ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 687

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ב בשבט התשע"ח (07 בפברואר 2018), שעה 9:00

אכיפת חניה במקומות מסומנים לנכים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

יעקב פרי

מיכאל מלכיאלי

ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - איריס גוראל

מנהלת אגף א' הנדסת תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חן כהן

ראש מדור ייעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים - דנה ימינחה

ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי - יוחאי וג'ימה

יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי - מירה סלומון

סגן מנהל אגף הפיקוח, עיריית ת"א - יאיר אמר

נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל - יובל וגנר

צלם, עמותת נגישות ישראל - גיא יפת

מנכ"ל עמותת נגישות ישראל - אדם פולצ'ק

מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל - מיכל שיק הר-טוב

מתנדבת, ארגון מעורבות - זיסל בלאק

מתנדבת, ארגון מעורבות - שושנה גולדשטיין

רכז תחום נגישות, פורום ארגוני הנכים - ישראל אבן זהב

אזרחית מוגבלת בניידות, בעלת תו נכה - אפרת ועקנין

נפגע בתאונת דרכים - דניאל סטרק

יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים - אבנר עורקבי

עמותת תנו יד לחירש, נכים למען נכים - דן קדרון

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את נגישות ישראל - אירדה קריימר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

לאה ורון

אור שושני

אכיפת חניה במקומות מסומנים לנכים

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח במאבק בקטל בדרכים. אתמול היה יום איום ונורא: שישה הרוגים.

לצערי, אמש היה יום קטלני במיוחד בכבישי ישראל – שישה הרוגים, בהם ילד בן 8 ונער בן 16, וכולם בתוך שעות ספורות. בסך הכול יש 31 הרוגים מתחילת השנה, לעומת 42 בתקופה המקבילה אשתקד.

דמו בנפשכם אילו היה אפשר לחסוך את השישה האלה. אז באמת היינו יכולים לומר שמתחילה להיראות מגמה שאליה אנחנו מכוונים ועליה אנחנו כל כך נלחמים כאן בוועדה.

מבלי להמעיט באירועים האחרונים במדינה, התאונות האלה היו צריכות לפתוח את כל כותרות העיתונים וכלי התקשורת. למעט "מעריב", שנתן את הבולטות המתאימה, בשאר העיתונים צריך לדפדף כדי למצוא ידיעה על כך.

אנחנו נמשיך כאן בוועדה לומר שאם היה שר ביטחון שהיה אומר לראש ממשלה שיהיו מעל 300 הרוגים בשנה באירועים ביטחוניים, הוא לא היה נשאר דקה בתפקידו.

הקטן בדרכים זו מכת מדינה שמחייבת את התערבותו של ראש הממשלה, את הובלתו של ראש הממשלה.

ומי שמסתכל, שעובר על כל העיתונים – מבלי להמעיט באף אירוע חשוב, לא בתקיפה בסוריה, אם הייתה או לא הייתה, מבלי להמעיט במצוד אחרי הרוצח בפיגוע האחרון... שישה במכה. שישה. ואתה צריך לדפדף בעיתון. באמת אני אומר, אני נכנסתי לעניין הזה בדיוק סביב הנקודה הזאת. באחד הימים, שהיה יום קטלני בכבישים, וגם היה בו אירוע ביטחוני חשוב אבל לאין שיעור פחות דרמטי – הוא תפס את כל הכותרות. וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם.

היום יום רביעי, כ"ב בשבט, 7 בפברואר, בשבת נקראת פרשת "משפטים". היום נקרא את השיר "צלופן", מאת רותם כהן כחלון.

רותם נולדה בשנת 1988 ברמלה. היא פעילה חברתית למען הפריפריה, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, וגם סרן במילואים. כיום מנהלת בקרן אייסף, קרן חברתית לצמצום פערים בחברה הישראלית על ידי השכלה גבוהה.

למען הגילוי הנאות היא הייתה יועצת כאן בכנסת של חברת הכנסת רחל עזריה. היא כתבה מספר שירים שמדברים על החוויה שלה כצעירה מזרחית במרחב הישראלי.

צלופן/ רותם כהן כחלון

סבתא שלי פורטונה, שעלתה מטוניס, הייתה אישה דתייה וציונית,

אך לא הייתה ציונית דתית.

לא כי לא רצתה – כי לא קיבלוה בשערי הציונות הדתית.

שם לא תדרוך רגל פריפריאלית.

פריפריה תיכנס בשעריה רק כאשר עטופה היא בצלופן גרעיני תורני,

בצלופן שליחותי, בצלופן מטהר אדמתי.

סבי היה חובב ציון, אך לא מחובבי ציון.

שלא לדבר על אבי, חלילה. לא מלח הארץ.

אבי היה כמון.

וואו, יש כאן אמירה מאוד מאוד חזקה. מאוד.

ברשותכם, אנחנו נפתח את הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום: אכיפת חניה במקומות מסומנים לנכים. אני אאפשר סרטון קצר, אומרים שהוא סרטון יוצא מן הכלל. בואו נראה.

(מוקרן סרטון).

חבר הכנסת פרי, בבקשה.

קודם כול גילוי נאות: אני נכה צה"ל. ולכן אני מקווה שדעותיי לא תהיינה מונעות מניסיונות אישיים, למרות שגם אני חווה אותם. אני אשתדל להיות ענייני ולא נגוע. ובאותו משפט אני כבר רוצה לומר שבלשכתי, כמו בלשכתך, בתור יוזם החוק, התקבלו - - -

אני לא יוזם החוק, אני יוזם הדיון. דרך אגב, היוזם האמיתי של הדיון היה עורקבי, שמשום מה אני לא רואה אותו. הוא כל כך שיגע אותי...

אבנר עורקבי, אתה צודק.

בלשכתי התקבלו עשרות פניות, ואני רוצה לציין את אחד הפונים, מר ברוך פישלר, שציין במספר רב של מכתבים שלעיתים קרובות חונים בחניה שמיועדת לאשתו הנכה, וכתוצאה מכך לאשתו אין חניה הרבה מאוד זמן במהלך היממה, והוא נאלץ לחכות שעות רבות עד שהאכיפה העירונית מגיעה.

היות שאנחנו באמת מדברים פה על נושא קריטי, אני שואל את עצמי עד כמה חקיקה תסייע בסופו של דבר להסיר את הנגע הזה. אבל אני חושב שככל שאנחנו יותר נעלה את הנושא הזה וככל שתהיה יותר אכיפה בנושא – וזה כן בכוחה של ועדת הכלכלה לעשות – אני חושב שאנחנו נקדם את האכיפה הזאת. זה נושא שהוא בהחלט קריטי לחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה. תודה.

תודה, אדוני. אני רוצה לומר בקצרה כמה נקודות. אנחנו, האנשים שאין להם שום מוגבלות ושום מגבלה בנהיגה או בחניה – כשאנחנו לא מצליחים למצוא מקום חניה זה הופך עבורנו לסיוט שקשה לדמיין אותו.

לעיתים קרובות אתה אומר "אני חוזר הביתה".

נכון, לגמרי, לגמרי. היום חלק בלתי נפרד מההחלטה שלך להגיע למקום – הצגה, סרט, אפילו ביקור בסופר פשוט – אתה עושה את החשבון הזה. ואני מדבר על איש שלא נזקק לשום סיוע; שיכול לצעוד קילומטרים. אז קל וחומר כאשר מדובר במישהו עם מוגבלות.

נכון, אני שם לב שיש שינוי ויש שיפור; יש הקצאה יותר גדולה לחניית נכים, אבל עדיין לא באופן מושלם. דיברה איתי היועצת שלי, מאיה עזריה, שבאה מבית ששני ההורים נזקקים בצורה מאוד משמעותית, והיא העלתה בפניי את העניין של החמרת הענישה – שנדבר עליו בחוק הבא. אולי לא תמיד החמרת הענישה היא זו שתיתן את המזור – אבל אתם יודעים מה, מגיע להם. לא ייכנסו על זה אנשים לבית הסוהר, אבל יש רגעים שזה כל כך מקומם ומחוצף.

נקודה שנייה שהיא העלתה זה העניין של הרכבים הגדולים. מדובר בעניין שעדיין לא מונח על סדר יומנו. יש את אלה שמגיעים עם הרכבים הגדולים, והיום גם עושים את החניות ככה שגם עם רכבים רגילים אתה בקושי מצליח לצאת מהרכב, לפעמים אפילו להיכנס לתוך החניה.

אני רוצה לומר שוב שאבנר עורקבי כבר הרבה זמן פונה אלינו להניח את הנושא הזה על סדר יומנו, ואני שמח שמצאנו את הזמן לעסוק בזה, וגם הצמדנו את זה לחוק.

אני רוצה להודות גם ליובל וגנר ו"נגישות ישראל", שמשקיעים המון בנושא הזה, וגם נתנו את הנקודות לדיון. וגנר, תודה, באמת תודה מכל הלב.

אנחנו נתחיל איתכם ונשמע את כל היושבים כאן סביב השולחן. בבקשה.

קודם כול, תודה על הדיון. אפרופו פתיחת הדיון שלך, שהזכרת את כמות הנפגעים והנהרגים בתאונות דרכים – אחד הדברים שלא מזכירים זה את אלו שנפגעים, שהם אחרי זה הקליינטים של תווי הנכה - - -

אתה צודק לחלוטין, אני יודע את זה ומודע לזה. אבל אני תמיד שואל את עצמי מה להגיד. אלו שנשארו בחיים, ברוך השם, מסלול הייסורים שהם עוברים... איך אני תמיד אומר, "מבלי להמעיט כהוא זה".

אני רוצה לעבור בזריזות על מספר נקודות שחשוב שכולם יכירו. חוק חניות לנכים, שהוא רלוונטי להרבה מאוד אנשים, הוא חוק מאוד מיושן, שדורש עדכון. כלומר, יש יותר מדי דברים שצריך לעדכן בו, ומכאן חשיבות הדיון הזה.

כמות תווי החניה לנכים שיש נכון ל-2018-2017 היא קצת מעל 14,000 תווים שמיועדים לתו כחול, כיסא גלגלים; ויש מעל 170,000 תו משולש; ובסך הכול – מעל 180,000.

יובל, יש מעל 200,000 משולשים, זה כבר מתקרב לרבע מיליון.

מה שהכי מעניין הוא שקצב הגידול של תווי החניה פר שנה הוא מעל 30,000 בשנה. זאת אומרת, כל שנה המספרים גדלים בעוד 30,000.

מאיפה זה בא? מאיפה רב האנשים האלה?

אחת הנקודות שגם ישראל וגם "נגישות ישראל" וכל הארגונים מעלים היא שיש את אלו שהם ה-"הארד קור", אלה שברור שבשל הקושי שלהם בניידות הם חייבים תו חניה. מצד שני, החוק מיושן ויש בו פתח שמאפשר היום כמעט לכל אחד לקבל תו חניה – הוא רק צריך איזה פתק מהרופא ושעורך דין ילווה אותו. ונכון להיום אין לאגף הרישוי את היכולת לחסום בעצם את התופעה הזאת שכמעט כל אחד יכול לקבל תו חניה. ודרך אגב, הפרצה הזאת בחוק – קל לפתור אותה, כי יש שם סעיף שאומר שכל מי שדרכו עד הבית עלולה לסכן אולי את בריאותו. זה סעיף סל שלא אומר כלום אבל מאפשר כניסה של המונים לתו החניה, דבר שבסוף גם גורם לאנטי גדול בציבור, כי כשאני בא למצוא חניה ואני לא מוצא חניה אבל אני רואה מישהו שיוצא מאוטו קטן ומתחיל לרוץ לי בים – זה מרגיז. הציבור הרחב, שמקפיד לא לחנות בחניות נכים, כאשר הוא רואה את אלה שיוצאים מהמכוניות ואין להם שום בעיית הליכה – זה מרגיז אותי. אז זה נושא שצריך לטפל בו.

לגבי היקף הדוחות, מדובר על סדר גודל של 10,000 דוחות רק של משטרת התנועה ועוד 10,000 דוחות בשנה של הרשויות המקומיות. זה שווה-כסף - - -

רק לנכים?

כן, רק לנכים. זה שווה-כסף ל-20 מיליון שקל הכנסות – עשרה לרשויות המקומיות ועשרה למדינה.

אז אלו הן הבעיות העיקריות שיש סביב חקיקת חניות הנכים. קודם כול, החוק הזה מיושן, ואין מה לעשות, חייבים לעשות רוויזיה בחוק.

חוק הנגישות - - -

חוק הנגישות לא נוגע בזה, חוק חניות הנכים הוא חוק נפרד, שהוא תחת - - -

הוא נותן את ההקצאה ביחס למספר - - -

תאמרי את שמך בבקשה.

איריס גוראל, ממונת נגישות ארצית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אז הבעיה הראשונה, שכבר הזכרנו אותה, היא הבעיה של כמות הזכאים; שבעצם לא מדובר רק באלה שבאמת צריכים אלא יש פרצה אחת גדולה.

התופעה השנייה היא תופעת עברייני חניות הנכים. היא מתחלקת לשניים: אלו שאין להם תו, אלו שחונים "רק לשנייה", "רק לרגע"; והקבוצה השנייה – בני משפחה. דווקא בני משפחה של הזכאים.

שמותר להם לנהוג ברכב.

מותר להם, אבל אסור להם לחנות, אפילו לא לשנייה, אם הזכאי לא נמצא ברכב.

זה נושא שהוא לא ידוע. זאת אומרת, אם לאשתי מותר לנהוג ברכב, עדיין אסור לה, בגלל שהיא לא נכה, לחנות בחניית נכים. את זה הציבור לא יודע.

שנייה, זה קטע שלא ברור לי - - -

זה קטע בעייתי. היא נמצאת ברחוב ההוא, והוא נמצא שני מטר ליד.

קח את פרי לדוגמה, הוא נכה צה"ל.

אני נכה צה"ל, יש לי תו נכה על האוטו. נתתי לאשתי את האוטו, מותר לי. היא, עם התו נכה – אסור לה לחנות במקום של נכה, מכיוון שהיא לא נכה.

זה נראה לי הגיוני.

אבל אנשים לא יודעים את זה, אנשים מחנים - - -

התו הוא לא לאוטו.

נכון, אבל זה מה שאנשים לא מבינים.

עכשיו, העניין הזה לא ניתן לאכיפה, אלא אם כן השוטר עומד במקום ובמקרה ראה את הבן אדם.

יובל, אני ראיתי מקרים שבהם אנשים לא נכים מחנים את האוטו, מסתכלים מאחורנית ורואים שלא רחוק עומדת ניידת משטרה, ואז עושים את עצמם צולעים.

ראינו. ראינו דברים כאלה.

אבל יש לנושא פתרון. ישראל היא סטרטאפ ניישן, ובישראל הומצאו מספר פתרונות טכנולוגיים שאנחנו מאוד רוצים לקדם, שיאפשרו שני דברים. אחד, שזה יהיה תו חניה אישי. דבר שני, את התו יהיה אפשר להפעיל רק כאשר הזכאי יהיה באוטו ויחנה.

נושא נוסף הוא אותם רכבים שיש להם מעלונים, שיכולים לחנות רק בחניות הגדולות. ונושא אחרון שאני רוצה להזכיר זה שיש אנשים עם מוגבלות בידיים, וכשאנחנו באים לכל אותם חניונים שיש בהם מחסום אוטומטי שצריך ללחוץ על כפתור ולהוציא את הפתק, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אנחנו הרבה פעמים נתקעים בזה. גם לזה יש פתרון מאוד פשוט וללא עלויות, ואפשר לקדם אותו בוועדה החשובה הזאת.

לסיכום, מה אנחנו יכולים לעשות? אחד, בואו נעשה אחת ולתמיד רוויזיה בחוק חניה לנכים. שתיים, בואו נגדיל את הקנס מ-1,000 שקלים ל-2,000 שקל. שלוש, לקבוע שני סוגי תמרורי חניית נכים: לאלה שהם על כיסאות גלגלים ויש להם מעלונים, ולכל היתר. ארבע, פתרון למחסומים האוטומטיים. ודבר אחרון: לקבוע בחוק שכאשר מסמנים חניית נכים במקביל למדרכה, שהשטח של המדרכה לא יהיה עם ספסלים, עמודים וכולי.

כן, ישראל העלה בדיון הקודם את כל הנקודות האלה. אני אדם שמעורב ומעורה בנושא, ולא דמיינתי לעצמי שעדיין מתקיימים כאלה פערים בדברים שעל פניו אמורים להיות הכי ברורים, הכי טריוויאליים, הכי לא מצריכים - - -

וגם לא עולים כסף, רובם לא עולים כסף.

לא סתם אתם מקבלים הרבה מכתבים ללשכות שלכם.

פרי יחליף אותי לדקה. לאה, תראי מה זה ממשלה; אני זה שצריך לטפל בעניינים שהממשלה הייתה צריכה... זה פשוט - - -

אני לא מבינה למה אתה צריך לעשות את זה.

את יודעת למה?

כי אין מישהו אחר שיעשה את זה.

נכון. אני שליח ציבור, אני שליח ציבור - - -

אבל יש שר תקשורת. אתמול בלילה אמרתי שאם זה חשוב לשר התקשורת אז שיפנה ליו"ר הכנסת.

אז כבר פניתי, גם ליו"ר הקואליציה.

לפני שפרי מחליף אותי לדקה כדי לוודא את מה שנשאלתי, אני רק רוצה לשאול מי הוועדה שהסמכות שלה היא להעלות את כל הנושאים הכל כך טריוויאליים האלה.

גם ועדת הכלכלה וגם ועדת העבודה והרווחה.

אני יודע, אבל לא סתם אני שואל אותך. מה החלוקה בינינו לבין ועדת העבודה והרווחה?

סעיף 100 לתקנון הכנסת לא תוחם בקווים מאוד ברורים את החלוקה בטיפול בנכים. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ממונה על כל הנושא של הרווחה והבריאות של הנכים, כך שיכול שתאמר שזה חלק מהרווחה של הנכים. לעומת זאת, ועדת הכלכלה ממונה על משרד התחבורה ועל כל ההיבטים של התחבורה . כך שזה נושא שיכול להיות גם פה וגם פה.

אז אנחנו נתלבש על העניין הזה. פרי, אתה תעזור לי בעניין הזה?

בוודאי.

בוודאי אחרי שעשית את הגילוי הנאות. ואם צריך, כדי לאתגר את הממשלה, ועדת הכלכלה כולה תגיש הצעת חוק משותפת שתכניס בתוכה את כל הנקודות שהעלינו כאן.

יכול להיות שיש בחקיקה דברים שהם בסדר ורק צריך את האמצעים הטכנולוגיים או תקנות - - -

נכון. כמו שהוא אמר, יש דברים שמצריכים שינוי ממש, ויש דברים - - -

צריך לעשות צילום של כל הדברים שיש, לראות איך לשפר אותם - - -

נכון. ודרך אגב, אם אתם שואלים אותי, זה דבר שנטו הממשלה היא זאת שצריכה להביא את זה. זה נושא שהוא כל כך של הממשלה. אבל אם זה יגרום, כמו שעשינו יותר מפעם אחת, לממשלה לעשות מעשה, לפחות את שלנו עשינו. אז אנחנו כוועדת הכלכלה לוקחים את הטיפול בחניות כמשימה, ואני אומר זאת בצורה מאוד ברורה.

פרי, תחליף אותי כאן בבקשה.

ממשיכים את הדיון הזה או מתחילים את הבא?

מתחילים את הצעת החוק, זה נקבע לתשע וחצי.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.