבתי בקשב רב. שר הפנים פתח וטען שהוא הביא איתו את העובדות, והוא גם אמר שמי שמערער על העובדות האלה, בבקשה, שיבדקו אותו. גם אני הבאתי איתי כמה עובדות שמאוד-מאוד חשוב לי להביא לכאן.
אני רוצה לדבר איתכם על היעדרה של מערכת המקלט הישראלית. לפי נוהל הגירוש, אמורים להיות מגורשים מי שבקשתו למקלט נדחתה או מי שלא הצליח להגיש בקשה למקלט. ואני מדגישה את המילים "מי שלא הצליח". לא כי הוא לא ניסה, אלא כי הוא לא הצליח.
לטענה שהם אינם פליטים, וכל מי שמעודד את הגירוש מדבר עליה, כולל ראש הממשלה, כולל שר הפנים וכולל ראש מינהל אכיפה וזרים, יוסי אדלשטיין, שהתראיין אתמול ל-Ynet, הוא הוסיף ואמר - - -
חן בריל אגרי
¶
הוא הוסיף ואמר שגם האירופים לא מכירים בהם כפליטים. רק כדי לסבר את האוזן הבאתי איתי כמה נתונים רק ל-2016. באנגליה – 88% מהאריתראים שהגישו בקשת מקלט רק בשנה הזאת קיבלו מעמד פליט. לא הגנה אחרת, מעמד פליט; בנורבגיה – 98%; בגרמניה – 88%. אם אתם רוצים לתהות מה זה אומר למשל 88%, רק תדעו שבגרמניה ב-2016 קיבלו מענק פליט 18,658 אריתראים בשנה.
חן בריל אגרי
¶
תודה. קודם כול, הם כן מבקשי מקלט, הם כן פליטים, הדבר היחיד שהם לא זה אנשים לא חוקיים פה. הם נמצאים כאן עם אשרה חוקית של ישראל, והסיבה היחידה שישראל רוצה לגרש אותם היום והסיבה היחידה שכל הפארסה הזאת בכלל מתאפשרת, זה כי אין מערכת בדיקה.
חן בריל אגרי
¶
אדלשטיין טוען שהיו להם עשר שנים להגיש בקשת מקלט. היו להם אולי שנה וחצי. התחילו לתת להם להגיש ב-2014, הפסיקו לתת להם להגיש בספטמבר 2015. התחילו לדחות על הסף את כולם. ומאז שביטלו את הדחייה על הסף, מסוף 2016, לא נותנים לאריתראים ולסודנים להגיש בקשת מקלט.
אני נמצאת בסלמה מדי בוקר, אני רואה את האנשים שמגיעים, עוד לפני ה-1 בינואר 2018, שאז החליטו שלא מקבלים יותר בקשות מקלט.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. תודה. לגבי סדר הדברים. או המנכ"ל או יוסי, תחליטו מי מכם עונה על כל השאלות, כל הדברים שנאמרו. נשאיר כעשר דקות רבע שעה לסיכום, שתתייחסו לכל הנושאים שעלו פה, ועלו פה הרבה שאלות והרבה נושאים. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה לך, אדוני היושב-ראש, הדיון הזה עבורי הוא דיון קשה מאוד. קודם כול, כי אני בסיפור הזה כבר כמה שנים ופשוט כואב לי לראות איך אנחנו חוזרים פעם אחר פעם למציאות נוראה ומטורפת.
בואו נתחיל בדרום תל אביב. דרום תל אביב נמצאת במצוקה מאוד מאוד קשה. אני נמצא שם, אני רואה את התושבים שיושבים מולי. יש מצוקה בדרום תל אביב, וקורבנות המצוקה הזאת הם בוודאי התושבים הוותיקים וגם מבקשי המקלט. אלה ואלה קורבנות של מצוקה מאוד קשה בדרום תל אביב. אבל הממשלה, במקום להציע פתרונות, במקום להציע שינוי אמיתי של המצב, הדבר היחיד שהיא עושה, זה מסיתה אלה נגד אלה. אני עוד זוכר את הביטויים על סרטן, אני עוד זוכר את כל התוכניות, פעם 20 שנות מאסר למי שעוזר למבקש מקלט ופעם מאסרים מינהליים ואחר-כך מתקן חולות. הרבה הרבה חול בעיניים. 1.4 מיליארד, 14 מאות מיליונים של שקלים נקברו בחולות במקום להשקיע בדרום תל אביב, במקום לפתור את הבעיות.
חברות וחברים, אנחנו מדברים על בני-אדם. תראו אותם, אנשים במצוקה. תיפגשו איתם, תדברו איתם, תסתכלו עליהם.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
הם אנשים שברחו לכאן כי אין להם איפה להיות. האנשים האלה ברחו לכאן. ברחו לכאן מדארפור וברחו לכאן מאריתריאה, כי שם יש רצח עם ושם יש משטר דיקטטורי אפל שמוכר בעולם כמשטר שפוגע בזכויות אדם.
בני-האדם האלה שברחו לכאן רוצים לחיות, הם רוצים גם לעבוד, ומדינת ישראל גם היום מייבאת עשרות אלפי עובדים. חסרים פה עובדים בחקלאות, חסרים פה עובדים בבניין, חסרים פה עובדים בסיעוד, חסרים פה עובדים במלונאות, ומדינת ישראל היום – היום משרד הפנים מייבא עשרות אלפי עובדים, שגם הם יגיעו לדרום תל אביב.
האריתראים – 90% מהם זוכים להכרה של פליטים בעולם. למה רק אצלנו הם לא זוכים? למה רק אצלנו 11 מתוך 38,000? איך זה ייתכן? אתם לא שואלים את עצמכם את השאלות האלה?
חברות וחברים, צריך להבין שההסכם הלוא גלוי עם המדינה השלישית הוא הסכם שהוא לא במקרה לא גלוי, כי יש הרבה מה להסתיר. הדבר העיקרי שאותו מנסים להסתיר זה שכאשר מגרשים את האנשים האלה, את בני-האדם האלה, הם צפויים לסכנה מאוד מאוד גדולה. ואת זה אנחנו יודעים לא בתיאוריה, אנחנו יודעים את זה - - -
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו יודעים את זה מעדויות של בני-אדם.
ולכן, חברות וחברים, כשאנחנו שואלים את עצמנו איפה אנחנו רוצים להיות, איך אנחנו רוצים להיראות, בואו נסתכל על בני-האדם האלה, בואו ניתן להם תשובה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא סכנה דמוגרפית, זו לא הבעיה של דרום תל אביב. ניתן לדרום תל אביב תשובה וניתן להם תשובה ונביא פתרונות במקום להמשיך להסית.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אני רק רוצה שלא ישתמע מדבריך חס וחלילה ביקורת כלפי בג"ץ שטען שההסכם לגיטימי.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו עכשיו נשמע את עובד חוגי. כמו ששמרתי על זכותה של הדוברת השנייה, אני אומר לכל חברי הכנסת שהפריעו: לא להפריע עכשיו. דרך אגב, מי שמפריע מאחורה, הסדרנים, אני נותן לכם יד חופשית. כל מי שמפריע וצועק, להוציא. בבקשה, עובד חוגי. שתי דקות לרשותך. נא לא להפריע לו.
עובד חוגי
¶
אני רוצה לשאול שאלה. אני רואה את ההתגייסות פה, כמה אתם רוצים שהאריתראים יישארו פה, המסתננים והפליטים, אבל לפי מה שאני מבין, לפי מרב מיכאלי העוני במדינת ישראל מכפיר. אם אני פותח טלוויזיה או תקשורת, הכול גרוע, הכול מושחת, הכול יקר, הכול לא טוב פה. פתאום אתם דואגים למסתננים שיישארו במדינה כל-כך גרועה?
היו"ר יואב קיש
¶
קסניה, אני מתחיל לו את הזמן מההתחלה. שתי דקות לרשותו. עד שלא תלמדו לא להפריע, זה מה שיהיה.
היו"ר יואב קיש
¶
רגע, עובד, סליחה. אני אומר עוד פעם, דיברה פה מישהי מאמנסטי, היא אמרה פה דברים כשאני, כיושב-ראש, מתנגד לכל מילה.
היו"ר יואב קיש
¶
אורן, אני אוציא את שניכם. אני רוצה להגיד פה בצורה הכי ברורה. יש התנהלות שאני לא אאפשר אותה פה. אני בא מהצד הימני של המפה. עכשיו אני מדבר ברמה האישית שלי. אני, ואתה יכול להסכים או לא להסכים, אני אומר לך מה שאני מרגיש. כשאנחנו רוצים לדבר, סותמים לנו את הפיות. ככה אני מרגיש.
עובד חוגי
¶
יש פה עוד מגזר. אני מבין מאיפה הכעס, האמוציות והקמפיינים האלה, זה המגזר של העמותות. הם מבינים שבאיזה שלב הבעיה תיפתר עם המסתננים, הם יהיו במדינה שלישית, ואז לא תהיה להם פרנסה.
היו"ר יואב קיש
¶
אמיר. אני מבקש. אם חברי כנסת מהימין יפריעו לך, לא תקבל שתי דקות... אתה מקבל שתי דקות רק כשחברי כנסת מהשמאל הפריעו, וחברת הכנסת פדידה, היא זו שתרמה לך שתי דקות עכשיו.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, הוא לא מיוחס. זכותו להגיד את דבריו. הוא גר בדרום תל אביב. ותאמין לי, כדאי שתקשיב לו. בבקשה, שתי דקות לרשותך, עובד.
היו"ר יואב קיש
¶
זו בדיוק הנקודה. הוא ידבר על מה שהוא רוצה, תוך כדי שמירה של הכבוד של כל מי שנמצא פה. בבקשה.
עובד חוגי
¶
לא ראיתי את ההתגייסות של כל חברי הכנסת, עוד פעם אני חוזר, לנוער בסיכון בדרום תל אביב - -
היו"ר יואב קיש
¶
לא, סליחה. אתה לא שקרן. אני אומר עוד פעם, כדי שנצליח לסיים את שתי הדקות שלו, מי שיפריע לו מחברי הכנסת, ייקרא לסדר ויצא החוצה. אין לכם זכות עכשיו להפריע.
היו"ר יואב קיש
¶
עובד, אני אוריד לך מהזמן. אתה לא עונה לה. אתה מתייחס למה שאתה רוצה להגיד ואתה לא עונה לחברי הכנסת. חברי כנסת שיפריעו, ייקראו לסדר.
עובד חוגי
¶
יש טיעון, אני שומע אותו הרבה, כשאומרים לי: בואו נפזר אותם. נכון, תושבי דרום תל אביב מסכנים, בואו נפזר אותם. אז בואו נבדוק היום איפה הם מפוזרים. זה בפרדס כץ. שכונה חלשה, נכון? לכל הדעות. זה בנתניה. לכו תבדקו באיזה שכונה. הם לא נמצאים ברמת אביב, לצורך העניין. אם הייתי שומע את אנשי הרוח שאומרים: אנחנו מוכנים היום לקחת 1,000 אריתראים, לשים אותם ברמת אביב. הרי אצלנו יש 20 כנסיות. בית חב"ד אחד ברמת אביב, אתם רוצים לסגור אותו, ואצלנו 20 כנסיות. מתי באתם, הצעתם ואמרתם: בואו ניקח, יש לכם 20 כנסיות – בואו ניקח שתיים. נעשה שתי כנסיות ברמת אביב, בצהלה.
נולדתי בתל אביב. דרך אגב, רק לאחרונה פעם ראשונה שהייתי בצהלה, כשהלכנו לעשות הפגנה מול השופטת. פעם אחת בחיים. וָואָלָק, רמת ניקיון. אולי שם זה מקום לעשות כנסייה. על איזה פיזור אתם מדברים? הרי איפה שתשימו אותם, הם יהיו באזורים המוחלשים והחלשים. הם לא יהיו ברחביה. אתם עובדים על עצמכם? אתם מספרים סיפורים?
ברצינות, אני מסתכל ואני מחזיק מכם חברי כנסת נאורים, מלומדים. אני בסך-הכול יש לי שמונה שנות לימוד, אבל עם כל הכבוד לכם, חבר'ה, איפה הם יהיו? בואו תסבירו לי. אני רוצה שעכשיו יקום אחד כמו דב חנין, ואני מכבד אותך, תבוא תגיד לי: אני מתחייב שברמת אביב ייקחו 2,000.
עובד חוגי
¶
- - - היום כל מבני הציבור שבדרום תל אביב מתפנים.
חבר הכנסת דב – במקרה האימא שלו היתה גננת שלי, אז אני מרשה לעצמי. בשכונת התקווה.
עובד חוגי
¶
רצו להקים אשכול גנים ברמת אביב, ישר צעקתם: מה פתאום? בשביל מסתננים דרך אגב. אז דחיל רבאק. די, אתם מספרים סיפור שקר, ואתם מאמינים בשקר שלכם. התחלתם לבנות בניין כזה ושכרת? איפה הם יישבו? ברצינות. באיזה מקום? אילת – באיזה אזור - - -
היו"ר יואב קיש
¶
סליחה, קסניה. משפט סיום. אני לא אתן לך עוד שתי דקות, למרות ההתפרצות של חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
בסדר גמור. תיתן לו שתי דקות, אבל זה דברי אמת שראויים להישמע. על כל אחד שיגרשו, יביאו שניים נוספים.
היו"ר יואב קיש
¶
קסניה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני אתחיל להוציא חברי כנסת עוד פעם. בבקשה, עובד.
עובד חוגי
¶
רק שתדעו שאתם חיים בשקר. אתמול הייתי במסעדה, אז בעל המסעדה אמר לי: אתה יודע, האריתראי עכשיו עוזב, כי הוא יודע שאני פעיל נגד המסתננים וכל הסיפור הזה. הוא אומר לי: אתה יודע, הוא עוזב. הוא מדבר איתו, אז הוא אומר: אני לוקח 3,500 דולר ואני הולך דרך מדינה שלישית, אבל נכנס למדינה שלי. הוא אומר לו: לא מסוכן? הוא אומר: מה פתאום, יש לי שם בית, אני מסודר, הכול בסדר. איזה שטויות.
דרך אגב, אם את רוצה לראות אותם ביחד, תראו את ימי העצמאות שהם חוגגים ביד אליהו. הם חוגגים עם השגריר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
עובד, מה שאתה אומר זה נכון לארצות הברית, קנדה, אירופה, רק אנחנו חכמים, רק אנחנו יודעים הכי טוב מכל העולם.
היו"ר יואב קיש
¶
מיכל, מספיק. מיכל, תודה. אנחנו ממשיכים עם חברי הכנסת. אורן חזן, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
לא, בלי הכיפה. אל תדאג.
דב חנין, אתה ישבת איתי באולפן טלוויזיה ואמרת בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, מי שאיננו פליט ואין לו מעמד פליט, אין בעיה ואין מניעה לגרש אותו.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
תראו, חבר'ה, אני מניח לרגע בצד את העובדה שמתפתח במדינה שיח מסוכן של חוסר אמון בממשלה. הרי אלה לא מאמינים לעצמם, השמאלנים. איך הם אומרים? אל תקרא לנו שמאלנים. אנחנו שמאלנים, אבל אל תקרא לנו שמאלנים. יש להם בעיה עם עצמם, אז הם לא מאמינים לממשלה. אבל תסבירו לי, ריבונו של עולם, מה ההבדל בין הגירוש וההרחקה שעושה מדינת ישראל יומיום לעשרות אלפי שב"חים מאלף ואחת סיבות לבין הגירוש של אלה? אלה נכנסו בגבולות שלנו בלי רשות ואלה פורצים את הגבולות שלנו בלי רשות. הרי אין הבדל ביניהם. אז מה זו הצביעות הזאת?
יושב שר הפנים ומסביר שאין הבדלים, לא של צבע וגם לא של דת. הוא אומר "כנסיות". אני לא יודע, אולי יש שם גם מוסלמים. דובר בעבר שחלקם גם הביאו איתם גם טרור לארץ. זה ברור. אני לא מצליח להבין מה הם עושים פה. אז מה? רק נבוא ונגיד כל היום שחלק מחברי הכנסת פה ועמותות שהם מייצגים, רק צריכים להגשים ולהביא ליישום את הכסף האנטישמי שמוזרם מחו"ל? מישהו הרי צריך לכבד את הכסף הזה ולעשות איתו משהו. אני לא מצליח להבין את הדבר הזה.
אף מדינה בעולם לא היתה מרשה שהגבולות שלה היו פרוצים. חבר'ה, צעירים, ישראלים - - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
חבר'ה צעירים ישראלים שטסים לעבוד בארצות-הברית, כשנגמרת להם הוויזה, שולחים אותם חזרה. ואם הם נכנסו ותפסו אותם אחרי הזמן, גם נותנים להם חותמת שחורה שהם לא יוכלו לחזור לעולם. מה זו הצביעות הזאת? אם בדמוקרטיה הגדולה בעולם יודעים לשמור על הגבולות, אז בטח ובטח אנחנו צריכים.
ועוד דבר אחרון בקצרה. הגיעו אליי השבוע האריתראים מדרום תל אביב. הם באו לבושים יפה בחליפות. הם ביקשו להיפגש איתי. הם אמרו: רק אתה תוכל לעזור. אני יושב איתם, אני מנסה להבין מה הם רוצים. הם רוצים שאני אעזור להם להתאמן פה בארץ, להקים מיליציה, כדי שהם יוכלו לחזור לאריתריאה ולהקים שם מדינה ציונית. אז אומרים לי: תעזור להם, ככה אולי הם יעזבו. אמרתי: לא, אני לא אעזור להם, כי אולי הם ישתמשו במה שנלמד אותם כדי לכבוש אותנו פה.
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
- - להפסיק עם הפוליטיקלי קורקט ולהגיד בצורה ברורה: להעלות אותם על אוטובוסים לגבול או על מטוסים לאפריקה - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
- - וגם לאוקראינה וגיאורגיה. אין הבדלים. כל מי שאין לו מקום פה, נגרש אותו מפה - -
אורן אסף חזן (הליכוד)
¶
- - כי ארץ-ישראל שייכת לנו. ולכל יפי הנפש: לא מתאים לכם, אתם מוזמנים לעזוב יחד איתם - -
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
הציבור צריך הגנה ממך. הציבור צריך הגנה ממך. זה שיח אלים. הציבור צריך הגנה ממך.
היו"ר יואב קיש
¶
חד-צדדי מאוד. אתם צודקים... הרגע הוצאתי את אורן חזן ועכשיו את חברת הכנסת מיכל רוזין.
היו"ר יואב קיש
¶
אתם צודקים, אני מודה שהוצאתי הרגע את חבר הכנסת אורן חזן ועכשיו את חברת הכנסת מיכל רוזין. חד-צדדי מאוד... - -
היו"ר יואב קיש
¶
- - ולא רק חד-צדדי, עכשיו אני גם נותן לנציגת ציבור שולה קשת, שהפריעה קודם וחזרה ב-10:30. שתי דקות לרשותך. ואני אומר גם לחברי הכנסת מהימין, מי שיפריע לה, היא תקבל את הזמן שלה בחזרה. הדיון פה יישמר. בדיוק על סתימת הפיות שדיברתי עליה, היתה פה הדוגמה הקלסית של חברת הכנסת מיכל רוזין לעניין הזה. בבקשה, שולה קשת. שתי דקות לרשותך.
שולה קשת
¶
תודה. אני מגיעה לפה כילידת שכונת נווה שאנן, כתושבת שכונת נווה שאנן, שגרה עשרות שנים בשכונה. ואני רוצה לומר כך: שכונת נווה שאנן בפרט, ושכונות דרום תל אביב בכלל, הן זירות פשע. כמו בכל זירת פשע – יש מה שנקרא "CSI", המז"פ שבא לבדוק מי האשם. ומהממצאים שלנו אנחנו יכולות לראות שהפושעים בזירת הפשע הזאת זה ממשלות ישראל לדורותיהן והרשות המקומית.
זה לא מתחיל מהיום, זה עשרות שנים עם תחנות מרכזיות שהורגות אותנו, עם סחר בנשים, סחר בסמים. הפחד להסתובב ברחובות הוא בגלל שממשלת ישראל והרשות המקומית ריכזה בחצר האחורית עבריינות עוד לפני שמבקשי המקלט הגיעו. לאחר מכן הגיעו מהגרי העבודה ומבקשי המקלט וריכזו עשרות אלפים ויצרו גטו בדרום תל אביב.
ואני בתור תושבת דרום תל אביב אני באה ואני אומרת: הגענו למצב שאני ועוד הרבה מאוד תושבות ותושבי דרום תל אביב יוצאים נגדו. באיזה מובן? יש לנו מצוקה אמיתית, מבקשי המקלט גם הם במצוקה אמיתית. יש פתרונות אחרים. לא יעלה על הדעת שיעשו פה היפוך ויגידו: הפשעים, זירת הפשע הזאת – הפושעים הם האפריקנים מאריתריאה ומסודן.
ואני רוצה לומר גם כתושבת דרום תל אביב מזרחית, שאני יודעת ואני חווה על בשרי את הביטויים כמו "פרחות", "ערסים", "פולשים" – כל הביטויים שאומרים עלינו אני מוצאת אותם נאמרים על מבקשי המקלט מאריתריאה.
אנחנו כבר שנים רואים סחר בבני-אדם בדרום תל אביב, בין אם זה בנשים, בין אם זה באריתראים. ואני באה - -
שולה קשת
¶
- - ומבקשת מממשלת ישראל, אני פונה: אל תוסיפו פשע על פשע. אל תוסיפו עוון על חטא.
זה שיגרשו אותם – קודם כול, אני לא מוכנה שזה יירשם היסטורית עלינו, אל תנצלו את המצוקה שלנו.
שולה קשת
¶
- - זה דבר אחד. ב', זה לא יעשה לנו שום טוב. אנחנו היום, תושבי דרום תל אביב, גם מועמדים לגירוש. בנווה שאנן מגדלי פאר לאוכלוסיות עשירות ומשפחות מזרחיות מגורשות.
שולה קשת
¶
ברחבי תל אביב – משפחות מזרחיות, קוראים להן "פולשים", מגרשים אותם מבתיהם. השכונות שלנו הן במכירת חיסול, אז אל תעשו עלינו ספין - -
היו"ר יואב קיש
¶
זה לא מקובל. חברים, זה לא מקובל. היו לנו שלושה דוברים. לאחר מכן אני אתן למנכ"ל להשיב על כל השאלות שהיו פה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
תודה. אין לנו בעיה עם מסתננים שבאו באמת לבקש עבודה. יש לנו בעיה בשני מקרים: האחד, עם הפליטים, והשני, שעושים איפה ואיפה בין מבקשי העבודה. לא סתם שאלתי את השר, ועדיין לא קיבלתי על זה תשובה. והתשובה היא חשובה מאוד, כמה מבקשי מקלט וכמה פליטים - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
הוא לא נתן תשובה. התחושה שלנו שמדינת ישראל מפעילה פה מדיניות מפלה. היא לוקחת את מי שצבע עורו שחור ומתנהגת כלפיו - - -
היו"ר יואב קיש
¶
דרך אגב, כשדיברה נציגת הציבור, תראו את ההבדל שהיה. דיברה נציגת ציבור מהצד השני, לא הפריעו לה שתי דקות שלמות.
היו"ר יואב קיש
¶
חברי כנסת מפריעים לכולם, זה נכון. כשדיבר עובד, מילה אחת לא נתנו לו פה להשלים בלי שהפריעו לו.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רוצה לחזור ולומר שהתחושה היא שמפלים פה על רקע צבע עור. אלה שיש להם צבע עור כהה, אותם רודפים.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
- - - ואילו אלה שיש להם צבע עור בהיר, ויש כנראה יותר מ-100,000 כאלה, בהם כמעט ולא נוגעים. זה דבר אחד, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת.
רוצים לנהל מדיניות שבה אנחנו מגרשים את מי שאין לו רישיון חוקי לעבודה, בבקשה. אבל אל תפלו.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
דבר שני, הפליטים – מה זה הדיבורים האלה? תעבירו אותם לפה, תעבירו אותם לשם. זה לא שק תפוחי אדמה. אנחנו מדברים כבר מזמן על פתרון, על פתרון כולל. אם אנחנו בצורה באמת ישרה, בגילוי לב ובכנות נבחן מי הם פליטים ונדע מי הם פליטים, הרי שמי שבאמת מקבל את מעמד הפליט, מגיע לו על-פי כל ההבנות הבינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן – מגיעות לו זכויות. ובמסגרת הזכויות האלה, האם לא יהיה יותר נבון שמדינת ישראל במקום לרדוף אותם תבוא ותאמר: יש לכם זכויות של פליט, אנחנו נותנים לכם גם רישיון עבודה, גם אפשרות לקבל את ביטוח הבריאות, ועל-ידי כך לא צריך יהיה להעביר אותם כמו שק תפוחי אדמה לצהלה או לרמת אביב?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני אסיים. ברגע שבאמת הם יקבלו רישיון עבודה, מדינת ישראל זקוקה למשל לכל מקצוע הסיעוד. אתה יודע ואתה תדון פה במחסור האדיר שיש בסיעוד. מדוע שלא ייתנו להם לעבוד בסיעוד, ואז חלקם יהיו ברמת אביב, חלקם בהרצלייה וחלקם בטבריה, ולא צריך יהיה להעביר אותם?
היו"ר יואב קיש
¶
תודה. תודה רבה לחברת הכנסת גרמן. אני נותן עכשיו לשפי פז. אני יודע שיש כאלה שקשה להם אולי לשמוע. אני מבקש לכבד גם את זכותה לומר את דעתה. בבקשה. שתי דקות לרשותך.
שפי פז
¶
קודם כול, אני רוצה לדבר פה על בושה. אנשים פה דיברו על בושה. הבושה הגדולה ביותר של כל חברי הכנסת – אגב, רובם לא היו בישיבות הקודמות. היום פתאום כולם הגיעו – הבושה הגדולה היא של חברי הכנסת מהשמאל, של ארגוני השמאל, של עמותות השמאל, של כל מי שקורא לעצמו "ארגוני זכויות אדם", שילכו הביתה עם הבושה שלהם אחרי שהם הפקירו אותנו במשך עשר שנים. אני לא ראיתי תוכניות לבנות עליות גג, ולא ראיתי תוכניות למרחבים מוגנים, ולא ראיתי שום תוכניות רציניות לבוא ולהציל אותנו כשאנחנו צעקנו. אגב, צעקנו: פיזור, פיזור, פיזור - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ארגוני השמאל לא היו והממשלה כן היתה? מה היא עשתה למען דרום תל אביב בעשר השנים האחרונות? אני רוצה לדעת.
שפי פז
¶
אני רק רוצה להזכיר לכולכם, כשאתם מדברים פה על פליטים, אתם מדברים על אנשים שבלי שום בושות, ולא מעניין אותי כרגע אם זה בן-אדם שעבר בדיקה ונדחה, או עוד לא עבר, או הגיש, או עוד לא הגיש, או מגיע לו, או לא מגיע לו, אתם מדברים על אנשים שבלי בושות – אתמול הייתי בנווה שאנן עם צוות טלוויזיה גרמני. מעבר לעובדה שניסו לפרק להם את המצלמה – הם בלי בושות עמדו מולי, מול הטלוויזיה ואמרו: זו לא המדינה שלך, תחזרי למרוקו, את גזענית וכל הדברים האלה. זה אנשים שקוראים לי, אני לא רוצה להזכיר פה שמות גנאי, אבל תחשבו לבד. בכל שמות הגנאי ההומופביים, והקסינופוביים והמיזוגניים שרק יש.
שפי פז
¶
א', אני רוצה למחות על הקמפיין השקרי, המתועב, במימון הקרן לישראל חדשה, שמאשים אותנו בשליחת אנשים למותם, כשכולם יודעים שזה שקר, כשכולם יודעים שזה שקר ומה זה עושה לנו בעולם ולמה זה יוביל. יכול להיות שאנחנו צריכים, המדינה הזאת, שהפליטים יצטרכו להגיע בעקבות הקמפיין הזה.
אני רוצה להגיד ואני רוצה לשאול רק שאלה שלא דובר פה עליה, ואני אעלה אותה, כי אני בלאו הכי מעלה את כל הנושאים. יש הרבה מאוד מוחרגים מהסיפור הזה. אני לא אדבר עכשיו אם צריך לגרש ילדים ומשפחות או לא צריך. אני רוצה שכל האנשים שיצאו עם עצומות ומכינים עליות גג ומחביאים, אנחנו נבוא אליהם עם השטר הזה. אני רוצה לראות את כל המוחרגים, בלי יוצא מן הכלל, יוצאים מדרום תל אביב. אנחנו כבר עשר שנים, גמרנו. לא אכפת לי אם שולה קשת רוצה אותם, מצידי שתיקח אותם אליה הביתה. כל המוחרגים האלה ילכו אליכם, אל הקיבוצים, אל המושבים, אל המרחבים המוגנים, בעיקר אל עליות הגג. אני מתה לראות - - -
שפי פז
¶
יש לנו המון שיפוצניקים, הם יכולים לבנות לכם עליות גג.
מילה אחת על האוקראינים והגיאורגים. אנחנו דורשים, ואנחנו דורשים את זה כל הזמן. אין אצלנו הבדל בין מסתנן אריתריאי או מסתנן אוקראיני, זה אותם צרות, זה אותה שכרות, זה אותם דברים ברחובות.
היו"ר יואב קיש
¶
חבר הכנסת אמיר אוחנה, שלוש דקות לרשותך. אחר-כך המנכ"ל יענה על שאלות קשות, ואז נמשיך.
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות מכאן לציבור הישראלי, ובפרט לאקדמאים, לסופרים, לטייסים, לדיילים, לאנשי הרוח ולכותבי המכתבים שהיו ואולי גם כאלה שעוד יהיו. אם הייתם יודעים שנשים, ילדים והוריהם לא יורחקו, אם הייתם יודעים שיורחקו רק אלה שלא הגישו בקשות מקלט ו/או אלה שהגישו - - -
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
- - - שהגישו ובקשתם נבדקה ונדחתה, והכול פה כפוף לפיקוח שיפוטי. אם הייתם יודעים שבכל שנה חצי מיליארד שקלים, ליתר דיוק 529 מיליוני שקלים, עולים לציבור הישראלי לטפל במסתננים: הוצאות של חינוך, בריאות, הוצאות מוניציפליות, תברואה, אכיפה וכו' - -
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
- - אם הייתם יודעים שעל אף ששלל אירגוני הקרן, עם המימון האדיר של הקרן ושל ממשלות זרות, עתרו לבג"ץ - -
אמיר אוחנה (הליכוד)
¶
- - וניסו לשכנע בבג"ץ, שיש לנו הרבה ביקורת עליו כידוע, אפילו בג"ץ קבע שלא הוכח שנשקפת סכנה במדינה השלישית. אם הייתם יודעים שחוץ מכרטיס הטיסה והתחייבות למתן אפשרות לעבודה, לשהייה, לפתיחת עסק, מדינת ישראל מציידת כל מורחק ב-3,500 דולר, שזה במדינת היעד, רבותיי, הרבה כסף. אם הייתם יודעים שרק במהלך 2017 הורחקו יותר מ-5,300 יוצאי אוקראינה, גיאורגיה ואחרים – אולי מדינת ישראל מפלה נגד אוקראינים, יכול להיות, יש גזענות אוקראינית במדינת ישראל – אם הייתם יודעים איך נראים חייהם של תושבי דרום תל אביב, ובעיקר תושבות דרום תל אביב והתושבות הוותיקות בפרט, כאשר מלכתחילה החיים שלהם לא היו סוגים בשושנים, הפחד, האלימות, השתן, הצואה בחדרי המדרגות. אם הייתם יודעים איך הם מגורשים, שזה הגירוש האמיתי מהשכונה – עדיין הייתם חותמים? צר לי איך שאתם הוטעיתם. תהיו בעניינים.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. אפילו חסכת לנו ב-20 שניות. דברים כדורבנות. אני מבקש מהמנכ"ל להתייחס. אני רוצה להתחיל עם כמה דברים שעלו פה מהדיון, שבעיניי הם מהותיים, נגעו בזה גם חברת הכנסת גרמן וגם חבר הכנסת אוחנה, וזה האם יש מדיניות מפלה לגבי ההבדלים בין האוקראינים לנושא של - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אם זאת הדרך שלך לצאת, תצאי. אל תגידי לי עכשיו. אני אומר לך לא להפריע, את בקריאה שנייה. בפעם הבאה אני אוציא אותך. מספיק.
היו"ר יואב קיש
¶
יש הרבה חברי כנסת שנרשמו והם לא פה. אני אקריא את השם, אם הוא לא יהיה פה, הוא יימחק, והתור שלך יגיע, אבל לא בשיטה הזאת. מספיק.
יש לך עשר דקות לרשותך, ואני מבקש שתענה לשאלות. היו הרבה שאלות. קודם כול לנושא המדיניות המפלה. שאלה מאוד חשובה. שאלה שנייה שהיתה פה מאוד מהותית, זה המספרים. יש 6,500 בקשות שהוגשו, מתוכן 11 הוכרו כפליטים. אני רוצה שתתייחס למספרים האלה. היתה טענה שזה מספר נמוך ולא משקף. מה הקריטריונים? בעניין הזה אני מבקש התייחסות. אני מבקש עוד התייחסות לנושא הגירוש של אלה שבקשתם לא נידונה. אלה שלוש שאלות שאני חושב שמרכזות הרבה ממה שנאמר פה.
אני רוצה לסיים באמירה אחת נוספת, ואני חוזר להסכם עם המדינה השלישית. ההסכם הזה חסוי, הוגדר חסוי. החיסיון שלו נבדק על-ידי בג"ץ, בג"ץ אישר את החיסיון שלו - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אני רוצה להזכיר את תחילת דבריי, ואמרתי פה בצורה הכי ברורה. הפגיעה בכבוד השואה והזילות של השימוש במושג שואה, פשוט מעוררת חלחלה. אין לי מילה אחרת להגיד.
היו"ר יואב קיש
¶
אנחנו נמשיך בדיון. אני פונה למנכ"ל. אני חוזר על השאלות שלי. הנושא של מדיניות מפלה. הנושא של הגדרת פליט מתוך 6,500. מה קורה עם אלה שבקשתם לא נבחנה? האם יש פה עניין אחר בגישה למועמדתם להחזרה? השאלה האחרונה, ואני אומר את זה עוד פעם למרות ההפרעות הבלתי נפסקות שהיו בנושא בג"ץ. אני חושב שבמקום הזה, כל אלה שמכבדים את בג"ץ כל הזמן, מן הראוי שגם עכשיו יכבדו.
שלמה מור יוסף
¶
צהריים טובים. דיון לא פשוט. יש פה הרבה מתח, יש פה דברים קיצוניים ביותר שנאמרים, אבל אני מייצג פה את עובדי רשות האוכלוסין וההגירה. התפקיד שלנו הוא לשמור על הזהות של מדינת ישראל. זה התפקיד שלנו. כמו שיש חיילים בגבול ששומרים על ביטחון המדינה, אנחנו שנמצאים בכל מעברי הגבול ונמצאים במדינת ישראל בכל לשכות האוכלוסין, התפקיד שלנו לשמור על הזהות של מדינת ישראל לפי מדיניות הממשלות לדורותיהן. זה התפקיד שלנו כעובדי ציבור, הזכות הזאת של עובדי הציבור, שעושים את העבודה שלהם. בין השאר אני בא להגן מפני כל ההסתות, כל ההשמצות, כל הפגיעות האישיות, כל התלונות של נציגים של העובדים שלנו בחוצות רחוב, מפני פגיעה בהם, ועיתונאים שקוראים מעל דפי עיתון חשוב לבייש את העובדים שלנו. עובדי המדינה עושים את תפקידם במסגרת מה שמוטל עליהם.
דבר שני, אנחנו מדברים באנשים ואנחנו זוכרים שאנחנו מדברים על גורל של אנשים, וזה מה שנמצא בידיים שלנו יומיום בכל התפקידים שאנחנו עושים. אני מדבר על רשות האוכלוסין וההגירה, אני לא מדבר על תפקידים אחרים.
דבר נוסף, בתפקיד הזה ובהתעסקות הזאת אנחנו עוסקים יומיום. יומיום מורחקים אנשים ממדינת ישראל. יומיום מורחקים אנשים מכל מדינה בעולם – מדינה מערבית, מזרחית, דמוקרטית, דיקטטורית – מכל המדינות בעולם. כל מדינה עם מדיניות ההגירה שלה מכתיבה מי היא רוצה שייכנס ומי היא לא רוצה שייכנס.
אם אתם רוצים להיות אזרחי שוויץ, יהיה לכם האופק שאין לקבל אזרחים שם, וזו רק דוגמה אחת, ואנחנו מכירים דוגמאות אחרות. מדינת ישראל החליטה שיש חוק שבות ויש חוק כניסה לישראל. ולפי שני החוקים האלה צריך לנהוג.
לגבי קבוצה נפרדת של המסתננים אני תיכף אתייחס, אבל בבעיה הזאת שאנחנו בכל יום מרחיקים מכאן אנשים אני רק אגיד שהנושא הזה של שחור ולבן, זה לא מושגים שאני משתמש בהם, אבל מכיוון שהם נאמרו, אני רוצה לומר לכם כמה אנשים הורחקו.
בשנת 2017 הרחקנו 5,841 אנשים ממדינת ישראל. הרחקנו אנשים מאוקראינה, גיאורגיה, מולדביה, סין, הודו, פיליפינים, רומניה, רוסיה, תאילנד ואתיופיה.
אתיופיה – מתוך 5,841 הרחקנו 40.
שלמה מור יוסף
¶
אמרתי "אתיופיה". זה נכון לגבי שלוש השנים האחרונות. 5,841 בשנה האחרונה, שהיתה שנה קשה לנו בגלל האוקראינים, אבל גם בשנים לפני זה אלה היו המדינות. אין מדינות אחרות. מסתננים בהגדרה שמגדירים פה, בשלוש השנים האחרונות כמובן לא הורחק אף אחד. אי-אפשר להגיד: אתם מרחיקים רק שחורים, כי אף אחד לא הורחק. הורחקו רק האנשים מהמדינות שקראתי.
היו"ר יואב קיש
¶
רוב האנשים שהורחקו הם מאוקראינה. אתה אומר שכפליטים, או כמבקשי מקלט, או כמהגרי עבודה, אני לא נכנס להגדרה, לא הורחק אף אחד למעשה.
שלמה מור יוסף
¶
אנחנו מוציאים כל הזמן מכל המדינות. השר אמר שכל הנושאים האלה אחת לרבעון נמצאים באתר רשות האוכלוסין וההגירה. אלה נתונים שהם ברשות הציבור.
היו"ר יואב קיש
¶
ענית לי על השאלה של ההפרדה והמימוש של מדיניות הגירה לא סימטרית. שמענו את הנתונים. אני מבקש להתייחס לשתי השאלות הנוספות.
שלמה מור יוסף
¶
נמצאים פה בסך-הכול עובדים זרים לא חוקיים – 18,059. תיירים ללא אשרה בתוקף – 74,000. אלה מי שנמצאים פה.
היו"ר יואב קיש
¶
לא, לא. לא להפריע. יש לנו עוד ארבע דקות, ואחרי זה ממשיכים עם חברי הכנסת.
מה עושים עם מי שהגיש בקשה לפליטות ובקשתו לא נבחנה? האם הוא מועמד לגירוש? זו שאלה פשוטה.
שלמה מור יוסף
¶
קודם אמרה נציגת אמנסטי שיש לה נתונים, ולפי הנתונים שלה אי-אפשר להגיש בקשות בשנים האחרונות. אז אני אגיד לכם רק ממה שיש מול עיניי. בשנת 2013 – מאריתריאה וסודן הגישו 3,274 בקשות, כשאמרו שאי-אפשר להגיש בקשות. בשנת 2014 – 2,106. בשנת 2015 – 4,748, רק אריתראים וסודנים. בשנת 2016 – 2,628. ובשנת 2017 – 2,654. להגיד שאנשים שנמצאים פה שמונה שנים, לא היה להם צ'אנס להגיש בקשה, ורק עכשיו כי יש תורים הם לא יכולים להגיש? צריך לראות את זה בפרופורציות הנכונות.
היו"ר יואב קיש
¶
אתה ממשיך עם מה שאמרנו. אני מבקש לשמוע תשובה לשאלה מהותית שהיתה פה. המנכ"ל, שאלה מהותית שנשאלה פה, לא על-ידי, על-ידי אחרים. מה הסטטוס של אותם אלה שהגישו בקשה ולא נבחנו? האם הם מועמדים להרחקה תחת החוק?
שלמה מור יוסף
¶
זאת שאלה לגיטימית. גם פה יש מדינות שמרחיבות את ההגדרה, יש מדינות שהולכות לפי ההגדרה. ההגדרה במדינת ישראל - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אל תענה לו בבקשה. אני לא מוכן להתפרצות, ואתה בטח לא תענה לו. אתה תגיד מה שאתה רוצה.
שלמה מור יוסף
¶
אנחנו הולכים לפי ההגדרות של האו"ם. הלב של העניין, בהיבט שלנו ובמדינות אחרות, איך מתייחסים לזה שהם מחויבים בשירות צבאי חובה באריתריאה.
שלמה מור יוסף
¶
זה לא שירות צבאי שהורגים אותם בצבא. זה שירות צבאי שהם מעדיפים לא לשרת, כל אחד מהנימוקים שלו. מה שאנחנו בודקים, לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, זה נימוקים ספציפיים, כשבא בן-אדם ומציג: הייתי גנרל בצבא ואם אני אלך לשם, דיני מוות. בודקים את הנושא הפרטני.
שלמה מור יוסף
¶
מצד שני, כשאמרו "דארפור", דארפור בינתיים נמצאים כקבוצה, שם אנחנו עדיין לא בודקים. זו קבוצה שאנחנו לאט לאט נותנים להם מעמד במדינת ישראל. לגבי השלב הבא – שאלת, חבר הכנסת דב חנין – לא אני צריך לתת את התשובה.
שלמה מור יוסף
¶
יש פה שלוש או ארבע קבוצות. יש קבוצה אחת שלא הגישה בקשות. יש קבוצה אחת שהגישה בקשות והבקשה שלהם נדחתה. יש קבוצה שהגישה בקשה ואנחנו לא הספקנו לבדוק. הקבוצה הזאת שהגישה בקשה ולא הספקנו לבדוק, היא הגישה בקשה עד לכניסה לתוקף של החלטת הממשלה, ב-1 בינואר 2018, הם לא יורחקו עד שהבקשה שלהם תיבדק. רק אחרי שהבקשה שלהם תיבדק הם יורחקו. לגבי הקבוצה שעכשיו מה-1 בינואר החליטה להגיש בקשות – לגבי הקבוצה הזאת, כמו שכתוב בנוהל, הבקשה שלהם יכולה להיבדק פה, היא יכולה להיבדק גם במדינת היעד שאליה הם בחרו לצאת, אם זה במדינה שלהם, כשחלק גדול חוזרים לאריתריאה, אם זה במדינה השלישית, או אם זה במדינות אירופה - - -
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
שלושת הקריטריונים שהוא כרגע אמר: מי שלא הגיש עד היום, מי שהגיש ולא נבדק ומי שיגיש אחרי - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
ההבדל הגדול הוא שאירופה רוצה פליטים ומקבלת אותם מכל העולם, אין לה ידיים עובדות. מדינת ישראל לא רוצה פליטים, ולכן היא הולכת להגדרה המצמצמת. הכי לגיטימי בעולם.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
היא רוצה ידיים עובדות, שיביאו אותם בכסף ויגזרו עליהן קופונים. את זה היא רוצה מאוד. איפה הם יגורו?
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
איפה הם יגורו? איפה תשכנו אותם? באיזה שכונות? וכמה השקעתם בדרום תל אביב עד היום? כמה השקעתם עד היום בדרום תל אביב?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
יש לי שאלה באותו עניין. האם אותם קריטריונים של האמנות הבינלאומיות, שלפיהן נבדקים אצלנו או לפי - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
הקשבתי, הוא אמר שיש הרחבות. הקשבתי טוב, הוא אמר שיש הרחבות. השאלה אם ההרחבות האלה ביטלו חלק מהקריטריונים? שמעתי טוב.
היו"ר יואב קיש
¶
חברים, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, תודה. אני רוצה להגיד לחברי הוועדה: אנחנו בדיון שהתחיל ב-09:30, סוער ועמוס, נושא רגיש - -
היו"ר יואב קיש
¶
- - ויכוח של קבוצות רבות שמשפיע על חיים רבים של אנשים. אני שמח שעשינו את הדיון הזה. מצד שני, אני אומר לכם: אנחנו בוועדה נמשיך לבקר ולבדוק. נזמין גם את המנכ"ל וגם נוספים. נבדוק גם את הקריטריונים. כל השאלות האלה שעלו, יש לנו רשימה ארוכה שהגישו חברי הכנסת. אני מבקש לצרף, אם יש לחברי הכנסת שאלות נוספות. אנחנו נעשה מעקב, נבחן ונעשה עבודה יסודית.
מצד שני, ופה אני אומר לכל חברי הכנסת – הדוברים מסביב, אנשי הציבור ראו שמי שמפריע יוצא החוצה – היה כמעט בלתי אפשרי לנהל את הדיון הזה. אני אומר לכם, התנהגתי באמת בלי משוא פנים, לא משנה אם זה מהמפלגה שלי, לא מהמפלגה שלי. באמת השתדלתי שיהיה פה דיון, כמה שנוכל לשמר אותו. עשיתם את זה ברמה שהיה קשה מאוד. אני מבקש מכל חברי הכנסת שההתפרצויות האלה לא יחזרו בדיונים הבאים, כי אי-אפשר לנהל ככה דיון. אני נותן למנכ"ל - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כשדיברו על 529 מיליון שקל העלויות שלהם, אני רוצה שתהיה תשובה כמה מזה על הכליאה שלהם וכמה מסים ופיקדונות לקחנו מהם.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני)
¶
ב-2016 ועדת חקירה של האו"ם המליצה להעמיד לבית הדין הפלילי בהאג את נשיא אריתריאה על פשעים נגד האנושות. איפה זה נכנס בקריטריונים? זה לא רק גיוס חובה, זה פשעים נגד האנושות.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי)
¶
אדוני המנכ"ל, אני רק רוצה לחזק את ידיכם, את ידי העובדים, מול המתקפות הבזויות שאתם עוברים. חזקו ואמצו. הציבור הישראלי ודאי - - -
היו"ר יואב קיש
¶
אתה לא מפריע לי עכשיו. תקבל פירוט מסודר על כל הדברים, כל השאלה של חאג' יחיא. לגבי משפחות – מילה.
שלמה מור יוסף
¶
אני רוצה להתייחס. נאמר פה שזאת החלטה עם כף של טרקטור. אני רוצה לחדד שזה אחד התפקידים שאני רואה כמרכזיים בתפקיד שלי כמנכ"ל, באמת לא לעשות משהו גורף. ולכן נשים, ילדים והורים מוחרגים מהמהלך הזה עכשיו.
שלמה מור יוסף
¶
כן, בשלב הזה. בואו נראה מה יהיה בשלב הבא. חשוב לי להגיד שלאוכלוסייה הזאת יש היום חינוך לילדים מגיל שלוש, יש להם בריאות לילדים, ביטוח רפואי מלא בהשתתפות עצמית של 120 שקלים, יש להם מערכת חיסונים מלאה ובשלב זה יש להם גם זכאות לעבוד. כך אנחנו עושים את הדיפרנציאציה.
הדבר האחרון. אנחנו לא שולחים אף אחד אל מותו. אנחנו לוקחים אותם למדינה או למדינות בטוחות - -
שלמה מור יוסף
¶
זו מדינה בטוחה, הביטחון של המדינה הזאת הוכח. אנחנו נמצאים שם, באופן רציף בקשר. מי שחוזר לשם, יש לו מספר הטלפון של האנשים שלנו. אנחנו גם יוצרים קשר באופן אקטיבי מכאן אליהם. יש נציג של מדינת ישראל מדי פעם, שנמצא שם ובודק שהסידורים שסוכמו וההסכם אכן מתממשים.
זו לא החלטה קשה, זה בין שמירת זהות המדינה לבין אנשים שחייהם קשים. והמתח הזה קיים בהרבה תפקידים ציבוריים. הוא קיים בתוך בית חולים, הוא קיים בסל הבריאות, בסל התרופות, הוא קיים בביטוח הלאומי, והוא גם קיים במסגרת התפקיד הזה.
היו"ר יואב קיש
¶
תודה רבה. כל מי שהוצא מהדיון, יוכל כמובן לחזור לדיונים הבאים. כמו שאמרתי, אנחנו נעקוב אחרי מימוש ההחלטה, ההתנהלות, נשמע גם סיפורים אישיים כדי להבין, אבל לא בהתפרצויות. זה יקרה בדיונים הבאים. תודה רבה. הישיבה סגורה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:56.