ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 12:20

הצלחות ואתגרים בקליטת העלייה בחמ"ד - במסגרת קיבוץ גלויות ב-70 שנות מדינת ישראל בראי מערכת החינוך

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יואל רזבוזוב

בצלאל סמוטריץ'

מאיה שריר - האגף לקליטת עולים, משרד החינוך

שושנה נגר - חמ"ד מחוז תל אביב, משרד החינוך

צמח סבן - מפקח ארצי, קליטת תלמידים עולים בחמ"ד, משרד החינוך

שלמה אילן - מפקח קליטת תלמידים עולים בחמ"ד, מחוז דרום

יעלה כהן - מדריכה מרכזת קליטת עליה, משרד החינוך

תמי צלניקר - מפקחת, קליטת תלמידים עולים בחמ"ד, מחוז תל אביב

רויטל דותן - ממונה ארגון לימודים תלמידים עולים, משרד החינוך

ברוך מיכאלי - מפקח על קליטת תלמידים עולים, חמ"ד, משרד החינוך

שרית כהן - מנהלת בי"ס ישורון, נתניה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

מעין מור - מנהלת תחום המאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

שושנה בן-דור - מנכ"לית, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ישמבל אלמיו - מנהלת קשרי קהילה, אגודת יהודי אתיופיה

יצחק הילדסהימר - כתב ופעיל חינוך בתפוצות, עיתונאים

ישעיהו יחיאלי - מת"ל, ועדת עליה וקליטה

אירק חיים מסיקה - דובר בין לאומי וצרפתית, ס. כולנו

סיון יעקובסון - הנהגת הורים, בי"ס הרב קוק, תלמים

אריאל שלומוביץ - מורה

מאיר יושעי - מורה

שרית כהן - מוזמן/ת

אורית לסר - מוזמן/ת

נאוה פיליזר - מוזמן/ת

דניאל אגרנוב - מוזמן/ת

רפאל כהן - מוזמן/ת

דן לוי - מוזמן/ת

אבי לוי - מוזמן/ת

אלי צרפתי - מוזמן/ת

מרים סעדון - מוזמן/ת

ציפי גלעדי

עופרה ארגס- חבר תרגומים

הצלחות ואתגרים בקליטת העלייה בחמ"ד - במסגרת קיבוץ גלויות ב-70 שנות מדינת ישראל בראי מערכת החינוך

ברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה והתפוצות. אנחנו היום נקיים דיון בנושא קליטת העולים החדשים במערכת החינוך הממלכתי דתי. כולנו יודעים שקליטת העלייה היא משימה לאומית בתהליך הקליטה חינוך הוא המפתח לשלב את העולים החדשים לתוך החברה הישראלית.

החינוך הממלכתי דתי מאז קום המדינה תרם תרומה אדירה להעצמת העולים החדשים, אם זה בשפה, אם זה בהישגים לימודיים וזה חשוב מאוד שהיום אנחנו רואים את כל אלה שעברו את התהליך החינוכי במערכת החינוך הממלכתי דתי שנמצאים בהנהגת המדינה, נמצאים מנהיגים במוסדות שונים וזה מאוד חשוב שאנחנו נמשיך את המשימה. לכן היום אנחנו מקיימים את הדיון בסימן של 70 שנות עליה למדינת ישראל, שיזם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. הוא עדיין לא הגיע ואני מקווה שיגיע בהמשך.

אני בטוח שיש בו זמנית ועדות שונות שמתקיימות ולכן הוא בוודאי מסתובב מוועדה לוועדה ויגיע אלינו גם. הזמן שלנו מוגבל ולכן אנחנו רוצים להתחיל. אני מבקש מכל הדוברים לעשות זאת בתמצית. חברי כנסת יכולים לבוא בהמשך, אבל דבר אחד ברור שכל חבר כנסת גם אם הוא יהיה וגם אם לא יהיה, הוא קורא את הפרוטוקול, הכל מוקלט ויש פרוטוקול ולכן כל דבר שאנחנו נדון עליו יגיע גם לחבר כנסת שלא יהיה בדיון. אני רוצה קודם כל לפנות לאגף קליטת העולים במשרד החינוך, מאיה שריר בבקשה.

תודה. צהריים טובים. אגף קליטת תלמידים עולים עובד עם תלמידים עולים מ-130 מדינות. המשימה הראשונה שלנו היא הוראת השפה העברית כשפה שניה לתלמידים עולים בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים. המשאב העיקרי כאן הוא שעות תקן של משרד החינוך, יש חומרי למידה ייחודיים, יש מבדקי מדף עם ראמ"ה שבודקים את הידע, הכשרה והדרכה של מורים. המשימה השנייה היא שיפור השפה העברית, העשרת השפה, השלמת פערים בכל מקצועות הלימוד עד הצלחה במבחני בגרות. גם כאן אנחנו מקצים שעות תקן של המשרד לתכניות שהאגף מפעיל כמו משעולים ושעל וגם תכניות תוספתיות שחלקן בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה.

המשימה הבאה היא שילוב חברתי, שילוב תרבותי, טיפוח זהות יהודית וישראלית, גם בהיבטים האלה יש לנו מגוון תכניות ויש לנו תכניות שחלקן בשעות הלימודים וחלקן תוספתיות כמו תכנית אב ומדינה. המשימה הרביעית היא עבודה עם צוותי החינוך ועם המשפחות, עם כל הקהילה הקולטת.

עבודה רבה וחשובה נעשית כאן באמצעות המגשרים דוברי אמהרית, תיגרית, רוסית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית וגם השפות של בני מנשה. גם כאן אנחנו עוסקים בהדרכה של צוותי החינוך והשתלמויות. בשנה האחרונה הגיעו 5,355 תלמידים שעלו לישראל ונכנסו למערכת החינוך. אתם רואים כאן את הפרישה, בחינוך הממלכתי לומדים 59% מהתלמידים העולים, בחינוך הממלכתי דתי 24% ובחרדי 16%. המעניין פה שמהנתונים האלה שהוצאתי אותם לפני שבוע או עשרה ימים ועד נתונים שבדקתי היום בבוקר כבר נוספו עוד 99 תלמידים עולים וכאן באמת תודות לחברינו במשרד העלייה והקליטה בסוכנות היהודית ובאופק ישראלי. תודה.

תודה. נשמע משושנה נגר מהחינוך הממלכתי דתי מחוז תל אביב.

תודה. אני מבקשת לפתוח בברכה. מכובדיי, יו"ר הוועדה חבר הכנסת מר אברהם נגוסה, חברי ועדת הכנסת, אורחים, מנהלי חמ"ד, מנהיגי חמ"ד יקרים. יהודים לאורך שנים מתפללים בכל יום בתפילת 18 על קיבוץ נתחי ישראל. על עליית יהודים לישראל מכל התפוצות. "תקע בשופר הגדול לחירותנו ושא נס לקיבוץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ". אנו שמחים היום ומודים לכנסת ישראל על הזמנת מנהלי החינוך הדתי לכנסת ישראל לחבור, לשלב ידיים יחד לעבודה חינוכית משותפת. לציון 70 שנה למדינת ישראל, להצדיע לקליטת העלייה. משימה בה אנו רואים הגשמה של אחד היעדים המרכזיים בשליחות החינוכית שלנו. משרדי הממשלה מלוים את המשפחות העולות לישראל לקליטה מיטבית בכל תחומי החיים, בחינוך, בדיור, בכלכלה, בבריאות ועוד. תודה. תודה לכל ועדות הכנסת שנותנות יד לקליטת העלייה. תודה לוועדת הקליטה על עיקר המאמץ והתכלול.

עוגן מרכזי לקליטת המשפחות העולות היא מערכת החינוך. המשפחות העולות לישראל עולות לשם עתידן, למען העתיד הטוב של ילדיהן. הם משנים את מקום מגוריהם, את התעסוקה שלהם, הם מוותרים על חברים, על הכנסות. בילדים האלה מגולמים עתיד משפחתם. עתידה של מדינת ישראל היא עתיד של הילדים הללו. המנהיגות החינוכית של מערכת החינוך הממלכתי דתי מתגייסת באהבה, ביצירתיות, תוך יוזמות מערכתיות להקניית השפה העברית כשפה שניה ושילוב החברתי של התלמידים הללו. מערכת החינוך הדתית מפתחת תכניות לטיפוח רגשי, לתחושת שייכות, לחיזוק הזהות הציונית הדתית של תלמידינו.

בישיבה היום שהיא קצרה יחסית אנחנו מבקשים להציג את מאפייני התלמידים העולים במערכת החינוך הדתית. נתמקד בשלוש קבוצות עולים, שרובן ככולן מתחילות צעדיהם במדינת ישראל במערכת החמ"ד. העולים מהודו, שבט בני המנשה, העולם מצרפת והעולים מאתיופיה.

מעבר לנתונים המספריים נשמע ממפקחים וממנהלים את הסיפור האישי שלהם המתחדש בכל יום בנושא קליטת העלייה במחוזות ובבתי הספר. נכיר את הפעולות המקדמות הצלחה, את הדרכים המעשירות, את החוויה בעשיה ואת השמחה בקליטה. את האחדות של העם ואת האהבה. מכובדיי, אני מבקשת לברך את עמנו. חזקו ואמצו העומדים בשער המקבלים פני העוברים בשער.

ברשותכם נמשיך ממש בקצרה, בנתונים של החמ"ד, אנחנו רוצים רק להראות את המספרים ואת מקומות המוצא של העולים מאתיופיה, מברית המועצות, מארצות הברית, מצרפת, משאר הארצות. אפשר לראות שהחמ"ד קולט מעל 12,000 תלמידים בתוך שערי מוסדות החינוך שלנו. כמובן שהם מגיעים אלינו ומתפרשים במחוזות שונים, אפשר לראות את הפרישה המחוזית, כל מחוז נושא במשימה החשובה הזאת ורואה בה זכות משמעותית וגדולה.

שוב, גם כאן אפשר לראות את הפרישה המספרית, אפשר לראות את הפרישה ברמה ארצית ומכאן אני מבקשת למקד בתכניות שלנו בחמ"ד. מאיה מנהלת האגף לקליטת עליה ציינה את התכניות ברמה הארצית ואנחנו מבקשים להתמקד בחמ"ד. אחת התכניות שאנחנו מתמקדים בחמ"ד זו תכנית טליה שבאה לתגבר את לימודי היהדות לתלמידים עולים. אפשר לראות שמשתתפים בה כ-72 בתי ספר, כ-1,090 תלמידים וזו תכנית שעוזרת להם לחזק את הזהות הציונית שלהם ואת הערכים שלנו בחמ"ד.

תכנית נוספת שאנחנו מקדמים זו תכנית על"ה, תכנית שמחזקת את התלמידים במעבר, תנאי יסודי לחטיבת הביניים גם שם חשוב לנו להכין אותם לקראת המעבר ולתת להם את התגבור המתאים להם, כ-20 בתי ספר כ-300 תלמידים וזה מאפשר להם לפתוח את שנת הלימודים שלהם בחטיבת הביניים בצורה הרבה יותר חזקה.

בנות השירות הלאומי שנקלטות בתוך מערכת החינוך שלנו ומסייעים, יש לנו 160 תקנים בתוך בתי הספר, 112 בתי ספר יסודיים שנהנים מהעבודה של בנות השירות הלאומי בדגש על קליטת התלמידים העולים וכמובן גם בתוך חטיבות הביניים.

תכנית נוספת היא תכנית שח"ם של בנות שירות לאומי, שמעבר לעבודה שלהם בתוך בית הספר עיקר עבודתן בתוך הקהילה. הן נכנסות לתוך הבתים של התלמידים העולים וממש מלווים את המשפחה בקליטה שלה כאן בארץ. תכנית אחרונה היא תכנית שאנחנו קוראים לה "מורה מצרף" אלה מורים שעובדים תהליך של הכשרה, הם בעצמם עולים חדשים, הם עוברים הכשרה לקבלת תעודת ההוראה וכבר נקלטים בתוך בתי הספר שלנו כמורים מלווים של התלמידים העולים ובעזרת השם אחר כך הם נקלטים בתוך המערכת שלנו.

באמת יושבים פה כל המעגל של האנשים החשובים, יושב פה המפקח הארצי בחמ"ד על קליטת העלייה, מר צמח סבן, על ידו יעלה וכל שאר אנשי החינוך. אז תודה רבה.

תודה רבה. הנושא הוא החינוך הממלכתי דתי ולכן אנחנו מדברים על חינוך ממלכתי דתי. אנחנו לא מזניחים את החינוך הממלכתי ולכן זה מאוד חשוב, ההתמקדות היום בדיון הוא על החינוך הממלכתי דתי. נשמע מצמח סבן, מפקח ארצי על קליטת תלמידים עולים בחינוך הממלכתי דתי. בבקשה.

אני רוצה לברך על הכינוס הזה ולהודות, אני עובד כבר למעלה מ-17 שנה כמפקח ולא זכינו אף פעם שנושא קליטת העלייה יוצג בצורה כל כך מכובדת וכל כך נאה. יושבים כאן סביב השולחן הזה מפקחים, מנהלים, כמובן מורים שעוסקים ימים ולילות בקליטת תלמידים עולים. זו עבודה לא קלה לקלוט תלמידים מאזורים שונים, מארצות שונות ולתת לכל אחד את המענה שלו. זה ביטוי שמחמם את הלב, שאתם כחברי כנסת ואתה כיושב ראש נותן במה לאנשים הללו.

אומר רק דבר תורה קצר. הרב דרוקמן תמיד אומר בשיר המעלות "ושוב השם את שיבת ציון, היינו כחולמים". הוא מדמה את זה לתלמיד שיושב בבית ספר והמורה מדבר ומסביר והתלמיד בוהה, מסתכל בחוץ, הוא לא יודע מה קורה איתו בכלל. הדימוי הוא פשוט. אנחנו נמצאים בעידן שאבות אבותינו לא הגיעו לזה. אנו חולמים, ויש פה את שיבת ציון, ואנחנו מתעסקים בכל מיני דברים קטנים ובוהים. אני חושב שההזדמנות שניתנה היום היא לתת ביטוי אמיתי לעבודה שנעשית למורים למנהלים בעיקר, והמפקחים, הצוות שאנחנו עובדים איתו ביחד, ולהגיד להם באמת יישר כח. וזו התודה שלנו.

תודה. בבקשה יעלה כהן, מדריכה ארצית לקליטת תלמידים עולים בחמ"ד. בבקשה.

ראשית אני מברכת על ההתכנסות של היום מהמקום האישי שלי, התלמידים העולים הם בנשמתי ואי לכך כל תכנית שאני יכולה לראות שיכולה לקדם ולטייב עם התלמידים העולים, אני מתגייסת. אחד הדברים שאני רוצה לציין, כשנחשפו התכניות אנחנו הצגנו רק במקצתן, יש חלק שהן תכניות בתוך בתי הספר, כמובן זה במארג עם האגף קליטת תלמידים עולים שלנו. דבר אחד שאני מאוד מאוד רואה כמענה, זה לא רק התקינה של בנות השירות הלאומי בתוך בתי הספר אלא גם אנחנו מתגייסים להכשיר את בנות השירות הלאומי בידיעה שהבנות אתמול ישבו בספסל הלימודים והיום הן יושבות בחדרי המורים, הן חלק מתוך המערך הבית ספרי ואנחנו בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, עם המדרשה, מכינים ומקיימים אחת לחודש השתלמות במדרשה כדי שהבנות תקבלנה הכשרה מקצועית לטובת התלמידים העולים.

גם שח"ם, אני חייבת לציין, אנחנו השנה עושים פיילוט חדש ואנחנו כבר מקבלים משוב מאוד חיובי. פעם זה היה לעולי אתיופיה, היום פתחנו את זה גם לטובת העולים מצרפת, מתוך הצרכים. עשינו את זה בפיילוט ראשון בעיר ירושלים, ההדים והמשוב הוא מאוד מאוד גבוה, בידיעה שבעצם הבנות לא מטפלות רק בבני העולים אלא מרחיבות את המעגל לעוד 6, 10 תלמידים בתוך בתי הספר. אני שמחה על כל תכנית שיכולה לטייב את העלייה שלנו.

תודה. נשמע את ברוך מיכאלי, מפקח על קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך הממלכתי דתי מחוז צפון. קליטת שבט בני מנשה. בבקשה.

כבודו, דבר ראשון אני רוצה לפתוח שכשרואים את כבודו כחבר כנסת ויו"ר ועדת קליטה, אני תמיד אומר את זה בבתי הספר כשמגיע חג הסיגד או בכל מיני אירועים אחרים, תודה על הזכות, אתם כל הזמן מזכירים לנו את שיר המעלות ושוב השם את שיבת ציון. להזכיר לנו שאנחנו בדור של גאולה, אנחנו חיים בדור של מובן מאליו וזה פשוט שמחה גדולה.

בהתייחס לנושא של בני המנשה, אני מבקש דבר ראשון לציין את העבודה, את שיתוף הפעולה המאוד פורה עם משרד הקליטה והסוכנות היהודית. משרד הקליטה מוביל תהליך, זה התחיל יחד עם האגף לקליטת תלמידים עולים, על החשיבה לקראת קליטה. זאת אומרת אנחנו לא עוסקים רק במצב שהם הגיעו ובוא נפתור בעיות, אלא חודשיים שלושה לפני כן מתחיל צוות ההיגוי לשבת ולחשוב על תהליך הקליטה וזה דבר מאוד מבורך כי התהליך הוא בריא והתהליך הוא נכון וכולם כבר מוכנים. מאיה יש לה כבר את הנתונים, היא יודעת להזרים את המשאבים עוד לפני שאנחנו מבקשים. כולם עושים את ההשתדלות, עם כל הקשיים שיש, שהקליטה תהיה כמו שצריך.

הדבר השני זה שיתופי פעולה עם גופים אחרים. אני אביא סיפור של הצלחה. קליטת בני המנשה במעלות ששם יש שיתוף פעולה עם ישיבת ההסדר והרשות המקומית, אנחנו רואים דבר שמאוד תורם לשלווה של התלמידים בבתי הספר, זה שיש תהליך השמה של ההורים וההורים גומרים את האולפן שפה, ישר עוברים לאולפן השמה מקצועית וכולם עובדים. הדבר הזה מאוד מאפשר לילדים ללמוד. יש עם זה את הקשיים האחרים שאני אתייחס מיד, לאתגר, אבל הדבר הזה מאוד תורם ומאוד מסייע.

במחוז הצפון אנחנו קולטים בני מנשה בשמונה רשויות. יש מקומות עם קליטה יותר גדולה, בעכו ובמעלות, יש אזורים עם קליטה קטנה יותר כך שזה מתפרש על כל המחוז. אני יכול לבוא ולאמר שמצד אחד אנחנו עוסקים באוכלוסייה בעלת תודעה ציונית דתית מאוד גבוהה, אבל שיש בה מצד אחד טעות אופטית כי אנחנו מדברים על עולים מארצות העולם אבל הם באים עם קושי לימודי מסוים. זאת אומרת גם קושי להסתגל לנורמה אחרת והרגלים אחרים במדינה וגם פערים במערכות החינוך וזה האתגר שלנו. יש לנו את הזכות להתמודד עם האתגר הזה אבל האתגר הזה הוא לפתחנו, הקושי הזה. הסיוע הן של האגף לקליטת תלמידים עולים והן של הסוכנות היהודית למשל בתכנית יע"ל, תכניות שמוסיפים להם עוד פרויקטים אחרי הצהריים שהילדים יאריכו את יום הלימודים, זה דבר שהוא מאוד מאוד מסייע.

אני יכול לומר מהצד של המוטרדות, שצריכים לתת את החשיבה, זה המעורבות הגדולה של בית הדין לגיור בתהליכים עצמם. עד כדי שחלקם כופים על המשפחות לשלוח את הילדים לחינוך החרדי. בצוות ההיגוי האחרון שישבתי ישב נציג של בית דין. אני חשבתי שזה דבר שהוא לא סביר בעליל, היה לו אפילו ויכוח עם נציגי משרד הקליטה כי הם דיברו על הסבה מקצועית, והוא אמר "לא, הם ימשיכו עוד תקופה ללמוד יהדות".

למה לחרדי הממלכתי דתי לא מספיק?

כי הוא מייצג את המגזר הזה. אני אומר אמירה - - -

אני מבין ויודע שלצורך תהליך הגיור הילדים אמורים להיות בחינוך הדתי.

נכון.

אבל אני לא מבין למה לחרדי, אלא אם כן המשפחה רוצה את זה ומבקשת את זה.

המשפחות נרשמו לחמ"ד, אני יכול להביא דוגמה של מה שקרה בטבריה. נרשמו לחמ"ד, ולילה אחד כולם עברו. פשוט היה מישהו שהסתובב בבתים ואמר "אנחנו לא נעלה את המשפחות שלכם". זאת אומרת זה העדויות שאני קיבלתי.

האם יש קושי בממלכתי דתי, מספר כיתות, מקום?

לחלוטין לא. ואני עוד יותר מוטרד מנערים ש- - - אותם.

אנחנו כאן בוועדה קיימנו מספר דיונים בנושא קליטת בני מנשה. אנחנו גם קיבלנו החלטה בתחילת הקדנציה, להשוות את הזכויות שלהם כעולים חדשים לזכויותיהם של יוצאי אתיופיה.

שזה מאוד עזר.

כן מעשר שנים ל-15 שנים. דבר שני, הבחירה, העניין של המגשרים בשפתם, לחצנו את משרד החינוך כאן בוועדה שיהיה להם קוקית ושפות אחרות, שיהיו גם מגשרים. אני שומע בפעם הראשונה את מה שאמרת על ההכוונה לחינוך החרדי. אני לא נגד, אבל צריך להיות באמת, אם הדרישה היא של ההורים או שהולכים לשם מחוסר ברירה. אם ההורים ביקשו, זכותם לבחור לאן לשלוח. אבל אם זה באמת מהכישלון של מערכת הקליטה, אנחנו צריכים לטפל בזה. לכן אני מבקש לקבל בכתב לוועדה כדי שנדון בנושא הזה מול משרד החינוך, מול משרד הקליטה, מדוע קורה כזה דבר.

משרד הקליטה, באותה ישיבה שישבנו תמך בזה שילמדו אצלנו. מבחינת העבודה, מבחינת כל ה- - - אבל יש את הגורמים האחרים שמשפיעים לצערנו על הדבר הזה. חוויות שאנחנו מקבלים וההצלחות שאנחנו - - - עם כל האתגר ויש אתגר. זה לא פשוט, זה השליחות שלנו, האתגר הזה והשמחה שלנו האתגר הזה, ברוך השם אנחנו רואים סיפורים של הצלחה. אנחנו רואים כאלה שכבר השלימו והתגייסו על כל מה שמשתמע מזה. אבל זו נקודה שמטרידה אותנו בנושא הזה.

ואני באמת רוצה לסיים כפי שפתחתי בתודה גדולה גם לאגף לקליטת תלמידים עולים, גם לסוכנות היהודית, גם למשרד הקליטה על העבודה המשותפת בהצלחה של התלמידים.

תודה. כפי שאמרתי בתחילה, יוזם הדיון לציון 70 שנה בקליטת עליה בחינוך הממלכתי דתי הוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. הוא הצטרף אלינו וגם חבר הוועדה יואל רזבוזוב הצטרף אלינו.

ממש ב-30 שניות. קודם כל אני רוצה להודות מאוד ליו"ר הוועדה. תדעו לכם שחבר הכנסת נגוסה היה הראשון, כשהתבקשנו לארגן את היום הזה פנינו לכל יושבי ראש הוועדות בכנסת וראשון שבלי, אני חושב שלא לקח לו שניה אפילו להתלבט אמר מיד "כן" ובאמת חבר הכנסת נגוסה מגויס לעניין של קליטת העלייה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, אני אומר לכם, תראו בו כתובת.

יש במקום הזה כלים ואני חושב שהוועדות ובוודאי כשיש יו"ר ועדה כזה שמגויס כל כך עם כלי נהדר, תראו בנו, בכנסת כלי ואם יש לכם בעיה או שאתם נתקלים בבעיה, אפילו ברמת בית ספר, תפנו, חבר הכנסת נגוסה יש לו שם בכנסת של מי שעונה לכל פניה ומתייחס לכל בעיה הכי קטנה. נדמה לי שלכן גם מאוד אוהבים לעבוד איתו בצד הזה של השולחן, אצל גורמי הממשלה, יודעים שהכל ענייני והכל לשם שמיים והכל כדי לפתור בעיות. אז אני הקטן לשירותכם אם צריך. תסלחו לי שאני לא נשאר הרבה, אני פשוט מדלג פה בין כל הוועדות ומנסה לפגוש את כולם.

אני מוריד את הכובע בפני החמ"ד על העשייה בכל התחומים ובוודאי ובוודאי בתחום הזה של קליטת עליה. תודה לכם ואברהם תודה לך. אברהם, זה בסדר שאני אומר להם לפנות אליך, אתה הכתובת ואיפה שיש בעיות בקליטת עליה יש לכם מי שיפתור אותה.

תודה על היוזמה שלך. תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, אני מברך על הדיון, מברך את חבר הכנסת סמוטריץ'. אני באמת מכיר את זה באופן אישי, קליטת עליה בבתי ספר ממלכתיים דתיים. גם אני נקלטתי כך בקרית ים, בית ספר סיני. עלינו לארץ, אמא שלי שאלה איפה החינוך הכי טוב ואמרו לה בבית ספר ממלכתי דתי, כיתות קטנות. אז מצאתי את עצמי אחרי חודש בארץ בכיתה ו' בבית ספר ממלכתי דתי. אני יכול להגיד שנקלטתי היטב, ובאמת היו לי הרבה חברים וחיבקו אותי. אני כל הזמן הייתי שוכח את הכיפה אחרי ההפסקות בכיס כי שיחקנו כל הזמן כדורגל ולא הייתי רגיל, פעם אחת החליטו לתת לי עונש חינוכי, המנהלת רצתה שאקריא משהו מהסידור, אז אני זוכר שעמדתי חצי שעה ועשיתי תנועות ואז בסוף היא באה והפכה לי את הסידור. לא ידעתי לקרוא אבל עשיתי את עצמי, כך שאני באמת בסך הכל אני זוכר את זה כחוויה טובה. לשנה הראשונה בקליטת עליה באמת קיבלתי את הגב הטוב ביותר ואת ההרגשה הטובה.

אם היית אומר לנו את זה היינו מקבלים אותך בבית היהודי.

אתה רואה, לא הכל שלילי, יש גם דברים חיוביים. אני מברך על הדיון. תודה.

תודה לחבריי חברי הכנסת. אלי צרפתי בבקשה.

שלום לכולם. תודה רבה על הזכות. בראש ובראשונה אני רוצה להודות למפקח הישיר שלי ברוך, למאיה שהיום הכרתי אותה באופן ויזואלי, כל הזמן דרך המיילים, אבל באמת עם תמיכה יוצאת מן הכלל. אנחנו בית ספר קולט עליה שנים רבות, נפלה בידי הזכות להיות ממשיך של דור ההתחלה שהנציג יהיה כאן היום. אנחנו כפי שאמרתי קולטים מכל העולם והתבקשתי לדבר על בני המנשה. אני רוצה לדבר על דברים מהשטח, לשתף. בסך הכל מדובר בקהילה שהיא למעשה נחשבת קהילה שאמורה להסתדר בכוחות עצמה, היא לא הולכת לאולפן קליטה, עם זאת צריך לתת את הדעת שאין הדבר - - - כמנהלים אנחנו יותר חשופים למה שקורה עם המשפחות ולפעמים למצוקה של המשפחות. תוך זמן מאוד מאוד קצר זיהינו שיש גם בתוך הקהילה כמה קהילות, ויש עניין של קושי גדול מאוד של תעסוקה, של הישרדות. כבית ספר בחרנו ממש להעסיק אותם. אני רואה בזה בעקבות ישיבה קודמת שהייתה לנו דווקא בצפת עם כל המשרדים המוניציפליים, כל הרשויות, כל הגורמים שמתקצבים, ראינו לנכון שחשוב מאוד שהמנהלים יהיו בתוך הוועדות המוניציפליות. אני יודע ואנחנו ראינו שהמדינה מתקצבת בצורה יוצאת מן הכלל וצריך שזה ייועד נכון. צריך שמנהל בית הספר או מי שבסופו של דבר בקשר יום יומי עם ההורים והתלמידים יידע שהם מקבלים את זה. זה מהותי, זה קריטי, זה חשוב, אנחנו בחרנו לנכון להעסיק מורים מבני העדה, עובדי ניקיון מבני העדה, תומכים של בית הספר, כדי לגייס אותם וכך שזה לא רק הקשר עם התלמידים. בוודאי עם התלמידים התפקיד שלנו חינוכי, בתוך מועצת התלמידים, בתוך כל הדברים שקשורים לבית הספר.

אני רוצה באמת לומר קודם כל תודה על כך שהתקצוב הוא הולם מבחינת מערכת החינוך. תמיד אנחנו מקבלים שעות לכל תגבור, ובאמת תודה ענקית, מאיה, שבאמת ראיתי אותך פעם ראשונה, באמצעות ברוך. אבל באמת אפשר לתת מענה מבחינת התלמידים, אבל אני חושב שצריך קצת יותר למעטפת שהיא קריטית. אני רוצה כן לציין שמשפחה אחת או שתיים נאלצו לעזוב את העיר למרות שמאוד טוב להם, - - - כי יש בעיה של הישרדות, היות וזה לא מרכז קליטה, והם פזורים בעיר ועם קשיים, עולים חדשים בכל זאת. אז כבית ספר יכולנו לתת את מה שיכולנו לתת ולא מעבר לכך. חשוב שזה כן יילקח בחשבון.

הדבר הנוסף, הנושא של אחר הצהריים. יש פרויקטים אחר הצהריים, אני חושב שצריך לתת לזה תוקף גדול יותר. אם נדבר על בני העדה, אז ראינו אפילו שהם קצת חשופים לדברים שלא מקובלים, בטח לא בגילאים האלה ולא בחברה שמותאמת, גם אצלנו ואני מדבר גם בשם מנהל התיכון. אחר הצהריים אנחנו צריכים לראות איך ממסדים מעין פעילות ערב שנותנת מענה להורים אבל בפרט לילדים כמשהו שהוא, לגייס אותם פעמיים-שלוש בשבוע גם ללמידה וגם לחוויה בתוך ההטמעה, בתוך הקהילה. תודה.

תודה. נשמע מתמי צלניקר מפקחת על קליטת תלמידים עולים בחינוך הממלכתי דתי במחוז תל אביב, בעיקר קליטת עולי צרפת בנתניה.

בדקות הקרובות אני אדבר על קליטת תלמידים עולים בחינוך הממלכתי דתי, תלמידים שעלו מצרפת בעיר נתניה. אבל במחוז תל אביב יש תלמידים עולים רבים, גם תלמידים עולים רבים מאתיופיה.

אז אולי בגלל חוסר הזמן, על מחוז תל אביב כבר דיברנו קודם, אולי תתמקדי בקליטת עולי צרפת בנתניה. בבקשה.

ייתכן וגם אתם שואלים את עצמכם מה יש בה בעיר נתניה שהפכה להיות כעין עיר בירה לתושבים עולים מצרפת. שהיא עיר שקולטת את העלייה הגדולה ביותר של עולי צרפת. 30% מהעולים מצרפת לישראל נקלטים ב עיר נתניה. אם אנחנו נסתכל על הנתונים, אנחנו רואים שבעשור האחרון 8,644 תושבים שבעיר נתניה עלו מצרפת, כאשר בחינוך הממלכתי דתי לומדים 1,400 תלמידים עולים שעלו בעשור האחרון מצרפת.

אם נסתכל על הנתונים של עכשיו, של השנה הזאת, אנחנו רואים שבקיץ של השנה הזו אנחנו קלטנו 33 תלמידים מצרפת לגני הילדים בנתניה, 47 תלמידים מצרפת ליסודיים בממלכתי דתי ו-35 לעוד חמישה תיכונים בעל יסודי. בעשור האחרון יש לנו 1,392 תלמידים עולים מצרפת בבתי הספר הממלכתיים דתיים. זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים על מה שמשקף את התמונה הזאת, מדובר על 320 ילדים עולים מצרפת בגני הילדים שמדברים צרפתית, מדברים על 662 ילדים עולים מצרפת שעלו בעשור האחרון ולומדים ב-14 בתי ספר ממלכתיים דתיים ועוד 410 תלמידים עולים מצרפת שעלו ונקלטו בחמישה תיכונים על יסודיים.

אתם יודעים שכל מי שמגיע לנתניה מסתובב בעיר ורואה שילוט דו לשוני. הכרזות שמבשרות על אירועים בקניון הם בדו לשוני, בצרפתית ובעברית, התפריטים במסעדות הם דו לשוניים, שלטי הרחובות לפעמים גם דו לשוניים, בצרפתית ובעברית. כשאנחנו מסתובבים בבתי הספר אנחנו מבחינים בעובדה שתלמידים רבים מאפשרים לעצמם לשוחח בצרפתית כי קבוצת השווים שלהם היא גם קבוצת שווים של עולים מצרפת שמדברים בצרפתית.

למעשה זה אתגר גדול מאוד, כי כשאנחנו רואים כיתות ובהן תלמיד עולה אחד, התלמיד העולה הזה יוצר איזה שהוא חוזה אישי עם עצמו ומבטיח לעצמו שהוא ירכוש את השפה העברית שהיא אבן יסוד לקליטה מיטבית ולשילוב חברתי, ויעשה הכל כדי שהוא יתגבר על המכשול, על אבן הנגף הזאת של להכיר את השפה. אבל בכיתה שבה לפחות עשרה תלמידים מדברים בצרפתית אז בהפסקות הם מדברים בינם לבין עצמם ובכיתה הם מתרגמים בינם לבין עצמם. האתגר והמורכבות של הקניית השפה העברית היא גדולה מאוד.

אז מה יש בה בעיר נתניה שרוכשת את לב הצרפתים?

זאת עיר יפה.

התמונה הקודמת היא מהפורטל של עירית נתניה ובאמת אנחנו לא חושבים שעולים מצרפת מגיעים לעיר נתניה רק בגלל החוף המהמם, הבתים המקסימים והמגדלים. יש סיבה נוספת. הבניינים בדרך כלל בנויים מאבנים. אבן לא זזה, לא נעה ממקומה. הבניינים שלנו בנתניה עשויים מלבבות. לבבות שחשים, פועמים, זזים, מתרגשים, ועושים הכל כדי לקלוט את העלייה בצורה מיטבית. כשאני מדברת על קליטה בצורה מיטבית אני מדברת על שני רכיבים מהותיים: מצד אחד הנושא של שיתופי פעולה אבל מן הצד השני הנושא של התמקצעות. בנושא של שיתופי פעולה, יש לנו שיתופי פעולה מדהימים עם כל הגורמים. אז אם אני מתחילה, אני מייצגת את משרד החינוך, את אגף קליטת עליה, את מאיה, את מחוז תל אביב, את החינוך הממלכתי דתי, את כל הפיקוח וההדרכה והמנהלים והמנהלות של מחוז תל אביב. שיתופי הפעולה נעשים, דיברתי על משרד החינוך, על האגף, על המחוז, ועל החינוך הממלכתי דתי יחד עם עירית נתניה על כל אגפיה, אגף החינוך, החל ממחזיק תיק החינוך והמשך בכל ראשי המחלקות בכל המנהלים, כולנו, עם הפיקוח ביחד והאגף ביד אחת וחבירה אחת. אגף הקליטה של עירית נתניה, אתה בטח מכיר את ג'ורג' ואת פרדו פסטר, עשייה משותפת. אגף הרווחה, יש באגף הרווחה בעירית נתניה גף שעוסק בנושא של קליטת עולי צרפת ויש שם אינטייקית.

אני יודעת שאני צריכה לקצר, אז אני רוצה להדגיש שההתמקצעות שלנו נוגעת גם בנושא של כשירות תרבותית ובהיכרות של תרבות צרפת לצוותי המורים ובהנגשת הידע גם להורים. אני רוצה לתת דוגמה לשיתופי הפעולה וההתמקצעות שלנו בעיר. אני אספר על האירוע המחריד שהיה לפני שלוש שנים בהיפר כשר בפריז, אירוע הטרור שהיה ביום שישי והסתיים ביום שבת. במוצאי שבת מיד כששמעתי על הסיום הטראגי שאלתי את עצמי מה עושים. באותו קיץ עלו אלינו 220 תלמידים עולים מצרפת שהיו ארבעה חודשים בארץ ועדיין השפה העברית לא הייתה שגורה בפיהם והם עומדים לחוות את הטראומה הזאת של היכרות עם האירוע המזעזע, ואיך אנחנו מאפשרים להם בבתי הספר שלנו לאוורר רגשות, להביע את עצמם, לקבל תמיכה רגשית. גם מאנשים דוברי צרפתית. פה באמת החבירה ושיתוף הפעולה עם פרדו והמתכללים בקליטה, עם יועצת דוברת צרפתית, כל אחד שקשור לחינוך בעירית נתניה ובעיר נתניה התגייס. שעה וחצי אחרי מוצאי שבת כבר הוצאתי מייל לכל המנהלים וכולם ידעו מי איש המקצוע ואיש החינוך שיגיע אליהם בבוקר כדי לשוחח עם התלמידים וללוות אותם. גם בכיתות האם וגם בקבוצות קטנות וגם בשיחות האישיות. זה היה הרגע שבו גילינו שתלמיד שלנו שעלה באותו קיץ, בן להורים גרושים, אביו נהרג באירוע וגם אותו אנחנו מלווים עד היום.

אין ספק שהדברים האלה מאוד מחממים את הלב, אבל אנחנו ממש מוגבלים בזמן ויש רשימת דוברים. אני מבקש לסכם.

אני רוצה לסכם ולומר שאנחנו לאורך כל הדרך עובדים על הפן של איזה ערך נוסף אנחנו נותנים לקליטת העלייה בעיר, במחוז, ואנחנו בטוחים שנצליח במשימה. תודה.

תודה רבה. נשמע משרית כהן, מנהלת בית ספר חינוך ממלכתי דתי ישורון נתניה. היא כבר הציגה לנו, תתני לנו בקיצור השלמות בבקשה.

שלום . אני מנהלת בית ספר חינוך ישורון נתניה. בית החינוך שלנו מונה 660 תלמידים, מספר התלמידים העולים מצרפת הוא 103 תלמידים. זה בית ספר שאם אני אומר, אבל לא תאמינו על האייפל כתוב "הטובים לישורון" וזה באמת כך. התלמידים שלנו עוד נרשמים לפני שהם מגיעים לארץ, ההורים מגיעים אלינו עוד בזמן שהתלמידים נמצאים בצרפת, בוחנים, שואלים, מתעניינים. כך שכל שנה ב"ה יש לנו מספר רב יותר של משפחות מרוצות שמצטרפות אלינו לבית החינוך.

בטח שואלים איך זה להיות מנהלת של בית ספר קולט עליה כל כך גדולה מצרפת. אני וכל הצוות בעצם משתמשים בכל החושים שלנו כדי להתוות להם דרך טובה, ולתת להם את תחושת השייכות וההשתלבות הטובה ביותר בבית החינוך. זה אומר שאנחנו שומעים אותם כל הזמן מדברים בצרפתית גם בהפסקות, גם בשיעורים, אנחנו עוזרים להם לשמר את נושא השפה הצרפתית ולהעצים אותם כאשר אנחנו מלמדים צרפתית בבית החינוך. זה אומר שיש לנו סיירת של ילדים משכבה ו' שהם עוברים עם הילדים העולים בהפסקות בזמן האוכל והם מלמדים את הילדים בכיתות בכל שבוע מספר מילים בצרפתית ואנחנו עושים לזה יום מעצים שבו הילדים אומרים, מספרים מה הם למדו בצרפתית, כדי לתת להם תחושה של אוירה טובה, תחושה של מסוגלות ושייכות לחברה.

אנחנו מריחים גם את האוכל הצרפתי שהם מביאים. זה הפריקסה, הקוסקוס, כל המאכלים שגם אליהם אנחנו מתחברים ונותנים לזה מקום ובמה כדי להעצים ולתת להם מקום.

האווירה של בית החינוך היא תחושה של שליחות. הצוות פועל מתוך מקום של שליחות, זה אומר שכולם אוהבים את הילדים, מחבקים אותם, אותם ואת המשפחות ואנחנו נעשה הכל כדי שלילדים יהיה טוב בבית החינוך.

אחד היעדים שאנחנו מעמידים בבית החינוך זה הקניית השפה העברית כשפה שניה. יש לנו אולפן גדול, אולפן שיש בו שעות של העשרה, שבהן הילדים נמצאים שם וחווים את כל נושא השפה העברית ולומדים. זה אומר באמצעות כתיבה, באמצעות תיאטרון, באמצעות שפה מתוקשבת, כל התהליכים שקשורים להעצמת השפה ולרכישת השפה, ובעיקר זה כל האינטראקציה החברתית עם הילדים בכיתות האם שלהם.

אני אסיים בסיפור קצר שהוא יבוא להדגיש את התחושה של השליחות והחבירה של כל הצוות לטובת תחושת הקבלה של כל העולים. הגיעה אלינו תלמידה שאמא שלה הייתה אמא צעירה שעברה אירוע מוחי. האמא כתוצאה מהאירוע המוחי קיבלה שיתוק. כל הצוות התגייס והאמא יצאה מהשיתוק בעזרת ההתגייסות של הצוות של בית החינוך שזה אומר שעות צוות שבאו ועזרו לילדה, הילדה הלכה בשעות אחר הצהריים למורה דוברת צרפתית והיא עזרה לה וקידמה אותה בלימודים. הצוות אסף כספים, הכנסנו את הילדה לתוך צהרון כדי שיהיה לה יותר קל. המשפחות הצרפתיות שהן מספר שנים רב יותר בארץ, עזרו לאותה אמא לקום ולהשתקם.

תודה רבה. אני מצטער שאני מקצר אתכם, זה כיון שאני רוצה שאנשים שנרשמו ידברו. תודה רבה. שלמה אילן מפקח קליטת תלמידים עולים בחינוך הממלכתי דתי מחוז דרום בבקשה.

צהריים טובים. אני מצטרף כמובן לתודות ליוזמי הדיון וליו"ר הוועדה. הסיבה שמחוז דרום מציג פה את עולי אתיופיה או את העלייה מאתיופיה נתונה בשקף הבא. 51% מהעולים במחוז דרום הם עולי אתיופיה. 1,182 מתוך 2,308 תלמידים עולים במערכת החמ"ד במחוז דרום הם עולי אתיופיה. יותר מחצי. אל תתבלבלו, יש לנו עוד עליות. למשל בעשור האחרון 100% מהעולים משבדיה הם במחוז דרום. אבל אנחנו נתמקד באתיופיה.

מתוך 1,182 התלמידים שלומדים בחמ"ד במחוז דרום 121 עלו מראשית שנה זו. כשאני אומר ראשית שנה זו זה לא ה-1 בספטמבר, חלקם הגיעו לפני חודש, חלקם לפני חודשיים. במהלך ארבעת החודשים האחרונים קלטנו 121 תלמידים מתוכם 50 תלמידים נמצאים בארבעה תיכונים שקלטו אותם, 59 נמצאים בארבעה בתי ספר יסודיים שקלטו אותם ושמונה תלמידים נמצאים בגנים.

אם אנחנו מסתכלים על המוסדות הקולטים, אנחנו מדברים על 73 מוסדות במחוז דרום שיש בהם עולים מאתיופיה. אני מדגיש עולים ולא ילידי הארץ. המשמעות של זה היא שבערך 2/3 מבתי הספר של החמ"ד בדרום עסוקים בקליטת תלמידים שנולדו באתיופיה. בתוך ה-73 המוסדות האלה יש לנו 34 גנים, 21 יסודיים ו-18 תיכונים. אם אתם שואלים את עצמכם לאיזה רשויות הגיעו התלמידים האלה, אז הרוב המוחלט נמצאים בבאר שבע, עם 555 עולים מאתיופיה, עולים במערכת החינוך הדתית, עולים מבוגרים ודאי שיש הרבה יותר. אחרי כן יש לנו את אשקלון עם 278 שזה בערך 25%, אחרי כן את קריית גת והמושב תלמים, ערד, שדרות, אשדוד, קריית מלאכי, באר טוביה ובית חגי בהר חברון משלימים את התמונה של 1,182 עולים בעשרה ישובים.

אחד משיתופי הפעול המשמעותיים ביותר והייחודיים לקליטה מאתיופיה זה כמובן מרכזי הקליטה. יש לנו חמישה מרכזי קליטה במחוז שלנו שקולטים עולים מאתיופיה, שלושה מהם בעיר באר שבע, אחד בקרית גת ואחד באיבים. יש לנו עוד מרכזי קליטה, באשדוד, באשקלון, בבאר שבע שאין בהם עולים מאתיופיה, אבל אני מדבר רק על החמישה שבהם מתגוררים עולים מאתיופיה ובהקשר הזה כמובן תפקידה של הסוכנות הוא גדול ורחב ויו"ר הוועדה - - -

אשקלון חסרה לך.

באשקלון אין לנו תלמידים בחמ"ד מאתיופיה.

ביום ראשון הוועדה קיימה סיור ודיון במחוז. התרשמנו מהעבודה הטובה שאתם עושים ויישר כח.

אני מודה ליו"ר הוועדה. אני רוצה להעלות את מה שעלה שם בדיון, את החוסר המשווע בתקציבי סיוע, לא תקציבי חינוך, אבל דברים שהם מאוד משמעותיים לכל תהליך הגיור, רכישת תפילין, סידורים וציוד נלווה שזה לא דברים שקשורים למשרד החינוך, אבל המשמעות של זה היא שתלמידים שמגיעים להתפלל עם החברים שלהם אין להם לא תפילין, לא סידור מתאים וכן הלאה.

תקצר בבקשה.

בסדר גמור. שיתופי הפעולה אצלנו הם מגוונים, את הרשויות המקומיות אין צורך להזכיר, ודאי שהן מרכזיות, הסוכנות היהודית, את פידל שמפעיל את המגשרים כזכיין של משרד החינוך, זכיין של האגף ועושה עבודה טובה מאוד. את גרעיני "הנני" של בני העדה האתיופית שחוזרים למקבצי המגורים של העדה ומשתפים איתנו פעולה. את אגף הגיור במשרד ראש הממשלה ואת תנועת בני עקיבא שפותחת סניפים במרכזי הקליטה. אני אעצור פה על מנת שגם מנהלת בית הספר הקולט גברת מירב סעדון תוכל לתאר את פועלה.

תציגי לנו בקיצור בבקשה. הנושאים והאתגרים ששמענו שם התחלנו כבר לטפל בהם, נקיים כאן דיון ונזמין אתכם ואת המשרדים הרלבנטיים לנושא האתגרים שהיינו חשופים אליהם ביום ראשון וגם מה ששמענו כאן.

תודה רבה.

שלום לכולם. זכינו. זכינו להיות שותפים למשימה לאומית בשנת ה-70 למדינה. אני מנהלת את בית ספר הרב קוק בתלמים, בית ספר שמנה בתחילת השנה 136 תלמידים והתברכנו והגיעו אלינו 36 עולים, מה שהקפיץ את מספר התלמידים שלנו ב-25%. העולים שלנו גרים במרכז הקליטה באיבים, הוא מרכז הקליטה שקלט אותם. העולים הגיעו בפעימות, הפעימה הראשונה הייתה בנובמבר, קיבלנו עשרה תלמידים עולים, היה לנו תהליך הכנה מצוין, קלטנו אותם כבר במרכז הקליטה, הגענו צוות שלם יחד עם שלמה אילן המפקח, יחד עם המורות שאמורות היו ללמד בכיתות וגם אני הגעתי ופשוט הכרנו את הילדים, ערכנו מיפויים כדי לדעת באמת איפה כל ילד נמצא. אחר כך בפעימות נוספות הגיעו עוד 12 ילדים ואחר כך השלמנו ל-36 ילדים.

חשוב לציין שכשהתבשרנו ראינו בזה זכות גדולה. אבל את הזכות הזאת היינו צריכים להעביר קודם כל לתלמידים שלנו, שהתלמידים שלנו יבינו מה זה בכלל קליטת עליה. שהם יבינו שהם שותפים בעשייה לאומית, במעגל חברתי הרבה יותר רחב מהמעגל שאנחנו נמצאים בו בבית הספר. עשינו קבלת פנים, זה היה בדיוק אחרי התקופה של הלימוד של שבוע עליות, והחיבורים של סיפורי העליות שלהם מבית אבא. אחרי שהם התחברו לכל התהליך מהפן האישי שלהם, קיימנו טקס מאוד מאוד יפה ומרשים בבית הספר, כדי שוב לחבר אותם לעשייה מתוך הלב.

אחד המאפיינים שלנו בקליטת העלייה זה לחבר את כל המעגלים הקהילתיים שפועלים ביחד עם בית הספר. מלבד תלמידים ומורים שזה הצוות היום יומי והעובדים בבית הספר, יצרנו שיתופי פעולה עם קהילת ההורים, נמצאת איתי כאן נציגת ועד ההורים מבית הספר. ישבנו עם פנל מסודר וצפינו קשיים ואתגרים כי בית הספר כבר קלט עליה בעבר, כדי לחזות את הקשיים ולא להיתקל בהם שוב אלא להתגבר עליהם כשנגיע. הצענו שיתופי פעולה עם אולפנת אבן שמואל, עם בנות אולפניסטיות במסגרת מעורבות חברתית שעלו בעבר גם כן מאתיופיה. הן באו עם המטענים שלהן כדי לעשות טוב יותר לילדים שלנו.

ברוך השם, גם המועצה עוזרת לנו וזו מועצה קטנה ולא מועצה עשירה, מועצה שגם כן התגברה על קשיים כלכליים, קיבלנו גם מהם את התמיכה שלהם וכמובן את התמיכה מהמשרד. המשאב העיקרי שאנחנו התבססנו עליו בתחילת הדרך, חשוב לציין שזה המשאב של ההון האנושי שלנו. שזה חיבור של הלבבות. להכיר כל תלמיד, לדעת מה היכולת שלנו, לקחת כל תלמיד ולהרים אותו מהמקום שבו הוא נמצא. גם לתלמידים שלנו וכמובן גם לתלמידים של העולים. שילבנו מעגל של חונכות של תלמידים כדי להעלות את הקליטה לא רק בהיבט הלימודי אלא גם בהיבט החברתי.

חשוב לציין שמה שמאפיין את הקליטה שלנו גם בהנחיה שקיבלנו מהמשרד זה שהעולים לא ייקלטו בתוך כיתת אולפן נפרדת אלא לשלב אותם בתוך הכיתות הרגילות ומה שמצריך אותנו להיערכות, שוב, מעבר למיפויים והשלמת פערים, גם משאבים נוספים שאנחנו מתמודדים איתם היום.

תודה. פשוט מטרת הדיון היא לשמוע מאנשי המקצוע מהשטח לציון 70 שנה למדינת ישראל בקליטת העולים בחינוך ממלכתי דתי. לכן אנחנו שומעים ולכן אני מקצר אתכם כדי שלפחות אלה שנרשמו ידברו. קודם היה לנו דיון ולאחר מכן יחל הדיון השלישי. אנשים עומדים בחוץ ולכן אני מאוד מצטער שאני כל כך לוחץ עליכם לקצר. יש את שני נציגי הארגונים שנרשמו לדבר, שמענו עד עכשיו מאנשי המקצוע העוסקים בקליטת העלייה במערכת החינוך הממלכתי דתי.

אנחנו ניתן לנציגי שני הארגונים שרוצים להביע את דעתם. אבל אני מבקש בקיצור. קודם כל ישמבל אלמיו.

שלום לכולם, תודה ליושב הראש ד"ר אברהם נגוסה. אני מאגודת יהודי אתיופיה ואני רוצה לשאול שאלה. חמ"ד התחילה לאבד את התלמידים יוצאי אתיופיה. אם בשנות ה-80 וה-90 היו בין 60%-70% יוצאי אתיופיה בתוך בתי הספר היום מספרם עומד על 47, כאשר בבתי הספר הממלכתיים מספרם עולה. בבתי הספר בחינוך החרדי עומד על 3%. אנחנו מחודש ספטמבר כותבים מכתבים ושואלים שאלות והשאלה שאנחנו מבקשים לדעת, לקבל עליה תשובה, את התקציבים שמושקעים ביוצאי אתיופיה בחמ"ד, לאור ההצהרה שיש בכלי התקשורת. ממה שאנחנו יודעים אין תקציבים מיוחדים ליוצאי אתיופיה בתוך חמ"ד. אנחנו מבקשים לדעת מה עם התקציבים?

אין תקציבים לקליטת העולים?

אין. לפי הנתונים שיש לנו אין תקציבים שמושקעים ביוצאי אתיופיה.

ביום ראשון כשערכתי סיור שם ביחד עם הוועדה, שאלנו ולא קיבלנו רושם שיש בעיה. אני אומר שאף פעם לא יספיק, אבל לפחות מה שאני - - - מי שלא בא, אני לא עושה את זה בגלל שחסר לי תקציב. בנושאים אחרים באמת הציגו ואנחנו כפי שאמרנו, מטפלים בזה. לכן בגלל חוסר הזמן לא ניכנס לזה, אני מוכן לקיים דיון בנושאים האלה באמת אם יש תקציב או אין תקציב. אתם יודעים שבנוסף לתקציב המדינה יש תכנית ממשלתית לשילובם של יוצאי אתיופיה. בוועדת שרים מיוחדת שראש הממשלה עומד בראשה, שם גם משרד החינוך קיבל תקציב. לכן אני כמובן אבדוק את הדברים שאת אומרת, האם באמת יש בעיה של תקציב, למה זה קרה. אתה רוצה להשיב בקיצור?

כן. התשובה הייתה בגוף דבריה של המחמ"דית שוש נגר. את יכולה לראות את הנתונים. החמ"ד מפעיל שתי תכניות, טליה ועל"ה שהן מיוחדות וייחודיות לשילוב של עולי אתיופיה. תמיד אפשר להשקיע יותר, אנחנו מאוד נשמח, אבל אי אפשר להתעלם ממפעל שמוביל צמח סבן, המפקח הארצי ויעלה המדריכה הארצית בתחום הזה. אלה תכניות שרצות שנים, ייחודיות וממוקדות בעיקר בעולי אתיופיה.

כמובן שאנחנו לוקחים את השאלה שלך, אנחנו נקיים דיון בכלל על קליטת העולים גם בחינוך הממלכתי וגם בחינוך הממלכתי דתי, ועל קליטת העלייה, מה האתגרים, האם יש בעיות של תקציב. אנחנו נבחן באמת ברמה מקצועית שהמשרדים הרלבנטיים יהיו שותפים גם לדיון הזה.

רק הערה אם אפשר.

לא רציתי לפתוח את זה לדיון.

משפט אחד. אנחנו מאוד מעודדים להצמיח מורים ומנהלים מתוך הקהילה ויש לזה תקציב מיוחד שאני מופקד עליו, ואני חושב שזה יכול לענות על השאלה.

נכון, אני יודע שיש תקציב שקיבל משרד החינוך להכשיר תוך ארבע שנים עוד 300 מורים יוצאי אתיופיה.

וגם בנות השירות הלאומי בהקצאה לטובת העולים מאתיופיה, הן בעדיפות ראשונה בתיאום עם האגף.

כמה מורים יש מיוצאי אתיופיה - - -

לא, אני מצטער. אנשים עומדים ומנכ"ל משרד התפוצות כאן יושב לדיון הבא. אנחנו מתנצלים כי פשוט קשה לעצור את העניין. אני לא פותח את זה לדיון כרגע. רשמנו את השאלה, אנחנו נזמין את הגופים והמשרדים הרלבנטיים, נעשה דיון מקצועי ומעמיק על מנת לתת פתרון. אנחנו לא סוגרים את אוזנינו. סיוון יעקובסון בבקשה.

אני מהנהגת הורים של בית הספר הרב קוק בתלמים. לפני חודשיים וחצי הילדים שלנו חזרו הביתה וסיפרו לנו עם אור בעיניים שמגיעים עולים חדשים לבית הספר והם הולכים לעזור לקלוט אותם, מה שמירב מדברת עבר לילדים. הם מדברים את השפה. אנחנו דווקא בהנהגת ההורים היינו מאוד בחשש, אנחנו בית ספר קטן שעובר תהליך של שיקום מדהים, עולה על המסלול, עולה על התלם וקצת חששנו לשנות ב-25% את הרכב בית הספר, זה שינוי משמעותי. אבל אנחנו זרמנו עם הילדים וזרמנו עם מירב ואנחנו מאוד שמחים שעשינו את זה.

נקלטו אצלנו 36 ילדים כמו שמירב אמרה, בתוך בית ספר של כמעט 140 תלמידים. זה בית ספר קטן, ממש בטעם של פעם. השינויים שעוברים בו הם מדהימים בכל המשמעויות, גם בקליטת עליה. זה מרגש, זה מלהיב להיות חלק מההתגשמות של החלום הציוני, זה מדהים לראות את הילדים מנסים לתקשר אחד עם השני וללמוד ביחד. אבל אנחנו צריכים פה את העזרה של המשרד, אנחנו צריכים את העזרה שלכם חברי הכנסת, כדי להצליח בזה. כי אין לנו מספיק תקציבים, לא כל התקציבים עדיין הועברו וצריך לבוא ולשים את זה על השולחן. אנחנו צריכים תקציב כדי לרכוש תקציב לילדים האלה, כדי לרכוש ספרים כדי שהם באמת יוכלו להשתלב. יש לנו ילדים בכיתה שהשתלבו, שמדברים אנגלית יותר טוב מרוב הילדים שיושבים בכיתות האלה, אבל אם אין להם ספרי לימוד הם לא יכולים להיות חלק מרצף הכיתה.

אנחנו צריכים יותר אנשים לצוות שילוב כי כשהילדים נכסים לכיתה וכמו שמירב אמרה, זה לא מסלול של כיתת אולפן רגילה שהם יושבים כל היום בנפרד. יש להם שעות שהם משתלבים בתוך הכיתות שלנו, בתוך הכיתות עם הילדים וזה מאוד חשוב שיהיה לנו, אנחנו מקבלים יומיים מגשרת בשבוע. יומיים מגשרת בשבוע זה לא מספיק כדי שילדים יוכלו לשחק כדורגל ביחד, הם לא מבינים את השפה האחד של השני. הם רוצים שזה יצליח ואנחנו רוצים שתעזרו לנו.

תודה רבה. גם את השאלה שלך וגם את השאלה של ישמבל, אני מבקש שתכתבו ותפרטו את השאלות שלכם כדי שהוועדה תתייחס מול המשרדים הרלבנטיים. אני לא נותן למשרד החינוך לענות על השאלות האלה כי אין לנו זמן. אבל תשלחו לנו בכתב, נקיים על כך דיון ונדבר עם המשרדים הרלבנטיים. תודה לכל המשתתפים. כל מי שנרשם דיבר, אני יודע שרצית להגיב. את רוצה או שמוותרת?

אנחנו במגבלת זמן אז אני אוותר.

תודה. תודה רבה לכם. אני כמובן מודה ליוזם הדיון חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.