ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-01-23OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה מיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן
יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 9:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 16/01/2018
עדויות של בני משפחות הנעלמים מפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן
פרוטוקול
סדר היום
עדויות של בני משפחות הנעלמים מפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, דיון בהמשך לישיבות שהתקיימו בתאריכים 4/7/17, 6/9/17, 31/10/17, 12/12/17
מוזמנים
¶
מאיר אמסלם - מנהל הגנזך, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
ד"ר משה נחום - נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן, הפדרציה העולמית ליהדות תימן
רחמים עדן - יו"ר הוועד להנצחת ילדי תימן, ארגון ילדי תימן בישראל
אליהו יצחק - נציג משפחות הנעלמים
יונה מוכתר - נציג משפחות הנעלמים
מאיר קורח - נציג משפחות הנעלמים
משה גוטמן - נציג משפחות הנעלמים
אברהם מדמון - נציג משפחות הנעלמים
טוני בן שבת - נציגת משפחות הנעלמים
ליאורה שוחט - נציגת משפחות הנעלמים
יהודה זפרני - נציג משפחות הנעלמים
ציון הדר - נציג משפחות הנעלמים
אלמוג שריקי - נציג משפחות הנעלמים
נחמן מזעקי - נציג משפחות הנעלמים
ישי כהן - נציג משפחות הנעלמים
יואב דהרי - נציג משפחות הנעלמים
מיכל דהרי - נציגת משפחות הנעלמים
ציון נגר - נציג משפחות הנעלמים
אדר מרחבי - נציג משפחות הנעלמים
רישום פרלמנטרי
¶
ר.כ., חבר תרגומים
עדויות של בני משפחות הנעלמים מפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, דיון בהמשך לישיבות שהתקיימו בתאריכים 4/7/17, 6/9/17, 31/10/17, 12/12/17
היו"ר נורית קורן
¶
בוקר טוב. היום 16 בינואר 2018, כ"ט בטבת התשע"ח, השעה 09:15 ואנחנו היום בנושא עדויות של בני משפחות הנעלמים מפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. הדיון הזה הוא המשך של ישיבות אחרות, שאנחנו נותנים עדויות.
לפני שאני פותחת את הדיון, אני רוצה לומר שלוועדה שלנו יש סמכויות ככל ועדה בכנסת ויש לה סמכויות חקיקה, יש לה סמכויות להזמין ויש לה סמכות לקבל מהמשפחות תלונות ולכן אתם יושבים כאן לתת עדויות, לתת לנו תלונות. אנחנו מפנים לצוות הבין משרדי שהקמנו ומקבלים תשובות.
עד עכשיו קרוב ל-50-60 משפחות קיבלו תשובות מה עלה בגורל הילדים שלהם. יש משפחות שקצת מיאנו לקבל את התשובה וזכותם, אבל יושב כאן מאיר אמסלם, חבל שלא יושבים פה נציגים ממשרד הבריאות, נציגים מהשירות למען הילד, שבדקו אם יש תיק אימוץ, אין תיק אימוץ וגם חברה קדישא. וכל הסיורים שעשינו בבתי העלמין ומצאנו ניירת ומצאנו גם קברים. לזכות הוועדה גם ייאמר שמצאנו למשפחת ג'רפי את הקבר אחרי 67 שנה שהם לא מצאו.
הסמכויות שלנו הן סמכויות ברורות והוועדה קמה כדי לחקור ולתת תשובות למשפחות. אז אני מודה לכל מי שנמצא פה היום.
אנחנו נפתח ונתחיל את הדיון עם יואב דהרי, שאחותו זהרה דהרי נעלמה. בבקשה, בוא תספר לנו מהיכן עליתם, בן כמה היית, את כל הפרטים הקטנטנים כדי שנוכל להשלים את כל הסיפור. תודה.
יואב דהרי
¶
כן, אבל החלטתי להגיע כי אני חושב שזה באמת חשוב להיות פה. בכל מקרה הבאתי גם את הבת שלי, שתעזור לי בחזרה בנהיגה הביתה.
יואב דהרי
¶
כן. הסיפור שאני אתאר אותו הוא על פי הזיכרון שלי מהדברים של אמא שלי. אני ואחיותיי טרם נולדנו בכל.
יואב דהרי
¶
כן. אני קודם כל רוצה להגיד כמה מילים על זהרה. תעודת זהות 010800951, בת מורי חיים דהרי והוניה, זיכרונם לברכה. היא אחות לעפרה, ירדנה ז"ל, לעדנה, לי, לאביגיל, לאריאלה, סימה, רויטל ואורית והיא אחות למחצה של ברכה ושלום ז"ל.
על פי מה שאנחנו קיבלנו במשך כל השנים מכתבים מהמוסדות של המדינה, קיבלנו מכתב באוגוסט, בשנת 2007 - - -
יואב דהרי
¶
נכון. בשנת 2007 קיבלנו מכתב שבו הודיעו לה שהיא הגיעה לגיל הפרישה והיא זכאית לקצבת הזקנה. בספטמבר 2007 קיבלנו מכתב נוסף מהמשרד לענייני גמלאים, תעודה של אזרח ותיק בחתימה של השר דאז רפי איתן, שבו הוא מבשר לה על כל הזכויות שיש לה כאזרח ותיק.
יואב דהרי
¶
לא, לא, רק מספר תעודת זהות והשם. כך שבחשבון פשוט היא אמורה להיות היום בת 72. המכתבים האלה שציינתי אותם הם רק חלק מסדרה של מכתבים שקיבלנו במהלך כל השנים. בחירות לרשות הכנסת כמובן, לעירייה בחדרה. דרך אגב, כל המכתבים שקיבלנו מהמוסד לביטוח הלאומי זה מהסניף של חדרה.
היו"ר נורית קורן
¶
כלומר בעצם המשפחה עלתה וכאן רשום לי שאיך שירדתם מהמטוס לקחו אותה, כי אמרו שצריך לעשות לה בדיקות ולקחו אותה.
היו"ר נורית קורן
¶
ואחר כך אמא בררה משהו, אתה יודע את הסיפור, או שאתה לא יודע בכלל? אתה יודע שהם לקחו אותה וזהו, יותר לא ראו אותה.
יואב דהרי
¶
לא, אני יודע שהם עלו. ההורים שלי הגיעו במרבד הקסמים יחד איתה, כבת יחידה, הבת הבכורה ולפחות לפי העדויות של אמא שלי, היא הגיעה לארץ בריאה. היא הייתה ילדה יפה.
היו"ר נורית קורן
¶
כן, כן. ובעצם מאז שהיא ירדה מהמטוס לא ראיתם אותה, אבל אתה אומר שיש לה תעודת זהות.
יואב דהרי
¶
ואותם שלחו למחנה עולים, אני חושב שלעתלית. אחרי כמה ימים או שאמא שלי בררה או שהם באו אליה ואמרו לה. אני לא יודע להגיד איך התחדש הקשר ואמרו לה שהיא נפטרה. כמובן שביקשו תעודה ולראות גופה ולראות קבר ועד היום כמובן לא קיבלנו.
היו"ר נורית קורן
¶
רגע שנייה. יואב, זה בסדר מבחינתך? אנחנו העברנו את הפרטים שלה למאיר אמסלם. מאיר אמסלם הוא ממרשם האוכלוסין וההגירה והוא בדק כמה דברים ויש לו כמה ניירות. זה בסדר מבחינתך שהוא עונה לך עכשיו, לפני שקיבלת את התשובות?
מאיר אמסלם
¶
לא, אני אומר שזה לא חריג. ברגע שאתה יורד מהמטוס משרדי הממשלה רושמים אותך. בדרך כלל היו נותנים במקום מספר זהות.
מאיר אמסלם
¶
ולפעמים היה, בתקופה יותר מאוחרת, היו ממלאים את השאלון. פה יש לנו שאלות, אתם מקבלים את כל ההודעות לחדרה, כי הכתובת שנמצאת במחשבי משרד הפנים היא חדרה, גבעת בילו ב'.
מאיר אמסלם
¶
אוקיי, אז בגלל זה הכל מגיע לחדרה. לא הוצגה לנו הודעת פטירה. אין לנו ידיעה כי הילדה הזאת נפטרה.
מאיר אמסלם
¶
הקובץ חי וקיים ובועט ובשביל כל גופי הממשלה. אנשים ממשיכים לקבל, כמו יונה שממשיך לקבל עבור אחותו, כל מי שלא מעודכן כנפטר.
היו"ר נורית קורן
¶
אבל מאיר, בוא תסביר עוד פעם. תסביר מה ההליך שנעשה, כי כל זמן שלא קיבלתם תעודת פטירה על אותו בן אדם שתעודת הפטירה ציבורית - - -
היו"ר נורית קורן
¶
מסמך ציבור, כשמסמך ציבורי זה אומר שבמשרד הבריאות רופא חתם על התעודה וגם רופא מחוזי.
היו"ר נורית קורן
¶
כלומר יש שני רופאים שחותמים. אז כל זמן שאין לנו את המסמך הזה, אפילו שוועדת כהן קדמי הוציאה את המסמך, המסמכים האלה הם לא ציבוריים, הם רק רשמיים, המשרד לא גורע ממרשם האוכלוסין את אותם אנשים.
היו"ר נורית קורן
¶
עד שאנחנו בעצם נוכיח שבאמת יש לנו תעודת פטירה קבילה וכרגע העבודה שלך היא לנסות ולמצוא מה המסמכים שבידיך.
מאיר אמסלם
¶
לאתר את המסמכים. אני כרגע באמצע תהליך של ניסיון לאתר מסמכים נוספים. אני מודה ומתוודה שלא היה לי הרבה זמן. אני לא יודע לפני כמה זמן הוא העביר את זה לוועדה, אבל לא לפני הרבה זמן זה בא ולתיקים ולחיפושים האלה זה לוקח זמן.
היו"ר נורית קורן
¶
צריך להזכיר שהניירת זה ניירת, זה לא ניירת שהיא סרוקה. חלקה סרוקה ואנחנו מחפשים בכל המשרדים.
היו"ר נורית קורן
¶
כן. אנחנו מחפשים אותו גם עם משרד הבריאות ואנחנו גם בודקים אם יש תיק אימוץ. אז הדברים לוקחים זמן וצריך להתאזר בסבלנות. תודה רבה יואב. תודה מאיר.
היו"ר נורית קורן
¶
גם אם הייתה תנועה, אתה תדע, מאיר יגיד לנו אם הייתה תנועה לפה או לפה. הוא יאמר לנו. אנחנו לא מסתירים שום דבר.
יונה מוכתר
¶
בשביל להגיע לקטע שהיא על אדמת ניכר, יכול מאד להיות שהיא נמצאת איפה שהבדואים, בדרום. זה מהבדיקה שלי.
היו"ר נורית קורן
¶
משה גוטמן. שלום לך משה. בוקר טוב. אני מתנצלת מראש שלא זימנו אותך מוקדם יותר וגם הייתה כנראה איזו שהיא - - -
משה גוטמן
¶
קוראים לי משה גוטמן. אני הייתי ילד בן 7 בשנת 1948. אנחנו היינו בבית, בני 5, ואמא שלי ילדה עוד תינוקת. זה היה ב-כ' אדר, ב-1 במרס 1948, בביקור חולים. היא ילדה תינוקת בת. אמא שלי בזמן ההוא הייתה כבר חולה קצת, בגלל שעברו את השואה וההורים וכל המשפחה שלה נכחדה, אז היא לקחה את זה על הלב והיא הייתה חולת לב. שלושה שבועות היא הייתה בבית חולים, בביקור חולים.
אחרי שלושה שבועות שלחו אותה הביתה והתינוקת נולדה, הייתה תינוקת בריאה ובלידה רגילה. את זה הוצאתי מביקור חולים כבר לפני שנים, הוצאתי את מה שהיה. כשהיא הגיעה הביתה אנחנו היינו חמישה ילדים בבית פלוס התינוקת. היא הייתה חלשה מאד. בקיצור, היא הגיעה אל הבית, אל אבא שלי ואמרה לו תראה, האמא חולה, תן לנו את התינוקת, בויצ"ו יש מקום סטרילי, יפה ואוכל טוב והכל ואנחנו נטפל בה עד שהאמא תתחזק ואז היא תיקח אותה הביתה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? בל"ג בעומר הייתה הפגזה מאד קשה בירושלים. אני הייתי פצוע קשה ואח שלי נהרג.
משה גוטמן
¶
היינו בחוץ, היינו ברחוב אגריפס כאן בירושלים. הייתה הפגזה, נפלו שבע איזה שבע פצצות והעיקר היה ילדים שנהרגו, בגלל ששיחקנו בחוץ. אז אני הייתי פצוע קשה. תפסו אותי ישר ולקחו אותי לבית החולים וסידרו אותי בחזרה. אבל אח שלי היה פצוע קל, אבל עד שבואו לקחת אותו, הוא איבד על כל הדם והוא נפטר. אז אבא שלי ישב שבעה פעם ראשונה. כשהגיעה כ"ד, זאת אומרת ל"ג בעומר זה בערך י"ח אייר, בכ"ד סיוון אמא שלי נפטרה.
כשאמא שלי נפטרה אז אבא שלי ישב עוד פעם שבעה. כשהוא קם זה היה ב-1, באיזה תאריך זה היה? זה היה ביולי הראשון, אז היא נפטרה.
משה גוטמן
¶
הוא קם מהשבעה בראש ב-א' ראש חודש תמוז. זה היה ביום רביעי. ביום שישי הוא הלך לבקר את התינוקת בויצ"ו. הכל היה בסדר. הוא ראה תינוקת מחייכת אליו והכל. במוצאי שבת הוא בא עוד פעם לבקר אותה, אמרו לו היה כאן אפידמיה ונפטרו עשרות תינוקות והיא נפטרה גם כן. אז הוא אומר איפה הגופה? אמרו קברנו אותה, קברנו אותה. זה הסיפור.
משה גוטמן
¶
זה הסיפור. את ההמשך אני לא יודע. אח שלי הלך גם כן לבקר אותה, האח הגדול, אבל הוא לא יכול היה להגיע בגלל שהוא הולך עם הליכון. היא עכשיו הייתה צריכה להיות בת 70. באדר, 70.
מאיר אמסלם
¶
אז קודם כל, ברשותך, אני אעביר לכם מעטפה. כל מה שאני אגיד בעצם כתוב פה.
קיבלנו את הבקשה, התחלנו לבדוק. קודם כל מצאנו את הלידה, איתרנו את הלידה של חנה. חנה נולדה ב-1 במרס 1948 בירושלים, בביקור חולים. בהמשך לסיפור שלך הלכנו והמשכנו לחפש. מצאתי את הרישום של הפטירה של האמא. אמא שלך זו חיה שרה אידה גוטמן, נכון?
מאיר אמסלם
¶
ובעקבות מה שסיפרת שקרה כמה ימים אחרי, המשכתי לחפש הלאה. אני מצאתי רישום של הפטירה בספר הפטירות של ירושלים. הפרטים הם חנה גוטמן, תאריך פטירה 9 ביולי 1947. חתום על ההודעה ד"ר לוי, מבית החולים ביקור חולים בירושלים. מקום המגורים של הילדה בעת הפטירה – בית התינוקות ויצ"ו ירושלים. זאת אומרת שהיא הייתה בחסות של ויצ"ו, אבל היא נפטרה בביקור חולים, בבית החולים עצמו, לא במוסד.
זה כל מה שיש למשרד הפנים. אין מספר זהות כמובן, כי זה היה לפני המפקד של ה-8 בנובמבר 1948. אין לי תיקים. אין לי ניירות. הרישומים שלנו התחילו בעצם מ-1948 ואילך.
משה גוטמן
¶
אני רק שואל, הם שיקרו לו. אם היה אפידמיה שנפטרו הרבה ילדים, זה היה צריך להיות בעיתון או במשהו. משהו היה צריך לצאת. זה לא יכול להיות שיהיה שקט.
מאיר אמסלם
¶
בוא אני אסביר שנייה לכולם. א' אני לא בא לשכנע אף אחד בשום דבר. אני מודיע מה יש לי בניירת. מה יש לי ברישומים. אני כותב לך מה יש לי, אני נותן לך את מה שאני יכול לתת. מעבר לזה אתה עושה את השיקולים שלך. אני לא בא להגיד לך כן, לא, או מה הגיוני או לא הגיוני. זה מה שכתוב.
מאיר אמסלם
¶
בתוך המעטפה שלך יש גם צילום של השורה מתוך ספר הפטירות. יש שם את סיבת הפטירה גם. אתה יכול לקחת את זה לרופא. אני לא יודע מה כתוב שם.
מאיר אמסלם
¶
קח את זה לרופא, שיקרא מה כתוב שם ויגיד לך ממה היא מתה. אם זה מתאים למה שאמרו לכם, כן או לא. אני לא יודע. הספר הוא מקורי. זה נכתב מספר ימים לאחר האירוע עצמו. זאת אומרת שאנחנו מדברים על חודש שביעי 1948.
היו"ר נורית קורן
¶
כן. מאיר, באותו זמן שראית בספר הפטירות, ראית שיש הרבה נפטרים באותו יום, כמו שבעצם אמרו?
מאיר אמסלם
¶
ראיתי כמות יחסית גדולה, אבל אני לא ייחסתי לזה שום משמעות. לא בדקתי את הגילאים, אז אני לא יודע אם זה תינוקות או לא.
מאיר אמסלם
¶
מה היה נהוג פעם, נשמה, אני לא יודע. לא מקובל עלי, אבל דעתי לא נחשבת. זה מה שהיה. סיפורים של הרבה אנשים פה מסביב יודעים שככה זה היה. לא תקין, אני מסכים איתך. לא אנושי, אני גם מסכים איתך, אבל זה מה שהיה.
מאיר אמסלם
¶
גם אנשים שהילדים שלהם נפטרו והם ראו את הגופה, קברו אותם ללא ידיעת ההורים. ככה היה נהוג באותה תקופה. לא שומרים גופות במקררים, כי לא היו מקררים.
משה גוטמן
¶
כי לא היו מקררים. זה היה שבת. במוצאי שבת הוא הגיע. מה זה? מתי קברו אותה? הוא במוצאי שבת הגיע.
היו"ר נורית קורן
¶
אין לו דברים מעבר. ברגע שיש כזה דבר, אז אנחנו יודעים שפחות או יותר זה סגור. מה שכן אפשר לנסות ולראות שיכול להיות שיש חלקת קבר או משהו. צריך לגשת לבית העלמין.
היו"ר נורית קורן
¶
משה, אני מציעה שאנחנו נפנה לחברה קדישא פה בירושלים ואנחנו נבדוק אם יש איזה שהוא רישום, בסדר? מירב, תרשמי לך. רק מאיר, תעביר לנו העתק שיהיה לנו.
היו"ר נורית קורן
¶
תעשה בדיקה של הרישומים וגם תעביר לנו את תעודת הפטירה ואת מה שרשום לך בספר הפטירות.
היו"ר נורית קורן
¶
מירב, תפני בבקשה לחברה קדישא של ירושלים. במקום שהוא ייגש אנחנו נעשה את זה.
טוב, אתם רואים שאנחנו בעצם לא יודעים.
היו"ר נורית קורן
¶
זה של בית החולים. זה זה. בסדר, זה מה שרשום לו. זה מספר הפטירות. זה מה שרשום לו ויש לו תעודת פטירה. הוא נתן לו עכשיו את כל ההעתקים. מכל מה שיש למאיר מקבלים את כל ההעתקים, את כל מה שצריך. אי אפשר לחשוד במאיר. הוא עושה עבודה יסודית. הוא לא נותן תשובות עד שהוא לא יודע. ואם הוא לא יודע, הוא אומר אני לא יודע. נכון, יונה?
היו"ר נורית קורן
¶
אז אני רוצה לשבח את מאיר בפניו, כי באמת הוא עושה עבודה מצוינת והוא עושה אותה לבד ועובד קשה.
יהודה זפרני, בבקשה. אחיו יגאל זפרני נעלם. יהודה, אתה הגעת אלינו בשבוע שעבר, או לפני שבועיים, או יותר כבר. יותר, כן. בעצם אתם עליתם ממרוקו, אז תספר לנו מאיפה עליתם, כמה ילדים אתה במשפחה.
יהודה זפרני
¶
קודם כל לפרוטוקול, אני רוצה לשבח את הוועדה, לשבח אותך, כי אם לא היו פותחים את הנושא של הוועדה, אני לא בטוח שהיינו יכולים אפילו רגשית להיכנס לנושא הזה.
יהודה זפרני
¶
אצלי הסיפור התחיל בסביבות שנת 1993, כשאני כבר נשוי, בשנות ה-20 לחיי ובעצם אני מגיע יום אחד לבקר את אמא בקריית שמונה, אמא ואבא ואל תשאלו, אני לא זוכר אפילו איך זה היה, אבל פתאום נחשפתי לאיזה שהוא מקרה שבחיים לא שמעתי וזה שיש לי עוד אח.
יהודה זפרני
¶
תוך כדי שיחה, או מישהו זרק משהו, מהאחים הגדולים. ואז נחשפתי לזה שבעצם יש לי עוד אח, שלפי מה שהבנתי באותם רגעים, שנעלם לנו אח מבית החולים בצפת ביולי 1970 ולאחר מכן ידענו את התאריך. אני כמובן בסערת רגשות אמרתי שאני מיד הולך ופונה לקרוב משפחה שהיה באותה תקופה שר הבריאות, יאיר צבן, יושב ראש מפ"ם, מי שזוכר אותו. הוא היה קרוב משפחה ואני כזה עם חוש הצדק אמרתי אני הולך אליו ושיעשה בדיקות.
באותה שיחה, שעה אחרי זה, אחרי שקצת נרגעתי, אז אמא שלי לקחה אותי ובעצם השביעה אותי לא לנגוע בסיפור הזה כל זמן שהיא חיה, כי מבחינתה זה היה רוממות רוח או איך שלא נקרא לזה, אבל כנראה ההורים שלנו היו בנויים אחרת. הטיעון שלה היה שאנחנו לא נוגעים בסיפור הזה, כי אם אנחנו ניגע בסיפור הזה, אז יכול להיות שהוא חי והוא יהיה בן 25 והוא יסבול ויקרה לו משהו בעקבות הגילוי ואולי ההורים שגידלו אותו יסבלו כתוצאה מזה וכו'.
אז באמת לא נגעתי בסיפור הזה ולא נגענו. ההורים עלו בשנת 1962 ממרוקו. הגיעו לארץ שבעה ילדים ונולדו בארץ חמישה ילדים, סך 12 ילדים, אני התשיעי מביניהם. הסיפור החל כמובן מעדות ראשונה מאמא, שבמהלך ההיריון הרופא שטיפל בה, שהיה רופא ידוע בקריית שמונה, ד"ר סלמונוביץ, שדרך אגב, יש אפילו רחוב על שמו. ואתמול, כשהוצאתי את התעודה, גם כזה נדהמתי, תיכף אני אספר על זה.
הבחור, במהלך ההיריון ה-12 שלה, היא סיפרה שהוא התעניין בה יתר על המידה, כי הוא הרי כבר יילד אותה כמה פעמים בלפחות שלוש לידות שהיו בארץ, והוא התעניין בה ואמר לה בשביל מה את צריכה את הילד, ויש לך כבר 11 ילדים. כל מיני משפטים שבדיעבד אולי עושים משהו. היא ילדה את יגאל בבית יולדות בקריית שמונה, אז היה בית יולדות בקריית שמונה. יום לאחר שהוא נולד הודיעו לה תחזרי הביתה, יש לך 11 ילדים לטפל בהם. הילד חולה ואנחנו שולחים אותו לבית חולים בצפת.
היא כמובן לא ידעה קרוא וכתוב. בשבילם רופאים זה אלוהים בתקופה הזאת ובאותה נשימה היא חזרה כמובן לביתה ואחרי מספר ימים שלחה את אחותי הבכורה, את האחים הבכורים בעצם, שיסעו לצפת ויראו מה שלום הילד. הם נסעו לצפת וראו את הילד דרך הזכוכית פחות או יותר. אמרו להם זה הילד. כמובן הם לא ראו אותו פיזית, לא נגעו בו. אמרו להם זה הילד ותחזרו בחזרה. היו עוד שני ביקורים של האחים וביקור שלישי, כשלושה שבועות אחרי, היה של ההורים עצמם, שהם נסעו ובעצם אמרו להם שהוא כבר מת ותחזרו הביתה.
באותו רגע כמובן לא קבורה, לא תעודת פטירה, לא מה סיבת המוות. כלום. וככה בעצם הסיפור הזה נשאר ונותר איתנו כתעלומה. כשהתחלתם עם הוועדה, ביקשתי מאחי אלי זפרני בקריית שמונה שייגש למשרד הפנים ויבדוק, אולי יש איזו שהיא תעודה, כי בזמנו לא היה ואמרו שאין. אז כשהם ניגשו, אמרו שאין מרשם. אז באמת הוציאו תעודת לידה, הוציאו תעודת פטירה. כמובן מקום הפטירה צפת, סיבת הפטירה לא רשום. תאריך לידה 14 ביוני, תאריך פטירה 23 ביוני.
זה לא הסתדר לי, כי זה שבוע ימים. אמרתי משהו פה לא בסדר, זה בעצם 10 ימים, אבל משהו לא הסתדר, כי אם הם הלכו שלוש פעמים ועברו שלושה שבועות, התאריכים לא הסתדרו לי. ואז ביקשתי מאחי הגדול שיבדוק אולי באותה עת, יש מישהי מהשכונה שאולי ילדה איתה באותו יום והייתה איתה. אז באמת הוא חיפש והגיע לאישה מדהימה, שבעצם ילדה עם אמא שלי. שאלתי אותה אז מי זאת הילדה, היא אומרת הבת שלי. אמרתי לה אפשר לראות את תעודת הזהות שלך, אז היא הראתה לי את תעודת הזהות שלה, ובתעודת הזהות שלה תאריך הלידה שלה, שהיא ילדה באותו יום, זה היה 16 ביוני. כלומר התאריכים שונים ממה שיש. אז בעצם זהו.
יהודה זפרני
¶
אני בזמנו העליתי איזה שהוא פוסט ואת התחוור לי שפתאום צצו עוד מקרים בקריית שמונה, של חברה שכן זה קרה גם להם. מסתבר עם אותו דוקטור. בשבילי זה היה, כשהוצאנו את תעודת הפטירה, אז כתוב לכבוד אלי זפרני ולפני כן שמתי לב שהוא בעצמו גר באותו רחוב על שמו.
מאיר אמסלם
¶
אני אומר את האמת. אתמול פעם ראשונה שנגעתי בתיק. פתחתי, מצאתי את מספר הזהות. דרך אגב, נתתי לי להיות בלש קצת, אבל לא נורא. לא כתבת לנו את מספר הזהות שלו. מצאתי את מספר הזהות של האח. יש יגאל, הוא באמת נולד ב-14 ביוני 1970. גם אצלי מה שרשום 23 ביוני 1970 פטירה, ולכן זה לא מסתדר לי מה שאתה אמרת. אם שמת לב לעיניים שהרמתי לך באמצע, כשאמרת את התאריכים.
מאיר אמסלם
¶
עוד פעם, זה גם מה שכתוב אצלי. אבל מה, זה כתוב, התיק פיזית עוד לא אצלי. הזמנתי את התיק פיזית. אנחנו נחכה שהוא יגיע. אם יש שם הודעת פטירה מבית החולים, כולל הסיבה וכולל הרופא שחתום, ברוך השם נורית כבר סידרה את העניין, תוכל לקבל אותה ישירות ממני, בלי כל הסיפור של משרד הבריאות. תקבל ממני תשובה מסודרת. אם זה יהיה תעודת פטירה, זה גם יהיה מגובה בנייר על סמך מה הוצאתי את תעודת הפטירה. יכול להיות שזה יהיה מקובל עליך ויכול להיות שלא. עוד פעם, אני לא ממציא ניירות כדי להתאים. אני לא ממציא תאריכים כדי להתאים את זה למה שנוח ולסיפור.
מאיר אמסלם
¶
אם זה ילד בן שבוע, סביר מאד להניח ואני אומר לך את זה בוודאות של כמעט מאה אחוז, שאין קבר.
מאיר אמסלם
¶
זה נחשב נפל. זה קבר אחים, אבל אמור להיות רישום מסודר של הקבורה. בשנות ה-70 אמור להיות רישום. אז פיזית לא נוכל לבוא ולהגיד זה פה, כי זו חלקה גדולה של ילדים, אבל הם יוכלו להראות לך רישום, יצטרכו להראות לך רישום שפלוני אלמוני הובא לקבורה.
היו"ר נורית קורן
¶
לא, לא 90 יום, חודש. אז בוא נזכיר לכולם שילד שנפטר מיד אחרי הלידה עד חודש, זה נקרא נפל. או שבזמן ההיריון הלידה הייתה עם ולד מת או קרה משהו בדרך, זה נפל. עד 30 יום לא נותנים לו שם ולא שום דבר וקוברים אותם בלי מצבה.
היו"ר נורית קורן
¶
בלי מצבה ולא יושבים שבעה. אז זה בעצם כל ההליך. עכשיו, אם זה נכון, אז יהיה רישום רק שהוא נטמן בבית קברות כזה וכזה, אם זה רשום בכלל, לאן בית החולים העביר לחברה קדישא. בדרך כלל הכל נקבר. שום דבר לא נשאר בבתי החולים. אז עכשיו בעצם הוא הזמין את התיק מהם.
מאיר אמסלם
¶
נכון. בתיק יהיה לי אפילו מספר של רישיון קבורה, שאיתו נוכל ללכת לחברה קדישא ולהראות להם.
מאיר אמסלם
¶
אלף כי לא ביקשת סיבת פטירה. בתעודת פטירה צריך לבקש. זה פרט שהוא חסוי. לפעמים אתה נדרש להציג תעודת פטירה לבנק, לשחרר כספים או משהו.
מאיר אמסלם
¶
אתה מבין? לא כל הגופים שאתה מציג להם תעודת פטירה צריכים לדעת את המידע, ולכן משרד הפנים נותן סיבות פטירה רק במקרה שהפונה מבקש את סיבות הפטירה.
היו"ר נורית קורן
¶
בסדר. מאיר, אמרת פה הערה מאד מאד חשובה, כי הרבה מאד אנשים אמרו שהם קיבלו תעודת פטירה ולא היה רשום כלום. ואז ברגע שאנחנו ככה נכנסנו לסיפור, פתאום היו יותר פרטים. אז טוב שאתה מציין את זה. זה חשוב מאד.
מאיר אמסלם
¶
אני גם אסביר עוד משהו בקשר לזה. מי שמעדכן את סיבות הפטירה זה לא אני. אני לא רופא. אני לא מתיימר להיות רופא ואני אגדיל ואני אומר – לא מתיימר להבין מה הם כותבים ואיך הם כותבים. מי שמעדכן סיבות פטירה במדינת ישראל זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ילד שיש לו תעודת זהות כזאת, מספר זהות במערכת, יש לי הודעת פטירה. אני שולח את הודעת הפטירה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבקש מהם לעדכן את הקובץ וסיבות הפטירה. הם מעדכנים את סיבות הפטירה, אם זה סיבה עיקרית, תת סיבה, כל הדברים האלה וככה אתה מקבל את זה מודפס. זה לא שאני יושב ואני - - -
היו"ר נורית קורן
¶
מאיר אתה אומר פה דבר מאד מאד חשוב, כי עד עכשיו באמת לא שמנו לב לפרטים הקטנים וכל פעם אתה מוסיף לנו עוד ועוד, בעצם מעורבים פה עוד משרדים נוספים, אז כך שאם רוצים לבוא ולהאשים את משרד הפנים, שמישהו ישב ושינה שם, זה לא נכון, כי אתה אומר שזה עובר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא זאת שמעדכנת את סיבת המוות.
היו"ר נורית קורן
¶
ועכשיו כשאתה רוצה לתת לנו תעודת פטירה עם סיבת המוות, אתה מבקש מהם והם מעבירים אליך.
מאיר אמסלם
¶
נכון. במקרים ישנים שאין לי מספר זהות והם לא יכולים לעדכן לי קובץ, כמו שהיה לנו עם אדון גוטמן, הוא מקבל ממני צילום של הספר, ששם רשום את הסיבה והוא מוזמן לקחת את זה לרופא.
יהודה זפרני
¶
רק בשביל הרקורד, לצורך העניין, המסקנה היא – תקנו אותי אם אני טועה – כל אדם יכול לבוא ולבקש תעודת פטירה של כל אדם?
מאיר אמסלם
¶
תעודת פטירה יכול לבקש אדם קודם כל קרבה משפחתית ראשונה, שנייה וכל מי שהוכיח עניין בדבר. עניין בדבר זה לא - מעניין אותי לדעת. עניין בדבר אומר – יש לנו צו ירושה, אתה תציג לי את צו הירושה שאתה צד לו. לכן אתה נהיה בעל עניין בתעודת הפטירה.
יהודה זפרני
¶
כמו שמה שאמרת חדש לנו פה, אז למה לא לתקן, אולי בחוק, הרי אם בן משפחה מבקש סיבת פטירה, למה שאוטומטית זה כבר לא יהיה רשום? הנה, אני - - -
מאיר אמסלם
¶
עכשיו, הוא מבקש את זה למספר סיבות. על מנת לקיים צו ירושה, אין צורך בסיבות המוות. סיבות המוות רלבנטיות בשני מקרים, אחד במקרה כמו שלך, שיש איזה שהוא ספק, ושנית במקרה של תביעת ביטוח, כשהביטוח רוצה לראות שבאמת הסיבה מבוטחת. זה הסיבות היחידות שיש את זה. זה צנעת הפרט.
מירב שמעון
¶
סליחה, אני גם רוצה להגיד משהו לפרוטוקול בעניין הזה. לאור שיחות שקיימתי עם כמה מכם השבוע, גם אנחנו, כשאנחנו פונים למאיר, גם אם הוא נוכח פה, אתם חייבים לחתום לנו על טופס הסכמה. זה לא משהו שהוא לקבלת פרטים, זה לא משהו שזה איזו גחמה שלנו. זה לא עולה כסף, זה לא בתשלום כמו שחלק מכם חשבו. פשוט בשביל לקבל מידע בשם אנשים, בגלל צנעת הפרט ובגלל הפרטים האלה, אתם חותמים על טופס. זה איזה שהוא הליך פרוצדוראלי - - -
מאיר אמסלם
¶
אני מודיע פה לפרוטוקול: משפחה שפונה אפילו דרך הוועדה ולא חתמה, הוועדה לא תקבל את המסקנות שלי והיא לא תוכל לבדוק אותן. אני לא יכול להעביר.
מאיר אמסלם
¶
האזרח יקבל ממני את המכתב, אבל הוועדה לא תקבל ממני את המכתב ואת כל הניירות שעומדים מאחוריו וככה היא לא תוכל לתת לכם מענה כמו שצריך. אם הם לא רואים את המידע, הם לא יכולים לבחור את המידע.
היו"ר נורית קורן
¶
נכון. מה שאנחנו עשינו, כלומר זה היה בתחילת הדרך, ממש בתחילת הדרך ואז מאיר נתן את המידע ישירות למי שפנה, אנחנו פנינו לאותם אנשים שמאיר נתן להם את התשובה, כשבררנו שיש תשובה וביקשנו מהם לקבל את המסמכים. לכן עכשיו, היום, כבר יש לנו פרוצדורה שצריך לחתום כדי שגם אנחנו נוכל לסגור את התיק אצלנו ולמלא את התיק בכל הפרטים.
אני מזכירה, הכנסת שקופה. כל מה שאנחנו עושים שקוף. אפשר לראות את הכל וכשהוועדה תיסגר, כשתהיינה בחירות הוועדה תיסגר, כל החומר הארכיוני וכל הדברים שאנחנו אספנו, הכל יישאר פה בארכיון הכנסת ועל שם הוועדה.
היו"ר נורית קורן
¶
כי מבחירות לבחירות נסגרות הוועדות. הוועדה שלנו היא ועדה מיוחדת שקמה, היא לא ועדה סטטוטורית. היא לא תקום בבחירות הבאות. לכן אנחנו גם עובדים כמו משוגעים - - -
היו"ר נורית קורן
¶
בסדר, אבל ככה זה עובד. אז הוועדה שלנו עובדת בצורה מטורפת להשיג כמה שיותר ניירת, להגיע לכמה שיותר נושאים, להגיע לכמה שיותר אנשים.
היו"ר נורית קורן
¶
חברים, חברים, היום אנחנו על הכדור. יום למעלה, יום למטה. מאד חשוב לי לומר עוד נושא שמאיר הזכיר. משרד הבריאות הפקיד את כל התיקים שלו בארכיון המדינה, בגנזך, ולגבי משרד הבריאות היה חוק שאנחנו לא יכולים לקבל את המידע ומאיר לא יכול לקבל את המידע כדי להצליב אותו וכשמאיר פנה אלי ואמר לי תשמעי, אני לא יכול ישירות, אני צריך שאתם תפנו ושהאנשים יפנו למשרד הבריאות כדי לקבל ומשרד הבריאות צריך לאשר לגנזך המדינה לתת לנו את המידע. מיד טיפלתי בזה והנה, עוד הוכחה למה הוועדה שלי לא מיותרת.
למה היא לא מיותרת ולמה נלחמתי לעשות אותה בכנסת, כי כל דבר של חקיקה וכל דבר של תקנה, ישר, איך שזה נעשה, תוך חודש אנחנו מתקנים את מה שצריך. ועכשיו מאיר יכול לפנות ישירות ולקבל את המידע ולקבל את כל מה שצריך וזה גם מקל על העבודה של מאיר, לסגור את כל הפרטים וגם מקל עלינו כוועדה, שהכל מרוכז והכל עובר בצנרת כמו שצריך, מה שלא היה עד עכשיו.
כן, ציון, שם מלא.
ציון הדר
¶
ציון הדר. אני רוצה לשאול את מאיר שאלה. גם אם אין לי תעודת פטירה, יש מצב היום לראות את זה?
מאיר אמסלם
¶
סימנו לה פטירה? סביר להניח שאם סימנו דבר כזה, יש רישום של דבר כזה. אנחנו צריכים לבדוק את הרישום. במידה ומצאתי רישום, אתה תקבל את הצילום של הרישום, ששם יהיה כתוב את סיבת הפטירה.
היו"ר נורית קורן
¶
ציון, כבר העברנו את הפרטים ואת הכל, אבל פשוט יש תור ארוך אצל מאיר והוא בודק - - -
היו"ר נורית קורן
¶
הוא בודק כמו שצריך וצריך להגיד שאנחנו גם ביקשנו תקנים בשביל מאיר, כדי שיהיה לו יותר קל, אבל בינתיים זה לא רץ. נקווה שזה יהיה בסדר.
כן, יהודה, עוד שאלה אחת, אני רוצה להמשיך.
יהודה זפרני
¶
בתקופה הזאת לגבי בית החולים זיו בצפת, היה ידוע שהיו כמה מקרים. אתה אומר אוקיי, נוציא תעודת פטירה, אבל בסופו של דבר אנשים טיפלו ברישום. האם אתה בודק גם את המכלול, כלומר אם נניח באותה שנה או שנה קודם היה מקרה אחד או עשרה מקרים?
מאיר אמסלם
¶
אלמוג, אתה אחד, הוא שניים. עוד פעם, אתה מדבר איתי על כימות. יש מקרים גם שדווחו לנו בבית חולים פורייה בטבריה, יותר מקרים מצפת. וגם לי בתור נגיעה אישית בבית חולים פורייה, סוף שנות ה-60, ליד התאריך שלך, אחות של אבא שלי, שגם אבא שלי אמר לי לך תבדוק איך היא נעלמה. עוד לא בדקתי, אבל שיפנה לוועדה.
מאיר אמסלם
¶
יש סיפורים ואנחנו בודקים כל סיפור. לא תמיד אני יכול להגיד לך שהחשש של אותו אדם מבחינתי ועוד פעם, הידע והניסיון שלי הוא מוצדק, יש מקרים שכן, הוא בהחלט מוצדק. יש הרבה שאלות, הרבה ספקות. אני גם מציין את זה בתשובות שאני נותן, שאני לא יכול לקבוע, אין לי איזה שהוא נייר חד משמעי. עוד פעם, אני נוטה – אתה כאן אמרת לנו כמה פרטים שהם לא מסתדרים עם הכתוב – אנחנו נלך ונבדוק. מה שיש לי אני נותן. אני לא מסתיר ממך.
היו"ר נורית קורן
¶
תביא את העדות שלה, את כל הפרטים ואנחנו נבדוק, כי בעצם מאיר הולך לספר הלידות, אז הוא יכול לבדוק אם היא נמצאת.
היו"ר נורית קורן
¶
בדיוק, בסדר. יופי. תראו, הוועדה מקבלת את כל התשובות של מאיר. אנחנו מצליבים מידע. אנחנו רואים לפי בתי חולים, אנחנו רושמים לפנינו את הדברים האלה והכל יעבור בחינה נוספת אחרי שיהיו לנו תשובות, כדי להוציא נתונים ולהוציא דברים לאותם מקרים מאותו בית חולים והכל.
אני רוצה להמשיך.
היו"ר נורית קורן
¶
אנחנו נדבר על זה בסוף הוועדה. אני רוצה להמשיך. טוני בן שבת, אחיה נעלם, יש לו שם מאד מאד מיוחד, בנימין זאב הרצל.
היו"ר נורית קורן
¶
אז קודם כל תודה רבה שבאמת. אנחנו מודים לך שבאת ומאד חשוב לשמוע אותך. אז בבקשה, בואי תספרי לנו.
היו"ר נורית קורן
¶
כן, כן, אנחנו ניקח הכל ואנחנו נצלם וניתן לך חזרה. זה צילום או שאנחנו צריכים לצלם? אנחנו נצלם.
טוני בן שבת
¶
אני ילידת תוניס. באנו בשנת 1949 ארצה. הגענו לבית ליד עם משפחה גדולה, עם שישה אחים. היינו במעברות בצריפין, מה לא? אז אמא שלי אז בזמנו ילדה בן ואמא שלי חלתה.
טוני בן שבת
¶
היא לא יכלה לחזור הביתה, כי היא הייתה מאד חולה אחרי הלידה והילד נלקח אוטומטית לבית תינוקות. ואני ואחותי היינו כל בוקר הולכות לטפל, לראות את הילד והכל בסדר. יום אחד חזרנו בשביל לראות אותו ושביל לרחוץ אותו. אחותי הגדולה יותר רחצה אותו באותו יום והלכנו הביתה. למחרת באנו לבקר אותו, אמרו לנו שהוא חולה והוא במצב לא טוב. עוד פעם חזרנו, אמרו לנו שהילד נפטר. לא ידענו מה לעשות. שלחנו את אבא ואמרו לו שהילד נפטר. אנחנו לא יודעים מה הסיבה, לא יודעים שום דבר. הכל כתוב. נתתי את התיק, את הניירות. הכל כתוב במפורש.
יש לי עוד מכתב אחד שחתומים פה שופטים. כתבנו מכתב על העלמה של הילד, איפה הוא? אין לנו מקום קבורה, אין לנו כלום. לא יודעים מה הסיבה.
טוני בן שבת
¶
אחותי הייתה אמורה ללכת לויצ"ו, כי היינו משפחה גדולה, שישה אחים מוזנחים. אין מי שיטפל, אין מי שייגש אלינו, אין מי שיסדר לנו את הדברים שלנו. ואז לקחו את האחות הקטנה, הכי קטנה שלנו לויצ"ו, לא מצאו לא סידור בויצ"ו והחזירו אותה אלינו.
היו"ר נורית קורן
¶
הבנתי. אבל אמרת לנו שהחזירו אותה, הם לא מצאו משפחה והחזירו אותה לבית. היא נפטרה? מה בדיוק היה?
טוני בן שבת
¶
פה יש טופס על הקבורה של הילד ואיפה קברו אותו וזה היה בזמנו בית עלמין. פה חתומים שלושה שופטים שלא יודעים עד היום הזה איפה הילד קבור.
היו"ר נורית קורן
¶
רגע. את פנית אלינו, נתת את השם, נתת את הכל. אנחנו פונים עכשיו למשרדים הרלבנטיים. אנחנו פונים לויצ"ו, אנחנו פונים למשרד הבריאות, למשרד הפנים.
היו"ר נורית קורן
¶
כדי שהוועדה תוכל לקבל את החומרים מהמשרדים אחר כך, בגלל צנעת הפרט, בגלל הגנת הפרטיות, אנחנו צריכים שאת תחתמי לנו על טופס שגם הוועדה יכולה לקבל את התשובות.
טוני בן שבת
¶
לא חתמתי וגם אין לי זכות לחתום כי אנחנו שישה אחים ואני בלי שישה האחים שלי אני לא חותמת.
היו"ר נורית קורן
¶
בסדר, אין בעיה, מקובל. אז עכשיו אנחנו העברנו את התיק שלך למאיר ומאיר בדק פחות או יותר מהפרטים. את מסכימה שהוא יאמר עכשיו על השולחן את התשובות מה הוא מצא לגבי אחיך?
מאיר אמסלם
¶
ולכן המידע שיש לך על אסותא, ככל הנראה שגוי ביסודו. לא הגיוני שמי שגר בבית ליד ייסע לאסותא.
מאיר אמסלם
¶
עגלות, חמורים ואולי רכב פעם ביום. הלידה, לפי מה שאני מצאתי, הייתה בחדרה, שזה יותר הגיוני, מרחק של 10 דקות.
מאיר אמסלם
¶
תראי, אני בדקתי את ספרי הפטירות של כל האזור, כולל תל אביב. אני בדקתי את מחוז חיפה, כשחדרה שייך למחוז חיפה. אני בדקתי את נתניה מחוז, כשבנתניה מחוז רשום את כל הפטירות של מעברת בית ליד, א', ב', ג', לא משנה. בדקתי את ירושלים ובדקתי את אסותא ואת כל תל אביב. לא מצאתי רישום של פטירה. לא מצאתי רישום של פטירה, זה אומר שממני את לא מקבלת תעודת פטירה.
עוד פרט נוסף שאני הפכתי וחיפשתי, זה מספר זהות. אין מספר זהות.
מאיר אמסלם
¶
לא, לא, לא. זה לידה בארץ, חברים, הפרידו נא. המספרים הרצים ניתנו למי שנפקד והיה חי וקיים באותה עת. מספרי זהות באים בפנקסים. הסדר הרץ הוא בזכות אותו פנקס, שהמספרים הם בסדר רץ. המשפחה נפקדה נניח בשנת 1948, לא בדקתי את תאריך העלייה כי הוא לא כל כך רלבנטי לסיפור. המשפחה נפקדה בשנת 1948. כל מי שהיה חי קיבל את תעודות הזהות הרצות. מספיק שילד יוולד שבוע אחרי והמספר כבר לא יהיה מספר רץ.
מאיר אמסלם
¶
זה כבר סדרה אחרת לגמרי. כל בית חולים היה מקבל אז כמות X של פנקסים והמספרים שהוקצו לו זה פשוט לפי הפנקסים שהוא קיבל, זה הכל. זה דברים לוגיסטיים.
מאיר אמסלם
¶
יש לי לידה, אין לי פטירה. אני לא מצאתי מספר זהות. זה אומר שבמפקדים הבאים הוא גם לא נפקד ומבחינתנו אין. מה שאני צרפתי לך שם זה תעודת לידה של בנימין בן חיים והורידה.
מאיר אמסלם
¶
ולמה אני אומר לך שאני מאד משוכנע שהלידה של בנימין זה הוא, עזבי את השם הורידה, שהיא ממש מיוחדת, אבל אני גם צרפתי לה את הצילום של השורה בספר הלידות של בית החולים מחנה ברנדס, וזה לא רק חיים, זה חיים בן רחמים.
מאיר אמסלם
¶
אז מבחינתי אין ספק שזאת הלידה. הלידה הזאת היא סמוכה לשאר הלידות בין אותם תאריכים. זה לא קבוצה של תאריכים, זה בדיוק בטווח של התאריכים ששאר הלידות בחדרה בוצעו, ולכן אין לי ספק שהמידע שלך על אסותא הוא מוטעה. אחיך נולד בחדרה. מעבר לזה, אני לא יודע להגיד לך שום דבר אחר.
מאיר אמסלם
¶
תביאי לי. יש לי את זה לדעתי, אבל בסדר. מה שאני אומר כאן עכשיו, הוועדה קבעה בוודאות, הוא לא אחד מאותם 69.
מאיר אמסלם
¶
הוועדה קבעה בוודאות גבוהה את הפטירה, על סמך מסמכים שנמצאו בויצ"ו. יש תכתובות בויצ"ו שנכתב שהילדה ויויאן והתינוק נשלחו על מנת לסדר אותם, זה נקרא "יש לסדרם" בבית ויצ"ו בירושלים. נכון, בירושלים, אם אני לא טועה.
מאיר אמסלם
¶
בהמשך יש התחייבות של משרד הסעד לתשלום 28 לירות עבור כל ילד, עבור הכלכלה שלהם בחודש ובהמשך נמצא מכתב שכתוב, פתק, צייטלא כמו שאומרים, הילד מת, הילדה עדיין לא סודרה. ואז יש פתק אחר כך – הילד מת, הילדה לא סודרה, מוחזרת.
מאיר אמסלם
¶
על סמך הדברים האלה הוועדה התכנסה ואמרה, יש פה מספר גורמים שדיווחו שהילד מת וגם הם לא נתנו תאריך. הילד מת בדרך. זה מה שנאמר.
היו"ר נורית קורן
¶
אז אנחנו נבקש מויצ"ו. סוף סוף יש לנו ערוץ פתוח עם ויצ"ו ואנחנו נבקש מויצ"ו לראות את התיק. תרשמי לפנייך. אבל טוני, אנחנו צריכים שתחתמי לנו שאנחנו יכולים לפנות בשמך לויצ"ו.
היו"ר נורית קורן
¶
שאנחנו יכולים לפנות לויצ"ו בשמך, לקבל את הניירות שמאיר מדבר עליהם. בסדר? אז בסוף הדיון.
מאיר אמסלם
¶
אני לא מדבר על רישומי קבורה, נשמה. אני מדווח על פטירות. רישומי פטירות. טווח התאריכים משתנה מעיר לעיר, ממקום למקום. יש לי חלקם אפילו משנת 1917 ויש לי את חלקם שמתחילים משנות ה-40.
מאיר אמסלם
¶
לדעתי כתוב שם שהילד הועבר לירושלים ולכן יתכן באמת שהוא נקבר בירושלים. ודרך אגב, כן היו קוברים בהר הזיתים.
היו"ר נורית קורן
¶
אין בעיה. תשאלי אותם, כשתחליטי. אין בעיה, כשתחליטי שאת רוצה לפנות לויצ"ו ולהביא עוד ניירת, אז תחתמו לנו. תיכף תדברו כאן עם שירלי.
אלמוג שריקי
¶
שלום. נודע לי לפני כשנה וחצי על הנושא של דודה שלי, שנעלמה. זה ממש במקרה כשהייתי בראש העין באיזו מאפייה שם ועמדו לידי מספר אנשים מבוגרים. זה אמר חטפו לו שניים, זה אמר אחד, זה אמר ככה. אמרתי לא יכול להיות, יש פה משהו מוזר. זכרתי שיש לי דודה שהיא לא, כאילו נפטרה ולא ברור העניין שלה, אז התחלתי לחקור את העניין הזה בתוך המשפחה. סבתא שלי נפטרה, אבל דודה שלי היא מבוגרת והיא סיפרה לי את הסיפור שהיה שם.
סבתא שלי השביעה אותי לא לספר לא לסבא שלי ולא לאף אחד, שהילדה בעצם נעלמה. היא לא ממש נפטרה, כאילו בפועל. היא ידעה את זה, היא הרגישה את זה. היא לא נלקחה מידיה. היה מצב שהמשפחה עלתה ממרוקו בשנת 1962. הם עלו לקריית שמונה. מקריית שמונה, בבית החולים, זה בית החולים שהיא נולדה. הילדה נולדה בארץ ואפילו הלכתי למשטרה לבדוק אם היא נולדה בארץ.
אלמוג שריקי
¶
לא, הם היו במקור בקריית שמונה. רק דודה שלי נשארה ברמות נפתלי שם, זה הכל. קלודין. היא סיפרה לי. קלודין ממשפחת אלון, הם משפחה מוכרת שם. הם שליש מהיישוב שם. היא נתנה לי את העדות ומה שהיה שם זה שהיא השביעה אותה. אחרי שסבתא שלי נפטרה היא בעצם יכלה ברמה העקרונית לפתוח את זה, אבל נפשית היא לא הייתה מסוגלת לפתוח את זה, כי הסיפור הזה גדול עליה. היא עברה בעצם הקרנות עוד במרוקו, היא ושני האחים שלה. זה היה התנאים שלהם להעלות אותם לארץ, שיעברו הקרנות.
אלמוג שריקי
¶
אבל זה הקרנות. עשו להם הקרנות במרוקו וזה היה התנאי שלהם לעלייה. לכן גם התעכבו יותר, כי סבתא שלי לא הייתה מוכנה להביא אותם, אחרי שהיא ראתה שהשיער נושר מהילדים. אחד מהילדים נפטר מסרטן בגיל 47 והיא עדיין סובלת מסרטן בגרון, במיתרי הקול, אז היא מדברת איתי ממש קשה.
אלמוג שריקי
¶
זאת אומרת זה ממש היה קשה להוציא את זה ממנה, והיא נשברת ליומיים אחר כך. אז כל עדות שאני לוקח ממנה, אני בעצם שובר אותה ומחליש אותה. אז אפשר לקחת ממנה את הדברים, מי שיבוא אליה.
אלמוג שריקי
¶
ודאי. עכשיו, מה שקרה שם, אני אחר כך אקשור את הדברים, אבל זה נראה די מוזר שאין קשר בין "הגזזת" לבין החטיפה, אבל זה סיפור אחר בפני עצמו.
היו"ר נורית קורן
¶
יש משפחות שיש קשר, אבל יש משפחות שאין קשר. זה שני דברים. עשו טיפולים לגזזת, גרמו לאנשים - - -
אלמוג שריקי
¶
אני אהיה ממוקד כרגע בשמו של מה שאני באתי אליו, אבל זה משהו שהרבה יותר רחב, ובמחקרים שאני בודק, אני אדריכל במקצועי ואני בודק דברים וחוקר את הדברים לעומק. זה לא סתם.
מה שהיה שם, היא נולדה בארץ. ההורים עלו בשנת 1962. בשנת 1964 היא הייתה בת תשעה חודשים. זאת אומרת אפשר לעשות אחורה את חישוב הגיל. היא נעלמה. היא התקררה, הייתה ברונכית קלה, הגיעה לבית החולים זיו עם סבתא שלי, ובגלל שהם היו דתיים אז גם היא לא יכלה להישאר איתה בשבת. אמרו לה עזבי, עזבי, תבואי מחר. היא הלכה, חזרה למחרת, אמרו לה טוב, תישארי שבת. תלכי הביתה, תחזרי, תנוחי. הלכה, חזרה. במהלך השבת אמרו לה נפטרה, נקברה ואנחנו אפילו לא יודעים איפה. תשובה כזאת? ילדה בת תשעה חודשים, זה לא תינוקת, זה ילדה שאוטוטו מתחילה כבר לדבר. חברה, זה ילדה. כל אחד שידמיין את הילדה שלו בגיל תשעה חודשים, שנלקחת ממנו. זה ילדה שמדברים איתה עברית פה.
סבתא שלי, נכון, היו לה עשרה ילדים באותה שעה, שלשניים גם עשו את ההקרנות, אבל עשרה ילדים, אז אי אפשר לבוא ולצפות. אז אמרו אוקיי, אחד אולי היא לא תרגיש והיא סבלה מזה והיא נפטרה, זאת אומרת לפני מספר שנים, אבל בעצם הסיפור הזה יצא מדודה שלי.
עכשיו אני רק רוצה להעיר הערה, שעד היום לא קישרו את הדברים האלה וזה בעיני היה פצצה שהתחלתי לחקור את העניין. כמות הילדים שאני ראיתי במחקר הבסיסי שאני עשיתי, היא כמות אדירה. אני מדבר על 3,000-4,000 ילדים בשקט. אשתי עיראקית, מהמשפחה שלהם נעלם. קרובי משפחה רחוקים, גם מהם.
היו"ר נורית קורן
¶
אלמוג, אנחנו יודעים את המספרים האלה. אנחנו יודעים, אבל אין לנו רישום מדויק של כולם וצריך להתחיל לעשות רישומים.
אלמוג שריקי
¶
אני רק רוצה לומר במילה אחת. העניין הוא שאני קושר משהו אחד. כמות הילדים שנעלמו היא אדירה וכמות הילדים שהיה צריך לאמץ היא קטנה. לכן החיבור, המאץ' בין שני הדברים האלה לא התאים לי מבחינת החישוב שאני עשיתי בדיקות. אני הלכתי לחקור לאן יכולים להיעלם ילדים. אני ראיתי שהיו מחקרים וניסויים במספר ילדים. היו ילדים שעשו עליהם ניסויים בעיניים, ילדים שעשו עליהם ניסויים בלב. אני לא נכנס לנושאים האלה. היה גם את ד"ר שיבא שעשה ניסוים בילדים בהקרנות וילדים לא ממש חזרו משם בצורה ישרה.
אז אני הלכתי עוד אחורה, אל הנושא של ההקרנות, מאיפה הוא הגיע. אתם אומרים אין קשר. אני לא יודע אם אין קשר. כי חלק מה מהילדים בעצם הלכו לניסוי. חלק, אני לא אומר. שוב, חלק הלכו באמת לאימוץ, חלק באמת הלכו לכל מיני דברים אחרים.
אני רק מעלה עכשיו נקודה קטנה שמאד מאד חשוב לי שנעיר את העניין. בשנת 1948 הייתה פצצה בהירושימה ונגסאקי, דבר שלכאורה כאילו לא קשור אלינו. האמריקאים עשו ניסויים בארצות הברית על שחורים בבתי הכלא בארצות הברית. הם עשו ניסויים של הקרנות כדי לדעת את השפעת הקרינה. מהר מאד, תוך שנה הייתה מחאה בארצות הברית בתקשורת והפסיקו את הניסויים על השחורים בארצות הברית. הם היו צריכים בשר תותחים כדי לבצע עליהם את הניסוי.
היו"ר נורית קורן
¶
אבל זה תיאוריה, בסדר, אנחנו יודעים. אנחנו לא מדברים על תיאוריות. אנחנו מקבלים כאן רק עדויות של משפחות. תודה רבה. סיימת?
היו"ר נורית קורן
¶
כל פעם אנחנו מדברים על משהו אחר. יש הרבה תיאוריות. כשיהיו לי חוקרים שיבלשו על הכל, אז אנחנו נגיע לכל הדברים.
היו"ר נורית קורן
¶
כן, ד"ר משה נחום, הערה קטנה, כי אני צריכה לסיים. רגע, סליחה. תענה, בסדר. ד"ר משה נחום, שתי דקות ואז מאיר.
משה נחום
¶
אם אנחנו מדברים על ויצ"ו, אני כבר הערתי ונתתי את האינפורמציה מספר פעמים שהייתי כאן. מדוע לא בדקתם את הארכיון של הממשלה, שהיה באזור התעשייה ברחובות והייתה רעידת אדמה ושם גילינו 5,885 תיקים סודיים.
משה נחום
¶
היה שם עורך דין יוסיפון, שאני זימנתי אותו. תפני לערוץ 9, שהיה הכבלים באזור רחובות. הם תיעדו את זה.
משה נחום
¶
אני גיליתי את זה. עכשיו נקודה שנייה, את מביאה בן אדם, שחבל שלא נתת לו לדבר, אביו היה שותף לכל הפשעים - - -
היו"ר נורית קורן
¶
משה, אני לא רוצה לדבר עליו. אני לא רוצה לדבר על התיאוריה שלו. אני לא רוצה. אנחנו עוסקים היום בעדויות. זה הדיון. הערת מה שרצית לגבי ויצ"ו, תודה רבה. יש עוד משהו?
משה נחום
¶
מדוע אנחנו לא בודקים בדיוק את מעשיה של המשטרה, שהייתה שותפה מלאה לחטיפות ואני כתבתי את זה בספר.
משה נחום
¶
יום העיון הזה, תרשמו לכם. ב-8 בפברואר יתקיים במוזיאון רחובות יום עיון על יהדות תימן ואת משתתפת שם.
משה נחום
¶
משרד הפנים לקח ילדים, שם אותם הצידה ואמרו להורים שהם מתו. הייתה לי עדות של בן אדם, שלצערי הרב הוא נפטר.
מאיר אמסלם
¶
משרד הפנים לא אמר לאף אחד לזוז הצידה. משרד הפנים זה לא משרד הבריאות. אנחנו לא לוקחים ילדים לא - - -
מאיר אמסלם
¶
הערה קטנה לאלמוג. אז קודם כל שייגמר הדיון אתה יכול להגיע אלי ואני אתן לך את מספר הזהות של גברת שריקי שושנה. אני לא מדבר על - - - היא מחוברת להורים - - -
מאיר אמסלם
¶
היא נולדה ב-28 באוגוסט 1963. לגבי הפטירה, קשה לי לראות. רגע, זה קצת מחוק לי. באפריל 1964. מתאים פלוס מינוס לתאריכים שאתה אמרת, של תשעה חודשים, פחות או יותר. מעבר לזה, עדיין, עוד פעם, לא מזמן רק נגעתי בזה פעם ראשונה. זה לקח קצת זמן גם למצוא אותה. הזמנתי את התיק. מה שיותר חשוב לי כאן זה התיק של חיים, כי שושנה נרשמה אצל חיים הרבה אחר הפטירה שלה.
מאיר אמסלם
¶
אוקיי, אז אני רוצה את התיק של חיים. כמו שהסברתי מקודם, פה יש לנו הוכחה לזה, שבן אדם נרשם ממש כמה ימים - - -
מאיר אמסלם
¶
כאן במקרה הזה זה אפילו תקופה אחרי. הוא היה רשום. הוא קיבל את המספר. הוא נרשם בשאלון של האבא, אבל רק במפקד הבא - - -
היו"ר נורית קורן
¶
אוקיי, בסדר. אז קודם כל מאיר, תודה רבה, כי אם רק בשבוע שעבר הוא נתן את הפרטים, אז שאפו.
היו"ר נורית קורן
¶
יפה, יפה, אז מה שאני רוצה להגיד לך, שאנחנו צריכים לקבל מבני המשפחה הרחוקים, מהם, בקשה לפתוח.
יהודה זפרני
¶
מאיר, אני לא רציתי להגיד את זה קודם, אבל מאחר ששמעתי את זה הרבה פעמים ופתאום אני רואה פחות או יותר, אז בזמנו, בשנות ה-60 מסתבר, כנראה היה פה איזה שהוא – ואני מדבר על תיאוריה שצריכה להיות מוכחת, וזו תיאורית השיבוצים.
היו"ר נורית קורן
¶
אמנם לא כל יום אנחנו יוצאים בתקשורת ולא כל יום מטפלים בכל מיני מקומות, אבל אנחנו עושים כל מה שצריך לעשות והכל נשאר - - -
היו"ר נורית קורן
¶
התקשורת מטפלת בנתניהו, היא מקבלת תמונות מהנשיא, הכל בסדר. אז אני מודה לכולכם. תודה רבה לכם.
רק להגיד לכם שהייתה ישיבה אצל הנשיא כשפתחנו, והנשיא שלח את עמותת אחים וקיימים, כן, חבל שהוא עוזב, את עמותת אחים וקיימים ואמר להם אני לא יכול לעזור. יש לכם פה חברת כנסת, היא תעשה את העבודה. זה שהוא היה - - - מאד.
תודה רבה. להתראות.
הישיבה ננעלה בשעה 10:28.