ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 684

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 9:10

תקנות הבטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח – 2018

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

ג'מעא אזברגה

ניקול מור - ממונה הכרה בבתי ספר עסקיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אייל מדן - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

טל חדוה אמתי - עו"ד, משרד הבריאות

שרית דמרי דבש - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

הילה שדור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עירית עמיאל - אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

אתי נעים - המועצה להשכלה גבוהה

דבורה גילד חיו - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח

רב עדית לב - מנהלת תחום צדק חברתי, רבנים לזכויות אדם

עטרת חן הורוביץ - רבנים לזכויות אדם

דועאא ג'זמאוי - מזכ"ל אופקים - אופק לשלום ודו קיום

רונן סולומון - מנהל בכיר, איגוד לשכות המסחר

מירב סלע - התאחדות הסטודנטים

אריה לוי - המשמר החברתי

אפרת שפירא-אורן - שדלן/ית

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית

רוני רימון - שדלן/ית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

תקנות הבטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח – 2018

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היום ה-23 בינואר 2018, ז' בשבט התשע"ח, הנושא הוא תקנות בטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח-2018.

אני אומר כמה מלים. אני רואה שאנחנו כאן צוות מצומצם ואיכותי. זה טוב כי כך נוכל להתקדם.

אני מלווה את הסיפור הזה כבר שנה וחצי. אני מודה שרדפתי אחרי השרים כדי לסייע לנושא הזה שאני מכירה אותו היטב ולכן גם היושב ראש ביקש שאני אנהל את הדיון במקומו, ואני מודה לו על כך.

ראיתי את העניין התקשורתי. הייתה איזושהי אי הבנה אצלי עם ארבעים השעות. קיימתי גם שיחות גם עם ביטוח לאומי וגם עם אגף התקציבים, ואנחנו נשמע כאן, וגם ראיתי את העמדות. גם רקמן שלחו לי. כמובן חשוב להדגיש את רבנים לזכויות אדם שהם פנו אלי מהתחלה, לפני שנה וחצי, שנתיים אפילו וישבנו. אתם הבאתם את זה - וצריך לתת את הקרדיט - דרך אותן נשים.

בסוף אנחנו צריכים לחשוב על החיים עצמם ובחיים עצמם יש לנו היום, כך הבנתי, כ-15 נשים שהן יוצאות ללימודים ועומדות בכללים. זאת תעודת עניות שלנו כחברה כי בסוף אנחנו רוצים שנשים חד הוריות, שדאגנו להחריג אותן, זאת אומרת, מראש בא המחוקק ואומר שהוא רצה להחריג את החד הוריות. זאת אומרת, יש תקנה שאינה מאפשרת לימודים לצד הבטחת הכנסה אבל אמרנו שאנחנו רוצים לסייע לחד הוריות. אם בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו עם מספר כל כך נמוך של חד הוריות, משהו לא בסדר בדרך.

לכן התכנסנו. חודשים אני רודפת אחרי הביטוח הלאומי, אחרי שר האוצר ושר הרווחה שכבר חתמו לפני חצי שנה על הסיפור. אני חושבת שאנחנו יכולים וצריכים לאפשר לנשים חד הוריות לצאת ללימודים אקדמיים. אנחנו רואים בזה זכות שלהן לצאת. סיפרתי גם בשבוע שעבר שאנחנו הולכים לעשות עכשיו תהליך מאוד חשוב עם החד הוריות. אנחנו הולכים כמדינה לתת להן סיוע כספי כדי לצאת ללימודים, מלגות. אם אנחנו הולכים לעשות את זה, חבל שבמבחן התוצאה יהיה מספר כל כך נמוך. אני בטוחה שכל מי שיושב סביב השולחן הזה, ואני מכירה היטב, רוצה לעשות את הצעד הזה ומבין את החשיבות שלו בכלל לחברה הישראלית.

לכן, בלי להכביר מלים, כי גם כך אני באיחור, ניכנס לנושא. נתחיל ראשית עם הביטוח הלאומי כי זאת יוזמה שלהם. לאחר מכן נשמע את המשרדים. גם רבנים לזכויות אדם יוכלו להתייחס.

בבקשה, נציגת הביטוח הלאומי.

בוקר טוב. אני מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי. אנחנו מביאים כאן תיקון לתקנות הבטחת הכנסה. כרגע זה בהוראת שעה בגלל הוראות הנומרטור שאין לנו איזון תקציבי ולכן כרגע זאת הוראת שעה ואנחנו מאוד מקווים שנוכל להפוך את זה להוראת קבע.

זה ייכנס.

התיקון של התקנות מאפשר להורה עצמאי, להורה חד הורי, אנחנו יודעים שאלה בעיקר נשים, הקבוצה היא באמת קבוצה קטנה נכון להיום של כ-15 נשים מדי שנה שנכנסות למערכת, לתת להן פטור ממבחן תעסוקה אם היקף הלימודים והעבודה – כאן לא אכפת לנו מה היקף של כל אחד מהמרכיבים האלה – הוא כמשרה מלאה של ארבעים שעות. זה ייתן להם פטור.

אלה גם שעות הלימודים האקדמיים לתואר וגם השעות של התעסוקה.

כן. אני רוצה להוסיף איזשהו סיכום שיש לנו עם שירות התעסוקה. במקרים שיש לימודים בהיקף נמוך יותר, הם כן יציעו משרות חלקיות שיהיו מותאמות להיקף הלימודים. כמו כן, סיכמנו אתם שהנשים יהיו פטורות מתהליכים של מעגלי תעסוקה שזה באמת לא מתאים לנשים שלומדות.

איך הגעתם דווקא ל-40 שעות? איך הגעתם למספר הזה?

נציג האוצר לא כאן אבל זאת העמדה לתת משרה מלאה.

הוא הוזמן. דיברתי אתו אתמול.

אלה תקנות שהן בהסכמת שר האוצר ולכן העמדה הייתה לתת פטור רק אם ההיקף הוא כמו משרה מלאה שלא מאפשרת לצאת לעבודה אחרת. לכן ניתנו 40 שעות. אנחנו כמובן כן נבוא ונעשה סיכומים, ויושבת אתי כאן נציגה מהאגף, עם שירות התעסוקה שבמקרה של מישהי שהיא 37 שעות, 38 שעות, גם זה יתקבל כדי לא להתיש את הנשים בהתייצבויות בשירות התעסוקה.

שירות התעסוקה לא כאן.

משרד המשפטים, שי סומך. רוצה להתייחס?

הערה קטנה. אם יש סיכומים שהם מעין עיגול ל-40 שעות של מי שעובדת קצת פחות, חשוב שהם יפורסמו באתר של הביטוח הלאומי.

אינו פוחת מ-40, לפי כוונת המחוקק.

עוד מישהו מהמשרדים? בסדר. רבנים לזכויות אדם.

הרב עדית לב מרבנים למען זכויות אדם. אנחנו באמת מלווים את הסיפור הזה מאז 2012 בגלל שאישה נכנסה למשרד וקצבתה נשללה. אני אומר בסיפור של רותי קדם שרצתה להיות כאן היום אבל השעה המוקדמת לא אפשרה לה, שאחרי ששללו לה שלושה חודשים של קצבה בשירות התעסוקה, למרות זאת היא הצליחה לסיים את הלימודים ואחרי שהיא סיימה את הלימודים האלה, היא לא חזרה לקצבה. זאת אומרת שלעודד את הלימודים האלה, זה האינטרס של כולנו.

של המדינה.

זה אינטרס של המדינה. כל המחקרים מראים שבסופו של דבר הן לא יחזרו לקצבה. זה יוציא אותן ממעגל העוני. בואו נחשוב גם על הילדים שלהן, איזה מסר הם מקבלים.

כולנו מסכימים אתך. מה את אומרת על 40 השעות?

40 שעות זה לא הגיוני. אני אזכיר לכם שפטור מהתייצבות מקבל מי שעובד 20 שעות קבוע. הוא מקבל פטור מהתייצבות.

לא. זה תלוי באיזו לשכה. לא בהכרח.

מה זה תלוי באיזו לשכה? יש הבדל בין הלשכות?

יש הבדל בלשכות בהתאם לאזורי תעסוקה.

גם בחדרה וגם בחיפה מקבלים פטור.

זה לא מדויק.

אני רוצה לשאול שאלה. מה שהיא אומרת כאן ואת מסכימה אתה זה שיש לשכות בהן 20 שעות זה מספיק. אני שואלת שאלת המשך. אם החד הורית גרה באותה לשכה שיש בה את ה-20 שעות, עזבי רגע את ה-40.

נגיע אתן להסכמות שבנסיבות שהן לומדות בהיקף של 20 שעות גם יינתן להן?

כן.

אנחנו צריכים את שירות התעסוקה. נוכל לשבת אתם כמובן.

לא יכול להיות שיש לשכה שנותנת פטור מחובת תעסוקה ל-20 שעות וכאן, כשהמחוקק רצה להחריג את החד הוריות, הוא יחמיר אתן. זה מה שאני לא מצליחה להבין. חכי, אני תכף אדבר על השעות. בכוונה רציתי את ההתייחסות של עדית לעניין. אם היא אומרת לך מראש שיש מקומות כאלה בארץ - - -

השתיים או השלוש שאני מכירה מקרוב, בשלושתם יש את ההסדר. אני קצת מופתעת לשמוע שזה תלוי מקום.

מה שאת כן אומרת זה שיש מקומות שיש את זה.

אגף הבטחת הכנסה, הביטוח הלאומי. אם אישה עובדת 20 שעות שבועיות וקיבלה את אישור שירות התעסוקה – אני לא מדברת על לימודים – והיא פטורה מללכת למבחן תעסוקה במשך כשנה בדרך כלל, במצב הזה אם היא תתחיל ללמוד והיא הורה יחיד שעונה – אם אתם זוכרים, יש התניה שהיא מקבלת לפחות 16 חודשים שקדמו ללימודים – אם הכול מתקיים ועכשיו היא מתחילה ללמוד, אין לי שום בעיה אתה.

כל עוד היא פטורה.

היא לא תעבוד את 20 השעות. היא תלמד 20 שעות.

את תתני לה פטור?

אני לא נותנת פטור.

אם נדבר על הנקודה הזאת, אני חושבת שזה לא הגיוני שעל 20 שעות עבודה אישה תקבל פטור ועל 20 שעות לימודים באותה לשכה היא לא תקבל את הפטור. אני לא רואה למה העבודה נותנת פטור ולימודים לא.

אני חושבת שזה משרד האוצר, לפני שירות התעסוקה. אם משרד האוצר מוכן לפטור כל מי שלומדת 20 שעות.

זאת לא הנקודה הכי מהותית בעיני אבל את כן שאלה טובה.

צריך לפנות למשרד האוצר בעניין הזה. אלה היקפים תקציביים אחרים.

למעשה לא נותנים לכל אדם שלומד 20 שעות את הפטור ממבחן תעסוקה. זאת אומרת, קבעו כאן כלל שהלימודים מונעים בכלל קבלת קצבה.

גם לא כל אדם שעובד 20 שעות יקבל את הפטור. הוא צריך לעבוד באופן קבוע. זה גם לא משהו שכל כך קל לקבל. אני רוצה לומר שהדבר המהותי הוא ש-40 שעות של לימודים ועבודה, זה המון. אני יכולה להגיד על עצמי. תואר ראשון, ילדה שרק יוצאת מהצבא וכל כולה בתוך הלימודים, עבדתי ולמדתי 35 שעות ביחד, בקושי עמדתי במטלות שלי ולא היה לי ילד בבית. היום אימא לשלושה ילדים, אם הייתי גם חד הורית, לא יודעת איך הייתי מצליחה לעמוד ב-40 שעות. לדעתי 40 שעת הוא סף שהופך את זה לבלתי ישים. זה יותר מדי. אני לא צריכה להסביר מה זה לגדל ילדים וכולי. אלה נשים שבאות מחיים של עוני ואלה נשים שצריכות גם לגייס לעצמן כרגע את הכסף לשכר לימוד. זאת אומרת, הן בציפורניים יוצאות ללימודים ואנחנו שמים עליהן סד שבעיני הוא הרבה מעבר למה שהן מסוגלות להתמודד אתו.

אנחנו כביטוח לאומי לא היינו מנגדים לסכם גם על 35 שעות אבל אני מבינה שלמשרד האוצר יש לו עמדה.

אני מכירה קצת את משרד האוצר. אתם מבחינת ביטוח לאומי, אין לכם בעיה עם מספר השעות היורד. ההתנגדות היא של האוצר.

אם היא לומדת 20 שעות למה אי אפשר להציע לה משרה חלקית שתתאים לשעות הלימודים שלה. זה הסיכום שלנו עם לשכת התעסוקה.

מערכת מלאה היא כ-25 שעות.

אם עכשיו את סטודנטית, יש לך מערכת מלאה, בואי נחזור לימי האוניברסיטה. אני עבדתי בשלוש עבודות כסטודנטית כי לא היה לי כסף, אבל לא משנה. היא צריכה כסף – היא תעבוד. אין לה את הלוקסוס. אני כסטודנטית עבדתי בשלוש עבודות הכי עלובות שיכולתי למצוא בשוק, העיקר שיהיה לי. ממלצרות בהרצליה. את לא יודעת כמה עלוב זה היה וכמה שעות עבדתי. זאת העליבות. להתחיל משמרת בשבת בבוקר ולסיים אותה כשאת רואה כוכבים. לא משנה, זה לא חיים שכאלה עם מירב בן ארי בעבודתה כסטודנטית אלא זה בואו נלך לחד הורית הזאת, נסתכל רגע, אתן מסתכלות וגם המשרדים וגם הצוות שיושב כאן מאוד מעורב בנושא החד הוריות. נגיד שהיא לומדת מערכת שלמה של 25 שעות, היא חייבת לעבוד. היא חייבת. זה לא לוקסוס. השאלה מה את חושבת.

הנשים האלה שאנחנו מדברים עליהן, אנחנו הרי רוצים לעזור להן. אנחנו לא רוצים להקשות עליהן. נכון?

כן.

האישה הספציפית שאני חושבת עליה, כשהיא התחילה ללמוד היא לא עבדה. היא רק קיבלה את הקצבה. היא חיה רק מהקצבה. היום זה 3,000 לאם עם שני ילדים. בשנה השנייה ללימודים, הלימודים האלה הצליחו להביא אותה למקום שהיא הצליחה לצאת לעבוד.

בואי נלך על הכלל. יש יחידות שלא עובדות אבל הרוב עובדות. אני עוסקת הרבה בחד הוריות ורובן עובדות והן עובדות המון שעות, לפעמים גם על חשבון הלימודים. לכן אני רוצה ללכת על הכלל ולא על זאת שיושבת בבית ומקבלת את הקצבה. אנחנו גם רוצים לעודד אותן לעבוד וללמוד. זה בסדר גמור. זה קורה לכולנו וכולנו עברנו את זה. השאלה היא מה המספר הסביר. לכן שאלתי איך הגעתם ל-40 השעות ומה המספר הסביר בעיניכם. אני חושבת, בעדינות אני אומרת, אני גם אתייעץ עם היועצת המשפטית מה אנחנו רואים כסבירות כי מערכת שלמה היא 25 שעות.

מערכת שלמה היא 40 שעות.

באוניברסיטה?

תלוי אם זה מדעי הרוח או מדעי הטבע. מדעי הרוח, 25 שעות.

תואר ראשון תלת שנתי, בדרך כלל זה מדעי הרוח והחברה, מתפרס על כ-120 נקודות זכות, שזה שווה ערך ל-120 שעות. זאת אומרת ששנה אחת היא כ-40 שעות לימודים. כמובן שבהנדסה ובתארים להוראה זה ארבע שנתי כך שזה טיפה גדל.

אם היא לומדת הוראה, כמה שעות?

זה קצת משתנה. זה כ-108 שעות פלוס ההכשרה. בהנדסה זה יכול להגיע גם ל-160 נקודות.

כמה שעות בשבוע?

שעות שבועיות, כ-40 שעות.

אז לא תהיה לי בעיה. אני ישבתי וספרתי שעות בשנתונים. למיטב ידיעתי זה מדעי הרוח והטבע.

אנחנו לא בשיחה. יש כאן פרוטוקול. אנחנו צריכים לעשות סדר. אמרה נציגת המל"ג שבסוף רוב התארים בממוצע - - -

כ-120 נודות זכות.

עזבי נקודות זכות. דברי אתי על שעות שבועיות.

היא אמרה לכל התואר והיא חילקה בשלוש. יצא לה 40 שעות.

40 שעות שנתיות.

כמה שעות זה בשבוע?

כל תכנית לימודים, יש תכניות לימודים בזמן חלקי.

מה הממוצע של סטודנט בשבוע?

40 שעות שנתיות.

בשבוע.

שבועיות.

אולי אפשר לדבר על שעות ממוצעות לפי תכנית הלימודים.

זה משתנה. שעות סימסטריאליות. השעות מכפילות את עצמן. לצורך העניין, קורס שנתי של שתי נקודות הוא שעתיים, אז כשזה מתפרס על פני כל השנה, בשבוע.

המשמר החברתי. לגבי המספרים האלה, הם כמובן לא רלוונטיים. אני במקרה בוגר תואר ראשון ותואר שני ואף אחד לא לומד חמישה ימים בשבוע שמונה שעות ביום כדי להגיע ל-40 שעות שבועיות. לדעתי המספר הוא בערך חצי ושעות סימסטריאליות הן נקודת זכות ולא שעות שבועיות. זאת הערה ראשונה.

הערה שנייה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אני תומך בדברים. אני מבקש מהוועדה לא לאשר את התקנות על סמך הצהרות טנטטיביות שנלך לקראתן ובחלק מהלשכות מרשים להן לא להתייצב וכולי. תקנה היא חקיקת משנה ואי אפשר לאשר בכנסת תקנה שמראש אנחנו אומרים שהמספרים שם לא הגיוניים ולא ניתן להניח שיכולה להיות אישה חד הורית שיש לה ילדים שעובדת 40 שעות בשבוע.

זה מה שאנחנו מנסים לברר. אתה צודק.

אם אפשר, עוד הערה. מכיוון שמדברים על מספר קטן מאוד של נשים, לא יקרה כלום לתקציב המדינה אם נאשר תקנה שאומרת שאישה שלומדת תכנית מלאה באוניברסיטה או לימודי תעודה לא חייבת התייצבות בכלל. זה יעלה למדינה כנראה אלפי שקלים בודדים. בואו ניפגש אחרי שנה ונראה כמה זה עלה.

זה לא רלוונטי כי אני כבר שנה וחצי בנושא ואם לא נעשה את זה, גם זה לא יקרה.

אני מנסה לתפוס בטלפון את אורי שיינין מהאוצר.

התאחדות הסטודנטים, מירב.

תודה. הנושא הזה הוא חשוב וחשוב לנו לעודד בכלל סטודנטים ונגישות להשכלה גבוהה וכמובן לאימהות החד הוריות. זאת הדרך למוביליות חברתית ויציאה ממעגל העוני.

הנושא של 40 שעות. זה בעצם 120 שעות לתואר, שזה מגולם בנקודות זכות. זאת אומרת, חלקי שלוש. תואר ראשון רגיל הוא שלוש שנים ואז מדברים על 40 שעות שבועיות. זה הבסיסי וזה באמת מי שיש לו את היכולת. צריך לראות את האופציה בה אם חד הורית יכולה לפרוס את התואר לקצת יותר משלוש שנים, לשלוש וחצי שנים, לארבע שנים, ואז 40 שעות צריכות לרדת כך שיהיה לה מרחב כדי לטפל בילדים שלה.

למרות שהזכאות לפי החוק היא רק ל-36 חודשים. הזכאות הזאת.

הזכאות לפי החוק היא ל-36 חודשים. אי אפשר לפרוס את התואר לשלוש וחצי שנים. זה לא רלוונטי.

הנושא של חובת התייצבות בלשכת התעסוקה מקשה על האם.

היא צריכה להתייצב בשירות התעסוקה אבל אנחנו רוצים להפחית לה את השעות. זה לא העניין. אנחנו גם רוצים לעודד תעסוקה איכותית. אנחנו רוצים שנשים ילמדו ויעבדו אבל אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא הגיוני.

אולי את יכולה להציע לאוצר פשרה. ילדים מגיל 12, זה יהיה 40 כי מגיל 12 צריכה להיות פחות השגחה על הילדים והאישה יכולה לצאת לעבוד יותר, אבל עד גיל 12 של הילדים יהיה מספר שעות נמוך יותר.

אני כבר כמעט שנתיים עם הסיפור הזה. הנה, שרית מהנהנת כי היא יודעת מה עברנו אתם. לכן אני כן רוצה להגיע לאיזושהי הסכמה. להשאיר את המתווה כמו שהוא. הוראת השעה לא מטרידה אותי כי זה רגל בדלת ואני מאמינה שאנחנו כך מתחילים ופותחים את הדרך. העניין היחיד הוא העניין של השעות. בסוף מה שקורה כאן בוועדה הזאת זה שאם אנחנו כוועדה היינו מחליטים על 30 שעות, לא הייתה התנגדות של הביטוח הלאומי/משרד הרווחה. ההתנגדות היחידה היא של האוצר.

אני אומר לכם מה נעשה. אולי נעשה הפסקה ואני ארים טלפון לאנשים שלי באוצר. הפסקה של חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:38 ונתחדשה בשעה 10:00.)

אני מחדשת את הדיון. הגענו להסכמות עם האוצר בחוץ. אייל, אתה תציג את ההסכמות אליהן הגענו עם האוצר והיועצת המשפטית תקריא. אני מבקשת לא להפריע כי אנחנו רוצים לסיים את זה כי אנחנו כל כך הרבה זמן מחכים לזה.

רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר. ההסכמות שהגענו אליהן הן שבמקום 40 שעות שבועיות כהוראת שעה, אנחנו נקבע את זה ל-30 שעות ל-2018 ושבהוראת הקבע זה יהיה 36 שעות. אנחנו נבחן את ההשפעות של הוראת השעה ונעשה על זה מעקב ונראה את ההשפעות של זה. לקראת 2019 נראה אם אפשר לאמץ את הוראת השעה ולהפוך אותה להוראת קבע או לעבור שלב.

תודה רבה. אני אחזור שוב. ל-2018 אנחנו מורידים ל-30 שעות ומבצעים מחקר, איזושהי מדידה, ביטוח לאומי, על איך זה עובד, כמה נשים הצטרפו, איך זה השפיע עלינו. במקביל אנחנו מקדמים הוראת קבע, לא עוד פעם הוראת שעה, ל-36 שעות. תשאלו למה 36 שעות, כי זה גם מה שקורה עם החד הוריות במעונות יום. אלא אם כן אנחנו נראה שב-2018 הצלחנו ובאמת קידמנו יותר נשים חד הוריות, אז נבוא שוב ונבדוק את ההוראה. מה שכן, את 2018 אנחנו כבר מתחילים ואנחנו הופכים את זה להוראת קבע כי זה לא אמור להיות בהוראת שעה. הוראת הקבע כרגע עומדת על 36 שעות בגלל מעונות היום. שוב, אם צריך, אנחנו נבחן את זה לקראת הוראת הקבע.

שני דברים. ראשית, ביטוח לאומי אמר קודם בשיחה, וחשוב לי שזה ייאמר לפרוטוקול, ששעה אקדמית נחשבת כשעה, כדי שזה יהיה ברור.

זה ברור.

הדבר השני. כן רציתי לומר שגם הנציגה של המל"ג בשיחה שקיימנו עת הייתם בחוץ, 40 שעות זה בממוצע. זאת אומרת, יכולה להיות שנה אחת שיש פחות מ-40 שעות ושנה אחת שיש יותר מ-40 שעות. זה יכול להיות גם תלוי סימסטר. לכן להיצמד ל-40 שעות זה יכול להיות בעייתי.

אם אנחנו נגיד היקף השעות בהן הוא לומד כאמור או עובד לא פחות מ-40 שעות שבועיות בממוצע.

לאותה שנה.

לאותה שנה.

אפשר להגיד בממוצע?

כן. 40 שעות ממוצע.

נתחיל בהקראה. בבקשה היועץ המשפטית, עם התיקונים.

תקנות הבטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח – 2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(4)(ב) ו-(31) לחוק בטחת הכנסה, התשמ"א-1982, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 6א.

אחרי תקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-1982 יבוא:

"6א. הקלות להורה עצמאי לומד

הורה עצמאי שלומד בהתאם לתנאים שבפסקה (1) לסעיף 3(4)(ב) לחוק, והיקף השעות שבה הוא לומד כאמור או עובד אינו פחות מ-36 שעות שבועיות בממוצע, יראו בו, לעניין פסקה (2) לסעיף האמור, כמי שעומד בתנאי סעיף 2(א)(2) לחוק".

הוראת שעה

בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018), עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018), יקראו בתקנה 6 לתקנות העיקריות כנוסחן בתקנות אלה, כאילו במקום 36 יבוא 30.

זאת הוראת השעה לתקופה שלנו.

תחולה

תקנות אלה יחולו על גמלה המשתלמת ועד סופה.

זה גם לגבי הוראת השעה.

הממוצע?

הממוצע באותה שנה? באותו חודש?

איך זה עובד היום על שאר הדברים?

לימודים זה ספציפית לחד הוריות. אין לנו עוד לימודים שמותרים בהבטחת הכנסה.

השאלה אם יש דברים אחרים שאתם מחשבים בשעות שבועיות בממוצע.

איך אתם מחשבים הכשרה מקצועית?

זה לא בממוצע. גם עבודה וגם הכשרה מקצועית זה שעות שבועיות.

אבל אתם אומרים שעות בפועל? אם למשל היה חודש עם חגים.

לא. חודש חגים, מפחיתים בהתאם.

אני חושב שעדיף שזה לא יהיה שונה ממה שקורה היום בפועל בדברים אחרים.

בהוראת התחילה, זה יהיה מה-1 בינואר. זו תחולה רטרואקטיבית?

תחולה רטרואקטיבית מה-1 בינואר. כן.

2018.

אנחנו צריכים להוציא כאן איזשהו נוהל מול שירות התעסוקה.

תוציאי את זה מול שירות התעסוקה.

אתם מעדיפים להתחיל את זה ב-1 בפברואר?

לא משנה. תתחילו ב-1 בינואר. זה להוציא נוהל. לדתעי זה לא כזה קריטי. את רוצה, תעשי ב-1 בפברואר.

מ-1 בפברואר 2018 עד 1 בפברואר 2019.

כן. את הוראת השעה.

את ה-30 שעות.

לשנה.

מה-1 פברואר 2018 עד ה-1 בפברואר 2019. שנה. הגענו אתו להסכמה על שנה.

עד סוף שנה תקציבית.

אז זה יתחיל ב-1 בינואר 2018.

בסדר.

אלה ההסכמות אליהן הגענו. ביחד עם רבנים לזכויות אדם, אתם תעדכנו אותי, תשתפו אותי בכל מה שקורה אצלכם וכמובן הביטוח הלאומי. תעדכנו אותנו היכן זה עומד ואם באמת הצלחנו לפתוח יותר ויותר בפני נשים חד הוריות שיבואו וילמדו.

אנחנו נצביע. מי בעד אישור תקנות הבטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח-2018?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנות הבטחת הכנסה (הוראת שעה), התשע"ח-2018 – נתקבלו

תקנות אושרו פה אחד.

אני רוצה להודות לכולם, להודות לכל מי שהגיע, גם למשרדים, לביטוח לאומי, למשרד האוצר ולמשרד המשפטים. כמובן אני רצה להודות לרבנים לזכויות אדם. תמשיכו עם הפעילות החשובה שלכם בל מה שקשור לחד הוריות. אתן יודעות שהדלת שלי תמיד פתוחה בפניכן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:10.