ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 684

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 11:00

יישום התכנית הכלכלית לחיזוק מחוז הצפון - פיתוח אזורי תעשייה ויצירת מקומות תעסוקה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

יעקב פרי

איל בן ראובן

איתן ברושי

חנין זועבי

חיים ילין

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ'

סאלח סעד

מיקי רוזנטל

אלעזר שטרן

המרכז להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה - לבנה זגורי

סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה - מיכל פינק

ענף אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה - אילת קארפ

מנהלת פרוייקטים אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה - מירב בטט

מרכז בכיר הוראות מנכל, משרד הכלכלה והתעשייה - ירושלם ברוך

רפרנט תעשיה ומסחר באג"ת, משרד האוצר - עידו שלמה סופר

סגן ראש אגף, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מאיר חלי

מנהלת לפיתוח הצפון, מינהלת תכנית הצפון - אבי חמישה

סגן ראש מנהלת לפיתוח הצפון, מינהלת תכנית הצפון - נדב לוריא

ראש המטה של רשות החדשנות, רשות החדשנות - עמית בן-צור

מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה - אריאל בן עמי

מנהל אגף מימון, השקעות ותקציב, משרד התיירות - אבישי בר אושר

מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים - ליאור אפלבאום

מנהל אגף תכנון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - הראל דמתי

ממונה תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עמיחי לוי

משרד הפנים - בועז יוסף

רכזת מחקר ומידע, עובדי הכנסת - עדי רבקה ענבר

מנהלת המחלקה המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי - דנה דקו-מדנס

רגולציה ופרויקטים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל - יוסף אסף לוי

סגן מנהל אגף תכנון, חברת נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה - דני מוקסאי

מהנדס ראשי לסלילה, רשות שדות התעופה - ליאור בלום

פיתוח כלכלי ותיירות, עמותת לב בגליל - אורי גינוסר

ראש לשכה - ארגון ציוני אמריקה, עמותת לב בגליל - גפרי דאובה

הרשות לפיתוח הגליל, הרשות לפיתוח הגליל - חיים שולמן

סמנכ"ל תפעול, נכסים ופרויקטים בחברה הכלכלית לכרמיאל, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות - משה בן אבו

סגנית ומ"מ ראש העיר, עיריית כרמיאל, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות - שולמית כהן

ראש עיריית מעלות תרשיחא - שלמה בוחבוט

עוזר ראש העיר, עיריית מעלות תרשיחא, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות - נדב אביטל

דוברת המועצה, עיריית מעלות תרשיחא, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות - מירי אליהו

מנהל בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה - יוסף הירש

ראש מועצה אזורית גליל עליון - גיורא זלץ

ראש מועצה מקומית שלומי - גבריאל נעמן

ראש מועצה מקומית כפר ורדים - סיון יחיאלי

מנהלת לשכת כפר ורדים - ענת מינסטר

מועצה אזורית גולן - איילת בן דוד

סגן ראש העיר קריית שמונה - בוריס סידלובסקי

סגן ראש המועצה האזורית גולן - אורי קלנר

ראש מועצה מקומית חורפיש - מופיד מרעי

ראש מועצה מקומית מטולה - דוד אזולאי

עוזרת מנכ"לית, אשכול גליל מזרחי - נועה טרץ

מובילה דיגיטלית, אשכול גליל מזרחי - נעמה אסרף

ראש מועצה אזורית משגב - רון שני

ראש מועצה אזורית עמק המעיינות - יורם קרין

ראש המועצה האזורית מטה אשר - יורם ישראלי

בית ג'אן - שאדי קבלן

מנהל תכנית, התאחדות הסטודנטים בישראל - שי אילן

משקיף המשמר החברתי - חיים פומרנץ

משקיף המשמר החברתי - אריה לוי

פילנטרופיה, אוצרות הגליל - טל פריימן

מטה המאבק נגד שדה התעופה - נדב שרון

מתכנן המחוז, מינהל התכנון - יהונתן כהן - ליטאנט

נציגת התאחדות הסטודנטים - מירב סלע

נציג עמותת רגבים - מאיר דויטש

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את ארגון עובדי צה"ל - מאיר אסרף

שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את בירמן עצים ופרזול בע"מ - טל נחום

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את ארגון עובדי צה"ל - אור אזרחי

מוזמן/ת

טלי ארלונף

מוזמן/ת

אייל רייס

מוזמן/ת

אושפיז גבריאל

מוזמן/ת

שלומית פרבר

מוזמן/ת

רמי טחן

מוזמן/ת

משה ליבוביץ

מוזמן/ת

טל כהן

מוזמן/ת

עמנואל בן סבו

מוזמן/ת

נגה בן אילוז

מוזמן/ת

צחי וויס

לאה ורון

שרון רפאלי

יישום התכנית הכלכלית לחיזוק מחוז הצפון - פיתוח אזורי תעשייה ויצירת מקומות תעסוקה

שלום לכולם. חברות וחברים יקרים, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת פרלמנטרית, דובר, אורחים נכבדים, חברי ראש עיריית מעלות תרשיחא, ברשותכם אני רוצה לקבוע את נוהלי הדיון. אזכיר ואומר שזאת ישיבה שלישית שמתכתבת עם אותה התחייבות שהממשלה נתנה לתושבי הצפון לגבי הקצאה של כ-15 מיליארד שקל – תקנו אותי אם אני טועה.

ועוד שני מיליארד לחיפה.

ועוד שני מיליארד לחיפה.

אזכיר שבדיון הקודם לא מצאנו את עצמנו, לפחות לא השתכנעו חברי הכנסת מכל סיעות הבית שההתחייבויות אכן יתממשו. אנחנו נעשה את הדיון באופן הבא: אחרי שאני אומר בקצרה כמה מילים בראש ובראשונה אני אאפשר לשלמה בוחבוט חברי להציג איך הוא רואה את הדברים מנקודת המבט שלו בהתכתבות גם עם הדיונים הקודמים; אחר כך אני אאפשר לנציג האוצר לומר בדרכו ובעיניו שלו איך הוא רואה את הדברים בהנחה ש-15 מיליארד זה לא 14,999 מיליארד לכבישים – כמה נשאר באמת לפעילות שוטפת שמקדמת את יישובי הצפון לפי אותה התחייבות. ונפתח דיון שיהיה: חבר כנסת, אורח, חבר כנסת, אורח.

יש לי רק שתי בקשות קצרות: תשתדלו לא לחזור האחד על דברי האחר למרות שאנחנו עוסקים באותו עניין. כל אחד יביא את הדברים מנקודת המבט שלו; וחברי הכנסת, נא לא להאריך מעבר למה שאתם רגילים, שזה גם ככה קשה.

בבקשה, אנחנו נפתח את הדיון. אני רק רוצה לומר שזה חלק מעבודתה של ועדת הכלכלה לבצע מעקב אחר פעולות הממשלה, ולשם כך התכנסנו. בבקשה, חברי שלמה בוחבוט, בקצרה תגיד את הנקודות. בבקשה.

קודם כול אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על המעקב החשוב. הנושא הכלכלי בצפון הוא אחד הנושאים החשובים ביותר. תוכנית הצפון יצאה לדרך. אנחנו עומדים להיפגש עם שר האוצר ועם שר הפנים, הגליל והנגב כדי לקבל דיווח מה קורה. אחד הדברים שמדאיגים אותנו הוא שהתוכנית ב-2019 תיכנס ותמשיך. לא מדאיג אותי מה לא נעשה, יותר מדאיג אותה מה צריך להיעשות. אדוני היושב-ראש, בונים 45 אלף יחידות דיור בצפון. אנחנו צריכים כבישים מהירים. פשוט מאוד שמשרד התחבורה במקביל לתוכנית הצפון יתחיל לעבוד מהר מאוד כי אחרת לא נוכל לאכלס את אותם אנשים ולהגדיל משמעותית כמו שנעשה במשרד הכלכלה שהגדילו מענקים להקמת תעשייה. להגדיל מענקים להבאת בתי מלון לצפון בלי שיגדילו את המענקים כי היום מקבלים 22% - צריך להגיע לפחות ל-33%. בתי מלון לא יגיעו לשם. בגליל המערבי, למשל, יש 1.5 מיליון תיירים שמגיעים לעכו. איך משאירים 1.5 מיליון? יש כאן ממש חלוקה מסודרת. בצפון אלי מלכה וחברים שלו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, ואצלנו בגליל המערבי צריכים להתפתח בשני נושאים: נושא התיירות ובאחת הבעיות שלא נוגעות לוועדה הזאת הוא נושא בית חולים נהרייה. אבל אנחנו רואים סימנים לא רעים לתוכנית שמתחילים לעלות על דרך המלך. ברור לנו ש-2017 היה טעימה. אנחנו רוצים בגדול להמשיך ב-2018, אבל חשוב לנו מאוד שהתוכנית תמשיך לפחות עוד חמש שנים. תודה.

תודה, אדוני. אני אעביר את רשות הדיבור לאיתן ברושי מפורום הגליל שגם יזם את הדיונים הקודמים. איפה איתן ברושי?

הוא יחזור.

הוא נעלם. הוא קטן כזה, הוא נעלם.

בכל מקרה אני רוצה להגיד את הדברים לפרוטוקול, שאיתן ברושי הוא חלק מפורום הגליל. הוא מהיוזמים של התהליך הזה. ועדת הכלכלה עושה את המעקב בהמשך לדיון הראשון, כך שכולם יצאו מרוצים. אוקיי? תודה רבה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, בפעם האחרונה שהייתה תוכנית לנגב כששמעון פרס היה שר אוצר הוא דיבר על 17 מיליארד שקל. אנחנו עד היום מחפשים את הכסף.

כשהוא היה שר הנגב והגליל. אמרת שר אוצר.

17 מיליארד שקל. יכול להיות, נכון, את צודקת. עד היום אנחנו מחפשים את הכסף. האוצר פשוט שתה אותו. מאז יש לי טראומה כשמדברים על מספרים גדולים – 15, 17, 10 – אני ממש מפחד. דרך אגב, כשמדברים על מיליון גם הסיכוי שזה יעבור הוא קטן מאוד. על 17 – משהו בעיניים, תמיד זה עובר. ני

ממליץ לכולם לקחת את תוכנית הממשלה שנעשתה לעוטף עזה ולהעתיק אותה כמו שהיא לצפון. אין דרך אחרת להצליח. קרקע למגורים – אפס, תעשייה – מענקים מוגדלים, הבאת הבנים, תל-חי זה כמו מכללת ספיר אצלנו, שדרות זה כמו קריית שמונה. למה זה מצליח אצלנו? אני אומר לכם, זה לא שחסרה מנהיגות. זה לא עניין של מנהיגות, זה רק עניין פעוט שנקרא כסף. אחרי צוק איתן הממשלה שמה 1.6 מיליארד שקל, כולל כבישים ומה שאתם רוצים. אבל הכביש זה רק 250 מיליון שקל בתוך כל הדבר הזה. רק 250, בסדר? אז אני מנכה את זה, ותבינו בדיוק מה המשמעות; איך הגיעו לשם 600 משפחות, איך היום מוכרים שם בתים ב-2.5 מיליון שקל, ואין איך להגיע לשם. תנסו להשיג מגרש ולהגיע – זה הולך יחד עם פרנסה. מי שרק ידבר רק על תחום אחד בלי לאזן בין כל התחומים – לכן צריך החלטת ממשלה. החלטת ממשלה, מי שאמון עליה וזה מצליח, זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא מביא את כל המנכ"לים, יושבים יחד, ומאה אחוז מהתוכנית יוצאת לפועל, לא 90%. אין אח ורע לזה. מי שמכיר פה נתונים של החלטות ממשלה, לרוב מקסימום 40% בממוצע יוצא לפועל. אני מדבר על ארבע תוכניות ממשלתיות גדולות ועוד כשש קטנות – כולן יצאו לפועל במאה אחוז. זה נוגע גם לבית חולים שני בבאר-שבע, לאזור התעשייה, כל המענקים שנתנו לסייבר בבאר-שבע. זה לא רק העוטף, אלא כל הדרום וכל העוטף. אין שום סיבה בעולם שהדבר הזה לא יקרה בצפון. ועד היום אני לא מצליח להבין מי מטרפד את התוכנית הזאת. מה זה הטעימה הזאת ב-2017? אני לא יודע טעימה ב-2017. אני רק יודע שאם התוכנית הזאת לא התחילה, ואני שומע יותר ויותר צעירים בוגרי תל חי שאין להם איפה לגור ואין להם פרנסה סימן שהממשלה נכשלה בתוכנית של הצפון.

תודה, אדוני. סיימת?

עשית לי תנועה.

אני מנסה להאמין.

איתן, יצאת, ואני רציתי לאפשר לך לפתוח את הדברים. אמרתי שאתם יזמתם כשדולת הגליל את הדיון הראשון.

בזכות זה שיצאת אמרו את זה כבר ארבע פעמים.

אדוני היושב-ראש, קודם כול זה אירוע חשוב וזאת הוקרת תודה לתושבי הגליל ולראשי הרשויות. עם כל הכבוד לכנסת ולממשלה בלעדיכם לא היה קורה שום דבר. אבל תפקידנו היום בדיון הזה עם יושב-ראש לפקח על עבודת הממשלה. לפי דעתי, חסר פה נתון אחד בסיסי: בכמה גדלה אוכלוסיית הצפון ב-2017? אם יש הגירה שלילית הממשלה נכשלה. לא אישרנו את הבנים ואנחנו לא אבן שואבת לנוספים. אם האזור צומח, גדל ומתפתח יש לנו תוכנית חיובית. ובסופו של דבר כפי שאני מבין, ואולי יש פה נתונים יותר מדויקים – יש הגירה שלילית. אני רוצה לומר עוד משפט אחד ברשותך מעבר לברכות על העשייה – ויש עשייה, אבל היא כנראה לא מספקת. תחום התעסוקה הוא לא בכוחו של השלטון המקומי. תעסוקה מתקדמת ויכולת ליצור עבודה לצעירים שלומדים את הכול זה לא ראש רשות, עם כל הכבוד לכולם. הייתי כזה. אינטל לא הייתה קמה לעולם אם ראש הממשלה ז"ל רבין לא היה מקבל החלטה שהוא שם על זה הרבה כסף. זאת הייתה תחרות מול אירלנד. לא הוקם בצפון שום מפעל רציני בשנים האחרונות. בסופו של דבר שאלת התעסוקה היא תנאי גם אם ייתנו בתים חינם.

לכן אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, ולממשלת ישראל – אין תוכנית תעסוקה. כל ראש רשות יודע שעל כל מגרש הוא צריך גן ילדים, בית ספר ופחי אשפה. הממשלה יודעת ולא עושה מספיק כדי ליצור תוכנית תעסוקה הולמת עם רמת הכנסה גבוהה שעונה על המאוויים של הדור הצעיר כדי שהבנים יישארו ויבואו נוספים.

ומשפט אחרון.

משפט אחרון – הציר המרכזי הוא תעסוקה ורמת הכנסה. נדבר על בריאות בפעם אחרת. אבל שני הדברים האלה, בריאות ותעסוקה, זאת מדיניות הממשלה. אם היא לא עושה את זה לא יעזרו כל ראשי הרשויות, אפילו הטובים, והם הכי טובים בעולם. תודה.

תודה לך, איתן ברושי ולחברי השדולה. בואו נעלה מדרגה בשיח הזה. יש כאן נציג האוצר שתכף יציג את שמו ואת תפקידו. אני מבקש כדי שלא נמצא את עצמנו מכדררים ברחבה – ואתה מכיר את המושג הזה היטב – וכמובן יש כאן גם נציגות למשרד הכלכלה. דברים נעשים, אבל הייתה התחייבות. בשלב הזה לא באנו לעסוק בפנטזיות נוספות שהממשלה מתחייבת לצפון. אנחנו רוצים להתעסק עם הפנטזיה של ה-17. אני רוצה לקחת את 17 מיליארד האלה, ושאתה תאמר לנו מה מבוצע, מה עוד נשאר. ואם אחרי שה-17 יחולקו וטופלו – מה אתם מתכננים עוד מעבר.

17 זה היה בדרום. אצלנו זה רק 15.

15. זה כולל 2 מחיפה. סליחה. 15 כולל חיפה? טוב, אז יש פחות כבישים אם ככה.

אני רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים. ראשית הועבר דוח חציוני לוועדה. אנחנו בעת זאת עובדים על דוח שנתי ברמת הפירוט הכי גבוהה שיש. אני מסכים לחלוטין שהמידע חייב להיות שקוף לציבור ולחברי הכנסת, ויש לוודא שכל שקל ששמים בתוכנית יוצא לפועל. אתם נותנים לנו רוח גבית לביצוע הדבר הזה, ועל כך אנחנו מברכים.

ככלל ניתן להגיד שהביצוע מתקדם היטב עם חבלי לידה ומקומות שבהם יש צורך להאיץ את הקצב. להתייחס לאשכול הכלכלי שבו חבר הכנסת ברושי מדבר על הגירה שלילית, וכמובן, כשמדברים על הגירה התעסוקה - -

אני מנהל את הדיון ולא חבר הכנסת ברושי, בכל הכבוד.

סליחה.

אני מסיים.

אל תסיים. אני רוצה שאדוני ייקח את 15 מיליארד האלה או 13 מיליארד האלה שזה לפורום שנמצא כאן אם חיפה לא נמצאת כאן, ויפרק לי איך 13 האלה בוצעו, ומה נותר מהם. זה מה שאני מבקש. אחר כך נציגי משרד הכלכלה יפרטו בצד של הכלכלה; נציגות משרד התעסוקה והחקלאות יציגו את הדברים. בשלב הזה אני רוצה את 15 האלה או 13 האלה לפרק. בשביל זה באנו לכאן – כדי שהם יגידו, נכון, לא נכון, צריך להוסיף, לא הספיק. בבקשה.

לצערי, אנחנו עדיין בהליך של מיפוי, ואני לא יכול לומר את רמת הפירוט שאדוני רוצה.

אני רוצה רק באופן כללי.

בעת זאת אנחנו יכולים להתייחס היטב לתחום הכלכלה, ואני מבקש שנתמקד בו. אנחנו נעביר נתונים מדויקים.

בסדר.

כשאתה אומר תחום הכלכלה זה לפרק א' "פיתוח כלכלי"?

כן. אני רק אומר בהקשר לאותם חבלי לידה שבשנת 2018 אמורים להיות מספר צעדים שיהיו שינוי משמעותי לצפון. זה מכון לייצור מתקדם שנוסף לו עוד כסף במסגרת נטו תעשייה; זה מכון מזון וחממה ביוטכנולוגית; אני לא יודע אם יש פה נציגים של רשות ההשקעות ואם היא יכולה לפרט, אבל יש השקעות ניכרות ביותר שנעשו השנה דרך הרשות להשקעות שאמורות להביא לשינוי תעסוקתי מאוד משמעותי בשנים הקרובות. ככל הם יוכלו לפרט אני אשמח שהם יעשו זאת.

יש כאן נציגים של מרכז ההשקעות?

כן, וגם נוכל לפרט.

אז מה אמרת לי?

שכל הפן הכלכלי מתקדם היטב, ואני מבקש שנתמקד בו בדיון. אנחנו נעביר מידע מדויק לוועדה.

חברים, אני רשמתי אתכם. אלי, אתה רשום; גם מופיד רשום, גם ראשי המועצות האחרים.

אני לא הבנתי.

גם אני לא.

מה זה לא? אז למה אנחנו פה?

תעשה לי טובה. בוא נתקדם. אמר את מה שאמר לגבי האשכול הכלכלי. שאר הרשויות יצטרכו לתת פידבק על מה שבוצע ולא בוצע. בשביל זה באנו לכאן כדי לשמוע את הצד שלהם ואת הצד שלהם.

אני גם מבקש.

אני אאפשר.

גברתי ממשרד הכלכלה, בבקשה. שם ותפקיד.

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות. אני רק אפעיל את המצגת.

עד חמישה שקפים. גברתי יודעת.

לא ידעתי.

מה שלא נכנס בחמישה גם לא ייכנס במאה.

טוב, התנצלותי כי לא נערכנו לחמישה. בפעם הבאה נדע.

תנסי, גברתי. האמת, אני כבר הוספתי לה שניים מעבר לשלושה שבדרך כלל אפשר בוועדה. אני רוצה לשמוע בהיבט שלשמו התכנסנו כאן. לא מה שכבר ראינו בוועדת כספים.

בסדר גמור. אם יש פה איש טכני אני אשמח לעזרה, ואם לא אני פשוט אתחיל. חלק מכם מחזיקים את הניירות שחילקנו.

יחד עם הבקשה לצמצם את המצגת אנחנו העברנו אותה אתמול לכל חברי הוועדה. יושבים פה אנשים שהם חברי כנסת, והם אינם חברי הוועדה. אם יש עותקים נוספים אנחנו נשמח לקבל.

אני אתחיל. אנחנו מדברים על תוכנית שבמסגרתה בשנתיים הנוכחיות מושקעים בצפון למעלה מ-900 מיליון שקלים לעניין משרד הכלכלה - -

מה זה "שנתיים נוכחיות"?

18-17 כאשר במהלך 17' מרבית המסלולים יצאו לדרך. אנחנו גם בשלבי הנגשה מאוד רצינית כי אנחנו מדברים על תעשייה, על עסקים, על שוק חופשי שצריך לגשת. אנחנו מנסים בצורה הטובה ביותר להנגיש את כל הכלים ואת כל המסלולים. חלק ממה שראיתם על הלוח הוא חלק מהצורה שבה אנחנו עובדים.

אני אתחיל לפי נושאים: משיכת השקעות בחוק איגוד השקעות הון - -

רגע אחד, כשאת מדברת על 900 מיליון שקל ב-17', מה היה ב-16'-15', אפס? ככלכלן אני מנתח את הדלתא. אני מנתח מה התוספת שנעשתה למען האזור? כי אם 900 כל הזמן השאיר את הגליל והצפון במצב הזה אז לא עשינו כלום.

יש כאן סכומים שחלקם הם הקצאה מתוך חוק עידוד. למשל 68% מחוק עידוד בלי החלטת ממשלה הלכו כ-250 מיליון שקלים - -

חבר הכנסת ילין שואל אותך מה היה בעבר כדי לדעת מה הייתה התוספת.

חשוב לו לדאוג מה הם לא עשו כשהם היו בממשלה.

אני אעביר את המספר בהמשך כי אנחנו צריכים לסכום כמה היה עד פה. אבל אני לא אתעלם מהשאלה.

- - -

אבל למה? זאת הייתה התקופה שלכם.

אולי היה יותר.

כנראה שלא.

15'-16' זה התקופה שלנו?

בסדר.

לא, 13'-14'.

בבקשה.

הוגדל שיעור המענק למפעלים במסגרת חוק לעידוד השקעות הון ל-30%; 250 מיליון שקלים הושקעו במפעלים – כרגע 48 בהשקעה של 1.2, 900 עובדים חדשים במסגרת הזאת, ומדובר על 68% מהמענקים באופן כללי מתקציב המענקים לכל אזורי העדיפות; אנחנו מדברים על מסלול תעסוקה בשכר גבוה שמוקצה במסגרת התוכנית – 90 מיליון שקלים; בוצעו התאמות מאוד משמעותיות לצפון לחברות יותר קטנות, לדלתות קטנות יותר של עובדים, למקום שבאמת יכול לפתח הייטק בצפון להבדיל ממה שהיה קודם – מסלולים של 100-80 עובדים. הושקעו השנה 27 מיליון מתוך 90. לקח זמן לצאת עם המסלול לדרך. הוא יסייע בקליטה של כ-102 עובדים, ואנחנו צופים עוד 270 בהמשך המסלול. 60 מיליון שקלים ל-4/17 אושרו בהשתתפות סבסוד שכר עובדים, ואנחנו מדברים על כ-500 עובדים שכבר נקלטו, ומספר גבוה מזה שיהיה ב-2018.

אנחנו מדברים על תוכנית להעלאת הפריון בתעשייה שהיא תוכנית חדשה. היא נבנתה לטובת הצפון כדי לשדרג פריון. מתוך 60 מיליון שקלים הוקצו ב-2017 כבר 15 מיליון בבקשות למענק שניתנו; אנחנו ממשיכים ב-18' והגדלנו במסגרת "נטו תעשייה" יחד עם משרד האוצר את הסעיף הזה בצורה משמעותית, וחברות מהצפון יוכלו לתגבר.

אנחנו יוצאים עם מסלול פריון וחדשנות למסחר ושירותים. זה מסלול חדש שבנינו לשם התעסוקה בצפון. במקרה הזה אנחנו מדברים לאו דווקא על תעשייה, אלא על עסקים בתחום המסעדות, מלונאות וכן הלאה.

בשורה התחתונה – כיוון שהעברתם את כל החומר, אני רוצה שתסכמי עד כמה שאפשר לסכום ולומר, משרד הכלכלה לקח על עצמו להשקיע איקס מיליון או מיליארד בתחומים שפירטת כאן, ובשלב הזה הגעתם ל-80% ביצוע, ובשנה הבאה אתם רוצים להגדיל – משהו שנותן פה תמונה.

באמצעות התוכנית אנחנו רואים הגעה לכ-3,200 משרות ישירות. אנחנו צריכים לזכור שמעבר לזה יש גם משרות עקיפות מכיוון שעל כל משרה בתעשייה נוצרים שירותים ומשרות. יש כאן בהחלט התמקדות בצפון. אנחנו בעיצומה של הדרך. יש לנו כמה תשתיות שצריכות לקום. יש חשיבות מאוד גדולה לתשתיות האלה. מכון לייצור מתקדם בהחלטת הממשלה צבעו 20 מיליון; "נטו תעשייה" תוגבר בעוד 15 מיליון. המכרז עומד לצאת ברבעון הנוכחי. מכון לחדשנות במזון של 15 מיליון במקור בתוכנית – אנחנו מתקצבים אותו עכשיו יחד עם משרד האוצר בעוד 6 מיליון; עומד לצאת גם מיד אחריו חממה ביוטכנולוגית של הרשות לחדשנות. מדובר על קהילות מזון, מדעי החיים ותשתיות שאמורות לחולל כלכלה.

אנחנו עוד נחזור אלייך.

משפט אחרון. מזה אנחנו צריכים לעשות הערכה מה - - -

תודה, ברשותך. אנחנו נשמע ראש רשות-חבר כנסת. כיוון שיש כאן נתונים על-ידי סמנכ"לית משרד הכלכלה אני מבקש להיות ממוקד כל אחד בתחומו. כך נוכל לקדם את הדברים. ראשון הדוברים מהרשויות רון שני ולאחריו יעקב פרי.

אני ראש המועצה משגב. ראשית אני מודה ליושב-ראש וגם רוצה להודות למשרד הכלכלה כי אנחנו מוצאים שם אוזן קשבת גם ממיכל וגם מהשר שהיו בסיורים אצלי ובכל הגליל וראשי הרשויות השונים בתוך המשרד. עם זאת מאחר שאנחנו צריכים להיות ממוקדים יש כמה תוכניות שהמשרד הוציא לעידוד תעסוקה ושכר גבוה ועידוד יזמים ותעשייה מתוחכמת כי כמו שחבר הכנסת ברושי אמר, אנחנו רוצים להשאיר את כל הבנים הטובים שלנו במקום וגם לפתח את האזור. התוכניות האלה מוגבלות בזמן שעובדות לפי זמן הממשלה ולא לפי זמן הכלכלה. זמן הממשלה זה בסדר – שנת תקציב – תגיש עד התאריך הזה, ואם לא הגשת אז הלך לך, חכה שהתוכנית תיפתח קדימה. נדרשת כאן גמישות הרבה יותר גדולה בהגשת התוכניות.

ההתייחסות השנייה שלי – חסר לי העידוד הממשלתי לחברות גדולות לעבור לאזור שלנו. אני אישית רץ הרבה מאוד בין החברות. אני בא מעולם ההייטק ואני הולך לכל אלה שעבדתי איתו שם. זה נחמד. מקבלים אותנו מאוד נחמד ואומרים לנו, למה שנעזוב את תל-אביב? טוב לנו בתל-אביב, כולם באים אלינו. בלאו הכי באים לתל-אביב מהצפון. אנחנו רוצים שיבואו אלינו, לייצר אצלנו. כאן חייבת להיות ההתערבות הממשלתית בעידוד נקודתי. זאת אומרת לאתר את היזמים והמפעלים בארץ ובחו"ל לבוא לאזורי התעשייה שלנו בצפון. כרגע ממש לא אכפת לי לאיזה אזור תעשייה – רק שיבואו לצפון. שהממשלה תשים צוות – ואני יודע שיש צוותים כאלה במשרד הכלכלה – ולתת להם מטרה לאתר כמה מפעלי עוגן שיהיו גורם משיכה.

זה כבר נרשם לי כאן בין היתר כדי לשאול בהתכתבות עם הדברים. פחות או יותר על הדברים האלה שלמה נתן לי, ואני אשאל גם את הדברים האלה. אני מניח שסך הכול תהיה אמירה דומה בין כולם פלוס-מינוס. אז, בבקשה, אני מעדיף להמתין לסוף.

בבקשה, חבר הכנסת פרי ולאחר מכן שולה כהן, ממלאת ראש עיריית כרמיאל.

תודה, אדוני היושב-ראש. למרות שאני מהאופוזיציה יש בי אמונה ותחושה שהממשלה מתכוונת. יש כוונה טובה, יש כוונה אמיתית. אני מצטרף לידידי חיים ילין שגם אני נבהל ממספרים גדולים. אם אתה בודק בסך הכול את אותה החלטת ממשלה מס' 2262 – פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה – מתוך 15 מיליארד שהוקצו לצפון הם כספים שהיו מוקצים גם קודם לצפון. צריך להסתכל גם על המהות של ההחלטה – מדובר על כך שהכספים יירדו מהתקציבים של המשרדים. אני לא רואה בזה רע, אלא רק מציין את זה. לכן, חבריי, ראשי הערים והמועצות, אני לא צריך לספר מה קורה בצפון. אם אני אעשה כימות של הדברים הצפון סובל ממחסור אדיר במשרות במקומות עבודה, ממשכורות נמוכות, משינוע יקר, ממערכת בריאות לוקה – אני אפילו לא רוצה להגיד לוקה בחסר, מפגרת – מנטישה של צעירים, מהיקפי אבטלה גבוהים, מפערים אחרים. הרשימה ארוכה ודי כואבת. מניירות עמדה ומחקר שהונחו לחבריי וחברותיי חברי הכנסת כאן ההערכה שלי היא שגם המשכורת נמוכה ב-30% מאשר במרכז.

בתוכנית הזאת יש שישה פרקים. הערה אחת לגבי שניים או שלושה פרקים, ובזה אני מסיים. בפיתוח הכלכלי, ידידי ממשרד האוצר, שהצעת שבדיון הזה נתמקד, אני רואה שמדובר בהצבעה על תוכניות וכלים שכבר קיימים - -

לא נכון.

בסדר. אז תתקן אותי. בשביל זה אתה פה.

היה לו פתיח כל כך לא אופוזיציוני. אל תקלקל לו.

באיזשהו מקום הכוונה היא לבקש מהמשרדים לתת להם עדיפות. ירצה השר – ייתן, לא ירצה – לא ייתן, יהיה – ייתן, לא יהיה – לא ייתן. כשאתה מסתכל על תשתיות תחבורה – 12 מיליארד מתוך הכספים האלה כבר תוקצבו השנה. המשרד כבר לא עמד בחלק מהיעדים האלה. חלק מהתקציב הזה הוא תקציב עודפים של שימוש בשנת הכספים 2016, והשאר זה תוכניות רב-שנתיות.

אני אתן עוד דוגמה - -

אחרונה.

בסדר, אדוני היושב-ראש.

בפרק ו' – גיבוש צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי בטווח הבינוני – אמור להיות מוקצה תקציב לנושא שדה התעופה של רמת דוד שמדינת ישראל עדיין לא קיבלה החלטה אם שדה התעופה יהיה בצפון או בדרום. לסיכום, עם כל הרצון שלי להיות אופטימי יש בזה לא מעט אחיזת עיניים.

תודה. אני אאפשר לך. יש עוד אחיזות עיניים בדרך. אז תרכז את כל האחיזות.

שולה כהן ואחריה אלעזר שטרן, סיוון יחיאלי, גיורא זלץ. כולם ידברו. תכף נגיע לכולם. בבקשה, גברתי.

רבותיי, תוכניות לחוד ועשייה לחוד. חבל מאוד שבתוכניות אנחנו מצוינים ובעשייה אנחנו מאוד רחוקים. ההגירה מהגליל היא לא רק שלילית, היא מדאיגה. הגליל מתרוקן. מדינת תל-אביב קולטת את כל הצעירים שלנו. היא בכלל צריכה לשלם לנו על גני הילדים ועל בתי הספר כי אנחנו מגדלים את הילדים האלה ונותנים להם על מוכן את כולם.

הם מביאים אותם על מוכן.

חממות טכנולוגיות.

זה רעיון טוב לחקיקה.

לצערנו הרב, אין פתרונות בשטח. אני אתן דוגמה קטנה – אני מחזיקה בתיק התעשייה בכרמיאל. הגיעו אליי שני חבר'ה ילידי כרמיאל שיש להם מפעל הייטק בנתניה. הם אמרו לי, רוצים לחזור הביתה, מתגעגעים לאוויר, לאיכות החיים. אמרתי, אהלן וסהלן. הגיע שר הכלכלה לביקור, ואחרי שראש העיר העלה את כל הנושאים ביקשתי. אמרתי לו, אדוני השר, עזור לי להביא את שני הצעירים האלה לכרמיאל. הם יהיו הפתח לכמות גדולה של צעירים שרוצים לעבור עם בתי תוכנה בצפון.

ספתח.

ספתח, בדיוק. אמר לי השר, אני נותן לך את מנהל המחוז. נתן הוראה שיעשו הכול. רבותיי, הם לא עברו לכרמיאל. הם קיבלו עוגמת נפש. אין אף תוכנית במשרד הכלכלה במרכז ההשקעות – חוץ מידידתי מיכל שנעתרת לכל בקשה ומנסה לדחוף – שמתאימה לפריפריה. בפריפריה לא קולטים 20 עובדים. הוא קולט אחד-אחד. צריך לתת לכל אחד השתתפות. מהנדס שמסיים לימודים באורט בראודה בכרמיאל לא מתקבל לעבודה כי הוא צריך שלוש שנים ניסיון. איפה הוא יעשה את הניסיון? מי תומך בניסיון שלו? אז אומרים לתעשיין, תקלוט 20 עובדים, 10 בני מיעוטים, 10 דתיים, ואנחנו ניתן לך תוכנית. איפה ייקלט בן כרמיאל בגליל? רבותיי, התוכניות לא מתאימות לפריפריה.

בנושא הגדלת הפריון – אמרנו בואו נגדיל את הפריון בתעשייה למדינה, לעובדים. אנחנו מחכים למכרז שמיכל דוחפת בכל הכוח שלה. הוא לא יוצא. מדברים על אזורי תעשייה. בכרמיאל נגמרו אזורי התעשייה. אין לנו שטחים. הגשנו תוכניות, עשינו תב"ע, משרד הכלכלה אישר לנו – הכול בסדר. משרד האוצר לא מסבסד את השטחים. אם הוא לא יסבסד את השטחים לא יהיו לנו - -

יש לכם במרחק של רבע שעה את בר-לב.

גם בר-לב גומר את השטחים שלו. אני חברת דירקטוריון בבר-לב.

אתה בא להגן על האוצר פה?

לא בא להגן.

פולקמן, היא בעניינים.

היא בעניינים.

גם אנחנו.

שולה התותחית.

- - -

יכול להיות. היא טועה ומטעה בידע של עצמה.

במה היא טועה?

- - - יושבים פה אנשים בירושלים ובתל-אביב - -

חבר הכנסת ילין.

- - לא יודעים מה זה פריפריה.

- - -

- - -

אנחנו גרים בגליל, לא אתם.

סאלח.

אנחנו גרים בגליל, לא אתם.

זה שתצעק לא יעזור לך.

פולקמן, סאלח סעד.

- - -

עם כל הכבוד לך, תירגעו.

- - -

אנחנו גרים בגליל.

אפשר לנהל ויכוח בלי להתלהם.

חברים, שאף אחד לא יתלהב פה על הגב שלי. אף אחד לא מפריע לשולה. מותר לו להגיד שהיא טועה. זה לא דבר שאנחנו אומרים - -

אין לי בעיה. הוא יכול להגיד.

בוודאי שהוא יכול כמו שאת אומרת לו. מי שיפריע עכשיו מחברי הכנסת או מהאורחים, יש פה מזנון – קפה לא מי יודע מה – יהיה מוזמן לצאת.

דבר אחרון שאולי יכאיב לחברים שלי – כל זמן שליוקנעם יש א'-א' ומפעלים מגיעים ליוקנעם, והשרים הבטיחו שייתנו לגליל משהו נוסף, ועד היום לא קיבלנו משהו נוסף.

אבל אמרו שיוקנעם זה גליל.

יוקנעם זה לא גליל, היא על כביש 6.

אל תשכנעי אותי. אני יודע.

כשאני פונה לתעשיינים ממרכז הארץ ואומרת להם, בואו, יש לנו מה להציע לכם, הם אומרים לי, ביוקנעם אני מקבל אותם תנאים, לא צריך. תודה רבה לכם ותודה רבה ליוזמי הדיון הזה. אינשאללה יקרה משהו.

תודה, אלופה.

סיוון יחיאלי מכפר ורדים ואחריו חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אז אלעזר כי סיוון יצא החוצה.

לא, לא, זה בסדר.

אז גיורא זלץ, בבקשה.

אני ראש מועצת גליל עליון. תודה רבה ליושב-ראש על היוזמה של הפגישה הזאת. לגליל העליון ב-2017 הצטרפו 247 משפחות – כ-770 אנשים. זה קורה רך בעשור האחרון ולא רק בגליל העליון, אלא גם בגולן ובמקומות אחרים. אנשים כל שנה מכל הארץ בוחרים לבוא לגור קרוב לגבול ורחוק מהמרכז. יש פה בהחלט גם הרבה מאוד דברים טובים, וצריך לומר אותם. העניין הוא שזה מגדיל את האתגר שעליו מדברים פה כי האנשים האלה מגיעים בעיקר בגלל רווחה, בגלל חינוך, בגלל נוף ואולי גם בגלל יוקר המחיה, אבל יש באמת שני דברים שחייבים לדבר עליהם: התעשייה והפיתוח הכלכלי. פה אני חייב לומר בהמשך למה שנאמר פה שבתחום הפיתוח הכלכלי שהוא הכי משמעותי שיש כמה בשורות בתוכנית. צריך לומר את זה.

תתמקד ב"אבל".

לא, אני דווקא רוצה להגיד מה צריך לעשות. יש בהחלט העדפה מסוימת שהיא לא מספיקה לאזורי הפריפריה 1-4. אבל מה שצריך לעשות – ואני אומר בעיקר למיכל אבל גם לכולנו – מה שחסר בתוכנית זה קצת יותר דיוק, נגישות וזמינות. מיכל דיברה על 4(17), 4(18) – הסעיפים עצמם. אבל אלה סעיפים שהם מכיוון נכון אבל הם עדיין לא מספיק מדויקים. קשה מאוד להשתמש בהם במפעלים ובתעשייה בצפון. גם נושא המועדים – אי אפשר לעשות תוכניות שמי שלא מגיש עד 1 בינואר לא יקבל כל השנה כי יש חברות שבאות לעבוד באפריל, והן מצפות. לכן הגמישות והזמינות והנגישות צריכות להיות הרבה יותר גדולות בתוכנית הזאת.

יש עוד אירוע גדול מאוד שקשור לחינוך – הגידול של האוכלוסייה מצריך גידול של גנים, של כיתות ושל בתי ספר. היום כשבונים גן מקבלים מהמדינה כ-730 אלף שקל; הממ"ד לוקח חצי מזה בצפון. אי אפשר לקנות גן. גן עולה 1.5 מיליון. אותו דבר עם כיתות. זאת אומרת כמו שנאמר, יש כוונה והתכוונות אבל צריך לדייק את זה, וחייבים לקחת את הדברים החשובים שהם בעיניי, נושא החינוך והפיתוח הכלכלי, ולעשות אותם יותר מדויקים, יותר נגישים, יותר נכונים לגליל המערבי, לגליל העליון ולגולן, ולעשות העדפה כזאת שההזדמנויות יהיו שוות. תודה רבה.

תודה לגיורא. אלעזר שטרן, בבקשה.

בוקר טוב. אני מבקש רגע לצמצם את מה שנאמר פה וללכת למשהו אחר. חלק מהכוונה של ההצגה של הנתונים בהמשך למה שאמר חיים ילין צריך להיות גם מאותם כספים שבתוכניות הממשלה. כלומר עד כמה מבטיחים את אותם דברים למגזר הערבי בצפון – זאת הדרך הנכונה להציג.

אבל אני רוצה ללכת למקום אחר. פעם היה בן ממשיך במושבים, ויש במידה מסוימת גם בקיבוצים. לדעתי, מי שנמצא בגליל צריך להגיד שבן ממשיך יהיה שם ואנחנו נדאג איך זה יהיה. זאת אומרת הרעיון של בן ממשיך – ואני כבר מכין את הקרקע לנגב – יגיד בית המשפט העליון – עקרון השוויוניות – יש רק 50 מגרשים או 100 מגרשים. זה לא משנה אז שהמדינה תפתח יותר. אבל האתגר של השארת הבנים הוא האתגר הכי חשוב, והאיום של השארת הבנים הוא אחד האיומים הכי קשים לסיבה שאנשים לא יגיעו או לסיבה שאנשים יעזבו. הדברים האלה לא פשוטים. אפשר לקחת אותנו לכל מיני בג"צים ולוועדות קבלה ודברים אחרים. אבל בשורה התחתונה מדינה שידעה לתת אז את הבן הממשיך או יודעת היום במקומות אחרים באזורי עדיפות לאומית בגליל או בנגב – אם משפחה תדע – ובמגזרים אחרים זה על השולחן לא על בן אחד, אלא על כל הילדים, ועיני לא צרה על כך אלא מברכת על כך. אבל לא יכול להיות שבאות משפחות, אפילו מאותם אנשים שגיורא תיאר, ויסתכלו על השכנים ויידעו שלילדים לא יהיה איפה להיות בעוד 20 שנה. את האתגר הזה צריך להוסיף.

זה אתגר שמי שעוצר אותו גם במרכז הארץ, לא רק במקומות אחרים, זה משרד המשפטים. יש בעיה עם העניין הזה.

יש במחיר למשתכן עדיפות גדולה למקום בעיקר בפריפריה.

וזה עדיין לא פשוט.

מחיר למשתכן לא חל על ההתיישבות.

ברור.

ברור שאפשר לדפוק את ההתיישבות. למה לא?

מופיד מרעי, ראש מועצת חורפיש, בבקשה.

להפך, זה רק מקצין את זה.

בכל עוטף עזה כל הכסף היה תוספתי. אז השאלה כמה פה יש תוספת. ואף אחד לא נותן כאן תשובות.

התפקיד שלהם הוא להציג את מה שהם רוצים ולא להציג את מה שאנחנו רוצים שהם יציגו.

מופיד, ראש מועצת חורפיש וראש פורום המועצות הדרוזיות, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היושב-ראש, גם על הדיון וגם על הנכונות לעשות את הדיון ולכל מי שעסק בדיונים ביום הגליל בכל הוועדות מגיעה לו תודה.

אמרתי גם בוועדת הכספים שאני רוצה לקחת נקודה אחת על הפעילות של משרד הכלכלה ועל התוכנית הכלכלית. צריך לציין שמשרד הכלכלה בראשות השר עושים פעילות ומתקצבים ומנסים לתקצב אזורי תעסוקה ומסחר כמעט בכל היישובים. גם דברים טובים צריך להגיד. התוכנית היא פיתוח של הגליל. בגליל לא נמצאים רק יישובים יהודיים, יש גם יישובים לא יהודיים. כל היישובים הדרוזיים הם בגליל ויש גם יישובים ערבים. בתוכנית הזאת של פיתוח הצפון לא לוקחים בחשבון את היישובים הלא יהודיים. לדרוזים אומרים שיש תוכנית החומש של הדרוזים; אתם מקבלים את תוכנית החומש, ולכן אתם לא נכנסים לתוכנית הזאת; הערבים פרוסים על כל המדינה, וגם ביישובים בצפון אומרים לערבים שיש תוכנית 922 – תסתדרו עם זה. אין כאן נציגים מהמגזר הערבי, ואני לא יודע אם חבר כנסת - -

אנחנו פה.

יש חברי כנסת.

אנחנו יוצאים קירחים מכאן ומכאן. כי בתוכנית החומש ובתוכנית היישובים הערביים 922 גם הם לא מקבלים כל מה שצריך, ולכן גם מפה לא מקבלים וגם משם לא מקבלים.

כל פיתוח בגליל הוא לטובת כולנו. חסר לנו מה שנאמר כאן – ואני לא אחזור על מה שחבר הכנסת אלעזר שטרן ואיתן ברושי דיברו בוועדת הכספים. חסרים לנו פרויקטים בתחום התיירות, חסרים לנו פרויקטים בתחום התעשייה, פיתוח אזורי תעשייה, תעסוקה. חסרה לנו תעסוקה בעיקר לנשים. אנחנו לא רוצים להיות כפרי לינה. מרבית היישובים שלנו הם כפרי לינה – באים, ישנים ומשום הולכים לעבוד באזורי תעשייה רחוקים בחיפה ובתל-אביב וחוזרים הביתה. לא לשם אנחנו מכוונים. צריך שלכל היישובים יהיו גם אזורי תעשייה ותעסוקה במיוחד כדי להעסיק את הנשים.

פרויקטים של אנרגיה חלופית – טורבינות רוח. נמצאים פה איתי - - -

אחרי שנסכים נסיים לריב.

הם לא יסכימו כי הפרויקט הזה נמצא ביישובים הדרוזיים. פרויקטים ביישובים אחרים אפשר לעשות. גם זה לא נושא לדיון. לכן חשוב לנו כל נושא ההתפתחות הכלכלית. סוף מעשה במחשבה תחילה – צריך להשקיע הרבה בתכנון. הצעתי כאן לחבריי, ראשי הרשויות, ללכת על תוכנית מחוץ לקופסה – לתכנן את כל הגליל על כל רובדיו, נגזריו ופיזוריו מאצבע הגליל עד ראש הנקרא שיחצה את כל המגזרים. להביא את התוכנית הזאת, לאשר אותה ולהתחיל ליישם אותה. אי אפשר היום לקבוע תוכניות – תוכנית לצפון, תוכנית חומש לדרוזים, תוכנית חומש לערבים, ובסוף מעמיסים את כל השוטף על התוכנית. בתוכנית של המגזר הדרוזי – 60% זה שוטף. בתוכנית הזאת כל משרד התחבורה מתקציבים בתוך 15 מיליארד שקל. אבל קיצצו 5 ומתוכם את השוטף - -

תודה.

חברים, אל תטעו את הציבור. הציבור מבין. יש כאן קאדר איכותי בצפון בכל המגזרים. צריכים - - - יש אנשים איכותיים. תנו להם מה שמגיע להם.

תודה, מופיד. אני ארצה אחר כך גם לגבי ריבוי תוכניות לשאול את האוצר.

רועי פולקמן ואחריו יורם קרין ואחריו יורם ישראלי.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לכל ראשי הרשויות והנציגים שנמצאים כאן. שלוש הערות קצרות שלי: הייתי בחודשים האחרונים גם בכרמיאל, גם בנהרייה וגם בבר-לב. בעניין משיכת עסקים לצפון יש שתי גישות – א', למשוך חברות עוגן. צריך להביא את החברות המתאימות ולטפל בהן ממש ביד. לא שולחים להם את החוברת הזאת ואומרים להם, תפנו למרכז ההשקעות; שנית צריך לחפש את החברות הקטנות שמצמיחים אותן של בני כרמיאל ולמצוא להם את המקומות בבר-לב. במקרה הייתי שם ממש לפני שבועיים. אחת החברות היא חברה שנולדה בכרמיאל - -

אני מכירה אותה אחד-אחד.

מדהימה. כך גם ירושלים הצמיחה, ואז כשהחברה צומחת – בדיוק הסיפור שלהם, שהחברה קצת גדלה היא נקנית על-ידי חברה בין לאומית, ומכיוון שהמייסדים כבר נמצאים באזור ורוצים להישאר באזור אז העסק נשאר באזור. זאת שיטה הרבה יותר אפקטיבית מאשר להביא הנהלה שגרה בהרצליה ולהגיד לה, בואי תעברי לכרמיאל.

אבל אין לי חממות. אתה לא נותן להם חממות.

אז בשבועות הקרובים תוקם חממה בבר-לב. דיברנו על זה. זאת שיטה הרבה יותר אפקטיבית להביא חברות הייטק וחברות טכנולוגיה לפריפריה כשאתה מביא את היזמים שהם בני הצפון. הם מקימים מיזם ומטפחים אותו. ככה יש לי חברים שעברו לתל-חי.

אני מברך על התוכניות של משרד הכלכלה ומאוד מעריך את מה שעושה השר בנידון, אבל אני מסכים שיש בעיית גמישות בירוקרטית. דיברתי על זה לא מעט עם עידו. אותן חברות ששאלתי אותן איך אותם בני כרמיאל שהקימו את החברות בבר-לב ודיברו על הפניית הדרישות, ויש בירוקרטיה: שוכרים חברת משנה שתבדוק אם החברה עומדת, וזה לוקח חודשים. ואז חסרים להם שני עובדים. חייבת להיות הרבה יותר גמישות. לא יכול להיות שתהיה הגשה אחת בשנה. התוכניות טובות, המדדים בסדר – אחוזי הסיוע הם בסדר, אבל ב"פיצ'יפקס" זה לא עובד מספיק.

משפט אחרון.

הדבר השלישי שחשוב לי להגיד – זה העניין האזורי, וראשי הרשויות מכירים את המנטרה הזאת שלי. אני אומר את זה בעיקר למופיד מחורפיש. לא יכול להיות אזור תעשייה בריא, עובד ואפקטיבי בכל אזור ובכל יישוב. לא יהיה, לא הגיוני, לא יכול להיות. ההסתכלות צריכה להיות אזורית.

להפך, זה מה שהוא אמר.

הייתי שם ואמרו לי, רבע שעה נסיעה. היועץ הפרלמנטרי שלי הוא יליד כרמיאל, והוא דיבר על אבא שלו שצריך לנסוע רבע שעה - -

אין בעיה אזורית.

- - והוא אמר, לא – ודיברו על התחבורה הציבורית או על כל דבר שרבע שעה נסיעה מכרמיאל זה מקשה.

נכון.

- - לכן צריך לטפל בתחבורה לאזורי התעסוקה. צריך לחשוב אזורי. כברי הוא פתרון לאזור. לכן זה לא לחשוב כמו שחשבו לפני 40 שנה שיהיו איזה 40 אזורי תעשייה כושלים - -

אתה צודק בעניין הזה. אין ויכוח. גם הם יודעים את זה.

אני מסיים. תהיה חשיבה אזורית של אזורים משגשגים, מודרניים שצעירים ירצו לעבוד בהם כי יהיו להם מסעדות ושאטלים, והרכבת תגיע - -

פולקמן. תודה.

- - זה העתיד של הגליל. בואו נלך ברוח - - - שם משרדי הכלכלה והאוצר צריכים ללכת צעד אחד קדימה.

תודה. הייתי כבר מתפזר אחרי התנועה האופטימית הזאת, אבל יש לנו עדיין בעיות. נשמע את האנשים ולא נתפזר.

יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש על הדיון החשוב הזה ולשדולת הגליל. אני אייצג את האזור שאני בא ממנו. נקרא לו הפריפריה המזרחית של מדינת ישראל. הוא גליל אבל הוא כביש 90. נעשה מהלך חשוב של המדינה שם – הרכבת והכפלת הכביש – ועכשיו מגיע נושא התעסוקה והכלכלה שהוא קריטי. גם אצלנו יש הגירה חיובית – משפחות מגיעות. לייצר לזה קיימות ולהכפיל את כמות האוכלוסייה באזור – זאת המשימה שלנו, של המועצה, של העיר בית-שאן ושל המועצות הסמוכות לנו. צריך להמשיך את המומנטום הזה. נעשה אצלנו מהלך יפה כזה וצריך להמשיך אותו. חבר הכנסת פולקמן הזכיר – לשים דגש על מפעלי עוגן וללוות אותם אישית עד שהם מגיעים. נעשה אחד כזה וצריך לעשות עוד חמישה כאלה באזורי התעשייה המשותפים שלנו.

בעיקר כשהורסים לכם את המדגה.

כן, זה בשביל תחלופה למדגה. אבל על זה נדבר בישיבה אחרת.

עוד נושא מאוד חשוב שמשרד הכלכלה צריך להקפיד עליו – יש מפעלים בתוך התהליך. יש פער – נגמרת שנת 2018 ועד שהתקציבים משתחררים ב-2019 – לייצר רצף שמפעלים שנכנסים לתהליך יוכלו מהר מאוד להשלים את המהלך ולבנות. הם רוצים לבנות. הם כבר מגיעים. לשמר את התנאים שיש ולייצר רצף של תקציבים זמינים בין השנים כדי שאפשר יהיה מהר לגלגל את המפעלים האלה לא תוך שלוש שנים אלא תוך שנה.

עוד נושא אחרון שאני רוצה להדגיש זה היזמות והעסקים הקטנים שדיברו עליהם פה. זה לא רק מפעלי עוגן, אלא לייצר את התנאים לכך שבנים שלנו ואחרים יבואו ותהיה להם מטריה מצוינת להקמת יזמויות ועסקים קטנים. זה לא פחות חשוב.

תודה.

- - -

פולקמן.

נתתי לך דוגמה של שני חבר'ה.

אז בזה נטפל יחד.

פולקמן. לא רע אם תזמין אותה אחר כך לקפה ותספר לה.

בסדר גמור.

איילת נחמיאס ורבין ואחר כך יורם ישראלי.

סאלח סעד, מה לעשות. היא הייתה פה לפניך.

אתה יודע מה - -

אם אני מזיז אותך את בסוף.

אז אני אהיה בסוף. סאלח גר בבית ג'אן. אני לא גרה בבית ג'אן.

סאלח, בבקשה.

תודה על הכינוס החשוב הזה. אין ספק שראשי המועצות וראשי הערים שנמצאים כאן הם חלק רציני מאוד ממה שקורה בגליל. למה אני מתכוון? ממשלות ישראל והממשלה הנוכחית – הכול בסדר, יש החלטות, עוד החלטה ועוד החלטה – 2262. הכול בסדר. זאת עוד תוכנית שנקראת פטה מורגנה של ממשלת ישראל. זאת ממשלה שיכולה להיות ממשלת שיבוש הליכים. כי מי שנותן מענה לתושבים ולאזרחים, עם כל הכבוד, הם לא הפקידים ולא חברי הכנסת שיושבים כאן, בירושלים ובתל-אביב. מי שנותן את התשובות למה חסרות תשתיות, למה רכבת עדיין לא הגיעה לקריית שמונה, ולמה אין מפעלים ואזורי תעשייה ליד כרמיאל או ליד מעלות שיטפלו בדרוזים או במיעוטים זה ראשי הערים והמועצות שנמצאים כאן. לא אף אחד אחר. אם רכבת מגיעה לכרמיאל אחרי 20 שנה אז תארו לעצמכם עוד כמה זמן תגיע לקריית שמונה; אם באזור תעשייה ליד כסרה סמיע שבה התחילו הליכים לפני 30 שנה רק לפני שבועיים מתחילים בתכנון תארו לעצמכם מה זה, ואיך ראש המועצות צריכים להתמודד עם הבעיות של התושבים. איך יושב-ראש הפורום מופיד מרעי יוכל להתמודד עם ראשי המועצות?

אני גר בצפון. בועז יוסף מרגיש את זה מצוין. בכביש 85 שולה כהן ואני נתקעים שעה מכרמיאל עד צומת קדרים שזה מרחק של שלוש דקות. שעה שלמה אני נתקע בפקק. מי נותן את התשובות האלה? פקידי הממשלה או שר האוצר? אלה צריכות להיות התשובות האמיתיות. בתל-חי לא מצליחים לקדם קורסים; ובצפת המכללה שיש לנו ואנחנו גאים בה – אנחנו צריכים לחזק גם אותה אקדמית – כי אם אנחנו חזקים אקדמית נוכל גם לקלוט צעירים אקדמאים שיבואו לגור בצפון.

משפט אחרון, סאלח סעד חברי.

משפט אחרון. אני אומר את זה מתוך כאב ואני נתקל בזה יום-יום. אני מקדם עכשיו חקיקה בעניין הזיהומים בבתי החולים. הצלחנו במליאה לאשר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. למה קורה שיש לנו 6,000 מתים בשנה? כמובן, מהם יש בנהרייה ובצפת. בתי החולים האלה קורסים לנו מול העיניים. אין מיטות אשפוז. החולים במסדרונות, חדרי המיון לא תקינים כמו שצריך, ולאוצר אין תשובות. 60 מיליון שקל שבשנת 2017 הוענקו על-ידי האוצר לפיתוח תעשייה ולהבאת עוד מקומות תעסוקה ומפעלים. שנת 2017 - -

סאלח ידידי, זה משפט מורכב אחרון.

בתקציב המדינה לשנת 2019 שיונח על-ידי הממשלה יש קיצוץ של 72 מיליון שקל באותו סעיף. אני ביקרתי לאחרונה בצפון במפעלי טקסטיל – שר האוצר מקדם עכשיו חקיקה למנוע היטל מס על יבואנים בטקסטיל. מפטרים לנו עובדים דרוזים. בעיקר - - - של מפעל שמעסיק 300 עובדים, נשים דרוזיות - -

הוא קיבל תעודת הוקרה.

הוא קיבל תעודת הוקרה. הולכים עכשיו לפטר את העובדים. למה? כי הולכים לחסוך מסים מאיגוד הטקסטיל.

לא לחסוך מיסים, להוריד יוקר מחיה.

להוריד מסים.

- - -

פולקמן, כל מה שנוגע לאוצר אתה נהיה פרשן.

ממש לא.

הוא תמיד היה הסנגור של האוצר.

ממש לא.

די, סאלח.

די, סאלח. בוא לא נתווכח על מה שלא דורש ויכוח.

תודה. יורם ישראלי, בבקשה, ואחריו איל בן-ראובן.

אני ראש המועצה האזורית מטה אשר. אני מצטרף לברכות. אני לא יודע אם זה יום הצפון או יום הגליל כי אני במקור מעמק המעיינות, ועברתי לגליל. עכשיו אני רואה פה את עמק המעיינות, אבל בסדר.

כשעזבת אמרת שאתה לא רוצה לראות אותם יותר?

אמרתי שאני עובר לגליל.

לפני שבוע הייתה לי התכתבות ארוכה תוך כדי דיון בוועדת הכספים עם חבר הכנסת פולקמן בנושא הטבות המס. הוא העלה טענה מאוד נכונה שבמקום לתת את כל המיליונים האלה להטבות מס ניקח 100 מיליון ונשקיע בתעסוקה, ויהיה הרבה יותר מועיל. ההבדל הוא שהטבות המס לפני חודש אושרו, ואתמול קיבלנו את המשכורות הראשונות של 2018, ואין מה לעשות – הכול כבר במחשב של חשבי השכר. כל מי שמגיעה לו הטבת מס קיבל אותה במלואה.

כל חודש.

אני לא נגד זה. השאלה כמה אנשים זה מושך לגליל.

הוא אומר שזה ודאי, וההבטחות על הנייר.

אני מסכים לגמרי עם מה שיורם אומר. השאלה כמה זה מושך לצפון.

חברים, אנחנו רוצים להתקדם.

אנחנו נמצאים בימים אלה בתחילתו של תכנון משותף של מנהל מקרקעי ישראל עם מטה אשר לפיתוח אזור תעסוקה אשכולי שמראש החלטנו שכל הרשויות של אשכול גליל מערבי, גם נהרייה, יהיו שותפות בו; ויש לנו הדגם הזה מאזור תעשייה בר-לב. זאת אומרת מה שמעניין אותנו זה לא הארנונה האישית של מטה אשר מהאזור הזה, אלא התעסוקה שאנחנו רוצים להקים באזור הזה. לא ייתכן שבהסכמי גג של רשויות מסביב – דרך אגב, השרים נענים לבקשת ראשי רשויות לאשר במסגרת הסכם הגג אזור תעסוקה מקומי כדי שראש העיר יסכים להסכם גג. היינו לא מזמן, וצריך להיות עקביים בנושא.

דבר אחרון זה מנהל מקרקעי ישראל. לא יכול להיות שבמשך למעלה מחמש שנים לקח לנו המאבק מול המנהל - -

קודם, כול יכול להיות. אל תגיד שלא יכול להיות.

כי זה קרה.

זה לא סביר אבל יכול להיות.

- - על ההכרה על הקצאת השטח לאזור תעסוקה כברי. זאת דוגמה. אנשים חקלאים מתפרנסים שם בכבוד מאבוקדו ובננות ואומרים, יורם, אני מבין אותך שאתה רוצה תעסוקה, אבל אם זה מה שמוכנים לתת לנו טוב לנו להמשיך לגדל אבוקדו.

כשהאבוקדו נמצא עכשיו בתקופה של פריחה מחודשת תרתי משמע. דהיינו יש גם ביקוש מאוד גדול בכל העולם.

בכל עולם.

היכולת להתגמש מול המנהל – ואני לא רוצה להגיד מעבר לזה. המנהל הואיל בטובו להאריך את הפטור מתשלום עבור היוון קרקע בקו העימות עד מרס 2018. זה בוער לו שבראש הנקרה המחיר של הקרקע הוא אפס. הוא משתגע מזה. אתם יודעים למה? כי ברגבה ובעברון שנושקים לקו העימות אבל הם לא קו העימות קיבלו עכשיו שמאויות של 800 אלף שקל במגרש של דונם. זה צריך בלי קשר לכל הדברים האחרים.

בעניין הנקודתי הזה אני מציע שתפנה אליי, ואולי אפילו נעשה - - -

יש גם חשש משינוי כל מפת העדיפות.

אוקיי, תודה. משפט אחרון.

משפט אחרון. היה לנו טסט-קייס, ואני כל כך מצטער על זה. המנכ"ל של חברה מאוד גדולה גר אצלנו, שכן של בר-לב. עשינו מלחמת עולם שיביא את החברה שלו לקריית הייטק שפתחנו בבר-לב שיהיה הבניין הראשון מתוך עשרות אלפי מטרים ראשונים בנויים. לא הצלחנו לשכנע אותו. כולכם ראיתם את זה בעיתונות. הם החליטו להרחיב את המפעל שלהם בנתניה. הכול היה מוכן. אני אפילו לא יודע מה היו הפערים, אבל היו שם פערים קטנים מאוד כדי לשכנע אותו להגיע לבר-לב. חבל. אני מקווה שבבניין הבא שאנחנו מתחילים לבנות - -

תערב אותנו בזה.

נערב אותך. אני גם אומר לך, יש לנו שם עוד שתי תב"עות של 250 דונם.

אני הפסדתי ככה את IBM.

שולה, תודה.

איל בן ראובן ואחריו עבד אל חכים חאג' יחיא. לאחר מכן יורם מלול, חבר מועצת העיר קריית שמונה ושני האחרונים חנין ואיילת.

תודה לחבריי בשדולה בצפון. תודה לך, איתן היושב-ראש על הדיון החשוב הזה. קודם כול צריך לומר שיש דברים טובים שקורים. בצבא מתחילים קודם כול בדברים הטובים כדי לפתוח את העניין. אבל – ואבל הוא גדול – מול חגיגת התוכנית הגדולה שהיינו במעלות לפני שנה או שנתיים, המרחק במעשים הוא עדיין גדול מדי ממה שקורה בשטח, ולזמן יש משמעות. השאלה שכולנו מסביב לשולחן שואלים את עצמנו היום היא איך אנחנו משאירים את הבנים שלנו בצפון; איך אלה שגומרים את מכללת תל-חי וכרמיאל, החברים הנפלאים האלה, הבנים והבנות שלנו – ערבים, יהודים, דרוזים – איך אנחנו משאירים אותם אצלנו בבית בצפון? זאת שאלת המפתח של כל הדיונים הללו שאנחנו עושים פה. הסיפור של שולה היה בדיוק לב העניין – איך אנחנו לוקחים את החבר'ה מנתניה ושמים אותם בכרמיאל; איך אנחנו לוקחים את פארק בר-לב. פארק בר לב זאת דוגמה קלאסית למה אנחנו מרגישים כל כך לא טוב. לפארק בר-לב הגיע דרום אפריקני יהודי, שם 100 מיליון דולר. נבנה שם בניין ענק, והשטח מחכה לעוד שישה בניינים. הכול מוכן, ורק צריך לשים אותו. הבן אדם אומר בצדק, אם מדינת ישראל לא מצליחה להביא למקום הזה עוד קטר – אני מדבר על קטר. מה זה קטר? קטר זה IBM, קטר זה "אלביט" – זה ענק. אם הקטר הזה יבוא הוא יפתח – תראו מה קורה בדרום. זה בדיוק הדוגמה. צריך להביא קטרים. בעניין הזה מדינה, אם היא רוצה להביא קטר היא יכולה להביא קטר. אז אני מתאמץ, ואנחנו רצים לסין ולכל מיני מקומות. אמר לי שר הכלכלה – ואני מכבד את זה – אבל צריך להבין שבשביל להביא קטר צריך תוכנית ייחודית. אי אפשר להגיד "כמו כולם". הפריפריה היא פריפריה לכולם. אנחנו צריכים לצפון היום. ולמה לצפון היום, כבוד היושב-ראש? כי צריך לומר את האמת – הצפון פתח פער ענק. אנחנו נשארנו מאחור.

אפילו מהדרום.

כן, אפילו מהדרום.

נכון. הדרום יותר קרוב גאוגרפית.

רבותיי, אני הייתי במסוק של האלופים שירדנו לשים את אבן הפינה בירוחם לעיר הבה"דים. תראו מה קרה מאז בדרום. זה הסיפור של עיר הבה"דים. לשם צריך לכוון. ואת זה מדינה צריכה לעשות. שר הכלכלה הבטיח לי – תביאו קטר, אני אתן. אבל צריך לתת לו - -

את זה הוא צריך להביא.

בדיוק. אבל צריך למצוא את הקטר.

בשביל מה ביבי נוסע לכל הטיולים שלו? שיביא משהו.

רבותיי, יש לי עכשיו ביד חברה ביטחונית ענקית. אני לא יכול להגיד את השמות. אנחנו עכשיו במשא ומתן- -

משפט אחרון.

- - אבל אם החברה הביטחונית הזאת בישראל – לא חשוב כרגע מי – אם היא לא תקבל הטבה אמיתית היא לא תבוא לצפון.

תודה, איל.

לסיום, הדבר האחרון שאני מסכים איתו לגמרי. המדינה מתפתחת. הקווים שסימנו פעם לצפון, לשמחתנו – אני אומר כל הכבוד למה שקרה ליוקנעם – צמודים כבר לחדרה. עכשיו אנחנו צריכים לסמן קווים חדשים. הקווים החדשים זה קו כרמיאל, עכו, רמת הגולן, מעיינות – זה הקו החדש - -

תודה.

- - שלשם צריך לכוון כי בסוף סדר עדיפות זה - - -

הייתה ממשלה שעשתה את יוקנעם.

נכון, ממשלת רבין. הייתי שם וגם אתה היית.

נכון. זה לא קרה מעצמו.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, תוכנית הגליל ברור שלא לוקחת בחשבון את היישובים הערביים ואת האזרחים הערבים. אי אפשר לא להביא בחשבון בפיתוח הכלכלי את הערבים שהם 50% מהגליל. אני לא אתלונן אלא אגיד ישר את מה שאני מציע. אני מציע להרחיב את אזורי התעשייה, אבל שיהיו אזורי תעשייה משותפים. אחרת אנחנו נראה גם בתוך הגליל את הפער בין היישובים הערביים ליישובים היהודיים. אזורי התעשייה המשותפים צריכים להיות מושתתים על צדק חלוקתי. המשמעות היא חלוקה לפי מספר התושבים בכל היישובים שמשותפים לאותו אזור תעשייה גם בהכנסות וגם בהוצאות. שנית, במדינת ישראל הלכו על הותמ"ל כדי לפתור את הבעיה של המגורים. הגיע הזמן גם לאזורי תעשייה משותפים שיבואו בדרך תכנונית מקוצרת בדומה לותמ"ל כי אם אנחנו נדבר על אזור תעשייה משותף – אם נתכנן אותו ובעוד 15 שנים הוא יהיה מאושר ונתחיל לפתח אותו, הוא לא יתאים לצרכים באותה תקופה. בנוסף המדינה צריכה לדאוג לתת הטבות למפעלים ולאנשים שהולכים להשקיע שם ולהקים את המפעלים שלהם. הפיתוח של הכבישים הוא בסדר, אבל כנראה, כל עוד לא מביאים את התעסוקה ואת התעשייה לשם הוא יהיה טוב כדי להגיע לאזור המרכז מהר יותר. אנחנו לא רוצים שהכבישים שמפתחים יהיו כדי להעביר אנשים לעבודה באזור המרכז. רוצים מקומות עבודה בתוך הגליל.

נקודה אחרונה – צריכה להיות תוכנית ולא מבצע. צריכה להיות תוכנית רבת שנים כדי שמי שהולך להשקיע יידע כמה הטבות יקבל, תקופת ההטבות, כמה זמן. צריכה להיות תוכנית. לא שישקיעו, ואחרי שמתחילים את הביצוע של העבודה במפעל שלך כבר אכלת אותה כי כל ההטבות הלכו לך.

תודה. יורם מלול, חבר מועצת העיר קריית שמונה ואחריו חברת הכנסת חנין זועבי.

צוהריים טובים לכולם. אני חבר מועצת העיר קריית שמונה. אני שמח על הזכות להיות כאן, ומודה ליושב-ראש על הזכות להציג את התוכנית שהכנתי.

לפני שאני מתחיל את ההצגה של התוכנית אני רוצה להתייחס לחברי, ראש המועצה האזורית גליל עליון שבצדק מדבר על כך שיש יישובים – אותן הרחבות קהילתיות בקיבוצים – שהם אבן שואבת להרבה מאוד אנשים שמגיעים ויש להם איכות החיים הטובה ביותר בעולם. לידן יש ערי הספר שנמצאות בקרבתן אבל התהליך שקורה שם הוא בדיוק התהליך ההפוך. תושבים רבים מקריית שמונה, לדוגמה, כמוני כבר 59 שנים, נטשו. את קריית שמונה נטשו מאות משפחות להרחבות הקהילתיות. המשפחות הכי חזקות והכי מבוססות עזבו. אני מברך את יורם, אבל אני כואב את העיר שלי. על דבר אחד אנחנו מסכימים גיורא ואני, שאם קריית שמונה תהיה חזקה וערי הספר יהיו חזקות סביב הערים האלה בהחלט ניתן לראות את כל היישובים שרואים בהם עוגן מרכזי שיחזק בסוף את כל הגליל. תהיה פריסה של כל הגליל לכל רוחבו, וכולם בסוף ייהנו מהעיקרון הזה.

כרגע לצערי, אנחנו מדברים על ערים זקנות, חלשות. לדוגמה, בקריית שמונה יש בשלוש השנים האחרונות עלייה של 10% בתמותה. לא השתנה שום דבר. זאת אותה עיר. העיר הולכת ומזדקנת, והילודה הולכת ומתמעטת. אלה נתונים בדוקים.

אני מדבר על שני פרמטרים בנושא העזיבה. הצעירים שלנו נוטשים למרכז בחפשם אחר מקורות תעסוקה הולמים; המשפחות המבוססות אצלנו שכבר עובדות בקריית שמונה או במעלות או במקומות אחרים מחפשות את איכות החיים. כך נוצר מצב שיש כאן הגירה חיובית – ואני מברך – אבל אני רוצה לראות איך פותרים ומחזקים גם את ערי הספר שבסופו של דבר יחזקו גם את היישובים מסביב.

משפט אחרון.

אני מברך את התוכנית לצפון. יחד עם זאת צריך לחזק את ערי הספר. העיקרון הוא שחוזר השרשרת נמדד בסופו של דבר לפי החולייה החלשה. תזכרו שאם הגליל חזק תל-אביב ומדינת ישראל חזקים, וההיפך הוא הנכון. תודה רבה.

תודה רבה, יורם. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני צריכה להילחם בהרגשת הניכור שלי בדיון הזה. לא צריכים חברי כנסת ערבים כדי להביא את הקול של הערבים כשערבים מהווים 60% מהתושבים, 60% מהאחריות על העוני בצפון ובגליל. 60% מהעניים. אני לא חושבת שאם לא היו חברי כנסת יהודים לא היה בא האינטרס היהודים לידי ביטוי. שולה, הנערים היהודים מוצאים פתרון אינדיבידואלי כשהם עוברים למרכז. את הפתרון הזה אין אפילו בנמצא לנערים הערבים. אין פתרון כזה. אני הייתי רוצה להחליף את הבעיות; אני גם הייתי רוצה לראות את הנער הערבי עובר למרכז. הוא לא עובר למרכז. הוא נשאר בצפון, הוא נשאר במקום. הם נשארים בגלל שאין להם אופציה בשום אזור. אז אין הגירה ערבית אולי, אבל יש יותר עוני, יותר סבל ויותר הדרה. כלומר כהערת אגב מה מצבם של הערבים בדיון של שעתיים בוועדת הכלכלה כשהם חלק הארי מהעוני ומהתושבים, זה מדהים, זה קשה לעיכול, זה לא רציני. אני לא יודעת איזה תארים להוסיף. אתם מדברים על כלכלה יהודית. אתם לא מדברים על הצפון, אתם לא מדברים על הגליל - -

ערבים לא עובדים באזור התעשייה כרמיאל?

למה זה כלכלה יהודית? איזה מין כינוי זה? למה כלכלה יהודית?

חצי אזור התעשייה זה ערבים.

אני אגיד לך למה - -

פגשת את אימאג' אל-חמי? את ג'ולייט ארז? באמת.

איילת, תסכמי את זה.

- - -

אני כועסת על זה - -

על מה?

יורם, חברי, היא לבדה כמעט כאן. היא תגיד את מה שהיא רוצה גם אם זה לא מוצא חן בעינינו.

מה שאמר ראש מועצת חורפיש, לערבים מפתחים תוכניות כלכליות רק בשבילם ורק בשביל המצוקה שלהם - -

באף תוכנית אין פיתוח כלכלי – מגורים, מבני ציבור, תחבורה - -

בדיוק.

אתה יודע שלבר-לב הם הצטרפו?

יורם.

באיזה אחוז מדובר פה?

באחוזים שלהם.

- - -

יורם, בבקשה. אני רוצה להתכנס ולסיים, ואני עוד רוצה לשמוע את משרד הכלכלה ואת - - -

אני לא הפרעתי לאף אחד, ואני יודעת למה הדברים שלי מפריעים. אם תקשיבו אני מבינה ראייה כללית. יש בעיה שדיבר עליו ראש מועצת חורפיש. התכנון של הערבים הוא תכנון רק של הערבים, ואנחנו לא נמצאים בראייה הכוללת. כאשר אומרים, אזורי תעשייה אזוריים זה תיאור מרוקן מתוכן כי הם לא אזוריים - -

את מכירה את מבוא כרמל?

- - אני מכירה את נצרת, ונצרת עילית. אני מכירה את האזור של נצרת, והארנונה הולכת רק לנצרת עילית ורוב העסקים הם של נצרת. אני מביאה לך עובדה - -

את לא מכירה את מבוא כרמל. מצטערת.

איילת, תני לה.

זה חשוב.

אני יכול לתת דוגמה מאזור התעשייה של כפר-קאסם. כולם היו רוצים שזה יהיה כמו - -

יש דוגמות טובות, אני לא אומרת. אני חותרת לדוגמה הנכונה. אני אומרת לכם שאולי אזור התעשייה בכפר קאסם הוא הדוגמה הנכונה. יש שם הרבה בעיות, ואין לי האינפורמציה להגיד לכם, אבל אני אומרת את הפרינציפ.

גם הרשויות היהודיות היו רוצות להיות כמו אזור התעשייה של כפר קאסם.

כשיש מקום אחד לערבים זה כבר גדול עליהם. לא רוצים שיישאר שם.

כולם רוצים עכשיו להיות כמוהם.

אזורי התעשייה האזוריים אינם באמת אזוריים. הם לא מועילים לערבים, והערבים אינם מרוויחים בהם כמו שהיהודים מרוויחים.

משפט אחרון.

יש לכם הסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה זה עוני של 60%.

משפט אחרון – אני הייתי רוצה לראות שיח שבאמת מתמקד על פיתוח אזורי. בלי הפילוח הלאומי אנחנו לא נגיע לשום מקום. לא שאני רוצה להפוך את הדיון לסקטוריאלי. בלי הפילוח הלאומי אתה לא תגיע למסקנה שאנחנו הערבים אחראים על העוני בגלל המדיניות של המדינה. אנחנו 50%-40% - -

תודה.

- - אז הדיון הזה היה דיון - - -

חנין, נתתי לך יותר מ-60%.

אני לא רוצה דיון סקטוריאלי - -

תודה.

- - אני רוצה לראות דיון אזורי באמת - -

תודה.

- - והדיון לא יהיה אזורי אלא אם הערבים אינם שקופים, אלא במרכז הדיון - -

תודה.

- - לא הערת אגב של חבר כנסת ערבי; אלא במרכז הדיון - -

תודה.

- - במרכז הדאגה של יושב-ראש הוועדה.

תודה.

איילת נחמיאס ורבין, בבקשה.

אני אגיב לדברים של חברת הכנסת זועבי - -

את לא חייבת.

אני אגיב כי אני חושבת שזה עניין חשוב, לא מתוך זלזול. להפך, מתוך התייחסות מאוד רצינית למה שאמרת כי לדעתי, המגזר הערבי חייב להיות שותף בחיזוק הכלכלה הישראלית. אני אמרתי את זה בכנס של התאחדות התעשיינים מעל הבמה. אני אמרתי שחסרים לי ערבים בכנס הזה.

קודם חבר הכנסת חיים ילין בתחילת הדיון התייחס לסיבה שבגינה אנשים באים לגור במקום מסוים. אנשים בדרך כלל באים בגלל פרנסה. אנשים באים באמת בגלל ארבע סיבות: פרנסה, חינוך, בריאות וקהילה. מה מעניין בדברים האלה? גם חינוך יכול להיות כלכלה; בריאות חד משמעית יכול להיות כלכלה. למה לא יכול להיות בית חולים ייחודי לתחומים מסוימים שיוקם דווקא בצפון? הדברים האלה ממש מתבקשים. בינתיים מערכת הבריאות שם רק קורסת. עידו, אני יודעת שהיום לא נתבקשת להתייחס ואתה גם לא- רפרנט בריאות, אתה הרפרנט שלי, אבל הבריאות בצפון קורסת. אנחנו יודעים את זה. אבל אני רוצה לדבר מההיבט הכלכלי. יש הזדמנויות כלכליות בתחום הבריאות.

אני רוצה לדבר על מנוף שכמעט לא נשמע כאן – המילה מלונאות. אבל המילה מלונאות לא משקפת שום דבר מעולם שלם של מנוף כלכלי שנכון למגזר היהודי, הערבי והדרוזי וכל מגזר שרוצים – מגזר התיירות. זה המנוף הכי מוחמץ של מדינת ישראל. אני יושבת-ראש שדולת התעשייה, אני לא יושבת ראש שדולת התיירות. אבל אם יש תחום מוחמץ באופן שיטתי שסובל מהיעדר פיתוח תשתיות קיצוני מטבריה ועד הגליל הערבי – לא משנה לאן הולכים. הרי אנחנו כולנו יודעים שטבריה נהרסת. זהו. נכס לאומי נהרס. אחת מארבע הערים הקדושות לעם היהודי נהרסת. אבל היא גם לא זוכה לטיפול. גם התוכניות שכבר עושים התיירות זוכה להתייחסות. אז תמריצים למלונאות זה חשוב, אבל יש תשתיות תיירותיות. אתם רוצים שאני אתן לכם כדוגמה את בית שאן? אני יכולה לתת לכם עוד מיליון דוגמאות למקומות שיכולים להיות תשתית אמיתית גם לכלכלה.

אי אפשר בלי מילה על תעשייה – בסוף, חבר הכנסת כבל, אנחנו מתעסקים פה בכנסת בפיקוח על המפעלים שנסגרים. צריך להגיד את האמת. אפשר לדבר כאן כמה שאנחנו רוצים על מפעלי העוגן – להביא עוגן לפה ולשם – תסלחו לי, זה שטויות. אין הרבה "אינטל" בעולם אז אתם רוצים שיהיו הרבה "אינטל" בארץ? זה לא יכול לקרות, זה לא ריאלי. אנחנו רואים איך אנחנו מתמודדים עם הקריסה ב"טבע" ועם זה שבירושלים הולכים לסגור שני מפעלים. שלא תטעו – גם בירושלים אין תשתית תעסוקתית רלוונטית למציאות שעיר בירה צריכה לייצר. אז רוצים בצפון? קודם דיברו על בר-לב. שולה צודקת – ואגב, אם יש בן אדם שצריך ללמוד ממנו איך עושים תעשייה בעיר פריפריאלית כמו כרמיאל אני מבקשת ללכת לשולה כהן. היא מבחינתי בית ספר.

תודה רבה.

אני אומרת לכם, אנחנו חייבים ללכת למקומות אחרים כדי לראות איך אנחנו מייצרים את האינקובטור לפיתוח התעשייה באותם מקומות. אי אפשר יהיה להישען עוד הרבה זמן על התקווה הזאת שנצליח להביא מפעלי עוגן גדולים כאלה. ככה הכלכלה לא תתפתח.

דבר קריטי זה נושא התחבורה. אם היה יושב כאן שר התחבורה הוא היה מדבר על הכבישים, על המחלפים ועל הצמתים. אבל אף אחד לא מדבר מספיק על הפקקים. זאת האמת. אז עכשיו בצפון – זה ממש מדהים – אני לא רוצה להגיד מי מחברות או מחברי הכנסת סיפר לי שהוא היה צריך לנסוע אור ליום חמישי שעבר מבן-גוריון לעיר מסוימת בצפון בחלק הדרומי של הצפון. הוא נסע ב-45 דקות כי זה היה ב-5:00 בבוקר. אבל אם הוא היה צריך לעשות את זה כמה שעות אחר כך זה היה לוקח שלוש שעות לפחות. אנחנו שמוטרדים פה מנושא הפקקים לא מבינים מה זה אומר במקום כמו הצפון. פלא שהצפון בפיגור אחרי הדרום? הדרום הרבה יותר קרוב למרכז, צריך להגיד את האמת. בצפון יש גליל מזרחי, גליל מערבי ואת העמקים - -

משפט אחרון, ברשותך.

בסוף צריך להבין, עידו – ואני אומרת את זה לך – כדי באמת לפתח כלכלית את הצפון, כדי שכל הגורמים האלה יחברו יחד – הפרנסה, החינוך, הבריאות והקהילה – ובאמת ייצרו איכות חיים שתשאיר אנשים שם – אם הדברים האלה לא יטופלו שהם בסיסיים ואמיתיים אז עם כל הכבוד לתוכנית – ואני מעריכה את מה שאתם עושים, שלא תטעו – בסוף זה לא יהיה שווה באמת כי זאת תהיה השקעה שקועה - -

תודה.

- - וזה אסור לנו שיקרה בתוכנית הזאת.

תודה, גברתי. ברשותכם, אני רוצה שתדברו בקצרה. בועז יוסף, בבקשה.

אני ממונה מחוז הצפון במשרד הפנים. בהמשך לישיבה הקודמת היושב-ראש ביקש עדכון של החלק של משרד הפנים בתוכנית.

נכון.

החלק של משרד הפנים הוא 110 מיליון שקל לשנת 2017 ו-110 מיליון שקל לשנת 2018. בשנת 2017 נוצל כל התקציב ו-84 מיליון שקל חולקו לרשויות מקומיות לתגבור פרויקטים כלכליים, ביצוע של פרויקטים כלכליים כך שיניבו הכנסה בעתיד; המשרד משקיע 19 מיליון שקל בכל שנה בפיתוח ארגוני של כוח האדם בתוך הרשויות המקומיות והקמת שני אשכולות חדשים כך שבכל מחוז הצפון יהיו חמישה אשכולות שתקציבם 8 מיליון שקל בשנה.

בועז, תן נתון אוכלוסייה, אם אתה יכול.

תכף.

עוד נקודה אחת שהרבה שאלו כאן כל הזמן – אנחנו מדברים על כסף תוספתי בלבד. זה לא כסף שהיה אמור להינתן לרשויות המקומיות האלה. אנחנו מדברים על שנים 2018-2017, ומבקשים מאוד שהנושא הזה יימשך גם ב-2020-2019 כי לא מספיק מה שנעשה, ויש הרבה מה לעשות. נקודה נוספת שאולי לא קשורה למשרד הפנים - -

ואחרונה.

כן.

אני תושב הצפון ואני יודע שאחד מהפרויקטים החשובים זה הקמת מרכז שיקום בבית חולים "פורייה". לפי מה שאני רואה, הוא לא יקום מפני שמדובר פה על סכום של 150 מיליון שקל. 110 מיליון שקל מתוקצבים כבר על-ידי התוכנית ורוצים עוד 40 מיליון שקל שבית חולים יביא מתרומות, אבל זה לא 40 מיליון שקל, אלא זה יהיה 100 מיליון שקל מפני שהתקצוב הוא לא 150 אלא 200 מיליון שקל. זאת עלות הפרויקט. כלומר 210 מיליון שקל זה העלות של הפרויקט, 110 מיליון יש ביד בתוכנית הזאת וחסרים 100 מיליון שקל. אם נמשיך ככה לא יקום מרכז שיקום.

תודה לך. שאדי קבלן, בבקשה.

לא אמרת כמה זה עלה.

אין לי נתון כמה זה עלה.

זה לא הגיוני ששניים מבית ג'אן ידברו באותו דיון.

זה על הרובריקה של חבר שלי.

סליחה רגע, אני שכחתי להגיד משהו על מבוא כרמל. חנין, מבוא כרמל הוא דווקא דוגמה לאזור תעשייה שקם בשילוב של יוקנעם, מועצה אזורית מגידו ודליה ועוספייה. זאת אומרת עם קצת רצון טוב זה יכול לעבוד.

- - -

אבל לא יכול להיות שציפורי יעקוף את כפר-כנא, את אל משהד, את ריינה כדי להעביר לנצרת עילית.

אבל קוראים לזה ציפורית ולא ציפורי.

היישובים הערביים סובלים מרעש ומזיהום, והארנונה וההכנסות לנצרת עילית. זה לא יכול להיות.

חאג' יחיא, תודה.

שאדי קבלן מבין ג'אן, בבקשה.

שלום לכולם. אני שאדי קבלן מבית ג'אן, צעיר דרוזי. אנחנו שייכים לחברה הישראלית ונושא הפריפריה חשוב לכולם. הכלכלה היא המנוע של הפריפריה, ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו חיים באזור כמעט הכי יפה בארץ – אזור הצפון. לא לשכוח את זה. ללא תעסוקה איכותית תושבי היישובים בפריפריה יעזבו למרכז הארץ. יש לנו בעיה במיוחד מכיוון שמדובר בחברה קטנה כמו הדרוזים. אנחנו מיעוט בארץ, וחייבים לשמר את המסגרת הכפרית. אם הצעירים שלנו יתחילו ללמוד במרכז זה גם הפחד שלנו מהתבוללות. אנחנו בסך הכול 140 אלף, זה לא הרבה. אנחנו חלק מהחברה הישראלית, ואנחנו חושבים שפיתוח הכלכלה המקומית באזור הפריפריה יאפשר צמיחה בכל התחומים.

תודה, חברי.

רצית משפט? בבקשה.

אני גמלאי של משרד מבקר המדינה. אני רוצה לתרום לכם - - - הארגוני של דוחות מבקר המדינה. הוזכר פה שיש החלטות ולא מבצעים אותן כל כך. לאורך השנים אנחנו בדקנו את הנושא הזה. 66% מההחלטות לא מבוצעות, ואני אגיד לכם מה הפתרון שנמצא לכך. כשהחלטת ממשלה לא מבוצעת אז מקבלים עוד החלטה. אני יכול לספר לכם על המון נושאים שזה פתרון הקסם – מקבלים עוד ועוד החלטות. לצבוע תקציב וכדומה, יש עם זה בעיה מאוד רצינית, ואני שמעתי את נציג האוצר אומר שבינואר 2018 אנחנו עדיין בתהליך של מיפוי. התרופה היא פשוטה וכלולה בדוחות שלנו – צריך תקצוב גם בחתך גאוגרפי. זה נגזר מעיקרון השקיפות. שיהיה תקצוב בחתך גאוגרפי, נוכל כל אחד להסתכל, כמו שדיווח הנציג של משרד הפנים – נוכל להסתכל היטב ולא שיהיה כמו שאומר חבר הכנסת פרי ששר אחד ייתן יותר ואחד ייתן פחות כי זה לא שקוף בתקציב. תודה.

תודה, אדוני.

בדיונים כאלה אי אפשר לשים את כל הצרות ואת כל התסכול של כולם. ויש תסכול. ב-2003 בעבודת מחקר של תואר שני במכללה לביטחון לאומי עשיתי עבודה על התפתחות התעשייה ביישובים הדרוזיים מול התפתחות התעשייה במדינה. אחת המסקנות היא מה שנאמר גם קודם שצריך לשלב את היישובים הלא יהודיים, הדרוזיים והערביים באזורי תעשייה קיימים ולהקים אזורי תעשייה כי אי אפשר לבנות אזורי תעשייה לכל יישוב. בתי מלאכה – מצוין, אזור תעסוקה ומסחר – משרד הכלכלה מקדם את זה כמעט בכל היישובים – אצלי הוא מקדם את זה מצוין. אבל אני חוזר למה שהצעתי, אדוני, לקחת את הגליל כמקשה אחת ולהשקיע בתכנון. ככל שאנחנו מתכננים טוב יותר אנחנו נוכל לבצע טוב יותר.

תודה, יקירי.

נדב, בבקשה.

שמי נדב שרון, אני דובר מטעמן של ארבע מועצות בצפון: עמק יזרעאל, מגידו, טבעון ורמת ישי. אני רוצה להגיד כמה דברים בנושא שדה התעופה שעלה פה. כמו שאדוני זוכר בדיון שקיימת פה לפני כמה חודשים הבנו שיש כאן אחידות דעים לאומית בנושא שדה התעופה שבצפון הוא יהיה מנוע צמיחה מינימלי מאוד ולא יתרום לתיירות ויביא לנזק אדיר בעמק יזרעאל. כל זה בזמן שבנגב משוועים לשדה הזה, ושם הסבל הזה יהיה מאוד מינימלי. יש כאן הזדמנות היסטורית גם למנוע את הרס עמק יזרעאל של כולנו שהוא גם של תושבי הגליל ושל הצפון וגם להפריח את הנגב עם מנוע צמיחה מאוד יעיל. רק לצטט את דבריו של אייל בצר מעמק יזרעאל – השדה ברמת דוד פשוט לא יקום. חבל שהמדינה משקיעה כספים בדבר הזה. דבר אחרון – אם הצפון באמת צריך שדה תעופה מוגבל שישרת אותו יש בחיפה היום שדה תעופה שאנחנו רואים - -

גם הגליל צריך.

גם הגליל צריך. נכון. השדה בחיפה יכול לשרת, ויש היתכנות לשדה הזה - -

תודה.

- - ואני אשמח אם הוועדה תמשיך לקדם את הנושא הזה ואת הבדיקה של - - - חיפה.

אין לי בעיה שתעשו את זה בחורפיש.

נציגי האוצר והכלכלה, נא סכמו את העניין, בבקשה.

אני רוצה להגיד בקצרה גם לחברת הכנסת ורבין וגם לשולה כמה נקודות: א', יש כמה כלים ייחודיים עבור הצפון בפיתוח כלכלי. אחד זה אותו מענק צפון – 10% נוספים שמיועדים למפעלים. יש 27 מפעלים רק משנת 2017 שיהיו זכאים בסוף הדרך, ואנחנו כן חושבים שזה השפיע על החלטתם.

סוגייה של שכר גבוה – גם המסלול הזה תוכנן עבור הצפון בלבד, עבור משיכת מפעלים מחברות קטנות - -

לא מתאים לפריפריה.

- - הסף ירד לחמישה עובדים בלבד. אגב, אנחנו תמיד שמחים לשמוע אם יש הצעות לשיפור. זה בשמחה. אבל גם תוספת כל המנגנון על שני עובדים – גם כאן יש טרייד-אוף בעייתי.

מסלול פריון – הפיילוט הוא רק בצפון. 15 מיליון כבר הושקעו בסוף 2017- -

איפה?

בשורה של מפעלים. אני לא יכול להגיד את שמם, אבל לבנה שיושבת לידך תוכל לפרט לך. גם המכון לייצור מתקדם ומכון מזון הם שני דברים שהוקמו ב-2018, ויש להם תוספת תקציבית.

יש הרבה צעדים שלוקחים זמן – צעדים שהולכים לייצר שינוי מגמה ושינוי חיובי אבל זה לוקח זמן. פארק צבאים, כפי שאדוני מכיר, היה פיל לבן שלא הצליחו להכניס אותו. יושבת כאן נציגה של אזורי תעשייה ואומרת שזה מעל 1,000 דונם, שווק במלואו ועוד 57 מפעלים אמורים לעלות על הקרקע, ועכשיו עושים סקר לראות אם אפשר לעשות הרחבה. זה בין היתר בגלל פעולות שנעשו במשרד הכלכלה.

אגב, אני כתבתי את החלטת הממשלה עוד כשהייתי עוזרו של שר החקלאות לפני הרבה מאוד שנים.

הרבה יותר שנים ממה שאתה מוכן להודות.

לכן נדרש להקים את המפעלים האלה, נדרש להביא את אותן חברות, אבל הדבר הזה קורה. האם זה מספיק? האם צריך עוד? האם אפשר לעשות אחרת? כל הדיונים האלה, כמובן - - -

לא, רק צריך לעשות את זה נכון.

- - - צריך לדעת את העובדות.

תודה. מיכל, בקצרה.

אני לא אחזור על דברי חברי עידו, אני רק אדגיש שהמסלולים שהוא דיבר עליהם הם ייעודיים. הם מסתכמים ב-300 מיליון שקלים בתוך ההחלטה. זה חדש לגמרי ולא היה קודם לכן. נוצר כאן קו חדש – הקו של פריפריאליות 4-1 שהוא קו כרמיאל צפונה ומזרחה, ואנחנו אכן מתייחסים אליו ברצינות כקו של עומק פריפריה והוא מקבל תעדופים החל ממענק נוסף וכלה בכלים הנוספים.

לגבי המגזר הערבי שעלה כאן מספר פעמים: כאשר השקענו במשרד הכלכלה בצפון 90 מיליון שקלים בקירוב מחצית – למעלה מ-40% - הושקעו באזורי תעשייה במגזר הערבי. כשאנחנו יוצאים עם 60 מיליון במסלול 4(17) סבסוד שכר ברובו זה הולך לאוכלוסייה הערבית ולשילובה הרבה פעמים במקומות עבודה "יהודיים" וגם "ערביים" – מכיוון שכל הנושא של האינטגרציה הוא מאוד משמעותי, ואנחנו רוצים ליצור פה כלכלה משותפת מעבר לשורה שלמה של פעולות שלא נרחיב עליהן כאן.

יש לי מענה ללא מעט דברים, אבל נציגת הרשות להשקעות רצתה לתת דוגמה. ביקשתם גם הקמות והרחבות וגם עוד - - -

ממש בקצרה. אני חייב לסיים.

משפט אחרון לגבי השירות – עלה פה מספר פעמים נושא המקצים. נושא של הקצאה תחרותית – אנחנו מוכרחים לעשות הקצאה תחרותית כדי שההשקעות הטובות תיכנסנה. אנחנו עושים את זה מספר פעמים בשנה, לא רק ב-1 בינואר. אנחנו קשובים, וזה שינויים שנעשים כל הזמן. אנחנו עם השטח גם לפני וגם תוך כדי. תודה.

תודה.

לבנה זגורה, בבקשה.

שולה, אני רוצה להשיב לך. מתוך 63 מיליון שקל במסלול מענקים אושרו בשנת 2017 250 מיליון שקל לצפון. 55 תוכניות מתוך פחות מ-90 תוכניות לצפון. בכרמיאל – ארבע תוכניות. לו היו מוגשות יותר, כמובן היו מקבלות מענה.

לגבי הבירוקרטיה – אנחנו בשיתוף התאחדות התעשיינים מקיימים סדנאות וכנסים. קיימנו גם בצפון השנה ונקיים עוד אחד במרס. אנחנו רוצים להביא את התעשייה להכיר את הכלים שלנו. עשינו עבודה נהדרת בראשותו של נחום איצקוביץ' בחמש השנים הקרובות גם בנושא שקיפות, גם בנושא של נהלים חדשים ופישוט תהליכים. בסך הכול מתוך 55 דיברתם על זה שלא הוקמו מפעלים. הוקמו 13 מפעלים בצפון - -

כמה נסגרו?

אתה שאלת אותי על הקמות, אז אני עונה. שמונה מפעלים חדשים לגמרי הוקמו וחמש העתקות ממרכז הארץ לאזור פיתוח א'. אני מדברת רק על הצפון.

יש לי כאן דוגמאות נהדרות לתת לכם. אני מבינה שאתם בלחץ. יש סולרג' – שאושרו לו 117 מיליון שקל ב-2017. סולרג' אושר לציפורית. מדובר בהתייעלות אנרגטית; מפעל "ארד" בע"מ בדליה – השקעה בסך 85 מיליון שקל - -

אוקיי. לא צריך לפרט את הכול. תודה.

יש כמה מפעלים גדולים כמו גם מפעלים קטנים מצוינים חדשים שהוקמו.

תודה, יקירה.

אני רוצה לומר משפט.

בבקשה.

רבותיי, זה לא יעזור לאף אחד. כל התוכניות של מרכז ההשקעות החדשות לא מתאימות לפריפריה. לא קולטים בפריפריה 20 עובדים בבת אחת. זה לא עובד - -

55 מפעלים עברו לשם - - -

זה לא שייך ל-55 מפעלים. אני מדברת על מפעלים שרוצים להתפתח. כשסטודנט מסיים ללמוד הוא צריך למצוא מקום עבודה כדי להישאר בגליל. אם את לא נותנת לו שום כלי בשביל זה מהתעשייה אז למה שהוא יקלוט - - - תפסיקו לעבוד על עצמכם בעיניים.

תודה, שולה. תוספת חשובה.

אבישי בר אושר ממשרד התיירות, בבקשה.

אני ממשרד התיירות. אני אתן עדכון מהיר על התוצר שעשינו ב-2017. היעד של המשרד היה לעמוד בתקצוב של 55 מיליון שקל מתוקף ההחלטה. לתשתיות הוקצו 55 מיליון שקל. הפלח השני שהמשרד עסק בו זה האכסון המלונאי על רובדיו ומרכיביו שזה בתי המלון באופנים השונים. גם שם קיבלו 25 מיליון שקל. החלק השלישי זה התיירות הכפרית. סך הכול מול יעדי המשרד לשנת 2017 מתוך החלטת הממשלה המשרד עמד בזה ואף מעבר לזה.

תודה.

אני מאוד מתחבר לדברים של לבנה. צריכים להיות מאוד קשובים ולבדוק את הנהלים, לבוא אלינו. אנחנו לא יכולים. אלה תוצרים שבאים מהשטח. הקול קורא שלנו פונה.

דבר אחרון – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין אמרה דבר נכון – התיירות חותכת מגזרים, היא שוויונית ומגדרית, ואנחנו רואים את זה בכל המגזרים. אנחנו צריכים לחזק את התיירות שהיא כלי כלכלי.

תודה. ברשותכם, אני רוצה לסכם. אני יודע שחלק מראשי המועצות כבר התפנו לדיונים אחרים במקומות אחרים. אז שוב, תודה לאיתן ברושי ולשדולה שארגנה את היום הזה. הדיונים האלה הם חלק מתמשך ממעקב שאנחנו מבצעים.

אני רוצה לומר לכם כמה דברים: העובדה שהממשלה מנסה לעשות – גם אם אתה איש אופוזיציה אי אפשר להתעלם מהניסיון שלהם לעשות. אבל אני אומר לנציגי הממשלה כאן ב-3-2 רמות. אנחנו עוסקים כאן בצפון, אני מזכיר. הצפון היום הוא המוחלש היום ביותר במדינת ישראל. זאת עובדה. הוא מוחלש, והוא גם מהיקרים ביותר. אני אומר את זה גם מהתנסות אישית. לא הרבה יודעים את זה. מנהלת הוועדה שמעה אותי כבר אומר את זה בעבר – רעייתי ואני שקלנו לעבור לאחד מיישובי הגליל. עשינו בדיקה וכמעט לא השארנו יישוב. אבל בשורה התחתונה, אם אתה בא ממרכז הארץ ואתה מוצא את עצמך שאתה לא יודע להתקזז עם הסכום הזה – כי אתה אומר, נכון, אתה נוסע לגור באיכות חיים, אבל צריך שיהיה פער. לא דומה אזור תל-אביב או ראש העין שאני בא ממנו שבסוף אני צריך להוסיף באיזשהו יישוב. זה לא משנה באיזה יישוב. האמת – זה היכה בי וברעייתי כאגרוף. הדימוי הוא מצד אחד שאין בעיה, מי שרוצה שיבוא – רק מחכים לך ותבוא. אבל המציאות היא לא כזאת. הראינו גם בדיונים הקודמים שבצפון הרבה יותר יקר לחיות כמעט בכל פרמטר, ואינני מתייחס רק לעלות הדלק כדי להגיע מפה לשם או משם לפה. אז קודם כול צריך פעם אחת ולתמיד לשבור את הדימוי הזה שהוא פחות לא נכון. זאת אומרת מה שקורה זה שזאת גם אוכלוסייה שהיא לא החזקה ביותר, ואתה גם מעמיס עליה יוקר מחיה - -

תוחלת חיים נמוכה.

תוחלת החיים היא כבר תוצר של כל אשר אמרתי. יש פחות משאבים, וכשיש פחות משאבים הכול מתחבר יחד. לכן צריך לשים את הדברים האלה. אינני מנסה לקחת כל מה שכל אחד מכם תיאר, אבל בשורה התחתונה עדיין מתקיימת הגירה שלילית בצפון. זאת עובדה. העובדה היא שיש גם הקבוצה החלשה ביותר – האוכלוסייה הערבית שנמצאת באזור הזה. חייבים גם לתפוס את הצפון בראייה מרחבית משתפת. אני חי את הדבר הזה שקרה לראש העין וכפר קאסם שהבינו שצריכים להפסיק לריב. שיתוף פעולה רק מייצר רווח כפול ומכופל לכולם. זה מה שקרה באזור התעשייה של ראש העין. האבסורד הוא שהוא הוקם באזור התעשייה של כפר-קאסם, ואזור התעשייה של כפר-קאסם הוקם בתוך ראש העין. אבל לא משנה – שני הצדדים היום נהנים וחיים בשלום יחד. לא זה לצד זה, אלא יחד. זה מה שצריך לראות. אתה שמעת כאן את כל ראשי הרשויות. העניין של השיתוף ושל הראייה - -

- - -

אז אני אומר – אלה החלטות שחייבות לבוא לידי ביטוי. זה לא כל אחד במקום שלו. זה לא יכול להיות, וזה גם לא יקרה.

כולם רוצים אזורי תעשייה, והיום ברור שלא לכולם יהיו וגם לא צריך – לא במרכז הארץ ולא באזורים האלה. לכן גם אתם – אני רוצה להזכיר לך שלמסיבת העיתונאים במעלות הגיע גם ראש הממשלה, ועדיין מתקיים הפער. כי אני אגיד לך, ואני אומר לכם – גם כל מה שעשיתם, כמה שהוא מבורך, מראה עוד כמה אתם צריכים לעשות וכמה לא נעשה. זה העניין. כך צריך להסתכל על הדברים. אינני מקל ראש כהוא זה כי מלוא האחריות מונחת לפתחכם אתם, אבל בסוף זה גם עניין של תפיסה. כי חלק ממה שנעשה זה על משקל "אבנים שחקו מים". היום כבר לא אומרים לאנשים לחפור בארות ליד הבית. זה יותר יקר מאשר להעביר צינור. בסוף לקחנו את מה שאמור להיות הפשיטא בלשון הגמרא, הפכנו אותו להיות מה שאנחנו מתהדרים בו.

אני אומר, חברים, בואו נרגיע. כל הכבוד על מה שנעשה, אבל זה הפשיטא. זה הדבר הברור מאליו. גם בברור מאליו עדיין צריך לעשות מעל ומעבר. אני מקווה שבדיון הבא נראה בתקציב 19, סליחה – בתקציב 18'- -

לא, אתה צודק, בתקציב 19'.

18'.

18'. שניכם צודקים.

לא. הם לא שמו כלום ב-19'. אתה תראה את זה עוד מעט.

אני מבקש שבאמת תילחמו על השינוי של הגישה שהרבה שנים גם תקעה את כל העסק.

כבל, בשם השדולה אנחנו מודים לך.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.