ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-08OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 305

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"ג בשבט התשע"ח (29 בינואר 2018), שעה 12:30

דיון מהיר בנושא: התעלמות משרד המבקר מתרגום סקר התחבורה הציבורית לשפה הערבית ובכך הדיר חלק גדול מהאוכלוסייה, של חה"כ טלב אבו עראר

חברי הוועדה: סעיד אלחרומי – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר

מסעוד גנאים

חנין זועבי

צחי סעד - מנהל החטיבה לביקורת בתחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, משרד מבקר המדינה

נתי בלזם - ע' מנהל החט' לביקורת בתחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, משרד מבקר המדינה

מרסלו בז - מנהל אגף ב', החט' לביקורת בתחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, משרד מבקר המדינה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל עמותת "טבקה" – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

אבנר ג'מבר - דובר עמותת "טבקה" – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה

עו"ד וסים חוסרי - רכז קשרי כנסת וממשל, המחלקה למדיניות שוויונית, עמותת "סיכוי"

פרופ' חוה תובל - פעילה חברתית, חוקרת אוריינות והתפתחות שפה דבורה בגיל הרך

חנה פריידין

ר.ל., חבר תרגומים

התעלמות משרד המבקר מתרגום סקר התחבורה הציבורית לשפה הערבית ובכך הדיר חלק גדול מהאוכלוסייה, של חה"כ טלב אבו עראר

צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הביקורת. אני מתנצל בשמה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שנאלצה לצאת להשתתף בהלווייתו של איש יקר, של משה נגבי. אני חושב שכולנו שמענו והתוודענו ליכולות של משה וכולנו בצער רב קיבלנו את הידיעה.

נושא הדיון הוא סקר שהוציא משרד המבקר בעניין התחבורה הציבורית שבעצם היה רק בשפה העברית, בלי התייחסות לשאר השפות או לשאר התושבים דוברי שפות אחרות. היו איתנו גם אנשים, חוץ מאשר חבר הכנסת טלב אבו עראר, שיזם את הדיון, גם אנשים דוברי אמהרית ודוברי רוסית שהתרעמו על הסוגיה הזאת.

אני אפתח בזה שניתן לחבר הכנסת טלב אבו עראר להציג את הסוגיה ואחר כך נעבור להתייחסויות. בבקשה.

תודה, מכובדי היושב ראש, מכובדיי הנוכחים. האמת שהגשתי בקשה לדיון מהיר על הנושא הזה כי בדוח מבקר המדינה, שאמור להוציא את הדוחות בעיקר בעניינים הכל כך חשובים וחיוניים מאוד לכלל האזרחים בארץ, הייתה התעלמות מוחלטת מתרגום הסקר, סקר התחבורה הציבורית לשפה הערבית. בכך הוא הדיר את החלק הגדול מהאוכלוסייה, הערבים, שהם מהווים כ-20% מהאזרחים במדינה הזו.

השפה הערבית היום היא שפה רשמית. בשונה מן השפות האחרות, אמהרית ואחרות, היא שפה רשמית ואני יכול לדבר אפילו בכנסת בשפה הערבית ומותר לי על פי חוק ועל פי תקנון. לכן אנחנו מתכוונים לכך לא בגלל עצם השפה שאנחנו מבקשים שזה יתפרסם בערבית, אלא שחלק גדול גם לא מבין עברית, גם לא קורא עברית ולא חייב לקרוא עברית, מי שהוא ערבי.

לכן אנחנו מבקשים שגם בסיכום הוועדה, אנחנו נפנה ונבקש, נדרוש יחד ממבקר המדינה לספק ולהוציא סקר בשפה הערבית. גם השאלון שהופץ אינו כולל יישובים ערביים תחת הקטגוריה של "מקום מגוריי". אין שָׁם ולו יישוב ערבי אחד. תאריך הסיום שלו הינו ב-31.12.2017, כך שתגלית המחדל הינה אבן פינה לשיהוי עקרוני במהות ובתוכן השאלון המכונן בסקר.

לכן, מכובדיי, על זה אני יזמתי את הדיון ואני מבקש שבקשתנו זו תגיע לאוזניו של המבקר, שאכן יעשה את השינוי או יפיץ סקר מתורגם לשפה הערבית, כי בתחבורה הציבורית יש הרבה דברים שחייבים לדעת וגם לנצל. מה שחסר, שנבקש בכל זאת, אנחנו מבקשים שזה יתורגם לשפה הערבית, תודה.

תודה טלב. מטעם המבקר, צחי סעד, בבקשה.

תודה, צהריים טובים. ראשית אני אציין שאנחנו באים לדיון הזה, מה שנקרא מאותה מגמה. משרד מבקר המדינה מעודד את הנגשת המידע לאוכלוסיות רבות, כולל אלו שנדרשות לתרגומים לשפות שונות ובכללן גם האוכלוסייה הערבית. אני אציין במאמר מוסגר שרק בשנים האחרונות התחיל משרד מבקר המדינה לתרגם את המבואות של דוחות המבקר לשפה הערבית. אני חושב שאפילו, הנה, בלי שתכננו, נמצא מולי הדוח שיש בו תרגום, שמשך שנים רבות זה לא נעשה. מצד שני, לתרגם דוח שלם של 1,000 עמודים יש לזה משמעויות שונות וכו'. לכן ננקטה הדרך הזאת של תרגום המבוא. זאת אומרת, משרד המבקר הוא בהחלט בעד הנגשת המידע לאוכלוסיות השונות, כולל תרגום לערבית. זה בשביל אמירת פתיחה.

לגבי הדיון עצמו, ברוח הימים האלה אני אתייחס לכותרת הדיון ואני אגיד, החלק הראשון של הכותרת הוא לא נכון והחלק השני הוא לא מדויק ואני אסביר למה. ראשית, לא מדובר בסקר. לא עסקינן בסקר אלא עסקינן בשאלון. סקר אמור להיות מייצג באופן מדויק אוכלוסייה, כמו שאנחנו מכירים את זה מהסקרים שמתפרסמים בתקשורת חדשות לבקרים, ואפילו מספיקה קבוצה של 500 איש בשביל - - -

הייתי יכול לבקש תיקון - - -

להשיג תוצאות של סקר.

אתה יכול לבקש תיקון גם.

הכלי שאנחנו מדברים - - -

בפרט שלא אני המצאתי את זה.

השאלון פורסם בכל הארץ?

כן, השאלון פורסם לכל האוכלוסייה. אנחנו לא אחראים על מה שמפורסם בעיתון, אני יכול להגיד לך על מה שמפורסם מטעם משרד מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה פרסם שאלון. הכלי, סוג הכלי הוא שונה מכיוון שלסקר, כמו שאמרתי, מספיקים 500 איש שישיבו ואנחנו מדברים פה על עשרות אלפים. לשאלון הספציפי הזה השיבו מעל 30,000 איש. זה משהו אחר לחלוטין מסקר. הוא עובד על כמויות גדולות - - -

למה בשפה העברית? תשיב.

אני אשיב. אדוני, אני אשיב. אני רק אומר, ראשית, מדובר לא בסקר אלא בשאלון. שתיים, הוא הוכן בשיתוף גורמי המקצוע, עם חברה מקצועית, מיטב גורמי המקצוע שעושים את זה. ובסופו של דבר צריך לזכור שהשאלון הזה הוא לא ביקורת המבקר. המבקר לא עובד עם סקרים, הוא לא עושה סקרים. מבקר המדינה עושה ביקורת. אנחנו עושים ביקורת בנושא של התחבורה הציבורית לפלחיה, על כל מיני תחומים שונים בתחום התחבורה הציבורית ובכלל זה גם התייחסויות למגזרים שיש להם בעיות מיוחדות, בלי קשר לעניין הזה של השאלון. השאלון זה איזושהי תוספת לכלי הביקורת הרגילים שאנחנו עובדים אתם. צריך לזכור מה זה. לא שהביקורת מתמצית בשאלון הזה אלא זה כלי נוסף שמשתמשים בו באופן יחסית חדש, דרך אגב, הוא לא היה נהוג לפני הרבה שנים, יחסית חדש שמשתמשים בו.

בפרקטיקה מטרת השאלון הזה היא לאתר בעיות אצל אוכלוסיות שונות. בסופו של דבר כיום השאלון הזה נמצא בניתוח ואם אנחנו נאתר שיש בקבוצות אוכלוסייה מסוימות פערי מידע, שאנחנו לא קיבלנו את כל המידע לגביהן, אנחנו נפעיל עליהן כלים נוספים של שיתוף ציבור. למשל, קבוצות מיקוד, למשל איסוף מידע באמצעים אחרים, באמצעות פנייה לכל מיני גורמים כאלה ואחרים. עשינו את זה גם בעבר הלא רחוק.

רק לאחרונה הוגשה טיוטת דוח בנושא השירות בדואר, שזה גם כן שירות שרלבנטי להרבה מאוד מגזרי אוכלוסייה במדינה וגם פורסם שאלון כזה. לאחר שפורסם השאלון עשינו קבוצות מיקוד באוכלוסיות מסוימות, ביניהן גם במגזר הערבי. בסופו של דבר הונחה טיוטת דוח. הדוח הזה עדיין לא פורסם, יש טיוטה של דוח מוכנה, שהיא כוללת גם פרק מיוחד שעוסק בצרכי המגזר הערבי מבחינת שירותי הדואר. אותו הדבר הכוונה היא גם לעשות - - -

לאחר שפורסם בשפה הערבית - - -

שאלה. למה המבקר בחר להוציא את השאלון שאתה מדבר עליו, לא סקר, בסדר, רק בשפה העברית?

אני מסביר, אני מסביר. כשאתה רוצה - - -

לא קיבלנו תשובה. אתה מסביר, אבל לא קיבלנו תשובה.

כשאתה מחליט על דבר כזה, יש להחלטה כזאת מספר משמעויות. אם אתה בא ואומר: 'תרגם לערבית', יש קבוצות אוכלוסייה נוספות במדינת ישראל שדוברות שפות אחרות ואז יכול להיות שצריך לתרגם - - -

לא, אבל אין מה להשוות.

יכול להיות שצריך לתרגם לשפות נוספות.

אבל אין אוכלוסייה כאן שמהווה 20%, של ילידי הארץ, שהם נקראים ערבים - - -

גם שפות אחרות - - -

כן, השאלון עצמו היה רק במסגרת האינטרנט ויש גם קבוצות אוכלוסייה שאפשר לבוא ולהגיד שהן לא חשופות לאינטרנט ואליהן צריך להגיע באמצעים אחרים. לכן התחלתי ואמרתי, המטרה פה לא הייתה לייצר מדגם מייצג ומדויק של כל רובדי האוכלוסייה, כי זה סוג כלי אחר. זה שאלון, הוא עובד על כמויות, על 30,000 איש שהשיבו.

כל ה-30,000 איש שהשיבו יהודים?

לא. חס וחלילה. אני כבר יכול להגיד לך שבשאלון שלנו שענו יש גם אזרחים ערבים. יש לא מעט אזרחים ערבים. השאלון כרגע נמצא בעיבוד ואין לי את הנתונים הסופיים ברגע הזה, אבל אני יכול להגיד לך שאם אנחנו נאתר פערים באוכלוסייה מסוימות, כולל אוכלוסיות של המגזר הערבי, נעשה כלים נוספים, כמו קבוצות מיקוד למשל, שזה שיטה שהיא נוספת, כדי להביא שיתוף מידע מתוך הציבור באופן אחר, לאו דווקא באמצעות התרגום. אני כבר אסיים, ברשותך, היושב ראש.

בסופו של דבר כמו שאמרתי, השאלון הזה הוכן באמצעות אנשי מקצוע. יש היבטים שונים כשאתה בא ושוקל את הדבר הזה וזאת הדרך שנבחרה במשרד המבקר, כשבסופו של דבר אנחנו ניתן ביטוי גם לאוכלוסיות נוספות באמצעות כלים אחרים.

צריך לזכור שהשאלון הזה הוא בסך הכול תבלין לביקורת, זה לא תחליף לכלי הביקורת. הביקורת נעשית בכלים מסורתיים ורגילים שלה, כולל גם בעיות של מגזרים ספציפיים ובכללם גם המגזר הערבי.

הזכרתי פה את הנושא של השירות בדואר, זה דוח שיתפרסם בחודשים הקרובים. יש כבר טיוטת דוח שהיא מוכנה, טיוטה מקיפה, שבכללה גם נאסף מידע לגבי המגזר הערבי, באמצעות קבוצות מיקוד שנעשו. בדוח הזה על הדואר יש פרק מיוחד שעוסק בשירות הדואר למגזר הערבי, כולל מגזר בדואי. והכוונה היא גם בדוח הזה של התחבורה הציבורית להתייחס לצרכי המגזר הערבי ספציפית בדוח.

אני אגיד מילה אחת לסיום. אם כוונת הדיון הזה הייתה לנגח את משרד המבקר אז משרד המבקר הוא לא הכתובת הנכונה מהבחינה הזו.

לא, לא, לא, אנחנו בדיון ואנחנו רוצים להגיע להסכמות - - -

מצוין.

בכל הוועדות, מכובדי, לגבי - - -

טלב.

זו לא הכתובת הנכונה מכיוון שהמשרד הזה בהחלט פועל ככל יכולתו להנגיש מידע בשפה שנדרשת לאוכלוסיות שונות. ציינתי פה את התרגום הזה של דוחות מבקר המדינה באופן תקדימי לערבית, כולל אפילו הקראה של דוח שעסק באוכלוסייה של עיוורים, הקראה שלו ויצירה שלו בקובץ דיגיטלי, כדי שהוא יהיה נגיש גם לאוכלוסיות שלא יכולות לקרוא וכו'.

בסופו של דבר, גם בדוח הזה שאנחנו נעשה, הכוונה היא שתהיה התייחסות ספציפית לצרכי המגזר הערבי. אנחנו נעשה את זה באמצעים שלנו, בין אם באמצעות קבוצת מיקוד ובין אם באמצעים אחרים, מה שנקרא מהבחינה הזאת יש כוונה מלאה לתת לזה ביטוי.

אני אעיר הערה אחרונה לגבי העניין שנאמר שברשימת היישובים שהייתה בשאלון לא היו יישובים ערביים, למיטב ידיעתי זה לא נכון. זאת רשימת היישובים המלאה של מדינת ישראל, שכוללת את כל היישובים לחלוטין ואנחנו נבדוק את העניין זה פעם נוספת, אבל אני חושב שזה לא נכון.

זה נבדק מאה אחוז, אין יישובים ערבים שם.

אוקיי. מעמותת "טבקה", בבקשה. תגיד את השם.

פנטהון אספה דוויט, מנכ"ל עמותת "טבקה"-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. לשאלות שלי חלק מהתשובות ניתנו על ידי נציג המבקר. אנחנו גם, כשראינו, נקרא לזה סקר, נקרא לזה שאלון, אני חושב שזה לא משנה, ההדרה של יוצאי אתיופיה לפחות בעניין הזה של הנגשה שפתית, לאותן אוכלוסיות של יוצאי אתיופיה שלא מבינים עברית, אנחנו הרגשנו שיש פה סוג של איפה ואיפה. אלה שקוראים ומבינים עברית כן חשופים וגם השאלונים הועברו אליהם. אפילו אם זה ברמה של שאלונים, לדעתי זה צריך להיות מונגש באופן שווה לכל האוכלוסיות. אם המבקר ומשרד המבקר רוצה לשקף את העמדות או את מה שמתרחש בתוך הציבור, לדעתי כל הציבור צריך להיות מיוצג והשאלונים צריכים להיות מונגשים.

הגעתי לפה כדי להביע את מורת רוחנו, כשהבנו שהשאלונים או סלאש הסקר הזה, נערך בקרב החברה הישראלית, ויוצאי אתיופיה הם אחת האוכלוסיות שהודרו מתוך זה, עקב זה שהם לא מבינים את השפה.

תודה. וסים מעמותת "סיכוי".

כן, אני מברך קודם כל על הדיון החשוב הזה ואני אתייחס ברשותכם לכמה מספרים שיכולים להאיר למה כל כך דחוף לנהל דיונים כאלה. האוכלוסייה הערבית במקרה הזה, שיעור השימוש שלה בתחבורה הציבורית הוא יותר מאשר של האוכלוסייה היהודית ושיעור האנשים שלא מרוצים מהתחבורה הציבורית בקרב האוכלוסייה הערבית הוא יותר גבוה מהשיעור הכללי. לכן החשיבות של הדיון הזה שנוכל לראות אותה בנתונים הבסיסיים האלה, אני מדבר על נתונים של הלמ"ס על 2016.

העניין הזה של שאלון וסקר, יכול להיות שהבעיה נוצרה עכשיו בגלל שאתם משתמשים בכלים שהם לכאורה חדשים. אתם מנגישים את העניין הזה של הציבור ויכול להיות שהרגישויות האלו לשפה עדיין לא נלמדו מספיק בתוך משרד מבקר המדינה. ואני מזמין את משרד המבקר להסתכל על איך שאנחנו מרגישים, איך שהאוכלוסיות מרגישות ולא דווקא בתוצר הסופי של מבקר המדינה. המשרד הוא לא כתובת להתנגחות, לא פוליטית ולא מקצועית בעניין הזה.

בקשר לשאלה על היישובים, כנראה שזו הייתה בעיה טכנית. היישובים הערביים לא הופיעו בתוך המשבצת ואחר כך תוקנו. השאלה השנייה היא של הארגונים. למשל, אנחנו "בסיכוי" פנינו וביקשנו להאריך את התקופה ולא לסגור את הסקר עד שיתורגם לשפה הערבית ולצערנו משרד המבקר סירב לעשות את זה. רציתי לשאול, באנו לכאן כדי להבטיח שבעתיד, כשאתם משתמשים בכלים כאלה או אחרים, כן לראות את הרגישות הזו לעניין של השפה וכן להבטיח הנגשה לשונית, במקרה הזה לערבית ואמהרית ורוסית. אני רוצה לשאול מדוע לא ראה המשרד לנכון להאריך את תקופת הסקר ואיך תתייחסו לכלים חדשים שתריצו בעתיד למען המטרה הזו?

הוא בסוף יתייחס לזה, גם אחרי שנשמע את חברי הכנסת. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. תחילה אני מברך על קיום הדיון הזה, שיזם חברנו, חבר הכנסת טלב אבו עראר, אני מברך על המינוי שלך לישיבה כיושב ראש, זו פעם ראשונה שאתה מנהל ישיבה ואתה מנהל אותה בצורה הטובה והיעילה. ואני מברך את האורחים.

אין ספק שהכתובת שלנו והביקורת שלנו על כל העניין של התחבורה הציבורית היא לא למשרד המבקר. לשכת המבקר, משרד המבקר, מבקר המדינה הוא משומרי הסף החשובים מאוד, שהדוחות שלו, רובם אם לא כולם, שימשו בידינו כלי חשוב מאוד, כדי לתקן וכדי לשפר וכדי לערוך דיונים פה, בכנסת, על כל מיני נושאים שהם חשובים מאוד לנו.

בענין של השאלון אני מקווה שבעתיד, כפי שאמר החבר וסים, גם ייקחו בחשבון את השפה. מדברים על שפה, שפה היא לא עניין פשוט, העניין הוא לא אותיות ולא מלים, העניין הוא כבד יותר והוא חשוב יותר. השפה מנגישה כל מיני דברים, את כל ההנחיות שלך, את החוקים, כל הדברים האלה, אתה עושה אותה, כותב אותה, בשפה של האנשים, כמו השפה הערבית, או רוסית או אמהרית, ואז אנשים מבינים יותר, אנשים מיישמים יותר, אנשים יודעים איך להתנהג. אז אני מבקש לקחת בחשבון בעתיד.

בקשר לכל עניין התחבורה הציבורית בנגב, אנחנו קראנו כל מיני דוחות, המצב הוא מאוד קשה. משרד התחבורה, עליו לעשות - - -

הבוקר היה בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.

מחר?

הבוקר.

היה דיון? בכלל על התחבורה הציבורית בחברה הערבית, אני מסתכל על העיר שלי, למשל, סכנין, שיש קו של אוטובוס, אבל לאור ההתפתחות הגדולה ומספר הרכבים הגדול מאוד, כל האנשים היום מדברים על הפתרון הזה של תחבורה ציבורית. הפקקים, לא רק בתל אביב אלא בכל מקום, אפילו בעיר שלי, סכנין, שאף פעם לא חשבו שיהיה שם פקק, כל יום בבוקר וכל יום אחר הצהריים יש פקקים, אז התחבורה הציבורית הפכה למצרך חשוב מאוד. תודה רבה.

חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

אני לא אוסיף לתיאור של הבעיה ולבעיה עצמה, אלא יש לי דרישה. היות ואנחנו מעריכים את העבודה של מבקר המדינה, והיות שהסקר לא תורגם, אז המקום איך לתקן את הטעות הזו הוא דווקא לעשות דוח אחר, יותר ספציפי, על סוגיית התחבורה הציבורית בחברה הערבית, כשאנחנו יודעים מהי מידת הפער בין השירות שניתן לאזרחים היהודים לבין השירות שניתן לאזרחים הפלסטינים. אז אני חושבת שיש מקום לעשות, דווקא לא לתרגם.

יש לי בעיה גם עם התרגום כי לפעמים כאשר אתה מתכנן את הסקר, אתה מתכנן אותו לפי צרכים שאתה מכיר אותם ואתה מתכנן אותם לפי חשיבה מסוימת. אז לא תמיד הפתרון הוא לתרגם, לפעמים יש צורך לתכנן את הסקר בצורה אחרת. אנחנו לא מבקשים רק סקר, אנחנו מבקשים בסוגיות רבות, אבל אנחנו דנים עכשיו בסוגיה של התחבורה. מבקר המדינה צריך, אני חושבת, לערוך סקר שמותאם לצרכים של החברה הערבית ולמחסור שבחברה הערבית, במיוחד בנגב. בכל ועדה בכנסת הבעיה עולה. זה קשור לתעסוקה, זה קשור לבתי הספר, לחינוך, הבעיה של התחבורה הציבורית, תעסוקת נשים, אזורי תעשייה, כל סוגיה שאתה תדון בה יש את הסעיף של תחבורה ציבורית ומחסור בתחבורה ציבורית. אני חושבת שיש מקום לתכנן סקר מיוחד ולכפרים הלא מוכרים שזו סוגיה בלעדית לחברה הערבית. תודה.

תודה רבה חנין. מישהו רוצה להתייחס לדברים האלה? אנחנו הולכים לכיוון של סיכום.

כן. אל"ף, אני מברך על קיום הדיון הזה ותודה לכם על ההערות שלכם. זאת אומרת, למרות כל מה שאמרתי קודם אנחנו גם קשובים, אז אנחנו נלמד מכל מה שנאמר פה.

דרך אגב, מבקר המדינה, הערת ביניים, אנחנו מסתמכים המון על דוחות הביקורת. אני חושב שהם עֵזֶר לנו, כחברי הכנסת, גם להציף את הבעיות וגם לנסות לפתור את הסוגיות, אז בנושא הזה תבורכו ואני חושב שאתם עושים עבודה מצוינת. נקודתית, לגבי תרגום ואולי קבוצות מיקוד, לקראת סיכום, תגיד לנו מה ההצעות ומה - - -

כן, אז אל"ף, אנחנו, מה שנקרא רשמנו את ההערות, נביא אותן בחשבון, את כל ההצעות שהועלו פה. ספציפית לגבי הסקר הזה אנחנו נאתר את הפערים לגבי אוכלוסיות ספציפיות בתשובות לשאלון הזה ונשתמש בקבוצות מיקוד לגבי הקבוצות האלו. לגבי המגזר הערבי ומה שנאמר פה, אנחנו מתכננים כבר בדוח הזה שתהיה התייחסות ספציפית לבעיות של המגזר הערבי, בין אם בצפון ובין אם בנגב. אם יהיה צורך להרחיב את זה מאוחר יותר לדוח מיוחד, נביא את זה בפני המבקר, הוא כמובן זה שיחליט בעניין הזה, אבל כבר בדוח הזה אנחנו מתכוונים לתת התייחסות ספציפית לדבר הזה.

כמובן שנביא בחשבון את כל ההערות ומה שנקרא, אני משוכנע שבסופו של דבר תראו שהדוח מציף בעיות של החברה הערבית. כמו שציינתי, יש לנו דוח כרגע בקנה, בנושא של שירותי הדואר, שהוא מתייחס גם כן ספציפית לבעיות של המגזר הערבי בתחום הזה, שגם הדוח הזה יביא את הדברים האלה.

האם ניתן למקומות - - -

מה עם המשטרה? מה עם הדוח של המשטרה?

סליחה - - -

אתה רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

למה אתה מחייך?

אי אפשר את הכול בבת אחת.

לא, אתם כבר עושים את זה.

בבקשה, מרסלו.

אני רק רוצה להוסיף למה שצחי אמר. אני מנהל אגף שאחראי על כל תחום התחבורה. אנחנו עושים כרגע מטלה מאוד גדולה בנושא של תחבורה ציבורית. מהרגע הראשון שתכננו את המטלה ידענו שלאוכלוסייה הערבית יש צרכים אחרים ופרק בדוח מוקדש לאוכלוסייה הערבית. אנחנו בקשר עם החברות המנהלות של התחבורה הציבורית. אני באופן אישי עשיתי ביקור באום אל פחם, בערערה, יישובים ערבים, כדי להבין. הנושא לא נשכח. העובדה שהשאלון הזה לא תורגם לערבית לא אומרת שבעצם הייתה התעלמות מהצרכים, כי אנחנו מבינים שאלה באמת צרכים מיוחדים והם יקבלו ביטוי בפרק מיוחד בדוח.

האם ניתן לצפות ממבקר המדינה שיוציא דוח מיוחד לאוכלוסייה הערבית, לחברה הערבית בארץ, כי יש הרבה צרכים והרבה דברים, שאם באמת יוצאו ממשרד מבקר המדינה אז זה עוזר לנו. אנחנו נציגי ציבור, נפנה למוסדות המדינה ונתקן את הדברים שם. הרי יש קווי תחבורה והרבה, בעיקר בנגב, שבוטלו בכלל. האם מבקר המדינה ער למה שקורה שם או לא? זו השאלה.

כמו שציין מרסלו, העניינים ידועים ואנחנו רוצים להביא אותם לידי ביטוי.

יש מישהו שרוצה לדבר ולא נתנו לו הזדמנות? מישהו כאן מהעמותות, מהגופים?

אז חברים, אל"ף, תודה רבה על התשובות ותודה לטלב שיזם את הדיון הזה. אני חושב שהנושא מיצה את עצמו בזה שמשרד המבקר מכיר בצורך להתמקד באוכלוסיות, בעיקר באוכלוסייה הערבית בנושא התחבורה הציבורית. רק הבוקר בוועדה לקידום מעמד האישה דיברנו על הנגב ודיברנו על הבעיות של התחבורה הציבורית והמצוקות הקשות. אני חושב שזה חשוב מאוד שתיקחו את זה בחשבון.

הנושא של התרגום ושל השפה, זה לא מובן מאליו שכולם מבינים את השפה העברית. זה לא דבר מובן מאליו, אלא חשוב מאוד שלפני יציאת הדוח, לפני הדוח של התחבורה הציבורית, תהיה התייחסות לדוברי השפה הערבית, במיוחד במקומות שעליהם הדוח נערך, באום אל פחם או בנגב או בכל מקום אחר.

אני מודה לכולם שהשתתפו. אני חושב שהמסקנות של הישיבה שלנו הן גם שמבקר המדינה עושה ופועל המון בסוגיות שמעסיקות את כולנו ואנחנו, חברי הכנסת, דנים בזה ביומיום ואנחנו מצפים, שמעתם את ההערות, שיוסקו המסקנות מכל ההערות שהושמעו.

אני רוצה לומר מילה נוספת, זה דיון מהיר אז המסקנות יועלו למליאת הכנסת ומבקר המדינה יקבל אותן כמעקב על ידי מזכירות הכנסת, והיא תצפה לתשובות.

בהחלט. תודה רבה, תודה רבה לכולם.

כל הכבוד, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:53.