ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 154

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 12:30

מצוינות ואתגרים בתחום המדעים ושילוב הטכנולוגיה בחמ"ד (חינוך הממלכתי דתי) - הישיבה מתקיימת במסגרת כנס מנהלים ארצי של החינוך הממלכתי הדתי (החמ"ד), בנושא: 'קיבוץ גלויות ב-70 שנות מדינת ישראל בראי מערכת החינוך', ביוזמת חה"כ בצלאל סמוטריץ

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

דב חנין

בצלאל סמוטריץ

יוסי קאליפא - מנהל תחום מחקרים במדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

אסתר קיזלשטיין - מפקחת, חמ"ד, משרד החינוך

אברהם ליפשיץ - ראש מינהל החמ"ד, משרד החינוך

ישי לוי - מפקח בחינוך היסודי, משרד החינוך

דלילה כהן - מפקחת בתי"ס יסודיים, מחוז ת"א, משרד החינוך

אסנת פרנס - פיקוח על הוראת מדע. וטכנולוגיה, מחוז מרכז, משרד החינו

גיל ברדוגו - מפקח כולל יסודי ממ"ד, מחוז ירושלים, משרד החינוך

מירי שליסל - מרכז 'לדעת', לשעבר מפמ"ר תנ"ך במשרד החינוך

משה אגוזי - מנהל פיתוח יישומי גוגיה ומנהיגות, רשת אמי"ת

הילית פינקלשטיין - ראש תחום מו"פ, רשת אמי"ת

יואל כהן - מ נהל תכנית עתי"ד

גיתית ויסבלום - נציגת החברה להגנת הטבע

רון שני - ראש המועצה האזורית משגב

מטי צרפתי הרכבי - ראש מועצה אזורית יואב

נירה אדל - מנהלת בית ספר אבני חושן, כוכב יאיר צור יגאל

מיקי אדלר - ממ"ד ביל"ו רעננה

אסי אדרי - מנהל בית ספר תחכמוני, רחובות

חנה אהרוני - מנהלת גן חובה ממ"ד 'לשון הים'

אריק אזולאי - מנהל הרא"ה, שדרות

עדיאל אסולין - מנהל בי"ס ממ"ד מודיעים נחלים

לידיה אפריאט - מנהלת בי"ס חמ"ד אבני החושן, במודיעין, מכבים רעות

עופר ארן - מנהל חמ"ד אור זבולון, אריאל

נתי בן דוד - מנהל ממ"ד אריאל, מודיעין

בילו בן יצחק - מנהל בית ספר מוריה אשדוד

גדי בקיה - מנהל בי"ס תורני חדש, שדרות

יוסף דוידי - מנהל בי"ס יסודי תתמ"ד, שפיר

יואל רפאל דרמון - מנהל בית ספר אורות אשדוד

אוהד וינברג - מנהל נחלת צבי בנות, אלון מורה

יוסי יצחקי - מנהל חווה לחינוך חקלאי, מטה בנימין

אילנית כהן - מנהלת חמ"ד מתתיהו צלפון

גילה סדון - מנהלת בי"ס אפרתה

אפרת עמנואל - מנהלת נעם מוהליבר, ב"ב

מנחם צבי פרל - ראש מכון צומת, מכון צומת

אילה צדוק - מנהלת מורשת נריה, גבעת שמואל

שגית צפריר - מנהלת 'משואה', קרני שומרון

יהודה שדמי - מנהל בי"ס בר אילן, רמלה

עדנה שיבלי - סגנית חמ"ד מתתיהו, צלפון

אורן שמחי - חמד של חינוך, יסודי אבן שמואל

ציפי תומר - מנהלת דרור, ממ"ד יסודי, בית הכרם, ירושלים

יהודה אייזנברג

–

מוזמן/ת

יפה אילה

–

מוזמן/ת

ליאת אילון

–

מוזמן/ת

מירה אלמליח

–

מוזמן/ת

בני אפרגן

–

מוזמן/ת

איריס בוארון

–

מוזמן/ת

רבקה בוזגלו

–

מוזמן/ת

אורלי בטיטו

–

מוזמן/ת

עמנואל במברגר

–

מוזמן/ת

שמעון בן עמרם

–

מוזמן/ת

מרים בר אשר

–

מוזמן/ת

סיגלית ברזילי

–

מוזמן/ת

נורית ברכה

–

מוזמן/ת

משה גודלבסקי

–

מוזמן/ת

יחיאל גוטווירט

–

מוזמן/ת

ירון גיאת

–

מוזמן/ת

דבורה גימני בדש

–

מוזמן/ת

ויויאן דגמי

–

מוזמן/ת

אורית דהן

–

מוזמן/ת

ענת דהן

–

מוזמן/ת

איילת דוידזון

–

מוזמן/ת

אילת דויטש

–

מוזמן/ת

רונית דייני

–

מוזמן/ת

איתן הגלילי

–

מוזמן/ת

שלמה ווזנה

–

מוזמן/ת

רונן וייס

–

מוזמן/ת

מירי ויצמן

–

מוזמן/ת

דינה חורי

–

מוזמן/ת

יהונתן חזי

–

מוזמן/ת

חגית יודקוביץ

–

מוזמן/ת

ברק יצחק

–

מוזמן/ת

ענבל ישראלי

–

מוזמן/ת

אבניאל כהן

–

מוזמן/ת

יעל כהן

–

מוזמן/ת

ורדה לבנה

–

מוזמן/ת

ישי לוי

–

מוזמן/ת

רות לזר

–

מוזמן/ת

שילה מזרחי

–

מוזמן/ת

דבורי מלוב

–

מוזמן/ת

רפאל ממן

–

מוזמן/ת

יהודה מסינגר

–

מוזמן/ת

איתמר משה

–

מוזמן/ת

בנימין נתאי

–

מוזמן/ת

בצלאל סגמן

–

מוזמן/ת

אורן סיטבון

–

מוזמן/ת

משה עמרן

–

מוזמן/ת

טלי פולק

–

מוזמן/ת

משה חיים פיק

–

מוזמן/ת

רחל פרג'ון

–

מוזמן/ת

עלי צרפתי

–

מוזמן/ת

אבנר קובי

–

מוזמן/ת

לימור קורס

–

מוזמן/ת

ריבי קלרמן

–

מוזמן/ת

גלית ראם רחמים

–

מוזמן/ת

עלמה רוזנבלום

–

מוזמן/ת

סיגלית שאקי

–

מוזמן/ת

אפרת שלזינגר

–

מוזמן/ת

רחל שמוקלר

–

מוזמן/ת

שרי תבור

–

מוזמן/ת

ליאור שובכר פרי - שדלן/ית

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים

מצוינות ואתגרים בתחום המדעים ושילוב הטכנולוגיה בחמ"ד (חינוך הממלכתי דתי)

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, היום יום שלישי, ז' בשבט תשע"ח, 23.1.18. אמרתי בוועדה ראשונה שישבתי היום, ועדת הכלכלה, היושב ראש אמר יום שלישי שנכפל בו פעמיים כי טוב ואם ירצה ה' אז יהיה לנו שלוש פעמים כי טוב, אמרתי שזה יום שלישי מיוחד שיש נוהגים לקרוא בו פרשת המן, סגולה לפרנסה. זה יום שלישי מיוחד. אז בחרתם ביום שנכפל בו לא רק פעמיים, אלא שלוש פעמים כי טוב.

אנחנו מקיימים את הישיבה במסגרת כנס מנהלים ארצי של החינוך הממלכתי הדתי, בנושא קיבוץ גלויות ב-70 שנות מדינת ישראל בראי מערכת החינוך. היוזם הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. על סדר יומנו מצוינות ואתגרים בתחום המדעים ושילוב הטכנולוגיה בחמ"ד, החינוך הממלכתי דתי.

אני באמת מסכים שבחרתם נושא שמאוד מאוד חשוב ומאוד ייחודי, הנושא הזה של מצוינות או נתחיל באתגרים בתחום המדעים והטכנולוגיה בשילוב מערכת החינוך, בוודאי גם בחינוך הממלכתי דתי, הוא תחום שראוי לדון בו ויש בו הרבה הרבה נושאים והרבה אתגרים והרבה, אפשר להגיד, שימושים נכונים ומועילים מאוד ומשכילים מאוד לכולם, גם בתחום ההוראה וגם בתחום הלמידה ובכלל בקשר שבין מורה ותלמיד.

אנחנו כוועדה, אנחנו לא ועדת חינוך, ועדת חינוך וטכנולוגיה, אבל כוועדת מדע וטכנולוגיה שלפתחה הרבה נושאים שהם נראים יותר נושאים של חולין, חוץ מהנושא של האקדמיה, נושאים בתחום המסחר, בתחום הממשל, ואנחנו, לא נגררים, אלא אנחנו דנים לא מעט גם בנושאים החינוכיים בכמה היבטים. ראשית קודם כל בהרחבה, העמקה ותמרוץ החינוך הטכנולוגי, המדעי, זה גם בא לידי ביטוי בעידוד לימודים של מתמטיקה ופיזיקה, גם אצל בנים ואולי בדגשים אצל בנות. אנחנו, לצורך העניין, גם אכסניה לתחרות מאוד יוקרתית של מדענים ומפתחים צעירים במסגרת בתי ספר של הממ"ד. לחמ"ד יש ייצוג מאוד מאוד בולט וחשוב וגם, לא מפתיע, הייתי אומר, אבל ודאי שהוא הפתיע אותנו, מדענים צעירים שהציגו בפנינו יוזמות, פיתוחים ויישומים של דברים מאוד מופלאים, שבחלקם חברות גדולות מתעניינות.

אבל לא רק בתחום הזה, אנחנו דנים לא מעט, נניח, בתופעות שקורות בעקבות הטכנולוגיה החדישה. אם אנחנו מדברים, למשל, על שיימינג ברשת, אז כשזה מגיע לילדים, בני נוער, התופעות הן הרבה יותר רחבות. מדברים על פגיעות, מדברים על בריונות. היום אלה משימות ואתגרים שאנחנו צריכים להתמודד, אם זה בכלל הציבור, קל וחומר כשמדובר בתלמידים, בנוער, במסגרת החינוך.

לא זו אף זו, אני רוצה להגיד, במאמר מוסגר, שהשיימינג והפגיעה, ואולי אפילו הבריונות, הם לא רק כלפי הנערים, הם גם כלפי מנהלים וגם כלפי מורים. זו תופעה חדשה שאני יודע ובטוח שאתם יודעים ומכירים אותה יותר טוב ממני. הנושאים האלה ודאי מעסיקים אתכם והם מתרחבים ואני לא צריך להביא דוגמאות למה קורה כשמישהו מההורים מחליט על תובנה שיש לו, או מסקנה שיש לו או עימות או דיבור, או כל מפגש שהיה לו, שהיום יש לזה משמעות מאוד - - -

אנחנו דנים הרבה גם בפערים טכנולוגיים שקיימים היום, גם בפריפריה, גם במרכז, לא רק זה, אבל גם בתלמידים, אנחנו מעודדים היום פרויקט להב"ה, למשל, שבא לתת מענה לתלמידים שבית הספר לא יכול לתת להם את זה, מכמה סיבות, לא נרחיב. אנחנו דנו לא מכבר על הפערים שנוצרים בין התלמידים, בין הילדים, בין הנוער לבין ההורים. אולי המורים זה קצת פחות, בגלל שהם יותר מודעים, אבל היום לא תמיד ההורים מכירים את השיח שקורה, מה קורה היום במרחב הפרטי של הילדים, או במרחב היותר רחב, החברתי, של הילדים. אלה דברים שאנחנו דנים ומציפים את זה ואלה דברים שאנחנו יודעים שצריכים הרבה השקעה וחשיבה וגם עשייה.

כמו שאמרתי בהתחלה, השימוש היום המיטבי ומקסימלי בשיפור, ויכול להיות הרבה יותר משיפור, בתחום דרכי ההוראה וגם דרכי הלמידה, אמצעי הלמידה, ודאי שהוא חשוב מאוד. זה גם נכנס היום, שהשיפור וההתאמה בקשר הבית ספרי עם ההורים ועם התלמידים, היום הוא נעשה הרבה, בעידן הטכנולוגי, דרך הדיגיטציה, ואלה דברים שאנחנו דנים בהם. אבל אתם בחרתם בחלק העיקרי, של שיפור אמצעי הלמידה ודרכי ההוראה ואלה דברים שהם מאוד חשובים.

אני רק רוצה לאחל לכם הצלחה בנושא הזה. אתם גם מייצגים כמנהלים את הדבר שהכי חשוב לנו, נושא החינוך. יש לכם אתגר חינוכי ומאוד אחראי ואני רוצה לאחל לכם שהיום הזה יהיה לכם יום מוצלח. כשיגיע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ אני אודה לו באופן אישי על היוזמה ואני שמח באמת ורואה כבוד להיות חלק, לארח אתכם ולהיות שולחן שבו תוכלו להעלות את הדברים ולהתקדם.

זה מביא אותנו לפתיחה, כדי לעמוד בלוח הזמנים, של מר גיל ברדוגו, מפקח במנח"י, בחינוך דתי במחוז ירושלים, דברי הפתיחה הם שלך. בבקשה.

העדפנו לעשות את זה בחדר הזה, על אף הצפיפות, כדי לשמור על האינטימיות בדיון. לפעמים כשהאולם מתפזר מי כמוכם יודעים שקומוניקציה תלויה מאוד באווירה ולכן אתם מבינים אותי ודאי. אז אני מתנצל על הצפיפות אבל רציתי לשמר את האווירה.

תודה רבה, הרב אורי, על הפתיחה החמימה. כיוון שנמצא איתנו ראש מינהל החמ"ד, הרב אברהם ליפשיץ, ביקשתי ממנו שיפתח בכמה מילים לפני שהוא מדלג לעוד ועדות.

שלום, קודם כל, כבוד הרב. זה היה יוצא מן הכלל. לא יודע אם מותר להגיד את זה בישיבות רשמיות, אבל - - - אני לא רוצה לגזול את הזמן, אני רק רוצה לומר משפט שמחבר את מה שאנחנו נמצאים בו היום לאופרציות שעכשיו אנחנו נעסוק בהן. נס קיבוץ גלויות, אנחנו בתוך ההשראה הזאת, זה הדבר. שם הקדוש ברוך הוא מתבטא. אבל כשהגענו ארצה הסיפור עוד לא נגמר, הסיפור מתחיל. הסיפור מתחיל ואני חושב שהעובדה שיש לנו מדינת ישראל, גם על זה צריך להגיד תודה רבה לקדוש ברוך הוא. שבמדינת ישראל הקומה השנייה, הנוספת, שאנחנו כמדינה וכעם, כאומה בארצה, התכנסנו, הגענו עם הגלויות כולן, הרב סבתו ממצרים ויוסף מנדלביץ מרוסיה וסבתא שלי ממרוקו וסבא שלך מצנעא, קרה משהו כשהגענו לארץ ואנחנו צריכים, תפקידנו ושליחותנו להיות נס, סגולה, לכל העמים.

הסגולה לכל העמים זה בעולם המוסרי שלנו, בישרות שלנו ובפריצות הדרך בכל תחומי החיים. התקופה היפה ביותר של עם ישראל בהיסטוריה העולמית הייתה בימי שלמה המלך, בית ראשון, הוא היה בשיאו, הטכנולוגיה הייתה בשיאה, הצבא היה בשיאו, הכלכלה הייתה בשיאה, עם ישראל בשיאו. התכנסנו ועכשיו אנחנו נמצאים במקום של השיא הגדול ביותר. ההתמודדות או האמירה הטכנולוגית שלנו כתפיסת עולם ציונית דתית, כחמ"ד, זה לא תוספת בדרך אגב, אני בן תורה ואני גם רוצה להיות טכנולוג. יש אומן אחד ואחת - - - חדשה, לא, לשם אנחנו מכוונים.

הרמב"ם, אם הוא היה יושב פה היום, הוא היה נשיא העולם, כיוון שהוא הרופא הכי גדול, בתורה הכי גדולה, במדינה הכי גדולה. את האמירה הזאת, מה שאנחנו עושים כאן, אני מבקש בהתרגשות לומר, עם ישראל חזר חזרה לציון והתפיסה שלנו, הישרותית, במשך של תורה, תורה זה תורה ועבודה במשמעות העמוקה שלה, טכנולוגיה, התפתחות, מצוינות, חלק מתפיסת העולם של החינוך הממלכתי דתי ועכשיו מתוך זה יורדים, או עולים, למציאות היומיומית. תודה רבה על ההזדמנות, זה בהחלט מרגש. תודה לכם.

תודה על הדברים, זה מחזק את מה שאנחנו תמיד אומרים פה בוועדה. רואים אותי בכל אופן כיושב ראש עם כיפה וחושבים, יש איזה דימוי שיש סתירה בין המדע לאמונה, הפוך, אין סתירה בין אמונה למדע. מהמדע אפשר להגיע לאמונה ולא מעט עשו את זה, מהמדע ראו והגיעו לאמונה והחינוך הזה הוא לא בסתירה. הפוך, הוא יכול להעצים את האמונה, הוא יכול להשתלב טוב בתוך ההלכה, אנחנו רואים את החדשנות. גם חדשנות היא לא דבר שאסור, היא דבר שמשתלב, דבר שאנחנו צריכים להקים אותו ויש את הדרכים ואין ממש סתירה, הפוך, זה רק מעצים את העניין.

אז תודה רבה, אנחנו באמת הולכים לחיבורים עצמם. אני רוצה קודם כל לפתוח ולומר שזכות גדולה היא לכל מנהלי בתי הספר היסודיים של החינוך הדתי, שאנחנו מתארחים היום בכנסת, בוועדה הזו, ואנחנו כאן בסימן 70 שנה למדינה, וגם לכבודה של הכנסת שחוגגת בשבוע הבא את יום הולדתה, בט"ו בשבט. כפי שאתם יודעים, התכנסנו כאן כ-400 מנהלים מכל הארץ, יסודיים, וזאת הפתיחה שלנו.

אני רוצה לצטט קודם כל בפתיח את דברי דוד בן גוריון, וכה אמר: 'תפארתה האמיתית של ירושלים', אני כמחמ"ד ירושלים רוצה להנכיח את זה, 'תהיה בטיפוח רוח האומה בת האלמוות בכל ענפי התורה והדעת והמחקר, בהקמת בתי חינוך ומדרש ומדע שיעשו את ירושלים למרכז החוכמה והתרבות של עם ישראל ומקור של השראה רוחנית, כיאות לעם הספר'.

החינוך הממלכתי דתי, על כל צוותי החינוך וצוות הפיקוח, מחויבים קודם כל לחינוך ילדי ישראל לאור הדברים שאמרתי מקודם, רוח האומה, כפי שאנחנו מבינים את הביטוי הזה. הדברים באים לידי ביטוי ביראת שמים, חיי תורה ומצוות והכול מתוך אהבה.

החינוך הממלכתי דתי הציב לעצמו את חמש אבני החמ"ד ואותם הוא שם על מצב שקראנו לו בחוכמה בית חינוך כמשפחה ואנחנו בחמש אבני הדרך שמנו, טיפוח זהות ציונית דתית, אנחנו מדברים על קידום אקלים חינוכי מיטבי, על ללמוד וללמד, שתיכף נחזור אליו, בו נתמקד, ועל לכל אדם משנה ואחרון, חמ"ד וקהילה.

אנחנו תיכף נגיע לסיפור שלנו, שאנחנו נתמקד בו, אנחנו מדברים על אבן דרך ללמוד וללמד, שהיא תהיה במרכז הדיון היום, כפי שננכיח תיכף, אבל לפני כן כדאי עוד להוסיף כמה דברים. החינוך הממלכתי דתי קודם כל פועל לקרב ולהתקרב אל אבינו שבשמים מתוך אמונה עמוקה והשקפת עולם מגובשת ושקולה והיא מביאה לידי ביטוי מגוון דברים שידועים לכל מנהל בחמ"ד, העניין של בית חינוך כמשפחה, בתים של תורה ויראת שמים, טיפוח זהות ציונית דתית ועוד ועוד, שלא נמנה את כל הדברים.

את הדברים האלה היטיב לבטא הרב מאיר גץ, דמות החמ"ד לשנת הלימודים הזו במשפטים קצרים שהוא הביא. וכה אמר הרב גץ, היסוד הבולט ביותר של אורח החיים הציוני דתי, ובכללו של החינוך הציוני דתי, מתאפיין בו"ו החיבור המחברת ושוזרת את הקודש והחול, התורה והעבודה, התורה והמדינה, היחיד והציבור, הדתיות והלאומיות, המסורת והמודרנה. דרך חיים זו מאופיינת במתח ערכי מתמיד שיש בו חתירה למחויבות מלאה לכל העולמות תוך מציאת האיזון הנכון. אלה דברים שהם גם בהמשך למה שאמר הרב אברהם מקודם.

היום ביקשנו, כפי שאמרתי, להתמקד רק באבן אחת, באבן השלישית, ללמוד וללמד. האבן, שכפי שידוע למנהלים, יש לה מספר זוויות, הראשונה שביניהן זו אהבת תורה. אהבת תורה, שהיא אבן יסוד, אבן בסיס שבאה לידי ביטוי במגוון פעולות שאנחנו מקיימים, אם זה הרמב"ם היומי, אם זה ספר המצוות לבנות, 'רצים למשנה', דברים שמוכרים לרוב המנהלים שנמצאים כאן, אם לא לכולם, החידון בפרקי אבות, התכנית החדשה 'היינו כחולמים', הסוגיה היומית, התלמוד הישראלי. כל אלה תכניות שהן מעבר לתכנית הלימודים הסטנדרטית, תכניות שכשאנחנו מדברים על ללמוד וללמד רוצות להנכיח בראש ובראשונה את אהבת התורה. נשים את אהבת התורה במרכז ועל גביה את הדבר הבא בתור והוא עניין של 'לב לדעת' מושג שמוכר לכל המנהלים, המנהלים שיושבים כאן.

אנחנו מבקשים, ברוח דברי הרב קוק על הפסוק 'והערב נא ה' אלוהינו דברי תורתך בפינו ובפי כל עמך בית ישראל', כשהדברים הם ערבים, כשהדברים הם מתוקים, הם חודרים נכון ללב, הם מקשרים בין המוח, בין הידע, לבין הלב, לבין איפה שנמצא הילד באותו מקום. זו נקודת ציון חשובה מאוד מבחינתנו בללמוד וללמד, על גבי מה שאמרתי מקודם, אהבת תורה. על גבי נקודה זו אנחנו מדברים גם על מימוש הפוטנציאל של כל תלמיד ובקיצור נאמר שאנחנו מדברים גם בפירוש על מצוינות, אבל בראש ובראשונה, כפי שאמרתי, הדברים הם נדבך על גבי נדבך, כשמה שמוביל את הכול, אבן בסיס, אבן הראשה של כל הדברים, זאת אהבת תורה.

היום, בפני חברי הוועדה והאורחים, כפי שאמרתי, אנחנו נציג שני גופים ושתי תכניות חינוכיות שעוסקות בתחום הלמידה. הראשונה, שתיכף עליה תרחיב ד"ר מירי שליסל, לדעת, אני כבר מפנה אליה את הדברים, אחר כך אנחנו נשמע דברים מהרב משה אגוזי, בנושא של גוגיה, שחלק מוכר לכם ומה חדש שם, ואת השאר נביא בהמשך. קודם כל נפתח בשני המסלולים הראשונים. ד"ר שליסל, בבקשה.

תודה רבה. המרכז שלנו עוסק בעיקר בפיתוח מקצועי של המורים, כשהמטרה שאנחנו מציבים לנגד עינינו זה לוודא שהמורה יודע ויכול לקבל יותר כלים לעבוד על מנת להיות מסוגל להפיק את כל הדברים האלה מהתלמידים שלו. אנחנו, במרכז שלנו, מדברים על כך, המשפט שחשוב לנו זה לומר שאיכות מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה ולכן ההשקעה במורים היא ההשקעה האמיתית במערכת החינוך, היא מה שתגרום למערכת החינוך להיות טובה יותר ולקדם את כל המטרות הבאות.

כיוון שמורים הם הדבר המרכזי שיכול לקדם את המערכת, העבודה שאנחנו משקיעים היא בעבודה עם המורים וקהילות המורים. קהילות מורים זה דבר שקיים היום בכל המרחבים, בכל בתי הספר, אבל לנו חשוב במיוחד, במרכז שלנו, לקדם את הכלים שניתנים למורה על מנת שמורים יוכלו לעשות את עבודתם יותר טוב. כלומר הטכנולוגיה שאנחנו מדברים עליה, החידוש שאנחנו מדברים עליו, הוא בהפקת כלים למורה העובד בתוך קהילה מקצועית וממילא משפר את ההוראה שלו מתוך עבודה עם החברים שלנו. הכלים שמדברים על איך אתה מסתכל על שיעור, שיעור הוא בדרך כלל דבר סגור, מורה נמצא לבד בכיתה, אנחנו שואלים איך פותחים את הדלת של הכיתה, איך מאפשרים דרך צילום, דרך תיעוד, להסתכל על מה שקורה בכיתה וללמוד מכך, אנחנו בונים מערכות לאיסוף נתונים של תלמידים כדי שנוכל להסתכל בתוצרים של התלמידים וללמוד מהם מה התלמידים מתקשים בהם וכתוצאה מכך מה אנחנו, כמורים, יכולים לעשות יותר טוב כדי שהתלמידים יבינו יותר. מבחן לא נועד רק בשביל להגיד לתלמיד מה מצבו, הוא הרבה נועד למורה לומר מה הפער בין הלמידה שהוא מנכיח בכיתה לבין ההוראה שהוא לימד. הפערים האלה הם חובתו ואחריותו של המורה.

מורה לא יכול לעשות את זה לבד, לכן אנחנו מדברים על עבודה במרכז שלנו, שיש בה גם פיתוח, גם הכשרה וליווי. אנחנו עובדים בצמוד עם חמ"ד בתכנית שקוראים לה 'מובילי למידה ולב'. זו תכנית שמפתחת את הרכזים בבתי הספר, שמובילים את תהליכי הלמידה והפדגוגיה. לרכזים האלה אנחנו מעניקים ביחד שפה פדגוגית, מושגים פדגוגיים מקצועיים כדי שהם יוכלו להוביל את הקהילות המקצועיות שלהם. אני רואה פה הרבה אנשים שהם מנהלים שהרכזים שלהם משותפים בתכנית הזו. מובילי הלמידה ולב האלה מקבלים ליווי בהטמעה של תהליכי הקהילה המקצועית, מקדמת למידה בבתי הספר.

בנוסף אנחנו עובדים בתוך מערכת החינוך עם החמ"ד בארבעה מישורים משום שחשוב לנו לעבוד ישירות עם בית הספר, חשוב לנו לעבוד עם בתי תפקידים בבית הספר, לעבוד עם המטה של החמ"ד דרך תחומי הדעת ועבודה עם מפקחים. לאורך כל הדרך צריכה להיווצר שפה פדגוגית אחידה שאומרת את אותם דברים, שיודעת להסתכל על אותם דברים, מנהל שנכנס לקהילה מקצועית של מורה יודע במה המורים עוסקים ויודע איך לקדם את הקהילה שלהם. מורה ששותף בקהילה מקבל תמיכה מהחברים שלו לקדם את העבודה והרכז יודע איך להוביל את העבודה על מנת ליצור מערך שמטרתו האמיתית היא להסתכל על התלמידים בכלים יותר איכותיים, יותר משמעותיים, בלי לאבד, וזה חשוב לציין, בלי לאבד את המגע האישי בין מורה לתלמיד. דווקא לפעמים בעידן של טכנולוגיה נראה שיש אובדן של הקשר הזה ומאוד חשוב לנו לחזק אותו.

אז אנחנו מאמינים שהדברים צריכים לבוא מן המורים ולחזור אל המורים, זה התהליך שאנחנו עושים. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. לפני שנעבור לדובר הבא, אנחנו נבקש מחבר הכנסת סמוטריץ, יוזם היום הזה וגם שותף בדיון הזה, ותרשה לי גם להגיד לכם, המנהלים, שחבר הכנסת סמוטריץ הוא חבר כנסת חדש, אבל מאוד מהר השתלב בעבודת הכנסת, חבר כנסת חרוץ, מבריק - - -

תשאיר משהו ל-120.

זה רק חצי. אני רוצה לומר, גם יוזמתי, אבל גם יצירתי וכושר הביטוי שלך, יחד עם כושר העשייה שלך, באים לידי ביטוי כאן בכנסת וכחלק מהפעילות אנחנו מברכים ומעודדים אותך ושמחים להיות שותפים בעשייה שלך הזו.

תודה. בגלל שיש לי זקן לא רואים שאני מסמיק. קודם כל באמת תודה ליושב ראש, חבר הכנסת מקלב. אומרים אצלנו, אורי לא היסס לרגע. אז באמת ביקשתי ממנו, פנינו לכל יושבי הראש, אחד הראשונים שלא התלבט אפילו דקה ונענה לבקשה. אני מתנצל שאני לא יושב איתכם כל הדיון, אני פשוט מדלג לי פה בין כל הוועדות כדי לברך את כולם. אגב, אני לא יזמתי את היום הזה, את היום הזה יזמו אנשי החמ"ד, אני בסך הכול נעניתי לאתגר הגדול הזה והסכמתי. מבחינתי זו הייתה זכות מאוד גדולה.

אני חושב שהדיון הזה משקף הרבה מאוד את התפיסה הכי בסיסית שגדלנו עליה בבתי המדרשות שלנו, של תורה ועבודה, תורה עם דרך ארץ. אז יש לנו דיונים כאן בוועדת חינוך על תורה ועל קליטת עלייה ועל פריפריה ויש לנו כאן גם דיון עכשיו על סוגיית המדעים.

אני רוצה לומר משפט אחד קטנטן, שאני הקטן אולי יכול להוסיף בדיון הזה. מדברים היום הרבה על מצוינות, ושר החינוך מעלה על ראש שמחתנו מתמטיקה ואנגלית ומדעים, צריך לזכור שבסוף מצוינות זו תכונה ומי שמצוין בדבר אחד מצוין בכול. אנחנו צריכים וחייבים לחנך את עצמנו, ואם נצליח את עצמנו אז אולי נהיה גם דוגמה אישית טובה לתלמידינו, לחנך למצוינות. בשום פנים ואופן לא להסתפק בבינוניות ובכל דבר שאנחנו עושים לשאוף תמיד להכי טוב. זה נכון בלימודים, נכון בעשייה, כל אחד במשבצת שבה ריבונו של עולם שותל אותו, את השליחות שהוא מטיל עליו לעשות הכי טוב שרק אפשר. מי שהוא טוב, אז הוא יהיה טוב בגמרא, הוא יהיה טוב בתושב"ע והוא יגדל טוב בתורה ויראת שמים ומצוות, והוא יהיה גם טוב, בעזרת ה', במדעים ובאנגלית ובמתמטיקה, כי בכל מקום ובכל תחום ובכל שיעור ובכל כיתה הוא מנסה להיות הכי טוב, ואז אין סתירה בין הדברים ואנחנו רוצים ושואפים להיות מצוינים בכול.

שוב, תודה רבה לאורי ותודה באמת לכל המנהלים על עבודת הקודש שאתם עושים כל יום ועל זה שזיכיתם אותנו כאן ביום הזה בכנסת.

תודה רבה לך. יש לנו כאן כמה דוברים והם מציגים שני פרויקטים, שמשתדלים בתוך כמה אתגרים ששמו להם השנה. אני חושב שזו פעילות מאוד מאוד חשובה. אנחנו יודעים שגם בתחום המדעים, למצוינות צריך את הכלים, צריך לתת גם את האפשרות לזהות את אלה שיכולים - - - לפעמים אדם אפילו לא מזהה את עצמו, אנחנו יודעים שיצירת הכלים והאווירה והאתגרים שאנחנו - - - הם באמת יכולים למשוך קדימה למצוינות ולכן אנחנו נמצאים פה ושמחים לשמוע ומאוד נפעמים לשמוע את האתגרים שלהם.

אז אנחנו באמת נבקש להמשיך. דיברנו על שתי תכניות והצגנו כאן את מרכז 'לדעת'. אני כבר עובר למרכז השני, לגוף השני, לגוגיה. נמצאים איתנו שניים, הגב' הילית והרב משה אגוזי ואני מעביר אליכם את השרביט, משה והילית.

בשביל הפרוטוקול, ד"ר הילית פינקלשטיין. הרב משה אגוזי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה, אברהם, גיל, אני וגיל גדלנו יחד, אני שמח פה להיות איתכם בוועדה הזאת.

כמו שגיל אמר, הרשת מובילה תהליך כבר כחמש שנים, של התחדשות פדגוגית שאנחנו מכנים אותו גוגיה, על שם המילה השנייה במילה פדגוגיה, שפירושו מנהיגות, שפירושו הובלה, חתירה לדברים גדולים ונשגבים והתהליך הזה כבר חמש שנים הווה ופועל ברשת בהנהגתו של אמנון, המנכ"ל שלנו, ובאנו לכאן לדבר קצת על הפרויקט הזה יחד עם הילית ולספר מה שאנחנו עושים.

כמו שאמרתי, יצאנו לדרך לפני חמש שנים כשהמטרה היא להיענות לאתגרי התקופה. כל אחד מאיתנו שעוסק בחינוך מבין ומרגיש עד עומק לבו שמה שאנחנו עושים חייב להשתנות, חייב להיראות אחרת, חייב להיעשות אחרת. מה שדיברת, בצלאל, על מצוינות כתכונה, לגעת במקום הזה, לפתח אותו לאורך כל שדרת העבודה ממנכ"ל הרשת ועד התלמידים, או מהתלמידים ועד מנכ"ל הרשת, יותר נכון לומר, לשנות את הכול. ליצור דפוסי עבודה חדשים צורת עבודה חדשה שקושרת ומחברת את התלמידים שלנו אל העולם שמתפתח בצורה מהירה מאוד סביבנו.

אחד העקרונות הכי חשובים שליוו את התהליך הזה הוא עיקרון של שיתופיות. לא ישבה איזה חבורה של אנשים באיזה שהוא קוקפיט וכתבה תורה. יצאנו לדרך שיתופית. היו חברים, אפשר לומר קרוב ל-500 איש. הרשת היא מעל 100 בתי ספר, 500 איש זה מנהלים ותלמידים והורים ומורים, זה אנשי מטה ואנשי מקצוע שבעצם יצאו לתהליך שמנסה להגדיר לאן אנחנו רוצים ללכת, מה המטרה ואיך נעשה את זה.

מה שמונח כאן בפניכם זה עקרונות העבודה של הרשת, דברים שלמעשה נוסחו על ידי 500 איש בתהליכים מאוד מורכבים של זיקוק, ממש 13 נפות ניפו את אלף אלפי הדברים שנאמרו והתנקזו אל תוך השקופית הזאת, שהיא המצפן שלנו. איתו אנחנו עובדים, לפיו אנחנו חיים והוא מנהל את כל התהליכים שלנו בכל שדרות העבודה.

אנחנו מתחילים עם התשתיות. התשתיות שלנו הן שלושה ערכים, תורת חיים במרכז, כמו שאברהם דיבר, גיל ובצלאל דיברו על זה וגם יושב הראש דיבר על זה, זה עיקר העבודה שלנו. משם אנחנו יונקים ולשם אנחנו חוזרים. מחויבות לכלל ישראל ומיצוי ומצוינות, כמו שנאמר כאן. אלה הם שלושת עקרונות העבודה שאיתם אנחנו פועלים ובעצם איתם אנחנו מחוללים את התהליך באמצעות עקרונות פעולה ועבודה, שאני לא ארחיב כאן, אבל הרביעי שבהם - - -

ייחודיות הקהילה.

נכון, זאת הנקודה. יש מנהיגות מאפשרת, יש פה למידה התנסותית, רשתית וקהילתית, אבל ייחודיות הקהילה. בעצם הרשת נמצאת עכשיו במעבר מבתי חינוך לקהילות חינוכיות לומדות. זו התפיסה הכללית שלנו כאשר 100 בתי ספר, 100 קהילות, 100 מנהלים, 100 קבוצות מורים, 100 קבוצות תלמידים, 100 קבוצות הורים. אתה לא יכול לבוא עם תורה ולהגיד להם 'זה מה שאתם עושים'. אז יש פה עקרונות עבודה, אבל יש פה חופש פעולה לכל בית ספר להוביל את התהליך על פי הזהות האישית שלו. יש פה מפגש בין זהות רשתית, זהות כללית לזהות פרטית של בתי ספר.

כל אלה הולכים, שישה מרכיבים, שלמדנו מחוכמות אחרות. עסקנו המון בלמידה של חוכמות בארץ ובחוץ לארץ, זיהינו שישה מרכיבים שאם אתה רוצה לעשות שינוי אתה חייב לגעת בכל שישה המרכיבים האלה. ולא רק לגעת בכל אחד בפני עצמו, אלא גם כקבוצה, כמכלול, שלם. שישה המרכיבים, זהות וערכים, אקלים ושיח, תכנים שהולמים את השינוי הזה, דרכי למידה, סבירויות וסביבה.

נורא חשוב לנו, כמו שאתה אמרת בתחילת הדברים, בחרת לשבת כאן כדי ליצור את האינטימיות, ברור לנו שלא ייתכן שהכיתה יכולה להמשיך הלאה, אותה כיתה של 30 תלמידים שיושבים אחד בעורפו של השני כשמולם עומד אחד שיודע הכול ומדבר ללא הפסקה, זה לא יכול להימשך. ככה זה צריך להיראות, לשבת בעיגול, רואים אחד את פניו של השני, את אור פניו של השני, שבת אחים יחד, אומר הזוהר הקדוש, שזה בעיגול. ככה רבי שמעון אומר שם, זה בעיגול, יושבים בעיגול, מדברים אחד עם השני. מרחבי הלמידה חייבים להשתנות, חייבים לאפשר זרימה, פתיחות, מידע שעובר במהירות, קשר עם החוץ, חלונות של בית כנסת, ועוד כהנה וכהנה הדברים. כמובן דרכי הערכה. התעודה הזאת שבסוף המחצית אתה שווה 7 או 8 או 9, היא נורא מקומית, היא נורא צדדית ובוודאי לא משקפת את כל הסיפור האמיתי של התלמיד וכל זה הולך אל התוצאות.

אלה הן שש התוצאות שזיקקנו מתוך התהליך הארוך הזה שעשינו. אנחנו רוצים לראות תלמיד שהוא לומד ומתפתח כדרך חיים, תלמיד שחש שותפות, משמעות, שייכות בקהילה שבה הוא נמצא וחי, נוהג על פי תורת חיים, יהדות וישראליות. שימו לב לנוסח הרך, משום שיש לנו 100 בתי ספר שונים ומשונים, כל אחד נמצא במקום אחר, חלקם אפילו מסורתיים ויש לנו גם שבעה בתי ספר כלליים בתוך הרשת. לכן הניסוח מאפשר לאנשי הישיבות לפרוץ בדרכם ולאנשים שבאים במקיפים לפרוץ כדרכם, וגם הממלכתיים, לפרוץ כדרכם. חש אחריות, מעורבות, מדינה, מה שאברהם אמר קודם, הנס הגדול הזה של הקמת המדינה, איך אני לוקח חלק. שליטה במיומנויות של המאה ה-21, גם עליהם נעשתה עבודה מאוד מאוד גדולה. וכמובן תחושת מסוגלות, מיצוי והישגים. אנחנו ממלכתיים, אנחנו לא מוותרים על מה שהמדינה דורשת מאיתנו, אנחנו נעמוד בצורה הטובה ביותר בכל ההישגים.

וכל הדבר הזה הולך לאן? אל התלמיד, אל המנהל, אל המורה, אל העובד שלנו, לבית הספר וכמובן אל המקום שבו התלמיד פועל וחי. זה הסיפור שלנו.

עכשיו אני אעביר את רשות הדיבור להילית, אולי כאן צריך להגיד ד"ר הילית פינקלשטיין, אחת מהמוחות המבריקים שלנו שבעצם אמונה על המפגש שלנו עם כל חזית הידע העולמי וגם פיתוח בתוך הרשת. הילית, בבקשה.

שלום, תודה. אני רוצה לעשות את החיבור לטכנולוגיה, כי אנחנו נמצאים בוועדת מדע וטכנולוגיה. כמו שקודמיי דיברו, בעצם כולנו עדים לאיזה שהוא שיח מתמשך בשנים האחרונות ששותפים לו אנשי חינוך, רגולטורים, חוקרים, אנשי שטח, כולנו הורים, מנהלים, תלמידים, באמת בצורך של שינוי מערכת החינוך והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. אני מניחה שיש ציניקנים שאומרים אוקיי, נוריד את הראש ועוד גל של רפורמות ושינויים יעבור, בסוף בית הספר נשאר, אבל אני חושבת שהשינוי המהותי, או שיש איזה שהוא גורם משמעותי שבאמת יכול לאפשר את השינוי הזה ולדרוש את השינוי הזה זה באמת הסיפור של הטכנולוגיה.

אני מניחה שאם אני אשאל כל אחד מכם אם שמע פעם ילד, נכד, או תלמיד בבית ספר שאמר 'בשביל מה אני צריך לבוא בבית הספר, אם הכול כתוב בוויקיפדיה?' או 'אם אני אשאר בבית אני אלמד טוב יותר בכוחות עצמי', ואני חושבת שאותו מנוף של טכנולוגיה, אותו גורם של טכנולוגיה שבאמת יצר את הצורך הזה הוא גם אחד המנופים הגדולים בהובלת השינוי ואנחנו צריכים לשים אותו לנגד עינינו ובאמת לפתח דברים שיאפשרו לשינוי הזה להתחולל.

יש כמה נקודות שמביאות את זה לידי ביטוי, זאת אומרת טכנולוגיה כמקדמת תהליכי פדגוגיה חדשה כי בלעדיה לא נוכל. כל מה שהרב אגוזי ומירי תיארו קודם, זאת אומרת הם באמת מחוללים משהו אחר בכיתות מורה יכול להחזיק את זה עם 30 ילד, עם שכבה לכל היותר, אבל כשזה הופך להיות משהו שהוא בית ספרי אז אנחנו חייבים את הכלים האלה. דבר ראשון, שיטתיות ורשתיות. מורים בזכות הטכנולוגיה יכולים להחליף מידע, להעביר חומרים אחד לשני, כי באמת אין שום סיבה שכל אחד ימציא את הדבר הזה, ודאי כשאנחנו רוצים שמורים יתפתחו ויהפכו להיות ממעבירי למידה למחוללי למידה וכן הלאה.

כל הסיפור של תהליכי למידה חדשים, של פריצת גבולות כיתה, שאני יכול לשבת במרכז הארץ וללמוד ממורה מדהים בחצור או בירוחם, או ללמוד בכלל מדברים אחרים בעולם. אתם מכירים את כל הסיפור של המוקים וכו'. למידה מותאמת אישית של פיתוח טכנולוגי. אני חושבת שזה הסיפור, אנחנו מדברים הרבה על פרסונליזציה והתאמה של תהליכי למידה ובלי מערכת תומכת שבאמת תאפשר למורה לעקוב, ולילד, מדברים על ממשקי מוח-מחשב וכל מיני דברים כאלה. אף אחד לא באמת יודע לאן זה יילך, אבל אנחנו כאנשי חינוך צריכים להיות שם ולחשוב מה הצרכים שלנו ולפתח כדי לתת לזה מענים.

הערכות חלופיות, שאנחנו כבר רואים שהמשרד נמצא שם מאוד חזק וצריך לקדם אותן מאוד, כי אם תהליכי הלמידה אחרים, אז גם ההערכה צריכה להיות שונה ולא להישאר כזו שבוחנת שינון. וזה קישור שאנחנו רואים בין הטכנולוגיה לבין כל הרצון להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולאפשר לבוגרים שלנו בסופו של דבר להשתלב בצורה הטובה ביותר בעולם שמחכה להם בחוץ.

תודה רבה.

תודה רבה. עד פה הצגנו, כפי שאמרתי, שני גופים שעשו את החיבור בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה בדרכם הם וביקשנו גם להנכיח שתי תכניות, לרדת כרגע לרזולוציה של תכניות בבתי הספר עצמם. אני מבקש להזמין את גב' אסנת פרנס שתציג לנו תכנית אחת, בבקשה.

המיזם שלנו מדבר על מדע וטכנולוגיה בראי היהדות, בעיקר ביהדות ובהלכה, שהוא נועד להתניע תרבות מדעית טכנולוגית בשיתוף ההלכה ביהדות בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי דתי. המיזם הוא יוזמה של המינהל בחינוך דתי של החמ"ד יחד עם המזכירות הפדגוגית והפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה ואוניברסיטת תל אביב. אוניברסיטת תל אביב נרתמה, לצורך העניין, כליווי אקדמי, לפיתוח תכניות ויחידות הוראה שמתאימות ומשלבות מדע, יהדות והלכה.

ההנחה היא שההתנסויות בכל הפעילויות שרלוונטיות לעולם התרבותי של הלומדים וזה עתיד להגביר את המוטיבציה של המורים והתלמידים לעסוק בלימודי מדע וטכנולוגיה לאור ההלכה ביהדות ולהביא לשיפור בהישגי הלומדים וקידום לומדים מהמקום של 'בכל דרכיך דעהו'.

הגברת סקרנות ומוטיבציה של תלמידים מהחינוך הממלכתי דתי להרחבה והעמקה של הידע בתחומי המדע והטכנולוגיה והקשרם ליהדות, להביאם לקידום בהישגי התלמידים. יש לנו מטרת על ברמה מדינית. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לפתח דור עתידי שיוביל את הכלכלה, החברה והביטחון במדינת ישראל תוך מענה לסוגיות הלכתיות טכנולוגיות ברוח ההלכה ביהדות.

אנחנו רוצים לפתח מודעות והכרה בחשיבות ידע מדעי טכנולוגי כפתרון לבעיות הלכתיות, אנחנו הולכים למקום של חיבור קיום המצוות בעולם הטכנולוגי שלנו, טכנולוגיה בהלכות שבת. אם אנחנו רוצים לפתח, אנחנו מדברים על מאכלות אסורים, בפן הביולוגי ובפן ההלכתי, עושים את ההשקה. אנחנו רוצים שהתלמידים פשוט יבינו שכל מצווה שהם מקיימים, מה מהותה ומה הקשרה. אנחנו כתבנו יחידות הוראה על נושא של הבדלה בנושא של בשמים, ההבדלים של עשבי בשמים - - - וכו' בפן של - - -

לקחנו את תכנית הלימודים ביהדות ובהלכה ולקחנו את תכניות הלימודים במדעים ועשינו שילוב ביחד לכיתות א' עד ו'. אנחנו מאמינים שבהפוך בה והפוך בה דכולה בה. אנחנו מדברים על אבני יסוד של החמ"ד, כמו שגיל הראה קודם, יש לנו ללמוד וללמד בכל נושא החקר. אנחנו מאמינים, אנחנו אומרים כל בוקר 'ותן בלבנו בינה', אנחנו אומרים לשמוע את התלמיד, ללמוד אותו ורק אז אנחנו יכולים ללמד. לשמור, לעשות ולקיים בכל דברי תלמוד תורתך באהבה מעולמו של הילד ולאורך החיים והתרבות שאנחנו רוצים להנחיל לתלמיד שלנו שנתקל היום, בעידן הטכנולוגיה, בהמון בעיות הלכתיות מתרבות הבית, כמו שאמרנו, נושא של שמירת שבת וטכנולוגיה בעזרת קיום המצוות.

אנחנו כתבנו יחידת לימוד על נושא של שעטנז, על נושא של ציצית, אפילו בנושא גוף האדם, ללמד את ברכת אשר יצר את האדם לאור מערכת העיכול. לעשות את כל ההשלמות האלה שאפשר. אתם רואים פה דוגמאות למה שפיתחנו, כבר דיברתי על זה.

יושב כאן מנהל בית ספר, בית הספר ביבנה, אנחנו בונים שם מטבח לאור ההלכה, מדע וטכנולוגיה בכשרות המטבח, ממש בצורה שילמדו מדעים, הלכה, מתמטיקה בתוך המטבח הזה, עם הילדים, עם אוכלוסייה לא פשוטה. אנחנו בונים את התכנית ומתחילים להריץ אותה.

יש לנו עיר שהקימו בתוך בתי הספר, צוותים מובילים שכוללים את רב בית הספר, את המורה למדעים, מורת שפה ומחנכת ואנחנו בחרנו נושאים, אפילו את הנושא של חמשת מיני דגן, עכשיו לפני פסח, אנחנו מסתכלים על הפן הבוטני, מה זה מחמצת וכו'. ככה לתת את הדברים. אנחנו מאמינים שבחיי היומיום של התלמיד זה מה שהוא צריך לדעת ומתוך זה הוא ילמד לחבב, יחקור ויעשה. איך נאמר? כשאתה עושה אתה לומד. זה הפיתוח שלנו.

בעצם התוצר והתפוקות שלכל בית ספר תהיה תכנית לימודים משולבת מדע, טכנולוגיה, יהדות ושפה. אנחנו מכניסים המון מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה ובסוף יהיה מיני פרויקט, כבר בתי ספר בחרו לעצמם נושאים, הכול מתוך תכנית הלימודים, אנחנו רק עושים את החיבור. אתם יודעים שלעבודת צוות יש שלוש רמות, יש את רמת היידוע, רמת תיאום ורמת מיזוג. אנחנו מדברים על המיזוג, שהתלמיד, הוא אותו תלמיד, אנחנו, המורים המתחלפים, שיידע את המיזוג ואת המושגים ברמה רוחבית.

אז רצינו לסיים, ממש בקיצור, הפוך בה והפוך בה דכולה בה, זה להיפך, אנחנו רוצים שילדים ילמדו וגם אם ילדים בכיתה ב' ילמדו מה זה שעטנז וילמדו מה זה כלאיים ואחר כך אנחנו נעבור לנושא הציצית והם יישבו עם הרב ויחברו בדיוק את כל שמונת החוטים וחמשת הקשרים ויבינו מה זה תרי"ג מצוות וכו', אולי הוא גם ילבש ציצית גם כשהוא עוזב את בית הספר ויקיים את זה מתוך אהבה, כמו שהחמ"ד תמיד אומר, והכול תשמעו מפי אל, הכול מתוך אהבה.

מרגש, נמשך לעסוק בדברי תורה.

ברור, זה הכיוון.

תודה, תודה רבה. עוד פן של חיבור נכון בין טכנולוגיה לפדגוגיה, במקרה שלנו בנושא של הלכה, הלכה למעשה, כפי ששמענו עכשיו.

ביקשנו לחתום את הפרק בתכנית נוספת מבית רשת עתי"ד, לרוב המנהלים כאן יש קשר לעתי"ד, בדרך כלל דרך תכנית 'משננים', שהיא מוכרת יותר. אנחנו מבקשים לחשוף תכנית חדשה, תינוקות של בית רבן, הרב יואל כהן נמצא פה לידי, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. כיף לפגוש את המנהלים. תשב"ר, תינוקות של בית רבן, זו תכנית שמיועדת לכל בתי הספר בחמ"ד. הרעיון הוא להביא תורה מפוארה בכלי מפואר, ילדים יסיימו חמישה חומשי תורה בשנה על ידי לימוד פרשת שבוע יומי, על ידי עלייה בכל יום. הם עושים את זה בשעות אחר הצהריים בבית דרך תוכנה שפותחה. לכם כמובן יש את האפשרות לעקוב, תיכף נדבר גם על זה. הרעיון הוא שהילדים לומדים עלייה ביום בנוסח הביתי שלהם, כל נוסח של בית אבא ראוי ואפשרי נמצא בתוכנה שלנו ואז הילד מסיים חומש בשנה. אם המשפחה יצאה לחופשה, לא נורא, זה מותאם לסלולרי, אפשר לעשות את זה עם המשפחה גם כשהיא יוצאת לחופשה.

בנוסף רצינו מאוד מאוד לגעת בנושא של שניים מקרא ואחד תרגום. הנושא של פרשת שבוע בחמ"ד, ראינו שהוא נושא שצריך חיזוק, בצורה המלאה שלו, לא כל בתי הספר מגיעים לזה ללימוד וגם לא בתפיסה המלאה והראויה שלו, אז פה יש התעסקות עם פרשת השבוע כל יום ולמעוניינים יש אפשרות ממש לשניים מקרא ואחד תרגום, כי בתוכנה, שאתם רואים מצד שמאל בתמונה, יש למטה את תרגום אונקלוס, כאשר כל מילה שמסומנת למעלה באדום מסומנת למטה באדום באונקלוס, ואז הילד גם יכול לקרוא את האונקלוס ואז לראות איך זה בפסוק וגם לקרוא את הפסוק ולראות איך זה באונקלוס ועל ידי זה ללמוד את שניהם גם יחד. הרעיון הוא שממש ממש שניים מקרא ואחד תרגום.

לא רצינו קריאה לבד, סתם קריאה של ילד שרק משנן את הפסוקים בלי להבין אותם, בלי לדעת מה קורה בהם. יש במהלך הלמידה הזאת לילד, שתוך כדי, זה המסך שיש לו מול העיניים, אם מורן תלחץ עוד לחיצה אחת אז תוך כדי הלימוד קופץ חידון ששואל אותו שאלות בדרגות קושי משתנות, בהתאם לגיל הילד, שאלות שכבר קיימות במערכת וגם לכל מורה ולכל בית ספר יש אפשרות להוסיף שאלות משלו על החומר הנלמד, כך שהילד בעצם לא רק משנן כמו תוכי, אלא יש לו ממש אפשרות להבין את מה שהוא לומד, משאלות של רמה בכיתה א' ועד לשאלות של כיתה ו' ו-ח', בהתאם לבתי הספר היסודיים שיש לנו בתוך כל המערכת הזו. החידונים קיימים בתוך המערכת ויש גם לכל בית ספר ולכל מורה אפשרות להשלים את החידונים בפני עצמם.

זו עוד נקודה שמאוד רצינו. רצינו לחבר את אהבת התורה של הילד כפשוטו, מעבר לזה שהוא לומד תורה בשעות הפנאי, כשהוא רוצה בכך. רצינו להגיד לו שגם לתורה שהוא לומד יש כוח, כוח לעזור וכוח להועיל, ולכן יש אפשרות להקדיש את לימוד התורה של הילדים להצלחה, אם הילד רוצה להצלחה של מישהו שפתח עסק במשפחה או כל דבר אחר, לרפואה כמובן ולא עלינו גם לעילוי נשמת. ואז הילד יודע שהתורה שהוא לומד עכשיו, בזמן שהוא לומד עכשיו, מוקדשת עבור מישהו שקרוב אליו כדי שיקרה לו משהו בעקבות לימוד התורה שלו. זה לא סתם לימוד תורה לעצמו. רמת ההקדשה של לימוד התורה מורכבת בצורה כזו, הילד יכול להקדיש רק ורק הוא רואה את מה שהוא מקדיש, זה קופץ לו והוא יודע שלימוד התורה מוקדש למה שהוא קבע. מורה יכולה להקדיש ברמת כיתה ומה שהיא מכינה קופץ לכל תלמידי הכיתה כשהם לומדים את התורה והם יודעים שזה עכשיו מוקדש, נגיד אם יש ילד חולה בכיתה או הורה חולה של אחד הילדים והכיתה עסוקה בזה. ומנהל בית ספר יכול לעשות את זה ברמה בית ספרית, מה שמנהל בית הספר מכניס להקדשה רואים כל התלמידים הלומדים באותו יום בתוך המערכת.

למערכת הזו יש מערכת מעקב של המורים, כל מורה יכול לראות בכל זמן נתון מי לומד, כמה לומד, כמה חידונים הוא עשה, איזה תשובות הוא קיבל. המורה גם יכול לראות איזה שאלות היו שאלות שהרבה לא הבינו, אז הוא יודע לשנות את הנוסח. יש אפשרות להכניס לזה את לימוד התורה הרגיל של בית הספר, לתוך כל הסיפור הזה, בתי הספר שלנו משתמשים בזה במסגרת הלימוד הרגיל שלהם, ואלה שעושים את זה במסגרת - - - בהתאם לחומש הנלמד. אבל יש פה אפשרויות גם לחזרה וגם לשאלה ויש פה רצף של לימוד תורה לאורך כל הדרך וכמובן כמובן כמובן זה נעשה אחר הצהריים, זה נעשה בבית, זה נעשה מרצונו של הילד, על חשבון זמן המחשב שלו, במקום לעשות משהו אחר הוא לומד תורה.

התגמול על לימוד התורה של הילדים, מה שמדרבן אותם, גם מחולק לשניים. יש דרבון פנימי שלהם, הם רואים כל הזמן מי בכיתה משיג אותם בלימוד, יש להם דרייב בתוך הכיתה לראות מי מקום ראשון. זה כמו במשחקי המחשב, שהם רואים מי מקדים אותם במשחק, וגם יש מערכת תגמולים של בית הספר, מורה שיודעת להתקשר, מורה שיודעת לציין את זה בבוקר בבית הספר, בכינוס יום שישי ובכל דרך אחרת שבית הספר בוחר לעשות את זה, יש לנו מורים שמתקשרים להורים ואומרים להם שיש פה עכשיו ילד שאנחנו יודעים שהוא לומד, אנחנו רואים עכשיו בתוכנה שהוא לומד והילדים הולכים לחדר ורואים שהוא לומד ואומרים לו 'כל הכבוד. התקשרו מבית הספר להגיד לך כל הכבוד'.

אז המערכת הזאת נמצאת עכשיו לרשות כל בתי הספר של החמ"ד. היא לא קשורה רק לתכנית עתי"ד או לקרן חירות, פתחנו את זה לכל החמ"ד. כמובן שהיא נכנסת לכם בניהול העצמי תחת יוזמות פדגוגיות, אז אין שום בעיה גם לממן אותה בתוך תקציב בית הספר. וזהו.

יפה מאוד. מאוד התחברתי לדבר הזה.

וזה גם יכול להיות במגזר החרדי, אורי.

אני באמת חושב, אנחנו מצד אחד כאלה, שיטת זילברמן, קוראים לזה, שזה חלק מהתכנית הזאת. כשאני רואה בוגרים שם, אני באמת - - - קנאת סופרים, אני מקנא בילדים ובנערים ובמבוגרים שככה שולטים בחמישה חומשי תורה. אבל מצד שני זה לא לכולם מתאים ולא כולם רואים את זה כדרך בלעדית. אני אומר, זה שהיום השילוב, שאפשר לעשות את זה בלי לפגוע במערכת הלימודים הרגילה, המסורתית, שיש בה יתרונות - - -

זה מה שרצינו, שזה יהיה בנוסף ולא במקום.

אני רואה באמת כלי יפה מאוד וטכנולוגי שיכול לקדם את זה באופן בלתי רגיל. וגם אם זה לא מתאים למאת האחוזים, אבל אלה שיכולים להשתמש בזה ויש להם משיכה, ואנחנו יודעים שיש כאלה.

כשאני התפללתי ברמת גן, אבי היה רב בית הכנסת, הוא שילב צעירים ומבוגרים, זה היה בית כנסת שנמצא בתוך בית אבות והוא שילב צעירים, אקדמאים מהסביבה, והיו לבית הכנסת אפשרויות כלכליות בגלל מיעוט ההוצאות, בתוך בית האבות מימנו את ההוצאות העיקריות, אז היו תרומות והיה - - - והוא חשב מה הכי טוב שאני יכול להעניק למתפללים, עוד קידוש, יותר מפואר? זו לא הייתה הכוונה והוא החליט שאת הנוער, הוא נתן להם, מימן להם לימודים של נוסח וקריאה בתורה לא לצורך בונוס, אלא לצורך קריאת תורה אמיתית במקום שהיה הבר מצוות של מר ריבלין, משפחת ריבלין הידועה, שעזר הרבה ברמת גן. ובסופו של דבר, אני לא אאריך בעניין הזה, הפרויקט הזה מימש את עצמו, נתן לנערים האלה והלימוד לקרוא רק פרשה, לא את הכול, כהן ולוי או כהן וישראל, לא את כל הפרשה בבת אחת, ובסופו של דבר, לא משנה איפה הם היו, בסופו של תהליך, אם זה היה בישיבה או במקומות אחרים, הם היו כמובן גם בעלי - - - אבל גם בעלי הקריאה, גם עם ידע, הוא שילב את זה גם עם ידע, יצאו כלים מפוארים. זה ככה בפעילות חוץ בית ספרית עם עוד משהו מאתגר, משהו שנתן את הדחיפה לכיוון הזה.

אז אנחנו יודעים שהאחריות אצלנו ויש לנו אפשרויות - - - מאוד התרשמתי ממנה בתוך כל הדברים הללו. מאוד התחברתי אליה.

בבקשה. אני מבין שנותר לנו כמה דקות.

כן, ממש כמה דקות. מישהו רוצה לשאול משהו, לספר על משהו שקורה בבית הספר בהקשר של טכנולוגיה פדגוגיה?

רק להציג את השם.

אסי אדרי, מנהל בית ספר תחכמוני, רחובות. רציתי לשמוע איזה שהוא דיון. אני נמצא פה בוועדה והייתי מצפה לאיזה שהוא דיון, לדוגמה עד כמה הממשלה משקיעה - - -

דיון לדוגמה, איך נעשות הוועדות? נטרלנו פה את כל הדברים האחרים, ראינו שיש כאן מנהלים, אנחנו לא ניתן דוגמה לדיון - - -

אומר לך משהו, אנחנו בפירוש, בכוונה, בתיאום מראש, אמרנו שאנחנו באנו לכנס חגיגי ואת כל הדיונים האחרים, אתה תוכל להישאר פה בכנסת ולצפות ולרוות מהם נחת. אז ברשותך, אנחנו רוצים להתקדם. מישהו רוצה לספר משהו?

כן. שמי בילו בן יצחק, אני מנהל בית ספר מוריה באשדוד, בית ספר עם מדד טיפוח של 8.4, זו אוכלוסייה סוציו אקונומית ממש נמוכה ורציתי בהזדמנות הזו קודם כל מהשטח לומר כמה קולות של תודה למערכת החינוך שמשלבת את הנושא הטכנולוגי בבתי הספר. אני בית ספר בהתפתחות, זה נקרא בית ספר להנדסה צעירה, בלי משאבים וזה מעיד על זה שמשרד החינוך מאוד מכוון לנושא הזה. יש את התכנית של קוד ורובוטיקה, שמופנית לכיתה ד', יש את תחרות הסייבר, שעכשיו אנחנו נמצאים. היום בשבע וחצי נכנסתי לבית הספר, חצי שעה לפני שהתלמידים מתחילים את היום ואני מוצא שם קבוצה של 20 תלמידים, יושבים ומשתלבים בתוך התחרות הזו, מתכנתים, כותבים פקודות. זה מבחינתי דבר שהוא מופלא.

עם המצב הסוציואקונומי של בית הספר אנחנו כבר שנתיים מגיעים למעמד גמר אליפות הסייבר ועם האוכלוסייה הזאת אנחנו במגמה של בית ספר להנדסה צעירה. זה, אל"ף, מלמד על עידן המאה ה-21, על הכלים של המאה ה-21, שאנחנו במערכת החינוך צריכים לעודד ולהשתמש בהם וזה גם מבחינתנו חוצה את המחסום הסוציואקונומי והוא בא ואומר שברגע שנותנים לילדים כלים שמדברים אליהם בעידן של היום הילדים האלה יכולים להתפתח ולמצות את היכולות שלהם. אז תודה רבה, מהמקום הזה, לחלק הגדול שלכם, של המשרד, של מדע וטכנולוגיה.

באמת הייתה שאלה שנשאלה פה, גם על ידך וגם כשאתה מביא באופן המעשי, יש היום פתיחות ורצון לקדם את הנושאים של שילוב של טכנולוגיה, מדעים, כל הסוגים, גם במשרד החינוך. אנחנו מקיימים דיונים, המשרדים מצהירים פה שהם נותנים לזה היום עדיפות ראשונה. גם משרד המדע והטכנולוגיה, כפי שנאמר פה, יכולים לתת לשעות אחרי הצהריים או דברים משלימים כמו קייטנות, זה מגיע גם בימי החופש, אבל גם בימי הלימודים הרגילים. יש היום כמה וכמה תכניות שהן מתקציב משרד המדע והטכנולוגיה, יש שר שמאוד פתוח ושם דגש על נושא החינוך, נושא הנוער, נושא הילדים, מגני הילדים מתחילים היום הרבה פעילות בנושא הזה וכל בית ספר, כל אחד, יכול לראות איך הוא יכול להשתלב בדברים. יש היום דרכים נוספות וגם ישימות כדי לתגבר וכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שלו.

מישהו נוסף רוצה לומר? אחרון הדוברים, יוסי, בבקשה.

שמי יוסי יצחקי, אני מנהל חווה לחינוך חקלאי אקולוגי במטה בנימין, חווה יחסית חדשה, בת ארבע, שנה רביעית שלה. אני רוצה בהזדמנות זאת גם להודות כמובן למשרד על עידוד החוות לחינוך חקלאי, שבהן מבצעים עבודות חקר בתחום החקלאות והטכנולוגיה ולהציע למנהלים לשלוח תלמידים למרחב חקלאי מהמם, משמעותי, שבו גם מבצעים את החקר בכל הרמות, אם זה התבוננות, תצפית, מגני הילדים ועד כיתות י"ב, עבודות חקר ביוטופ, אקוטופ, ברמות מאוד גבוהות, גם בחקלאות מדייקת, שזו החקלאות עם הטכנולוגיה היותר מתקדמת.

אני רוצה לדבר על שתי חוות חקלאיות שקיימות בחמ"ד, בקצרה, באפרת ובמטה בנימין, ולעודד את בתי הספר להגיע למקום ולבצע עבודות חקר מתקדמות בתחום החקלאות והאקולוגיה. ולהודות למשרד.

אין ספק, בנושא החקלאות יש לנו הרבה פעילות כאן, אמנם זה החלק של מכון וולקני ועוד אנשי פיתוח, אבל זה גם ממשק למה שנקרא בתחום החינוך הפורמלי. אין כמו בן למשפחה חקלאית בעבר, אין ספק שגם החיבור לתורת ישראל וגם לארץ ישראל דרך החקלאות נעשים ביתר שאת ומחברים יותר. בתחום הזה אנחנו משקיעים, גם בתחום המסחר והיצוא שלנו, בקשרים המדיניים שיש לנו, הרבה בזכות הפיתוחים שיש לנו בעניין הזה. כל המחקרים והפיתוחים, אנחנו מעודדים מאוד.

אני גם מברך את חבר הכנסת דב חנין, חבר הוועדה, שבא לברך אותנו היום, ביום המיוחד הזה. לפני שאנחנו סוגרים, אני אתן לך מיד אם אתה מוכן לברך.

אני אשמח, תודה רבה. אני שמח להיות פה, לפחות בדקות האחרונות. אני מתנצל בפניכם שרק בדקות האחרונות אני מצטרף לדיון הזה, הייתי שמח להיות בו בתחילתו. אנחנו פשוט היום ביום מאוד עמוס, זה גם יום השואה הבינלאומי בכנסת וכיו"ר השדולה למען ניצולי השואה אני רץ בין הוועדות, יש הרבה מאוד נושאים שקשורים לניצולי השואה.

אני מאחל לכם, הכותרת היא נהדרת, מצוינות ואתגרים בחינוך התורני והמדעי בחינוך הממלכתי דתי, אז אני מאחל לכם גם מצוינות וגם עמידה באתגרים ואני אנסה ללמוד מיושב ראש הוועדה את הדברים שהשכלתם אותנו בדיון הזה ובהצלחה לכולכם.

תודה, תודה מיוחדת שבאת לברך אותנו, זה מאוד מעודד וזה חשוב, כי יש כאן אחדות בנושאים האלה, וזה לא דבר מובן מאליו. סליחה, הוא מובן מאליו, אבל בסך הכול בדימוי שיש אני חושב שזה חשוב שבאת לכאן לברך. אני מאמין שאתם מסכימים איתי בעניין הזה.

אכן.

דברי סיכום ואחרי זה אני אסכים.

אני רק רוצה להודות, גם לחבר הכנסת דב חנין, שהגעת, וגם ליושב ראש, לרב מקלב, על ההזדמנות שניתנה לנו כאן, כפי שאמרנו, ביום חגיגי, מאוד מאוד מרגש. בהזדמנות הזו אני גם מבקש, לפי מה ששמעתי, אם זה נכון, אז לאחל לך גם ברכת מזל טוב, הבנתי שהערב אתה חוגג.

יפה, אתם - - -

עוקבים.

גם בשמי, בשם כולנו.

בשם כולם, ברכת מזל טוב.

אני מקבל את זה בתאריך הלועזי, אבל זה התאריך העברי, זה העיקר.

בתאריך העברי כמובן. אז תודה רבה, יישר כוח.

אז יפה מאוד, הפתעתם אותנו בברכות, אני מקבל את הברכות. אני רוצה לסכם את הדברים. רבותיי, אני קודם כל מודה לכם על המפגש הזה, באמת מפעים לשבת בדיונים בכנסת, אבל דיון עם אנשים ועם עשרות מנהלים ומחנכים כשלכל אחד מאחוריו יש מאות תלמידים וזה מצטבר לאלפים בהווה, בוודאי גם בעבר וגם בעתיד ואנחנו יודעים שהנושא הכי חשוב לנו זה הנושא של החינוך וזה בידיים שלכם.

אני רק רוצה לציין, חשבתי להגיד את זה, אני, לפחות מההיכרות שלי, אולי אני אגיד לכם בסוף, בשקיפות, למה ההיכרות שלי? אני חושב שצריך לציין את המורים, במיוחד את המורים הוותיקים, שלא השאירו את הטכנולוגיה מאחור, השתלבו בתוך המערכות והתכניות. לא שמענו ואנחנו יודעים ש - - - היינו יכולים לחשוב, במהירות הטכנולוגיה וההתפתחות, שמורים ותיקים שלא ראו את זה ולא ישתלבו, אין מניעה מצד צוות הניהול וההוראה הבית ספרי באמת ליישם ולהטמיע את כל מה שאתם רוצים. וזה צריך לציין, זה מראה על גמישות ונכונות יחד עם המסירות.

מה שאני כן חושב, אני באמת התרשמתי, שמענו כאן דברים חדשים, יעדים חשובים מאוד, אני מאחל לכם הצלחה, שתצליחו להטמיע ובאמת למנף את הדברים ולקחת מתוכם את כל מה שאתם יכולים בעניין הזה. אני רואה בעיניי, בעיני אבא, לא מחנך, שבאמת שילוב בין הגישה של ללמוד, שאולי כולנו היינו רוצים, אבל אין את האפשרות, לבין תכניות לימודיות מובנות. כאן אפשר להגיע למערכת איזונים, גם בתכניות שקיימות, ואתה הצגת את זה, וגם של אחרים, ללכת כאן לאיזון בין בית ספר שנותן תכנית לימודים מובנית, מתמשכת וקבועה, למחרת לעשות אותה להרבה יותר גמישה, זה אתגר, ואלה הדרכים האלה שנותנים - - - כאן יש יכולת מאוד מאוד גדולה, אני רואה את זה - - -

אולי אני אתחיל בזה עכשיו, מתוך שקיפות אני חושב שצריך להגיד את זה, שיש לי, גם בור שאני שותה ממנו, שיש לי שותף שמרבה לספר לי על האתגרים ועל ההשקעה ועל האחריות שנעשים ודווקא לציין בתוך בתי הספר הממלכתיים דתיים, בתוך החמ"ד מכיוון שהשותפה הזאת זו אשתי שהיא מורה בממלכתי דתי. הוותק שלה 39, זה לא מעט זמן. אני אכן קרוב, אני שומע, יש לנו אוזן קשבת מטבע הדברים ואני יודע גם את האתגרים, את המורכבויות ואת היתרונות שיש בחינוך שהוא חינוך ממלכתי דתי, אבל צריך הרבה יותר מענים בתוך הסקלה הרחבה, שיש בזה הרבה הטרוגניות, אפילו היום לא בבתי ספר שהם מיוחדים, בתוך כל בית ספר, בתוך כיתה יש היום מגוון שלם שצריך לדעת איך להשתמש בו, בהליכות, בחינוך, בציפייה של ההורים, אתגרים מאוד מאוד מורכבים. לכן, כפי שאמרתי, אני מכיר את זה ואני יודע להעריך את זה.

זה מתחבר למה שאמרתי מקודם, שאפשר באמת להגיע היום להרבה דברים, להרבה יתרונות, אם יודעים לשלב את זה נכון בטכנולוגיה החדשנית הזאת עם תכנית הלמידה. הטכנולוגיה לא צריכה להיות רק בתחום הביטחון, רק בתחום המסחר, רק בתחום הבילויים, הדבר הראשון שאנחנו צריכים להשתמש בו זה בתחום החינוך ויש את האפשרויות וזה יקנה ארגז כלים וכלים חדישים וטובים שיכולים להועיל מאוד למערכת החינוך.

אני יודע שזה מה שחשוב לכם, אז אני מאחל לכם הצלחה ותודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.