ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 280

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 10:00

הוועדה לבחינת הכרת הרבנות הראשית לישראל ברבני חו"ל התכנסה רק פעם אחת והקרע עם יהדות התפוצות הולך ומעמיק

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

יואל רזבוזוב

יהודה גליק

יצחק הרצוג

רחל עזריה

אלעזר שטרן

משה דגן - מנכ"ל הרבנות הראשית, הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת

יעקב אלתר - ממונה דוברות והסברה ברבנות הראשית, המשרד לשירותי דת

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבי, משרד העלייה והקליטה

הרב אדם שייר - רב קהילת שער השמיים, מונטריאול

הרב שאול פרבר - מכון עתים

שלמה ריסקין - רב העיר אפרת, מכון "עתים"

פטריק פרדמן - רכז זכאות ועליה דוברי צרפתית, הסוכנות היהודית

ג׳פרי דאובה - ראש לשכה, ארגון ציוני אמריקה

אנדרו סאקס - מזכ''ל כנסת הרבנים בישראל

שירה לב-ציון - ייעוץ משפטי, מכון "עתים"

אלעד קפלן - מנהל המחלקה המשפטית, מכון "עתים"

אריאל קונסטנטין - רב בית הכנסת בית אל, תל אביב, מכון "עתים"

אריאל מואב - רכז מחקר ופעילות ציבורית, מכון "עתים"

ג'ניפר ברנר - רכזת פניות, מכון "עתים"

יעל אלוני - מכון "עתים"

יואל בוטביניק - יועץ, מכון "עתים"

אורלי אוליאל - רכזת תקשורת, מכון "עתים"

גילי ברנר - רכזת, מכון "עתים"

ויצמן אביעד אברהם - צלם, מכון "עתים"

רחל קידר - מנהלת תחום החינוך, הליגה נגד השמצה

שגיא אהרון - ראש דסק כנסת התנועה המסורתית

שמואל סלוטקי - נציג ארגון צהר

יותם ברום - מנהל קשרי ממשל ארגון "פנים"

סיון יעקובסון - דוברת, ארגון "קולך"

יעקב מלומט - אנליסט, מכון "ראות"

ד"ר שוקי פרידמן - ראש מרכז דת לאום ומדינה, המרכז הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - קשרי ממשל, המרכז הישראלי לדמוקרטיה

שיינא ביליא - פעילה חברתית

תני פרנק - ראש תחום דת ומדינה, ארגון "נאמני תורה ועבודה"

גבריאל וולפסון - כתב

דני ווזנר - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

הוועדה לבחינת הכרת הרבנות הראשית לישראל ברבני חו"ל התכנסה רק פעם אחת והקרע עם יהדות התפוצות הולך ומעמיק

שלום ובוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. אנחנו דנים היום בהצעה לדיון מהיר בנושא הוועדה לבחינת הכרת הרבנות הראשית לישראל ברבני חו"ל התכנסה רק פעם אחת והקרע עם יהדות התפוצות הולך ומעמיק, של חבר הכנסת אלעזר שטרן.

בין המשתתפים כאן היום רבנים חשובים מארצות הברית וקנדה, ומנכ"ל הרבנות הראשית שבאו במיוחד מחו"ל להשתתף בוועדה. ברוכים הבאים.

אנחנו נתחיל היום את הדיון בנושא כואב ומורכב זה ובהמשך נגבש מסקנות ונניח אותן על שולחן הכנסת. כיו"ר וגם כוועדה בענייני תפוצות חשוב לי ולנו הקשר בין המדינה לתפוצות. אני מאמין שצריך לקרב את התפוצות, לבנות יחסי אמון ולא להעמיק את הקרע שנוצר. עלינו לפעול בשקיפות כדי להבטיח שזוגות מהתפוצות יוכלו להינשא כדין וחשוב שכל המידע הדרוש לשם כך יונגש אליהם.

אבקש בהמשך הדיון את התייחסות הרבנות, אני מבקש ממנכ"ל הרבנות הראשות לרשום את השאלות ותתייחס בהמשך הדיון א. מהו המענה הניתן לזוג שמגיע מקהילה יהודית בתפוצות ורוצה להינשא בישראל, למי עליו לפנות, ממי עליו להביא אישור ומהי הפרוצדורה. ב. כיצד מונעים את הפגיעה ברבני הקהילות בחו"ל שמצאו את עצמם ברשימות הרבנים שלא הוכרו על ידי הרבנות. האם נעשתה פניה אליהם מטעם הרבנות לפני שלילת אישוריהם? ג. כיצד פועל גוף ציבורי בישראל ללא נהלים וקריטריונים המסדירים את אופן פעילותו. מהם הצעדים הנעשים לגיבוש הקריטריונים ומהו המועד בו הם יפורסמו. ד. כיצד פועלת הרבנות הראשית כדי למנוע את הקרע עם יהדות התפוצות ורבניה.

לדיון הגיעה אישה שפנתה למכון עתים לאחר שנפגעה באופן אישי מההתנהלות של הרבנות בעניין, שמה יעל אלוני. נשמע אותה יותר מאוחר. מגיש ההצעה לסדר דיון מהיר חבר הכנסת אלעזר שטרן בבקשה התייחסותך. כמובן ברוכים הבאים הרבנים אדם שייר מקהילת שער שמיים במונטריאול והרב שלמה ריסקין רב העיר אפרת והרב שאול פרבר מנכ"ל עתים וכמובן נציגי המשרדים ונציגי ארגונים אחרים, ברוכים הבאים. מצטרף אלינו חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי חבר הוועדה. בבקשה חבר הכנסת אלעזר שטרן.

תודה אדוני היושב ראש. אני גם רוצה להצטרף קודם כל לברכות לרב שאייר שבא ממונטריאול, אבל אני אומר את האמת, לא פחות מכך לרב ריסקין שאמנם הגיע רק מאפרת אבל לאורך הרבה שנים הוא משמש עבור כולנו קרן אור ליהדות נורמלית יותר ששומרת תקווה בחברה הישראלית, שפעם יהדות תהיה דבר מקרב ולא דבר דוחה.

ברשותך ולפני זה אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד שהנושא הזה של קריטריונים שהוא לב העניין, מי שסובל ממנו זה לא רק רבני חו"ל בהיכרות, הרבנות הראשית לא עובדת עם קריטריונים. הרבנות הראשית בכל נושא שהוא, כל אחד עושה מה שבא לו. פעם קיבלת זכות מרבנות, אתה תחליט שכשרות אתה רוצה את העשב הזה ואתה לא רוצה את התות שדה הזה, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה. דעתנו אולי נהייתה קהה וכבר הבנו שעל הרבנות הראשית לישראל השתלטו בשנים האחרונות רבנים, זרם קיצוני שפועל בניגוד לאינטרסים ברורים של החברה הישראלית כמו לדוגמה שירות בצה"ל, שירות נשים בצה"ל, אמירות שהרחוב הישראלי, הלוואי והיה מפתח אדישות כלפיהן ולא מחבר את זה ליהדות. אבל אנחנו נלחמים על הדברים האלה, אנחנו כואבים אותם, הם מייצגים יהדות פוליטית צרה ועצובה. אבל כל הדברים האלה, כשהם אמורים בתוך החברה הישראלית, בתוך מדינת ישראל, אז נסבול. אני אומר לך שזוג שהוכר בעבר על ידי הרבנות הולך היום להתחתן או אפילו אחרי שהוא התחתן יש עליו סימן שאלה. יכול לבוא איזה רב באיזה מקום מסוים, פקיד של הרבנות או של משרד הפנים מטעם הרבנות, ולהגיד "אתה לא יהודי". זאת מציאות בלתי נסבלת.

לא לשם זה התכנסנו אבל אי אפשר לנתק את זה מהעניין הזה. אם אנחנו רוצים לדבר על העניין הזה. תראו, מדינת ישראל היא בית לאומי לעם היהודי. זה לא יכול להיות שרבנים שיושבים בתפוצות ושמירת היהדות בתפוצות היא אתגר מורכב וקשה עוד יותר מכאן. גם כאן זה הולך ונהיה יותר קשה בזכות הרבנות הראשית, אבל בתפוצות הוא הרבה יותר קשה. גם כשאנחנו קוראים להם, גם כשאנחנו מבקשים, לפחות שם תחליטו על קריטריונים. זה מה שביקשנו. אז הדבר הזה נמשך ולולא הבקשה הזאת לדיון כאן הייתי אומר שמאז שפעם ראשונה התחייבו על זה נהיה דיון אחד. דרך אגב, גם בנושא הכשרות בדיוק אותו דבר. מעל דוכן הכנסת כבר התחייב שר הדתות שיש קריטריונים ועוד מעט תהיה מדיניות חדשה ויצא אפס בדברים האלה.

קצת סבלנות.

סבלנות? שנים. עם ישראל בורח מהיהדות בגללכם, אתה אומר לי סבלנות? תסתכל על ההתבוללות פה, אתה אומר לי סבלנות?

פה התבוללות?

כן. פה התבוללות, במדינת ישראל. בגללכם.

אולי בתפוצות.

לא, גם במדינת ישראל. אתה פשוט לא חי בתוך העם. אל תפריע לי.

לא היית חייב להתייחס.

בואו, יהיה לך תור.

אתה מתווכח לא בזכות הדיבור, תקבל אותה. אתה בסוף פקיד.

אתה אומר דברים מקוממים מאוד.

אני יודע שיש דברים מקוממים, הוא לא חייב להגיד. כל הדברים שאמרתי הרבנות הראשית - - -

תציג את הדברים.

סתם השתלטות שלכם על הרבנות הראשית.

יותר טוב שתשתוק. אמרו לי שלאשה אסור להגיד תשתקי אבל לגבר אני יכול להגיד תשתוק.

תנו לחבר הכנסת לסיים את דבריו.

אנחנו מכבדים את בקשת היושב ראש.

בבקשה תמשיך.

מה שאני רוצה להגיד, שמעבר לדברים שאנחנו רואים בעין הבאתי את נושא הכשרות כדי להגיד שגם אין אמון בזה שהרבנות תיצור קריטריונים ותפרסם אותם. יכול להיות שהיא קיימה דיון, על הכשרות היא קיימה המון דיונים ואין את השינוי שהם הבטיחו מעל דוכן הכנסת.

בשורה התחתונה אדוני היושב ראש, אני אומר את זה בכאב, הם מצפצפים על ההחלטות של הכנסת. הרבנות הראשית לישראל. הם מצפצפים על המצב היהודי של מדינת ישראל. הדיון הזה כאן הוא לא כדי שהרבנות תעשה משהו, היא לא תעשה. הדיון הזה כאן הוא כדי שרבני התפוצות ידעו שיש בכנסת הזאת רוב, גם אם הקואליציה כופה אותם לסגור את הפה שלהם, אבל יש רוב בכנסת הזאת ובעם ישראל שרוצה להגיד ליהדות התפוצות "אנחנו איתכם". תמשיכו לעשות את כל מה שאתם יכולים וכמו שאתם עושים, אנחנו נשתדל להיות לכם לפה כאן ויום יבוא וגם תקבלו את הזכות שאתם כל כך ראויים לה, להכיר ביהדות, בגיורים, בנהלים, בהלכה שאתם מייצגים. תודה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי.

תודה רבה אדוני יושב ראש על הדיון, נושא חשוב מאוד שטוב שאתה מעלה אותו לדיון, נשמע גם את מנכ"ל הרבנות. רק אני רוצה לפתוח כי כשראיתי את הכותרת - - -

הזכות של חבר הכנסת אלעזר שטרן. הוא הגיש הצעת לדיון מהיר.

ברור. מגלגלים זכות על ידי זכאי. אני רוצה לספר סיפור, לפני שבועיים הייתי יחד עם עוד מספר חברי כנסת בצרפת ובשבת התארחנו בקהילה היהודית במרסיי. בבוקר ישבנו יחד עם נציגי הקהילה, חלקם לא דתיים, וקם אחד מנשיאי הקהילה, אומר לי "תשמע, אני רוצה להעביר בשמך תודות וברכה לרבנות הראשית בארץ". ואני, איך הרבנות מתקשרת עם צרפת, איפה זה נמצא, ואז הוא מספר לי שלראשונה השנה ביוזמת המנכ"ל ובאישור הרבנים הראשיים לישראל הרבנות מכשירה רבנים בתפוצות, נותנת להם לעשות מבחנים של הרבנות הראשית, מה שעד היום היה מצריך אותם לבוא לארץ, עשרות רבנים, להבחן כאן. המון כסף, בזבוז משאבים, הרבנות שולחת נציגים שלה לצרפת ושם מכשירה אותם ובוחנת אותם. הוא אמר שזה כל כך ריגש את הקהילה שם לראות שמהרבנות ראשית כזרוע ביצוע של מדינת ישראל, ופה אני חולק - - -

האם הדבר הזה קורה גם בארצות הברית או רק בצרפת?

יפה. אז אני שאלתי את השאלה הזאת, ויש כבר בקשות גם מארצות הברית. כמובן שזה לא החלטה של לחיצת כפתור, כמובן כל החלטה כזאת לוקחת זמן, הכיוון של הרבנות לחבק את רבני התפוצות, רואים שזה מחלחל לשטח ורואים את זה כדוגמה אחת שהבאתי.

אני רוצה למחות על דברי ידידי חבר הכנסת שטרן. הרבנות הראשית כן מחויבת ומקיימת את כל הפסיקה של הכנסת. מי שיודע כמה מאמצים מושקעים שם, כמה עשרות ישיבות על כל דבר בשביל גם להגמיש את שירותי הדת ונכון, ההלכה היא הלכה מחייבת, ההלכה היא הלכה מקובעת כבר 3,000 שנה שלא ניתנה לרפורמה, לא ניתנה לשינויים.

אין יום אחד ב-3,000 שנה שלא השתנתה ההלכה.

ההלכה שאני מכיר לא השתנתה.

אם אתה חושב שמשה רבנו לבש את השטריימל שאתה מכיר, הוא לא לבש את השטריימל. תאמין לי שלא.

שטריימל אני לא לובש וגם אתה לא לובש. בקיצור ההלכה היא הלכה מאוד מקובעת שלא ניתנת לשינוי. אנחנו לומדים את אותו רמב"ם שלומדים כבר 800 שנה, את אותו - - - שלומדים כבר מעל 1,000 שנה ונכון, לפעמים אלעזר מנסה לייצג משהו של לשנות ולחדש, ואנחנו שומעים את זה בכל וועדות הכנסת והרבנות הראשית מחויבת לאותה הלכה שכבר קיבלנו אלפי שנים ואי אפשר לשנות אותה. אז לא כולם אוהבים אותה.

אז אחד מהשניים. או שנפזר את הרבנות הראשית כי אנחנו לא רוצים פה דת, אנחנו רוצים מדינה חילונית ככל העמים, לא רוצים דת, או שאנחנו רוצים מדינה שיש לה זיקה בנושאים מסוימים לדת ומחויבים. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.

אני אסיים ואחזק את המאמצים של הרבנות הראשית בנושא של יהודי התפוצות ואני מקווה שנוכל לקיים פה דיון ענייני, לא כל אחד להביא מהבית את מה שיש לו, בשביל, אני לא רוצה להגיד לקושש קולות בחו"ל כי שם הרי לא יכולים להצביע לנו, אלא בשביל להלהיט את האווירה. תודה.

חבר הכנסת יהודה גליק אתה רוצה לדבר או לשמוע את הרב? אנחנו נותנים עדיפות לחברי כנסת כי הם צריכים לרוץ מוועדה לוועדה.

לא, אני נשאר פה. רק חשוב לי להגיד שתי נקודות עקרוניות. קודם כל כידוע הדת ניתנה בשושן הבירה. אנחנו לא מחויבים לדת, אנחנו מחויבים לקב"ה ולתורתו, ותורתו אמת. חלק מתורתו אמת זה תורה שהיא תורת חיים ותורה שפתוחה לכל עם ישראל. במסגרת הדברים שלא השתנו, לפני 100 שנה כל פוסקי פולין פסקו הלכה שאסור לעלות לארץ ישראל, ברוך השם ההלכה לא השתנתה ובכל זאת מצווה לעלות לארץ ישראל.

במסגרת ההלכה שלא משתנה עד לפני שנה היה איסור באיסור מוחלט על פי מועצת גדולי התורה לאף יהודי חרדי להיות שר בממשלת ישראל. לפני שנה, הופס, ההלכה השתנתה. ומדי יום ביומו, עיין ערך פרוזבול, ועיין ערך היתר מכירה, ועיין ערך כמעט כל התפקיד של הרבנים, אם התורה הייתה כמו שאתה אומר לא היה צריך רבנים. היה מחשב, היית מכתיב מה כתוב בסעיף זה וזה וזו הייתה ההלכה. התורה היא תורת חיים ואנחנו כאן במדינת ישראל, המדינה של העם היהודי בכל המקומות בעולם מחויבים לפתוח את ידינו ולעשות כל אשר לאל ידינו כדי שהתורה הזאת ואפילו מורך ורבך הרב עובדיה יוסף הפך עולמות כדי להתיר עגונות כיוון שהוא הבין שההלכה מחייבת אותנו למצוא בתוך ההלכה - - -

הוא לא שינה את התורה.

בוודאי שהוא לא שינה את התורה. למצוא דרכים איך התורה יכולה להכיל גם את הנשים שלכאורה, אם היית הולך לפי הסעיף הפשוט זה לא היה נראה כך. כלומר נדרשת מרבנים הרחבת כתפיים כדי להכיל את כל עם ישראל. לא יעלה על הדעת שרבנים שהם רבני קהילות ידועים ומוכרים, מנהיגים רוחניים של בני עמם, הרבנות הראשית מחליטה אן-דן-דינו, זה כן, זה לא, העיניים שלו כן מצאו חן בעיני והעיניים שלו לא מצאו חן בעיני. זו - - - של מדינת ישראל.

אני שמעתי לפני שנה את הרב לאו אומר שהתפקיד הכי חשוב של הרבנות היום זה יהדות הגולה. ומורי ורבותי, זו התפקיד שלה והתפקיד שלה הוא לפתוח את ידיה ואת פניה ואת ליבה ליהדות התפוצות ולרבניה ומנהיגיה, אחרת אוי ואבוי לאן נגיע. תודה.

תודה. נשמע עכשיו אורח שהגיע ממונטריאול במיוחד להשתתף בדיון הזה. ברוכים הבאים הרב אדם שייר מקהילת שער השמיים. בבקשה. אתה יכול לדבר אם נוח לך באנגלית. הרב פרבר יתרגם את עיקרי הדברים.

תודה רבה כבוד יו"ר הוועדה, כבוד חברי הכנסת, כבוד הרב ריסקין, כבוד ידידי הרב שאול פרבר יו"ר עמותת עתים וחברים יקרים. אני אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לי לנאום כאן היום. מעטות הן הסיבות שבגללן אגיע לישראל רק ליום אחד, הדיון הזה חשוב לי ולקהילתי בפרט, וליהדות התפוצות ככלל.

ברשותכם, במחילה מכם ברצוני להעביר את דבריי היום באנגלית משתי סיבות. ראשית הנושא חשוב לי ביותר ולכן ארגיש בנוח לדבר בשפת האם שלי, לוודא שכל דבריי מדויקים ומגיעים ישר מהלב. שנית אני מייצג היום לא רק את עצמי, בעיקר את קהילתי ממונטריאול ורבים מיהודי צפון אמריקה וקהילות ברחבי העולם אשר הנושא הזה נוגע להן במיוחד לכן חשוב לי שהם גם יבינו את דבריי למרות שהם לא נמצאים בחדר זה היום.

הרב, אפשר אולי ברשותך רק כמה מילים על הקהילה שלך או על בית הכנסת?

בהמשך.

מר דגן, בפעם הבאה לפני שכבודכם שוללים אותי אני מזמין אותך ואת הרב הראשי לבוא לבקר את בית הכנסת שלי אני בטוח שזה יהיה מעורר השראה בשבילכם וזה בהחלט תהיה חוויית למידה.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי שתורגם ע"י שאול פרבר)

אני אתרגם את רוח הדברים בקצרה. אין דרך לתרגם את האמוציות. הרב שייר דיבר על כך שהוא רב אורתודוכסי לקהילה אורתודכסית בת 150 שנה עם למעלה מ-1,400 משפחות חברות הקהילה, בעצם זה יותר גדול מאיזו שהיא קהילה במדינת ישראל כיום. הוא סיפר על זה שבסוף יום כיפור, הוא מאוד גאה בזה שבסוף תפילת נעילה כל הקהילה עומדת ביחד ושרה התקווה. הוא רואה במדינת ישראל ובכך הוא מייצג את הקהילה שלו, מדינת ישראל היא בעצם קידוש השם גדול ולאור זה פעילות הרבנות הראשית גורמת לחילול השם אחד גדול.

אני מודה לכם מקרב הלב על הזמן ועל ההקשבה. תודה רבה.

גם אנחנו מודים לך.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת רחל עזריה. נמשיך לשמוע את הרב שלמה ריסקין, רק העיר אפרת.

מצטרף אלינו חבר הכנסת יצחק הרצוג יו"ר האופוזיציה.

תלמיד של הרב ריסקין.

הרב שייר דיבר על החוויה האישית שלו ביחס לסיפורים של הכרה ברבני חו"ל. הוא סיפר שזוג נכנס אליו וביקש שיכתוב מכתב לאשר את יהדותם או לצורך העניין לעלות ארצה, או לערוך חופה, הוא לא יכול להיות בטוח שהמכתב הזה יהיה מקובל על ידי הרבנות ולאור זה זה גורם לחוסר אמון בינו לבין אנשי הקהילה, אותם אנשים שאמורים לסמוך עליו, שרוצים להתחתן, רוצים לעלות, הוא לא יכול להיות בטוח שהמכתבים האלה יהיו מקובלים לאור העובדה שבעבר לא קיבלו את המכתבים שלו. הרב שייר דיבר על זה שהוא נפגע אישית, זה הוריד את המוניטין שלו. הוא סיפר שלפני כמה שבועות רב אחר בקהילה במונטריאול ייעץ לאחד מאנשי הקהילה שלו לא לקחת אותו לערוך חופה לאור העובדה שהרבנות לא מקבלת אותו. זאת אומרת שזה לא רק פוגע בו אישית אלא מדרדר את המעמד שלו. בסוף הוא פנה לרבנות להיות שקופים ולנסות להסביר מה כן הקריטריונים ואיך כן הוא יכול להיות מקובל ובטוח ב-100%, הוא וכל האנשים שהוא מייצג אותם, כל הרבנים שהוא מייצג בחו"ל, איך הם כן יכולים להיות מוכרים.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. רשות הדיבור לרב שלמה ריסקין בבקשה.

תודה. אני באתי בעצם אין הרבה שאפשר להגיד אחרי שהרב שייר דיבר. באתי מפני שאני רוצה שהרבנות הראשית תהיה מכובדת בחוץ לארץ. זה חשוב לי מפני שאני רוצה שמדינת ישראל תהיה מכובדת. בחוץ לארץ ושהלכת ישראל תהיה מכובדת בחוץ לארץ. כאן עושים את הכל כדי שזה לא יהיה.

אני רק רוצה לתת אולי שתי דוגמאות, של שני אנשים. הרשימה השחורה, הרבנות בעצמה אמרה שיש לה רשימה שחורה, גם של ממזרים, שהרב סולובייצ'יק רבי ומורי, רב של עם ישראל, פסק שהיו צריכים לשרוף את כל הרשימות האלה. זה לפי ההלכה של תורתנו החיים, הגמרא, מסכת יבמות - - - שמוכרחים - - - ממזרים. לא דווקא לעשות - - -

הרבנות הראשית, זה היה כתוב לפחות בעיתון, אני לא ראיתי במו עיני, שהיו שאלות על הרבנים בחוץ לארץ, הרב יחזקאל לוקשטיין והרב גדליה שוורץ שהם גם כן היו ברשימה השחורה. אז רק שתי דקות על כל אחד מהם. הרב לוקשטיין הוא בן של אבא שהיה רב מעבר ל-50 שנה ובנה את הישיבה התיכונית האורתודוכסית ההלכתית הראשונה בניו יורק. משהו עצום. עם היסטוריה מאוד מאוד עשירה. הוא המשיך את זה וגידל ופיתח את הישיבה הזאת לגדולות. הוא גם מגייר והוא היה המגייר, קידוש השם גדול בכל אמריקה, של איוונקה טראמפ.

הוא לא היה בית דין, הוא היה מגייר. הוא שנתיים ליווה אותה ולימד אותה. נכון מאוד. בית דין היה הרבי שקטר. זו המלצה שלו.

אבל הוא היה האיש הדוחף.

נכון. אני מעריץ גדול של הרב לוקשטיין וזו בורות לפסול את הרב לוקשטיין.

אף אחד לא פסל. בעיתון זה היה כתוב.

זה לא היה כתוב בעיתון זה גם נבדק. יו"ר הכנסת ואני ונתן שרנסקי פנינו לרבנים הראשיים בשאלה למה - - -

שני הרבנים הראשיים אמרו שהרב לוקשטיין לא נפסל.

יש פרוטוקול מבית הדין הרבני - - -

לא הוא נפסל, רק החלטותיו נפסלו.

הוא אומר לך שלא.

מה לא? פסלו אותו.

פסלו את הגיורים שלו. זו עובדה.

אני מבינה שאתם מתביישים בזה שפסלו אותם, אבל פסלו אותם.

יש מחלוקת מי פסל. אם זה הרבנים הראשיים או בתי הדין הרבניים.

הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו שניהם הוציאו מכתב שהרב לוקשטיין מוכר.

מכתב ליו"ר הכנסת ולי.

מוכר והוא לא נפסל.

ובית הדין לא קיבל.

בית הדין דיבר על ההליך, הוא לא דיבר על ההכרה של הרב.

נו באמת.

מה נו באמת? - - -

אין בעיה, אתה רב מעולה, אתה רק לא יכול לעשות שום דבר שקשור לרבנות.

גם הרב שייר לא נפסל, רק החתונות שלו והגיורים שלו.

אני מבקש, בואו ניתן לרב להמשיך.

רק נגיד את האמת, הרבנים הראשיים הכירו ברב לוקשטיין אחרי שעמדנו ברחוב למטה וצעקנו נגד אי ההכרה.

הרבנות לא מתרגשת מההפגנות שלך ולא שום דבר.

זה בדיוק מה שקרה.

חבר הכנסת מלכיאלי, לפחות תלמד להכיר את בני האדם בהם מדובר. הרב ריסקין שהייתי תלמיד שלו, מה שהוא עשה להפצת קידוש השם בכל רחבי ארצות הברית, בלב מנהטן הוא הקים קהילה שכל מי שגלש לעבר התרחקות מהיהדות הוא החזיר אותו, קהילה אורתודוכסית מדהימה. אתם מזלזלים באנשים כאילו הם לא דמויות הלכתיות. הם תלמידים של הרב פינשטיין ושל הרב סולובייצ'יק. אז צריך לבוא ולהגיד שהייתה טעות עכשיו בוא נראה למה פוסלים את כל מה ש- - -

---

אתה יכול להסביר למה הרב שייר פסול?

נו באמת. די מלכיאלי, זה קרה. זה מביך אבל זה קרה.

לא תמיד באים רבנים לוועדה. זה שבאים גם פעם ב-, ניתן להם את הכבוד הראוי. בבקשה כבוד הרב תמשיך.

רבותי, אני מקווה, מה שהיה בפרוטוקול של בית הדין של הרבנות שזה פסול, אחר כך שינו את עצמם וברוך השם הם לא לגמרי מטופשים, אבל שזה היה לפני כן לית מאן דפליג ועוד אם יש גדול בתורה אחד באמריקה זה הרב הגאון גדליה שוורץ. הוא גם היה ברשימה. כל אחד שקרא את זה לא יכול היה להאמין. בית הדין הרבני. אני לא הייתי רוצה לראות מהרבנות הראשית כאן קריטריונים לקבל או לא לקבל אותי. אני לא יודע אם אני מקבל את הקריטריונים שלהם.

גם אותך לא רצו לקבל בגיל 75. גם עליך איימו, הרב ריסקין.

אני אפילו שאלתי, הרגשתי רע שלא הייתי ברשימה השחורה, אז אמרו לי שאני רב ישראלי ולא רב אמריקאי אז הם לא היו צריכים לדון עלי, ברוך השם. אבל כאן יש רק שאלה אחת. צריך להיות קריטריון אם יש למישהו בחוץ לארץ הסמכה מרבנים אורתודוכסים והוא רב של בית כנסת אורתודוכסי, בוודאי הוא צריך להיות ברשימה של המקובלים. האורתודוכסיות של חוץ לארץ צריכים לכבד. זה הדבר ה פשוט ביותר. הם לא צריכים להכיר את הרבנים, אין להם גם כן את הזכות להכיר או לא. ההלכה של מוציא שם רע גם שייך לרבנים, אפילו רבנים ראשיים. יש להם את ההסמכה האורתודוכסית, הקהילה האורתודוכסית, זה לא צריך לקחת זמן ולא צריך לקחת שום דבר. הם צריכים להיות מקובלים.

אנחנו יכולים לקבל פה תשובה של הרבנות הראשית לגבי הרב שייר? יושב פה הרב שייר, שמענו אותו פה, כולנו הזדעזענו, אנחנו רוצים תשובה מהרבנות הראשית. האם אפשר לקבל הסבר למה הרב שייר פסול מלחתן אנשים. אני רוצה לדעת.

תודה רבה כבוד הרב. חברת הכנסת רחל עזריה בבקשה.

אולי נשמע בכל זאת הסבר. לפחות שנדע.

פשוט אני נותן את זכות הדיבור לחברי הכנסת, יכול להיות שהם צריכים ללכת לעוד ועדה.

אני אומר כמה מילים ואעשה את זה בקיצור. אני חייבת לומר שזה גורם לכולנו לנוע בחוסר נוחות, כל האירוע הזה ולא רק הרב שייר שדיבר. יש פה אירוע מתמשך שאני לא מבינה למה מי שלא גר במדינת ישראל צריך להוכיח לרבנות הראשית לישראל, כאילו להצדיק את עצמו. אני לא מבינה איך הגענו למצב כזה, באיזו חוצפה אנחנו ואני אומרת את זה לא ספציפית לרבנים הראשיים אלא אנחנו כמדינת ישראל כאילו מסתכלים על יהדות התפוצות, אנחנו גם מדינה צעירה, אנחנו 70 שנה, וכאילו אומרים "אם אתם לא פה משלנו אז אתם לא אמיתיים. תוכיחו שאתם יהודיים". הקהילה היהודית בארצות הברית היא קהילה שסייעה לנו בהקמת המדינה, הם היו שם עוד לפני. ברוך השם שהם ברחו מפולין ומרוסיה לארצות הברית לפני השואה, אחרת הם לא היו וברוך השם שהיו, הייתה את כל התקופה הזאת ואני אומרת איך אנחנו מרשים לעצמנו לעשות את התהליך הזה ומאיזו סמכות וכוח הרבנות הראשית עושה זאת, חוץ מזה שהם פשוט יכולים. למה? כי הם יכולים לומר מי בפנים ומי בחוץ בסמכויות שיש לרבנות הראשית לישראל וברגע שחצי מהעם היהודי נמצא במדינת ישראל וחצי בארצות הברית, הם אומרים "אנחנו נחליט עליהם וככה שהם יבואו להתחנן".

אני חייבת לומר, מנכ"ל הרבנות, זה מאוד מזכיר לי את האירוע של נשים בבית הדין הרבני. אפשר כי אפשר. למה פוגעים בנשים? כי אפשר. כי איזו ברירה יש לנו? כולם צריכים להגיע לבית הדין הרבני אם חלילה רוצים להתגרש, ואפשר. זו כאילו אותה שיטה שאיפה שאפשר להתנשא ולפגוע אפשר להתנשא ולפגוע. כל השיטה הזאת בעיני זה גם מבוסס על כל השיטה הזאת של בדיקת יהדות שפתאום פיתחתם. כאילו אתם יודעים מי הוא יהודי, מי הוא דתי, מי הוא רב, מי מגיע לו להתגרש, מי מגיע לו להתחתן, מי אורתודוכסי, מי ראוי ומי לא ראוי ואתם אומרים לכולנו "הוא כן, הוא לא, הוא לא, הוא כן" ואפילו אין כללים ברורים. וכשבאים ומבקשים לדעת את הכללים, "אה, סליחה, הרב לוקשטיין, אוי פדיחות, לא, זה בסדר, זה ניתן". אני לא מבינה בכלל מכח איזו סמכות חוץ מזה שאתם פשוט מנצלים את הסמכות הקיימת.

כשנענו פה בחוסר נוחות ישבתי וחשבתי על מחלוקת שלשם שמים ושאינה לשם שמים, בית הלל ובית שמאי ומחלוקת קורח ועדתו. אני חייבת לומר שהדבר האחרון שאני יכולה לומר על המחלוקת הזאת שהיא באיזה שהוא אופן בית הילל ובית שמאי והמבין יבין איזו מחלוקת זאת נראית. מחלוקת של לנסות לקבל כוח ולקחת כוח ולהפוך להיות מנהיגים גם אם הציבור לא הולך אחרי הרבנות, רק כדי לקבל את הכח ומשתמשים בו בצורה לא לגיטימית כדי לומר מי כן ומי לא. מי שמכם? מי אפשר לכם את זה?

הם אמונים על נושא הדת.

לא על אנשי הדת. אין להם - - -

אין מבחנים. - - - בדקו את זה? אף אחד לא בדק את זה. זה פשוט כי אפשר. לא יאומן.

תודה. בבקשה מנכ"ל הרבנות הראשית.

יש לו סמיכה. מה אתה רוצה?

נשמע את מנכ"ל הרבנות. יש לו תשובה. בואו נשמע. אני חושב שזה נכון, לפני שאתה פותח כל דבר, תן רגע לשמוע את הרבנות.

הוא צריך לענות. אנחנו הזמנו אותו כדי שיתייחס. אבל אני רוצה - - -

אתה רוצה עובדות, לא?

כן. אז בקיצור אולי מנכ"ל עתים יציג גם דברים נוספים שהוא רוצה להציג. הרב שאול פרבר בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בנוסף לנושא של הקרע שהולך וגדל בין יהדות ארצות הברית, יהדות התפוצות ומדינת ישראל שכאן פשוט שמים שמן במדורה, יש עוד אלמנט שעולה בהיעדר קריטריונים. ברצוני להדגיש שבתשובה שהמדינה נתנה לנו במסגרת דיון בבית המשפט, המדינה התחייבה ש"נושא זה נמצא כיום בבחינה אצל המשיבה לצורך קביעת קריטריונים אשר יהוו מדד ברור לעריכת רשימה כזאת". א. היא מודה ברשימה, ב. אמרו שבונים קריטריונים. זה היה לפני למעלה משנתיים ולפי תשובה שקיבלנו הוועדה הזאת ישבה פעם אחת, אבל זה לא רק הקרע. זה לא רק הנושא של אי העמידה בהתחייבויות של הרבנות, היום אני חושף מספרים.

בשנה האחרונה 627 אנשים, רבנים, נשללו על ידי הרבנות. כמעט 1 מכל 4 מכתבים שהתקבלו במחלקת האשרות של הרבנות הראשית, קיבל תשובה "לא אושר". 1 מכל 4.

זה ברבנות הראשית? אצלו?

כן.

איזו מחלקה זאת?

יש דסק לאשרות שאף אחד לא יודע מה הסמכות המשפטית שלה.

מי האדם ברבנות שאחראי על זה?

כיום הרב איתמר טובול.

הוא פה?

לא.

המנכ"ל פה. הוא אחראי עליו. שוב, 627 אנשים, לא כולם תושבי חוץ. האמת היא שרובם המשפחות שלהם עלו ארצה. אנחנו צריכים לחבק אותם. הם מימשו את היהדות שלהם בצורה הכי טובה שאנחנו מקימים כאן את מדינת ישראל. הם מימשו את החלום הציוני ואז מישהו בא ושולל להם את הרב, שולל להם את הזהות היהודית, שולל להם את הציונות, שולל להם את היהדות.

אז שוב, יש כאן קרע שהולך וגובר שאנחנו צריכים להתייחס אליו בגלל שמדינת ישראל עומדת בפרונט כאן. יש כאן בעיה בירוקרטית אבל יש גם בעיה אישית של מאות מתוך מאות אלפי עולים שהקרקע נשמטת מתחת רגליהם, זה לא רק בעיה של הגולה, זה גם בעיה של היהדות הישראלית. תודה.

תודה. עכשיו מנכ"ל הרבנות הראשית.

שלום וברכה לכולם. תודה ליושב הראש. ראשית אני מצר על האווירה ששוררת פה, אני מוחה על ההאשמות נגד הרבנות ואני אסביר אחד לאחד את הדברים. דבר ראשון צריך לציין שעל פי פקודת הנישואין המוסמך לרישום נישואין זה רב רושם נישואין שקיבל את ההסמכה שלו ממועצת הרבנות הראשית. תהליך רישום הנישואין מעוגן בתקנות רישום הנישואין בלמעלה מ-150 סעיפים. אני חושב שכל אחד מכיר את התקנות הללו. זה לא נכון מי שאמר פה שכביכול הרבנות עובדת ללא תבחינים וללא קריטריונים וללא תהליכי עבודה סדורים. התהליכים האלה מעוגנים ומסודרים. רק לאחרונה, הגירסה האחרונה של התקנות הללו יצאה בתשע"ג וכעת היא עוברת שינויים והתאמות בעקבות זה שפתחנו את אזורי הרישום ואפשרנו לזוגות לקבל את תעודת הרווקות שלהם גם מהמועצה הדתית בהם הם נרשמים.

לעניין הליך רישום הנישואין כחלק מהותי מתוך הליך רישום הנישואין יש בירור של מעמד אישי. זה אומר האם הבנאדם, לצורך העניין האם אחד מבני הזוג הוא גרוש, נשוי, אלמן, גר, מה יהדותו, האם נעשה לו בירור יהדות. המעמד האישי חולש על כל ההיבטים ועל כל אורח החיים של המועמד לנישואין ואז יש שני מסלולים. יש מסלול של זוגות שמגיעים שהם תושבי הארץ, שלמעשה בירור היהדות שלהם נעשית בארץ אבל יש זוגות שמגיעים או אחד מהם אם שניהם מחו"ל ואז הם מציגים את התעודות שיש להם מהתפוצות. בדרך כלל הן תעודות של רבנים כאלה ואחרים מהתפוצות, לפעמים זה גם מבתי הדין בתפוצות ולכן אישורים הללו לפי הנוהל צריכים לעבור לאחד משני המוסדות שאמורים לבדוק אותם, או לבתי הדין הרבניים שבודקים את האישורים האלה. או למחלקת אישות וגירות ברבנות הראשית. האישורים הללו נבדקים גם מבחינת מי שהוציא את התעודות הללו, גם מבחינת האותנטיות של התעודות הללו, גם מבחינת ההליך שהאישורים האלה בעצם מייצגים, ובסופו של דבר יש אישור או אין אישור לגבי אותה תעודה שהוצגה.

לכן הדמגוגיה הזאת, סליחה שאני מתבטא בצורה הזאת כיון שזה דיון שני שנדון בנושא הזה, הדמגוגיה הזאת שכביכול יצאה רשימה של רבנים שהם פסולים או רבנים שהם אינם מוכרים, זה שקר מוחלט.

לא שמעת פה?

שניה, תן לי לסיים. זה שקר מוחלט.

אבל הוא לא הולוגרמה, הוא בנאדם.

- - - אולי זה מזויף. מרימים טלפון ומבררים. זה לא מזויף. איך יכול להיות, אני לא מבין.

הרב גליק, אני אסביר.

מה, אתם צריכים תקציב לטלפונים, לגוגל, למה? באמת. אי אפשר. זה דיני נפשות.

עומד פה הרב שמעולם לא התקשרו אליו והודיעו לו שהמכתב שלו פסול כי הוא חשוד כמזויף. אתה יכול להסביר לי את זה? זה נראה לך הגיוני?

אם אתה תצעק זה אומר שהדברים שלך נכונים? לא. אז תן לי לענות.

בבקשה. תענה.

דבר ראשון אני אומר שהרשימה הזאת, לא מדובר ברשימה של רבנים שאינם מוכרים אלא רשימה של רבנים שאישור כזה או אחר שלהם שהם הנפיקו לעניין הנישואין לא אושר. כשאנחנו מדברים על לא אושר זה היה נקודת זמן מסוימת. מכון עתים ביקשו מאיתנו את הפירוט של האישורים שלא אושרו במהלך 2016. באותו חתך, באותה נקודת זמן, היו מספר אישורים שלא אושרו.

25.

אני לא יודע מבחינת כמויות, אני רק רוצה לסבר את האוזן, מחלקת אישות וגירות מטפלת בלמעלה מ-3,000 אישורים בשנה שלצורך העניין יש שם אדם אחד שעושה את זה עם שני סטודנטים. בוא רק נשים את הדברים מבחינת הזמנים.

ידעתי שזה בסוף יגיע לזה שצריך תקציב.

מתק השפתיים, ואתה מורח אותנו כבר שנים. שנים אתה מורח אותנו.

אני שואלת למה אתם בכלל בודקים את כל ה - - -

במשך שעה ישבתי והקשבתי לכולם. אני רוצה לענות ואני פה כדי להשיב. אני לא בא לפה כדי לפרוש את משנתי. אני באמת רוצה שיהיה דיאלוג ושבאמת תבינו שהדברים נכונים. היה ולא, אנחנו נמשיך לדבר על זה.

אז רק תענה על זה.

רק לצורך העניין, מדובר על 3,000 אישורים. באותו חתך זמן באמת הרב שייר, האישור שהוא שלח, היה מדובר שם על נישואין שהוא עשה שהכלה הייתה גרושה. לצערנו האישור שלו לא כלל גם כן איזו שהיא - - -

זה לא אני.

זה מה שאני קיבלתי. לא כלל שם את האישור - - -

אני כתבתי מכתב על החתן.

מה שאני שמעתי, עוד פעם, אני לא מטפל בזה. הכלה הייתה גרושה ולא היה שם את האישור לגבי הליך הגירושין שלה. עוד פעם, לצורך העניין הרב שייר הוא רב מוכר, רב שמבחינתנו האישורים שלו הם תקפים אבל האישור הספציפי הזה היה בעייתי ולכן היה צורך בהשלמת מסמכים וזה גם מה שאמרתי.

איך זה עובד רב מוכר שאתם שמים עליו סימן שאלה. מי נתן לכם את הזכות הזאת?

לא שמנו עליו שום - - -

אתה אמרת עכשיו כרגע, אמרת שהוא מאושר אבל לא ידעתם אם הגירושים נעשו. אבל אם הוא בדק את זה, כנראה שהוא בדק את זה.

לא הוא עשה את ה - - -

לא משנה, הוא בדק את הגירושים. בוא נגיד שזה היה הוא. הוא בדק את הגירושים. למה אתם צריכים לבדוק מחדש את מה שהוא כבר בדק?

הרב גליק, לצורך העניין אם אתם מדברים על האישורים, על המסמכים שהומצאו - - -

לדעתי יש בלבול בין הרבנים. זה היה בעצם רב אחר.

אוקיי, אז יכול להיות שהיה רב אחר.

אבל יכול להיות שזה מה שקרה גם שם.

לא זה מה שקרה שם, זה מה שאני שמעתי לגבי הרב שייר. אני לא מצוי בכל הפרטים של כל רב ורב.

אבל זה מה שהם עושים גם עם יהדות, עושים סימן שאלה על מישהו ואז כדי למחוק לוקח שנים ואותו דבר עושים עם רבנים, אתם כל כך קלים, מצד אחד לוקחים סמכות מצד שני לא מתייחסים אליו מספיק ברצינות. לא לוקחים אחריות על זה.

אתם צריכים 100 בודקים בשביל מה שאתם בודקים. לא שלושה שלא מספיקים. למה אתם בודקים את זה בכלל?

מר דגן, כדאי שהבחינה תהיה הפוכה. קודם כל יוצאים מתוך הנחה שזה בסדר. אם עליתם על בעיה, אז תחפשו. אל תגידו קודם כל זה לא בסדר. בוא נוכיח שזה בסדר.

חברי הכנסת, השאלות ברורות והמנכ"ל מתייחס.

הבעיה שהתשובות לא ברורות.

בואו ניתן לו להשלים בבקשה.

לצורך העניין היה צורך בהשלמה של מסמכים ובאותה נקודת זמן שהרשימה הזאת יצאה, באותה נקודת זמן האישור של הרב שייר לא אושר מאחר והמסמכים לא היו שלמים.

אז פשוט אל תכניסו אותו לרשימה. אתה שם לב מה אתה עושה?

את מוכנה - - -

אתה בלי להתבלבל מוציא מישהו - - -

חברת הכנסת אני מבקש.

הדגשתי שהרשימה הזאת לא הייתה רשימה של רבנים שהם אינם מוכרים אלא על אישורים ואסמכתאות שהומצאו והם היו לצורך העניין או חסרים או לא אותנטיים והיו לנו גם מקרים של אישורים לא אותנטיים. תתפלאי לשמוע. חלילה לא הייתה פה שום אמירה כנגד הרב שייר.

התהליך הוא כזה, מאחר ומדובר כמו שאמרתי באלפי פניות, התהליך הוא כזה שלצורך העניין האישור או לא האישור של הרבנות עובר חזרה למועצה הדתית, לרבנות המקומית והיא זו שיוצרת קשר עם בני הזוג לצורך השלמת המסמכים. זה היה בעניין הרב שייר ובעניין הרשימה הזאת שאנחנו מדברים עליה.

לגבי פרוצדורה לרישום הנישואין אמרתי שיש פה איזה שהוא תהליך שחלק מהתהליך הוא בירור מעמד אישי וככל שמדובר באחד מבני הזוג או משניהם שהם הגיעו מהתפוצות, יש בהחלט את התהליך הזה.

עכשיו אתם טוענים ובצדק למה אין קריטריונים. אז אני רוצה לבשר לכם שברוך השם הגענו למצב שכן - - -

קריטריונים למה.

יש לנו כרגע קריטריונים שהם בשלבי אישור סופיים.

כמה זמן יש לכם של כשרות?

רגע, אני מבקש שתתנו לו להשלים. יש לו בשורות אז אנחנו צריכים לשמוע.

הזלזול הזה לא מוסיף כלום. תנו לי לסיים ואחרי זה תגיב. אין צורך בזלזול. הבנתי שאתה מזלזל ברבנות, תן לי לדבר.

הרווחתם את זה ביושר.

תודה רבה. אני מאוד מעריך את תפיסת העולם שלך. התבחינים והכללים להכרה בבתי הדין הרבניים בחו"ל, יש פה קריטריונים שישבו על המדוכה חברים, אני יכול לפרט את הצוות, מועצת הרבנות הראשית גיבשה לצורך גיבוש הקריטריונים הללו, כעת אנחנו בשלב שהעברנו את הקריטריונים האלה לכל הגופים הגדולים בתפוצות שזה ועידת רבני אירופה, מרכז רבני אירופה, אגודת הרבנים דאמריקה, הסתדרות הרבנים דאמריקה, הרבנות הראשית בממלכה המאוחדת והמשרד הקונסיסטואר של צרפת. כל אלה העברנו אליהם את התבחינים כדי שהם יוכלו - - -

תבחינים של מה?

הכרה בהחלטות של בתי דין בחו"ל. שזה אומר להתיר לרב פרבר, למכון שלו - - -

אני מניח שהרב פרבר גם קיבל את זה.

לא קיבלנו את זה.

- -

חברי הכנסת, אנחנו מקיימים דיון כדי לקבל מענה. הוא נותן לנו , בואו נקשיב עד הסוף.

הרצון שלנו והמדיניות של הרבנות היא שאנחנו לגבי כל אישור כמעט, אם יש לנו ספק לגביו, אנחנו יוצרים קשר עם אגודת הרבנים הרלבנטית באותו מקום שהאישור הזה יצא, ואנחנו מבררים את זה עם אותו איגוד, עם אותו ארגון רבנים. כך עשינו גם לגבי התבחינים.

אם מגיע משהו מהרב שיינין מאשדוד, אתם גם בודקים כל צטע'לה האם הוא נעשה בצורה מדויקת או שזו רק פריבילגיה של רבנים מארצות הברית וממקומות אחרים בעולם.

ששרים התקווה

שרים התקווה או אולי יש להם - - - בקהילה, לא יודעת מה, שאתם בודקים כל צטע'לה שמגיעה. השאלה היא האם גם לרבנים בישראל בודקים להם את הצטע'לה. זו השאלה.

תתייחס גם לשאלה הזאת.

אתה בודק את הרב או את תהליך ההחלטה. אם אתה בודק את הרב - - -

האם בודקים את ההליך גם בישראל.

אם אתה לא בודק את הרב, תבהיר שאתה לא בודק את הרב.

גם אם הוא בודק את התהליך זה בעיה. למה - - -

למה אתם מנחשים? תנו לו לענות.

הוא רוצה לדעת שאין זיוף. זה יכול להיות.

בסוף, בואו נודה, מה שמפריע לו כנראה שהם שרים התקווה, שמתייחסים לנשים בצורה סבירה. בסוף זה האירוע, אחרת אי אפשר להסביר את זה.

חברת הכנסת, אני אומר לכם, בואו נמשיך שהוא ישלים.

היא אמרה שהיא צריכה לצאת לדיון.

בסדר, היא כבר דיברה.

אין בעיה, אני מכבד אותה מאוד.

אבל היא דיברה, זה התור שלך.

רק תנו לו לסיים.

בבקשה.

אפשר להעביר אותם לרב פרבר?

גם הרב פרבר יכול לקבל את זה למרות שהוא מבחינתנו לא צריך להתייחס לזה, לפחות לדעתי אבל אין לי בעיה, הוא יכול לקבל את זה. כמו שהוא מקבל כל דבר שהוא מבקש, הוא יכול גם לקבל את זה, אין בעיה.

לא קיבלתי קריטריונים בשנתיים האחרונות.

אין בעיה. בכל מקרה הקריטריונים הללו הם בתהליכי גיבוש סופיים. ככל שלא נקבל הערות כאלה ואחרות מהארגונים שפנינו אליהם, הקריטריונים האלה יאושרו בישיבת המועצה הקרובה אני מקווה בעזרת השם.

חשוב לי להקריא לכם, ולא נברח מהאמת. חשוב לי להקריא לכם את העיקרון הראשון עליהם אנחנו מבססים את התבחינים. להלן העקרונות עליהם מושתתת ההכרה בבתי דין בחו"ל: חברי בית הדין הינם רבנים שמכירים בתורה שבכתב, בתורה שבעל פה ובמסורת ההלכה מדור לדור והם מזוהים ומשתייכים ליהדות האורתודוכסית" כלומר בואו לא נברח מהמצב שקיים היום בתפוצות שיש גם רבנים שהם לא בזרם האורתודוכסי. אתם מנסים לטשטש את זה אבל זו האמת. יחד עם זאת, כשאנחנו מדברים על הרשימה הזו שיצאה, הרשימה הזאת לצערי כוללת גם רבנים אורתודוכסים ולא בגלל שלא הכרנו בהם חלילה, אלא פשוט האישור שהם הגישו או שהוא לא היה מושלם, או שהתהליך שלו לא היה מושלם ויש גם רבנים, תתפלאו לשמוע, גם רבנים שלפעמים לא עושים את כל התהליך בצורה מושלמת. גם רבנים הם בני אדם.

ואז מה קורה?

אז לא מאשרים אותם עד שלא יגישו את כל המסמכים.

שניה רחל תני לי להסביר.

אתם מוציאים רשימה שחורה?

לצורך העניין היום כשבני זוג מגיעים יש בעצם את המסמך הראשוני שהוא הכי מהותי שזו בדיקה של הכתובה של ההורים של בני הזוג ותעודת הנישואין שלהם. אלה שני המסמכים שהם מאוד אותנטיים, מאוד חשובים, ועליהם מתבססת הבדיקה הזאת של המעמד האישי. היום במערכת הפנימית שלנו אנחנו עושים את הבדיקה הזאת בסנכרון מלא בין כל הרבנויות המקומיות כלומר שכל אישור שיצא לא משנה מאיזה רבנות, האישור הזה מוצף לכל רבנות אחרת. כך שהבדיקות האלה פה בארץ הן הרבה יותר פשוטות והבדיקות שצריך לעשות אותן לגבי רבנים שאישרו בחו"ל, הבדיקה קצת יותר מורכבת, מסכים, נכון. אבל עדיין יש מצבים שאנחנו לא יכולים לאשר, וצר לי שזה המצב אבל אנחנו אמונים על - - -

אז תפנו אליהם, אל תפרסמו רשימה.

הם לא פרסמו שום רשימה.

זה מה שהם עושים.

לא פרסמנו שום רשימה.

אותה רשימה שהיו בה - - -

נו באמת - - -

אני רוצה לומר עוד פעם - - -

זה לא גרושה, אין רשימה - - -

עוד פעם להדגיש, אם לא הובנתי נכון. הרשימה הזו כללה רשימה של אישורים שלא קיבלו את האישור הסופי של הרבנות. זה לא היה אישור כזה או אחר או הכרה כזו או אחרת ברבנים שנתנו את האישורים. ביניהם היו גם רבנים אורתודוכסים כמו שהסברתי. חשוב לי רק לציין - - -

מתי יאושר סופית ויגיע לכולם? מה ההערכה שלך?

לא נקבע מועד לישיבת מועצת הרבנות. הישיבה הראשונה שתתקיים, הנושא הזה יעלה לדיון. לגבי הנושא של מוסד הנישואין חשוב לציין שבתפוצות מוסד הנישואין פרוץ לצערנו. פה בארץ אנחנו משתדלים לשמור על הקדושה שלו, משתדלים לא להגיע חלילה למצב שצריך לנהל ספרי יוחסין.

הרב דגן, איך זה נשמע ל- - - מחוץ לארץ שאתה אומר זה פרוץ לחלוטין.

זה פרוץ - - - בחו"ל אין קדושה.

הוא אומר שהוא יותר מסודר משם.

הוא לא אמר מסודר. הוא אמר קדושה. הוא לא אמר יותר מסודר. פשוט לא יאומן.

נא לסיים בבקשה.

אני רוצה לציין דוגמה אחת שאנחנו מצאנו שבני זוג, כנראה שהתחתנו בתפוצות והם לא עברו את הרישום בצורה מסודרת והם נפרדו שם והגיעה לפה האישה כדי להתחתן ובדיעבד הסתבר שהאשה הזאת היא אשת איש. הדברים האלה לא יכולים להיות שקופים לנו אם לא נעשה את הבירורים הנדרשים כדי לפתור את כל התעלומות הללו. ועד כמה שזה נראה בעיניכם אולי לא נדרש, אבל זה - - -

לא, התהליך שלכם לא סביר.

נשמע את המקרה אחרי שחבר הכנסת הרצוג ידבר.

תודה רבה. הדיון הזה רק מעצים את גודל הבעיה מכמה סיבות. ראשית, אני חושב שהבעיה הכי גדולה של הרבנות הראשית שהיא לא מדברת עם כולם. היא פשוט מפחדת. אני אומר לך ברצינות. תגיד, הייתה לך בעיה להיפגש פעם לכוס קפה עם הרב פרבר ומכון עתים?

לא, ממש לא.

לא. ולשמוע ולהבין שיש עולם יהודי עשיר אורתודוכסי על פי כל הכללים של שולחן ערוך שאתם מכתיבים לכל בוגר ישיבה בארץ ולהבין שהוא ענק, הוא לא עולם קטן. הוא ענק. ישיבות בהיקף עצום, היכלות - - - בהיקף עצום, ישיבה יוניברסיטי בהיקף עצום, בתי כנסת, ואתם חושבים ששם זה פרוץ. תאמין לי, אתם אפילו לא מסתכלים על החצר האחורית שלכם, אבל נשאיר את זה כך.

לכן דבר ראשון שאני חושב שאתה חייב לעשות והרבנים הראשיים זה לדבר, להיפגש, להיפגש עם הרב לוקשטיין, להיפגש עם רבנים אחרים, להיפגש עם הרב ריסקין ולראות לפתע פתאום שהשד לא כל כך נורא, להיפך. אולי יש שם פתרונות הלכתיים יותר טובים משלנו? יכול להיות. אבל אף אחד לא מוכן לדבר. חשבו שכל דבר שבא מאמריקה היום זה לא כשר, או שטות כזאת, מבלי בכלל להבין את הוויכוחים התיאולוגיים והאחרים שמתנהלים בעולם התורה בכל הקהילות הללו, ולכן הטעות הראשונה היא שאתם מסתגרים בדלת אמות. שהרב טובול ייפגש פעם, ייסע לקהילות בחוץ לארץ ויראה אותם בעיניים. גם אתה וגם הרבנים הראשיים.

לאחרונה הרב הראשי הראשון לציון היה בלוס אנג'לס. מאוד עודדתי אותו ללכת לראות את זה, כי אין מה לעשות, תלכו תראו את זה. זה פשוט שטות. אתם מייצרים תדמית שכביכול אתם סוגרים את הדלת. אני לא נכנס לוויכוח על הזרמים. זה לא הדיון עכשיו, זה דיון אחר. אבל אפילו בעולם האורתודוכסי אתם מייצרים מעמדות שונים מלאכותיים לחלוטין והסיפור של הרב לוקשטיין הוא הדוגמה הכי טובה כי לא רק מדובר באדם שהוא כבר עשרות עשרות שנים מורה הלכה עצום אלא גם שבאמת כמו שאמר הרב ריסקין, באמת התמזל מזלו והוא זה שהכניס את איוונקה טראמפ לעולם התורה. אני יכול להגיד לך שכשאני ראיתי אותה בשדה התעופה היא אמרה לי "או אתה או אני התלמידים הכי אהובים על הרב לוקשטיין" אמרתי לה "זה את, למען בטחון ישראל שזה יהיה את". אבל אני אומר עכשיו ברצינות. הוא תיאר לי את תהליך הגיור שהיא עברה. שלוש שעות לימודים, אחר כך היא עברה בחירה שעות של בחינה בפני בית דין שהשאלה האחרונה ששאלו אותה הייתה בל"ט מלאכות מה אסור לעשות כשאת חותכת סלט בשבת והיא היחידה שידעה שזה בוררים. אוקיי? אני יכול להיגד לך, רוב הישראלים לא יודעים את זה.

לכן מה זה אומר, זה אומר שזה הרבה יותר נוקשה לפעמים ממה שאתם חושבים בארץ, אבל אתם הלכתם וגורמים לכל הממסד הרבני ומועצת הרבנות הראשית מפחדת פחד מוות מלנקוט עמדה שהיא בכלל לא אמיצה, היא פשוט צריכה להיות מעשית ולהגיד "אוקיי, אלה הכללים, אנחנו מקבלים את אחינו בגולה, מבינים שזה בתי דין רציניים וישיבות רציניות ולמדו שם מיורה דעה עד אבן העזר ולמדו את זה בעל פה ויודעים את הכל מתוך כבוד והערכה למוסד הרבנות" אבל אתם לא עושים את הדבר הזה.

דבר אחרון, אני באמת חושב שאם אתם שולחים מכתב לרב, תכתבו לו או תטלפנו אליו כמו שאמר יהודה, ותסבירו לו מדוע ואיפה יש פגמים. תכתבו "לא השלמת מסמך זה וזה" אבל איך שזה יצא, זה יצא כאילו אתם פוסלים בוכטה של רבנים בלי חשבון רק בגלל שהם מארצות הברית. לכן מכון עתים חשוב ולכן הרב ריסקין חשוב כי הם חיים פה בארץ עשרות שנים ויכולים להיות גשר לדיאלוג הזה ואתם צריכים להקים מחלקה מיוחדת אצלכם ברבנות שתעסוק רק בזה.

זה קורה, עתים בקשר - - -

נשמע את גברת יעל אלוני, בבקשה תשתפי אותנו בניסיון שלך.

בתי רצתה להתחתן לפני מספר חודשים ניגשה לרבנות עם ארוסה וכמו שהוא אמר, הם ביקשו תעודת נישואין של הוריהם וכתובה. אני לעולם לא התחתנתי, אז אין לי. אז גם ההורים שלי לא התחתנו אצל הרבנות אבל לסבתא שלי יש כתובה. הבת שלי ביקשה ואני ניגשתי לבית הדין הרבני והראיתי לו את המכתב שבמקרה הבאתי מהרב שלי, ממישיגן, כי לפני 40 שנה הבעיה הייתה האם אני נשואה למישהו אז הרב כתב שאני לא נשואה ובאתי לארץ כרווקה, הראיתי לרבנות ברחוב החבצלת את המכתב הזה, הראיתי לו את הכתובה של הסבתא שלי והוא אמר "את היית יכולה לעשות פוטושופ. אני לא מקבל את זה" ואז דיברנו קצת ואז אמרתי לו "אחותי התחתנה דרך רב אורתודוכסי באן אלבר, שזו עיר אוניברסיטאית, רב חב"דניק אורתודוכסי. אחרי מאמצים הבאנו מכתב מהרב הזה שעוד קיים כי זה לפני 40 שנה, שהרב הזה הוא אורתודוכסי והוא חיתן את אחותי.

הגשתי את זה לרב ברחוב החבצלת, הוא אמר "הלך לאישור, ויהיה כמה ימים" בתי כל יומיים מתקשרת, כל יומיים לא מקבלת תשובה. אחרי שבועיים היא הבינה שהיא לא תקבל תשובה אז היא שלחה את ארוסה, כי בכל זאת הוא גבר. כשהוא הלך לרחוב החבצלת הוא אמר לו, כנראה שהרב הזה לא מקבל איזה שהוא אישור, ואין פה בעיות - - - הרב של אן ארבור הוא אורתודכסי, ואז הוא אמר לנו לפתוח את ההליך דרך בית הדין בגבעת שאול. מפה אני אפסיק, אגיד שברוך השם היא התחתנה והכל בסדר, אבל התהליך היה מייגע ומייאש, הרגשתי מושפלת, חשבתי שבסופו של דבר אני אצטרך לנסוע לפולין איפה שכל המשפחה שלי חוץ מהסבתא שלי שרדה ולא ידעתי איך אני אוכיח את יהדותי אם הוא לא מקבל את המכתב הזה. אבל כמו שאמרתי ברוך השם הכל הסתדר.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחרון. אני לא רציתי לגשת לבית הדין כי אני פחדתי. ברגע שאני פותחת תיק, הם היו יכולים להגיד שאני לא יהודייה ואני כבר לא יכולה להיקבר בבית קברות יהודי.

תודה. בבקשה שוקי פרידמן.

תודה רבה על הדיון הזה, הוא חשוב בעיקר בגלל המגמה שמסתמנת בשנים האחרונות ברבנות הראשית וזה שמהרבנות הראשית לארץ ישראל הרבנות הראשית הופכת להיות הרבנות הראשית העולמית. המשמעות היא שהרבנות הראשית בהרבה ממדים, לא רק בהקשר הזה, מנסה להסדיר ולהיות מעורבת במה שקורה בעולם היהודי, גם במובן של התערבות בהליכים. לאחרונה היה חוק שמאפשר לדיינים פה בישראל להתערב בהליכי גירושין שנעשים בחו"ל בדרכים כאלה ואחרות, באופן חיובי שמזרז גירושין אבל זה גלובליזציה. רואים את זה בתחומים נוספים, בגיור כמובן, כל הנושא של מעמד אישי, ורואים את זה במסמך שהרב משה דגן דיבר עליו שהוא כבר קיים לא מעט זמן ואני לא יודע למה הוא לא אושר עדיין, שמדבר על מה התבחינים כדי להיות כלול ברשימה שהרבנות הראשית מכינה.

המסמך הזה או עיקריו הגיעו לאזניי ומה הוא אומר? הוא אומר את הדבר הבא: מי שרוצה להכלל ברשימה קודם כל צריך להצהיר שהוא מאמין בתורה וכולי, אבל מעבר לזה הוא צריך לעבור את המבחנים של הרבנות הראשית לישראל ולהבחן על גיטין ולהבחן על קידושין ולהבחן על כל דבר שהוא רלבנטי ועוד כל מיני תבחינים. כלומר הרבנות הראשית לא תסדיר מעתה והלאה אחרי קבלת ואישור המסמך הזה, רק מה שקורה בישראל, אלא היא תסדיר את היהדות האורתודוכסית והיהדות בכלל.

אני רק מקריא שוקי, רבנים שעברו בחינות על אבן העזר במסגרת הבחינות של הרבנות ייבחנו על ידי הוועדה על החלק המעשי של סידור גיטין. יש פה כמה שלבים.

לא אמרתי מה הרבנות בודקת, אמרתי הרבנות בודקת. כלומר המשמעות - - -

למה לא מפרסמים את זה?

אני לא יודע.

זה עדיין לא אושר סופית.

חברים, זה לא העיקר. הרב משה דגן, אם אפשר לסכם.

אני מבקש, הוא באמצע דיבור.

רבותיי, הרבנות הראשית הניחה את המסמך הזה, הוא עדיין לא אושר אבל הוא כבר נכתב על ידי הוועדה שהתכנסה. גם על דרך כינוס הוועדה ומספר הפעמים שהיא התכנסה אפשר לדבר, זה היה פעם אחת בהרכב חסר. אבל זה לא העניין, העניין הוא כזה, הרבנות הראשית הופכת להיות רבנות ראשית לעולם היהודי כולו. משכך, וזה מה שאומרים התבחינים שמונחים לפניך, והגיעו גם איך שהוא לאזניי, משכך, המשמעות שהרבנות הראשית צריכה לקחת אחריות רצינית על העולם היהודי גם במובן של להכיר אותו, גם במובן של להבין את הניואנסים שיש בעולם היהודי, גם במובן של להבין שלא מה שקורה בארץ ישראל יכול להיות רלבנטי לעולם היהודי כולו, כי אם מה שיקרה ברבנות הראשית לישראל ובדרך שבה מתנהלים שירותי הדת בישראל ישוכפל לעולם כולו, הנתק בין יהדות העולם לבין ישראל לא יהיה רק בין הזרמים אלא יהיה ביהדות כולה כי לאט לאט פחות ופחות רבנים יהיו לגיטימיים, התהליך מקצין, ואנחנו נמצא את עצמנו שגם רבנים שנחשבו לגיטימיים כמו שכבר ראינו שקרה וגם רבנים שהיו הרבה מאוד שנים מורי הוראה אורתודוכסים כשרים בעיני הרבנות, פתאום יהפכו ללא כשרים ופתאום יידרשו לבחינות ולבדיקות. הרבנות הראשית, אם היא רוצה לקחת אחריות, שתיקח את האחריות הזאת, תכיר את העולם היהודי ברצינות ותהיה פתוחה להבין שלא הרי דין ישראל כדין העולם.

תודה. בבקשה בקיצור. יותם ברום.

אני מ"פנים". מאיגוד ארגוני יהדות ישראל. אני לא מבין דבר אחד, למה יש הפרדה בין התייעצות עם רבני חו"ל או עם האיגודים שלהם לבין כלל הציבור, וכלל הציבור כולל גם את האנשים בארץ. יש ויכוח על העובדות, אבל אין פה ויכוח על זה שאנחנו מנסים לעשות פה משהו שגם אתם מסכימים עליו, אתם יודעים שאתם רוצים להשתפר, אתם יודעים שאתם רוצים לתקן קריטריונים ולתקן את המצב הזה. אז תחשוף את התבחינים האלה, תקבל הערות מהציבור כמו שעושים במקומות רבים, כמו שעושים על טיוטות לתקנות או על דברים אחרים, תפרסם את כל התבחינים האלה שיהיה שקוף לחלוטין. מה קורה, לאן הולכים, מה רוצים לתקן. כולנו פה מנסים לתקן בעיה שכולנו מסכימים עליה. אתה מודה על זה שהיו פה טעויות ושיש דברים שצריך לתקן.

על מה הודיתי, איזה טעויות?

אתה הודית שהייתה פה תקלה מול הרב לוקשטיין ומול רבנים אחרים.

לא אמרתי כזה דבר.

הוא אמר איתו.

גם עם הרב - - - לא הייתה תקלה. עוד פעם, אתם תחזרו על זה שכביכול הרב שייר לא - - - אתה יכול לצטט אותי שהרב שייר הוא רב מוכר, למה אתה מוציא דברים מהקשרם? אתה מוציא דברים מהקשרם. עם אדם כזה אני צריך לשבת, עם אחד כזה שמתעקש להוציא דברים מהקשרם.

- - - לא הגיוני, תתנצלו.

אתה קיבלת את הרשימה הרב פרבר,\ אתה הוצאת דברים מהקשרם, אתה גרמת לקרע. אתה מנסה ליצור איחוד, אתה יוצר את הקרע. אתה.

אני?

כן. אתה. אתם יוצרים סכסוך וזה לא נכון.

בבקשה לסיים.

- -

אבל לא פגענו, אני אומר לך עוד פעם באותה מידה, - - - להוציא דברים מהקשרם, הוא פגע ברבנים. הוא פגע ברבנים. לא הייתה רשימה שחורה נקודה. לא הייתה רשימה שחורה.

מספיק. די.

- -

לא הייתה רשימה שחורה, אני חוזר על זה עשר פעמים.

אתם אחראים - - -

אם אתם תגידו את זה עשר פעמים זה לא ייהפך להיות נכון. אישור שהוא הוציא לא היה תקין. נקודה.

אבל זה לא נכון הוא אומר לך שעובדתית זה לא נכון.

אז אני לא יודע בדיוק מה היה המקרה אבל בהתנהלות זה מה שהיה. למה אתם - - -

מספיק. מספיק. אתה לא ברשות הדיבור. תסיים בבקשה.

מה שאתה כן מסכים עליו זה שצריכים לתקן תבחינים, עובדה שאתה מתקן אותם.

לא מתקן. אנחנו יוצרים תבחינים. לא תיקנו.

אז לא היו קודם תבחינים.

אפשר לצאת עם הסכמה שהתבחינים האלה יישלחו לעיון הציבור?

אתה לא - - -

אני מציע.

שלחנו את התבחינים האלה לארגונים שאנחנו עובדים מולם. אתה רוצה לבקש את זה, גם אם הרב פרבר רוצה לבקש את זה אין בעיה. אתה יודע טוב מאוד איך לבקש את זה.

אני אתן ליוזם הדיון לסכם בקיצור ואז נסכם את הדיון. בבקשה.

תודה. אני מודה שהתלבטתי אם ליזום את הדיון הזה. אני דרך אגב חשבתי שיגידו שיהיו תבחינים ואנחנו נעבוד על זה והנה גם עכשיו כשאומרים שיש אפילו לא יודעים להגיד מתי מועצת הרבנות תתכנס ואני אומר לך שכשהיא תתכנס היא לא תאשר.

הנבואה ניתנה ל- - - מסוים.

נכון. לצערי הרב זאת לא נבואה.

תהיה אופטימי. אני אופטימי. בואו נהיה אופטימיים ונלחץ ביחד שיהיה כמה שיותר מהר.

אופטימי שלא יהיו קריטריונים. למה יש לרבנות הראשית את הזכות לעשות קריטריונים.

כי היא הרבנות הראשית לישראל. מה לעשות.

לא קריטריון זה - - -

אנחנו קיבלנו את ההסמכה ואנחנו הרבנים מחוץ לארץ, יש לי גם כן הסמכה לרב עיר כאן מהארץ. אבל ההסמכה שאני קיבלתי מחוץ לארץ זו הסמכה 1000 אחוזים. למה רב בחוץ לארץ צריך את הקריטריונים שלכם? אני חושב שזה לא בסדר.

הרב שלמה ריסקין אתה מעלה שאלה ואין לנו זמן עכשיו להמשיך לדון בשאלה הזאת. חבר הכנסת ימשיך לסכם ואנחנו נמשיך את הדיון בקרוב כי אנחנו גם צריכים להגיש מסקנות לשולחנה של הכנסת. בבקשה חבר הכנסת אלעזר שטרן תמשיך.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד לצערי הרב ברבנות הראשית לא מבינים את הכאב של רב בקהילה, אם לא הכי גדולה, אחת הכי גדולות, שמביא אותו לקחת מטוס לבוא לכאן ולחזור לקהילה שלו. עוצמת הכאב הזאת או ההשפלה לצערי הרב שהיא כוח דוחף לנסיעה כזאת, לא יבינו אותה ברבנות הראשית.

הנושא השני, אני אומר לך שמהדרישות שמנכ"ל הרבנות הכיר פה אני לא מכיר רבנים ראשיים ואני ישבתי אצל הרב הראשי ושאלתי אותו בהאי לישנא, האם לדוגמה הרב סתיו והרב ריסקין יצטרכו לעבור בחינות שמי יכתוב אותן? והוא אמר לי הרב הראשי לישראל, הראשון לציון עכשיו, אמר לי "נסתדר עם זה" כאילו אם אני מעלה שם של הרב ריסקין, על עצם החוצפה לחשוב שמישהו מהרבנות הראשית היום יעשה לרב ריסקין בחינות? ואני אומר את אותו דבר - - -

גם הרב עובדיה עבר מבחן.

חבר הכנסת מלכיאלי, גם הרב ריסקין עבר בחינות.

הוא לא עבר של הרבנות הראשית לישראל.

אני מבקש סיכום, לא לפתוח את הדיון.

אדוני היושב ראש, לצערי הרב אני אגיד את משפט הסיכום, אני מודה לך על הדיון, אני מודה לך שהבנת שצריך לעשות עוד דיון. אני נושא תפילה לאבינו שבשמיים שיכניס חוכמה ודעת ברבנות הראשית לישראל שתבין את גודל האחריות שמוטל על כתפיה כיוון שזהותה היהודית של מדינת ישראל והקשר עם התפוצות, זה לא אינטרס רק של הרבנות הראשית. זה אינטרס של כולנו, של כל מי שדואג ומתעסק בזה כל יום.

לצערי הרב אם נמשיך את הכיוון הזה ולא תהיה פשוט מחשבה חדשה, אנחנו נתכנס פה עוד פעם ונבכה, בסוף לא תהיה רבנות ראשית לישראל.

אני רוצה להגיד כמה משפטים לסיכום. אני חוזר ומדגיש, הרשימות הללו הן לא רשימות של רבנים חלילה שלא הוכרו אלא זאת הייתה רשימה שיצאה של אוסף בקשות לנישואין שנדחו מסיבות שונות. היו סיבות גם של תאריך שהוא מאוחר לתאריך פטירת הרב שחתום על התעודה. היו תעודות עם מחיקות של טיפקס, הייתה תעודה אחת של זוג שעדיין היה נשוי והאשה באה להתחתן. כלומר כל מיני מקרים שצריך להתייחס לתוכן של האישור ולא בהכרח רק לרב האם הוא מוכר או לא מוכר.

יחד עם זאת אני רוצה להתנצל בפני אותם רבנים שנפגעו כתוצאה מזה שהוציאו כביכול שמועה שמדובר ברשימות שחורות. זאת לא הייתה הכוונה של הרבנות. מכון עתים ביקש מאיתנו רשימה של אוסף הבקשות שנדחו וזה מה שעשינו. אני מבין שיצאה פה טעות והדברים עוותו ויצאו מהקשרם ועל כך אני גם מתנצל על החלק שהיה לרבנות פה בכל העניין הזה.

תודה.

אולי תבטל בכלל - - - הרב שייר, שפסלת את התעודה שלו בלי להתקשר, בלי לברר?

אני מצטער. אנחנו מסכמים את הדיון. שוב תודה רבה לכל מי שהגיע. חברים, אחדותנו היא בכוחנו ולכן אנחנו צריכים להתאחד, היהודים התפוצות ויהודים במדינת ישראל אנחנו משפחה אחת. כולנו עם ישראל. לכן אנחנו צריכים להתאחד, אנחנו צריכים להמשיך את הדיאלוג.

אני רוצה להודות לרב שייר שהגיע מקנדה במיוחד לפה. אתם רואים כמה זה חשוב לתפוצות וגם למדינת ישראל. לכן אני פונה לרבנות הראשית , לכל הרבנים, אנחנו צריכים לכבד אחד את השני, אנחנו צריכים להיות משפחה גדולה חזקה, יש לנו מספיק אויבים ורק כשאנחנו מתאחדים אנחנו יכולים לנצח את האויבים.

אנחנו נמשיך לדון בנושא הזה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אלעזר שטרן שיזם את הדיון. נמשיך את הדיון ונגיע למסקנות ותקוותי שבדיון הבא המנכ"ל יבוא עם קריטריונים ברורים שאושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית. תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.