ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018), שעה 14:30

1. עלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים בתאונות דרכים

2. הצעה לסדר היום בנושא: "נתוני דו"ח "אור ירוק" חושפים - הולכי רגל אזרחים ותיקים הינם הפקר", של חה"כ חסון אכרם

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר

עבד אל חכים חאג יחיא

אכרם חסון

חמד עמאר

נחמן שי

ראש תחום רווחה וספורט, המשרד לשוויון חברתי - מיטל הוברט אשכנזי

מנהל אגף תשתיות בינעירוניות ועירוני, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - ראיק סאלם

מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - פיליפ פארן

מנהלת חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - שרית עמרם כץ

מנהל אגף תיאום גורמי חוץ, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - מאיר אלרם

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה - רחל טבת ויזל

יועצת מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה - הדס לוי

מרכזת אסירי ציון ומנטרלים מצ'רנוביל, משרד העלייה והקליטה - גלית כהן

מפקחת ארצית חוק סיעוד, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים - דליה רוזינק

מנהל תחום חינוך וקהילה, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים - רז אביטן

מוזמן/ת - שחר פרטוק

מוזמן/ת - אליעזר אלג'ם

מוזמן/ת - יעקב סודאי

דיקלה טקו

אתי אפלבוים

1. עלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים בתאונות דרכים

2. הצעה לסדר היום בנושא: "נתוני דו"ח "אור ירוק" חושפים - הולכי רגל אזרחים ותיקים הינם הפקר", של חה"כ חסון אכרם

צהריים טובים לכולם. אני פותח את ישיבה מס' 12 של ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, שהיא בעצם זרוע של ועדת הכלכלה שבהחלט מקדישה הרבה מאוד זמן לנושא של בטיחות בדרכים.

עלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים בתאונות דרכים והצעה לסדר היום בנושא נתוני דו"ח "אור ירוק" חושפים – הולכי רגל אזרחים ותיקים הינם הפקר.

אני מרשה לעצמי לומר שבישיבה האחרונה שסיכמה את שנת 2017 טפחנו לעצמנו טיפה על השכם, בעדינות לא יותר מידי.

ועדת המשנה שהוקמה לפני שנה וכמה חודשים עקבה באינטנסיביות אחרי הדברים והעלתה נושאים. מאחר ואנחנו לא הדרג המבצע אנחנו יכולים לפחות להיות הדרג המדרבן לביצוע, העוקב, המאתגר וגם התומך. למשל, תמיכה בפעילות החיובית של משטרת ישראל בשנה האחרונה, שבאה לידי ביטוי בירידה במספר ההרוגים. תמיכה ברשות הלאומית ובניסיון להפוך את הפאזה של הרשות הזאת ולהפוך אותה לאקטיבית, לא בחלק לא בחלק הפיזי אלא יותר בחלק התכנוני, המערכתי, המחקרי, התכנוני וההתראתי. בהחלט אני רואה בסיפוק את העבודה שלנו. אני אומר בצורה מפורשת שאנחנו נמשיך ואנחנו מתכננים מספר רב של ישיבות לפי נושאים.

היום אנחנו מתחילים את הישיבה הראשונה שלנו ל-2018. בישיבה זאת נעסוק בשני נתונים שעלו דווקא מהנתונים הטובים שהיו לקראת סוף השנה שעברה. כל שנה היתה עלייה של 17% במספר ההרוגים אז לא רק שבלמנו את העלייה שהיתה כל שנה אלא אף ירדנו במספר ההרוגים.

יחד עם זאת, שני נתונים קפצו לנו בישיבה המסכמת הזאת. את אחת מהן עורר בצורה עדינה ונוקבת חבר הכנסת נחמן שי, והיא שבמקביל לירידה הזאת יש עלייה. אמנם היא לא עלייה מוחלטת לעומת שנים עברו כי ב-2016 הנתון לגבי הולכי רגל הוותיקים גם היה גבוה, אבל יש נתון של עלייה בהרוגים מקרב הולכי הרגל הוותיקים מגיל 65 ומעלה.

הנתון השני הוא שוב עלייה בנושא של הרוגים בתאונות עם אופנועים.

שתי הישיבות היום יהיו קצרות בגלל לוח הזמנים, אבל הן לא הישיבות האחרונות בנושא הזה. אני בכוונה רוצה היום לעורר את הנושא הזה, לשמוע נתונים, לחשוב על רעיונות ונחזור למעקב נוסף על שני הדברים האלה. אנחנו נעקוב אחרי הנתונים שבעצם הולכים הפוך ממה שאנחנו רוצים.

אם נדע לסגור את הפרצות האלה ואת הפינות האלה בעזרת אנשי המקצוע ומשרדי הממשלה אז אני חושב שהנתונים בשנה הבאה יהיו טובים יותר ובמגמה של ירידה. בואו נזכיר לעצמו שכל מגמה של ירידה, כל אדם שחסכנו בתאונות דרכים זה עולם ומלואו, לו, למשפחתו ולחבריו.

אני רוצה להתחיל עם הנושא של אזרחים ותיקים. אני מציע שאנחנו נראה את הנתונים ומצגת קצרה ממוקדת של רחלי טבת ויזל מנכ"לית הרשות. לאחר מכן נראה עוד מצגת קצרה מאוד של "אור ירוק" כי היא מטפלת בקטע הפיזי.

אני נותן לשתי המצגות 5 עד 6 דקות ואז אני מציע שחברי הכנסת ידברו.

רחלי טבת, בבקשה.

אני מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרלב"ד.

שתי הערות טכניות מקדימות. לגבי הגילאים, אנחנו מדברים על גיל 65 ומעלה. חבר הכנסת נחמן שי דיבר על אזרחים ותיקים וצריך לשים לב שאזרחים ותיקים זה לפי גיל פרישה וזה לא בהכרח אותו דבר לגבי גברים ונשים ולכן אנחנו מתייחסים לגיל 65 ומעלה.

אזרחים ותיקים זה לפי גיל פרישה, 623 ו-67.

לכן אני אומרת שהמצגת היא לגבי גילאי 65 ומעלה כרגע בלי הבחנה מגדרית.

יש איזו שדרנית בגלי צה"ל, עירית לינור אם אני לא טועה. היא מאוד כועסת על מה שעשית.

היא כועסת בכלל.

היא אוהבת יותר את השם קשישים.

כשהיא תגיע לגיל נדבר איתה. היא קיבלה קידום בגלי צה"ל, אחרי שהיא הצטיינה בתקופה האחרונה כשהיא דיברה על הנשיא. היא קיבלה קידום. מעליבים את הנשיא ומקבלים קידום.

חברים, אני מעביר את זה לטיפול של ליברמן. בגלי צה"ל הוא מטפל.

במצגת אנחנו נתייחס לנתונים תוך ניסיון לאפיין קבוצות שונות בתוך האוכלוסייה הוותיקה ולא להתייחס אליהם כמקשה אחת, וזאת כדי לרדת לשורש הבעיה ולהבין מה הנקודות העיקריות שבהן אנחנו צריכים לטפל.

(מוצגת מצגת)

באופן כללי, אנחנו מדברים על 978,000 אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה. מדובר על 11.3%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לשנת 2016. אנחנו מדברים על עלייה לקראת 2035 על 13.7% אבל זה המספרים ולא יותר מזה.

איפה היינו השנה מבחינת הנתונים?

זה גבוה לעומת מדינות אחרות?

עוד שנייה אני אראה לגבי ה-OECD.

נהרגו השנה 95 אנשים בני 65 ומעלה. אדוני ציין את 2016 כשנה הקשה. אמרנו שהקשישים מהווים 11.3% אחוז מהאוכלוסייה, והם 26% מכלל ההורים. זה יותר מכפול משיעורם באוכלוסייה.

השוואה קצרה למדינות ה-OECD. אנחנו במקום מאוד לא טוב מעל הממוצע. אם הממוצע הוא 8.4%, אנחנו נמצאים ב-10.3. זה מול 100,000 תושבים שהם אזרחים מעל גיל 65 בהשוואה עולמית. לא רק הולכי רגל ומייד אני אפלח גם זה. מדובר על בכלל, אזרחים ותיקים שנהרגים.

הממוצע של ה-OECD זה 8.4% ואצלנו זה 10.3%, כך שאנחנו מעל הממוצע העולמי. תמיד הנתונים הם לאנשים באותם הגילאים.

לעניין ההתפלגות, כמה מתוכם הם הולכי רגל? אם תשימו לאוכלוסייה של ה-85 פלוס אז אנחנו מדברים על 75% שהם הולכי רגל. אבל גם באוכלוסיות שהן יותר קרובות ל-65, אנחנו מדברים על 50% הולכי רגל. זאת אומרת, אלה נתונים שהם מאוד מטרידים. ככל שהגיל עולה יש פחות נהגים שנפגעים.

חבר הכנסת חאג' יחיא. מאחר וביקשת את הדיון, אנחנו קודם מציגים את הנתונים. לאחר מכן הבטחתי לחמד עמאר שתי מילים כי הוא חייב ללכת לוועדה ואחריו אתה תדבר.

תודה רבה.

אנחנו נמצאים בנושא של התפלגות ההרוגים. אנחנו אומרים ש-95 הרוגים מעל גיל 65 בשנת 2017. זה יותר כפול מהאחוז שלהם באוכלוסייה.

כמו שאתם שמים לב, ככל שהגיל עולה היחס שלהם בקרב הנפגעים, דהיינו תאונות חמורות, הרוגים ותאונות קשות, אנחנו מדברים על יותר ויותר הולכים רגל. גיל 85 ומעלה זה 70% הולכי רגל. כשמתקרבים יותר לגיל 65 זה סביב ה-50% הולכי רגל אבל הנתון מאוד בולט.

אם אני מפלחת קצת יותר את הנושא של הולכי הרגל ההרוגים לפי הגיל, יחסית לשיעורם באוכלוסייה, תסתכלו על קבוצת 85 פלוס. השיעור שלהם באוכלוסייה עומד על 1% ושיעור ההיפגעות שלהם הוא 14%. הנתון הוא מדהים יחסית לגודלם. גם בגילאי 75 עד 84 מדובר על 21%. זה מאוד ברור. כשאתה סוכם את הכול מדובר על כ-50% נפגעים בקרב הולכי רגל.

אנחנו רואים בצורה ברורה את גיל 85 פלוס, אבל גם 65 ומעלה וגם 75 מעלה מראים שהנתונים מאוד ברורים.

בדיונים קודמים עשינו השוואה בין החברה היהודית לחברה הערבית. כאן הפער הוא הפוך. אנחנו נראה באופנועים ששם יש יותר. בחברה הערבית האוכלוסייה הקשישה נפגעת הרבה פחות בצורה משמעותית לעומת החברה היהודית.

זה ברור.

זה ברור אבל אני שמה את הנתון על השולחן. הם יותר נשארים בבית ופחות נמצאים בחוץ.

עוד נתון מאוד מעניין זה איפה הם נפגעים. זה נתון מטריד שצריך לעבוד עליו היטב בהסברה ובכל מקום. בקרב ה-65 פלוס, 38% נפגעו בעת חצייה לא במעבר חציה בכלל. לפעמים זה 5 מ' ו-10 מ' ממעבר החצייה. הולך הרגל המבוגר לא מגיע עד המעבר החציה וחוצה איפה שהוא רוצה והרכבים פוגעים בו. הם נפגעים גם במקומות אחרים כמובן אבל הנתון הזה בולט והוא מאוד מאוד מטריד.

מעורבות נהגים זה גם נושא שצריך לבדוק אותו.

כשזה לא במעבר חציה הוא על המדרכה?

זאת יכולה להיות גם מדרכה.

הוא פשוט חוצה לא במעבר חציה.

לא. לא בעת חצייה. הוא יכול להיות על מדרכה ובכל מקום אחר. אזרח ותיק הולך בשולי הכביש ולא על המדרכה והוא נפגע.

נתון נוסף שמעניין אותנו הוא הנושא של המעורבות של הנהגים בני ה-65. אחד הנושאים שנצטרך לדבר עליהם, אדוני, זה הנושא של רישיונות הנהיגה.

היתה החלטה של משרד התחבורה.

לא, זה לבני 40. על גיל 65 נצטרך לדבר.

מגיל 80 בודקים אותך כל שנתיים. מגיל 70 כל חמש שנים.

יש לנו פה בעיה. אתה צריך רופא טוב שהוא חבר שלך, כי יש פה איזה שיתוף פעולה. נדבר על זה.

צריך להעלות את זה, אבל יש פה מעורבות של נהגים. המעורבות שלהם גם במספרים מוחלטים בתאונות. מה שהכי מטריד זה איפה הם פוגעים? מעורבות נהגים בני 65 ומעלה, הפגיעה בהולכי הרגל היא החמורה ביותר. זה נתון מדאיג לכשעצמו. זאת אומרת, נהגים מגיל 65 ומעלה - - -

הם לא עושים נסיעות ארוכות ולרוב זה בתוך העיר.

נכון, זה משתלב עם הנתון של נסיעה בתוך העיר, אבל עדיין אתה מצפה שבשיקול הדעת זה לא יהיה הנהג הפזיז שבהכרח יפגע בהולך הרגל. לכן, בכל זאת יש בעיות שצריך לקחת בחשבון.

את אומרת שנהגי בני 65 פלוס פוגעים יותר בבני ה-65 פלוס?

זה לא בהכרח אחד מול אחד כי אחוזם כנהגים הוא לא כל-כך גבוה. אבל, כשאני מפלחת את סוג הפגיעות שלהם, במה הם מעורבים ובמי הם פוגעים, אז תראו שיש 55% פגיעה בהולכי רגל. זה מתקשר לדברים שצריך יהיה לדבר עליהם לגבי היכולות. הנתונים הם באחוזים.

הם יתחילו ללכת ברגל ואז הם ייפגעו כהולכי רגל. הרווחנו פעמיים.

אני רוצה להצביע על כמה גורמי סיכון. אנחנו לא פותחים לדיון אבל כמה נקודות למחשבה.

ראשית, בדקנו כמובן שיש מחקרים שנעשו אצלנו ועל ידנו לגבי מה המאפיינים, לגבי אזרחים ותיקים כנהגים, קושי בהערכת מהירות כלי הרכב, המרווחים ביניהם, זמן תגובה איטית.

צריך לדבר על הנושא של הדרכה - - -

חלק מהעניין זאת מודעות. צריך להבין, יש קושי לנהוג בחשיכה, השפעה של מחלות כרוניות, השפעה של תרופות. זה לגבי הנהגים עצמם.

הקמפיין שהיום אתם מריצים על מעבר החצייה, תסתכלו לי בעיניים. זה מצוין לנהגים אבל לא להולך הרגל.

לא, גם הולך הרגל צריך לשים לב.

צריך במיוחד לאוכלוסייה הזאת.

נכון.

זה לגבי הנהגים. לגבי הולכי הרגל צריך לקחת בחשבון קושי לקבל החלטות נכונות. מתי כדאי לחצות? קושי להבחין בכלי רכב, הליכה איטית, חשש מנפילה וכדומה.

בעיה נוספת שהיא מאוד פשוטה וברורה. יש לנו יותר פצועים בקרב האוכלוסייה הוותיקה, שמאוחר יותר נפגעים קשה יותר והופכים להרוגים בגלל חולשה גופנית או היכולת שלהם לספוג. אנחנו רואים את זה אצל ילדים. ילדים שנפגעים פגיעות קשות בתאונות דרכים בסוף מתאוששים והם על הרגליים. אצל אזרחים ותיקים כל פגיעה יכולה להיות פטאלית.

אדוני שאל לגבי חידוש רישיונות נהיגה לאזרחים ותיקים. לגבי נהג רכב פרטי מגיל 70 צריך להגיע כל חמש שנים למרב"ד ומגיל 80 כל שנתיים. כשמדובר בנהג מקצועי כמו נהג מונית או נהג משאית, מעל גיל 60 כל חמש שנים.

חידוש הרישיון מותנה בבדיקה אצל רופא משפחה. רופאי המשפחה אמורים לדווח למרב"ד על בעיות אבל מעטים הם רופאי המשפחה שמדווחים. הם לא עושים את זה בגלל שיש להם היכרות מרובת שנים.

לאחרונה פטרו את כולם מבדיקות עיניים?

פטרו בגיל 40. היתה נקודת יציאה אחת שאמרה שבגיל 40 אתה צריך לעשות בדיקת עיניים. הבדיקה של גיל 40 בוטלה. עד גיל 70 לא בודקים. מגיל 70 בודקים רופא משפחה ואופטומטריסט.

לגבי העולם. זה כמעט כמו כל העולם. ישנם שינויים מינוריים. יש כמה מדינות נאורות שאין בדיקות בכלל. אתה מקבל רישיון פעם אחת ובזה נגמר ולא בודקים אותך. למשל, בשבדיה.

מה צריך לעשות? סיכום קצרצר.

אנחנו מעריכים שהחלק שלהם עוד עלול לעלות כי חלקם באוכלוסייה יעלה. אנחנו מדברים על סיכון מוגבר דווקא להיפגע כהולך רגל.

דיברנו על סיבות לסיכון מוגבר. שיטות חידוש הרישיון צריך לבחון גם אותם.

מה אנחנו ממליצים?

צריך יהיה לדבר על ההמלצות אחת לאחת. חלק מההמלצות נוגעות לתשתית. אי-אפשר יהיה להתעלם מזה. זה יכול להיות הארכה של רמזור אדום. מיתוני תנועה במקומות רלוונטיים, קופות חולים, בתי אבות או מקום מועד לאוכלוסייה שהיא בוגרת יותר. הגברת בטיחות הולכי רגל על מדרכות. בחלק מהמקומות צריך יהיה לשים גדרות ליד המדרכות מפני שאנחנו רואים שלא מעט אזרחים ותיקים פשוט לא חוצים במעבר חצייה. צריך באיזו צורה להכווין אותם למעבר החצייה. אלה פתרונות של תשתית. אדוני, בדרך-כלל זאת תשתית רכה שאפילו לא דורשת שינויים דרמטיים.

זה הרבה מאוד בתחום הרשויות המקומיות. פה אנחנו מגיעים גם לרמת הניצול של תקציבי בטיחות הדרכים ברשויות המקומיות שהיא בדרך-כלל לא טובה.

אדוני צודק. תשתיות רכות צריך לתעל לכיוון הזה.

יש גם נושא של שיפור טכנולוגיות ברכב.

הנושא של חידוש הרישיונות צריך לחשוב עליו, לדבר עליו, לראות מה עושים. איך מתגברים על מחלות כרוניות ותרופות.

יש את הנושא של ההסברה.

האם יש לכם היום תכנית לקשישים?

בוודאי. ישנה תכנית לקשישים שמוסדרת מול הרשויות המקומיות.

איך את מגיעה לבני 65? באיזה כלי תקשורת? בטח באינסטגרם.

אני אסביר. ישנן כמה תכניות שהרשות מפעילה מול הרשויות המקומיות. בכל רשות מקומית, נעשה פיתוח של האוכלוסייה על-ידי ראש מטה הבטיחות באותו מקום. אז אתה בודק עד כמה אתה באמת יכול לכוון לשם את ההסברה הנכונה. אפשר להתמקד בבתי אבות, בקופות חולים, במתנ"סים שמתייחסים לאוכלוסייה הוותיקה.

זאת הסברה פרונטלית.

אנחנו פנינו ל-13 רשויות מקומיות גדולות שבהן יש אחוז ניכר של אזרחים ותיקים על-מנת למנות פרויקטור שיעבוד מולנו עם תכנית סדורה. בנינו ערכות לעבודה והסברה מול אוכלוסייה ותיקה.

הרשויות המקומיות עושות איגום משאבים בין המחלקות השונות? למשל, אגודה לזקן או מחלקת הרווחה?

זה מה שהן אמורות לעשות.

אתם מנחים אותם בכיוון הזה?

אנחנו רוצים שיהיה פרויקטור שיהיה אמון על זה. כל רשות, לפני שהיא מקבלת את הכסף של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, צריכה להציג תכנית. לפי החתך של האוכלוסייה אנחנו מוודאים שברשות המקומית הרלוונטית ישנה תכנית בנושא הזה.

יש את המשרד לשוויון חברתי.

הוא עוסק עכשיו בסגירת הפערים החברתיים בגין - - -

נחמן, אנחנו רוצים להיות ועדה לא פוליטיקה. פוליטיקה נשאיר אחר-כך.

לא, זה לא משרד לגמלאים, זה משרד לשוויון חברתי אז הוא צריך להבטיח שבני ה-65 ירגישו שהם שווים. יעקב ואני עכשיו מסדרים לנו.

אני אסיים בזה שאנחנו פיתחנו ערכת הדרכה מיוחדת לאוכלוסייה הוותיקה. אתה צריך באמת פרטנר בצד השני שאפשר יהיה לעבוד איתו.

תודה אדוני.

חמד עמאר, בבקשה.

אני רוצה להגיד שלא כל אחד מגיע לגיל 65.

אני חושב שזאת ועדה חשובה. אני רוצה להודות לך שקיימת הפעם את הדיון בשעה שאנחנו יכולים להגיע. בדרך-כלל הדיונים שלך בשעה 8 בימי שני. העוזר שלי מגיע מפקיעין. עד שאנחנו מגיעים לכאן זה מאוחר. זאת ועדה חשובה וחשוב שנעשה את הדיונים בימי שלישי בשעה מוקדמת. בימי שני כמעט בלתי אפשרי שנגיע. אני רוצה להיות שותף פעיל בוועדה הזאת כי אני רואה בה חשיבות רבה ביותר.

אם ניקח את הנתונים, ואתה הדגשת את הנושא הזה, השנה יש ירידה דרסטית בבין-עירוני, אבל יש לנו עלייה בתוך העירוני. אם ניקח את הולכי הרגל בני 65 ומעלה ונמקד את הדיון שלנו בהם, נראה שרוב היהודים הם מהמגזר היהודי. רוב ההרוגים מגיל 2 עד 6 הם במגזר הערבי. כמעט 100% משם הם מהמגזר הערבי וכאן רוב ההרוגים הם מהמגזר היהודי?

למה? מה הסיבות? האם אצל הילדים זה קורה כי אין מקום לשחק ובדרך-כלל הם משחקים במקום חנייה ובתוך חצר הבית ושם נפגעים אותם ילדים. אצל הערבים, בגלל שלקשישים מבלים את רוב הזמן שלהם בבית, אצל הילדים כי אין להם מקום ללכת ולכן הם פחות נפגעים.

לכן אני חושב שצריך לקחת את הנושא של נפגעים בני 65 ולהעלות אותו על סדר היום וצריך לשנות את העניין הזה של הבדיקה. שאלתי אותך אם זה מקובל בעולם. יותר מ-50% מבני ה-65 נפגעים כהולכי רגל ולא כנהגים ולכן הבדיקה היא לא הקשר הישיר בין ההיפגעות שלהם.

יש את נושא ההסברה ואת נושא המקומות. אני הבאתי כמה הצעות חוק בנושא הזה. איפה שיש בית אבות, מועדון לקשיש. אתה יוצא מהמועדון מהמדרכה לכביש אין שום דבר. אפילו אין מעבר חצייה.

יש צורך בתשתית בטיחותית במקומות שבני 65 נמצאים שם הרבה. זה הדבר שיכול הכי לעזור לנו. אם נטפל בנושא התשתיות נראה ירידה במספר ההרוגים.

עמותת "אור ירוק", אבקש בקצרה. תדלג ישר לתשתיות.

(מוצגת מצגת)

כפי שנאמר, לפי הנתונים הפתרון הוא לפתחנו. אנחנו יודעים לנתב את הנתונים ולומר שמדובר במגזר היהודי בתחום העירוני ולכן הוא נמצא לפתחנו. יש כמה הצעות, חלקן העלו ואנחנו מחבקים בשתי ידיים.

לרגל חודש הקשיש ערכנו תצפית ב-83 רשויות מקומיות. בדקנו כמה פרמטרים ונציג בקצרה את הנתונים ואיך זה נראה בפועל בשטח.

כמו שאתם יכולים לראות, כמעט חצי ממעברי החצייה ברשויות המקומיות הם דהויים או לא נראים. בתמונה אתם רואים מעבר חצייה דהוי. גם הנהג לא מבחין בו ובטח ובטח לקשיש קשה מאוד להבחין.

פרמטר שני זה הנמכת מדרכה לאנשים שצריכים נגישות ובטח ובטח לאזרחים ותיקים.

פה אני דווקא שמח אם ב-88% יש מדרכה.

המצב הוא קצת יותר טוב. התצפית נעשתה בקרב ריכוזי אוכלוסייה ותיקה. במדרכה אפשר לעמוד וליפול לתוך הכביש.

גם תמרורים שאמורים להזהיר את הנהגים, אנחנו רואים שכמעט בחצי מהמקומות לא קיימים.

הנתון הזה הוא חמור מאוד. הרשות חייבת לדאוג שהתמרורים יהיו. 50% זה חמור מאוד.

לגבי פסי האטה. אנחנו מחבקים בשתי ידיים את כל הסיפור של מיתון התנועה במקומות הללו. שוב, זה נמצא לפתחנו. מיתון תנועה יכול להיות פס האטה, כיכר.

יש מחלוקת מקצועית בקשר לזה.

יש הנחיות ואפשר לממש אותן.

אני חושב שיש צורך בשינויים בהנחיות.

הסתכלנו על כמה ממעברי החצייה מרומזרים. היינו רוצים שיותר מעברי חצייה יהיו מרומזרים. כפי שנאמר, תהיה גישה למעברי החצייה. כן להאריך את משך הרמזור.

לגבי הפתרונות. על שיפור התשתית ומיתון התנועה דיברנו. הארכת משך זמן הרמזור הירוק דיברנו. יש צורך בהגברת האכיפה באותם מוסדות. אנחנו יודעים שלצד גידול בתוחלת החיים ולצד הטכנולוגיה שמציפה אותנו, יותר נהגים מסתכלים בטלפון ולא בכביש. בהקשר הזה, אם תהיה יותר אכיפה בתחום העירוני אולי נצליח לשפר את התחום הזה.

מבחינת הסברה, נמצאת כאן נציגה של מט"ב. יש כאן איזה שיתוף פעולה, כניסה אקטיבית שלנו למוסדות בתי גיל הזהב לצורך הסברה. יש לנו 2000 אזרחים ותיקים שמתנדבים בגני ילדים ובבתי ספר. הם יותר פעילים ולכן הם גם יותר מודעים. אנחנו רואים שהם משתפים את כל החברים שלהם.

היום יעלה קמפיין אינטרנטי מצולם יחד עם עמותת מט"ב. הנתונים לפתחנו, בואו נתמקד בפן העירוני בהגברת האכיפה ובנתונים שהוצגו ונוכל לשפר דרמטית.

תודה רבה על העבודה.

בדיונים הקודמים אמרנו שלא הכול זה תשתיות. דווקא כשמדברים על האוכלוסייה הזאת ברשויות העירוניות, שם מדובר בעיקר בתשתיות רכות. אם יהיה טיפול נכון ומאסיבי ואם נאתגר את כולם, וזה מה שנעשה בישיבות הבאות, יכול לעזור בעניין הזה.

אכרם חסון מיוזמי הדיון, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כל הנוכחים, אחר צהריים טובים.

הגשתי בקשה דחופה למליאה והעברנו את זה לוועדה ואני מודה לך שאתה מקיים דיון דחוף.

אני הולך לומר דברים קצת שונים, כי אנחנו לא רוצים להיות עוד ועדה ועוד דיון ולמרוח את הדברים. אני יודע שנעשו כאן מאות ישיבות בשנים האחרונות בנושא תאונות הדרכים. גם מדיניות הממשלה נכשלה, כי ב-2015 המדיניות היתה להוריד את מספר ההרוגים מתחת ל-300 ואנחנו השנה ב-362. אנחנו רואים שהקשישים מעל גיל 65 מהווים 26% מההרוגים.

מדברים פה על מעברי חצייה. מה אתה צריך להסביר לקשיש כשהוא עובר על מעבר חצייה ומישהו דורס אותו? איזה הסברה אתה צריך לתת לו? הרי הוא עבר במעבר חצייה ואולי הוא אדם חולה. מה הוא יכול לעשות? הוא לא יכול לעשות שום דבר.

אני אומר שכולם נכשלו. אני רואה שכל שני וחמישי המשטרה מביאה עוד דוחות, עוד הגברת ענישה ועוד נקודות ועוד קנסות ואנחנו חוזרים על אותה בעיה.

לכן גם הצעתי ואמרתי שבואו נשקיע את המיליארדים במערכת החינוך. יש לנו בעיית תרבות נהיגה במדינת ישראל. זה אחד.

דבר שני. אני חושד שמחצית מנהגי מדינת ישראל קיבלו רישיון בפרוטקציה. אני רואה את הנהגים בכבישי מדינת ישראל. בתשעה חודשים עשיתי 100,00 קילומטר ברכב ואני רואה את כולם. כולם עצבנים, אף אחד לא נותן לך זכות קדימה, אף אחד לא מכבד אותך. זאת תרבות, אני אומר לך. יש נהגים שאני לא יודע איך נתנו להם לנהוג.

אני לא יודע מי בודק את הטסטרים? מי בודק את הבוחנים? מי בודק את בתי הספר. מכאן זה מתחיל. כל פעם מדברים על התשתית. הרי ראשי מועצות מסדרים כבישים בכפרים ומסדרים כיכרות ואין לנו אפילו מהנדס תעבורה אחד. יש מהנדסים רגילים ומהנדסי בניין.

יש לנו גם מספיק. יש לנו רשומים במאגר.

ידידי היקר, אני מסתובב בארץ ואני רואה את הערים והמועצות. אני אקח אותך להרבה מקומות. הכיכר לא כיכר והמדרכה לא מדרכה והכביש לא כביש והוא לא בטיחותי.

בזמנו ביקשתי בנאום כאן בכנסת שכל פעם ייקח שלושה ארבעה יישובים ערביים ולעשות מיפוי מלא. אל תעשה קצת קוסמטיקה פה וקצת קוסמטיקה שם ואנחנו חוזרים לאותה בעיה.

לכן, אדוני היושב ראש, אני מדבר קודם כל מעומק ליבי מכמה סיבות. הייתי ראש עיר אבל ב-1983 הקמתי את מטה הבטיחות הראשון במגזר הלא יהודי שעשר שנים היה לבד, בודד. הקמתי את סניף המוצע למניעת תאונות והקמתי את משקיפי התנועה במגזר הערבי.

כל פעם שאנחנו באים ואומרים זה כאילו אנחנו פותחים את הפה לשטן ואנחנו חוזרים עוד פעם למחרת לתאונה קשה ורואים שהאכיפה לא עזרה לנו הרבה.

צריך לעשות אכיפה וצריך לתמוך במשטרה, אבל בלי תכנית לאומית של ממשלת ישראל, לבוא ולשים את העובדות על השולחן ולהתחיל לטפל נקודתית בצורה אחראית ועניינית בכל התשתיות, בכל הנהגים, בתי ספר לנהיגה. צריך לבדוק את הטסטרים.

אתה יודע כמה נהגים נוהגים בלי רישיון? למה? עשינו הלכנו ועשינו חוק להגביל את אלה שהם חייבים כסף לקחת להם את הרישיון. הבן אדם רוצה להתפרנס. עשרות אלפים נוהגים בלי רישיון בגלל שלקחנו להם. אז אנשים נוהגים בעצבנות, מפחדים שהמשטרה תתפוס אותם.

החברה הישראלית חיה ביום יום במצב בלתי אפשרי.

אני מכבד אותך ומעריך אותך וגם אתה ראש עיר לשעבר ובטח נתקלת בדברים האלה ועסקת בהם. אנחנו לא רוצים לעשות דיון ולשכוח ממנו. או שנעשה משהו שנתרום לעם ישראל או שחבל על הדיונים.

אמרתי בהתחלה כשלא היית שאנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים לעשות. אני מציע שנלך יחד ונלחץ על מי שצריך ללחוץ. אם לא יעשו את הדבר הגדול והחשוב שדיברת עליו ואנחנו בינתיים נשתוק אז לא יקרה כלום. אנחנו עושים את מה שצריך לעשות. ברוך השם, ראינו תוצאות בשנה האחרונה.

אבל הנה, 360 הרוגים.

החברה הערבית זאת דוגמה טובה לתכנית מסודרת שיש ומשהו מתחיל לזוג.

אבל כמה שנים אנחנו מדברים שהמגזר הערבי פי שתיים תאונות מגודלם באוכלוסייה.

לא היית בישיבות הקודמות.

מתי שתזמינו אותי אני בא.

אני מוכן איתך ביחד ונעשה ומזמין אותך לישיבות באופן קבוע.

חבר הכנסת יעקב פרי, בבקשה.

אני לא אגזול הרבה זמן. תודה על הדיון החשוב הזה. אני חושב שבסך הכול לא צריך להכביר מילים על החשיבות בכלל וכמובן בנושא של אזרחים ותיקים.

הייתי רוצה לשאול, גברתי. לפי מיטב ידיעתי, המדינה מקדמת בימים הללו, במסגרת החוק הסדרים, הקמתן של רשויות מטרופוליניות. בין היתר, לפי הבנתי, הרשויות האלה תהיינה אמונות על הכנת תכנית אב לתחבורה.

תחבורה ציבורית.

כן. לרבות עיסוק בתכנון פרויקטי תשתית וכיוצא בזה, מבלי שאפרט. האם הרשות לבטיחות בדרכים תהיה חלק מהמהלך להקמת המטרופולינים האלה?

האם תהיה לרשות סמכות בהקשר לפעילות של המטרופולינים האלה.

בפירוט ציינת שנעשתה כבר פנייה ל-13 ערים בבקשה למינוי פרויקטור להגברת המודעות לבטיחות בדרכים באותן רשויות.

היכן הדברים עומדים? מי הרים את הכפפה? מי לא ענה? מי לא בעסק? האם ישנה כוונה להרחיב את זה מעבר ל-13 הרשויות המקומיות האלה או להישאר בפיילוט רק ב-13 האלה?

האם אותן ערים נבחרו בגלל שבהן היה אחוז ההיפגעות של אזרחים ותיקים הכי גבוה?

האם הם נענו לזה?

אני לא אשאל איך אתם מסבירים את הנתון שלפני עשור מספר האזרחים הוותיקים היה נמוך פי שניים ועכשיו זה גדול פי שניים.

נמוך מפי שניים.

עד כמה והאם יש לכם מדדים למדוד את היעילות של הקמפיינים שאתם עושים? לדעתי, חלק מהם מאוד מוצלחים אבל יכול להיות שהם מוצלחים רק אצלי.

שאלה אחרונה. פרסמתם הרבה מאוד המלצות לפעולה. אני רוצה לשאול האם אתם מקבלים מרשויות המקומיות וממשרדי הממשלה שיתוף פעולה לגבי ההמלצות או שזה המלצות שנשארות על הנייר?

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

כבוד היושב ראש. קודם כל אני מברך על הישיבה . חשוב לקחת בכל פעם נושא אחד ולדון בו מאשר לדון ביחד בכל הנושאים שאז לא נגיע למסקנות או להצעות לביצוע.

בישובים הערביים, וזאת לא אמירה פוליטית, המבוגרים או הוותיקים לא נפגעים כי כמעט ה ם לא יוצאים. ברוב היישובים אין מועדון לקשיש, אין להם מקומות בילוי. הם לא הולכים ברגל אז הם נמצאים בתוך הבתים או שמעבירים אותם ברכב ממקום למקום. לכן הם לא נפגעים. אין להם את מעבר החצייה , אין המדרכה ולכן הם לא נפגעים.

אבל אני בא לתת פתרונות. הנושא הראשון זה הבדיקות הרפואיות פעם בשנתיים. אני חושב שצריך לשנות או בחוק, או בתקנות, לחייב רופא משפחה, אם יש שינוי דרסטי במצב הבריאותי, אז שיהיה דיווח למשרד בקשר לרישיון נהיגה . יש לו זמן של שנתיים, אבל יכול להיות שחודש אחרי הבדיקה המצב הבריאותי שלו השתבש והוא לא מרגיש שהוא לא יכול לנהוג בתקופה הזאת. זה דבר כל-כך פשוט, אבל אפשר לעשות אותו וקל לעשות אותו.

הנושא השני זה הנושא של מעברי החצייה. אנחנו צריכים לשנות את המפרט של מעברי החצייה בתוך הערים. צריך לעשות את השטח הזה יותר צר, כך שלא רק תמרור ולא רק ראה או לא ראה, אלא יהיה חייב להאט כי הוא הגיע לצומת שהוא כמו כיכר, שהוא חייב להאט.

בצניעות, אני מדבר כמהנדס שיודע את התחום הזה ומכיר את התחום הזה וזאת ההתמחות שלי. אז אפשר לעשות את זה יותר צר כך שהנהג יהיה חייב להאט.

הנושא השלישי זה המשטרה. יותר ויותר אכיפה בגין מהירות בתוך הערים. אפשר גם לשים מצלמות אם אי-אפשר להציב שוטר. יש כבישים בתוך הערים שנדמה לך שאתה נוסע בבין עירוני ואתה נוסע 80, 90 ולפעמים יותר. פתאום יש לך מעבר חצייה ואז אתה לא יכול לעצור או שאתה כבר פוגע.

התוצאה מה גיל, האזרח הוותיק מתקשה להעריך את המהירות של הרכב. הוא רואה את הרכב והוא חושב שהוא יכול לחצות במהירות, אבל הגוף שלו לא נותן לו לעבור את מעבר החצייה.

נקודה אחרונה. יש מקומות שלא הנגישו בהם את מעברי החצייה. קודם היה 2-3 ס"מ אבן שפה מעל האספלט או מעל לריצוף. היום זה צריך להיות אפס. יש היום חוק שמחייב. בהרבה יישובים לא הנגישו וזה לא הגיע למצב אפס. 2-3 סנטימטרים האלה האזרח הוותיק יכול ליפול. אז הוא נופל לכביש וגם הנהג לא רואה אותו. הדברים האלה פשוטים וניתנים לביצוע.

נחמן שי, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להודות לך על קיומה של השיחה הזאת כי העלינו את זה גם בדיון הקודם בוועדת הכלכלה . אני שמח שנתת לזה את העדיפות הראויה.

"אור ירוק", אני רוצה להודות להם, כי הם הסתערו על הסוגיה הזאת וגם סייעו לי להגיש הצעת חוק בשעתו. הם מסרו לי את הנתונים האלה שהם כבר ידועים. הם לא גילו פה דבר חדש, שבני ה -65 פלוס הם אוכלוסייה שהיא פגיעה במיוחד. היא טרף לגלגלים או לאופניים חשמליים ונראים כאילו הם מזמינים את הפגיעה הזאת.

אני לא אחזור על הנתונים, הנתונים מדברים בעד עצמם. המצב הולך ונעשה רע. אני גם לא רואה מה יתקן את המצב. ציפיתי פה בדיון לשמוע מה הולכים לעשות כדי להוריד את המספר ואת זה לא שמעתי.

רחל, קיבלתי מכם נתונים כמו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה בסדר, אבל היתר עבר להיות המלצות ומחשבות. זה לא מקדם אותי בשום דבר.

אנחנו נגיע לסיכום.

גם לנו אין כסף פה, זאת הבעיה. אתה יכול להמליץ מה שאתה רוצה ובסוף אף אחד לא ירים את הכפפה. כשהבאתי את החוק שלי למליאה קיבלתי שיעור. את החוק על מעברי החצייה, שצריך להתקין בהם את השעונים, כי זה הדבר העיקרי. אדם מגיע למעבר חצייה. אם הוא יודע שיש לו עוד 245 שניות הוא יכול לעבור בנחת. אם יש לו רק 3 שניות אז הוא מוצא את עצמו באמצע הדרך. עכשיו הוא שוקל האם הוא ילך ימינה או שמאלה. זה הימור באותו רגע לאן הולכים.

אז ראיתי שאפילו השר כץ, אתה לו הדרך לצאת מהמליאה כי הוא לא רצה להתמודד עם השאלה . הוא שלח את מירי רגב שרת התרבות, כשידוע מעברי חצייה הם בתחום האחריות הישירה שלה. לא ידעת יעקוב, היא אחראית גם על מעברי החצייה.

בשורה התחתונה, הדיון הזה הוא חיוני. אני אמשיך בגלל שאני מטפל, בין היתר, בציבור הגדל והולך הזה, למרות תאונות הדרכים. אגב, באופן מפתיע, כן ירבה וכן יפרוץ. אנחנו ממשיכים לגדול, לא מנסים להשמיד אותנו גם בכבישים, אבל אנחנו עומדים בלחץ וממשיכים.

אז זה יגדל. אסור לקבל את זה כנתון שזה יגדל הלאה והלאה והלאה. זאת לא יכולה להיות התשובה, זה צריך לרדת. אם עצרנו את תאונות הדרכים במידה מסוימת, אז שתהיה ירידה גם באוכלוסייה הזאת.

אני בטוח שיש גורמים במדינת ישראל שיכולים לקחת על עצמם. העיריות, כל המרכזים שמטפים באוכלוסיות מבוגרות, בתי אבות, דיור מוגן, קהילות כאלה ואחרות. הם יכולים לקחת את העניין הזה כאתגר. צריך להגיע אליהם ולדבר איתם.

אני לא יודע אם אתם יודעים לעשות זאת, רחל. אני חושש שלא. אז מי יעשה את העבודה? שאלת המפתח, מי יהיה אחראי?

תודה לכם על הפרזנטציות. אני רוצה לראות עבודה.

הגברת מיטל הוברט אשכנזי, ראש תחום רווחה וספורט במשרד לשוויון חברתי.

אני אשמח מאוד לדעת האם יש לכם איזה תכניות מכוונות לעניין הזה. גם אם לא, לא קרה כלום ובואו נתחיל את זה מעכשיו.

זה יהיה בעצם הרצון שלי בסיכום הדיון, לקבוע איזה שולחן עגול של המשרדים הממשלתיים וכמובן עם הרשות הלאומית. אנחנו נעקוב אחרי זה בעוד חודש חודשיים. היום עשיתי ישיבה כדי לעורר את העניין, התנעה. אנחנו נעקוב אחרי זה. האמינו לי, אנחנו עושים.

בבקשה.

ראשית, הנושא הזה הוא חשוב ומשמעותי. אנחנו אכן מודעים לעלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים בכבישים. צריך לומר שיש לנו שטחי פעולה מאוד מאוד עתירים ועשירים עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

רק לאחרונה הפצנו בשיתוף הרשות סרטונים על-מנת למנוע היפגעות בקרב אזרחים ותיקים בכבישים. הסרטונים האלה מוקרנים במסגרת מבצע "שישי בשלייקס פלוס", ששם באמת אנחנו מגיעים לקהל יעד מאוד רחב של אזרחים ותיקים. זה מוקרן בימי שלישי בבתי קולנוע וזאת דרך להעלאת המודעות בקרב הציבור הזה. שאלתה איך מגיעים לציבור הזה, אז זאת אחת מהדרכים.

בנוסף, אנחנו שותפים בוועדת ההיגוי של הרשות בנושא של היפגעות אזרחים ותיקים ושותפים לחשיבה ולעשייה. צריך לומר שבעבר, לפני כשנתיים נעזרנו בפלטפורמות קיימות של המשרד. למשל, הפרויקט שלנו, "כיתות ותיקים", שבהם אזרחים ותיקים מגיעים לבתי הספר למלא את שעות הפנאי שלהם בתוכן. בפרויקט הזה הועברו הדרכות לכיתות עצמן על התנהגות זהירה בכבישים. כמובן,

זה יותר לילדים, לא לקשישים.

לא, לא. בכיתות ותיקים לומדים אזרחים ותיקים במסגרת הפרויקט. חלק מהדרך להגיע לקבוצות האוכלוסייה האלה זה דרך פלטפורמות שכבר קיימות במשרד.

האם יש אפשרות שתיקחו את הנושא הזה בשנת התקציב הזה? אני לא מדבר כרגע על תקציבים של מאות מיליונים. המשרד הוא יותר גמיש מבחינת המטרות שלו. לקחת את הנושא בעקבות הנתונים של שנה שעברה ולנסות להיכנס לתכנית. אולי יותר לשתף את הרשויות המקומיות?

אתם בעצם מקצים תקציבים לרשויות מקומיות בהרבה נושאים ובמגוון רחב של נושאים. לא יודע אם הדבר החביב הוא דווקא לטפל בנושא זה. אם תשימו דגש על זה וזה ייכנס לתכנית העבודה שלכם, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינה מעשית – אני עצם מבקש את זה. אני הופך את הדיון לפחות דקלרטיבי ויותר מעשי. אנחנו נבחן את זה בה משך.

אני רק מעלה את זה. את בוודאי לא יכולה לתת לי תשובה גורפת. יש לך שרה, יש לך מנכ"ל, הכול בסדר. אני מבקש שלקראת הדיון הבא בעניין הזה תחזרו עם תשובה. אני גם אדבר עם השרה באופן אישי. אני חושב שהיא קשובה לדברים האלה. כמובן שפיקוח נפש מחייב וזה מאוד חשוב בנושא של הציבור הזה.

אנחנו מצפים להרבה שיתוף פעולה שלכם. אם אנחנו נמגר את זה בחלק הזה, נסתכל בסיפוק אחורנית.

אני מודה לך.

מזל גולדשטיין, מעמותת מט"ב. כמה מילים מנקודת המבט שלכם. לאחר מכן משרד התחבורה ומשרד האוצר.

שלום. אני מנהלת חטיבת הסיעוד של עמותת מיט"ב. זאת עמותה שעוסקת בתחום הזקנה . כחלק מהפעילות שלנו וראייה של איכות חיים של קשישים ואזרחים ותיקים, חברנו ל"אור ירוק". פתחנו את כל המרכזים האפשריים שלנו להסברה והגברת המודעות ויצרנו שיתופי פעולה של הפקת סרטונים ותשדירים להגברת המודעות בקרב האזרחים הוותיקים.

אני רוצה לדבר שנייה על זה שאנחנו מהווים כתובת למשפחות של אזרחים ותיקים, שחוששות שבני המשפחה שלהם ממשיכים לנהוג. הם באים אלינו בשאלות ואין לנו תשובות. בהחלט משתפים אותנו בחשש שלהם לחיי הקשישים עצמם, לחייב האזרחים הוותיקים עצמם ולחיי אנשים שהם ברחוב ובכביש שאין להם שום קשר לזה ולא מבינים שאולי נשקפת להם איזו סכנה. נראה לי שצריך לצאת עם הסברה יותר טובה בעניין הזה, למי פונים ואיך עוזרים.

אני גם שומעת את זה ממטפלים ומטפלות שלנו, שהם נוסעים ברכב של אזרחים ותיקים שהם מטפלים בהם. הם אומרים שפחד מוות לנהוג עם האנשים האלה כי הם כבר בגיל שהם לא שולטים בהגה.

זה לא שהם לא שולטים, אבל האינסטינקטים יותר איטיים.

אני מאוד מודה לך גם על העבודה שלך וגם על ההשתתפות שלך בדרך.

נציג משרד התחבורה, בבקשה.

אני ממשרד התחבורה.

אני רוצה שתדבר בדגש על הרשויות המקומיות וניצול התקציבים. אלה התקציבים הקטנים אבל מאוד חשובים: צביעה , הנמכה , סביבה מסביב. איך אנחנו מביאים את הרשויות לניצול מקסימלי בשנת התקציב שזה הוקצה להם?

מבחינת תשתיות, משרד התחבורה השתתף ברשויות המקומיות בפרויקטים תשתיתיים כדי להוריד את כמות תאונות הדרכים, בין היתר גם כן להולכי רגל. בקריטריונים של הוועדה המשותפת, ששותפים בה משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה, אחד הקריטריונים זה הסדרים לניהול תנועה בסביבת מוסדות של קשישים, כדי להבטיח שיסעו לאט באזורים האלה.

רשויות מקומיות גם מגישות פרויקטים מהסוג הזה.

מה אחוז המימון בפרויקטים האלה?

זה נע בין 70% ל-100%, תלוי במצב הסוציו אקונומי של הרשות.

כולם מ 1 ל-4.

אז מקבלים 100%.

במה מקבלים 100%?

ביצוע צביעה וכמה מעקות, זה מה שמקבלים ביישובים הערביים.,

מקבלים תקציב לסימון כבישים.

מהם הפתרונות שמונחים על השולחן מבחינת תשתית? המון פעמים לקצר מעבר החצייה באמצעות הצבת אי-תנועה באזורים האלה שהם עד 500 מטר מהמוסד של הקשישים.

500 מטר זה ארוך מידי. ב-500 מטר בתוך העיר אפשר לפתח מהירות.

לא. הקריטריון הוא הסדר של מיתון תנועה במרחק עד 500 מטר מהמוסד. אם המוסד הוא 500 מטר - - -

אתה מכיר את היישובים? אני לא חושב. אני אשאל אותך האם זה קיים בדבורייה? אני הייתי שם לפני שלושה ימים. אני שואל אותך וחשוב לי לדעת. אני אומר לך שלא קיים.

שאלה מצוינת. מי שחסר כאן אלה הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות הן האמצעי לביצוע הדברים האלה.

אנחנו צריכים לראות אם הם תקצבו. אם הם תקצבו ולא בוצע - - -

אנחנו מתקצבים, מאפשרים קריטריונים.

אנחנו נעשה את זה בישיבת ההמשך בעניין הזה.

חשוב לציין שלדיון הזה של הולכי רגל ודו-גלגלי, המכנה המשותף הוא, שאחוז ההיפגעות במהירות מעל 40 קמ"ש היא מביאה לתאונה קשה או קטלנית. כשמדברים על אנשים מבוגרים, גם תאונה קלה יכולה להיות קטלנית כי זה מביא את האנשים לאי יכולת להחלים. אנחנו מנסים למתן תנועה, לאפשר תשתית רכה. הכלים האלה נמצאים ותקציב גם כן יש והוא מנוצל. הרשויות מנצלות.

כן מנצלות? היו לנו נתוני לפני שנה שלא.

לא הבנתי האם למשרד התחבורה יש תכנית עבודה שבמסגרתה הם שמים דגש על האוכלוסייה הזאת? איך הם חושבים שבעוד שנתיים שלוש, מספר הנפגעים יהיה יותר נמוך? את זה אני רוצה לשמוע. יש או אין?

אנחנו, משרד התחבורה שלטון מרכזי. יש תקציבים שאנחנו נותנים לרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא האחראית לתת את הפתרונות. אנחנו לא חוסמים את ההשקעה. אנחנו דואגים שזה יקבל מימון. אנחנו מקבלים את הנתונים, מנתחים אותם, מתאימים את הקריטריונים כדי לאפשר מתן פתרונות וכלים לרשויות המקומיות. אנחנו דואגים שהמודעות של הרשויות המקומיות לפתרונות הקיימים גם כן תהיה קיימת ושהם יטפלו בדברים האלה.

מאחר ויש לנו נושא נוסף, נשמע את נציגת המשטרה בסוף.

אנחנו עוברים לישיבה הבאה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:35.