ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 932

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ח' בשבט התשע"ח (24 בינואר 2018), שעה 9:45

תקציב המשרד לשוויון חברתי לשנת 2019, בהשתתפות השרה לשוויון חברתי גברת גילה גמליאל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

ג'מאל זחאלקה

אחמד טיבי

מיקי לוי

מוסי רז

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

אבי כהן - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

קרינה קליגר - מנהלת אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי

דרור אופן - יועץ השרה לשוויון חברתי

מיכל מושיב - מנהלת לשכת השרה לשוויון חברתי

ניר אמסל - רפרנט תקציבים, ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר

פיני קבלו - מרכז השלטון המקומי

מרים זלקינד - עו"ד, מקדמת מדיניות וחקיקה, שדולת הנשים בישראל

ירון שגיא - יו"ר הקרן להגנה מהבנקים

עודד פריד - פורום המדיניות הציבורית, האגודה למען הלהט"בים

נתנאל רובינשטיין - מוזמן/ת

זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל)

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב)

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

תקציב המשרד לשוויון חברתי לשנת 2019,

בהשתתפות השרה לשוויון חברתי גברת גילה גמליאל

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. בשבילנו זה כבוד גדול שאת כאן. היית כאן בוועדה ואת מכירה אותה על בוריה. אני מודה לך על הברכות. את יודעת, זאת עבודה קשה כאן.

כן. אני מכירה.

אנחנו מודים לך. את השרה הראשונה שמגיעה לכאן. עדיין אין תקציב שאושר במליאת הכנסת. מכיוון שהמציאות תהיה ככל הנראה שנצטרך לדון בזמן הרבה יותר קצר מהזמן הרגיל, כנראה גם בשבוע הבא נביא לכאן שרים אפילו שעדיין אין את ספר התקציב. אני דיברתי אתך על כך ואני ממש מודה לך על שאת הראשונה שמגיעה אפילו שאין את החומרים אבל אתה הבאת אותם.

הבמה לרשותך לתאר לנו את המשרד ולאחר מכן את סדרי הגודל עליהם מדובר. אני מבין שהועברו אליך נושאים נוספים שהם מעבר לנושא של המשרד עצמו. אני מבין שזה גם על בסיס אישי בנושאים שונים שעברו לטיפולך ואני מודה על כך.

אדוני היושב ראש, הצעה לסדר. אני מנצל את ההזדמנות שהשרה כאן לברך את איימן סייף, לאחר שהודיע על פרישתו מהתפקיד, אתה הכרת אותו. הוא הוביל הרבה פעולות של המשרד ופעילות למען השוויון. אני רוצה לברך אותו ולאחל לו הצלחה. אני בטוח שהשרה תעשה זאת.

תודה רבה. יפה. השרה, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה ליושב ראש וליועצת המשפטית שלנו המקצוענית ולטמיר מנהל הוועדה. יש לך צוות לעניין. אני תמיד אומרת שכשיש צוות טוב, הרבה יותר קל לקדם את הדברים בהם אנחנו רוצים.

הכנתי מצגת. אני מציעה שקודם כל נתחיל במה שהכנו והכול פתוח לשאלות וכמה שיותר, בשמחה רבה.

המשרד לשוויון חברתי הוא משרד חדש. הוא הוקם בקדנציה הזו. החזון של המשרד הוא לפעול לחברה שוויונית על מנת לדאוג לצמצום הפערים שקיימים בחברה שלנו ולקדם את שוויון ההזדמנויות לכל. זאת בעצם מהות המשרד.

המשרד בעצם מטפל במספר דברים. יש בו מספר יחידות, האחת, הרשות לפיתוח כלכלי חברתי למיעוטים בישראל. הקמנו רשות לצעירים, יש את הרשות לקידום מעמד האישה, את כל פרויקט מטה ישראל דיגיטלית וכמובן הבסיס לשמו קם המשרד, המשרד לאזרחים ותיקים. זאת פלטפורמה גדולה בה אנחנו מצליחים לפעול על מנת לדאוג לכל אותם פערים שקיימים. קיים פער דיגיטלי שאנחנו מצמצמים אותו, קיים פער בין-דורי שאנחנו מצמצמים אותו, פער גיאוגרפי אנחנו נותנים לו ביטוי בכל העשייה שלנו, פער של גילאות בין אזרחים ותיקים לצעירים ופערים חברתיים כלכליים ידועים. כל הדברים האלו, אנחנו שמנו אותם כדגשים מבחינתנו בעשיית המשרד.

התקציב. בזמן שקיבלתי את המשרד שלנו התקציב היה יחסית נמוך לכל יחידות ההפעלה ועם השנים הצלחנו להגדיל אותו משמעותית על מנת שהעשייה תורחב ונצליח לממש ולקדם את כל מה שאנחנו רוצים לתת לו ביטוי. על מנת לצמצם פערים, צריך גם להשקיע משאבים. כפי שאתה רואה, האוצר נותן אמון במשרד והוא העלה לנו דרמטית את פוטנציאל העשייה לשנת 2019 למעל מיליארד שקלים של יכולת פעולה. אני חושבת שזה אומר הכול.

אנחנו גם בין אלו שמנצלים את התקציב. כלומר, הוא לא רק כתוב לפרוטוקול וזו הסיבה שאנחנו מברכים את האוצר, את שר האוצר, את אגף התקציבים, על האמון ושיתוף הפעולה לאורך כל הדרך.

לגבי התקנים, אותו דבר. ברגע שיש נפח פעילות, גם התקנים עלו בהתאם. אם בשנת 2017 היו לנו 57 תקנים בלבד, נכון להיום, לשנת 2019, עומדים על 101 תקנים לעשייה רחבה של הפעילות שאותה אני אפרט בהמשך.

מה זה פער גיאוגרפי?

תכף אני אכנס לפרויקטים ואז תראה. זה נגב וגליל.

אנחנו הצבנו מספר תכניות לאומיות שהמשרד לשוויון חברתי מוביל. התכנית הגדולה והדרמטית שהיה קושי בהתחלה בממשלה לקדם זו תכנית 922, אותה תכנית שהעניקה סכום היסטורי של 15 מיליארד שקלים למיעוטים בישראל ושם הטמענו בפעם הראשונה שינוי מדיניות שפועל לשינוי מנגנון ההקצאה לחברה הערבית. כלומר, אנחנו כמדינה, כממשלה, לוקחים אחריות על זה שקיימים פערים גדולים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל ועל מנת לצמצם את הפער כפי שדיברנו עליו קודם, אנחנו צריכים להשקיע משאבים ולהטמיע אותם בתוך התקציב. כלומר, נכון להיום המשרדים השונים נדרשים מלכתחילה לתת לפחות את אחוז המיעוטים בישראל בתוך התקציב היוצא ואף מעבר לכך. כלומר, יש תחומים, כמו שתראו, בתקציב של משרד התחבורה, כאשר לפרויקט תחבורה ציבורית הוקצו 40 אחוזים מהתקציב עבור החברה הערבית ולא פחות.

אם כן, תכנית 922, עד סוף שנת 2017 הוקצה סכום של חמישה מיליארד שקלים שיצאו לדרך מתוך התכנית. בתכנית הזאת פעלנו בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, עם כל חברי הכנסת הערבים מכל סיעות הבית, ביחד עם ראשי הרשויות והוועד של הרשויות הערביות ובאמת הצלחנו להגיע כאן לתכנית משמעותית שתסגור בדיוק את אותו פער שדיברנו עליו קודם.

בנוסף קידמתי תכנית נוספת לבדואים בצפון בסדר גודל של כ-900 מיליון שקלים, תכנית חומש. היא נקראת תכנית 1480 שהעברתי אותה בממשלה. עד סוף שנת 2017 הוקצה סכום של 250 מיליון שקלים שיצאו לדרך מתוך התכנית. אני חושבת שזה מראה שאנחנו לא רק מגישים את התכניות אלא אנחנו מוודאים בשטח ובפועל שהעבודה מתבצעת. כאן באמת צריך לברך את אבי המנכ"ל שלי על עבודה יסודית, את אמיר לוי מאגף התקציבים שכבר לא נמצא אתנו ואת שר האוצר אבל לא פחות גם את איימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח חברתי כלכלי. בשתי התכניות המדוברות הכינו עבודת קודש ובאמת סוף סוף יצרנו אמון מול המערכת ולהראות שכאשר עובדים בשיתוף פעולה, גם אפשר להגיע להישגים.

בימים האחרונים אנחנו עמלים על תכנית נוספת של ערים מעורבות וגם כאן רוצים לתת את הדגשים לצמצום הפער שקיים בתוך הערים המעורבות. אני לא אדבר על מה נעשה אלא על מה נעשה.

החלטת ממשלה נוספת שקידמתי היא אותה תכנית לאומית דיגיטלית. התכנית הלאומית הדיגיטלית שהיא בנוסף לתקציב. אם אתה רואה, כל הפרויקטים, הם כבר מוטמעים. סכום של מיליארד וחצי שקלים כאשר התכנית הזאת היא לשנתיים.

מה זה?

תכנית לאומית דיגיטלית. זאת תכנית שהצגנו לממשלה, איך אנחנו מן הצד האחד המובילים בעולם, בחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הדיגיטל. מן הצד האחר, אני הטמעתי מדיניות שאומרת שאנחנו לא נשאיר אף אחד ואף אחת מאחור. מה זה אומר, איך זה מתורגם? ניקח לדוגמה – בהמשך נגיע לזה – ערים חכמות. ערים חכמות, תל אביב זכתה בתערוכה בברצלונה במקום ראשון בעולם בערים חכמות. כשאני עשיתי את הבדיקה מה קורה בארץ, למאה ישובים בארץ אפילו לא היה אתר אינטרנט, לתת שירות לאזרחים. כשאני מדברת על צמצום הפער במדיניות שאני מקיפה, כבר עד סוף שנת 2017, אנחנו דאגנו להעביר בקולות קוראים ל-230 רשויות במדינת ישראל ותראו את האמון, חברי הכנסת הערבים, 100 אחוזים רשויות ערביות הגישו את הקול קורא בנושא הדיגיטל וכולן קיבלו. אצלי אין קול קורא דיפרנציאלי. 230 רשויות במדינת ישראל קיבלו באופן מלא את הסבסוד וכל הרשויות שהן בדרגה סוציו אקונומית אחד עד שלוש קיבלו מאתנו 90 אחוזים מימון של הפרויקט. זה בהחלט מבורך. זה ישודרג ותכף נפרט יותר. אני רוצה קודם כל לדבר על המקרו אבל תכף אני אפרט.

חבר הכנסת גפני, משהו שיעניין אותך.

אותי מעניינים הערבים.

ואותי מעניינים החרדים. הערבים. ערבים חרדים לגורלם.

משהו של האוריינות הדיגיטלית. בטח לא משעמם לכם כאן.

לא משעמם.

האוריינות הדיגיטלית, ממה שאני ראיתי בחסכים שקיימים, יש שלושה סקטורים נפגעים בעיקר מההתפתחות הדיגיטלית: המיעוטים, החרדים והאזרחים הוותיקים. גם כאן יש לנו תכניות ייעודיות שגם אותן אני אפרט בהמשך.

החלטה נוספת של הממשלה, החלטה 3229. החלטת ממשלה שמדברת על תכנית לאומית למאבק בהטרדות מיניות. הקצינו לה 10 מיליון שקלים וגם היא עברה בממשלה ואני שמחה על כך.

יש עוד הרבה דברים מתוכננים אבל לא אגע בהם כרגע אלא אעבור למהפכת הקולות קוראים לרשויות המקומיות.

תסתכלו בשקף שאני מציגה לכם. אנחנו דאגנו להשקיע 140 מיליון שקלים בשנה לרשויות השונות ברחבי הארץ. נושא מרכזי הצעירים – 136 רשויות מקבלות מאתנו כ-35 מיליון שקלים בשנה עם הסכמים שנחתמו לשלוש שנים. כלומר, היופי בשינוי שהטמענו הוא שאנחנו לא מתזזים את כל המערכת להגיש קול קורא כל שנה אלא אנחנו נותנים להם את האפשרות לשלוש שנים ברצף והם יצטרכו רק להגיש את התכניות, להראות שהם מימשו בפועל והם מסודרים לשלוש שנים לתקציב פעילות שוטף למרכזים.

אותו דבר עשינו לפעילות של אזרחים ותיקים. הגענו למסקנה שלא רק המשרד צריך לייצר פרויקטים ולומר לרשויות בואו וקחו, זה גם, אבל אנחנו גם פונים אליהם כאשר לכל רשות יש את הצביון של האזרחים הוותיקים שלה ורצינו שהם יידרשו ברשויות החרדיות וברשויות ערביות או במועצות האזוריות ועל כן נתנו להם את האפשרות לייצר את התכניות שהם רואים לנכון ולהגיש לנו. רשויות לגבי אזרחים ותיקים - 194 רשויות הגישו וכאן הקצינו כ-30 מיליון שקלים לנושא הזה.

כל שנה.

כל שנה 30 מיליון שקלים. אותו דבר לגבי העצמת נשים. דאגנו לפעילות להעצמת נשים דרך היועצות לקידום מעמד האישה וכאן 184 רשויות, כ-28 מיליון שקלים כל שנה. כל שלושת קולות הקוראים הללו נסגרו לשלוש שנים. כלומר, מי שקיבל את הקולות קוראים מסודר לשלוש השנים הקרובות.

אותו דבר, עם קצת שינויים, לגבי הדיגיטלי עליו דיברתי קודם. 232 רשויות – 45 מיליון שקלים. כל המערכת הבסיסית של הדיגיטל תשודרג וזה יקפיץ את כל הרשויות מדרגה. זה כל שנה. זה סכום לשנה אחת, 45 מיליון שקלים. בשנה הקרובה אנחנו מייצרים להם כבר שדרוג נוסף של פינוי אשפה חכם וחסכוני, של תאורה חסכונית, של לימוד מקוון של תלמידים. כל הדברים האלה ידאגו לכל הרשויות. אנחנו מקצים לזה 60 מיליון שקלים בשנה הקרובה וזה יוביל לשינוי.

כשאת מדברת על 140 מיליון שקלים, הכוונה ל-2019 או ל-2018?

לא. זה בשנת 2018 והסכום הזה יעלה אפילו קצת יותר ב-2019 כי הוא גם כולל את כל הסכומים הקודמים של הקולות קוראים וגם בדיגיטלי העלינו אפילו ל-60 מיליון. זה עוד 15 מיליון שקלים.

בבסיס התקציב יהיו 60 מיליון שקלים לדיגיטלי?

נכון. כן.

יש לנו עכשיו פרויקטים נוספים עיקריים בתקצוב השנתי שחשבנו שיכולים לעניין אתכם. אנחנו פועלים כרגע על מנוע חוקה. זה מנוע חיפוש לאומי למיצוי זכויות של אזרחים ותיקים כאשר ממש בלחיצת כפתור של נתונים האזרחים הוותיקים יקבלו את הפלט של כל הזכויות שמגיעות להם. לא יצטרכו לחפש ולראות מה מגיע להם בביטוח לאומי, מה הם מקבלים ממשרד התחבורה, מה קורה להם כאן ושם, מה מגיע להם אם מצבם השתנה אלא הכול ירוכז במנגנון חיפוש. אחרי כל כך הרבה משא ומתן הצלחנו לעבור את כל הבירוקרטיה של האישורים וכל המעבר בין מחלקות, הביטוח הלאומי, הנתונים וכולי. זהו, אנחנו כבר אחרי זה וזה ממש כבר בשלבים הסופיים.

אם אני רוצה לדעת את הזכויות שלי, לאן אני הולך?

אנחנו נתחיל את הפרויקט עם אזרחים ותיקים. אנחנו רוצים שזה יהיה פתוח לכלל האזרחים. אנחנו מתחילים עם האזרחים הוותיקים.

אזרח ותיק שגר בנהריה, איך הוא מגיע לזה?

אנחנו מאמינים שמנוע החיפוש יהיה מוכן.

לא בנהריה. בטייבה. אני אזרח ותיק בטייבה.

באמצע פברואר יפורסם המכרז בו אנחנו נדע את מי אנחנו מעסיקים. אני מאמינה שבאמצע-סוף השנה הקרובה, הבשורה הזאת כבר קיימת. בפועל אזרח ותיק יוכל להיכנס ולקבל פרטים.

אבל מה התכנית שלכם?

אני אתן לאבי לפרט יותר בצד הטכני.

בסדר. רק את החלק הטכני כי זה דבר מעניין. זאת בשורה לאנשים.

ברמה הטכנית מה שקורה זה שהיום אין דבר כזה. היום אתה צריך להתחיל לרוץ לשיכון, לרווחה, לקליטה, לביטוח לאומי וכולי. אנחנו בשנה האחרונה בנינו לוח אלגוריתמים שמחבר את הכול ביחד ולכן זה לקח המון זמן. באמצע פברואר יצא מכרז ואז מה שיקרה זה, אנחנו נפרסם את זה החוצה לציבור. יהיה אתר אינטרנט. זאת האפליקציה ביחד, עם האתר וגם האפליקציה, ותוכל לרשום שאני משה גפני, אני גר פה, יש לי רכוש, אני עולה חדש, כל מה שיש לך, אתה לוחץ אנטר וכתוב לך שבמשרד השיכון אתה זכאי לזה וזה, הנה הטפסים, הנה איש הקשר. בביטוח לאומי, הנה הטפסים, הנה איש הקשר.

זה נותן להם את כל האפשרות. לא רק מה מגיע להם אלא גם איך הם משיגים את הכול.

יהיה איש קשר ואיך מגיעים אליו ואיזה טפסים צריך למלא.

בלי קשר לזה, אתה כבר מקדים את ההיבט של הפעלת המוקד לאזרחים ותיקים שאנחנו מקצים לו עשרה מיליון שקלים. שם היום יש אפשרות לכל אזרח ותיק להתקשר כל יום בחמש שפות משעה 8:00 בבוקר עד 8:00 בערב, בימי ראשון עד יום חמישי, ולקבל מענה. 150 אלף פונים פנו במהלך השנה האחרונה. החזירו להם 27.5 מיליון שקלים לכיסם של אזרחים ותיקים שאם לא הייתה להם את האפשרות לפנות, לא היו מקבלים.

הם לא ידעו את הזכויות שלהם.

נכון.

הם לא ידעו את הזכויות שלהם. הם פנו וקיבלו החזרים. זה היופי שבזה. מה שאנחנו רוצים לעשות זה שברגע שאנחנו מרכזים את כל הזכויות, כאן אנחנו גם נסייע בידם דרך המוקד והם יוכלו לקבל את מה שמגיע להם.

יש את מיזם העדויות של היהודים יוצאי ערב ואירן. הקצינו לזה עשרה מיליון שקלים. יש חוק שאני אמונה עליו במשרד שנקרא ציון היום של היציאה והגירוש של היהודים ממדינות ערב ואירן. שם ראינו שיש חלק מהסיפור היהודי שלא מסופר. לדוגמה, אימא שלי נולדה בלוב, אבא שלי נולד בתימן, וכל הסיפור של איך הם חיו בתימן, אני שמעתי סיפורים על שכנות טובה ושמעתי סיפורים אחרים. כלומר, הסיפור הזה צריך להישמע.

ג'מאל מומחה ליהדות תימן.

זה נכון. בלוב היה השלטון הפשיסטי ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה, היה את הג'אדו שמשם יהודים נשלחו לברגן בלזן ואנשים לא ממש יודעים את כל הסיפור. כל עוד יש יהודים שהם חיים, אנחנו רוצים לשמוע את הסיפור השלם איך הם הסתדרו שם, מה התרומה שלהם למדינות ערב ולמה הם עלו לארץ, מאיזו סיבה אין כמעט יהודים במדינות הללו, מה גרם להם לעלות לארץ ישראל.

אבל זה לא אותו הדבר. את עושה כאן הכללה מאוד רחבה.

לא. אני מדברת על המיזם עדויות. זה החוק. אני מחויבת לחוק.

למשל יהודי מרוקו אומרים - - -

אז יציאה וגירוש.

כן, אבל במרוקו הם אומרים שהם חיו לגמרי טוב.

שם הם היו היועצים של המלך. אנחנו רוצים את הסיפור השלם שהיה שם, שבאמת יציג את מה שנעשה במדינות ומבחינתי זה סיפור שחייב להיאמר.

גיליתי שיש חוק שמדבר על עדי ערב ואירן אבל היו קוצ'ינים - ראש המטה שלי הוא קוצ'יני – והיום יש ריכוזים של ישובים בנבטים, במטה יהודה, ואיך הם הגיעו לכאן? מה היה שם? לטעמי אלה סיפורים מרתקים ואנחנו חייבים לדעת אותם.

אני רק אומר שהסיפורים הם לא אותם סיפורים. אין בזה הכללה.

צריך לשמוע גם את זה וגם את זה.

יש גם כורדים.

אני רוצה להקיף את כל קהילות ישראל – כורדים, גיאורגים וכולי.

צריך להדגיש שלא כולם אותו הדבר. היה שלטון במדינה מסוימת שהיה רע אבל היה שלטון במדינה אחרת, גם מדינה ערבית, והוא היה טוב.

גם בתקופת השואה היו חסידי אומות עולם.

כן, אבל אני כאן מדבר על מדינות.

אל תשווי.

לא עשיתי השוואה.

זה לא שווה לאירופה. נכון. לגמרי.

זה עולם אחר לגמרי.

ניסיתי לומר שיש אנשים טובים ויש אנשים רעים ואת הסיפור השלם הזה צריך להביא.

הוא דיבר על מדינות. לא על אנשים.

הסיפור השלם צריך להיות מסופר.

לגבי היועצים של המלך, רשמתי לי לבדוק.

דבר נוסף. דיברנו על צמצום פערים. צמצום פערים זה קורס הפסיכומטרי. הקורס הפסיכומטרי יוצר חסם מרכזי לצעירים שלנו להגיע למוסדות אקדמיים וללמוד. כאן דרך הדיגיטל – עכשיו אנחנו ממש סיימנו את המכרזים וזה יוצא לדרך ממש בקרוב – יהיה קורס פסיכומטרי חינם בשפה הערבית והעברית לצעירים באון ליין. זאת בשורה טובה. כשאני אהיה שרת חינוך אני אבטל לגמרי את הבחינה הפסיכומטרית אבל עד אז אנחנו נדאג שיהיה קורס חינם, כל אחד בקצב שלו, באון ליין. זאת באמת בשורה עצומה לצעירים שלנו.

הבשורה היא שתהיי שרת חינוך.

הלוואי.

לגבי מוקדי הקליטה לקהילה האתיופית. 25 רשויות נפלטו ממשרד הקליטה והייתה להם את המצוקה לאיזה כיוון ללכת. אני גישרתי על הפערים הללו וכאן 86 תקנים בעלות של 12 מיליון שקלים בשנה. אנחנו דואגים לאפשר להם את המשך הפעילות ברשויות.

למה הם נפלטו?

בגלל שמשרד העלייה והקליטה לא רצה לשמר אותן אצלו. אנחנו היינו כתובת, כמו שהייתה אותה בעיה בזמנו עם הנוצרים. גם שם הייתה בעיה עם משרד החינוך ואנחנו קלטנו אותם אלינו כדי למצוא את הפתרון וגם עם הנוצרים פתרנו את הסיפור עם בתי הספר הנוצרים.

מרכזי טיפול זהב. זאת יוזמה שלי שחשבתי עליה.

רגע. איך הייתה ההחלטה? זה עלה כאן בוועדה על ידי שני חברים. איך זה עבר אליך? בהחלטה? במה? הנושא של בתי הספר הנוצרים. מי שניהל את הישיבה היה אחמד טיבי. איך זה עבר?

לא הייתה החלטת ממשלה.

זה היה סיכום עם שר האוצר.

סיכום עם שר האוצר ושר החינוך.

זה לעקוף את משרד החינוך.

כדי לתת פתרון.

למה אין מעקפים כאלה כדי לעזור לחרדים?

בדיוק.

אישית אני יכולה באהבה, אבל לא קיבלתי סמכות מאף אחד. אתה יודע שרציתי להקים רשות לחרדים. אני בהחלט חושבת שיש לזה מקום.

זה רעיון טוב.

אני חושבת שיכולתי לגייס הרבה מאוד משאבים לצמצום הפער אבל עדיין גם כאן לא קיבלתי סמכויות.

זאת לא הייתה החלטת ממשלה או משהו.

לא.

זה היה סיכום בינך לבין שר האוצר.

נושא מרכזי טיפות זהב. יש לי שתי בנות בגיל שמונה ושש. עד גיל חמש הייתי לוקחת אותן לטיפות חלב לטיפול מונע. ילדים בריאים הולכים לטיפות חלב, למקום של ילדים בריאים ולא למרפאות. אז אמרתי, רגע, למה אזרחים ותיקים בגיל מסוים שצריכים לעשות בדיקות שגרתיות ולשמור על החיוניות והבריאות, למה הם צריכים ללכת למרפאה ולהיחשף לחולים. אז עלה אצלי הרעיון של טיפות זהב. אז אמרתי, נקים מרכזים כאלה לאזרחים ותיקים שהם יבואו לשם וכל הבדיקות השגרתיות ייעשו שם. העליתי את הרעיון הזה בפני הג'וינט, דרך אשל, והם אמרו למה לא נרחיב את זה גם לנושא מרכזי הצעירים, כמו מרכזי הצעירים שם יש הכוון תעסוקה, ונרכז את זה במקום אחד. אם כן, טיפות זהב הם כמו מרכזי צעירים וטיפות חלב. פלטפורמה רחבה מאוד כאשר אליה יגיע בבוקר אזרח ותיק ויהיה לו שם ספורט, בדיקות שגרתיות, הכוון תעסוקה, רכישת לימודים, מכלול שלם. יצאנו לפיילוט בשמונה רשויות השנה כך שכולי תקווה שלעתיד לבוא, כמו שראית 180 מרכזי צעירים בארץ, זה מה שיהיה לאזרחים הוותיקים שלנו. אני חושבת שזאת בשורה באמת טובה ומרגשת שתהיה בהמשך כשנסיים את הפיילוט.

המרכזים שנמצאים היום לאזרחים ותיקים - - -

זה לא אצלי במשרד לצערי. זה במשרד הרווחה. כל מרכזי היום.

במה זה שונה ממה שאת עושה?

זה שונה.

את החלק הזה של טיפות זהב, הבנתי. זה שונה, זה לא שם.

זה שונה לחלוטין.

כן, אבל אנחנו מכירים את המרכזים האלה בהם יש מקומות אליהם האזרחים הוותיקים באים ועושים פעילות. במה ההרחבה הזאת עליה את מדברת תהיה שונה?

שוני כאן הוא כי דרך הרשויות עצמן אנחנו יוצרים במה שפתוחה כל היום. זה לא שאתה בא מ-8:00 בבוקר עד 13:0 ושוהה שם ואחר כך הולך הביתה. זה מקום שפתוח כל היום וכל הערב. תכף נדבר על נושא טיפול בסוגיית הבדידות של האזרחים הוותיקים. זה חלק מהמקומות שם יהיה להם את היכולת להיות שם במהלך היום.

אם זה מצליח, יכול להיות שצריך לבטל את הנושא הזה של משרד הרווחה ולעשות מזה פרויקט גדול מכיוון שזה רעיון מצוין.

אנחנו מסתכלים יותר לצד של האנשים, גם בפן של לשמר את החיוניות של האזרחים הוותיקים.

אזרח ותיק בריא לפי הפרויקט הזה, לפי הפיילוט, הוא הולך בבוקר לאיזשהו מקום שם יש את המרכז הזה, שם הוא גם עושה בדיקות כשהוא צריך. הוא איש בריא, הוא אזרח ותיק ויש לו את כל הפעילות שם.

כן. הוא יכול לבוא ולקבל ממש רפורמה שלמה בנושא הזה.

תעסוקת אזרחים ותיקים. העברתי בהחלטת ממשלה את האסטרטגיה איך אנחנו מתמודדים עם הנושא של הזדקנות האוכלוסייה בהקשר של תעסוקת אזרחים. הקצינו לזה 15 מיליון שקלים. יש לנו שיתוף פעולה עם פרויקט שנקרא דרוש ניסיון.

מה זה תעסוקה? מה זה אזרח ותיק?

אנחנו כאן דאגנו להקדים את הגיל, מגיל 55 ומעלה. אנחנו נותנים אפשרות למי שרוצה להשתלב בתעסוקה. פרויקט שנקרא דרוש ניסיון בו אנחנו מוקירים את היכולת של אזרחים ותיקים להשתלב במקום תעסוקה. יש כאלה שרוצים ללכת לעבודה, יש כאלה שזקוקים לזה מכל סיבה שלא תהיה, כי אין להם מספיק פנסיה, כי הם נפלו בעסקים ולא צברו פנסיה.

תוחלת חיים גבוהה יותר.

כן. בקרוב היא תגיע למאה בממוצע.

בעזרת השם.

הם מרוויחים כל יום שש שעות תוספת שעות לתוחלת החיים שלהם.

את יכולה עכשיו, או אולי אחר כך לומר כי זה אצלנו על סדר היום, לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים? זה נוגע לעניין הזה וזה יגיע אליך.

הסוגיה הזאת של העלאת גיל הפרישה, אני הגשתי את המסקנות לוועדה שהוקמה על ידי שר האוצר. אני טוענת שחדל התייחסות מגדרית לגיל פרישה. מה שכן צריך להתבצע זה בחינה של מקצועות שחיקה שבמקצועות שחיקה צריך להשאיר את הרף של 62 אבל מעבר לכך צריך להגדיל לפחות לגיל 70, עם העלאת תוחלת החיים, ומתן בחירה לאנשים. אני עוברת פיזיותרפיה ביד והמוקדנית שם נאלצה לצאת בגיל 67 לפנסיה והיא שואלת מה היא תעשה עכשיו. היא אומרת שבעלה עובד עד הצהרים ולמה מונעים ממנה להמשיך לעבוד? אני אומרת שצריך לעשות התאמות. אי אפשר כל הזמן להיות בקיבעון של מסכנות ולהסתכל רק על החלקים שזועקים לעזרה ייעודית. להם צריך לתת מענה נקודתי אבל אנחנו נמצאים כבר במקום אחר כאשר יש שלל מקצועות - -

זאת אומרת, את בעד העלאת גיל הפרישה.

בהחלט.

אם אני מתרגם נכון את הדברים שלך.

אני בעד לפחות לגיל 70 בבחירה. לתת לאנשים את הבחירה. אני אומרת שצריך לתת להם את אפשרות הבחירה עד גיל 70.

זה בסדר, על זה אין ויכוח.

בגילאים שונים לתת את אפשרות הבחירה. היום נותנים עד גיל 67 לגברים ונשים. אני אומרת להעלות עד זה עד גיל 70. זה דבר שמתחייב.

מתוך בחירה זה בסדר גמור. לפי דעתי כולם מסכימים לזה. רק האוצר לא.

אני טוענת שלא צריך ללכת לפי אישה או גבר אלא צריך לחלק את זה למקצועות. יש מקצועות של שחיקה. מרבית הנשים הן במקצועות שחיקה לצערנו נכון להיום אבל עם הטמעת שוק התעסוקה לנושא של שילובן של נשים במקומות התעסוקה, אם אנחנו ניצור כבר את השינוי הזה בתפיסה של העלאת גיל פרישה, אז אנחנו נהיה במקום אחר. נכון להיום מקצועות שחיקה, להשאיר את זה על גיל 62, לא להעלות ל-64, ואז זה נותן מענה לכל אותן נשים, לאותה מצוקה של ארגוני נשים.

האוצר לא מסכים.

אני מאמינה שאפשר להעביר את זה. הם מרווחים על העלאת גיל הפרישה לכלל שאר המקצועות, לגיל 67.

אנחנו הצענו, הנחנו הצעת חוק של הוועדה, להעלות את גיל הפרישה. אני לא מדבר על בחירה. בחירה, אני מסכים אתך לחלוטין וזה ממש נכון. אני מדבר על המצב שבהכרח היא מאבדת את קצבת הזקנה וממילא היא נשארת בלי תעסוקה ובלי קצבה ונזרקת לרחוב. אנחנו הצענו בהצעת החוק, ועל זה יש לנו דיון עם משרד האוצר, להעלות את גיל הפרישה באופן מדורג לגיל 64, הכרח, לא בחירה כי אז מאבדים את קצבת הזקנה, אבל אנחנו נותנים פתרון למקצועות השוחקים לקבוצות הללו או אלו מגיל 55, את הנושא של מס הכנסה שלילי ובעיקר את דמי האבטלה. יש לנו ויכוח עם האוצר ועל זה כנראה יקום או ייפול דבר, האם לתת להם לשנתיים או לתת להם לשנה. אנחנו לא מוכנים לוותר. אני לא רוצה להיות הרשע שמעלה את גיל הפרישה. אגב, זה קיבל תמיכה של כל חברי הוועדה מכל הסיעות. אנחנו מעלים את גיל הפרישה אבל בפרק הזמן הזה אנחנו נותנים פתרון לנשים הללו.

אני מציעה שתעלו כלפי מעלה.

בסדר. זה בסדר גמור.

אתן לך דוגמה. יום אחד הייתי בטיסה וביקשו ממני הטייסים להיכנס לקוקפיט ושאלו אותי למה בגיל 65 אסור להם לטוס והפרישה שלהם בגיל 67. לזה אני מתכוונת. ללכת לפי מקצועות ולא לפי מגדר.

אני מסכים.

בטיסה אחרת בא אלי דייל צעיר עם עגיל באוזן, בגיל 67, ושואל למה הוא עכשיו לא יכול לעבוד ושואל מה הוא יעשה. הוא מאוד נהנה לטייל בעולם, כיף לו בתפקיד שלו אבל מאלצים אותו לפרוש.

כל היום אנחנו סביב הדברים הללו וצריך להבין שצריך לתת לאנשים את האפשרות להמשיך את התעסוקה. אנחנו הפנמנו את זה. יצרנו 60 תקנים - - -

כדי לקדם את העניין הזה שאת אומרת שכולנו מסכימים אתו, צריך להעלות את גיל הפרישה לגיל 64, לנשים. עכשיו. להעלות את זה באופן הזה ולתת את ההטבות. מי שהיה צריך להגיד לנו או להגיד לי מה עמדתו בעניין הזה, זה שר האוצר והוא לא אמר. הוא עשה ועדה אבל הוא לא אמר. הוא בעצם אמר תחליטו אתם. הוא אמר שהוא רוצה לשמוע מה הוועדה מחליטה.

תחליטו.

בסדר. זה הכיוון שלנו.

אני בעד.

את שרה בממשלה. לא תמיד מה ששר האוצר אומר הפקידים אומרים.

יש לזה משמעות כספית.

בטח שיש משמעות כספית.

נושא נוסף הוא הקמת מתחם רב ייעודי לאנשים עם מוגבלויות שיש בו הקצאה של 75 מיליון שקלים.

מרוב שנכנסנו לעניין של העלאת גיל הפרישה, לא אמרת מה את עושה עם תעסוקת אזרחים ותיקים.

כמה דברים. דבר ראשון, הקצינו 60 תקנים במגזר הציבורי כדי לשמש דוגמה למגזר הפרטי בשילוב של אזרחים ותיקים במעגל התעסוקה.

אזרחים ותיקים לאחר גיל הפנסיה.

לאחר גיל הפנסיה. דבר שני, דאגנו לקיים ירידי תעסוקה בכל הערים בארץ ויריד מרכזי פעם בשנה אליו מגיעים מקומות תעסוקה מהרמות הגבוהות ביותר של החברות בארץ שפותחות את השורות שלהן עבור אזרחים ותיקים. יש לזה הצלחה מסחררת. מדובר באלפים. אני יכולה לבוא לכאן פעם בשבוע ולספר לכם כל פעם על פרויקט אחר. זה פשוט מחמם את הלב לראות את התוצאות.

אני מתאר לעצמי שזה מצליח.

כמה אזרחים ותיקים יש לנו כבר בהשמה, שנקלטו?

קרוב ל-1,200.

1,200 אזרחים ותיקים בהשמה בשנה.

אנשים רוצים לעבוד.

אנשים רוצים לעבוד. יש 8,000 שבאים ומבקשים. כלומר, תראה את הפער בין הביקוש להיצע נכון להיום. אנחנו דואגים להטמיע את זה גם בפני המעסיקים, כמה שהשילוב של הגילאות חשוב ואני מאמינה שעם הזמן אנחנו נצליח להתגבר על זה יותר, גם אם נגדיל את גיל הפרישה.

הפגת הבדידות. 23 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל סובלים מבדידות קשה. אנחנו כאן דאגנו למספר תכניות בעלות של 25 מיליון שקלים. אנחנו מגיעים ל-14 אלף אזרחים ותיקים בשנה וגם זה לא מספיק ואנחנו צריכים עוד. הפתרון שאנחנו נותנים עכשיו הוא גם את השילוב הבין-דורי אותו הכנסנו מאוד חזק גם בבתי הספר, גם עם תנועות הנוער, גם עם בנות השירות הלאומי וגם עם פרויקטים יפים כמו כאן גרים כאשר סטודנטים יבואו לגור אצל אזרחים ותיקים ויצטרכו לישון לפחות שלושה לילות. שם הם מקבלים מאתנו מלגת לימודים. זה וין-וין פותר את בעיית הדיור לצעירים וגם כאן אנחנו נרחיב את זה במהלך השנה הקרובה.

גם בנושא הדיגיטלי. הייתי אצל אזרחית ותיקה בת 94 שהיא עם האייפד שלה אחרי שהיא עברה את כל ההכשרה. היא בקשר עם הנינים שלה בארצות הברית דרך המחשב ויש לה אפליקציות שהיא משחקת כמו המרוץ למיליון וכולי. זה נותן להם חלק ניכר מסוגיית הפגת הבדידות בתכניות שלנו בנושא אוריינות דיגיטלית לאזרחים ותיקים.

מה שאנחנו מתכננים, העליתי את הנושא של הסבת מבנים לדיור מוגן למעמד הביניים של אזרחים ותיקים. הקצינו לזה 50 מיליון שקלים. את המיזמים לערים חכמות, אמרתי לכם, הסכום הנוסף. אוריינות דיגיטלית, דיברנו על כך.

למה אתם צריכים לעשות הסבת מבנים?

זאת הפרוצדורה.

למה משרד השיכון לא צריך לעשות את זה?

זה יחד עם משרד השיכון.

אתם צריכים לעקוב אחריו אבל למה הוא לא עושה את זה?

אתה רוצה לפרט את הצד הטכני?

כן. נכון שמשרד השיכון אחראי על הדבר הזה וזה נעשה בשיתוף עם משרד השיכון. היוזמה הייתה של השרה.

כן. אני העליתי את זה בקבינט של הדיור.

הכוונה כאן לקחת מבנים שהם כבר מבנים בעלות נמוכה באופן יחסי, אתה יודע להתאים אותם, כמו בית ספר נטוש שהיו בו לדוגמה 50 כיתות ואתה מתאים אותן ל-50 דירות לאזרחים ותיקים. היוזמה היא של השרה. התקציב, חלקו יגיע מאתנו וחלקו יגיע ממשרד השיכון אבל אנחנו מתכללים את כל הסיפור הזה. יכול להיות שבסוף הביצוע עצמו יהיה על ידי משרד השיכון.

לגבי אנשים עם מוגבלויות. אני רוצה לשתף כי זה פרויקט מאוד מאוד יפה. במודל שלי, כשאני מדברת על שוויון, גם כאן אנחנו לוקחים צעירים שהמערכת עד היום נתנה מענה למשפחות עד גיל 21. אנחנו הולכים להקים להם כפר, מעין ישוב, לאנשים עם מוגבלויות שיגורו עם צעירים שהם ללא מוגבלויות במתחם אחד ביחד. המקום יהיה נגיש ומונגש לכל המוגבלויות שקיימות. יהיו שם גם מחקרים אקדמיים, יהיו שם גם מונשמים. אני לא יודע אם אתה יודע אבל אימא שלי מונשמת כבר שנה ותשעה חודשים ואתה רואה במחלקות האלו צעירים והם לא צריכים להיות במחלקות גריאטריות. על כן אני אומרת ששם יהיה גם מקום, בחלקו, למונשמים צעירים מעל גיל 21 כך שהם יהיו בסביבה צעירה. זה מקום שכבר נמצא בשלבי בנייה מתקדמים בקדימה צורן. מחמם את הלב. אני מקווה שהמודל הזה שבעיני הוא סטרט-אפ חברתי, אנחנו נשכפל אותו למקומות נוספים ברחבי הארץ ונשווק אותו לעולם כמודל.

המקום הזה הוא מקום ממשלתי או מקום פרטי שמישהו זוכה במכרז?

הוא מיזם משותף עם עמותת אלי"ן נוער. זה הפרויקט הספציפי אבל אנחנו נתנו מעטפת של החלטת ממשלה שהיא כוללנית. כלומר, אנחנו יכולים לעשות שיתופים מן הסוג הזה עם עמותות נוספות וזאת השאיפה, על מנת לקדם את הצעירים עם המוגבלויות.

בלי קשר לזה, הרבה תחומים בדיגיטל אנחנו מפתחים בנושא של המוגבלויות ונותנים מענה ממש להרבה מן הדברים בפיתוחים ישראליים אותם אנחנו מעודדים מתוך רצון להיות המדינה המובילה בעולם בתחום הזה.

כמי שאמונה גם על נושא של שוויון מגדרי, אני אציג לכם גם את הניתוח של התקציב מגדרי שאנחנו מצפים שגם הוא יעבור ובטח יעבור ברשות לקידום מעמד האישה עם שאר המשרדים, אבל שתדעו שזה קיים. בתקציב המדינה הצלחנו לקדם 100 אחוזים תקציב מגדרי וכל המשרדים צריכים להציג ברגע שהם מציגים את התקציב וכשהם יציגו אותו כאן, זה יקבל את הביטוי. אם ניקח לדוגמה את אגף האזרחים הוותיקים, אנחנו רואים שיותר נשים נהנות ומשתתפות בפרויקטים, מפאת הנתון העובדתי הבסיסי שנשים חיות יותר בממוצע הכללי ולכן הן יותר נמצאות בפוטנציאל להשתמש בכל הפרויקטים אותם אנחנו מקדמים. יש לכם שם את השקף שמציג לכם את הנושא.

יש את הרשות לפיתוח כלכלי ואם שאלות, נשמח לענות. אנחנו רואים שגם ברשות לפיתוח כלכלי, בעיקר נשים הן אלו שמקבלות את התמיכה גם בהשתתפות בפרויקטים וגם בהקצאה תקציבית, מה שמוביל בסופו של דבר לנתונים בפועל של נשים שהן היום מבחינת המוסדות האקדמיים. כבוד היושב ראש, אני לא יודעת אם אתה יודע שיש יותר נשים ערביות סטודנטיות, מאשר גברים ערבים סטודנטים. בעבר אלה היו יותר גברים מאשר נשים והיום אלה יותר נשים מאשר גברים. אתה רואה שההשקעה הכספית מתועלת נכון ויוצרת את אותם שינויים.

אבל נכון להיום נשים ערביות נמצאות בתחתית המדרג מבחינת התעסוקה.

נכון.

והתחרותיות והשכר.

זו הסיבה שההשקעה כאן עבור נשים היא מאוד מאוד גבוהה. ראשית, כדי לשלב אותן בתעסוקה. הוקמו מרכזי הכוון תעסוקתי. מרבית המרכזים מנוהלים על ידי נשים. מי שנמצאות שם ועובדות, אלה ברובן נשים שקולטות את הנשים ומסייעות להן בעבודה.

נשים ערביות בתעסוקה, הבעיה היא לא זאת. הבעיה היא שאין מפעלים בישובים הערביים ואין תחבורה כדי שהן תוכלנה לצאת.

אם תרצו, אנחנו נקיים כאן דיון ממש מקיף רק על תכנית 922 וגם ניתן פירוט על תעסוקה של נשים ערביות. אני חושבת שבהחלט ראוי להציג בפניכם את ההישגים הטובים. מדובר על 19,574 נשים שלוקחות חלק בפרויקטים השונים של הרשות לפיתוח כלכלי. אני חושבת שזה בהחלט שינוי דרמטי, אם לא נגדיר אותו מהפכה ממש. היעדים הם ברורים. הצבנו יעד אסטרטגי שבתוך חמש שנים, כשנסיים את תכנית החומש 922, אנחנו הצבנו יעד שלפחות 42 אחוזים מהנשים הערביות תשתלבנה בתעסוקה. אני מקווה שנעמוד ביעד הזה ונצליח לקדם אותו.

פרויקט מטה ישראל דיגיטלית.

את יודעת שזה לא רק הנושא של הכשרה אלא יש נושאים נוספים. לנשים הערביות יש בעיה שאין אותה לשום מגזר אחר. אין מפעלים בישובים הערביים או כמעט ואין, ואין תחבורה.

לכן 40 אחוזים מההקצאה התקציבית בתחבורה הציבורית מחויבים לעבור לחברה הערבית. זה חלק מהאסטרטגיה של השילוב בתעסוקה.

אנחנו לא דורשים מצ'ינג מהרשויות עבור בניית מעונות יום שהיו חסרים במגזר הערבי.

אם אנחנו עושים השוואה, מפעם לפעם אנחנו משתעשעים בעניין הזה, אם אנחנו לוקחים את העניין ברצינות, אין בעיה לגבי הנשים החרדיות.

אתה מייצג את החרדים בצורה טובה.

אצל החרדיות אין את הבעיה הזאת מכיוון שבמגזר החרדי אין את הבעיה שיש במגזר הערבי לגבי נשים.

נשים חרדיות עובדות. הבעיה היא גברים חרדים שלא עובדים. התכנית האסטרטגית שלנו כממשלה היא לתגבר את הגברים החרדים בעבודה ולתגבר את הנשים הערביות בעבודה. נשים חרדיות, אני אומרת לך חד משמעית שהן מודל לשילוב ההורות וקריירה יוצא דופן. מבחינתי, להפך, בהקשר הזה אנחנו רק עכשיו מקדמים יותר את הנושא של שילובן בהיי-טק.

אם את עוסקת בזה, אם אפשר גם לבדוק מה המשכורות של הנשים החרדיות.

כן.

חשוב לבדוק את זה.

בוא נעשה את זה ביחד.

על פי רוב הנשים שבויות. הן לא הולכות לעבוד במקום אחר. אותה חברה שנמצאת במודיעין עילית ונמצאת בפתח תקווה, הנשים החרדיות שעובדות במודיעין עילית מקבלות 60 אחוזים מהשכר. כדאי לבדוק את זה.

זה דבר שאסור שייעשה. בהחלט זה חייב להיפתר ולא רק להיבדק.

ניתוח התקציב המגדרי של פרויקט מטה ישראל דיגיטלית. אנחנו רואים שכאן יותר נשים נהנות מהחלוקה אבל עדיין זה לא כזה דרמטי. יחסית שני המינים נהנים מהנושא.

זה בגדול. אני רוצה להשאיר לכם זמן לשאלות.

את הרשות לקידום מעמד האישה, ברור שכל הסכומים עוברים לקידום נשים ואין צורך להציג תקציב מגדרי.

תודה. חבר הכנסת טיבי.

תודה אדוני. בקצרה. ראשית, אני רוצה לברך את השרה. אנחנו עובדים אתה בשיתוף פעולה כי היא ממונה על המשרד שאחראי בממשקים רבים על הציבור הערבי והוזכר חלק מהנושאים בהם אנחנו עוסקים יום יום.

השרה דיברה על המחלקה או על הרשות לפיתוח כלכלי. אכן, איימן סייף עמד בראש המחלקה ועבדנו אתו בשיתוף פעולה. הוא עשה עבודה מצוינת. הוא סיים את עבודתו.

הוא לא סיים את עבודתו. אני לא יודעת למה מגדירים את זה כך.

כך פורסם בעיתונות. תאירי את עינינו.

הוא עדיין מכהן בתפקידו וכולי תקווה שימשיך.

עד מתי?

בואו אני אספר לכם משהו.

מה שאת אומרת עכשיו, זאת הכותרת של העיתונות הערבית.

במדינת ישראל זה עובד כך שיש לך מן הצד האחד טענות כנגד שרים בממשלה שכל היום הם ממנים מינויים פוליטיים. אז הגבילו תפקידים מקצועיים לארבע שנים פלוס עוד ארבע שנים. אני באה כשרה, אותי מעניינת עבודה מקצועית של הגורמים שלי במשרד. כשרציתי למנות לרשות לקידום מעמד האישה, מנעו ממני באיצטלות כאלה ואחרות לא רלוונטיות ולא ראויות. כשאני באה להאריך כהונה לאיש מקצוע רציני, מעצם הסיבה שהוא מלווה אותי בכל התכנית ואני רוצה שהוא יסיים את הפרויקט, אומרים שזה לא אפשרי. גם זה פוליטי? לא. נלחמתי על זה בוועדות חריגים ובינתיים אני מצליחה להמשיך את הכהונה. נראה עד מתי ואז נצטרך להתמודד עם מינוי כזה או אחר. בעת הזה, הוא המנהל.

האמת היא שלא הבנתי.

לא הבנת. גם אני לא הבנתי.

אולי גפני יכול לעזור לך.

יותר מדי בירוקרטיה.

מה הסיבה?

את רוצה שאיימן סייף ימשיך?

בהחלט. בהחלט. הוא בן אדם ראוי. הוא מקצוען. על מנת להצליח במימוש של התכנית, הוא חייב להמשיך מבחינתי. עד שמישהו ייכנס וילמד את החומר, זאת פרוצדורה.

את מעוניינת שהוא ימשיך?

בהחלט. אין שאלה בכלל.

יש מישהו שחושב אחרת?

לא. הוא בן אדם מקצוען. אני אומרת לך, תראה את האבסורד.

אנחנו, ועדת הכספים, מבקשים על פי בקשת השרה שהופיעה בנושא של התקציב, להמשיך את זה.

בוודאי. יש כאן חוסר הגיון בסיסי בניסיון לפגוע ביכולת שלנו לנהל.

להתמודד עם הפרויקטים האלה.

פעם טוענים נגדך כך ופעם טוענים נגדך הפוך. זה לא רציני. תנו לי שיקול דעת לתאם בנקודות מסוימות. כולי תקווה שהקריאה של הוועדה בהחלט תסייע לנו.

הרצון שלך שהוא ימשיך, הוא שותף לרצון הזה? גם הוא רוצה להמשיך?

אני מקווה שהוא ירצה להמשיך. הוא מאוד אוהב את העבודה.

מה זה מקווה? את יודעת אם הוא רוצה או לא רוצה?

חוסר הוודאות שהציבו בפניו, יכול להיות שבעת הזאת הוא גם מחפש אלטרנטיבות. אבל כשזה יהיה רלוונטי, אני מאמינה שאנחנו נצליח.

נדמה לי שהיה כנס במגזר הערבי ואמרו לו תודה וכולי.

כבר עשו לו מסיבת פרידה.

הם קצבו לו כהונה.

מה רמת התפקיד שלו?

הוא משנה למנכ"ל בהגדרת התפקיד.

הבעיה היא שלוקחים החלטות טובות ומיישמים אותן רק על המצב הלא טוב.

זו הבעיה. אני אומרת שצריכה להיות גמישות מחשבתית.

בנושא של שירות המדינה, של משרות שלא מאוישות, אני הערתי כאן איזו הערה למשהו שהוועדה אישרה אלא שלא שמו לב וניסו להגיד לי שהוועדה נתנה אפשרות למבקר המדינה להעסיק קב"ט כלשהו. מתברר לי שמשרד מבקר המדינה שאמון לבקר את כל המציאות הזו של מינויים פוליטיים, הוא עושה את המינויים הפוליטיים הכי גדולים. משרד מבקר המדינה. אתמול אמרתי את זה כאן. הבאתי את הדוגמה החיה. תופרים מכרז במשרד מבקר המדינה.

חבר הכנסת גפני, אתה הכרת את עורכת הדין רינת דנון שעבדה אתי כאן עשר שנים ולא נתנו לה להיות מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה למרות שהיא עומדת בתנאי הסף והם כתבים שהיא עומדת בתנאי הסף. למה? עד עכשיו אלוהים יודע. היום האבסורד הוא שהיא מנכ"לית בעירייה ומנהלת 120 עובדים אבל לנהל רשות של חמישה עובדים, יש כאן אנשים שטוענים לא.

ההחלטות האלה מגיעות לאבסורדים.

יש כאן אבסורדים.

גברתי השרה, חבר הכנסת טיבי, תמשיך.

תכנית 922. אין ספק שהיה לך תפקיד חשוב בהנעת התכנית. אני רוצה לומר שבזמנו אנחנו בשימה המשותפת הוצאנו הודעה שאנחנו רואים בתכנית הזאת צעד בכיוון הנכון. היא לא התכנית שלנו כי אנחנו דרשנו 32 מיליארד לחמש שנים או 64 מיליארד לעשר שנים, אבל לא התקבלה הדרישה שלנו. היה שם אדם שעכשיו הוא סיים כך שאי אפשר להזיק לו אם אנחנו משבחים אותו. אמיר לוי. הוא דיבר אתי על התכנית עוד כשלפיד היה שר האוצר. הוא חשב שהגברת התעסוקה ותמיכה בציבור הערבי, זה וין-וין סיטיואשן. זה ביטוי שלו. גם אתם תיהנו וגם אנחנו נהנה. הוא אמר את זה. התכנית הזאת קרמה עור וגידים בתקופתו והיא יצאה לפועל בתקופת השר כחלון שדחף אותה קדימה ונתן לה אפשרות להתקדם.

מה מפריע לי. בהתחלה הייתה הדלפה שזה 15 מיליארד אבל אלה לא 15 מיליארד שקלים אלא 9.8.

הפוטנציאל הוא 15 מיליארד.

במיוחד בעניין הרשויות. תקציבים לרשויות עברו יותר מאשר בשנים שעברו. בנושאים אחרים – שיכון, חינוך, נשים, תעסוקה וכדומה – זה הרבה פחות. בנושא תקציבים, לפני חודש ג'מאל ואני היינו כאן בוועדה הזאת שאתה ניהלת והעברנו 494 מיליון שקלים, חלקם מהחלטה 922 לרשויות, חלקם לתכנית של הבדואים בצפון, החלטה 1480, וחלקם מענקי איזון כלליים בארץ. זה דבר חיובי. כשיש דבר חיובי, אנחנו מציינים אותו.

צריך הרבה יותר. תעסוקת נשים, השרה דיברה על כך.

תעסוקת נשים ערביות.

כן. תעסוקת נשים ערביות בעיקר. תעסוקת ערבים באופן כללי ותעסוקת נשים. דיברת על אזורי תעשייה. למשל ב-922, אזורי תעשייה זה משהו מינורי שם. הציבור שחייב אזורי תעשייה היום יותר מכל ציבור אחר, זה הציבור הערבי כהעדפה מתקנת, כדי לצמצם פערים, כדי למצוא מקומות תעסוקה בישובים הערבים. לא שתושב טייבה ייסע לתל אביב, לרעננה, להרצליה או לנתניה או שתושב כפר קרא ייסע לחדרה וכולי. תעסוקה מקומית. זה טוב לישובים הערביים וזה טוב לשוק באופן כללי ולכלכלה.

פיתוח תשתיות דיגיטליות. אני ביקשתי לדעת כמה כל רשות מקבלת.

כ-200 ומשהו אלף שקלים בשנה. 275 אלף שקלים.

אני רוצה לברך אותך על קורס פסיכומטרי חינם. אני בעד לבטל את המבחן.

אני בעד לבטל אותו.

הייתה לי הצעת חוק.

היא אמרה שבעזרת השם, כשהיא תהיה שרת החינוך, היא תבטל את המבחן.

לאט לאט בתי הספר עוברים אליה. התחלנו עם הנוצרים ועוד מעט משרד החינוך.

העיקר שתשתדלי לא להגיע ליציע המזרחי כשתתקדמי.

גברתי השרה, אני רוצה לדבר על נקודה אחרת שצצה היום ואתמול.

על הורדת מכסים.

אני מודה לך שהזכרת לי. לא. אתמול והיום פורסם כי הקואליציה החליטה להניע ולקדם חוק הזוי שנקרא חוק המואזין. אני רוצה לנצל את העובדה שהשרה שאחראית על הקשר עם החברה הערבית, ואתה מבכירי חברי הכנסת כאן, נציג הסיעות החרדיות, יהדות התורה, אני רוצה התחייבות כאן שהחוק הזה לא יקודם ביום רביעי הבא בוועדת החוקה. ראשית, הבנות יש לקיים, ושנית, זה חוק מג'נון של אנשים הזויים. יש אנשים שלא מפספסים שום הזדמנות להכניס שתי אצבעות לעיני הציבור הערבי. בואו נעצור אותם.

הבטחות יקוימו.

למה שאלתי את השאלה? דיברתי אתמול עם הבוס שלך.

נכון. גם הוא יקיים.

אני אמרתי לך שאני מצביע רק טרומית ויחתכו את הידיים שלי, לא אצביע עליו.

אחמד, תשלח לנו את תאריכי הדיונים.

לא, אין דיונים.

ניסן הודיע. זה על סדר היום.

היה אתמול בחדשות, ומיד אחר כך דיברנו שנינו, שביום רביעי הבא מתחיל דיון בוועדת החוקה. דיברנו מה שדיברנו ואני אמרתי לו שהבטחות יקוימו. אמר חבר הכנסת וקנין שהצבענו בטרומית ולא נצביע יותר.

לא נצביע יותר.

הוא אמר יותר מזה. הוא אמר תחתך ידי. אני מעוניין שידו תישאר שלמה.

אל תדאג. היא תישאר שלמה.

נרגעת?

בנושא הזה, כן.

בחוק ההסדרים יש סעיף של הקלות על יבוא טקסטיל. מי שנפגע הכי הרבה, אלה נשים ערביות ודרוזיות שעובדות במפעלים האלה. זה פוגע במקומות תעסוקה, מה גם שממילא אין מקומות תעסוקה.

תודה. זחאלקה.

תודה גברתי השרה. האינפורמציה שיש לי היא שאיימן סייף מסיים את תפקידו ואני מביע צער על כך. לא חשובות הסיבות, אבל זאת האינפורמציה שבידי. אני מקווה שזה לא נכון.

מי אחראי על ההחלטה הזאת?

נציבות שירות המדינה. זה גוף שצריך לבטל אותו.

אין נציב.

אם אודי פרוור היה נציב שירות המדינה, בהחלט היה אפשר לנהל את הנציבות כמו שצריך אבל הוא זמני.

אני אדבר אתך. אם את רוצה, אני חושב שיש לזה גם משמעות.

כן, בהחלט. אני בעד.

ועדת הכספים היא ועדה בה יושבות כל המפלגות. אם תהיה החלטה משותפת, אנחנו נפנה לממלא מקום נציב שירות המדינה.

אני בעד.

קיבלנו סקירה על תקציב 2019 ובה יש פרויקטים שנוגעים לציבור הערבי שהוא מוביל אותם. שיעבוד עד תום התכניות.

אני בעד.

אם זה לא יפריע, אני אקבל החלטה כזאת בהסכמת כולם.

אני בעד.

אנחנו מסכימים.

כבוד היושב ראש, כפי שאמר חברי דוקטור אחמד טיבי, אנחנו אמרנו שתכנית 922 היא צעד בכיוון הנכון. יש שני דברים, יש תכנית ויש יישום של התכנית. כל התכנית עצמה היא הרבה פחות ממה שאנחנו רוצים וצריך הרבה יותר. אבל היישום שלה, והיה דיון אותו יזמתי בוועדה ואתה פנית למשרדי הממשלה כולם, למשרד האוצר ולמשרד לשוויון חברתי, וביקשת מהם שקיפות ביישום של התכנית, בהקצאות התקציביות. אמרו שתוך שלושה חודשים שיביאו לנו פירוט מלא על כל דבר ועניין. אמרת שוועדת הכספים תשב להם על הראש.

על מה אתם מדברים?

על יישום התכנית. אני מדבר על משרד האוצר.

אבל אנחנו מיישמים. קבענו שנעשה כאן דיון.

אני תכף אעיר על זה.

מדובר בכל המשרדים. אני אמרתי את זה כי בתקציב הקודם לא היו מפורטים בדיוק המספרים. אני מבקש שהמשרד לשוויון חברתי יציג בפנינו את המספרים ואת ההקצאות לשנת 2018 ו-2019. הדבר הזה נעשה בעבר ואני רוצה שיעשו את זה גם בפעם הבאה. אנחנו עכשיו מדברים על ערים מעורבות ואני מבקש שזה לא ייעשה חד צדדי אלא ידברו עם ראשי הציבור, עם חברי מועצות עיר בחיפה ובתל אביב. יש נציגי ציבור שצריך לדבר אתם.

נציגי הציבור הערבי.

כן. גם אתנו. יש אנשים שעשו מחקרים.

ליעד הגדול של 42 אחוזים תעסוקת נשים ערביות. אני מבקש שנקבל דיווח שוטף בעניין הזה. כלומר, אם עכשיו עברו על התכנית שנתיים, מה הייתה ההתקדמות בשנתיים האלה. כלומר, אם אתה רוצה להגיע ל-42 אחוזים, עד עכשיו היית צריך לעבור לפחות 30 אחוזים מהיעד.

לא. זה לא מחייב. זה לוקח זמן.

אני רוצה שיהיה סיכום ביניים באמצע הדרך. כלומר, אנחנו רוצים בכל התכנית לעשות באמצע הדרך סיכום ביניים כדי לראות מה המצב, מה צריך להשלים ומה צריך לחזק. לא להגיע לסוף ולומר שאין יישום.

אני משדולת הנשים בישראל. רציתי לברך את השרה גם על התכנית המאוד חשובה למאבק בהטרדות מיניות. אנחנו כמובן נשמח לקחת חלק כמי שעובדים בשטח וגם כמובן על המינוי של יושבת ראש הרשות לקידום מעמד האישה, אווה מדז'יבוז'. אנחנו עובדות אתה בצמידות והיא באמת עושה עבודה מעולה ואנחנו מאוד שמחות על כך.

רציתי לשאול שתי שאלות. במרס 2016 הוכרז שיינתנו 25 מיליון שקלים ליועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות שהעבודה שלהן היא מאוד מאוד חיונית כדי לקדם את מעמד האישה ואת השוויון המגדרי ברמה הכי חשובה שלו, שזאת הרמה המקומית.

יש תקצוב לעניין הזה?

זה מה שהצגנו לכם בקולות קוראים.

היינו רוצות לדעת מה אחוזי הביצוע.

28 מיליון שקלים יצאו לדרך מעכשיו כל שנה לשלוש שנים. 183 רשויות.

היינו רוצות לדעת כמה תקנים אוישו.

זה לא מאויש על בסיס תקנים. בכל רשות יש יועצת לקידום מעמד האישה. אנחנו דאגנו לקלות קוראים שמי שצריכות להגיש אותם, אלה הן היועצות דרך הרשויות על מנת לחזק את מעמדן בתוך הרשות. המשאבים עוברים אליהן לפעילות על בסיס תכניות שהן היו צריכות להציג לנו.

אנחנו יודעות על הרבה מקומות שעוד לא מאוישים והיינו מאוד שמחות אם הם היו מאוישים.

יש כאן תחילת דרך מאוד משמעותית שקודם לא הייתה.

ללא ספק ולכן אמרתי שאנחנו מברכות את השרה.

מילה אחת על נשים חרדיות. יש לנו קו פתוח בו אנחנו עונות לנשים חרדיות בדיני עבודה. למרות מה שהשרה אמרה על כך שאכן יש שילוב מאוד טוב של נשים חרדיות בשוק העבודה, אנחנו רואות הפרות בוטות, ממש קשות, בשוק העבודה.

נכון. אמרתי את זה.

נשים שלא מקבלות שכר במשך שנה שלמה.

נכון.

אנחנו נשמח לעבוד אתכן בשיתוף פעולה בנושא הזה.

אני אמרתי את זה. אני מכיר את זה. זה לא סתם. אלה נשים שעל פי רוב הן נשים שבויות. הן לא הולכות למקום אחר.

ממש מילה אחרונה. מה תקציב הפעילות של הרשות לקידום מעמד האישה בשונה מתקנים של הרשות. גם זה משהו שמאוד היינו רוצות לדעת.

תודה. פיני קבלו, בקצרה.

בוקר טוב. לגברתי השרה, אנחנו מאוד מאוד משתפים פעולה ועושים עבודה נהדרת בכל מיני תחומים, גם בנושא של גמלאים, נשים ודברים אחרים.

אני רוצה להביא לידיעה שכרגע בחוק ההסדרים בעצם הולכים לחסל את כל מרכזי היום של אותם מועדונים של הרשויות המקומיות אליהם מגיעים אנשים בחוק הסיעוד.

אנחנו לא בחוק ההסדרים ואנחנו לא במשרד הרווחה. אני צריך לסיים את הדיון.

זה נוגע לשרה.

משרד הרווחה אמון על זה אבל נשמח לעזור לך אם יש דברים קונקרטיים.

אותם מקבלי גמלת סיעוד באים לאותם מועדונים ואם ייתנו גמלה בכסף לאותם קשישים, הם לא יגיעו למרכזים.

אתה אומר דברים חשובים אבל הם לא נוגעים לדיון הזה.

בכל אופן יש לזה נגיעה למשרד לשוויון חברתי.

תודה. אני מבקש לסכם את הדיון. קודם כל, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת זחאלקה לפני שאני מדבר לגופו של עניין. זה נכון שפנינו למשרד האוצר ולמשרדים אחרים. יש לנו כתובת היום. אנחנו נקיים אתם דיון. אנחנו גם קבענו שנשב עם המשרדים וזה מתחיל להיות מעניין, במיוחד בנושא של המגזר הערבי. יכול להית שיהיה אפשר להוסיף תקציבים, יכול להיות שאם אכן התכנית תצליח – וכולנו מקווים שהיא תצליח – נוכל לטפל בעניין הזה. יש לנו כתובת. אני אומר לך שמה שאמר חבר הכנסת זחאלקה, זה נכון. אנחנו פנינו למשרדים ואנחנו פונים. הנושא הזה צריך להתבצע. אני לא נכנס לבתי הספר הנוצריים, יכול להיות שאני אחשוב על איזה רעיונות להעביר למשרד לשוויון חברתי עוד כמה דברים ולהוציא אותם ממקומות אחרים, אבל כרגע זה לא עומד על הפרק.

אני מברך אותך ואת המנכ"ל כמובן ואת הצוות על שאתם עושים עבודה טובה. עבודה מצוינת. אני מבקש שתיכנסו לכל המגזרים, כפי שאתם יודעים לעשות וכפי שעשיתם עד עכשיו עם החלטות ממשלה. המגזר הערבי הוא הראשון במעלה בעניין הזה כאשר מדברים על שוויון חברתי. ההחלטה הזאת היא החלטה, כמו שחברי הכנסת הערבים אמרו, לא מספקת וגם כמו שאמר אחמד טיבי. הוא ניהל כאן כמה ישיבות לגבי העניין הזה מטעם ועדת הכספים ואני אשמח שהנושא הזה יתקדם.

יש עוד אזרחים שגם מחכים לשוויון חברתי, לא באותם ממדים כמו המגזר הערבי.

נכון. צריך להכין תכנית חומש.

בדרך לכאן התקשר אלי מישהו, נדמה לי שהוא עובד של המשרד שלכם, ואמר שאין לכם תכנית על כוללים לפנסיונרים. כדאי לבדוק את זה. אם אתם הולכים לאלעד למשל.

אתה צריך לראות איזה יופי בהיענות של הישובים החרדים לקולות הקוראים. לקחתי לברצלונה לתערוכה של ערים חכמות נציגות מבני ברק. מדהים.

אני לא קובל על העניין הזה. אני אומר שמישהו פנה אלי, נדמה לי שהוא עובד המשרד שלכם מאלעד.

אין לנו משרד באלעד.

אז הוא לא עובד של המשרד אבל הוא אולי עובד של העירייה ועוסק בעניין של האזרחים הוותיקים. הוא אמר לי את זה ואמרתי לו שאני אעלה את הנושא. הוא ראה בעיתון שאת אמורה להגיע לכאן.

בכל מקרה, אנחנו ועדת הכספים נלווה את העבודה שלכם.

מעולה.

אנחנו כנראה נעשה ישיבה. יש לנו תכנית לעשות דיונים על המשרדים השונים בלי קשר לעניין של התקציב או עם קשר, אבל לאחר אישור התקציב כדי לעקוב אחרי מה שקורה, לסייע במה שנדרש. בינתיים בכל התכנית שאת הבאת לא ראיתי איזה סעיף אחד - כשיש משרד שבא ומביא תקציב ומביא תכנית, יש לי איזה סעיף אחד או שניים שאני קופץ ולא אומר כלום אלא רק נושך שפתיים אבל כאן אני מסכים אתכם בכל התכנית הזאת. זאת תכנית טובה, זאת תכנית שלא הייתה בעבר. אני מברך אתכם על כך. אנחנו נסייע לכם.

אני גם אחמם לך את הלב בנושא הזה של הפרויקט של שלישי בשלייקעס. אורי אורבך זכרונו לברכה יזם פרויקט לטיפול בסוגיית הבדידות ותרבות הפנאי לאזרחים ותיקים. בהתחלה זה היה בעיקר עשרה שקלים לקולנוע. אני שאלתי מה עם האוכלוסייה החרדית. שם לא הולכים לסרט בעשרה שקלים. לכן הרחבתי את השלישי בשלייקעס להרבה מאוד פעילויות שאני לא אכנס אליהן עכשיו אבל הרבה ערבים מרוכזים כאשר נניח עכשיו הם בים המלח לארבעה ימים. לאוכלוסייה החרדית היו ארבעה ימים מרוכזים בירושלים. הייתה היענות לא מספקת, אפשר יותר, וכאן אני קוראת לך לעזור לנו.

אני לא רוצה לדבר יותר מדי על הנושא החרדי כי אז יהיה מישהו שמשדר בליל שבת ויגיד שעל כל דבר שאני אומר כאן אני לוקח מעשר לחרדים. את לא חייבת לדאוג לחרדים. אני מתכוון למי ששידר את זה עלי אחרי כל כך הרבה שנים. אין אצלי דבר כזה בכל.

נכון.

כל פרויקט שאנחנו מדברים עליו, מדברים עליו.

אני חייבת לומר לכם שגפני, עוד מהתקופה בו הייתי יושבת ראש אגודת הסטודנטים, היה הכתובת היחידה בזמנו שקיבל אתנו כהנהגת הסטודנטים לכנסת.

נכון. כבר אז ראיתי שאת הולכת להתקדם ולהגיע רחוק. גם עכשיו אני אומר את זה.

על כל פנים, אנחנו נלווה את המשרד, את הפרויקטים שאת הצגת כאן עכשיו, ואם תצטרכו סיוע, בבקשה.

אני מקבל החלטה ובדרך כלל לא מקבלים החלטה במקרה הזה. אני מקבל החלטה שאם אכן האיש רוצה להמשיך והפרויקטים שאת הצגת שהם לכולנו, איך אמר אחמד טיבי? זה בדרך הנכונה – אני חושב וכולנו חושבים שהם בדרך הנכונה – הוא עשה את הפרויקטים האלה, אז לפחות עד תום הפרויקטים הוא יישאר בעניין הזה. הרי אי אפשר ללכת כמו איזה חכמי חלם. מקבלים איזו החלטה ומיישמים אותה במקום הלא נכון. אנחנו מקבלים החלטה שקודם כל את סוף הפרויקטים האלה הוא ימשיך בעבודה שלו אלא אם כן יש לך תכניות אחרות.

לבקשת השרה ובמידה והוא כמובן יסכים.

נכון. אני מגביל את זה לעניין הזה.

תודה רבה. אנחנו מודים לכם. תודה רבה על הסקירה המאלפת. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.