ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-01OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 275

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 10:40

סקר מגמות אנטישמיות ברחבי העולם של ההסתדרות הציונית העולמית - לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת

חברי הוועדה: קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

חיים ילין

נחמן שי

אלה סבן - סגנית מנהלת אגף עידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

רן יעקבי - מנהל מחלקת מאבק באנטישמיות, משרד החוץ

עידו דניאל - ראש תחום בכיר זירת דיגיטל, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

שמעון אוחיון - חבר כנסת לשעבר

יגאל ביבי - חבר כנסת לשעבר, חבר הוועד הפועל הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

יעקב אהרוני - מנכ"ל המחלקה לישראל ולמאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אטיאס - יועץ בכיר לסגן ומ"מ היו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

רחל איינגורן - ראש לשכת סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית

דליה היבנר - חברת הוועד הפועל הציוני, ההסתדרות הציונית העולמית

אלי כהן - מנכ"ל, ההסתדרות הציונית העולמית

רפאל כהן - ראש תחום פעילות בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית

ז'ק קופפר - חבר הנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

נילי נהורי - מזכירה, ההסתדרות הציונית העולמית

ראובן שלום - מזכיר ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית

מרה ווילמשטיין - מתמחה, ההסתדרות הציונית העולמית

איתן בכר - מנהל המרכז למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

אבישי נוי - מנהל פרוייקטים, ההסתדרות הציונית העולמית

תומר אלדובי - ראש תוכנית, התאחדות הסטודנטים - התוכנית למאבק באנטישמיות ISCA

קרול נוריאל - מנכ"לית, הליגה נגד השמצה

ג׳פרי דאובה - ראש הלשכה, ארגון ציוני אמריקה

דורין אברהם - עוזרת מנכ"ל, קשרי ממשל, הועד היהודי אמריקאי

יגאל משה פלמו - דובר, הסוכנות היהודית

חיים פיארברג - חוקר בכיר, אוניברסיטת תל-אביב

נתי קנטורוביץ' - ממונה מידע ומחקר, נתיב

אלכס זרנופולסקי - נציג, AJC

אביטל ליבוביץ - מנכ"ל הוועד היהודי אמריקאי

יעל קסוטו שרון - הקונגרס היהודי ישראלי

יצחק הילדסהימר - כתב ופעיל חינוך בתפוצות

מיכאל בלום - כתב, תקשורת

יהושע כהן - אקטיביסט חברתי

אירק חיים מסיקה - דובר בין לאומי וצרפתית, ס. כולנו

דוד דהאן - המשמר החברתי

דן לוי - מוזמן/ת

אבי לוי - מוזמן/ת

ליאור שובכר פרי - שדלן/ית

ציפי גלעדי

עופרה ארגס - חבר תרגומים

סקר מגמות אנטישמיות ברחבי העולם של ההסתדרות הציונית העולמית - לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון וכמובן ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית מר יעקב חגואל וכמובן גם נציגי הארגונים השונים. אני רואה גם את חבר הכנסת לשעבר מר יגאל ביבי. אנחנו היום מקיימים דיון בנושא דו"ח האנטישמיות ברחבי העולם של ההסתדרות הציונית העולמית לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת.

אנחנו כמובן נשמע קודם את הדו"ח שמר יעקב חגואל יפרט ויציג לנו את הדו"ח של ההסתדרות הציונית העולמית ולאחר מכן אבקש מחבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון שיציג לנו וכמובן חברי הכנסת והנציגים האחרים.

אני רוצה לומר בשם ועדת העלייה והקליטה שהיינו חשופים למראה מזעזע שקרה בפולין, שקבוצת ניאו נאצים חגגו יום הולדת להיטלר וזה מאוד מקומם. אנחנו פה בכנסת ישראל בוועדת העלייה והקליטה מגנים את התופעה הזאת. הצורר הנאצי שהשמיד מיליוני יהודים מאחינו ואחיותינו לא צריך להזכר בצורה כזאת ולכן אנחנו פה בוועדה מגנים זאת.

אני פונה למר יעקב הגואל, לשמוע את הדו"ח.

תודה רבה לחברי הטוב חבר הכנסת אברהם נגוסה יו"ר הוועדה שיש לו אוזן קשבת לרעה החולה הזאת, שנקראת אנטישמיות. אני רוצה גם להודות לחברי ההנהלה הציונית שניאותו והגיעו לכאן, ז'קו פר, שמעון אוחיון, יחיאל וסרמן, ראובן שלום מזכיר ההנהלה, יגאל ביבי יו"ר המועצה הציונית בישראל. אני רוצה להודות בתחילת דבריי לצוות של ההסתדרות הציונית שעשה לילות כימים בכל הנושא של התארגנות על הסקר האינטרנטי הזה. אני רוצה לתת דגש מראש, אנחנו ערכנו סקר אינטרנטי ברשתות החברתיות מתוך ראייה שכך אפשר להגיע אל אותו יהודי בצורה הכי אמתית והכי כנה. ענו לסקר הזה 1,363 אנשים וזה הסקר שאנחנו הולכם להציג פה עכשיו. אני ברשותכם רוצה לגזול מכם, וברשותך היו"ר וחברי הוועדה, אני רוצה לגזול מכם 120 שניות. יש לנו סרטון קצר שממעוף הציפור מספר על 120 שנות ציונות מאז הקונגרס הציוני שנערך לפני 120 שנה ו-4 חודשים ועד היום, אנחנו גוזלים מכם 120 שניות, תהיו ערניים כי זה הולך לרוץ פה מאוד מהר. איתן בבקשה.

(מוקרן סרט)

כמו שאתם מבינים, בחרנו לפתוח במשהו אופטימי כי אנחנו, למרות שבכל דור ודור יש כאלה שמנסים לכלותינו, ברוך השם אנחנו חוגגים השנה הזאת 70שנה לתקומתה של מדינת היהודים כאן בארץ ישראל ואין ספק שלמרות הנתונים שעוד רגע נשמע עלייהם ולמרות מצב ותחושות היהודים בתפוצות אנחנו מתחזקים ומחזקים את העם היהודי במדינת ישראל ועם מדינת ישראל, ובהקשר הזה זה משהו שהיה לנו חשוב דווקא ביום הזה לפתוח באיזה שהוא עניין אופטימי.

אנחנו העברנו את השאלונים כמו שאמרתי, בעיקר דרך הרשתות החברתיות.

עכשיו תיקנת את עצמך נכון. אמרת שאלון, זה לא סקר.

מאה אחוז. אפשר לקרוא גם. אני מודה לך חיים, מודה לך מאוד. אנחנו העברנו שאלונים בחודש האחרון בקרב הרשתות החברתיות ואחת השאלות הראשונות היתה "האם אתה יהודי" ואם כן, המשיך השאלון, אם לא, היו שאלות אחרות כי הרצון שלנו היה לפלח את התחושות בקרב עמנו הלא יושב בציון, מתוך ראייה והבנה לראות את הדברים.

דרך אגב, נתנו לכל אחד ואחד מכם חוברת עם כל הנתונים. אנחנו לא מסתירים פה שום דבר. יש פה את החוברת, אפשר לקחת אותה הביתה, אפשר גם לראות אותה מולכם כעת, את החלקים העיקריים של הדברים ואני רוצה לצלול פה לתוך הנתונים.

כמו שאתם רואים על המסך נשאלה השאלה "בהתחשב בזהותך היהודית עד כמה אתה מרגיש בטוח במקום המגורים שלך" וכמו שאנחנו רואים כאן, אנחנו רואים ש-17% מכלל המשיבים בכל העולים לא מרגישים בטוחים במקום מגוריהם בשל זהותם היהודית. 11% מהמשיבים המתגוררים בצפון אמריקה לא מרגישים כך, זאת אומרת בעולם כולו זה 17%, בצפון אמריקה זה 11% ו-27% באירופה. זה אומר לנו בעברית פשוטה שאחד מכל עשרה יהודים בצפון אמריקה לא מרגיש בטוח במקום המגורים שלו ואחד מכל ארבעה יהודים באירופה לא מרגיש בטוח במקום המגורים שלו. עד כאן השאלה הראשונה.

שים לב, אתה אומר 11%, זה ההבדל בין סקר לבין שאלון. הרי 11% בארצות הברית מהווים כמעט 90% מסך כל היהודים בתפוצות, אבל הכוח שלהם, ההשפעה שלהם פה בשאלון היא קטנה מאוד. למה? כי אתה קובע 27% באירופה, אבל ה-27% באירופה צריך להיות הרבה יותר גבוה. למה? פה ההבדל בין סקר לבין שאלון.

אתה צודק, אבל ההבדל בין סקר - - -

כדי שיהיה ברור, בואו ניתן לו להציג. ושאלות - - -

כי ההשפעה פה של 11%, אחד מכל עשרה - - -

לא, זה 11% מקרב ה- - -

מהנשאלים.

מקרב הנשאלים בארצות הברית. אל תתבלבל. מקרב הנשאלים בארצות הברית.

כמה יהודים יש בארצות הברית? 6 מליון?

כן. אבל אתה מדבר פה - - -

עם הרפורמים או בלי?

תקשיב, אנחנו לא נתחיל עכשיו. גפני לא פה. אז בחייאת.

עוד רגע נגיע למיהו יהודי ואז בכלל נסתבך. אני אומר שוב, כל הסייגים אמרתי אותם בהתחלה ואני אחזור עלייהם גם בסוף. אני דרך אגב, עוד מעט אראה פה נתונים שהם דומים לסקרים שנעשו על ידי האיחוד האירופי, סקרים עם מדגם מייצג. בסדר? אנחנו לא מתיימרים לומר שזה סקר עם מדגם מייצג. לא מתיימרים לומר. בסדר? תודה חיים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

אנחנו הולכים לשאלה הבאה. "בהתחשב בזהותך היהודית עד כמה אתה מרגיש בטוח להסתובב עם סממנים יהודים במקום המגורים שלך". פה אנחנו מדברים על כיפה, על מגן דוד בתליון, על השימוש בשם היהודי ופה הנתונים הם כאלה: 33% מכלל המשיבים בכל העולם אינם מרגישים בטוחים ללבוש סממנים יהודיים במקום מגוריהם. באירופה זה 51%, זאת אומרת כל יהודי שני באירופה, חש כך. בצפון אמריקה, 22% בלבד. יש גם את שאר העולם, לא נגענו בזה כעת כי אנחנו מכירים את הריכוזים בהקשר הזה.

פה אני רוצה לומר משהו. ישנה היום תופעה, והיא התופעה שהכי מדאיגה אותי בכל הסקר הזה. ישנה תופעה היום שא נשים פוחדים להזדהות כיהודים וזו תופעה שצריכה להעיר פה את כולנו. זו תופעה שהיום בצרפת ובבלגיה נמצא הרבה מאוד בתים של יהודים שאתה לא רואה מזוזות ובמקרה הטוב אתה רואה מזוזה בקטע הפנימי של הבית ולא בחלק החיצוני כפי שאנחנו נוהגים כולנו. בהקשר הזה מי שמוריד להם את המזוזות זה לא האנטישמים פיזית, זה היהודים פיזית, אבל מי שמוריד להם את הרוח זה האנטישמים. בהקשר הזה ניגע בזה עוד, יש פה חוט שני שהולך לאורך כל השאלון הזה אבל יש פה חשש אמיתי ואני התחלתי באופטימיות של מדינת ישראל וכששואלים אותי בדרך כלל בהרצאות "כן, אם המצב כזה קשה, תהיה שואה שניה"? אני לא חושב שתהיה שואה שניה. אני לא חושב שתהיה שואה שניה בעזרת השם בגלל שיש פה את מדינת ישראל. זה השינוי, זה שובר השוויון האמיתי, אבל בהחלט מה שקורה היום בעולם ואם אנחנו מדברים על עוד דור או שניים, מורידים את הרוח היהודית. האנטישמים גורמים לנו לחשוש להיות יהודים. אם היום בקמפוסים בארצות הברית, כן חיים, בארצות הברית בקמפוסים, הסטודנטים מחליפים את השמות שלהם ברשתות החברתיות כי הם חוששים. לא שהם לא גאים ביהדות שלהם, הם חוששים. אני טוען שעוד דור או שניים או שלוש אותו שינוי שם הזה, אותו חשש ללכת עם סממן יהודי יגרום לגידול אדיר באחוזי ההתבוללות שגם כך היא גדולה היום ואנחנו הולכים לאבד את העם היהודי בגולה בהשפעה של אנטישמים מתוך תגובות שלנו לאירועים שלהם.

פה בהקשר הזה צריך לראות איך אנחנו, כל אחד מאיתנו כיהודי, וכל אחד שנמצא בכל ארגון ויש פה הרבה מאוד ראשי ארגונים, צריכים לראות איך אנחנו בעניין הזה מגיבים להעלאת הזהות היהודית והגאווה היהודית בכל אחד ואחד בקהילה שלו.

אני רוצה להמשיך הלאה ברשותכם לשאלה הבאה. "האם חווית או היית עד לאירועים אנטישמיים לא במדיה". פה יש דגש חשוב, עוד מעט נגיע לשאלה הבאה של המדיה. פה ההדגשה היתה לא דרך המדיה האלקטרונית. פה 49% מכלל המשיבים העידו כי חוו בשנה האחרונה לא במדיה אירועים אנטישמיים. 78% מכלל המשיבים העידו כי חוו אנטישמיות במהלך חייהם, לא רק בשנה האחרונה. 24% מהמשיבים באירופה ו-17% מהמשיבים בצפון אמריקה. זה הפילוג בין הדברים.

נמשיך הלאה לשאלה הבאה ."האם נחשפת לתכנים אנטישמיים במדיה". פה אפשר לראות שרק 17% מכלל המשיבים העידו כי לא נחשפו מעולם לתכנים אנטישמיים במדיה, זה אומר ש-83% נחשפו לתכנים אנטישמיים במדיה. השאלה הזאת היתה חשובה לנו בגלל השאלה הקודמת, כדי לנפות ולהראות את ההבדלים בין הדברים.

יעקב, באירופה מכניסים את כל אירופה, כולל אירופה המזרחית? רוסיה? אוקריאינה?

כן. לא פילגנו. אפשר דרך אגב - - -

זה דווקא יכול להיות מהעלייה.

נכון. ויש לנו את הנתונים אצלנו, אני אשמח לשבת איתך בהזדמנות אחרת, אחרי שנפלג את הדברים, ולראות את העניין. זה דרך אגב כוחן של הרשתות החברתיות זה באמת להגיע לכל מיני יהודים שקשה להגיע אליהם בדרכים אחרות כי דרך העולם הדיגיטלי, הכפר הדיגיטלי, יותר קל להגיע אליהם ולשאלתך, אפשר להגיע אל הנתונים האלה, יש לנו אותם.

פה חשוב לי לומר ש-80% מהמשיבים בכל העולם נחשפו לתכני הסתה נגד יהודים ברשת, פה אני רוצה לומר לעומת שאלה דומה ששאלנו בשנה שעברה. בשנה שעברה רק 66% אמרו. זאת אומרת שיש פה עלייה של כ-15% בראייה הזאת. מי שלא מכיר את העולם הדיגיטלי, קשה לגלוש באינטרנט היום בלי לראות תכנים אנטישמיים ברשת. כל הזמן, בכל מקום, בכל עניין ובעניין הזה צריך לראות שאנחנו באמת רואים את הדברים האלה.

השאלה הבאה. "האם דיווחת על אירוע או שיתפת אותו עם מישהו?". פה אפשר לראות את הנתונים הבאים: 27% מהמשיבים שחוו או היו עדים לאירועים אנטישמיים לא דיווחו על כך לאיש. פחות ממחצית מהמשיבים שחוו או היו עדים לאירועים אנטישמיים סיפרו על כך לחבריהם או למשפחתם. בקרב המשיבים שדיווחו, היו שסיפרו כי רשויות האכיפה לא עשו דבר בעניין. פה אני רוצה לומר לכם שאנחנו בארבע השנים האחרונות שואלים את השאלה הזאת והשאלה היא רק בקרב מי שחווה אלימות אנטישמית. מי שאומר "כן, חוויתי אלימות אנטישמית" השאלה הבאה ששואלים אותו היא "האם דיווחת על כך למשטרה או לגורם רשמי אחר".

מאיפה באה לנו השאלה הזאת? לפני ארבע שנים, ב-2014 סקר שערך ה-FRA, סוכנות זכויות האדם של האיחוד האירופאי, לא של ההסתדרות הציונית העולמית, של האיחוד האירופאי שעשתה סקר גדול מאוד, עם אלפי אנשים שנשאלו, והם הראו ש-74% מהיהודים שחוו אלימות אנטישמית לא דיווחו עלייה. 74%. ואנחנו מאז שואלים את השאלה הזאת בכל שאלון שלנו, והשנה התשובה היתה 78% מהמשיבים שחוו אלימות על רקע אנטישמי לא דיווחו על זה לגורם רשמי כמו משטרה. בהקשר הזה אני אומר לכם, בהקשר למה שאמרתי על ההסתרה, יש פה גם עניין שאחינו בגולה משלימים עם המצב. אחינו בגולה אומרים "זה המחיר להיות יהודי". אתה יכול להגיד, יש כל מיני סברות, פה אני כבר נותן את ההתפלפלות שלי, יש אחרים שיגידו "לא בוטחים בהם" או "כולה נתנו לי סטירה ואמרו לי 'יהודי מלוכלך', לא נורא בוא נמשיך הלאה" זה חלק מהתשובות שאנחנו מקבלים בענין הזה.

אני מאוד מודאג מהנתון הזה ואני רוצה לומר שתהיה פה היום בשעה 13:00 הצגת הנתונים של משרד התפוצות, של האירועים האנטישמיים. אני לא נוגע בשאלון הזה באירועים אנטישמיים. אני נוגע פה בתחושות של יהודים בגולה. צריך להבדיל בין הדברים. על ביטחונם של היהודים אחראיות הממשלות הריבוניות במקומות שהם גרים בהם. על היהודי שגר בבואנוס איירס אחראית ממשלת ארגנטינה, על היהודי שגר בפריז אחראית ממשלת צרפת, זו לא אחריות שלנו. אבל פה כן יש אחריות שלנו, לראות איך אנחנו שומרים על העם היהודי כעם. לראות איך אנחנו שומרים, ויש פה ערבות הדדית בינינו לבין אחינו היושבים בשלב הזה של החיים מעבר לים, וזה הדגש שלנו פה בתוך העניין הזה.

אני רוצה להמשיך ברשותכם. יש פה "למה לא דיווחת", 42% העידו כי אין להם אמון ברשויות האכיפה ויש פה גם הסברים אחרים שכבר אמרתי אותם לפני כן, אני לא רוצה להלאות אתכם. השאלה הבאה, "עד כמה אתה מרגיש שהפוליטיקאים בארצך אנטישמים". פה 27% מהמשיבים מחשיבים את הפוליטיקאים בארצם אנטישמים. באירופה דרך אגב זה 32%, בצפון אמריקה זה 24%. רק 41% מהמשיבים מחשיבים את הפוליטיקאים בארצם שאינם אנטישמים.

השאלה הבאה "מהי לדעתך מידת ההשפעה של ההגירה מהמזרח התיכון לאירופה על האנטישמיות". 58% מהמשיבים סבורים כי להגירה מהמזרח התיכון לאירופה השפעה רבה מאוד על האנטישמיות, רק 6% מהמשיבים סבורים כי אין קשר בין ההגירה מאירופה לבין התופעות האנטישמיות. פה חשוב לומר שזו אותה אנטישמיות חדשה, זו אותה אנטישמיות שמצטרפת לאנטישמיות הקלאסית שהיתה תמיד בעולם כולו, בעיקר באירופה אבל בעולם כולו, ואין ספק שלצערנו היום אנחנו רואים סוג של רוח גבית משני הכיוונים בעניין הזה של ליבוי האנטישמיות.

השאלה הבאה "האיחוד האירופאי החליט שלא להכיר בירושלים כבירת ישראל. לדעתך החלטה זהו היא – " 72% מהמשיבים רואים בהחלטת האיחוד האירופאי שלא להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל כהחלטה הנובעת ממניעים אנטישמיים. שימו לב, 13% מהמשיבים סבורים כי מדובר בהחלטה לגיטימית. עוד פעם אני מזכיר לכולנו, מדובר פה על יהודים או לפחות אלה שאומרים שהם יהודים, לפי השאלון.

אני לקראת הסוף. "בליסבון, חנות ספרים העתיקה בעולם מציעה למכירה על מדף מרכזי את הספר מיין קאמפ. לדעתך פעולה זו – ", 59% אמרו שהם סבורים כי מכירת הספר "מיין קאמפ" מעודדת אנטישמיות. 28% סבורים כי מדובר במעשה לגיטימי במסגרת חופש הביטוי, 41% מהמשיבים אינם רואים בעיה עם מכירתו של הספר בחנויות. אני חושב שהנתון הזה הוא מדאיג, אותם 41% שאומרים "חבר'ה, זה לגיטימי", באותו ספר שגרם בסופו של יום, בהשתלשלות, לרציחתם של עשרות מליוני אנשים ובתוכם שישה מליון יהודים, מה שלאורך זמן יהפוך את זה לעוד לגיטימי ועוד יותר לגיטימי.

אנחנו עושים בקצרה סקירה על מה אנשים חושבים על האנטישמיות שהיתה ברשתות החברתיות. "בפייסבוק, האם נתקלת בתכנים אנטישמיים", 92% אומרים שבפייסבוק הם נתקלים במסרים אנטישמיים. ביוטיוב אותו נתון. חשוב לומר פה שישנם מאמצים אדירים, גם של משרדי הממשלה השונים, גם בוועדה הזאת היו דיונים על העניין הזה. אני רואה את המאמצים, בתוצאות אני פחות רואה את העניין. הדבר הזה הולך וגדל ואני יודע שיש מאמצים אדירים גם של משרד החוץ, גם של משרד המשפטים, גם של משרד התפוצות, גם של המשרד לעניינים אסטרטגיים, וגם שלנו המוסדות הלאומיים, גם הסוכנות היהודית וגם ההסתדרות הציונית. בתכל'ס אנחנו רואים המון המון מסרים אנטישמיים ופה כל אחד מהילדים שלנו והנכדים שלנו נחשפים לזה אצלנו בבית באמצעות הפלסטיק הזה, ובעניין הזה יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה. עד כאן לגבי השאלון.

תודה רבה לך. בהחלט נתונים מאוד מדאיגים שמדליקים לנו נורה, שאנחנו צריכים, הארגונים הממשלתיים, הארגונים הלא ממשלתיים יחד לשלב ידיים ולפעול על מנת לצמצם את התופעה ולתת יותר בטחון לאחינו שנמצאים בתפוצות. אנחנו בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות ולכן חשוב לנו נתונים כאלה כדי שנדון במה שמשרדי הממשלה מול המשרדים או הממשלות היכן שנמצאים אחינו, לעשות כמה שיותר על מנת שאחינו שנמצאים בתפוצות ירגישו בטוח עם זהותם היהודית.

כיוון שיש דיונים שונים באותו זמן, אני אתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת חיים ילין.

כבוד היושב ראש, קודם כל אני חייב להגיד שאני חושב שגם עוד 100 שנה נצטרך את ההסתדרות הציונית, שיהיה לך ברור, לא בגלל שאני חושב שצריך לסגור מוסדות, אני לא מאלה. להיפך. אני חושב שאם נסתכל על הדברים כמו שהם, אנטישמיות תהיה תמיד כמו שתהיה תמיד שנאה כלפי שחורים ומיעוטים כי בסוף מישהו צריך להאשים מישהו. זו הדינמיקה של העולם. ביום שזה לא יהיה קיים כנראה נחיה בעולם שכולו טוב, שהוא אחר לחלוטין וכנראה המשיח כבר הגיע. לכן יש לי הרבה סברות לגבי האנטישמיות.

אני חושב שאנחנו לא שמים לב, אני לא רוצה להתייחס כל כך לשאלון אבל כן יש שאלות נכונות שנשאלו, אבל הן מובהקות סטטיסטית כי אני לא יכול לנתח את זה סטטיסטית. אני מדלג בשלב זה על ארצות הברית, אני חושב שמה שקורה באירופה בנושא של שנאת זרים שבעצם מעלה את השלטונות יותר של הימין הקיצוני כלפי אותם מחפשי עבודה לצורך העניין, באירופה, מביא אותנו למקום שהוא לא טוב כי בסוף השנאה יוצאת כלפיהם אבל בסופו של דבר צריך רק גפרור אחד להצית את האנטישמיות מתוך הדבר הזה שנקרא שנאת זרים, שעדיין מפעמת שם באמצעות אידיאולוגיה, אנחנו רואים גם את הבחירות באירופה איך הימין הקיצוני עולה ועולה. זה אותי מדאיג יותר.

אני חייב להגיד שיש גם לנו אחריות כלפי האנטישמיות. אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה שיש. לפעמים הן פליטות פה ולפעמים הן אמירות מכוונות. כשטראמפ יוצא לבנות גדר בין מקסיקו לארצות הברית וראש הממשלה תומך בגדר, אני מקבל באופן אוטומטי טלפון מיהודים במכסיקו, "תציל את המצב כי מחר בבוקר אנחנו לא יוצאים לעבודה". אני אומר את הדברים האלה כפי שהם, למה?

שיעלו ארצה אם כל כך לא נעים להם.

אותי אתה לא צריך לשכנע. עשיתי את זה לפני 40 שנה ועשיתי את זה עם הסוכנות היהודית. וזה בסדר לבוא ולהגיד שיעלו ארצה, בסופו של דבר יש לנו שישה מליון יהודים בארצות הברית ותיכף אתחבר לזה. אבל יש לנו אחריות גם כלפי היהודים בתפוצות באמירות שאנחנו אומרים ומוציאים. נכון שבפרספקטיבה פוליטית מתוך מדינת ישראל לפעמים יש לנו שיקולים אחרים לגמרי, אני לא רוצה להכנס אליהם.

לגבי ארצות הברית, ארצות הברית זו סוגיה מאוד כאובה. אני חולק על הניתוח שלך לגבי למה קיימת התבוללות או למה יש התבוללות בעולם, אבל אני רוצה להתמקד בארצות הברית. אמרתי את זה לחבר הכנסת גפני, גם לש"ס וגם ליהדות התורה, במיוחד ליהדות התורה. בסופו של דבר גם אני לא יהודי. אני הולך לבדוק את השורשים שלי. כי אם בסוף רק מי שחרדי ושומר מצוות יהיה הדתי והקונסרבטיבים והרפורמים לא, אז אנחנו באופן אוטומטי מ-14 מליון יהודים, 15, כל אחד יספור מה שהוא רוצה, אנחנו נהפוך להיות שישה, שבעה מליון יהודים. אנחנו בעצמנו. תשימו את האנטישמיות בצד. אנחנו בעצמנו מפלגים את העם היהודי הזה וקובעים מי יהודי ומי לא יהודי. מי שמנסה לדלג על הדיון הזה, שיסלח לי. הוא לא יכול, אני לא חושב שבגלל שהוא מסתיר את הכיפה או שהוא מסתיר את מגן הדוד, בגלל זה בעצם יש התבוללות. ממש לא. אני לא מקבל את הדעה הזאת. אני חושב שבמשך שנים רבות, אלפי שנים, אנחנו גורשנו, אבות אבותינו גורשו מכל מיני מקומות ועדיין שמרו על התורה ובגלל זה אנחנו יהודים בתוך מדינת ישראל, בתוך ההתפתחות ההסטורית הזאת. אני לא חושב שאף אחד, גם כשניסו להשמיד אותנו, לא - - -

לכן אני חושב שהסוגייה הזאת, אני מציע להסתדרות הציונית שיש לה גם את הסוכנות היהודית ואת קק"ל ואת כל החיבור לתפוצות, לא לדלג על זה. גם בגלל הפוליטיקה. עזבו פוליטיקה, צריך להוציא את הפוליטיקה מהדת. הדת היהודית צריכה להיות דת נקיה, ואז תראו איך לא תהיה התבוללות. ראו איך זה פלא. כך אני מסתכל על הדברים.

לגופו של עניין לגבי האנטישמיות, אני חייב להגיד לכם שגם דו"ח התפוצות של משרד התפוצות הוא לא נכון כי הוא לא סטטיסטי. אני כבר לא יודע לקבוע מה כן, אם אמירה של פוליטיקאי זה אנטישמיות אבל כשצובעים במונטה וידאו באורוגוואי, שלא היתה הכחשת שואה לצורך העניין, על המוזיאון של השואה במונטוידאו, אני חושב שזה הרבה יותר דרמטי מאשר אמירה של פוליטיקאי שמחר בבוקר נמצאת בפייסבוק ולמחרת היא לא קיימת. להגיד לך כמה אמירות אנחנו אומרים פה בתוך הכנסת?

אבל הדו"ח של - - - לא פוליטיקאים מכינים את זה.

לא מופיע בכלל מה שאני אומר.

לא פוליטיקאים מכינים את זה. אלא אנשי מקצוע.

השאלה מה כן ומה לא נכנס. הצביעה שאמרתי לך, של הכחשת השואה במונטיוידאו לא רשומה בדו"ח, כי זה לא דו"ח, זה שאלון, ולא בדו"ח התפוצות. האמירות שאנחנו אומרים לא נמצאות שם. ופוליטיקאי קם ואומר ומדבר על אנטישמיות. אני לא אכנס לזה, אבל המשפחה שהגיעה לאורוגוואי וזרקו אותה מבית המלון כי הם יהודים - - -

ישראלים.

ישראלים. סליחה. זה מדליק נורה אדומה הרבה יותר מאשר פוליטיקאים. הרי בסופו של דבר פוליטיקאים חיים על כמה שהם יותר קיצוניים הם יקבלו יותר פרסום. אז אני לא מודאג כל כך. מצד שני צריך להבין, הרשת היום זה המקום, זו הזירה. אנחנו חייבים להיות בזירה הזאת ואנחנו חייבים להסביר.

השורה התחתונה שהכל מתחבר להכל, ברגע שמשרד החוץ מתפצל לחמש יחידות, אין ראש אחד שבא ומנווט, ה-BDS נמצא פה, ההסתדרות הציונית נמצאת במקום אחר, כל גורם נמצא במקום אחר ואנחנו לא מאוחדים במלחמה נגד האנטישמיות ולהעלות את הסוגיה הזאת, אז אנחנו נכשלים גם כמדינה. אני אומר לכם את הדברים כמו שהם.

אני חושב שיש משהו שהוא יותר חשוב מפוליטיקה ויותר חשוב מכל דבר אחר, וזה הקיום של המדינה הזאת. העם היהודי גם בתפוצות וגם פה, וגם להוציא את הפוליטיקה מהדת. אם הדברים האלה יקרו, אני אומר לכם, אני מעריך שגם האנטישמיות וגם האמירות יהיו שונות לחלוטין.

אני אסכם ואומר שיש גם את זה שאנחנו במדינת ישראל, הקיצוניים בבית"ר ירושלים או בכל מקום באים ואומרים את מה שאומרים, מבליטים את הקיצוניות במדינת ישראל, אף אחד לא אומר כלום כשבצ'לסי באנגליה קמים אוהדי קבוצה ומדברים על לזרוק את היהודים למשרפות, אז תראו מה הקבוצה עשתה. היא לוקחת עכשיו את האוהדים לאושוויץ על חשבונם ומתחילה חינוך מגיל צעיר מאוד כלפי מה המשמעות של להיות אנטישמי ומה המשמעות של היהדות. את זה אני מצפה גם מממשלת ישראל לעשות פה.

גם בית"ר החליטו מה שהחליטו.

סלח לי, אז כנראה שזה לא עובד.

לא, היתה החלטה מאתמול.

איך אפשר להשוות בין הדברים אני לא יודע.

אני לא מכיר אותך, מותר לך להגיד מה שאתה רוצה ואני אומר את מה אני רוצה ואנחנו במדינה דמוקרטית. חייתי מספיק בדיקטטורה בשביל להבין מה זה חופש הביטוי ואם לא יהיה פה חופש ביטוי אז איפה הוא יהיה? זו הגדולה של היהדות ושל מדינת ישראל, כבודו.

תודה לחבר הכנסת חיים ילין.

אני חייב ללכת אני מתנצל.

תישאר עוד קצת ותשמע.

חבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון בבקשה.

קודם כל אני מודה באמת ליו"ר, אברהם נגוסה על הדיון היום. לחברי וידידי יעקב חגואל ממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית על הפעילות הבלתי נלאית שלו וגם הנוכחות של חברי ההנהלה הציונית, הקונגרס היהודי הישראלי וכל הארגונים שעוסקים בזה.

בקדנציה הקודמת בהיותי חבר כנסת שאלתי מה תפקידה של הכנסת בסוגיה הזאת. מה אנחנו כחברי כנסת, כמחוקקים בבית הזה יכולים לתרום למאבק באנטישמיות. אנחנו שומעים, מקבלים דו"חות, מקבלים נתונים, מספרים, סטטיסטיקות, אבל מה אנחנו כמחוקקים יכולים לעשות, לאו דווקא כממשלה בעניין הזה. לכן יזמתי שני דברים: בהיותי יו"ר השדולה יחד עם חבריי כמו יעקב חגואל ואחרים שארגנו כמה כנסים כאן ומחוץ לכנסת. אמרתי שכנסת ישראל, מדינת ישראל אין לה חוק עצמה שאוסר שימוש בסמלים נאציים ובכל מיני פעולות אחרות שמעודדות פעולות נאציות. אמרתי אם אנחנו פונים לכל העולם, קודם כל אנחנו כמדינת ישראל. כי אנחנו מכירים, רק לפני כמה זמן ראינו איך צבעו בצלבי קרס בית כנסת, פה בירושלים. אני לא מדבר על דברים אחרים, אבל אם אני רוצה לתבוע מממשלות אחרות, מכנסות אחרות, אני חייב להיות דוגמה קודם כל, אני חייב להיות חלוץ בעניין הזה.

העברתי את הצעת החוק בוועדת שרים בקריאה טרומית, בהכנה בוועדת חוקה כאשר היועץ המשפטי לממשלה התנגד מלכתחילה אבל מצאנו את התשובה ואת הפתרון. חבר הכנסת נגוסה, אני אומר לך, תקח את זה משום שהגענו להסכמה והעברנו את זה בוועדת החוקה ובדיוק כמה ימים לפני קריאה ראשונה התפזרה הכנסת.

אף אחד לא לקח את החוק הזה אליו?

לא לקח את זה, לצערי. אני בגלל זה פניתי ולכן חשבתי שקסניה תישאר פה ויואל ישאר פה וחיים, ביקשתי ממך שתישאר.

הנה אני נשאר.

תקחו את זה. עכשיו אני אגש גם לצד השני ואני אומר כחבר - - -

תגיד לי רק מתי ללכת.

עוד דקה וכולם הולכים. אני רוצה לחבר את הדברים. אתה באת ובצדק, טענת, משרד החוץ מפוצל בצורה כ זאת, מושך לכיוון הזה וזה מושך לכיוון הזה ואז פה יזמנו, יזמתי פה במסגרת השדולה לארגן כנס על דעתו של יו"ר ובשיתוף פעולה עימו להזמין מינימום 30 חברי פרלמנט בעולם שהם חברי אגודת ישראל פולין, אגודת ישראל הולנד ואחרים, לא משנה, לפחות 30, לשבת פה יום אחד ולהשוות ולהגיד, הנה, יש כאן חוק בישראל, אנחנו רוצים שבאותם פרלמנטים – שיש מקומות, בהולנד יש, בברזיל יש, אבל הייתי רוצה שבכל המדינות ובמיוחד תחת הסכמה באיחוד האירופאי, שתעבור חקיקה מסודרת וכל הכבוד, הקונגרס היהודי ישראלי התגייס ועבדנו ביחד, יעקב חגואל התגייס, משרד החוץ התגייס, יולי אדלשטיין גם התגייס ועשינו קופה של עשרות אלפי דולרים שהסכמנו כדי לארח את אותם חברי פרלמנט מכל העולים ולעבוד ביחד על חקיקה כי אם יש חקיקה, אנחנו יכולים גם לתבוע ביצוע על סמך זה גם, שלא לדבר על להביא את זה לדעת הקהל, להפעיל את זה, לא סתם לדיבורים אלא גם למעשים בעניין הזה. לכן אני קורא, אדרבא, יושב פה הקונגרס היהודי הישראלי, חבל שאין פה את נציג משרד החוץ - - -

יש.

בסדר. גדעון בכר כבר לא ב- - -

היום הוא בכנסת בוועדה אחרת.

אני שמח בקטע הזה, כלומר אם היינו מתאחדים כאן כל הגופים גם כדי לגייס את האמצעים ולעבוד מול אגודות ידידות של מדינת ישראל וחברי פרלמנט לקדם חקיקה בראש ובראשונה להתחיל באירופה, אפשר להמשיך הלאה לארצות אחרות ולעקוב אחרי הביצוע של הדברים האלה, שאפשר לתבוע, אם זה נקרא אנטישמיות או לא אנטישמיות, צריכים גם לעדכן כי באנגליה על פי פרשנות כזאת ואחרת אתה לא יכול גם לתבוע.. אני לא אכנס לדיון המשפטי חקיקתי אבל צריך פה עדכון של הדברים, של אמירות, האם אמירה שנאמרת ברשתות או אמירה שנאמרת בתקשורת ראויה לתביעה או לא ראויה לתביעה, היא נחשבת להסתה או לא נחשבת להסתה. כי אגב, מה שעזר לנו, היועץ המשפטי לממשלה זה לכוון ולתקן את הצעת החוק שלי לכיוון יותר של הסתה בעניין הזה ולהתחבר אל החוק להכחשת השואה.

לכן אני פונה אליך כיו"ר הוועדה, קח את שני הדברים, גם את הצעת החוק שלי שהתקדמה, והיה על זה קונצנזוס דרך אגב. היועץ המשפטי בהתחלה לעגו אמרו "מה, אתה תכניס לבית סוהר מי שהמשתמש, מי שיקרא 'נאצי" ואני ביקשתי רק חצי שנה, כשהיועץ המשפטי השתכנע הוא אומר "חצי שנה זה לא מרתיע, אני מבקש שנה וחצי". היועץ המשפטי עצמו שהתנגד. וזה נמצא בהצעת החוק. קח את זה אברהם, יש פה אנשים, צריך קודם כל גם בעניין הזה, אתה נמצא בקטע הזה בקואליציה, זה לא סוד, אם אתה בקואליציה בוודאי יש הסכמה, תוכל להתקדם עם זה מה עוד שזה מוכן, היועץ המשפטי כבר התיישר איתנו אחרי ויכוחים של חצי שנה. הדבר השני הוא יותר פעולה הסברתית חקיקתית ליזום מפגשים עם חברי פרלמנט בעולם יחד עם משרד החוץ. זה קיים, אבל לכיוון החקיקה. אני לא קבעתי את הרשימה. מי שקבע את הרשימה היה שיתוף פעולה את מי כדאי, מי יש לו השפעה, כי זה שהוא חבר אגודת ישראל פולין, הולנד, לא משנה, השאלה מה מידת השפעתו במדינתו בקידום החקיקה ואת זה משרד החוץ נתן לנו את הנתונים ועל פי זה נקבעה הרשימה. לכן אני פונה אליך בשני הדברים.

תודה. בעניין החקיקה אמרתי לך, אני מוכן לקחת יחד עם חבריי חברי הכנסת, להוביל את זה. בעניין ההידברות והדרישה, קיימנו פה בוועדה מספר דיונים בנושא, הזמנו שגרירים, היו גם חברי פרלמנטים של מדינות שונות, כולל אנגליה שאמרתי, בקשרי החוץ של הכנסת גם התחברנו ביחד, יש שלושה דברים שאנחנו דורשים, חינוך, חקיקה ואכיפה. אלה דברים שאנחנו מדברים מול כל הגורמים אם זה חברי פרלמנט, אם זה השגרירים של מדינות שונות, בעיקר באירופה.

בעניין התיאום, בדיון הראשון פה בוועדה קיבלנו החלטה ופניתי בכתב לראש הממשלה להקים שולחן עגול של כל משרדי הממשלה בשיתוף פעולה עם ארגונים לאומיים כמו ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית והקונגרס הציוני ועוד. אנחנו נשמע מנציג משרד החוץ וגם מאחרים בכיוון הזה.

אתה צודק, יש לנו הרבה מה לעשות. אבל אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון, אנחנו רק צריכים לדחוף את העניין ואני מסכים איתך להוביל את החקיקה שמדינת ישראל צריכה להיות הראשונה בנושא הזה.

אני רוצה להגיד משהו לפני שאני הולך. אני מקבל את מה שאתה אומר, אני הולך לפגוש עכשיו קבוצה של שישה חברי כנסת מצ'ילה. מי שלא יודע, הקהילה הפלשתינית שם מאוד חזקה. אותי מדאיג משהו שאף אחד לא מדבר עליו, כולם מסתירים את זה מתחת לשולחן, שמתחיל להיות, ועל זה התראיינתי גם בחו"ל, מתחיל להיות חיבור בין הסוגיה הפלשתינית לאנטישמיות. חיבור שאנחנו מדלגים עליו ולא רוצים להתמודד איתו. זו האנטישמיות המודרנית.

זה אפילו גם במחקרים הסטטיסטיים מופיע.

אפילו לא בסטטיסטיים.

גם ההגירה מהמזרח התיכון לאירופה היא מאוד משמעותית.

חלק מהעבודה שלנו זה לנתק את הסוגיה הזאת. אתה יודע מה עושים איתם? מביאים אותם לכרם שלום.

בואו נתקדם, הזמן שלנו קצר. יש לנו דיון נוסף בנושא. תודה לך על התרומה שלך כאן. נשמע את חבר הכנסת לשעבר יגאל ביבי בבקשה. אני מבקש שכל אחד ידבר בתמצית.

קודם כל פרשת השבוע שלנו מלמדת אותנו על שני סוגי שנאת יהודים. יש את המצרים ש-210 שנים התעללו בנו ואפילו זרקו ילדים למוות שלהם, ומה התורה אומרת עלייהם? "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". איזו סלחנות, שונאים כאלה ואתה אומר לא תתעב מצרי, תתנהג אליו יפה. מצד שני, עמלק בא אצלנו, התנקם בנו, "תמחה את זכר עמלק, לא תשכח" מה קרה? 210 שנה רוצחים ילדים ואתה סלחן אליהם. הפירוש הוא פשוט, יש שני סוגי אנטישמיות. יש אנטישמיות שהיא אינטרסנטית. המצרים פוחדים שהיהודים יתרבו ויקחו את המקום, יש שנאת יהודים שהיא בגלל שהיהודים מצליחים ועשירים, שנאה של אינטרסים. אבל יש שנאה שהיא סתם שנאה. שנאה לשם שנאה, זה עמלק. לכן צריך לחשוב איך נאבקים בשני סוגי השנאות. השנאה של לא לתת תחמושת לאויב לשנוא בגלל אינטרסים, אבל יש את השנאה השורשית המהותית של העמלק שצריך להלחם בה.

אני רוצה לומר רק משפט אחד, כבוד היושב ראש. אנחנו מתעלמים מדבר אחד. בכל ההסטוריה היהודית מי שהניע את השנאה היו יהודים, המומרים בכל מקום. תראו, כל הוויכוחים שהיו, מי שהוביל אותם זה מומרים. - - - והלאה. גם בימינו. תראו, מיליארדר יהודי סורוס הזה נותן מליונים לשונאי ישראל כדי שיילחמו בנו. רבותיי, כשארגונים יהודיים מוציאים את דיבתו של צה"ל בכל העולם זו תחמושת לאנטישמיות. כשארגונים יהודים, שלום עכשיו, אומר שאנחנו כובשים ופולשים וגונבים שטח של ערבים. לכן צריך לא להתעלם מהעניין הזה של היהודים שמסיתים ומחממים את השנאה, זה גורם נוסף שצריך לחשוב איך מטפלים בו.

תודה. עידו דניאל מהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה בבקשה.

תודה רבה. אני אהיה קצר. אני קודם כל רוצה לברך אותך יעקב חגואל ואת ההסתדרות הציונית על הדו"ח החשוב הזה. הנתונים מדאיגים, הם מדאיגים אותי באופן אישי כמי שעוסק במאבק באנטישמיות כבר כמה שנים. מדאיגים באופן אישי, מדאיגים אותנו כמובן גם כמשרד. אני רוצה לברך על הדו"ח הזה שככל שיש לנו יותר נתונים, ככל שאנחנו יודעים, יש לנו שאלון, או סקר, איך שנקרא לזה, אנחנו יודעים את העמדות ואת הלך הרוח בקרב הקהילות היהודיות, אנחנו יודעים איך להיאבק בתופעה. המשרד לנושאים אסטרטגיים קיבל מממשלת ישראל את נושא המאבק בדה לגיטימציה של ישראל. לא כל דה לגיטימציה היא צורה של אנטישמיות, עם זאת אנחנו כמובן מכירים בקשר של דה לגיטימציה לאנטישמיות. לא כל אדם שקורא לחרם על ישראל הוא אנטישמי, ומצד שני יש הרבה מאוד אנטישמיות בתנועת הדה לגיטימציה לישראל שמנסה לפגוע במדינת ישראל ובחברה הישראלית בדרכים שונות.

הנתונים היותר מדאיגים שלפחות אני ראיתי כי זה גם התחום שלי, הנושא של הרשתות חברתיות, ותודה על הפירוט בנוגע למדיות השונות, פייסבוק ויוטיוב ואינסטגרם וראיתי גם סנפצ'ט, אז כל הכבוד שהתייחסת לסנפצ'ט, מאוד מדאיג מה שהראיתם בסנפצ'ט. רשת חברתית צעירה מאוד של בני נוער מינוס, ילדים בני 10, 12, 13, משתמשים בה ואם שם נחשפים לאנטישמיות מגיל כזה ורואים את השנאה ליהודים שם, זו הנורה האדומה שלי לפחות. השנאה לישראל, הדה לגיטימציה של ישראל יש לה קשר לרשת באופן מובהק. אנחנו רואים דווקא שם את החיבור שבין דה לגיטימציה לאנטישמיות.

אם יורשה לי לפחות כדי שאנחנו נוכל להשתמש בנתונים ולדעת גם היכן לפעול כמשרד, אני אשמח שבפעמים הבאות שנערך סקר דומה, יכלל גם הנושא של הקשר שבין שנאה לישראל כמדינת ישראל ואנטישמיות כדי שנוכל להשתמש בנתונים האלה ולפעול בזירות אם זה אירופה, או צפון אמריקה, או אמריקה הלטינית.

יש לנו שאלה כזאת משנה שעברה, אם תרצה אני אביא לך.

אני אשמח לראות כי זה באמת יסייע לעבודת המשרד שלנו. תודה.

תודה. מר ז'ק קופפר חבר הנהלה.

תודה. לפני שבוע ימים היתה הפגנה של BDS בפריז והצעקות שהיו שם היו "להרוג את היהודים". נכון שזה היה בערבית, אז כנראה שזה לא מופיע בסטטיסטיקה כי זה נראה כמו פולקלור ערבי, אבל זה בדיוק מה שקרה. העזרה ל-BDS ולאנטישמיות הזאת האנטי ישראלית, מגיעה עם עזרה מישראל וממספר ארגונים כאן שחושבים שדמוקרטיה מאפשרת גם שנאה עצמית, מזוכיזם שלם ומאפשרת לבוגדים של המדינה לדבר ולהיות מוזמנים לחוץ לארץ לעזור לכל הארגונים האלה.

ה-BDS ומי שקורא לחרם על ישראל הוא אנטישמי בצורה הכי ברורה, כי אותו אדם לא קורא לחרם על תורכיה שהורגת עכשיו את הכורדים ולא קורא להפגנה נגד סוריה ולא קורא לשום הפגנה בקשר למליוני פליטים שיש עכשיו, אבל רק לישראל. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחיל לטפל בעניין הזה פה אצלנו בארץ, שלא יצאו קולות של אנשים שהמקום שלהם צריך להיות בטיפול פסיכיאטרי או בבית סוהר ולא בעיתונות הישראלית.

אני חושב גם כן, וזה אחת מהתוצאות יעקב, של הסקר הזה, שאנחנו צריכים להכין את עצמנו לעלייה מסיבית, המונית, ולהכין את השטח בארץ לעלייה הזאת. הבירוקרטיה שלנו גם כן לא מאפשרת את זה ואני חושב שהעבודה של ההסתדרות הציונית היא דווקא לתת ליהודים בחוץ לארץ את הכיוון היחידי שהוא תשובה לאנטישמיות וזו העלייה לארץ ישראל.

תודה רבה לך. אתמול התקיימה ועדת הכנסת. אחד התיקונים שפעלנו להעביר, שחברי כנסת מכאן לא יסעו במימון ארגונים כמו BDS, כדי להשמיץ את מדינת ישראל. זו החלטה חשובה שהעברנו. הדבר השני, אתם מכירים את החוק למנוע ממי שידוע ומזדהה עם ה-BDS מלהכנס לארץ. זה עוד מהלך שהממשלה הזאת נוקטת. יש לנו עוד הרבה מה לעשות אבל כמו שאמרתי קודם, אנחנו בכיוון הנכון. בשם הדמוקרטיה לא צריכים להפגע ולפגוע בעצמנו. הדמוקרטיה יש לה גם זכות להתגונן. לכך נפעל כאן בכנסת. בבקשה עו"ד נילי נאורי.

אני רק רוצה להוסיף לדברי ג'ק קופפר בקשר למצב של יהודי צרפת. אילו הסקר היה נערך רק בצרפת, ברור שהאחוזים היו הרבה יותר גבוהים כי היהודים ממש לא מרגישים בטוחים בצרפת, ועכשיו אפילו מתכנסים באזורים מסוימים בעיקר בפריז, עכשיו המדיניות של עירית פריז לאפשר גם לאוכלוסיות יותר עניות להיכנס לאזורים היוקרתיים לכן יש גם ערבים מוסלמים שחודרים לאזורים שבהם היהודים היו מרגישים בטוחים.

לא רק זה, אפילו בשבועיים האחרונים היו הרבה אירועים אנטישמיים מאוד חמורים, נערה קיבלה פציעות מכלי חד בפניה, ילד קטן הוכה על ידי ערבים ביציאתו מבית ספר של חב"ד, יש חנויות שמוכרות מוצרים כשרים שרוססו בצלבי קרס, יש חנות שגם הציתו באש. רק בשבועיים האחרונים היו אירועים מאוד מאוד חמורים ואכן היהודים וגם היהודים שהרגישו עד עכשיו די בטוחים כי הם היו גרים באזורים בטוחים, עכשיו הם יברחו גם כן מצרפת. אבל השאלה היא לאן, לכן אנחנו בוועדת העלייה, אני מאוד מעודדת לעשות כמה שיותר כדי לעודד את היהודים האלה שהם יהודים ציוניים בנשמה, ואיכותיים, יהודים טובים שיכולים לתרום רבות למדינה ורוצים לתרום הרבה, אבל צריך להקל עלייהם ולאפשר להם להתפרנס בכבוד בארץ, לעשות כמה שיותר כדי למשוך אותם לארץ.

תודה רבה. נשמע את רן יעקבי, מנהל מחלקת המאבק ב אנטישמיות במשרד החוץ.

תודה אדוני היושב ראש, יעקב תודה על הסקירה, נפגשנו גם בישיבת הממשלה ביום שני שעסקה בנושא ושמענו את הנתונים האלה ונתונים נוספים. חבל שחברי הכנסת בעבר ובהווה ששאלו את השאלות לא נשארו לשמוע את התשובה, אבל עדיין אולי זה יעניין את החברים האחרים שכן כאן.

יש פרוטוקול, הכל מוקלט וכל חבר כנסת קורא את הפרוטוקול.

יפה. אני אתחיל בנימה אישית. אני מזדהה מאוד עם שני הדוברים שנאלצו לצאת שהלינו על פירוקו של משרד החוץ, חבר הוועדה הזאת ד"ר נחמן שי, חבר הכנסת הקים שדולה לחיזוק מעמדו של שירות החוץ הישראלי ואני אשמח אם יותר ויותר חברי כנסת יצטרפו לשדולה הזאת ובאמת יעזרו לנו כעובדי משרד החוץ, אני כדיפלומט מקצועי מזה כמעט 25 שנה מרגיש את זה ושמח לכל גיבוי ועזרה כמו אלה ששמענו כאן.

לעניין הדיון היום, החקיקה בכל מדינה ומדינה וביקשו את התייחסותי לדבר הזה, היא באמת שונה, היא מבוססת על חוקת המדינה, חוקי יסוד, חוקי בסיס, מבנה קואליציוני ואחר באותה מדינה, וזה לא מתפקידה של מדינת ישראל להתערב בענייני פנים כמובן ולהכריח או לאלץ, אין לנו גם את היכולת הזאת. מה שאנחנו מעודדים, קודם כל בעניין המאבק באנטישמיות זה אימוץ של סרגל אחד. היום אם נפגשים מומחים שדנים בנושא הזה, כל אחד בא עם ההגדרה שלו. ודבר אחד הוא לייצר איזה שהוא מצע שכולם מתייחסים אליו כשדנים בנושא של אנטישמיות. את זה אנחנו מנסים לקדם באמצעות הגדרה שהתקבלה לפני כשנה וחצי על ידי הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, IHRA, שאני נציגה בישראל יחד עם אבנר שלו יו"ר יד ושם.

ההגדרה הזאת מתייחסת גם לנושאים של אנטישמיות, גם לנושאים של בויקוט, דאבל סטנדרט, וכמעט כל דבר אחר שמקשרים היום כאנטישמיות. ההגדרה אינה מחייבת משפטית, זו החלטה של מדינה שמאמצת אותה האם להפוך אותה או לשלב אותה או לתרגם אותה לחקיקה או לא. ההגדרה הזאת זכתה לרוב, בעצם להצבעה פה אחד של 31 מדינות שחברות קבועות בארגון הזה, ב-IHRA, ובתהליך עקבי, ואני אומר בסיוע של הרבה גופי חברה אזרחית, קהילות יהודיות, נציגויות ישראל אבל לא רק, הופכת להגדרה מקובלת גם על ידי ממשלות ומחלחלת אל תוך החקיקה. כרגע ממשלות בריטניה, אנחנו מדברים על אירופה, מלבד ממשלת ישראל כמובן שאימצה, ממשלות בריטניה, רומניה, בולגריה, אוסטריה, גרמניה, כבר אימצו בהחלטת ממשלה את הגדרת העבודה לאנטישמיות. הגדילה לעשות אפילו ממשלת אוסטריה שנתנה הוראה למשרד המשפטים האוסטרי לנסות ולתרגם את הגדרת האנטישמיות לחקיקה במקומות שזה מתאפשר.

זה מאפשר לקבל איזה שהוא סרגל. סרגל כזה אפילו במקומות כמו בריטניה שידוע בגישה הלא חובבת ישראל בקרב הקהל הבריטי, סייע מאוד לממשלת בריטניה הנוכחית כשהיא באה לטפל בנושאים של - - - או אירועים אנטי ישראליים בקמפוסים בבריטניה, השר להשכלה גבוהה ידע לפנות ולהגיד "הממשלה אימצה את ההגדרה הזאת, האירוע הזה אינו על פי אותה הגדרה, זה עלול לפגוע בתקציב שלכם" וזה אכן השפיע והוציא הרבה מהאירועים האלה אל מחוץ לקמפוסים וגם הוריד את מידת תשומת הלב שהם מקבלים.

דברים נוספים שאנחנו עושים במשרד החוץ, כמובן גם בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים, במקרה הזה עם המשרד לענייני תפוצות ועם משרד המשפטים הוא כינוס אחת לשנתיים-שלוש של הכנס הבינלאומי או הגלובלי למאבק באנטישמיות.

מתקיים שולחן עגול?

שולחן עגול בממדים קטנים, אני מדבר על כנס ל-1,200 איש שידונו בבעיה מכל העולם. שולחן עגול מתקיים, ודבירנו על זה בוועדה הקודמת כשהתכנסה, בראשות מנכ"ל משרד התפוצות כשכל משרדי הממשלה והארגונים הרלבנטיים מוזמנים לשולחן עגול שנקרא "הפורום למאבק באנטישמיות" ומונהג על ידי משרד התפוצות שמכנס את כל המשרדים האחרים הנוגעים בדבר. הנושא של טיפול בקהילות היהודיות בתפוצות הוא נושא שעל פי החלטת הממשלה כחלק מביזור סמכויות בין משרדים שונים, ניתן למשרד התפוצות.

הכנס שאני מדבר עליו הוא כנס ללמעלה מ-1,000 איש שיתכנס בין ה-19 במרס לבין ה-21 במרס בבנייני האומה. יפתח אותו ראש הממשלה, יגיעו בכירים, מנשיאי מדינות דרך ראשי ממשלות לשעבר, שרי משפטים שרים בנושאים אחרים, מומחים, אקדמאים, עיתונאים ובו ננסה לדון – זה הכנס הגדול מסוגו בעולם שיש לי הכבוד להיות יו"ר שלו – הוא גם הכנס הגדול ביותר שמשרד החוץ מקיים בכל נושא שהוא, מה שמראה עד כמה משרד החוץ שם את הדגש על נושא המאבק הגלובלי באנטישמיות.

דבר אחרון ואולי שניים, א. לעודד גם את ההיפך. זאת אומרת נושאים שלא זוכים כל כך לאזכור בתקשורת הישראלית וקשורים – ואנחנו מדברים לקראת יום השואה הבינלאומי – בהצלת יהודים לא רק ברדיפת יהודים, הנושא ש לחסידי אומות העולם. בחרנו לקחת את הנושא של חסידי אומות עולם, בייחוד דיפלומטים חסידי אומות עולם, כאלה שלא הלכו רק על פי ההוראות אלא לפעמים הפרו הוראות, עקפו הוראות, נטלו סיכון אישי, זכו בתואר חסידי אומות עולם בדיעבד והצילו הרבה יהודים תוך סיכון אישי. כנושא העבודה שלנו בתחום של זיכרון זכר השואה ומאבק באנטישמיות לשנה זו, הפקנו תערוכה גדולה יחד עם יד ושם, היא תוצג השבוע בכ-72 נציגויות ישראל בעולם ותוקיר במשרדי חוץ, בפרלמנטים, במוזיאונים וכן הלאה את פועלם של מי שהצילו יהודים תוך סיכון אישי.

ראש הממשלה יחנוך ב-5 בפברואר במשרד החוץ עותק של התערוכה הזאת יחד עם ביטוי אמנותי, אתר הוקרה שיישאר כחלק ממשרד החוץ, בחצר משרד החוץ, הוקרה למי שהצילו יהודים. עם הרצון שלנו והצורך החשוב להילחם באנטישמיות, צריך גם להוקיר לדעתי את אלה שפועלים כנגד הגל העכור הזה.

לנושא פלטפורמות אינטרנטיות שהוזכר, שנים של טיפול בנושא הזה במשרדי הממשלה השונים אני חושב שהולידו כל מיני פתרונות כולל תוכנות שעוקבות אחרי פרסומים אנטישמיים, אפרופו למשל כלי של משרד התפוצות שמימן אותו, לוקח את הגדרת העבודה של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה שהזכרתי מקודם, מתרגם אותה לקוד מחשב וסורק את האינטרנט כדי למצוא הפרות של אותה הגדרת אנטישמיות, כך שכשמגישים תלונה אפשר להתלונן בהתבסס על אותה הגדרה.

אבל יש ממשלות, בייחוד באירופה שהגיעו למסקנה שזה יפה וטוב וחשוב, והחליטו לקנוס והנחשון הזה הוא הצעת חקיקה גרמנית שכרגע נדונה והוא לא לבקש יפה. אלא כאשר באופן בוטה פוסט מסוים, פרסום מסוים על פלטפורמה אינטרנטית הוא אנטישמי, להשאיר לפלטפורמה הזאת, אם זה פייסבוק או טוויטר או כל פלטפורמה אחרת להוריד את זה או לשלם קנס, אם הם לא מערערים תוך שבעה ימים, והקנס הזה יכול להגיע עד חצי מיליון אירו. בשיחותיי גם עם האיחוד האירופי ומשרדי משפטים אחרים מחכים לראות מה יקרה בגורל היוזמה הגרמנית, היה והיא תצליח יש סיכוי טוב שעוד יאמצו.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת ד"ר נחמן שי. הזכרת אותו קודם בהקשר לשדולה שהוא הקים. יישר כח. נשמע מאביטל ליבוביץ, מנכ"ל הוועד היהודי אמריקאי.

בוקר טוב ותודה רבה על הכינוס. שתי נקודות בקצרה. דבר ראשון, אני חושבת שיש בעיה בהצגת הנתונים שאתה אומר אירופה, כי יש מדינות באירופה שאין בהן אנטישמיות כמעט בכלל. למשל מדינה שנמצאת פה רק 42 דקות טיסה שנקראת קפריסין שהיא חלק מהאיחוד האירופי וביטויי האנטישמיות שם או נמוכים או אפסיים. יש אגב מדינות שהן עם רוב מוסלמי ואין שם אנטישמיות, אז אני חושבת שלמען הדיוק כדאי באמת, מתוך 28 מדינות לפלח את אלה שבאמת יש את המסה ולהשקיע את המאמצים בהן כי באמת גרמניה לא שווה לקפריסין וצרפת לא שווה לקרואטיה. אז חייב להיות פה איזה שהוא מיקוד לדעתי.

אני חושבת שמדינות שרמת האנטישמיות בהן מאוד נמוכה, או שלא קיימת או שטופלה, אני חושבת שצריכים לחזק אותן על הנושא הזה. יש לנו נטייה בתור ישראלים ואני לוקחת אשמה בנושא הזה, תמיד ללכת לרע ולזריקות אבנים ולהפגנות האלימות, וזה בסדר, צריך לשים את זה במודעות אבל אני חושבת שכדאי גם לחזק את הצד השני, אנחנו לא עושים את זה מספיק כמדינה.

אני רוצה גם להציע רעיון מעשי. יש לנו נשיאת איחוד אירופי החל מלפני שבועיים שנקראת בולגריה. בולגריה היא מדינה ידידותית לישראל ואני חושבת שאפשר לנצל את המעמד המיוחד של בולגריה כנשיאת האיחוד האירופי ואולי לעשות פה איזה שהוא מהלך מסוים.

אני רוצה גם לשתף אתכם, בסקר, לא שאלון. סקר עם חברת סקרים שאנחנו עושים כל שנה בקרב מעל 1,000 יהודים בארצות הברית ורק בשאלה אחת מתוך הסקר הזה, כששאלנו אותם "האם אתם חשים בתופעות אנטישמיות בתוך ארצות הברית", ב-2016 73% הביעו דעה חיובית. אבל השנה, כלומר ב-2017, לפני מספר חודשים, המספר הזה עלה ל-84% כך שהעלייה באמת ניכרת גם מבחינה סטטיסטית ואם תהיו מעוניינים אני יכולה להעביר לכם את הסקר.

יש הלימה בין שני הדברים.

לא רק הלימה. תראה, טיפול של 11% בתוך ארצות הברית בשנה הוא טיפוס מאוד מאוד משמעותי.

מפה אני רוצה לעבור לנושא האחרון שלי וזה הנושא של המנהיגות היהודית בארצות הברית. הזכרת בניתוח שלך בין היתר את הפחד להיחשף עם סממנים יהודיים וכולי. אבל הבעיה מבחינתי הרבה יותר עמוקה. הבעיה היא שגדל דור בארצות הברית של חבר'ה בגילאי 30-40 שהזיקה שלהם למדינת ישראל היא כמעט ולא קיימת וזה לא משנה כרגע אם הוא קונסרבטיבי או אורתודוכסי. כנראה שלרוב הוא יהיה קונסרבטיבי אגב, כי אורתודוקסים הרי מספרם מאוד נמוך. השאלה היא מה מדינת ישראל עושה כדי לחזק את הקשר של אותה אוכלוסייה שהיא עוד עשר שנים תלך לקונגרס ותבקש תקציב נוסף לייצור מיירטים של כיפת ברזל כדי שכולנו נוכל להמשיך את שגרת יומנו במבצע הבא שיהיה בעזה, ויהיה מבצע הבא בעזה. וזאת השאלה, כי אם אנחנו לא פועלים עכשיו אנחנו נאבד אותם. ראשי פדרציות, ראשי ארגונים יהודיים, הם אנשים שנמצאים כבר בגילאי 60 פלוס ו-70 פלוס ואני מאחלת להם כמובן בריאות מלאה ואריכות ימים אבל בסופו של דבר אני מסתכלת על הדור הבא ובו אנחנו חייבים להשקיע וזה לא משנה שוב באיזה דרך הם - - -

בואי נסכם. אני מזמין אותך לדיון הבא אחרי, עם משרד התפוצות. השאלה שלך מאוד מתאימה למשרד התפוצות. נשאל אותם מה הם עושים בשיתוף פעולה עם מנהיגים יהודיים בעולם על מנת לחזק את הקשר של התפוצות עם מדינת ישראל. את מסכמת בכך?

כן.

תודה רבה. נעבור לדובר הבא. ד"ר חיים פאירברג.

אני מוותר.

חבר הכנסת נחמן שי?

לא, אני רוצה לשמוע קצת.

אנחנו לקראת הסוף. מבחינת אלה שביקשו לדבר, אני מסיים כעת. אם יש מישהו שרוצה לומר משהו, אני אתן לו את רשות הדיבור.

אני מהקונגרס היהודי ישראלי. תודה רבה חבר הכנסת נגוסה, תודה רבה למר יעקב חגואל מההסתדרות הציונית העולמית, חברי הוועד המנהל, משרד החוץ משרד המשפטים, המשרד לעניינים אסטרטגיים ומכובדים אחרים שנמצאים פה. אנחנו מודים על הזכות לדבר כאן היום בשם הקונגרס היהודי ישראלי ערב יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה, לחלוק כבוד לששת המיליונים שנספו, לאשר כאן יחד את המחויבות שלנו להילחם בנגף הזה שנקרא אנטישמיות.

אדוני היו"ר, 73 שנה אחרי שהעולם אמר "לעולם לא עוד", הקולות, המראות והדיווחים שאנחנו מקבלים השכם לבקרים לא נותנים לנו עוד מנוח. רצינו להאמין שכך ולעולם לא עוד. אבל השאלה האם כך זה. בשבוע הבא נציין 12 שנים למותו של אילן חלימי ז"ל, שנחטף, עונה ונרצח לאחר שלושה שבועות של עינויים רק כי היה יהודי. באפריל האחרון נרצחה ד"ר שרה חלימי. בחודש האחרון באירופה דווח על בתי כנסת - - - בשבדיה, חנויות של חנות כשרה בהולנד נופצו, פנים של ילדה פריזאית בת 15 נחתכו בברוטליות, חנויות כשרות הוצתו בדיוק בסמוך למועד של ההתקפה על היפר כשר. בבריטניה שיא בהתקפות אנטישמיות, בברלין 228 אירועים אנטישמיים רק מאז ינואר, המשטרה צריכה לאבטח אנשים שהולכים לבתי כנסת ולפעילויות אחרות.

יהודים רבים ברחבי אירופה מסומנים היום מאוימים, רכוש יהודי נתון תחת ונדליזם. המסר שמועבר ליהודים באותן מדינות כמו שציינת מר חגואל, צרפת, בלגיה בעיקר, שהדרך הטובה ביותר להתגונן זה להסתיר שהם יהודים. להסוות סממנים. זה כמו תרופת דמה לסרטן.

יהודים רבים חיים כיום באירופה באווירת פחד וחוסר בטחון אישי. הם לא בטוחים עוד בעתידם באירופה. שמענו בבלגיה, יחד עם חבר הכנסת חיליק בר איך מספרים לנו שיהודים או שהם כבר ארזו את המזוודה או שהם קנו מזוודה והיא נמצאת בבוידעם, ומאוד קשה לשמוע את הדברים האלה.

אנחנו מנסים להבין למה למרות המאמצים והמשאבים שמושקעים, השנאה מגיעה לרמות כאלה שלא נראו מאז השואה. במידה רבה ניתן להסביר זאת בכך שהמאבק באנטישמיות עד היום התמקד באופן מסורתי בצמצום ומזעור התופעה ולא בהכחדה שלה. הצבעה על ירידה ברמת האנטישמיות, אפילו זמנית, עלולה להיתפס כהצלחה, אבל זאת מתפוגגת למול מציאות מאוד מרה. לדוגמה ב-1989 דווח על 89 אירועי אלימות על רקע אנטישמי כלפי יהודים בכל העולם. היום אנחנו מדברים על מאות וגם אלפים ברחבי המפה. השיא של אתמול מתגמד לעומת זה של היום. השוואה שמתבצעת מדי שנה בין רמת האנטישמיות הנוכחית לבין זו של השנה אשתקד היא מטעה מתעתעת ומסמאת את עיני המתבונן.

מה שנדרש היום לדעתנו זה שינוי פרדיגמה דרסטית בדרך שבה נלחמים בשנאה הרוחשת הזאת. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה "מי שמסית לתקיפה או תוקף מישהו עם כיפה או שלובש מגן דוד תוקף את כולנו. החיים היהודיים שייכים לכולנו והם חלק מהזהות שלנו וכשאנשים בגרמניה מאוימים או מופלים בגלל המראה היהודי שלהם או בגלל תמיכתם בישראל זו שערורייה שלא נקבל" אנחנו בקונגרס היהודי ישראלי קוראים ליישם חמישה מוקדי כוח היום שמוטלים על הקהילה הבינלאומית ומנהיגיה, כפי שאמרת, רן יעקבי. קודם כל חלה חובה לאמץ הגדרה אוניברסלית לאנטישמיות באירופה. אנחנו מבקשים להוקיר את ממשלות גרמניה, אוסטריה, בריטניה, בולגריה רומניה שכבר אימצו את ההגדרה שלIRAF לאנטישמיות. בפרלמנט האירופי ביוני 2017, 479 חברי פרלמנט הצביעו בעד אימוץ ההגדרה.

אנחנו קוראים כאן ממשכן הכנסת לממשלה לפעול כדי להעביר את זה בכל אותן מדינות ולאלתר. פשוט המצב רותח, מבעבע, ופשוט אי אפשר לחכות. שנית, להתמקד בחינוך, הכרח. אנשים לא נולדים לשנוא, אנשים לומדים לשנוא. אם נוכל לשנות את הלך הרוח הזה מגיל צעיר אנחנו יכולים לעשות הבדל משמעותי.

שלישית, עלינו להכיר בכך שצורה זו של הסתה היא לא ייחודית לעם היהודי וכי מה שמתחיל עם היהודים לעולם לא יסתיים ביהודים. על הקהילה היהודית גם לראות עצמה כשותפה במאבק רחב יותר ולשתף פעולה עם קבוצות דתיות אחרות במאבק על הזכות המשותפת והבלתי ניתנת לערעור להתקיים בשלום. רביעית, ברשותך, האנטישמיות והשנאה המתבטאת בפלטפורמות מקוונות היא היום אתגר מאוד משמעותי. יש לאכוף בצורה הדוקה הרבה יותר ממה שקורית היום את הקודים האתיים במרחב הדיגיטלי. חמישית ואחרונה, על ידי הכרה בהשפעות המסוכנות וההשלכות האלימות של דברי שטנה אנטישמיים לנצל מסגרות משפטיות בתוך המדינות של האיחוד האירופי והמוסדות הרב לאומיים כדי לבלום את דברי השנאה באופן מיידי ולא לחכות למטרה שמלוא עוצמתו של חוק יניע אחרים ממעשים דומים.

השואה שהייתה דוגמה רצחנית ליכולתם של בני אדם להסלים ממילים הטרדות ולבסוף לאלימות ורצח.

תסיימי בבקשה כי הזמן קצר.

שורה אחרונה ברשותך. בכדי שזה יתקיים, באחריותן של ממשלות אירופה, מוסדות וגם מדינת ישראל בראש ובראשונה ליישב את היסוד הזה של סובלנות עם מחויבות חד משמעית לחיסול האנטישמיות. אנחנו מודים על הדיון ומודים לכל מי שלוקח בתהליך הזה.

מנכ"לית ADL בבקשה בקצרה.

ממש בקצרה, התייחסות לשתי נקודות אביטל. ביחס לנתונים שאביטל הזכירה, הייתי רוצה להזכיר את הנתון שדיברנו עליו כשהיינו כאן בישיבה בכנסת של עלייה של 67% באירועים אנטישמיים בארצות הברית, רק בחודשים ינואר עד ספטמבר 2017 רבותיי, זה לא הנתונים עד סוף השנה והנתונים צפויים לשקף משהו הרבה יותר גבוה.

נקודה שמאוד חשובה לי זה כאן ביחס למציאות הישראלית שלנו בכל הנוגע למאבק באנטישמיות. אנחנו לא יכולים לחנך בני נוער ברחבי העולם על מה זה אנטישמיות, מה זה יהודים, איך נאבקים בה ולא לחנך בתוך ישראל. אני מוצאת שזאת נקודה שבה יש לנו סוג של פער, ילדים תמיד ידעו מה קרה בימי מלחמת העולם השנייה, ידעו איך להתייחס לזה, הם לא יודעים איך נראים מופעים של אנטישמיות היום. אני רואה צורך גדול, אנחנו מנסים לענות על הצורך הזה, אבל באמת הצורך רוחבי בכל מערכת החינוך, ליישם מערכים ללימוד אנטישמיות עכשווית ודה לגיטימציה. תודה.

כיוון שאנחנו מקיימים עוד דיון בשעה 13:00 בוועדה הזאת בנושא התפוצות עם משרד התפוצות, אני מזמין את כולם להיות כאן, ניתן הזדמנות למי שלא דיבר כאן. בבקשה חבר הכנסת ד"ר נחמן שי ולאחר מכן יעקב חגואל ואני אסכם את הדיון.

תודה רבה אברהם, תודה רבה לך יעקב על הסקר. אני לא אצליח להיות בדיון הבא. אנחנו עוסקים הרבה בשאלת האנטישמיות, אתמול דיברתי על זה גם במליאת הכנסת, אני מבין שהדו"ח שמשרד התפוצות הכין הוצג לממשלה ביום ראשון השבוע. זה בסדר גמור בעיני, השאלה היא איך הממשלה תנהג לא מה הוא יגיד או מה אומר יעקב אלא מה הממשלה תעשה בסופו של דבר. יש לי הרבה הערכה להסתדרות הציונית העולמית אבל תופעת האנטישמיות גדולה גם עלייה. היא תופעה היסטורית ארוכת ימים, עמוקה, שורשיה כמה שלא נחפור לא נגיע לקצה שלהם, והמאבק נגדם מחייב בראש ובראשונה לדעתי את מדינת ישראל, את מדינת העם היהודי. היא צריכה להוביל את המאבק באנטישמיות.

מה שראיתי מהסקר של משרד התפוצות ואני רואה גם פה, פה זה יותר התייחסות ליהודים איך הם חיים בתוך העולם הזה, יש לנו פה משימה כבדה מאוד. בשנת 2018 דברים שנקראים אנטישמיות לא יכולים להמשך. אנחנו רואים דווקא ההיפך, אנחנו רואים שקמות תנועות ימין גם באירופה, גם בארצות הברית, סוג של ימין והם משחררים את כל השדים מתוך הבקבוק. השדים יוצאים החוצה ולהחזיר אותם יהיה קשה מאוד.

אני מצפה, וזה התפקיד שלך בין היתר אברהם, יעקב עושה את שלו בהסתדרות הציונית, אני משוכנע, אבל התפקיד שלך ללחוץ על הממשלה, גם אנחנו נעשה את זה. זה לא נושא פוליטי, זה לא נושא שמבדיל בין הימין והשמאל בישראל ובין הקואליציה לאופוזיציה לאיזה שהוא מאמץ משותף של התמודדות בנושא. לשים את זה כמשימה מרכזית ולמשרד החוץ. משרד התפוצות אין לו רגליים בשטח, בסוף זה משרד החוץ, כדי שהם יעמידו את זה באחד מהמקומות הראשוניים בעדיפויות שלהם. המשרד חלש היום, זה לא שייך, אבל זו חייבת להיות משימה לאומית. אני לא רואה דרך אחרת. ולפנות ממשלה לממשלה, דרך הממשלות לרשויות החוק בכל מדינה כדי לפעול בכל דרך שהיא לבלום את זה. יש הרבה דרכים, אבל קודם כל דרך הממשלות ודרך רשויות החוק, משרדי משפטים, משטרה וכדומה כדי לבלום את התופעות האלה. תודה.

תודה, מר יעקב חגואל בבקשה.

תודה. ראשית אני מודה לכל המשתתפים כאן ובעיקר לך היושב ראש, שארגנת את הוועדה הזאת היום. אני מודה לך מאוד. אני רוצה לגעת בשלושה דברים ברשותכם. אחד – אני חושב שהנושא שדיבר פה ד"ר אוחיון בנושא החקיקה הוא חשוב מאוד. אם אנחנו לא נחוקק כאן בבית הזה חוק שמדבר על כך שכל מי שמתבטא בהתבטאויות אנטישמיות וכל נושא של נאצי או לא נאצי, בהקשר הזה אנחנו לא יכולים לדרוש מפרלמנטים אחרים את העניין. נאה דורש נאה מקיים. ופה אני אומר, אני חושב שזה משהו שצריך כמו שאמר פה חבר הכנסת שי, בהקשר הזה כל הבית פה, יש פה מחנה משותף שאפשר להביא את החוק הזה לפני סוף המושב הזה עוד ואני קורא לך היושב ראש, קח את זה, ואנחנו ננסה לסייע בהקשר הזה. דבר שני, אין מה לעשות. אנחנו רואים בעשור האחרון את אותו מדרון חלקלק שמשפיע על כל הקהילות היהודיות ובסופו של יום משפיע על כל העם היהודי ובהקשר הזה כל טוקבק, וכל גרפיטי על הקיר צריך להתייחס אליו ולעצור אותו שם כי אם זה לא ייעצר שם זה ייעצר בדברים חמורים יותר.

דבר אחרון, כשאני קורא את התשובות של השאלות של אחינו היהודים בגולה, אני אומר אנחנו כאן עם אחד והערבות ההדדית צריכה לגרום לכולנו להרים ראש בגאווה יהודית. רק בגאווה יהודית, רק בחיזוק של הקהילות היהודיות יהיה אפשר להכיל את האנטישמיות הזאת. תודה רבה.

תודה. תודה לך, להסתדרות הציונית בהנהגתך, תודה לכל הארגונים והנציגים שהגעתם לפה, משרדי הממשלה. קיימנו דיון מאוד חשוב בהמשך לדיונים שקיימנו גם בעבר. יש לנו עבודה רבה ביחד בשיתוף פעולה ושילוב ידיים בין משרדי הממשלה הארגונים הלא ממשלתיים, זו משימה לאומית שכולנו חייבים לנצח במערכה.

כמו שאמרת, גם חבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון, אמרתי קודם, אני לוקח את האחריות יחד עם חבריי חברי הכנסת להוביל לחקיקה פה בכנסת על מנת שסוף סוף תהיה חקיקה במאבק באנטישמיות. זה מאוד חשוב לנו.

דבר שני, אני קורא למשרדי הממשלה בעיקר למשרד החוץ, משרד ההסברה, התפוצות, לקחת את הנושא הזה ולחזק את השולחן העגול הקיים, לחזקו בכך שאנחנו מצרפים גם ארגונים לא ממשלתיים, וגם שיתוף פעולה עם ההנהגה היהודית שם חשובה, וכמובן מול ממשלות ומדינות שונות. לחזק את הקשר מול האנטישמיות.

לנו חברי הכנסת יש אחריות לבצע חקיקה כדי להילחם גם בתוך ישראל שאלה שתומכים בתנועות ה-BDS ואלה שנותנים לגיטימציה לאויבינו לתקוף בנו בחזרה. לכן כמו שציינתי את החקיקה למניעת מאלה שמסיתים להיכנס למדינת ישראל, כך גם אנחנו צריכים לעבוד ביחד להעניש יותר, וזה מאוד חשוב. גם למי שנמצא בבית הזה.

בשעה 13:00 נקיים דיון ובו נשמע את הדו"ח של משרד התפוצות. אני מזמין את כולכם. אני רוצה להודות לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.