ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 927

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 9:31

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ קארין אלהרר

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ מיקי רוזנטל

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ סעיד אלחרומי

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

מיקי רוזנטל

סעיד אלחרומי

קארין אלהרר

דב פסט - סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, משרד הבריאות

יוסי גוילי - מנהל תחום בכיר, מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

רונן דסה - מנהל תחום בכיר, מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

נגטו סמו - מרכז בכיר, מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

אלעד יוסף לב - מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

אסתר ורהפטיג - עו"ד, משרד המשפטים

דניאל חורין - עו"ד, משרד המשפטים

מיכל טהון - מתמחה, משרד המשפטים

וסים חוסרי - עו"ד, רכז קשרי כנסת-ממשל, עמותת סיכוי

ד"ר אסף שפירא - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון סלע - אחראית קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה

טובה סלומון - מעורבות

עטרת חן הורוביץ - עמותת שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם

ירון הופמן דישון - מוזמן/ת

גל לוי - מוזמן/ת

גדי רובין - מוזמן/ת

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ קארין אלהרר

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ מיקי רוזנטל

129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חה"כ סעיד אלחרומי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח, 23 בינואר 2018. על סדר היום דיון מהיר בנושא 129 משרות בכירות במשרדי ממשלה לא מאוישות, של חברת הכנסת קארין אלהרר, חבר הכנסת מיקי רוזנטל וחבר הכנסת סעיד אלחרומי.

חברת הכנסת קארין אלהרר, תציגי את הנושא.

תודה רבה אדוני. בראשית הדברים אני רוצה להסב את תשומת הלב שאת הדיון המהיר הגיש חברי חבר הכנסת מיקי רוזנטל וכנראה בגלל טעות במזכירות הכנסת אני נרשמתי ראשונה. מיקי היה היוזם הראשי ואני הצטרפתי.

בדרך כלל מיקי רוזנטל הוא מהמתמידים להשתתף בוועדה הזאת אבל כרגע הוא לא נמצא.

הוא יגיע.

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

היה חשוב לציין את הדבר הזה. אני אתחיל ואודה לחברי מיקי רוזנטל על שזיכה אותי להצטרף להצעה לדיון מהיר.

אדוני, ההצעה הוגשה בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון כלכליסט בדצמבר 2017 וחשפה שבעקבות בקשה של חופש המידע לא פחות מ-129 משרות בכירות בשירות המדינה אינן מאוישות. אני אומר שאני לא יודעת אם זו הסיבה אבל זה מצטרף לעובדה שאין עדיין נציב או נציבה.

בוקר טוב מיקי. אמרתי שאתה בין המתמידים כאן.

כן. הייתי בוועדה אחרת. אני מתנצל.

אני ציינתי שאתה יזמת את ההצעה וזיכית אותי להצטרף.

אני אומר שאין נציב או נציבה, דבר שהוא באמת בלתי סביר. מדובר בתפקיד הבכיר ביותר בשירות המדינה. המגדלור של השירות הציבורי. מדובר בבעיה קשה מאוד. הנציב הקודם משה דיין, היה ידוע מראש מועד הפרישה שלו ועדיין טרם נמצא מחליף. היו דיבורים על מועמדת בשם עפרה ברכה והיו בעיות קשות מאוד במינוי שלה ובינתיים הדבר הזה מושהה. אין נציב, אין נציבה ובאמת רשימה ארוכה של משרות בכירות במשרדים מובילים בשירות המדינה לא מאוישת. אני חושבת שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי. הוא פוגע קשות בשירות הציבורי ובסופו של דבר חייבים להבין שזה גורם לפגיעה ישירה באזרחי מדינת ישראל ואת הדבר הזה לא נשכח.

אני הייתי שמחה לקבל תשובות מהאנשים הרלוונטיים, איך אנחנו מתקדמים כדי שגם המינוי ייעשה בהקדם האפשרי וגם נוכל לקבל את אותם מינויים שהם דרושים כל כך לאזרחי מדינת ישראל. תודה.

תודה. מיקי רוזנטל.

תודה רבה. רוב הדברים נאמרו. אני קודם כל רוצה להודות ל-כלכליסט, לכתב בשם אמיתי גדיף שאני לא יודע אם הוא כאן אבל כל הכבוד לו על הידיעה הזאת. בעיני היא לא ידיעה סנסציונית אבל היא ידיעה מאוד משמעותית שמלמדת משהו על המופרכות של טענות המשילות שכל הזמן עולות כאן השכם והערב. יש בעיית משילות, צריך לשנות את החוקים, אבל קודם כל צריך לאייש את המשרות. הדבר הזה לא הגיוני בכלל. יש חילוקי דעות, ראיתי בתגובה של הרשויות השונות לכתב, שזה לא מדויק, שזה כבר אויש והמכרז ההוא יצא לדרך וסבתא של מנשה תכף פותרת את כל הבעיות. העובדה היא שיש למעלה ממאה משרות בכירות לא מאוישות וחלקן בתפקידי מפתח. זאת פגיעה מהותית בשירות שניתן לציבור.

אני מתפלא על הנציבות. גם בעניין מינוי לראש הנציבות יש עיכובים מיותרים. תפקידה הוא לא רק לבדוק שהעובדים עובדים ואין חריגות מסמכות וכולי וכולי, אלא לאייש את המשרות. זה חלק אינטגרלי מהותי מתפקידיה.

החשש שעולה מתוך הכתבה, ואני לא אומר שזה נכון לגבי כל משרד, הוא כדלקמן. שרים או גורמים פוליטיים בתוך המשרד רוצים למנות מקורב ואז צריך לעשות מכרז ובמכרז יש סיכוי שהמקורב לא יזכה. אז ממנים ממלא מקום, כשיטה, את מי שאנחנו רוצים ובעצם המשרה ממשיכה להיות מאוישת על ידי ממלא מקום למרות שזה נוגד את התקשי"ר. יש זמן קצוב לכהונה של ממלא מקום אבל כל הזמן מאריכים את זה ומשחקים עם הדבר הזה ספציפית.

אני אומר שלפחות בחלק מהמקרים ניכר שיש כאן ניסיון של פוליטיזציה של השירות על ידי אי מינוי ואיוש התפקידים באופן קבוע כדי שתהיה אופציה למנות ממלא מקום מקורב וזה חמור שבעתיים.

לכן אני קורא מכאן שקודם כל נקבל הסברים. נשמע את ההסברים ואחר כך אני אמשיך לומר עוד מיני דברים. אני אומר לכם שקודם כל ולפני הכול זו פגיעה בשירות לציבור ואת הדבר הזה אנחנו לא יכולים לאפשר.

תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

בוקר טוב. תודה אדוני היושב ראש. תודה לחברי מיקי רוזנטל. כמו קארין, גם אני הצטרפתי לבקשה הזאת לאור חשיבות הנושא.

מעבר למה שאמרו חבריי לגבי הפגיעה בשירות לאזרח, אני חושב שיש כאן מדיניות ואני אתן לכם דוגמה מאחת הרשויות המקומיות שאני לא אנקוב בשמה. עכשיו, בימים אלה, אין לה מזכיר כבר שלוש שנים או מנכ"ל, אין לה גזבר כבר שנתיים וחצי, ואין לה מהנדס. שלושה תפקידים ברשות מקומית בישראל שלא מאוישים. זאת זוועה ואף אחד לא נוקף אצבע ואף אחד לא שואל את ראש הרשות או את ראש העיר מה הוא עושה. כאן, בכתבה של כלכליסט, 129 משרות בכירות שלא מאוישות. דרך אגב, הם ציינו שזה לא כולל את אלה שיש בתפקיד ממלא מקום. זאת אומרת שיש עוד רשימה ארוכה של תפקידים שיש בהם ממלא מקום. אין בהם מנהל רשמי או מישהו שנבחר אלא יש ממלא מקום. כאן נכנס הסיפור של הפוליטיזציה של התפקידים הציבוריים המקצועיים, שאמורים להיות מקצועיים. אני כראש רשות, כראש עיר, אחכה עד שבן דודה של דוד שלי יסיים את התואר שלו או יקבל זכאות מהאוניברסיטה, אולי הוא ייכנס, יצליח להיכנס ולהתמודד במכרז.

חברים, כאן תפקידים בכירים, תפקידים מקצועיים, זה השירות לאזרח. או נהפוך הוא. או שאנחנו שמים ממלא מקום עם קצת עיגולים בתנאי המשרה הזו ואז הוא לא נותן את השירות המתאים כי הוא לא מתאים לתפקיד הזה. הוא לא יכול למלא את התפקיד הזה והאזרח נפגע.

אני אוסיף מילה אחת. הייתי שמח לשמוע מה בתוך המשרות האלה ב-1,900 משרות, מאוישים גם על ידי אנשי המגזר הערבי.

לפני שאני אתן לנציבות או לכל גורם אחר שנמצא כאן להשיב, אני אומר לכם משהו. לפני כשבועיים הייתה כתבה. במקרה אני מכיר את העובד הזה. אם לא הייתי מכיר, הוא היה עובד כנסת. הוא משמש כקב"ט במשרד מבקר המדינה בחיפה. תראו איך תופרים. משרד מבקר המדינה, זה לא עוד משרד. זה משרד שהוא בעצם צריך לבדוק אותנו ולראות איך אנחנו פועלים בזמן אמת וגם לא בזמן אמת. מה עושים? תופרים מכרז. הקב"ט הזה שנתיים משמש בתפקיד כממלא מקום.

זו שיטה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לציין, אני מכירה את הסיפור הזה, שהובא לידיעתי שבוועדת הכספים ניתן פטור ממכרז בעניין של הקב"ט הזה.

ההפך. היא הנותנת. עוד יותר גרוע מה שאת אומרת לי עכשיו. אם את אומרת את מה שאת אומרת, זה עוד יותר גרוע. למה? הקב"ט הזה השתתף במכרז אבל תפרו את המכרז הזה למישהו אחר, מישהו שבא במקומו לא עמד בשום תנאים והעיפו אותו לכל הרוחות. מה שאני אומר לכם התפרסם. במקרה הוא דיבר גם אתי. הוא אמר לו שזו המציאות. תפרו את זה למישהו אחר, הוא לא עומד בתנאים והוא, שכבר שנתיים בתפקיד ממלא מקום, עומד בתנאים ומשרד מבקר המדינה מרים עיניים למעלה ואומר שאני מנכ"ל, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. זה משרד מבקר המדינה. אם זאת המציאות, מה יהיה במשרדים אחרים? מה אתם דורשים ממשרד המשפטים או מינוי פוליטי במשרד הפנים או האוצר או בכל מקום אחר? אם כאן כאשר הוא עמד בכל תנאי המכרז, הוא משמש כממלא מקום שנתיים, מביאים להצניח מישהו שלא עומד בכלל בתנאים, ועכשיו זה המכרז השלישי שמוציאים. אני שואל אתכם, אז על מה אנחנו מלינים?

אני רק אמרתי את מה שאמרתי.

אם בארזים נפלה שלהבת.

אני אומר, משרד מבקר המדינה. זה משרד מבקר המדינה. אם הוא תופר מכרז, לא נשאר לנו מה לחפש. אם משרד מבקר המדינה תופר מכרז, אני אומר לכם שאין יותר מה לחפש. אין לי למי לבוא בטענות. לאף אחד לא. לאף משרד אני לא יכול לבוא בטענה כי אם המשרד שאמון לבקר דווקא את הדברים האלה, עושה את הפעולות הללו. אם זה כך, אין לנו על מה להלין.

אני אומר שהמקרה הזה צף ונתנו פטור. זה רק מחזק את הדברים.

אני רוצה לשמוע את נציבות שירות המדינה.

מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה. בראשית הדברים אני רוצה קודם כל להתייחס לנתונים שפורסמו בכתבה כי אנחנו עמדנו בקשר באמצעות הדובר עם העיתונאי והעברנו לו, ערב פרסום הכתבה, שהנתונים פשוט מאוד לא נכונים. לא מדובר ב-129 משרות. יש לי את התגובה שהעברנו בכתב לעיתונאי. לא מדובר ב-129 משרות ואפילו לא קרוב למספר הזה. זה בערך מחצית. מבדיקה נוספת שעשינו, התברר שחלק מהמשרות כבר אוישו. לגבי חלק העברנו רשימה עם משרות כפולות בטעות.

אבל הטעות נובעת ממידע שאתם מסרתם לו? המידע, מקורו בבקשת חופש המידע של עיתונאי.

נכון.

זה לא איזה מידע שהוא המציא. את מסרתם לו את זה.

המידע הראשוני שנמסר מאתנו, נפלה בו טעות. נכון. נפלו בו טעויות.

אבל מה העניין עם ממלאי המקום?

ברשותך, אני תכף אגיע לזה. חשוב להבין שהמספר המדויק נכון להיום – שוב, לפי הנתונים שלנו, ושוב, יכול להיות שיש טעויות או משהו כזה, אלה מערכות מידע ולפעמים גם לא מזינים אותן נכון – בגדול הוא סדר גודל של סביב שבעים משרות. בין 60 ל-70 משרות פנויות.

וזה מעט?

זה לא מעט אבל ביחס לאלפיים משרות בכירות, אני מדבר על משרות בכירות, זה פחות משלושה אחוזים. יכול להיות שגם זה יותר מדי, אבל זה לא 129 ולא שבעה אחוזים.

סליחה שאני קוטע אותך וזה אפילו לא בסדר. תכף נשמע את התשובה. אבל מדובר לא רק בכמות. בעיני שבעים זה הרבה אבל אם בכיבוי אש חסר אדם שהוא ראש אגף המבצעים, אחר כך יש שריפה ואומרים איפה היו הכבאיות, או בבית חולים. זאת לא רק כמות.

אני מסכים.

כשאני קורא את סוג המשרות בכתבה, זה מזעזע אותי. אלה בתי חולים וכיבוי אש.

אם אפשר לחזק את דבריו של מיקי.

תפקידי מפתח בכירים בשירות הממשלתי, הם לא מאוישים.

יש עוד דבר חשוב שאני חושב שהוא אולי לב המערכת. אם אותו תפקיד לא מאויש והוא תפקיד רוחבי לכל הדעות, אין על מי להטיל את האחריות. כולם זורקים את זה הצידה.

ברשותכם, אני אתייחס לחלק מהסיבות. אלה לא תירוצים אלא סיבות אמיתיות שבעטיין חלק מהמשרות הללו לא מאוישות כרגע, לפעמים לא מאוישות זמן רב, ומה אנחנו מנסים לעשות בעניין.

הערה מקדימה. צריך לזכור שנציבות שירות המדינה לא מנהלת את המשרדים. היא רגולטור. היא מפקחת. אנחנו לא יכולים לבוא ולנהל את המשרד במקומם ולפעמים הגורמים המקצועיים במשרד, הגורמים הבכירים ביותר, הנהלת המשרד, ביחס למשרה מסוימת שהתפנתה באים וטוענים שמבחינה שהם עושים כרגע או משהו כזה, הם חושבים אולי שאין בה צורך יותר או הם רוצים לערוך שינויים מבניים, רוצים לאחד משרות וזה קורה בחלק לא קטן מהמשרות האלה.

ודאי אדוני מתחבר לפוליטיזציה של משרות במשרדים הממשלתיים ומשאירים את זה פנוי. יעברו החוקים ההזויים, ימלאו את החסר.

אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. אם יש טענה שהמשרה מתייתרת, זה קורה, יש שינויים מבניים, זה לגיטימי וכולי. אנחנו צריכים לתקצב את זה אחרת, להוריד את המשרה הזאת מהתקציב של המשרד אבל הם לא מדווחים על זה. הם לא מדווחים על זה בתקציב. הם לא אומרים שאנחנו מוותרים על שלוש משרות והנה חתכנו את התקציב. מבחינתכם עכשיו, כרגולטור כמו שאתה אומר, אם האמירה התבטאה באיזה מכתב תשובה לצאת ידי חובה ואתם רואים שהם לא מורידים את זה בתקציב, מבחינתכם זו טענת סרק ואסור שזה יקרה.

נכון.

הם שוקלים שינוי, הם לא צריכים את המשרה, לא רוצים את המשרה, תעבירו אישור שביקשתם לגרוע אותה מהתקן.

זה נעשה. אלה תהליכים שלוקחים זמן. באמת חלק מהביקורת שלנו היא לוודא שהדברים האלה נעשים. מדובר בתפקידים בכירים ומי שממונה על אותה משרה בכירה, לפעמים מתחלף. זה תפקיד מאוד רגיש והמשרד בא וטוען שהוא עומד למנות מחליף לראש המערכת והם רוצים שהוא יבחר את הסגן שלו או מי שיעבוד אתו צמוד. זו טענה לגיטימית, אם מדובר בעיכוב סביר ולא של שנים.

מה זה סביר מבחינתכם? סביר לטענה הזאת שהיא טענה לגיטימית. כמה זמן?

אם נגיד המינוי של ראש המערכת נמצא כרגע בוועדת איתור וההערכה שלנו היא שבדרך כלל ועדות איתור, אם אין בעיות, מסתיימות תוך חודשים.

חודשיים-שלושה.

חודשיים. זה נראה לנו סביר.

זה סביר. שנה ושנתיים זה לא סביר.

נכון.

אני מסתכל כאן במשרות ואני רוצה להבין ממך. למשל, בוא ניקח את הרשות הארצית לכבאות. קצין אגף מבצעים מחוזי ברשות לכבאות, חסר. כמה זמן הוא חסר?

אני לא יודע.

אני אגיד לך כמה זמן. שנתיים הוא איננו. ראש מחלקת בטיחות אש ברשות לכבאות, כמה זמן הוא איננו? 14 חודשים. ראש מחלקת מחקר ופיתוח ברשות הכבאות, כמה זמן? שמונה חודשים.

או שאתם מנסים למרוח אותנו, ואתה יודע, אני לא פראייר וקשה למרוח אותי, או שתענה לנו על זה. תאמר לנו איך יכול להיות שאין קצין מבצעים באגף הכבאות למעלה משנה ומה יהיה בשריפה הבאה? מה נכתוב בדוח הבא? מה נגיד לציבור? אתה יודע, שלב התירוצים, אתה אומר, בסדר, חודשיים, שלושה, יבוא מחליף, ארבעה חודשים, חצי שנה, אבל שנה?

חבל שלא הגיע נציג הגוף הרלוונטי שיוכל להתייחס. אני לא יודע לתת תשובה כרגע לכל משרה ומשרה שהופיעה ברשימה. אני מדבר על דברים כלליים, על מדיניות כללית שמנחה אותנו.

נשאל שאלה אחרת כעי למקד את העניין כי מיקי מעלה כאן דברים חשובים. מה יהיה בפשלה הבאה? מה נגיד? את מי נאשים? את ה-ש.ג.? על מי אנחנו הולכים? האם לנציבות יש מודד לדברים הללו בבדיקה שהיא עושה לגבי אותן משרות? כיצד זה מתבצע ומה האופן? האם יש הנחיות לגבי שישה חודשים, שלושה חודשים? תראו, שנה וארבעה חודשים זה זמן ארוך שהמערכת מתברדקת כי אין מי שמכוון אותה.

אני אומר לך היכן זה בא לידי ביטוי.

זה קצין מבצעים. אתה יודע מה המשמעות של קצין מבצעים בכבאות? הוא אחראי על העסק. הוא צריך להזמין עוד כבאיות, אם השריפה גדולה מדי והתחנה המקומית צריכה סיוע.

לעשות ארגונים, לעשות את הכול.

פעמים רבות חלק מהמשרות הללו, שהן לכאורה פנויות, הן פנויות במובן זה שהן לא אוישו דרך קבע אבל לפעמים יש שם מילוי מקום, מינוי זמני.

אבל בכתבה מצוין שזה לא כולל מילוי מקום.

זה לא מדויק. זה גם לא מדויק. זה גם לא נכון.

יש לכם נתונים אחרים? כמה תפקידים בשירות המדינה כרגע מאוישים על ידי ממלא מקום? אתה יכול להגיד לנו את המספר?

אין לי מספר מדויק, אבל אני יכול להגיד - - -

אז למי יש?

למי יש? אם אתם לא יודעים, מי כן יודע? מי אמור לדעת את זה? אתם הנציבות. למי לבוא בטענות? אני חושב שיש כאן חור שחור. אני אגיד לך כבר עכשיו, לפני שסיימנו, יש כאן חור שחור שאתם, הנציבות, אחראים עליו כי אתם היחידים שיש לכם את הראייה הכוללת.

זה התפקיד שלכם.

זה התפקיד שלכם. אתם צריכים לדעת בכל רגע נתון כמה משרות לא מאוישות, כמה ממלאי מקום יש, כמה זמן המשרות לא מאוישות. אתם צריכים לשלוף את הנתונים האלה בשנייה במחשב ולהתריע בזמן. אם אין לכם את הנתונים, אתם כבר לא יכולים להתריע.

אדוני היושב ראש, כתשובה לחבר הכנסת מיקי רוזנטל. באופן עקרוני כן אנחנו עושים מאמצים גדולים לפתח מערכות מידע שייתנו מענה מאוד ישיר ומאוד מהיר. נכון להיום אנחנו עומדים באתגר הזה.

מה זה אומר מערכות מידע?

כדי להוציא נתונים מתוך מערכת, אנחנו צריכים מערכת - - -

רגע. יש לי שאלה.

עוד לא סיימתי את המשפט.

רגע. אולי גם תענה לי. נציבות שירות המדינה, כמו שאמרתם, אתם לא ממנים. אתם גורם על שאמור לראות.

רגולטור.

יפה. מה תפקידו של רגולטור, אם לא קודם כל שיהיה לו בסיס נתונים כדי שעל סמך זה הוא יוכל בכלל לעשות רגולציה?

אני אומר לך במשפט. יש מסד נתונים, יש מערכות מידע מאוד טובות בשירות המדינה ובכלל בנציבות שירות המדינה.

הן כל כך טובות שלא יודעים לגבי אלפיים אנשים?

כמו שאמר חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אי אפשר היום להוציא בלחיצת כפתור בשנייה מידע. צריך לעשות כאן ניתוח של המידע. אנחנו כן אחראים על המידע, אנחנו כן צריכים לעשות טיוב של מידע ולדעת איך לסנכרן את כל המידע. זאת לא מערכת אחת אלא יש מספר מערכות.

כמה עובדים יש בנציבות?

303 עובדים.

303 עובדים לא יודעים לנהל אלפיים עובדים?

זה לא קשור לניהול. זה קשור למערכות מידע.

אני מתנצל. נאמר שהכתבה לא הייתה מתפרסמת ואף אחד לא היה מבקש את המידע. מכאן חשיבותה של העיתונות שהיא מציפה נושאים בעייתיים. אני חושב שאתם ביוזמתכם לא עושים בדיקה יום יומית, שבועית וכולי כמה משרות מאוישות או לא, מה מצבן, כמה זמן הן לא מאוישות וכולי. אתם עשיתם את זה עכשיו בעקבות הכתבה, שזה בסדר גמור, אבל אני אומר לכם שוב שאנחנו לא מחפשים כאן ראשים ולא מחפשים כאן אשמים אלא אנחנו רוצים לתקן ליקויים. זאת העבודה שלנו כאן. הביקורת היא ביקורת מאוד רצינית. אתם יודעים מה? תאמרו שבעוד חודש אנחנו באים ומראים לכם שטיפלנו בזה כמו שצריך, תודה רבה לכם.

אני לא צריך לתת לכם הצעת ייעול.

אנחנו מחפשים פתרונות.

אני הולך עוד דרגה ואז אני אאפשר להם להשיב. אני חושב, וזו דעתי, שבמערכות שיש לנו היום, יש לכם את כל האפשרויות במערכת של מחשוב לקחת ולשים על צג אחד מה שיש ומה אין, איזה משרות וכולי. הכול יכול להיות בנתונים בשליפה, בלחיצת כפתור. אני חושב שאתם יכולים לעשות את זה. זה לטובת המערכת שלכם. אתם אלה שבעצם מפקחים על כל המציאות הזאת ואתם גם שותפים. דרך אגב, אתם יושבים בכל מכרז, אם אני לא טועה, במיוחד במשרות הבכירות בהן יש נציג של נציבות שירות המדינה שבודק את הכשירות ואת כל תנאי המכרז מ-א' עד ת' ובודק שעומדים בתנאים.

אני אומר לכם שלא פעם אתה גם שומע שהנציבות לא נותנת את המכה כמו שצריך. אתם אלה שצריכים לפקח על כל המערך הזה. צריכה להיות לכם אינדיקציה בכל רגע נתון בלחיצת כפתור. כמו שמיקי אמר, אנחנו מדברים במשרות מאוד רגישות במערכת הציבורית ואי אפשר להשאיר אותן דקה אחת כשהן לא מאוישות. אני יכול להבין שלפעמים יש חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה, חמישה אבל לא שנה וחצי ולא שנתיים. נהיה באיזה אסון ונחפש את ה-ש.ג.

אני כבר לא מדבר על הבירוקרטיה. למשל, ברשות האוכלוסין חסר סגן ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. אתה יודע כמה אנשים מגישים בקשות? כמה זמן הם מחכים וכמה זמן הם מחכים? איזו התעללות הם עוברים? יכול להיות שבגלל שהמשרות לא מאוישות. אני לא יודע לגבי המשרה הזאת, אני סתם מציין אותה כי היא מופיעה בפניי ויכול להיות שהיא כבר אוישה אבל עצם העובדה שהיא לא הייתה מאוישת, אנשים עומדים בתור ולמה? למה לכל הרוחות זה כך? יש משרה, יש כסף, אנחנו מתקצבים אותה כאן בוועדת הכספים ולא מאיישים אותה.

תשובה, לפני שנסכם את הדיון. אני לא רוצה סתם לטחון. אנחנו כבר במצב של טחינת מים.

לגבי הנתונים, אני לא מזלזל, זה מאוד חשוב ואם צריך לעשות תיקון, נתקן וגם נוכל להעביר לוועדה בתוך פרק זמן סביר נתונים.

בסיכום נאמר את זה.

מה זה פרק זמן סביר?

אני אתייחס לזה. אני אסכם את זה.

אני מבין מה מטריד את חברי הכנסת ואת הציבור, שאולי מאחורי הנתונים האלה מסתתרים דברים יותר חמורים. אני רוצה להגיד שבנציבות שירות המדינה – וכאן זה התפקיד שלנו, מדובר גם בתפקידים בכירים ואנחנו כן מעורבים – משתדלים מאוד עד כמה שאפשר לצמצם את הפרקטיקה של מינויים זמניים שלא דרך קבע, אם באמצעות מילוי מקום ואם באמצעות מינוי בפועל. דרך אגב, יש הבדל גדול - למרות שלאנשים שפחות מכירים זה נשמע אותו הדבר - כאשר מילוי מקום, הכוונה למישהו שבא מבחוץ, מחוץ לשירות המדינה, ומילוי בפועל זה בעצם הטלת תפקיד על עובד מתוך השירות. יש הבדל גודל ביניהם. במילוי מקום העברנו הנחיה לפני שנה ואנחנו עומדים עליה ואוכפים אותה שמועמד שמונה למילוי מקום מבחוץ, לא יכול להתמודד במכרז על אותו תפקיד. כך אנחנו מסירים את החשש לפגיעה. אנחנו אוכפים את זה.

היום מספר מילויי המקום, אנשים שבאים מבחוץ, הוא מאוד מצומצם. אני אעביר נתונים אבל הוא מאוד מאוד מינימלי. רוב המינויים הזמניים הם של עובדים מתוך המערכת, לפעמים מאותה יחידה, לפעמים מהמשרד, לפעמים ממשרדים אחרים וגם כאן אנחנו משתדלים שזה יהיה לפרק זמן מאוד קצר ומחייבים את המשרד, כתנאי לאישור, לצאת תוך חודש בהליכי מכרז. להגיד לך עוד פעם שדברים לא ברחו לפעמים?

כולם עומדים בחודש הזה?

זאת הנחיה שהוצאנו.

אפילו אתם לא עומדים בה.

זו הנחיה שאודי, ממלא מקום הנציב, הוציא לפני חודש ואנחנו מתכוונים לאכוף את זה.

רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון.

לא קיבלתי תשובה לשאלתי לגבי המגזר הערבי, אם יש לך אינדיקציה עכשיו או שתעביר את התשובה מאוחר יותר.

אני אתן יותר מאוחר.

בסדר. אני מסכם את הדיון. אני חושב שגם מיקי רוזנטל, גם קרין אלהרר וגם סעיד אלחרומי העלו כאן נושא מאוד אקוטי שצריך לתת עליו את הדעת.

אני חושב שהנציבות מחויבת להגיש לוועדה בתוך 45 ימים נתונים מדויקים של אותן משרות שאינן מאוישות, משרות שבתהליך איוש ולהציג זאת בפנינו.

וכמה משרות עם ממלאי מקום.

ודאי. גם משרות בהן יש ממלאי מקום. פירוט מלא של כל המציאות הזאת ולהביא בפני הוועדה ולהציג אותה.

כולל עובדים זמניים, כמה זמן המשרה לא מאוישת.

ודאי. כל הנתונים שנוגעים לכל המשרות – כמה זמן המשרה לא מאוישת, האם יש ממלא מקום, אין ממלא מקום, מה הגדרת התפקיד. את כל הדברים הללו להביא לכאן. גם להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי לגבי המגזר הערבי. גם שם לדעתי יש בעיה רצינית בכל האיוש של המשרות.

אני מודה לכל המציעים שהביאו את הנושא החשוב הזה וגם לכם. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.