ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 717

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט באדר התשע"ח (06 במרץ 2018), שעה 11:55

צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עיסאווי פריג' – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

עבד אל חכים חאג' יחיא

איתן ברושי

מסעוד גנאים

יואב קיש

חן בר-יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה

אילן בנימין - מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד האנרגיה

נחום יהושע - כלכלן ראשי, מינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה

גל נוי-אפרת - עו"ד, מנהלת מחלקה, עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד האנרגיה

אחמד עמאר - עו"ד, מנהל מחלקה בכיר, הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה

אפרים צעידי - מנהל אגף פיקוח ובטיחות, משרד האנרגיה

דקל שלמה - מנהל תחום גפ"מ, משרד האנרגיה

עמוס קמחין - מהנדס תקינה ורישוי, משרד האנרגיה

יערה למברגר קינר - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רומי אבן דנן - ראש אגף חומרים מסוכנים ורישוי כימיקלים, המשרד להגנת הסביבה

יוסי רבי - ראש תחום ניהול והערכת סיכונים ארצי, חומרים מסוכנים, המשרד להגנת הסביבה

אילן זמלר - עו"ד, יועמ"ש מחוז חוף, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

אשי אביזמר - ראש ענף חומרים מסוכנים, בטיחות אש, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

מנשה עובד - ראש ענף הערכת סיכונים, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

טל שפסה-היימן - כלכלנית ראשית באג"ת, משרד האוצר

רן כהן - מרכז בכיר כימיה ונפט, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד הכלכלה והתעשייה

עודד גולן - מנכ"ל, דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ, חברות הגז

אורלי בן צור - עו"ד, דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ, חברות הגז

אבי אשכנזי - מנכ"ל אמגזית, קבוצת דור אלון, חברות הגז

שלמה אביטן - מנכ"ל, גז יגל, חברות הגז

מנחם אוליאל - מנהל כספים, גז יגל, חברות הגז

הדר זיו - עו"ד, יועצת משפטית, פזגז, חברות הגז

אילן מירון - סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, פזגז, חברות הגז

זאב גולן - מנכ"ל, מרכז הגז, חברות הגז

עידן בן ארי - עו"ד, מנכ"ל אמישראגז, חברות הגז

עומר גורדון - סמנכ"ל תפעול אמישראגז, חברות הגז

מיכל פנחסי קריים - יועצת משפטית אמישראגז, חברות הגז

רוני צוקרמן - סמנכ''ל, סופרגז, חברות הגז

יותם אדמי - עו"ד, יועץ משפטי, חברת סופרגז, חברות הגז

אלכסיי וסילייב - ראש ענף הנדסה, סופרגז, חברות הגז

יורם טמיר - מנכ"ל חברת שא"מ מרכז הגז ויו"ר חטיבת חברות הגז הקטנות באיגוד לשכות המסחר

רותי שרון - מנהלת יחידה מסחרית דלקים, בתי זיקוק לנפט – חיפה

מארק חנא - סמנכ"ל שיווק ומכירות, בתי זיקוק לנפט – חיפה

איל גור - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

כרמל פלדמן - ראש תחום בכירה לענפי הכימיה, התאחדות התעשיינים

מעיין מור - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

אוריאל סיטרואן - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

גלי רובין - צופה, תלמידת מגמת אזרחות, ביה"ס קשת

אביה אנדי - צופה, תלמידת מגמת אזרחות, ביה"ס קשת

יוסף הירש - מנהל בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה, כתב דוח על הטיפול בפינוי כפר שלם

דורית מרדכי - צרכני גז נפגעים

חנה רוטנמר - צרכני גז נפגעים

מוסא חסדיה - שדלן/ית עו"ד חיצוני, מייצג/ת את אמישרגז

רחל יעל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את דורגז

ארז גילהר - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את פז

מרב תורג'מן

לאה ורון

אירית שלהבת

צו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התשע"ח-2018

שלום לכולם, אנחנו עוברים לצו הגז (בטיחות ורישוי) (אירוע גפ"מ), התשע"ח-2018. הנושא חשוב מאוד. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, הרשמת, הדובר, הצלמי טלוויזיה, ברשותכם, מרב תורג'מן, אנא תדברי.

בדיון הקודם שהתקיים ביום 19 בדצמבר 2017- -

חבר הכנסת עיסאווי פריג' מילא את מקומו של חבר הכנסת איתן כבל בישיבת הוועדה הקודמת.

- -אני מזכירה שהתקיים דיון כללי, הוקרא סעיף 1, סעיף ההגדרות, וטרם אושר. בינתיים המשרד הציע תיקוני נוסח, כפי שמונחים בפני חברי הוועדה.

אני רוצה להבין, יש כאן בעיות מיוחדות? גם בבטיחות יש בעיות?

הבעיה העיקרית היא שלא הוצגה בעיה.

אני מן הלשכה המשפטית במשרד האנרגיה.

אין צורך לקרוא את ההגדרות, רק אולי להסביר את סעיף ההגדרות, בגדול, נשמע אם יש הערות למאן דהוא.

התיקון בהגדרה "אירוע גז" היה כבר בישיבה הקודמת.

יש הערות למאן דהוא על סעיף ההגדרות שמונח כאן בפנינו?

אני מעלה את הסעיף להצבעה.

יש דבר קטן שאנחנו מבקשים להוסיף בהגדרה "אירוע גז" בעקבות הערות שקיבלנו בימים האחרונים. בהגדרה "אירוע גז", אנחנו מבקשים, אחרי "דליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה (להלן – גפ"מ) ממיתקן גז", להוסיף שלוש מילים: "או ממכלית גז", מכיוון ש"מיתקן גז" מוגדר היום בחוק הגז וההגדרה לא כוללת היום מכלית, כלי רכב. זה יצא מן החוק בחוק ההסדרים בשנים האחרונות.

מי בעד הסעיף עם התיקון? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 1, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.

הסעיף נתקבל פה אחד.

חבר הכנסת איתן ברושי הצביע ומצביע במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

"מוקד חירום

2.

ספק גז יפעיל, בעצמו או באמצעות אחר, מוקד חירום טלפוני, במשך 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, שייתן בתוך דקה מענה אנושי לקריאה הנוגעת לאירוע גז או חשש לאירוע כאמור (להלן – קריאה).

ספק גז יפרסם את פרטי מוקד החירום בחשבון הגז וכן במקום בולט על מכל הגז או בסמוך לו ובמערכת גז מרכזית – גם בסמוך לברז ראשי קומתי; נוסף על כך, ספק גז שיש לו אתר אינטרנט, יפרסם את פרטי מוקד החירום במקום בולט בעמוד הראשי של האתר שלו."

לא חייבו שלכולם יהיה אתר אינטרנט?

אין היום חובה בדינים של משרד האנרגיה לספקים להפעיל אתר אינטרנט.

אז תוסיפי את זה פה. יהיה כתוב: "ספק גז יפרסם באינטרנט".

כתוב: למי שיש לו אתר אינטרנט.

אפשר להוריד את "למי שיש". מה הבעיה לעשות אתר אינטרנט? בדיון הקודם צחקנו על עניין הפקס.

אני מבקש, מכיוון שאנחנו בשידור והציבור שצופה בנו משתוקק לדעת מי האנשים שדוברים, בבקשה, אני מבקש מן האורחים לומר תמיד את שמם. בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

לצופים, אני חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ.

חברים, על בטיחות אין ויכוח, כולנו באותו קו, נעשה את הכול כדי להשיג את הבטיחות המרבית לכל אזרח ולכל צורך גז באשר הוא. על זה אין ויכוח, על זה אנחנו חותמים בעיניים עצומות.

אני קורא את הסעיף הזה ושואל: לפני יומיים דיברנו ברפורמה בתקשורת על ועדת המדרוג. יש ועדת מדרוג שמדרגת את הרייטינג של גופי השידור, מעבירה את המידע ללפ"מ, קובעת את הקריטריונים.

שעל פיהם יש אחר כך תחרות על הפרסום.

לא ביקשנו שם שכל גוף תקשורת יקיים סקר בפני עצמו. אני שואל: כל מה שאתם כותבים כאן הוא יפה. מוקד חירום – למה אתם לא נכנסים לנעליים, שיהיה מוקד חירום אחד לכל עולם הגז? אם אתן לכל חברה להקים מוקד חירום, אתה יודע איזה סרבול של מערכת זה? למה אתם בורחים מאחריות? אתם כרגולטור צריכים להיות שם. אני אחייב את כל החברות, כל אחת לפי הגודל שלה בשוק, לשלם תשלום למוקד, ואז תהיה קופה וכל אחד ישתתף בהתאם ואני אקיים מוקד. למה כל חברה צריכה לקיים מוקד חירום? זה מעצבן אותי. זה העבודה שלכם, חברים. זה בלתי נתפס.

אני רוצה להעיר כאן הערה וחצי. קודם כול, לצערי זה צו ואי אפשר בצו להביא תיקון כזה. זה מחייב חקיקה ראשית. דרך אגב, חבר הכנסת מקלב ואחרים השתמשו בהצעת החוק שלי, שהיא הראשונה שהונחה בעניין מוקד חירום משולב שכל הגופים נכנסים לתוכו.

"תקעו" את זה עד היום.

כן, אני יודע, לצערי.

ועדת השרים לענייני חקיקה. לא ועדת הכלכלה.

בקדנציה הקודמת, לא בוועדת הכלכלה הנוכחית.

אני סבור, דרך אגב, שצריכה להיות מוטיבציה של המשרד להוביל את זה.

יש שיקולים לכאן ולכאן.

תגיד את השיקולים של ההתחמקות. למה הוא צריך את זה על הראש? עוד יגידו שהוא אשם.

לכן תהיה דוגרי, בואו נחשוב בראש פתוח.

ראשית, אנחנו לא נוטים להתחמק.

מן המפורסמות היא, בוודאי, יש פרקים שלמים בדוח מבקר המדינה על כך שאתם לא מנסים להתחמק...

תגיד: אני משוכנע בחשיבות הדבר, אבל לא ניתן.

אגיד יותר מזה. בחלק מן הדיונים שהיו לנו על כל מיני סוגים של רפורמות, הגיע מישהו ואמר: תקשיב, הכי יעיל שלשכונה או לעיר מסוימת יהיה ספק אחד, זה הכי יעיל. באמת זה הכי יעיל, יהיה שם ספק אחד שיספק הכול.

התחלה מתוחכמת אבל עדיין לא- - -

נציג רשות ההגבלים העסקיים יצא.

לאלה שמתפרנסים מן הדבר הזה.

אז רשת ב' תשדר רק בראשון לציון, רשת ג' תשדר בתל אביב.

אני מצטער, ההשוואה לעולם התקשורת – אני לא בקי בו מספיק אז אאלץ להתעלם מן ההשוואה הזאת.

אני רוצה להזכיר את האחריות. בחוק הגז, זה כמעט מושכל היסוד שלו: האחריות של כל ספק היא למתקן שלו. ברגע שאתה נותן לו איזה "באפר" שדרכו הוא מנהל את ענייני הבטיחות, בעצם ניתקת אותו מהמתקן. "אני נורא רציתי לשנות את הבטיחות, אבל החברה שיצר משרד התשתיות לא עמדה בכללים."

לכל תחנת משטרה יהיה מוקד חירום? מתקשרים למשטרת ישראל, לא לכל תחנה.

יש לי שאלה שאולי תיתן את המענה. נגיד את האמת, בכל אירוע שמתקיים, אירוע שנוגע לבטיחות או לביטחון, למי מתקשרים? למשטרה או למכבי אש.

או למוקד העירוני.

או לחבר כנסת כדי שיפעיל את הגורמים במשטרה.

ואם הם לא מכירים חבר כנסת?

יש הצעה למוקד משותף לכל חברי הכנסת...

בציבור שלי זה כך: יש לו שריפה בבית, הוא קודם כול מתקשר אלי כדי שאני אסדר לו שמכבי אש יגיעו...

עכשיו ברצינות, אני מבין את מה שאתה אומר, אבל באינסטינקט של כל אחת ואחד מאתנו, עד שניתן מספר, שנקרא לו נניח 104, מוקד גז ארצי, הציבור באינסטינקט שלו, הפעולה הראשונה שהוא עושה, הוא מחייג למוקד 100 והמשטרה אחר כך מכוונת אותו. לדעתי אצל חלק מן האנשים, מכיוון ש-100 זה המספר הכי ידוע, אפילו אם יש להם צורך במכבי אש הם מתקשרים למשטרה, זה באינסטינקט. לייצר עוד מוקד מאוחד- - -

אתה לא יכול לעשות כמו בחברת החשמל? האדם מתקשר לגורם שעובד מולו, אם זה חברת החשמל או "מקורות", זה לפני הפיצוץ. ל-100 מתקשרים אחרי הפיצוץ, אז כבר נשאר רק המספר 100.

אני מ"דור גז". אם אפשר הצעה קטנה: יכול להיות שנכון יהיה לשים את זה במוקד כיבוי אש, אם גם כך הם מקבלים את הדיווחים.

אני מנכ"ל "אמגזית". אנחנו עוסקים אך ורק במכלי מחנאות. אני כל פעם פונה אליהם – מכניסים אותנו באותה קטגוריה. יש פה סעיפים שסייגו את זה.

מכריחים אתכם למכור את זה בתוך הארגז ההוא.

נכון, מזה שנים כבר.

אני מבקש גם בסעיף הזה לסייג, שזה לא יחול על ספק מכלי מחנאות בלבד.

זה יחול על כל מי שקיבל אירוע.

מדובר פה על פרסום.

עיסאווי פריג', לא נתעכב על זה כעת. שאדוני יגיש הצעת חוק בעניין הזה.

אם אנחנו יוזמים הצעת חוק ומאשרים בצו- - -

החוק יגבר, אל תדאג. החוק תמיד גובר על כל צו או תקנה.

מי מבטיח שהחוק יעבור?

אבל פה אתה לא יכול להכניס את זה. זה צו, אי אפשר לקבוע את זה פה. הפתרון לא פה. גם בהנחה שאתה צודק, זה לא המקום. זה מחייב תיקון חוק.

ההצעה של הבחור מחברת הגז, להכניס את זה למוקד מכבי אש. לא ניתן לתקן את זה פה?

פה? מה פתאום. לא בצו.

אדוני מעמיד להצבעה, אלא אם כן יש עוד הערות.

בבקשה, יש עוד הערות?

אני מנכ"ל "אמישראגז". אנחנו מדברים פה על הצורך לענות על כל השיחות שעניינן קריאות חירום בתוך דקה. בעיקרון הבעיה עם הדברים הנוספים שנגיע אליהם, שכל סטייה קלה מהנורמה שנקבעת פה משמעה סנקציה פלילית. זה ה"באג" שיש בתקנה הזאת. בדיון הקודם אמרנו שלא הגיוני שעל כל דבר תהיה פליליוּת, ואז אמרו שיש אילוצים משפטיים בגלל המבנה ולכן אי אפשר לבטל את הפליליוּת כרגע. אני מבקש, כאשר נכנסים לדיון, בגלל המגבלה הפלילית שמשנה את המצב, יש להתייחס לנורמות.

אתה מדבר בכלליות. בואו נשמע מה הבעיות, מה אתה רוצה. אתה לא יודע שלחברי כנסת יש בעיות של קשב וריכוז?

תתייחס למה שכתוב כאן.

אני מבקש קצת סבלנות לפני שהופכים אותנו לעבריינים לפי הצעת החוק, דקה אחת, קצת סבלנות, במטותא. תחשבו שיש 1,000 שיחות בכל רגע נתון בכל רחבי הארץ, לא קשור אם לחברה קטנה או לגדולה. נניח שעל 95% מן השיחות עונים "פיקס" בדקה ואילו על 5% מן השיחות עונים בתוך דקה וחצי. באופן אוטומטי, כולם עבריינים. זה לא סביר, לא הגיוני, לא ניתן לעמוד בזה.

לכן אנחנו מבקשים, מאחר וזה פלילי, להעלות את משך הזמן לפחות ל-3 דקות, לא פחות מ-3 דקות, אדוני, כדי שנוכל לעמוד בזה ולא להפוך לעבריינים סתם.

אני יועץ משפטי של "סופרגז". בהמשך למה שנאמר כאן לגבי 3 הדקות, אגיד שני דברים: אחד – וזה עובר כחוט השני לאורך הצו וחשוב שחברי הכנסת יכירו – כל המטלות הנוספות שמינהל הגז מבקש לעשות כאן נעשו לא אחרי בדיקה מקיפה שמראה שיש באמת בעיה, שעונים אחרי 10 דקות וזה גורם לאירועים. אף אחד לא בדק את הדבר הזה. אף אחד לא אמר: רגע, אנחנו היום אומרים להם ברישיון להגיע תוך 3 שעות אבל זה לא מספיק כי זה יוצר אירועים.

מי מוכן שאתקשר עכשיו למוקד שלו?

אפשר, אדוני. זו נקודה ראשונה שחשוב לי שחברי הכנסת יכירו.

אנחנו קובעים פה נורמה. 3 שעות זה נורמה להגיע לאירוע גז? וגם בעניין המענה.

יש לי שאלה: אם אני מתקשר עכשיו, תוך כמה זמן להערכתך יענו לי?

בדקנו: תוך פחות מדקה.

אז מה הבעיה?

אז בשביל מה צריך את הצעת החוק הזאת?

דבר נוסף שאנחנו מבקשים, להעלות את זה ל-3 דקות לכל הפחות ולתת הגנה לספק גז שלא יועמד לדין פלילי אם לפחות ב-80% מן השיחות הוא עמד בתנאי של מתן מענה תוך 3 דקות.

אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות. אל"ף, יש צדק במה שאמר עידן בן ארי. בתוך דקה לענות טלפון – אני רוצה שיענה בתוך שנייה, ממש.

לא אגיד לך איפה התחלנו לפני שהבאנו את הצו.

כאשר אני מתקשר אני רוצה שיענו עוד לפני שהתקשרתי, ואני מתעצבן כשאני מחכה, זה נכון. אני רוצה, אבל אנחנו רוצים כאן להביא צו בחקיקה שיהיה אפשר לחיות אתו במציאות. אני לא רוצה לאלץ את המציאות על דבר שאין ביכולתה לעמוד בו, אז זה אומר דרשני, יש על מה לדבר.

הנקודה השנייה, כשאני קורא את סעיף 2(ב): "ספק גז יפרסם את פרטי מוקד החירום" – האם זה כולל את הספקים הקטנים? רק רגע, אני רוצה לחשוב מעבר. אם אני ספק גז קטן ויש לי לקוח אחד בכפר קאסם ו-20 לקוחות בקריית גת ו-100 לקוחות בחיפה, איך לספק הקטן יהיה מוקד חירום שייתן מענה לכל ישוב בקצה? איך? זה מעניין אותי. לא רק לזרוק עלינו: יאללה, תסתדרו.

אליה וקוץ בה, כי זה ענייני בטיחות, צריך למצוא לזה מענה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג' נגע בנקודה, אבל יכול להיות שלקטע הזה יש פתרון כי היום מוקד טלפוני יכול לנקז את כל הפניות מכל הארץ למקום אחד. המענה לשיחה הוא לא הבעיה. הבעיה היא ההגעה למקום.

אני רוצה לומר דבר אחד. במקרה, או שלא מקרה, אנחנו יושבים בישיבה אחרי ישיבה. בישיבה הקודמת כל מה שעמד לנגד עינינו הוא איך לעשות תחרות, איך לתת לקטנים לחיות ולגדול. הדברים הללו לדעתי "יהרגו" את הקטנים "חבל על הזמן". תחשוב על חברה קטנה שעוד מסתבכת בפלילים על איזה חצי דקה של איחור במענה או על משהו כזה. חבר'ה, אנחנו לא יכולים להסתכל כל פעם לפי זה.

אין לי הצעות כי אני לא מומחה בזה. הבטיחות היא מעל הכול וצריך לעשות את כל מה שצריך, אבל בטעם ובהיגיון.

אני סמנכ"ל תפעול ב"אמישראגז". בנוסף על כל הדברים שנאמרו פה, ובהתחבר למה שחן בר-יוסף אמר, שהעניינים נבדקו והמציאות מראה שבפועל עונים תוך פחות מדקה, אין שום גוף במשק שיש ממנו דרישה כזאת. גם מגופי הביטחון וההצלה, שזה כיבוי אש, מגן דוד אדום והמשטרה, אין הגדרה של זמן מענה, ועל אחת כמה וכמה אין סנקציה פלילית.

דרך אגב, יש.

אולי בתקנות הפנימיות שלהם, בנהלים הפנימיים, אבל לא בחוק.

יש בתקנות התקשורת. מכיוון שאני מחוקק את חוק השלוש דקות, שהולך להיות מתוקן בקרוב מאוד, הוא כבר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, יש בתנאי הרישיון של חברות התקשורת חובת מענה תוך דקה וחצי.

ללא סנקציה פלילית.

זה עולם אחר.

רק אסיים את דבריי. אני חושב ש-3 דקות, כפי שמציע החבר, זה סביר, אפשר לחיות עם זה.

הבעיה שלי במקרה הזה היא לא במענה. אני מוכן עכשיו לחתום: מענה אנושי תוך עד 3 דקות. במקום שאין לנו סיבה להקל, אם זה עובד, אנחנו לא צריכים לעשות עכשיו הקלה על מה שעובד באופן שוטף. זו לא הבעיה מבחינתי. הבעיה שאנחנו צריכים לתת לה מענה היא לגבי החברות הקטנות, כפי שחבריי אמרו. אני רוצה להזכיר, אנחנו מדברים על עניין בטיחותי, זה לא משחק. אתה לא יכול לתת הנחה בעניין שיש לו משמעויות בטיחותיות, ולא משנה אם זה חברה קטנה או גדולה. אני לא רוצה לומר שמות, אבל הרי יגיע הרגע שהגדולים יטענו שהקטנים בכלל לא עומדים מספיק בתנאים הבטיחותיים ויש להרוג אותם, לא בשל התקנות הקודמות אלא בשל התקנות הללו. אני מבקש מאדוני שיתייחס לשאלות האלה.

לפני כן, חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, יצא לי לא פעם להיפגש עם גורמים שהיו להם טענות על ההתנהלות. אני שמח שדברים משתנים. צריך לאפשר גם לגורמים נוספים להשתתף בתחום הזה.

אבל צריך לומר שעניין הגז יכול לגרום גם לנפגעים, ולצערנו גם להרוגים. נגרמו אסונות כתוצאה משימוש לא נכון בכל הקשור להתקנות וכולי. אני לא רוצה להרחיב, אני מניח שהגורמים המקצועיים יודעים.

אין זה תפקיד הכנסת ליצור פה מוקד משותף, זה לא אפשרי, אבל כתנאי לקבלת רישיון צריכה להיות היכולת לתת מענה גם למקרי חירום וגם לתקלות. ליצור מוקד גדול יותר – זה חלק מן היכולת של חברות ליצור מוקד משותף, לא בגללנו אלא בגלל החברות. צריך לומר שהתנאי לקבלת רישיון כולל מרכיבים שונים, בתוכם גם מרכיב הבטיחות. לכן אי אפשר לשאול פה אם החברה קטנה או גדולה. מי שרוצה להיות ספק יצטרך לעמוד בדרישות להיות ספק. חלק מן הדרישות להיות ספק זה לקיים את כללי הבטיחות ולמנוע אסונות, ומי שלא יכול אז הוא לא ספק. מי שרוצה להיות ספק ימצא דרך להתחבר לספק קטן או גדול, לעשות חלוקת טריטוריות.

זה בדיוק הנקודה, שאמרנו שנעשה את זה בחוכמה.

הייתי ראש רשות מקומית, וגם אתה. אין זה תפקידנו להיות כאן גננת. יש איזה גבול מה אפשר לעשות מן הבית הזה. גם פה הכניסה היא להמון פרטים ולא תמיד נראה אפילו הגיוני שתהיה כניסה כל כך מפורטת. בסוף יש גם אחריות של כל גורם. אם הוא לא עומד באחריות – ייקחו לו את הרישיון. אני לא מציע למנוע מן הגדולים. אני מציע לאפשר לקטנים. אבל בסוף דואגים לאזרחים. התפקיד שלנו לדאוג לאזרחים. לא יכול להיות שבישראל אנשים ייהרגו בשל גז. מה, אנחנו מדינת עולם שלישי? לא יכול להיות שתהיה התקנה לא חוקית, לא יכול להיות שמישהו יספק גז בלי להבטיח את הביטחון של האזרחים. מה, זה אמצעי נשק? זה פצצה שמתפוצצת? לא יכול להיות שבמאה העשרים-ואחת יהיו הרוגים מגז.

לכן אני מציע לא לוותר על כללי הביטחון והבטיחות – ולא דיברנו עוד על מצבי חירום שיהיו. לכן אני מציע לאנשי המקצוע לומר שהיכולת לטפל בבעיות היא חלק מן התנאי לקבל את הרישיון. היכולת לקבל את הרישיון היא באחריות המדינה. המדינה לא מתפשרת בענייני הביטחון והבטיחות של אזרחיה. גם ביטחון, יהיו עוד ימים שהעניין יהיה גם של ביטחון, וזה אולי לא רחוק. לכן אני אומר שצריך לקבוע כללים ברורים.

מצד שני, יש כאן אפשרות לחברות ליצור שיתופי פעולה. לא אנחנו צריכים לארגן את המוקד המשותף, אבל חברות שרוצות יצרו מוקד וישרתו יותר מגורם אחד. תודה.

תודה. חן בר-יוסף, בבקשה.

מכיוון שאנחנו דנים בסעיף 2, הסעיף הזה מדבר על המענה הטלפוני, הוא עוד לא מדבר על איך יגיעו אנשים לשטח. בואו נדבר על המוקד הטלפוני.

גם וגם.

יש סעיפים אחרים שנוגעים בזה, כאשר נגיע אליהם נדבר עליהם.

החברות כבר היום מוכיחות שהן יכולות לעמוד בזה. שמענו חלק מן החברות כי דנו איתן לא מעט, שהסבירו לנו: "המוקד הטלפוני שלי עונה גם לפניות צרכניות במשך היום והוא נורא עמוס ולכן אין לו זמן לטפל ויכול להיות שייקח לו עוד כמה שניות".

הספקים הקטנים.

ערכנו בדיקה מול כמה גורמים במשק שמחזיקים "קול סנטר". אני מניח שלכולנו יצא להתקשר אי-פעם למישהו שלא היה זמין אבל יש לו איתורן. וראה זה פלא, קיבלנו מענה אנושי, אמנם שם לא מאוד מתוחכם, הוא רק לוקח הודעה. אבל אפשר לעשות את המוקד הזה.

זה מענה ישיר סוּפר לא מקצועי.

אפשר ללמד את אנשי "קול סנטר" מה שרוצים. הם לא פחות מוצלחים מאנשי ה"קול סנטר" של החברה עצמה. לא יושבים מהנדסים במענה הטלפוני, תנוח דעתנו. לכן לשכור שירותי "קול סנטר" זה לא מסובך, לא יקר. יש כל מיני ורסיות של תשלום: יש תשלום לפי קריאות שהגיעו.

אתה מדבר על מענה תוך דקה או שתיים ואתה מסביר לי: אני רוצה דקה עם פקיד שלא יודע מהחיים שלו ועד שהוא יתקשר לחברה זה ייקח 4 דקות. מה ההיגיון?

חן בר-יוסף, אנא תסיים. אתה מדבר עם המומחה למענה אנושי בטלפון.

הרציונל של הצו הזה, להבדיל מן הנוהל או המצב הקיים היום, הוא מיידיות. דהיינו, אירוע גז הוא אירוע שבו- - -

באמצעות "קול סנטר"?

באמצעות "קול סנטר" שיודע לתת את המענה שיודע לתת גם ה"קול סנטר" שלך, כי מכשירים אותם להגיד מה נכון לאדם, וגם בו-זמנית לפנות במערכת ממוחשבת משולבת אל חברת הגז, שכרגע משום מה המוקד שלה חסום. זה אפשרי.

תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

הנושא הזה של דקה או 3 דקות, ואם אנחנו מכניסים גם את העונש, את העניין הפלילי, אני חושב שאנחנו מבקשים דברים שהם לא ישימים. 3 דקות – אנחנו יודעים שאם יש להם את האנשים – ויהיו להם האנשים – כדי לספק מענה תוך 3 דקות, במיוחד באירועי גז שלא קורים בכל דקה – זה לא חברות התקשורת שצריכות כוח אדם גדול.

פה זה הרבה יותר חמור. בתקשורת מה קרה, נפל לך המסך?

אני יודע שזה חמור, אבל העומס לא כל כך גדול.

אז שישימו עוד אדם או שיקנו שירותים. זה סטנדרט בסיסי.

העומס לא כזה גדול. אנחנו רוצים שאנשים שיודעים לענות יענו לטלפון ולא אנשים שיגידו לך: "בסדר, קיבלתי את ההודעה שלך, אנחנו נבדוק". לכן 3 דקות עם אנשים שמבינים בעניין – זה יכול לתת שירות טוב יותר מאשר מענה תוך חצי דקה על ידי אנשים שיאמרו "נבדוק ונחזור אליכם".

אני רק מבקש לשאול אתכם: אם אתה בדקת, ואתה אומר בעצמך שהמענה הממוצע, או במרבית המקרים ענו תוך פחות מדקה, אז בשביל מה להכניס חוק פלילי, כדי שבפעם היחידה שבה לא יענו תוך דקה יוכלו לתפוס אותנו ולגרום לכך שמישהו מאתנו יעבור עבירה פלילית? לשם מה? מה המטרה פה?

אני מזכיר שוב את מה שנאמר גם בישיבה הקודמת, אנחנו קובעים פה את הסטנדרט הנורמטיבי.

אבל אתה רואה שבלי חוק, בלי איום פלילי, זה קיים.

אני לא זוכר שקטעתי אותך. אשמח שלא תקטע אותי.

בחקיקה הזאת אנחנו מייצרים את הסטנדרט, את הנורמה הבסיסית של מיידיות במענה לקריאה מצילת חיים. אנחנו לא מדברים פה על תקשורת, לא על תוכנית שנפלה ואפילו לא על מענה שהוזכר פה בדיון הקודם למי שרישיון הרכב שלו לא תקף והוא צריך לחדש אותו.

אתה רוצה שישכרו חברות חיצוניות שירשמו שקיבלו את השיחה ויתקשרו לחברה?

חברות וחברים, בואו נעשה סדר. לא אתן לחברות להתחמק, ולחן בר-יוסף לא אתן להפריז. כך נעשה את הדברים בצורה מסודרת ומאוזנת. קודם לאה ורון, מנהלת הוועדה, אמרה לי משהו באוזן, ואני כבר אומר לך: אני חולק עליך. נניח שהייתה בהלה בבית ואף אחד לא יודע, אולי באמת זה משהו ומישהו עבר והדליק גפרור.

או סגר דלת. לא צריך להדליק גפרור.

לכן המענה לא יהיה תוך דקה אלא תוך שתי דקות.

כמו בתקשורת?

אני לא רוצה להשמיע לך את ההצעות שאתה נתת. "קול סנטר" שהולך ככה בעיקוף ופה ושם- - -

זה עובד בכל המשק. משרד התחבורה- - -

אתה לא נכנס לעניין.

תיכף ניכנס לעניין. משרד התחבורה דורש מספקיו מענה תוך 12 שניות. אז דקה?

למה את מגלגל לשם?

אני לא מכיר את זה.

אני גם לא מכיר. יש שם עבירה פלילית?

לא, אבל גם אף אחד לא מת.

חן בר-יוסף, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אלה שבאמת מנוחתם עדן וקרה להם אסון גדול כזה, כמה מהם נפגעו בגלל הדקה או שתי דקות האלה?

אף אחד. אפס.

אף אחד לא יודע.

יש כאן שני מעגלי התייחסות. לצערנו כשאתה כבר יוצא מתוך ההריסות, אלה לצערנו בדרך כלל האירועים. זה לא שתוך כדי שהוא מתקשר התפוצץ לו הטלפון ביד. למה אני אומר לך את זה? אתה מדבר עם מישהו שבאמת בקי – סלח לי שאני לוקח לעצמי את הזכות, אבל היא נתונה גם בחקיקה.

אות השירות. אם ירצו, יקראו לזה "פזגז". אתה זוכר?

כשאדם רוצה להלין – רוב האירועים, רובם המכריע זה מישהו שהריח משהו. לשמחתי במשך כל השנים במעבר בין ההודעה לאירוע אני לא מכיר יותר מדי – לשמחתי, אני מקווה שאני לא טועה – מקרים שהזמן של ההמתנה גרם לאסון. אני מדבר על המענה. אני לא מדבר על הזמן שלקח מרגע השיח הטלפוני ועד שהגיעו לאירוע.

אתה, חן בר-יוסף, לא אני, עוסק בהפחתת הרגולציה. אני לא רוצה לייצר רגולציה במקום שהיא לא באמת נדרשת. אין שום סיבה שלא כל אחד מן הפקידים והפקידות שיושבים בחברה שמתעסקת בגז יוכל לקבל מענה. אני לא רוצה לייצר מצב שבו יש אדם שיושב 90% מן הזמן שלו רגל על רגל ומחכה שיהיו פניות בטלפון מידי פעם. אני צריך שכל אחד מן הפקידים יידע שברגע שחס וחלילה קרה אירוע שקשור לאחת מן החברות – יש בטוח, אני מקווה, ואם לא אז אוי ואבוי, יש הפעלה לאירוע. כפי שכאשר יש תלונה במקום זה וזה יש נוהל: טלפון זה וזה, פעולה זאת וזה, עושים זה וזה. אמת או לא? כך אני מניח, אני רוצה לקוות שזה מתקיים. אם לא – אוי ואבוי.

זה קיים היום.

אם לא הייתה כאן פליליות, הייתי- - -

למה בכלל צריכה להיות פליליות?

זה החוק.

דרך אגב, גם חשמל זה חיי אדם ואין שם פליליות ואין שם קביעה לגבי מענה תוך 3 דקות.

אבל זה לא עומד על השולחן כרגע.

גם במשטרה אין פליליות לגבי המענה הטלפוני.

לא הבנת את מה שאני אומר. אני לא יכול לתקן ברגע זה או לעסוק בזה.

בגלל זה ביקשנו 3 דקות.

בגלל זה אמרתי שאני מוכן ללכת לקראתם ולומר: זה לא יהיה דקה, זה יהיה שתי דקות.

דקה וחצי כמו בתקשורת?

בתקשורת זה לא אמיתי, אין את זה. זה מסוג אותן החלטות שמעולם לא עמדו בהן. בגלל זה הייתי צריך להביא את הצעות החוק שלי.

אנחנו מבקשים לשקול שוב להיענות לבקשה שלנו.

זה יהיה שתי דקות.

ואם ספק גז עונה ל-1,000 שיחות, מתוכן על 999 שיחות הוא ענה בתוך פחות משתי דקות ואילו על האחרונה ענה תוך 2:05 דקות?

אדוני, נתתי לך אצבע וטרפת לי את היד... הוא מבקש שאקבע כאן לא לפי אירוע אלא לפי סך אירועים ואחוזים.

אני מבקש הגנה מהפליליוּת במקרה שאני עומד במשך הזמן שנקבע ברוב הפניות.

אני רוצה להזכיר לאדוני – אדוני עורך דין – אנחנו לא במצב שאתה בא לבית המשפט ואומר: ענינו על 999 מן השיחות בזמן שנקבע. כאשר המחוקק הביא את זה, הוא רצה להניף את חרב דמוקלס הזאת מכיוון שמדובר באירוע בטיחותי שעלול להוביל לאירוע קשה – ולא צריך יותר מפעם אחת, בל נתבלבל.

שלום חבר הכנסת יואב קיש.

יואב קיש, אתם כל כך עסוקים. מדוע אתה מגיע לכאן כעת?

הייתי חבר בוועדת הכלכלה למשך תקופה קצרצרה, למדתי כל כך הרבה, התאהבתי בוועדה, כך שאני לא מוכן לוותר על התענוג הזה...

הוא בא לדיון הבא, לא לדיון הזה.

אני מציע לקבוע שתי דקות.

אני מעלה להצבעה: במקום "דקה" יבוא "שתי דקות", כך אני מציע.

אני מחברת "גז יגל". אני רוצה להגיד משפט. אני חושב ששתי דקות – זה יכול להיות בסדר, אבל הענישה הפלילית- - -

זה לא יעזור עכשיו. זה לא הדיון ולא האכסניה.

אני לא יכול להגיד לפקידה "אם לא תעני תוך שתי דקות אני אעמוד בפני ענישה פלילית".

אדוני, הבעלים של חברת "גז יגל", ברשותך, גם אם אדוני צודק, אתה יכול לכתוב על זה מאמרים, וגם בפייסבוק לכתוב על זה משהו. אני לא יודע לתת לזה מענה כעת.

שלוש דקות – זה המענה.

חברים יקרים, סיכמנו. די.

עו"ד יותם אדמי נתן פתרון לעניין המענה.

תודה רבה. קחו אותו שייצג אתכם.

בקשר להליך הפלילי, מה גם שחשוב להזכיר שפלילי בנסיבות המקרה מתאים יותר משום שייבחנו כל נסיבות העבירה והיסודות הנפשיים בעת ביצוע העבירה.

איפה זה כתוב?

לא פה. זה לא המקום. אם הייתה לי אפשרות כאן להיכנס לשאלה הפלילית, אז הייתי נכנס אליה. אדוני, הלכתי לקראתכם, העליתי לכם את הזמן במאה אחוז.

אדוני לא מתחשב בקונצנזוס שבין חברות גדולות וקטנות.

זה בדיוק מה שמדאיג אותי במקרה הזה.

גברתי היועצת המשפטית, אני רוצה להבין: בהנחה שזה פלילי, ואני מסכים שיכול להיות שזה צריך להיות פלילי כי מדובר בחיי אדם, איך המנגנון עובד מול המשרד? נניח שהתקשרתי לחברה וענו לי אחרי 2 דקות ו-10 שניות. אני הולך לבית משפט? אני הולך למשטרה?

אתה שואל על האכיפה. אני מציעה שלגבי האכיפה יענו אנשי המשרד, איך הם אוכפים את ההוראה, איך הם יודעים מתי בדיוק ענו לשיחת הטלפון.

זה אומר שיש שיקול דעת למשרד.

בוודאי שיש שיקול דעת למשרד.

זה לפי הלך רוח, פעם כך ופעם כך? אם עניתי תוך 2:30 דקות, אני עבריין או לא? רק תגידי לי.

חברים יקרים, אני רוצה לסכם. אני לא קובע 3 דקות.

בגלל הפליליוּת.

חשובה הנראוּת. זה לא צרכנות.

במקרה של אסון אתה עוזב את הטלפון ובורח.

אני לא יודע מתי יגיע הדבר הזה, אבל מה קורה בקשר הזה בין המשרד לבין החברות?

יש כאן שתי נקודות שצריך להתייחס אליהן. לא נמרח את זה. אנחנו עוסקים פה בחיי אדם. אני ממעיט מהעניין ומתקרב אליכם, ואתם עוד פעם הולכים לאחור. אגיד את הדברים בצורה הבאה: חברות וחברים, ולוּ רק בשביל הנראוּת, לא אאפשר שזה יהיה יותר משתי דקות. לא יהיה מוקד חיצוני. חברות וחברים, אני לא מוכן למוקד חיצוני, כי המוקד הזה הוא עיקוף. או שאני מתייחס לעניין ברצינות או שלא. אם זה מוקד חיצוני – זה מוקד שההוא מתקשר להוא, לוחץ בלחצן לזה. הרי לכל דקה יש משמעות. אם אני בא לקראתכם- - -

אבל זה קשור לסוגיה של חברות קטנות. אפשר להכשיר אנשים שיודעים- - -

מה זה עניינך? זה תנאי לרישיון. מה, אתם רוצים לנהל את החברות?

הוא אוסר עליהם.

איתן ברושי, אני לא מסכים אתך. תקשיב היטב: מה אמרתי? גם חברה קטנה בסוף מוכרת.

אותו פיצוץ עלול להיות.

כאשר מתים, לא חשוב מאיזו חברה אתה מת, קטנה או גדולה.

מה שצריך לעשות, שיהיה טלפון אחד, שאם הטלפון האדום הזה מצלצל החברה יודעת שצריך לעזוב את הכול, גם בחברה קטנה, ולענות לטלפון האדום הזה.

גם אם הם עונים לטלפונים אחרים.

בוודאי. לכן זה לא שעכשיו הוא מקבל טלפון ומחכה על הקו עד שיסיימו למכור למישהו מנגל. חברים, העניין ברור.

לפי דרישתך, צריך להוריד את המילים "או באמצעות אחר": "ספק גז יפעיל בעצמו מוקד חירום טלפוני".

או שמתייחסים לזה במשמעות- - -

למה להוריד את המילים "או באמצעות אחר"?

הוא לא מקים מוקד. עיסאווי פריג', לא הבנת מה הצעתי. הקלתי עליהם עכשיו, בוודאי. אנחנו עוסקים בבטיחות. תסבירו לי אתם איך אתם רוצים.

לדעתי, מכיוון שעוד לא הגענו לסעיפים בהמשך, אבל תיכף נגיע אליהם, והמטרה שלנו היא ההגעה – המוקד זה רק שלב א', אבל המטרה היא כמובן הגעה מיידית למגורי הצרכן בשביל לטפל באירוע, שזה הסיפור המרכזי. אבל מכיוון שהיום מוקדי שירות מקצועיים יודעים לתת מענה מקצועי, ואפשר להנחות אותם, לדעתי הדרישה כאן היא החמרה ללא סיבה. יש עניין שיהיה מוקד שיודע לתת מענה. היום המוקד יודע גם להנחות את האדם וגם יודע לפנות לגורם הרלוונטי בחברה. אפשר לעשות את זה במיקור חוץ. לדעתי חבל להחמיר את התנאים.

אולי נוריד את המילים "בעצמו או באמצעות אחר" ונכתוב "ספק הגז יפעיל מוקד חירום טלפוני".

לא, זה נתון לפרשנות.

אפשר לענות? אני רוצה שתינתן לו האופציה, שהוא יחליט. בסדר?

אני רוצה תוצאה.

אם ראה "גז יגל" – אני מקבל את זה שתינתן לו האפשרות, שיהיה ברור שזה או-או.

זה הנוסח: "בעצמו או באמצעות אחר".

מי בעד הסעיף, עם התיקון שהמענה יינתן תוך שתי דקות? המילים "באמצעות אחר" נשארות. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2, עם התיקון שהוכנס בו, נתקבל.

הסעיף נתקבל.

(היו"ר עיסאווי פריג')

התיקון היחיד בסעיף הוא, שבמקום "דקה" יבוא "שתי דקות", וגם השינוי המסומן באדום.

אפשרי שלספק גז היום לא יהיה אתר אינטרנט?

אנחנו עוברים לסעיף 3.

לפני שאתה עובר, אדוני, לסעיף 3, אני מבקשת להתייחס להוספת המונח "מכלית גז" בהגדרות. אני מוכרחה לומר שהדבר הזה דורש בדיקה מעמיקה. אני מבקשת, ברשותך, אדוני, שנערוך את הבדיקה בתום הדיון. ככל שנמצא שיש לזה השלכות מרחיקות לכת או ככל שנמצא שיתר הסעיפים אינם מתאימים למכלית גז, אבקש להחזיר את זה לדיון.

מה הנימוק לבקשה הזאת?

אני חוזרת לסעיף ההגדרות. ממש לפני שהסעיף אושר המשרד ביקש להוסיף את המילים "או מכלית גז". אני חוזרת ואומרת שההוספה הזאת דורשת בדיקה מעמיקה, לראות את ההשלכות של ההוספה. אנחנו נערוך את הבדיקה.

עו"ד תורג'מן מבקשת מן הוועדה את האפשרות לבקש בקשה לדיון מחדש ככל שהיא תמצא לנכון בסוף הבדיקה שיש צורך בכך.

אפנה ליושב-ראש שיבקש את הבקשה לדיון מחדש, ככל שיימצא צורך בכך.

מה ההשלכות מרחיקות הלכת?

אני לא יודעת. אני לא אומרת שיש ואני לא אומרת שאין. אני פשוט חושבת, מכיוון שזו הוספה שבעיניי היא הוספה מהותית, צריך לערוך פה בדיקה. נבדוק, וככל שצריך להחזיר את זה לדיון – זה יחזור לדיון.

אם כך, אני לא פותח את זה לדיון. היועצת המשפטית של הוועדה תערוך את הבדיקה שלה על ההשלכות של התוספת בעניין מכלית גז. אם יש צורך בדיון נוסף כנושא חדש, אכן הדיון יתקיים.

לא התייחסו לעניין הפרסום על מכלי הגז למחנאות.

אדוני, הצבענו על סעיף 2, עם כל המשמעות.

הצבעתם על סעיף קטן (א), בעניין זמן מענה תוך 3 דקות. לא הצבעתם על עניין הפרסום.

הצביעו על הכול, על סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולל על הפרסום. פרסום באינטרנט הוא דבר בשוליים.

אני מדבר על פרסום על מכל הגז.

תפרסם על המכל.

לכן אמרתי שיכול להיות שיש לזה השלכות או שזה דורש התאמות.

אני מדבר על מכלי המחנאות.

אם אני מבינה אותו נכון, הוא שואל איפה צריך לפרסם את המספר על מכלית גז למחנאות. יש צדק בדבריו.

אני מבקש לסייג, כפי שסויג פה- - -

חברים, אני מבקש, בכדי שנוכל להתקדם, מה רצית?

בכל החוקים עד היום לא התייחסו, והתחילו להתייחס למכליות גז. גם פה יש התייחסות, את ספקי מכלי המחנאות החריגו גם בסעיף 4(ה). אני מבקש שגם פה, לגבי פרסום, כי זה מכל קטנצ'יק, יסייגו את הפרסום של מוקד החירום על גבי מכל. גם לא קורים שם אירועים.

השאלה אם אי אפשר להדביק מדבקה על המכל הקטן.

מדובר על מיליוני מכלים בשנה.

איפה היית לפני שהצבענו על הסעיף?

הערתי על כך.

הערת ולא קיבלנו. עכשיו בשביל להצביע צריך לעשות רביזיה.

לא רביזיה. רק החרגה, כמו בסעיף 4(ה). על מכל המחנאות הקטן צריך לפרסם המון תקנות. יש גודל מינימלי של אותיות שנקבע על ידי מכון התקנים, של 3 מילימטר. אי אפשר להכניס את כל הדברים האלה על גבי מכל המחנאות. אתם מכירים את זה.

חן בר-יוסף, אתה שומע את מה שאבי אשכנזי מחברת "אמגזית" אומר?

אנחנו שומעים. עדיין גם מכלי מחנאות, במיוחד אם הם נמצאים בצבר של מכלים, חייבים לתת להם מענה אם התחילה מהם דליפה. לכן חשוב שיהיה סימון של מוקד החירום כדי שהציבור יידע לאן להתקשר.

בצבר מכלים – זה מחסן עזר, יש שם מוקד חירום. אנחנו לא מדברים על צבר מכלים אלא על מכל בודד.

הבעיה שלך היא להדביק מדבקה על המכל?

אסור לי להדביק מבחינת מכון התקנים. יש לי תקנות של מכון התקנים על מה אני חייב לכתוב על המכל הקטן של 190 גרם באותיות בגודל 3 מילימטר. תסתכל עליו, תגיד לי איפה כל זה נכנס.

מכון התקנים מגביל אותך בסוגיה הזאת.

אני מבקש להחריג. החריגו פה גם בסעיף 4(ה) מכלים כאלה.

למה יש מגבלה של מכון התקנים?

מכון התקנים קבע מה אני צריך לכתוב על המכל, מה אני מחויב לכתוב על פי חוק.

מה הבעיה? תוסיף לזה את מוקד החירום. מכל מה שכתוב על המכל זה כנראה המידע הכי חשוב שתכתבו.

אלה מכלים חד-פעמיים קטנים. זה כמו שתשים על מצית את מספר מוקד החירום שלך. זה לא הגיוני.

אם יש מגבלה של מכון התקנים, אני זורם אתכם.

אין מגבלה של מכון התקנים.

אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.

אסביר: יש מחויבות על פי חוק מה לכתוב על מכל, והוא מכל קטן מאוד, ויש גם מחויבות מה יהיה גודל האות. מכון התקנים מחייב לכתוב הוראות בטיחות ולא נותר מקום לכתוב דבר נוסף.

בנוסף, כתוב "ספק גז שיש לו אתר אינטרנט..." – יש איזה ספק שאין לו אתר אינטרנט? מה כל הדבר הזה?

חברים, אנחנו ממילא לא נסיים את הדיון. הצבענו על סעיף 2(א). אני מגיש רביזיה ביחד עם חבר הכנסת חאג' יחיא על סעיף 2(ב) עד שנבדוק את הטענות שהועלו על ידי החברים. אם אכן יש מגבלה של מכון התקנים, זה יקבל ביטוי בהמשך.

באותו עניין, בסעיף 2(ב) יש בעיה נוספת: כתוב שצריך לפרסם את פרטי מוקד החירום בחשבון הגז "וכן במקום בולט על מכל הגז או בסמוך לו ובמערכת גז מרכזית – גם בסמוך לברז ראשי קומתי". מדובר פה על מאות אלפים ואף מיליוני אתרים בכל הארץ.

חברים, לאחר שסעיף 2(א) אושר, מאחר והגשנו רביזיה על סעיף 2(ב), ואני רואה שלא התקיים בו דיון יסודי, וסעיף 3 הוא סעיף ארוך שלא נסיים עד לשעה שנקבעה לסיום הדיון, אני מתכוון לנעול את הישיבה. נתחיל את הישיבה הבאה בדיון בסעיף 2(ב) ואז נצביע.

הישיבה נעולה. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.