ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 681

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, א' בשבט התשע"ח (17 בינואר 2018), שעה 9:30

הצגת מתווה העלאת קצבאות הנכים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אילן גילאון

עבד אל חכים חאג' יחיא

מיכל בירן

מרדכי יוגב

נורית קורן

קארין אלהרר

יעקב אשר

מיקי רוזנטל

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ

מאיר שפיגלר - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

שלמה מור - עורך דין, משרד ראשי, המוסד לביטוח לאומי

אלון מסר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יעל אגמון - רכזת ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר

אבי ניסנקורן - יו"ר ההסתדרות החדשה

נעמה הלר - עורכת דין, אגף קידום זכויות, אלו"ט

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

ניסים מורביה - מנכ"ל מטה מאבק הנכים

חנן טל - יועץ ליושב ראש עמותת ח"ץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד

משה רוטמן - מנכ"ל עמותת בית חם לילד sma

נתי ביאליסטוק כהן - מנהל כללי, המרכז לעיוור בישראל

מידד גיסין - נשיא ארגון בעלי סטומה

אלכס פרידמן - מייסד יו"ר עמותת נכה לא חצי בן אדם

שמחה בניטה - יו"ר מזור - נכים לטובת נכים

דן קדרון - תנו יד לחירש, נכים למען נכים עוזר של משה בר

אייל רבין - חבר הנהלה, ארגון לקידום זכויות הנכים

גיל גולדרייך - עורך דין, אחוה איגוד רב-תחומי

ירון לוי - יו"ר עמותת "הכתובת שלנו"

חני דפנה - ארגון הילה, מועדון יחדיו יד ביד

אוהד שמואלי - עורך דין, חבר הנהלה, עמותת אסף

ששון עוזר - חבר הנהלה, ארגון איל"ה

דותן יהודה - ארגון נכי הפוליו

יוסף לוי - נהג מנכ"ל המרכז לעיוור

אבנר עורקבי - יו"ר ארגון אהב"ה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ר.כ., חבר תרגומים

הצגת מתווה העלאת קצבאות הנכים

בוקר טוב חברים. אנחנו היום 17 בינואר 2018, א' בשבט תשע"ח. השעה 09:40. אנחנו בהצעת המתווה להעלאת קצבאות הנכים. אני שמח שאנחנו דנים על זה בהשתתפות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, שמה זה פעיל, מה זה מעורב, מה זה חי את הנושא, לא תמיד בהערכה שמגיעה לו. אני מצטער מראש על מי שמצא לנכון לפגוע גם בפרטיות שלו.

חברים, אנחנו אנשי ציבור, אבל תאמינו לי שגם הפרטיות היא זכות בסיסית של כל אחד מאיתנו. אני יודע מה קרה ליד הבית שלו ואני מצטער על כך, חיים. אני אפילו מתנצל בפני אשתך שסבלה, ואני לצערי שותף איתך.אתמול בערב בשתיים עשרה בלילה מצאנו לנכון גם קבוצה אחרת לעשות את זה מול הבית שלי, כשאשתי לבד בבית, כי אני הייתי פה בירושלים ואני יכול לנחש את החוויות הלא נעימות שנשותינו עוברות ברגעים כאלה.

אז אנחנו נחלק את הישיבה לשני חלקים. עד השעה 10 אנחנו נאפשר לשר ואם מנכ"ל האוצר יגיע, הוא גם כן יבטא את העמדות, כל אחד והעמדות שלו; ומהשעה 10 אנחנו מבקשים למזג את ההצעות הפרטיות שעלו עד עכשיו ומזה אנחנו ננסה בתוך המיזוג הזה, בתוך הכלי הזה, אנחנו נוכל להכניס את התזכיר הממשלתי, שיאפשר לנו ללכת אם אפשר עד לקריאה ראשונה עוד היום, כדי שנוכל להעלות ביום שישי בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, כדי להכניס את התהליך הזה, שהוא כבר מספיק מייגע וארוך, כדי לתקן עיוות שהנכים סובלים ממנו שנים רבות.

זה רגע מוכתב, אבל אני מעז להגיד שאם נסיים אותו נכון, זה יהיה רגע היסטורי שישנה בצורה מהותית את קצבאות הנכים להרבה זמן וזה יקבע גם מתווה שיאפשר התמדה מתמדת ולא הזנחה, כפי שהיה עד עכשיו בנושא הזה.

אני רוצה להודות גם כן לחבר שלנו, יושב ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על כל המאמצים שהוא עשה לכל אורך הזמן ובאמת זה אקט וולונטרי. סטטוטורית הוא לא מחויב, אבל הוא בחר וזו דרכו היפה לפעילות החברתית שהוא קבע שההסתדרות תהיה מעורבת בה ואני באמת מודה גם לך, אבי. וכמובן לכל חברי, חברי הכנסת, שנמצאים פה, שהנושא לא יורד מהם וזו הזדמנות גם להודות למנכ"ל הביטוח הלאומי, שאני חושב שזו הישיבה הראשונה שלך, הפורמאלית. השנייה? כן. אז אנחנו שמחים שאתה איתנו, אדון שפגילר ואנחנו נתחיל.

ברשותך אדוני השר.

יש פה נציגי אוצר?

כן.

את היחידה?

הם בוועדה אחרת, הם בדרך לפה.

בוקר טוב. המטרה היום בישיבה הזאת להעביר בקריאה ראשונה במליאה את הצעת החוק שעגנת את ההסכמות של מתווה ארבע הפעימות, בעלות כוללת של 4,2 מיליארד שקלים ושינוי הצמדת הקצבאות מההצמדה למדד להצמדה לשכר הממוצע במשק.

- - ארבע?

בוא, אני רוצה להגיד משהו, שנייה. אילן, אני רוצה להגיד משהו. יכול להיות שבסוף המשפט שלי תהיה התשובה. אז הם תחכו לסוף המשפט ולא תקבלו את התשובה, אז תשאלו ואני אענה. אני רוצה להגיד שחברי כנסת התחילו, וכולי תקווה שהצעד הזה הוא המסע הראשון להביא את מה שאנחנו באמת רוצים פה – קצבת נכות זהה לשכר מינימום. זאת המטרה שלנו. זאת הדרך. אי אפשר לעשות אותה בצעד אחד, צריך ללכת במתווה מסודר והלוואי שאנחנו נצליח.

היו מספר חברי כנסת, כי מה שאנחנו עושים פה היום זה משהו לא נורמאלי. כי באה ממשלת ישראל והולכת לשים מעל 4 מיליארד ואין לה הצעת חוק שלה. יש פה מחלוקת, שם מחלוקת, ומתלבשת על הצעות חוק של 5 או 6 חברי כנסת, הצעת חוק של אילן גילאון שהציעה שכר מינימום ומיקי רוזנטל שיושב פה ונאווה בוקר יואב קיש וקארין אלהרר ושכחתי מישהו?

דב חנין.

ודב חנין.

ושאר חברי הכנסת שותפים לכל ההצעות.

וכל שאר חברי הכנסת.

של דב חנין לא עברה קריאה טרומית.

אז של דב חנין לא עברה טרומית. אז לא חשוב. של כל אלה שניסו ורצו לעזור. הבסיס היה מתווה שלצערי גורמי מקצוע לא הוזמנו לשם. לא היו שותפים. באו, קיבלו החלטות בלי גורמים מקצועיים, בלי לדעת מספרים, בלי לדעת נתונים, אבל בסדר.

כשלקחנו את המתווה הזה ורצינו להתיישר עם המתווה, ראינו שאין שם את האזרחים הוותיקים. ישבתי עם המוסד לביטוח לאומי ואמרתי אני רוצה לאגן את המתווה בחקיקה, שתכסה גם את האזרחים הוותיקים, כי היה בג"ץ בשנת 2002 וזה חייב לחול על האזרחים הוותיקים. היה דיון וכנראה שהיועצת המשפטית גם פה וגם היועצים המשפטיים במשרד ראש הממשלה, אמרו שאי אפשר להעביר את החקיקה הזאת בלי עדכון האזרחים הוותיקים, אבל אמרו לא חייבים לתת עדכון מלא, אפשר ללכת ולתת עדכון חלקי.

עדכון חלקי שנכנס לעלויות, בא האוצר ואמר כן, אבל זה לא מתיישר עם ה-1 – כמה היה בסיבוב הראשון?

1.2.

1.5.

1.35.

1.45.

על מה אתה מדבר?

על מסיבת העיתונאים הראשונה שעשיתם בהסתדרות - - -

1.2.

1.35.

לא, ההבדל היה בין זה שקבענו את הקצבה - - -

זה לא חשוב. חבל לבזבז את הזמן הזה.

והיה צריך למצוא את התקציב ולא הפוך.

אילן, בוא תעזוב את זה.

זה ההבדל.

לא חשוב.

זה לא חשוב.

- - - ושכחנו להכניס כסף לתוך החבילה.

מאון לאון נערכו משאים ומתנים עם שר האוצר ועם ראש הממשלה ונערכו דיונים וגם שר האוצר וגם ראש הממשלה הסכימו להעלות את המתווה ולתת יותר או לקצר מועדים וללכת לכאורה סלש פעימה שנייה ביולי 2018, לאחד שני מקצים, ללכת על מתווה של 2,141,000,000, כשהורידו שם את הדיס ריגארד מ-4,000 שהיה בהסכמה ל-3,500.

יעל, להפתעתי אני רואה שבמתווה הממשלתי שיניתם את זה עוד פעם. לקחתם 50,000 שקלים. אני לא מבין למה, אבל בסדר. 50,000 – מ-3,400 במתווה הממשלתי ירדתם ל-3,350 שקלים והשני ל-3,500. ירדתם ל-3,450, אבל אתם רגילים. אתם רגילים לסכם ככה ולעשות אחר כך אחרת, הכל בסדר. באמת הכל בסדר, כי עבר הרבה זמן. כבר שלושה שבועות עברו מהרגע שישבנו וסיכמנו עד שכתבתם, אז שכחתם.

ישבנו אחרי ששר האוצר הסכים להעלות את הכסף וראש הממשלה הסכים לתת כסף. התכנסנו – משרד האוצר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אנוכי, בביתו של שי באב"ד, ישבנו והגענו להסכמות. ישבנו והגענו להסכמות ולהפוך הסכמה להסכם כנראה שזאת תורה. ומישהו משום מה אמר לנכים שהכסף הועבר אלי. לא יודע איזה כסף.

ה-4.2.

הועבר אלי? אמרו.

כחלון אמר את זה און-קאמרה.

אז תקשיב - - -

יש לי הצעה לידידי אילן.

כן.

אם אתה רוצה לחמם את האוויר, תתחיל.

לא, אני לא רוצה לחמם את האווירה.

לא, אז תירגע.

אני רוצה לדון - - -

אז תירגע בבקשה. יש מספיק פרשנויות בדברים שלהם.

תודה רבה, אני לא פרשן אדוני.

לא, אתה לא פרשן.

אני לא פרשן.

אתה לא פרשן.

שנה וחודש ההצעה הזאת נמצאת על שולחן הוועדה שלך וזה לא מתקדם, אז אל תגיד לי פרשנות. לא באתי לתת פרשנות, אדוני.

כל זה בזכותך. כל זה בזכותך הגדול.

בזכות זה שיש לנו עסק רמאים, גנבים וליסטים. זה מה שאני מוכן להגיד לכם.

אני מזהיר אותך, אם תמשיך בסגנון הזה אני אוציא אותך.

תוציא אותי החוצה, למה לא?

אני אוציא אותך, כן.

למי אתה מתכוון?

למי אני מתכוון? לממשלת ישראל ולכל מי שעוסק בה. או שאתם אפסים שהאוצר לא - - -

גם אלי?

לא אליך.

לא, אתה חלק מהממשלה, אדוני השר. אם לא ידוע לך, אתה חלק מהממשלה.

אני חלק מהממשלה, זה נכון.

כן.

אתה הגעת מאוחד מדי לתוך העסקה הזאת, כי הייתה מלחמת אגו שלא היית בתוכה.

אז למה שיתפת פעולה עם החלק הראשון?

איך אני יודע, כי לא הבאת פרופסור.

למה שיתפת פעולה עם - - -

אם היה לך פרופסור, אז הייתי מבין שגם אתה היית ב - - -

אז למה שיתפת פעולה עם החלק הראשון?

לא שיתפתי פעולה עם כלום. ניסיתי ל - - -

טוב, בוא, אילן.

טוב, אילן, עכשיו אנחנו ברגע שאנחנו אמורים לעשות מהלך. תהיה רגוע.

אני יודע מה אתה מביא, חיים. בוא, אל תעשה צחוק, די. אני יודע מה הבאת.

מה הבאתי?

הבאתי חצי עבודה. הבאתי בלי הצמדה, חצי עבודה, עם דיס ריגרד של 3,600. אני קורא גם. אני יודע לקרוא.

לא, פחות.

פחות מזה. יפה, נהדר.

3,500.

אה, אוקיי. אז התפרעתי. הפרזתי בעוד 100 שקלים.

אבל עם הצמדה.

טוב.

ואם לא תהיה הצמדה, אז גם אני לא אהיה פה.

לא, תעזוב. אני לא רוצה. אני לא פרשן, אני אשב בשקט ואשמע.

מאה אחוז. זה אני חושב שנכון לעשות ברגע הזה. אחר כך תגיד את מה שאתה רוצה לעשות. ואנחנו ישבנו על המתווה הזה והגענו להסכמות ואמרנו את המתווה השני, כאור, נעשה סדר אחר קצת. קראתי לביטוח הלאומי, אמרתי בואו תכתבו לי את החוק כפי שסוכם, תגדירו את הפעימה השלישית על ידי צוות שיסיים בהצעת החוק של הביטוח הלאומי וזה ישונה. צוות שצריך להיות מנכ"ל הביטוח הלאומי, נציגי האוצר, נציגי הנכים ונציגי משרד העבודה, שיראו איך הם מחלקים את שאר הכסף, כי יכול מאד היה להיות שהיה צריך לעשות את זה כמו שאני. קיבלנו 50 מיליון, באתי לעיוורים, אמרתי להם איך אתם רוצים את הכסף, כי הם כנראה יודעים טוב ממני איך הם רוצים את זה.

ואיך שהם ביקשו, ככה הם יקבלו. אבל מאחר שהכסף לא הגיע אלי, אז עד שזה לא יעבור חקיקה, אני לא יכול לבצע. אם היה מגיע אלי, זה כבר היה מבוצע, ה-50 מיליון, אבל לא הגיע. אז מישהו אמר שהגיע, לא הגיע, זה לא חשוב. זה לא יכול להגיע עד שלא יעבור בחקיקה חוק התקציב או חוק אחר, אני לא יודע. הכסף לא יכול להגיע.

בא תזכיר ובחוק אנחנו מכניסים שלקראת הפעימה השלישית, שאמורה להיות בינואר 2020, צריך להקים צוות שיסיים את עבודתו עד מרס 2019, יעביר את ההחלטות וממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה על הדרך, עד יוני 2019. בחוק כתוב תאריכים אחרים, שיקולים שנמצאים, ממי הקדמתי אותם, כי אני רוצה שהממשלה הזאת תהיה בתוך מסגרת שתוכל ליישם את החוק הזה. אז במתווה של הביטוח הלאומי שכתוב, זה לא במתווה הממשלתי. במתווה הממשלתי יש כמעט הכל. אני לא מבין למה הם התעקשו על סעיף של 4 מיליארד ודיברו ודיברו, כשאני רואה אותו גם בפנים. נכון שהוא ב-50 מיליון פחות, אבל בסדר, נתקן את זה פה.

באחד בינואר 2018, מהתחולה של האחד בינואר 2018, הדיס ריגארד יעלה ל-3,400 שקלים, מ-2,805. יהנו מזה 31,767 נכים. ייפגעו מזה שאנחנו לא מעלים ל-4,000 – 4,241 נכים ייפגעו.

למה לא מעלים להם?

כי זה הכסף שידענו להביא. אני מקווה שבחלוקה האחרת אנחנו נדע להביא יותר. הקצבה תעלה ב - - -

אפשר להבין מה זה ייפגעו?

לא, השאלות בסוף. בבקשה, סליחה.

הקצבה תעלה באחד בינואר ב-340 שקלים. השר"ם יעלה ב-200 שקלים. אזרחים ותיקים יקבלו 170 שקלים, פה ושם זה כבר לא חשוב. ילד נכה 50 מיליון שקלים. אני לא מתייחס פה לעיוורים, זה מחוץ לחוק הזה. הם יקבלו את שלהם.

סך הכל העלות 2,141,000,000 שקלים. באחד ביולי הקצבה תעלה ל-501 שקלים. הקצבה לאזרחים ותיקים תעלה ל-251 שקלים. הדיס ריגארד יעלה ל-3,500 שקלים. בינואר 2012 ההצמדה לשכר הממוצע במשק תיכנס לפועל. יעשו התאמות על כל התקופה ומאותו תאריך ואילך ההצמדה למדד נמחקת וקבצת הנכים הופכת להיות צמודה לשכר הממוצע במשק.

הפעימות השלישית והרביעית אמורות להיות בינואר 2020 ובינואר 2021. בינואר 2020 הפעימה תהיה כפי שצוות של הנכים, יחד עם המשרדים, אבל עם השפעה גדולה של הנכים, שהם כנראה יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם צריכים, יישבו בצוות ויקבעו. וכפי שהצגתי, הם יקבעו גם את הפעימה של שנת 2021, כשהתקציב הכולל של כל המתווה הזה צריך להיות לפחות 4.2 מיליארד שקלים.

אני מקווה שבדרך נעלה את הסכום הכולל הזה, כי ניתן לעשות את זה וצריך לעשות את זה. כי המטרה שלי כמו של אילן גילאון. בדיוק. להביא את מה שהוא הציע בהצעת החוק. שכר מינימום לנכים, כי זאת הדרך. כי אמר את זה מיקי רוזנטל על הבמה, אני מקבל - - -

ב-340 שקלים אתה - - -

הוא לא מקבל - - -, והתרופות עולות לי יותר. הוא אמר את זה כנראה יותר טוב ממה שאני אמרתי. כנראה שהוא אמר את זה יותר טוב.

זה מה שאנחנו ידענו להביא. היום בערב כנראה שתהיה פגישה אצל שר האוצר, אם נביא יותר. מאחר שהמגמה שלנו להעביר את זה הצעה ראשונה, עד יום שני - - -

אבל 340 - - -

סליחה שמחה.

חיים, אתה שומע את עצמך? 340?

סליחה, שמחה. אמרתי שה-340 עולה ל-501 שקלים. באחד ביולי 501 ועם התוספת לשר"ם 701.

חברה, חברה, עוד לא קיבלתם רשות דיבור.

תיכף האוצר יענה יותר טוב.

בשנת 2019 אין לך פעימה.

בבקשה. סיימת, אדוני השר?

בשנת 2019 אין לי פעימה כי הבאתי אותה ליולי 2018.

כדי שייחשב שנתת כסף.

אוקיי, תרשו לי.

אני רוצה ל - - -

לא, רגע.

אוקיי, אני בגדול סיימתי להגיד את מה שהיה לי להגיד. אם אני אצטרך להגיד פה עוד כמה דברים, אני אגיד אותם, אבל אני רוצה להגיד משפט אחד לאילן גילאון.

אני דיברתי איתו במליאה. הוא אמר לי אני רוצה להתחיל. אני רוצה לקבוע, אני רוצה להתחיל. גם אני כמוהו, אולי הוא צריך את זה להשתמש ואני לא, אבל אני כמוהו רוצה ללכת למסע הזה. ואני רוצה להביא תוצאה, כי אני חושב שאני כמעט השר היחידי, להוציא את שר האוצר, שאני נכנס למלחמה הזאת. כי אף אחד לא היה. גם חלק ממחוקקי החוקים לא היו שם. כי אני, אני הלכתי למלחמה עם שר האוצר ועם ראש הממשלה ועם אנה ועם כולם. אני שלא הוזמנתי. אני שלא הוזמנתי בכלל למשחק הראשוני.

אבל אני רוצה להגיד לך - - -

כי אני חושב שמגיע לכם.

שמחה, יש לך הרבה מה להגיד, אל תעבירי בטיפות, טיפות. תני לסיים, תקבלי את רשות הדיבור. בבקשה.

מאה אחוז, תודה.

תודה. אבי ניסנקורן, בבקשה.

אז אני אדבר בקצרה, כי חיים כבר הרחיב. אנחנו הגענו לסיכום של 4.2 מיליארד שקלים. זה צריך להשתקף בחקיקה ואני מצפה שמשרד האוצר לא יברח מזה. אנחנו הגענו גם לסיכום של הצמדה לשכר הממוצע במשק וזה צריך להשתקף בחקיקה ואני מצפה שהאוצר לא יברח מזה.

זה הסעיף הראשון במתווה, הצמדה לשכר הממוצע במשק.

זה כתוב בחוק? זה צריך להיות כתוב בחוק.

סעיף א', בחוק. במתווה של החוק, לא בדיבורים ולא בדברי הסבר, ואם לא אני לא שם, אילן.

טוב, חברים. יש לנו מגבלת זמן. ביקשתי מיושב ראש הכנסת לאפשר לנו להאריך את הדיון, הוא מבקש לסגור בשעה 11 בדיוק. אז אל תבזבזו זמן על הערות ביניים. בבקשה אבי, אתה יכול לסיים.

אני רק התחלתי, אתה יודע.

בבקשה. אני לא אמרתי מתי לסיים. אני סומך על שיקול הדעת שלך.

בחלוקה הפנימית אני חושב שהחלוקה הפנימית זה באמת עניין של החלטה של שר העבודה והרווחה ביחד עם כל האחרים, אבל אני לא חושב ש - - -

לא השאירו לי מקום להחלטה, כי חילקו את זה לפני.

שנייה, חיים תשמע, לא הפרעתי לך. אתה דיברת. בחלוקה הפנימית, להתייחס לאזרחים הוותיקים שהוחלט לתת להם בתוך החלוקה הפנימית, זה באמת עניין של צדק חלוקתי, שאני לא חושב שאני צריך וראוי שאני אתערב.

הדיס ריגארד, אני חושב שיש לו יתרון של עידוד לצאת לעבודה ולכן הוא חשוב. והחשיבות של הדיס ריגארד, מעבר למספרים שהיום יכולים להנות מזה, זה איזה שהוא מסר קדימה. ולכן אני חושב שצריך בפעימות, גם עם עכשיו לא נצליח להעלות את זה לסכומים שאני חשבתי שצריך להעלות אותם, אז בפעימות הבאות כן להתייחס לדיס ריגארד ולאפשרות להעלאה נוספת. יש לזה יתרון גדול מאד במסר לציבור, במסר משקי, במסר לחברה הישראלית. אז אלה בעצם ההערות שלי.

ההערות שלי, אחת, 4.2 מיליארד התחייבות, צריך לראות את זה ולא בהתחייבות שאחר כך לא מחזיקות מים.

בחקיקה.

בחקיקה. אותו דבר שכר ממוצע במשק.

בחקיקה.

בחקיקה.

עם הצמדה.

ההצמדה והדיס ריגארד במקום באפריל, אם אפשר עכשיו. אני מקווה שאפשר עכשיו, אבל אם אי אפשר, לבחון בעתיד עדכונים נוספים. יש לזה חשיבות מאד גדולה, אני חושב, לא רק לציבור שיהנה מזה, אלא לכל החברה הישראלית. תודה.

תודה. חברי הכנסת רוצים להתייחס?

אני אחרי אילן.

לא, אתה לא קובע את הסדר. היום עם אילן יש לי רגישות יתר.

לא, לא, אני רוצה להתנצל בפניך. אלאלוף הוא אחד האנשים המשובחים שאני יותר אוהב במקום הזה ואני לא מאשים אותו בשום דבר.

זה הדדי.

שזה יהיה ברור לגמרי וזה גם פשוט למה אני נסער. ובוודאי ובוודאי שהשר חיים כץ איננו אחראי לדבר הזה. להיפך. אני חושב שלו הדבר היה מתחיל אצלו, היום לא היינו נמצאים בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים. אבל מה שקרה כאן במהלך הזמן הזה, אחרי שכל פעם בא ראש הממשלה ואמר זה היה רגע היסטורי, זה היה רגע היסטורי ועוד רגע היסטורי ועוד רגע היסטורי. הייתה תרמית אחת גדולה מהתחלה ועד הסוף.

קחו למשל את הזקנים, את הקשישים. הרי זו שטות מוחלטת. אתה מצפה כשאתה בא אל הריבון, אל הממשלה שלך, אל השרים שלך, שהם דואגים לך וכאשר אתה מסכם ואני רוצה להחזיר את עצמנו בחזרה לבסיס, הנושא היה קצת הנכות. כדי לדייק את זה עוד יותר, הנושא היה 2,340 שקלים ולא שום סיפור אחר ששמעתם כאן. כלום. הקצבה הייתה ככה, כי מישהו בשנת 2003 דאג שהיא תהיה ככה, כשהצמיד אותה למדד יוקר המחייה. הוא היה שר האוצר אז. קראו לו בנימין נתניהו, שמעתם עליו? בדיוק זה אותו אחד שלפני יומיים היה צריך ללכת ולעדכן לו את השכר בשכר הממוצע במשק, כי הוא נשחק לו. ואם זה לא פרות הבשן, מה זה?

ולכן יש כאן תרמית גדולה. מה זה העניין הזה של הקשישים, שלא מצאנו אותם? אתם קובעים עם האנשים מה תהיה קצבתם אחרי פשרה על פשרה על פשרה. הראשונה הייתה עסקת ביטן, השנייה הייתה ארלוזורוב, מה שאתם רוצים. אלי, אתה שואל אותי למה אני משתף פעולה? כי אני לא פופוליסט, ותסלח לי על הביטוי וגם אני לא מניאק, ואני צריך לדאוג לאנשים האלה, כי החורף מגיע והם לא יכולים לשאת ולסבול.

אבל כאשר אתה מגיע בסופו של דבר עם פשרה על פשרה על פשרה, הרי אני בתור אופוזיציה אי לי אפשרות להגיד – אם לא תקבלו את זה אני אפיל את הממשלה. הייתי צריך להצטרף לאוהל מהתחלה. זה היה תפקידי. זה היה נכון לי פוליטית. אתה צריך לראות מה קרה לי אתמול. הנכים באים אלי בטענות, כאילו אני זה שחתך להם את העניין של הקצבה. ואז כאשר הדברים האלה קרו, אתה מבין שאין לך אמון באף אחד. ואני קורא לזה – לא הייתי קונה מהם קלנועית משומשת ואני אומר לכם את האמת ועד הסוף. כאשר העסקה הזאת קרתה, פתאום באתם ואמרתם לנו רגע, אבל יש עוד אוכלוסיות שלא נמצאו בפנים ואני רוצה לדבר על הקצבה שוב. ומי שמקבל אותה שיקבל אותה בהטבה וראה הקשישים, הייתה להם אפשרות על פי חוק ללכת ולקבל את הגבוהה מבין השתיים. לא אם היא 2,342 או 5,300 כפי שרצינו.

אבל בינתיים, ולמה אני לא מאשים אותך חיים, אני אגיד לך למה. אני יודע שהייתה מלחמת אגו. מה הסימן של מלחמת אגו? כל מי שהביא לעצמו פרופסור, הוא היה בתוך המלחמה הזאת. הנכים לא נספרים. אני אומר לך את האמת, אדוני יושב הראש, הנכים לא נספרים כי הם לא משוואה בשיקול הפוליטי של האנשים כאן, כי מה אומר לעצמו ראש הממשלה? הוא אומר הם ממילא ישכחו ובסופו של דבר הם יעשו את ההכרעה הפוליטית שלהם, מבלי כל קשר למציאות שלהם. זאת האמת.

ולכן בסופו של דבר שום דבר – חיים – אבל אני אומר לך שום דבר שאיננו כתוב, כי אני לא מאמין לכם – שאיננו כתוב בחוק, כמו שאומר אבי, שאיננו כתוב בחוק – מה התחולה של הקצבאות, מתי ה יא קורית, כל הסכום, ההצמדה והדיס ריגארד. למה לא תבינו פעם אחת ולתמיד? אנשים לא יוצאים לעבודה לא כי הם מקבלים את הקצבה, כי הם מאבדים אותה אם הם לא יוצאים לעבודה. כי הם יודעים שאם הם ייצאו לעבודה הם מאבדים אותה. לכן אם היינו צריכים לעשות משהו, היינו צריכים לעשות משהו הרבה יותר מרחיק לכת. לזרוק לעזאזל את כל ה- - - ולתת לאנשים לעבוד ולתת להם מקפצה להגיע יותר קדימה ואחרי זה לקחת להם מיסים.

אבל רגע, רגע, כבוד השר, זה נכנס פה, נכון?

אילן, אילן, לפני שאתה צועק.

אני צועק.

בוא, אני רוצה להקריא לך - - -

חוק לרון נכנס פה?

עם כל שקל - - -

את תזכיר החוק אני רוצה.

כן, הצעת החוק.

אני לא מצאתי לא את ההצמדה ולא את ה-4.2.

באיזה סעיף?

אני לא יודע איפה. אתה מצאת?

אני כתבתי את זה.

אני קיבלתי אתמול מסמך שלא היה - - -

אילן - - -

אילן, אני כתבתי. הביטוח הלאומי כתב ו - - -

תרשה לי - - -

אתה יודע מה? אני הולך איתך ההיפך. בוא, אני אומר מה צריך להיות כדי שפה יקדמו את זה לקריאה ראשונה.

מאה אחוז.

לא 2.1, לא כלום.

אילן, אתה יכול לפנות - - -

ולא 3,600.

אני - - -

לא, לא, עם כל הכבוד אדוני השר, אתה כבר מזמן לא יושב ראש ועדה.

זה נכון.

אני יושב ראש הוועדה. תסיים את דבריך.

הוא רוצה שאני אסיים.

לא, לא, אני רוצה רק שיהיה ברור, חלק מהדברים שאמר השר לא מדויקים בלשון המעטה.

למה?

ככה. אני אומר לך.

למה?

אני אבוא ואגיד את האמת. וכולנו מתחילים לדפוק על השולחן לגמור בדיונים.

תגיד - - -

אני רוצה לסיים.

אני רוצה להגיד בצורה חד משמעית, כשלא הגעת לפגישה עם שר האוצר, שר האוצר אמר אני הבטחתי 2.148, או 2.141 - - -

כן, זה נכון.

העמדתי אותם לרשות שר העבודה והרווחה, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה.

אבל הוא לא דיבר איתי בכלל.

אוקיי. אבל אתה מצטט.

אתה לא הגעת לפגישה. אתה כבר מתחיל - - -

הוא לא העמיד. הוא אמר לך. תקשיב - - -

אבל אתה לא באת לפגישה. אם אתה לא באת לפגישה, למה לא באת לפגישה? אנחנו באנו מחיפה, מבאר שבע.

אתה יודע למה לא באתי?

זה נשמע שאתם גוררים את כל הנכים לטיפול הזוגי שלכם, חיים.

תרשו לי, תרשו לי. לא חשוב.

כי כתבת החלטת ממשלה שלא תואמת לסיכום.

אני אשמח לדבר.

אני רוצה - - -

בשביל זה לא באתי לפגישה.

ברשותך, חיים. אני לא רוצה שנהפוך את הדיון הזה למלחמה בין יהודים. יש לנו מספיק. אני חושב ואמרת את זה אתה בעצמך בסיכום הדברים, אני רוצה שנצא מפה עם הצעת חוק ולנו חברי הכנסת יש זכות - - -

אבל לא בצורה הזאת.

רגע, רגע, חברה, תרשו לי. לחפש מלחמות, אין בעיה, אפשר. כל שנייה וחצי במדינה שלנו אנחנו מומחים במלחמות, רצויות ולא רצויות. כרגע זה לא רצוי. רצוי שנשתף פעולה ואני אומר - - -

- - -

רגע, אל תפריע לי. אל תפריע לי. אני לא אפריע לך, אני מבטיח שתקבל את רשות הדיבור. אנחנו כחברי כנסת יש לנו גם את הסמכות לקבל, לתקן ולדחות. וכשאנחנו נעבור סעיף-סעיף, אנחנו נצביע אם צריך על כל סעיף כדי שנסכים או לא נסכים. אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד. יש פה מהלך אדיר. לא במקרה אמר אותם אבי ניסנקורן. התחייבות ממשלתית ל-4.2 מיליארד שקלים, חברים, תחשבו על המספר. אל תשכחו אותו.

זה מספר קטן. זה מעט.

שנית, לפעימה הראשונה 2.141. אל תשכחו את המספר האדיר הזה, שהוא רחוק מהמספר הראשוני של 1.2.

נכון.

אז תדעו את זה. לא שום דגר אחר. וזה לא מספיק ואני מסכים איתכם, אבל יש מציאות פוליטית, כלכלית, חברתית. אתם לא בנים יחידים במצוקה במדינה שלנו, לצערנו.

ש-1,300 שקלים זה הרבה?

עוד לא אמרתי. אני עוד לא יודע. אתה יודע דברים שאני לא יודע. אני רוצה להגיד לכם, חברים, תנו לנו להתחיל - - -

1,300 שקלים - - -

לעומת 5,000 שקלים בשנייה אחת.

אני מציע שבני הזוג ביחד לא, וגם לא אחד אחד ללא אישור. תקבלו אישור, תדברו. עכשיו אני רוצה להגיד. אנחנו ניגש בצורה עניינית לדיון - - -

אדוני, אני רוצה לסיים את דברי.

אני רוצה בצורה עניינית לדיון. חברי, חברי הכנסת, יש לכם סמכויות. לא ביקשנו מכם לוותר עליהן. כשניכנס לדיון, לתזכיר, על בסיס התזכיר הממשלתי, אחרי מיזוג ההצעות הפרטיות השונות, אנחנו נוכל גם לתקן. ואני מכיר, אני מרשה להגיד בשמחה, אני מכיר את שר האוצר. הרגישות החברתית שלו זה לא בהזמנה, זה החלק המהותי של חייו. כל מי שחושב שהוא יושב על כסף שהוא רוצה לחלק לאיזה מישהו טייקוני, הוא יודע שזה לא קורה. אם יש לו גרוש אחד יותר, הוא ירוץ לחפש איזה מצוקה לתקן.

אז אני מבקש שלא נשכח את זה ואני לא מתבייש להגיד שאני חבר שלו, חבר סיעתו, חבר מפלגתו, מה שתגידו ותתחשבו בזה. כמו שאני אמרתי על חיים כץ. הוא נלחם - לא חשוב היה - לא היה בישיבה - נלחם כמו אריה כדי לתקן את העיוות הזה של קצבאות הנכים. אז בואו לא ננסה לסכסך ביניהם, זה לא ילך.

לא, לא ילך.

לא, אנחנו חייבים את כולם פה.

לא ילך. אז אני מציע שבאמת נחזור לעניין, לדיון. אילן, תסיים את דבריך.

תודה רבה.

מה אנחנו יכולים?

זה הפררוגטיבה להתחיל בחברי הכנסת. אני אשמח שיוותרו ויעבירו.

נשמח שישמעו אותנו גם.

אני רוצה לסיים את דברי, ברשותכם, כי זאת נקודה חשובה. זה לא מלחמת השחרור של הנכים. זה מלחמת השחרור של כל מי שמופלה כאן והוא קורבן לחלוקה מעוותת, לא נכונה, של העושר הלאומי. עוני זה תוצאה של חלוקה לא נכונה של עושר. לא לכמה אתה קורא לעצמך חברתי ואז אתה מונע מבן אדם לעלות לו את הקצבה ומוזיל לו את מכונת המיץ. זו לא הנקודה. אפשר לדעת מה הוא סדר העדיפויות כאן ואתם צריכים לדעת בדיוק בסופו של דבר איך אתם מממשים את הזכויות האלה.

אני נשבע לכם כאן, לרגע אחד לא אשקוט. הלוואי שיהיה לי יום אחד את הכוח הזה כדי לממש בדיוק את מה שאמרתי, שכל בן אדם תהיה לו את החירות להגיע למטרה שלו מכובד ועצמאי מכל מקום שבו הוא נמצא. אני לא מכיר בדבר הזה – אנשים מוגבלים. כל בני האדם הם מוגבלים, או נשאי מוגבלות, או מוגבלים לפארקים, או יש בסביבתם מוגבלים, או הם רוצים להזדקן להיות מוגבלים.

אני מצפה מממשלה שלי שלא תרמה אותי. שלא תעשה לי את החשבון, תכפיל בשתיים, תחלק ברגליים ותגיד רגע, יש לך רגל אחת פחות, אני אשלם לך פחות. את זה אני לא מוכן לקבל. זה דו שיח לא של אנשים רציניים. לא של הגונים, של ליסטים. ואנחנו לא מבקשים לא מחלה, אנחנו מבקשים רק בלי דעה קדומה ובהגינות. הגינות זה שם המשחק וזה מה שהיה חסר פה לאורך כל הדרך, עם כל הרצון הטוב של חברי.

אתם מדברים על סוברניות של הכנסת, שום דבר. עברה כאן הצעת החלטה ברוב של הכנסת. זה לא פגיעה ובעיטה בנכים כי הם לא נחשבים במשוואה, בתחרות האיומה הזאת מי יותר מתנחל – בנט או ביבי. זה הנקודה, אלא זה חשוב בכל העניין הזה שאין לזה שום משמעות. שאין בעיטה רק בנכים. יש גם אי כבוד לדמוקרטיה עצמה ובטח ובטח להגינות ולחלוקה.

ולכן אם ההסכם הזה לא יהיה טבין ותקילין, אותו דבר שהוא היה מתווה של פשרה - - -

אז זה לא הסכם - - -

זה - - -

עוד פעם אני אומר לך, אני רוצה לראות את זה כתוב, חיים. לא בפה שלך.

אילן, ברשותך, בוא - - -

מביאים את זה הצעת חוק.

אז אין שום דבר.

אפשר רק לשאול שתי שאלות?

לא, לא. אני רוצה - - -

ובסופו של דבר תגיע למצב שהקצבה תהיה הבסיס של שכר המינימום, כי זה הבייסיק - - -

אילן ברשותך.

אדוני יושב הראש, אם אפשר - - -

חברים, אני שואל אתכם חברי הכנסת, יש לי הצעה – לסגור את הישיבה הזאת ולפתוח את הישיבה הבאה, למרות שאנחנו סוגרים אותה בשעה 11:00, כדי לדון בהצעת החוק אחרי שנמזג לתוך המתווה הממשלתי את ההצעות הפרטיות.

האם זה מקובל עליכם?

כן, כן. אני רק - - -

זה אומר שאנחנו מיד נכנסים לחלק הטכני של מיזוג ושל התחלת קריאת ההצעה.

זה הכי חשוב.

אפשר רק שתי שאלות?

מי מחברי הכנסת בעד ההמלצה שלי?

אני בעד.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

ההצעה של היו"ר אלי אלאלוף נתקבלה.

אוקיי, אז אני ברשותכם - - -

אדוני יושב הראש, אני רוצה לשאול רק שתי שאלות.

אם רוצים להתקדם מעשית, אז אני מודיע הישיבה הראשונה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.