ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 925

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, א' בשבט התשע"ח (17 בינואר 2018), שעה 9:47

הצגת מסקנות הצוות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית – בהמשך לדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים אודות הקמת צוות זה לחיזוק התעשייה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

רועי פולקמן

עודד פורר

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

שירה גרינברג - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

מתן ברוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל פינק - סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה

נעם דשא - עסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

ניב חנן - סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

עופר פורר - סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה קוה - דוברת משרד הכלכלה והתעשייה

גל פילק - ראש מטה מה"ט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גיא לסט - ממונה תעשייה, המשרד להגנת הסביבה

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שמואל גרוסמן - רכז הפקה ואירועים, הכנסת

ד"ר מלכה ניר - ראש זירת ייצור מתקדם, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

אבנר שדמי - ראש תחום תעשייה מסורתית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

אדיב ברוך - יו"ר מכון היצוא הישראלי

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - מנהל אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

רוית גרוס - מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

דובי אמיתי - יו"ר התאחדות האיכרים

כרם נבו - מנהלת קשרי ממשל, WIX

אדם רויטר - יו"ר חיסונים פיננסיים

זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: קליל תעשיות בע"מ)

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את שמן תעשיות בע"מ

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצגת מסקנות הצוות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית – בהמשך לדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים אודות הקמת צוות זה לחיזוק התעשייה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נדון היום בהצגת מסקנות הצוות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית, בהמשך לדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים אודות הקמת צוות זה לחיזוק התעשייה.

למען הסדר הטוב אני רוצה לומר שאנחנו קיימנו כאן יחד עם נשיא התאחדות התעשיינים וגורמים נוספים דיונים החל מ-2015. קיימנו שישה דיונים - ב-16 ליוני 2015, ב-29 ליוני 2015, ב-22 לדצמבר 2015, ב-14 למרץ 2016, ב-31 במאי 2016, ב-6 ביוני 2017. הצוות הוקם, קיים דיונים והגיע למסקנות. בעוד כמה דקות יגיע לכאן מי שעמד בראש הצוות, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, אבל לפני כן אני מבקש מנשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שאנחנו מקדמים אותו בברכה בבואו מהודו, לומר כמה דברים.

לפני כן, הצעה לסדר של מיקי לוי.

במסגרת המשברים שקיימים בתעשייה הישראלית, אני הוצאתי מכתב כבר לפני כמה חודשים והתרעתי על כך שאחת משתי מחצבות החול במדינת ישראל הולכות להיסגר. אחת המחצבות שמייצרת שלושים אחוזים מהתצרוכת לבנייה. אני לא מגן על אותה מחצבה.

רגע, בוא נעשה סדר כי זה מטריד גם אותי. אני גם דיברתי עם מנהל רשות מקרקעי ישראל. היו לי כמה שיחות. אמרו שיש פתרון אבל כנראה שאין פתרון.

אין פתרון.

לכן אני רוצה להיות מדויק בזה.

אדוני, אין פתרון. המשרד להגנת הסביבה סוגר, מינהל מקרקעי ישראל. משהו קורה כשהידיים לא יודעים ללחוץ אחת את השנייה. אולי שר האוצר לא יודע אבל כל המהלך והניסיון לקדם בנייה של בתים, באיזשהו שלב זה ייעצר. הם מספקים מעל שלושים אחוזים מתצרוכת החול הדק במדינת ישראל. זה אומר שבסביבות שלושים-ארבעים אחוזים תהיה עצירה בבנייה או יביאו עוד פעם חול מתורכיה למרות שיש לנו. צריך שהמשרדים ידברו ביניהם. אני לא מגן על המחצבה אם היא עשתה תקלות או עבירות. חס וחלילה. אני רק מתריע בפני הוועדה. אנחנו הולכים באיזשהו סדר לא נכון, באיזשהו כיוון לא נכון.

אני מבקש לקיים דיון דחוף בעניין הזה. יש לזה השלכות על בנייה, על זוגות צעירים, על כולנו. זאת לא איזו מחצבה מסכנה שנסגרת.

הולך ונוצר מחסור בחומרי בנייה.

אני לא קורא עיתונים אבל אמרו לי שזה היה היום בעיתונים.

היום היה דווקא על דברים אחרים.

הוא צודק. זה היה בעיתונים. אם יש לנו כמה דקות כשאנחנו מחכים לשי באב"ד, אפשר לקיים את הדיון על ה-120 מובטלים שהולכים להיות שם. בסוף אנחנו הרי נקיים כאן את הדיון הזה כמו על טבע וכמו על דברים אחרים. זה מפעל שמייצר את כל החומרים.

לגבי טבע היה לנו יותר קושי כי טבע זאת הנהלה עולמית וכל מה שנלווה לעניין. כאן זה בידיים שלנו. זה פתיר.

נכון. אנחנו נשפוך את הדם הזה. אני אומר לכם שיש כאן מפעל, מה שמו של המפעל של אלי כהן?

תרמוקיר.

יש עוד שניים לידו. אין להם חול דק, הפועלים יושבים ומנדנדים את הרגליים באוויר ואני אומר לך כשאתה אומר מנהל המינהל – כבר חודש אני מדבר אתו. אין פתרון קונבנציונאלי, בוא נגיד, אבל יש פתרון מחוץ לקופסה.

לא במינהל.

מה אתם חושבים שהבעיה? בעל הזיכיון חייב כסף למינהל. הוא אומר לא חייב, הם אומרים כן חייב. אז בינתיים סגרו את המחצבה.

הם טוענים טענות נגדו.

אתה יודע מה? אל תוותר על הטענות שלך, תגיד, רבותיי, את כל מה שאנחנו במחלוקת הבוקר, בוא ניקח לבוררות, לבית משפט, לאן שאתם רוצים, וממחר בבוקר תשלם מה שהוצאת במשך היום. את השוטף שישלם לך ותן לעבוד. לגבי העבר אתה ממילא צריך להתדיין אתו באיזושהי ערכאה שלא חשוב היכן תהיה. אז מה אתה מחזיק אותו בן ערובה? אתה מחזיק את התעשייה, את הבניין, את ה-120 עובדים במפעל תרמוקיר ואחרים. אומרים לך, שמע, הפתרון לא רע, נשמע לי הגיוני וזהו, ועוד יום עובר ועוד שבועיים עוברים. בירוקרטיה לשמה.

אני מבקש לקיים דיון דחוף בנושא.

טוב. נקיים.

בדרך אליך, שלחתי מכתב לגבי אחד המפעלים המפוארים במדינת ישראל ECI.

כן. אמרת את זה גם כאן וגם קיבלתי מכתב. על זה לא נקיים דיון השבוע, אבל מה שהעלית עכשיו, נצטרך למצוא לזה זמן.

יש עוד בעיות.

יש לנו שבוע קצר באופן יחסי. מגיע לכאן סגן נשיא ארצות הברית.

הסיפור הזה של התעשייה רץ כאן.

יביאו מלט מתורכיה. אין בעיה.

שלא נהיה פסימיים יותר מדי. יש מצב שאנחנו מפעם לפעם מרגישים אותו, שהוא הולך להיות בעיה חמורה. הרגשנו את זה לפני כמה שנים, טיפלנו בכל מיני נושאים שעמדו וקיימנו כאן דיונים והדיונים עזרו ובעיות נפתרו.

נכון.

זאת תמונת המצב. יש לזה גם הסברים למה זה קורה, אבל נניח רגע לעניין הזה. אני חי, וכנראה גם אתם, בתחושה שאנחנו שוב בתקופה כזאת, שמתחילים מפעלים לקרטע. טבע הוא אחד המפעלים הגדולים אבל זה באמת לא כל כך תלוי בנו אלא זה תלוי בכל הסיפור של טבע. הפיטורים וזה שאנשים יצאו ויהיו מובטלים, זה דבר חמור באותה מידה. היה כאן גם שתולה אבל שתולה ניצל. שתולה, אם לא הייתה התערבות שלנו, המפעל הזה לא היה קיים. אפשר למנות עוד כמה כאלה. הנושא של תרמוקיר, הנושא של המחצבות, לפי דעתי זה בידיים שלנו. בעקבות שיחות שהיו לי, זה נושא שאם אנחנו נעמיד אותו כאן על סדר היום - - -

גם הרטוב בידיים שלך.

כן, אבל הרטוב מטופל בדרך אחרת.

לא מטופל.

כן מטופל.

לא מטופל.

בסדר. נדבר על זה.

לא מטופל. חוץ מהנהלת המפעל, כולם אומרים מטופל אבל המנכ"ל הבוקר בעיתון אומר שהוא סוגר את המפעל.

את זה הוא כבר אומר שנתיים.

בואו לא נזלזל בעניין הזה.

פעם הוא אמר את זה כי הוא רצה להפעיל לחץ.

הוא לא רוצה כלום. הוא רוצה לחיות.

אנשי עסקים מאוד רציניים.

אני רוצה להבין. הממונה על ההגבלים כתב שיש היצף. מה הוא צריך להיות רציני או לא רציני? תנו לו היצף.

אנחנו חלוקים.

אנחנו חלוקים, נכון. זאת בדיוק בעיה, שאנחנו חלוקים. ההוא השקיע מאתיים מיליון שקלים והוא הולך לסגור את המפעל ואנחנו חלוקים.

עם כל הכבוד, זה לא דיון על המפעל.

אתה צודק.

על שוק המלט בישראל.

זה דיון על התעשייה בישראל.

אתה פופוליסט על הבוקר?

אני פופוליסט? אתה מדבר על פופוליסט?

אני מבקש דיון דחוף. שלחתי לך מכתב ואני מעלה את זה במליאה.

אני יודע. אני לא מזלזל באף פנייה בעניין הזה ובוודאי לא בתעשייה.

רק ביום שני הצבענו על חוק התקנים כדי למנוע את ההשתלטות של התעשיינים על התקנים. עכשיו הוא עושה את אותו דבר.

בדיוק. מנענו מאש"ף להשתלט על מדינת ישראל.

לא. של המחירים. של הקטשופ.

רועי, אני לא מקבל את זה. זה לא הדיון.

הוא רוצה את הדיון. הוא רוצה את הדמגוגיה.

די. מספיק.

הוא לוביסט של מונופולים במדינת ישראל.

רועי, לא מתאים הדבר הזה.

לוביסט של מונופולים.

אני לוביסט של התעשייה.

של מונופולים.

אני מבקש לא לנהל את הדיון הזה.

לוביסט של מונופולים.

די כבר להיות פאפי של שר האוצר.

רועי, אני לא מסכים לדבר הזה.

כשהוא יהיה לוביסט של מונופולים, נגיד לו.

תנהל אתו שם את הוויכוח הזה ולא כאן. הוויכוח הזה לא עומד כאן על סדר היום. אני מגבה את התאחדות התעשיינים. הוא לא רלוונטי לעניין הזה.

לגבי הנושא של המפעל בהרטוב. אני טיפלתי בעניין הזה. בעקבות הדברים שלך, אני הולך לבדוק את הנושא הזה. הנושא הזה מטופל. יכול להיות שיש משבר עכשיו אבל אני אבדוק את זה. זה לא המקרה הראשון. אני מבקש לא לעשות לינקג' בין אחד לשני. אני לא רוצה לעשות לינקג' בין מפעלים שונים. כל מפעל נדון לגופו. הנושא של תרמוקיר עם החול, עם המחצבות, זה נושא שהוא יכול להיפתר באמצעות דיון בוועדה ובעזרת השם אני אקיים דיון בשבוע הבא. נמצא מקום בו אנחנו יכולים להכניס את הנושא. במקביל אני אבדוק בהרטוב ואנסה לראות מה אני יכול לעשות. אני אדבר גם אתך ונראה מה אנחנו יכולים לעשות כי הנושא הזה נדון וטופל. אני מקווה שאפשר למצוא לו פתרון שלא במסגרת דיון בוועדה ויכול להיות שהפתרון קיים.

איתן, יש לך הצעה לסדר.

לא. הערה בעקבות חילופי הדברים ששמענו. אני רוצה לומר גם לאוצר שבמדיניות של השינויים של הממשלה הזאת, גם רשות מקרקעי ישראל כפופה לשר האוצר.

אני רוצה לומר מילה לקראת תקציב 2019. דיברתי אתך רק אתמול. הפער הכי גדול שישנו הוא בין העמדות של גורמים שיושבים סביב השולחן הזה לאיזה יעד אנחנו רוצים להגיע ומה המטרה לשמה אנחנו מקבלים את הבמה הזאת של הכנסת והוועדה. אין כאן שום מכנה משותף, לא תמיד בין חברי הכנסת ובוודאי לא עם חברי הכנסת ומשרד האוצר, לגבי המטרה. אני לא מכיר שום גוף שיכול לעבוד בלי הגדרת מטרה. את האוצר כיניתי לא פעם כמי שכותב גם את המלים וגם את המנגינה של חוברות התקציב הכחולות שעוד מעט נקבל אותן בקרטון.

הוויכוח שהיה כאן לפני דקה מראה שאין כמעט סיכוי. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים לסדר עניינים או לנהל את המדינה. תפקידנו הוא לנהל את המדינה ולא לסדר ולא להיות מאכערים. אנחנו לא יכולים לנהל את המדינה עם ההתנהלות כפי שהיא כיום. יבוא לכאן מנכ"ל שהוא משרת אמון של שר האוצר, בשום דבר לא נסכים אתו. אני חושב שיש בעיה עצומה.

לכן אני קורא לגפני כאן, מול פני האומה ולא בהקלטת סתר, ואני אומר לך גפני ולנו, בואו נקיים מספר שעות של הידברות שקטה לא באולם הזה, בלי תקשורת, ונדון למה אנחנו רוצים להגיע בתקציב 2019.

אבל זה הדיון. הדיון הוא על תכנית אסטרטגית לתעשייה. זאת הישיבה הזאת.

אני אומר לא רק על התעשייה.

איתן, אמרתי לך שאני אחשוב על זה.

גם בדיון שיהיה כאן בעוד חמש דקות, נקודות המוצא הן שונות כל כך ואי בהירות ביחס למטרה לא תוביל אותנו לתוצאה כלשהי.

תודה. אתה רוצה לומר משהו?

אני רוצה לומר משהו גם לשרגא וגם לרועי ואני אומר לך רועי, אנחנו חברים באותה קואליציה ואני מכיר את עמדותיך וזה לגיטימי שאתה מגיע ונותן גיבוי לשר האוצר, וזה בסדר.

לציבור. לא לשר האוצר.

לא. אתה גם נותן גיבוי לשר האוצר.

אני לא רוצה שיהיו מונופולים.

אני לא מסכים. מספיק עם קריאות הביניים. אנחנו בהצעות לסדר.

בסדר. זה לגיטימי. אני אומר לך ואולי דרכך גם לשר. המטרה של הדיונים האלה היא לא להתנצח עכשיו. יושבים כאן קואליציה ואופוזיציה, והמטרה היא לא להתנצח בינינו. מיקי לוי, שהוא מגיש את ההצעות לסדר, נכון, יש לו את הפוליטיקה והכול, אבל הוא לא עושה את זה כי הוא רוצה עכשיו לריב עם שר האוצר. הוא עושה את זה כי אנחנו מרגישים שיש איזושהי מצוקה, איזשהו משבר, גם במערכת היחסים בין האוצר לבין חלק מהמובילים של ההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל, שזאת לשכת הארגוניים העסקיים. שרגא, נכון, הוא נשיא התאחדות התעשיינים, אבל הוא גם נשיא לשכת הארגונים הכלכליים. הם באים עם כל מיני הצעות. חבר'ה, אי אפשר להתייחס לזה כאילו אם הוא אמר את זה, אני לא לוקח את זה, ואם ההוא אמר את זה, אני לא לוקח את זה.

אני מרגיש, ואני אומר את זה לך גפני, אולי אתה כמפשר ומגשר במובן הזה, שצריך לעשות סוג של גישור בין ההנהגה של הגופים העסקיים במדינת ישראל שבסוף הם אלה שמשלמים את המסים שאתם אנחנו עושים את כל הדברים האחרים. זה יוצא מהם. כשהוא אומר שהוא רוצה להרוויח, אנחנו שותפים ברווח שלו.

זו ועדה ציבורית ששרגא חתום על הדוח שלה.

הוא לא מדבר על זה.

אני מדבר על ההתנהלות. כאשר קמה התאחדות התעשיינים וזועקת כי כואב לה, כנראה שצריך לבדוק למה. אגב, זה נכון לגבי הנושאים שאני אומר לגבי העצמאים והעסקים הקטנים. יש מחלוקת, בסדר, אפשר שיהיו מחלוקות אבל אי אפשר שזה יהפוך להיות פרסונלי.

זה לא.

... נטו לקשישים.

זה קמפיין שלו.

זה לא קמפיין.

כשהוא מדבר על תעשייה, אנחנו אתו.

אני מודיע לך שאני אביא את התכנית של הקשישים והיא תתגשם. היא תתגשם לא בגללך. אנחנו עושים אותה.

לא בגללי. בזכותי.

לא. תעלה שכר של עובדים בתעשייה. אנחנו דואגים לקשישים ולא אתה.

מי זה אנחנו?

כנסת ישראל והקואליציה הזאת. ישראל ביתנו, כולנו, הליכוד.

ממש לא מכובד.

שידאג לזכויות עובדים. שיעלה שכר.

רועי, אני מבקש. מספיק.

אנחנו בוועדה כאן משתפים פעולה עם התאחדות התעשיינים באופן סדיר וקבוע ורואים בזה ברכה. באופן סדיר וקבוע אנחנו משתפים פעולה עם משרד האוצר.

גם אנחנו.

גם אתם משתפים פעולה עם משרד האוצר.

לא. אתכם.

לפעמים יש ויכוחים ולפעמים יש החלטות שהן מנוגדות. אני, בניגוד למה שנאמר כאן, יש מקרים שהצלחנו ויש מקרים שלא הצלחנו. יש מקרים שהצלחנו ואפשר להצביע שזה קרה בעקבות המעורבות של ועדת הכספים שנכנסה לעניין הזה. מפעלים, לא רק לא נסגרו אלא גם פורחים ומשגשגים. זאת תמונת המצב. יש בעיות של מפעלים בהם יש בעיה גדולה.

מה שאנחנו עושים היום, ואני מבקש לומר את זה לכולם, אנחנו ביקשנו בישיבות שקיימנו על מצב התעשייה בארץ, ביקשנו שיהיה צוות משותף של משרד האוצר ושל התאחדות התעשיינים ושל הגורמים השונים שהיו בצוות הזה, ואני שמח שהצוות הגיע למסקנות.

יש לי שאלות לגבי ההחלטות של הצוות. אני אבקש לדעת במהלך הדיון על נושא אחד שהצוות לא נתן את דעתו עליו או שיכול להיות שהוא נתן את דעתו אבל לא קיבל החלטה.

אני מקיים את הדיון הזה כדי שיוצגו בפנינו מסקנות הצוות.

אתה לא בסדר.

אתה מעניש אותי?

לא.

אני כבר אחזיר לך בחזרה.

מה עכשיו? מה יש כאן היום?

הוא מעניש אותי.

אני לא.

על זה בדיוק דיברתי.

הוא מעניש אותי, על זה שאני חושב שלא צריך להעלות מסים על הסולר ולהעלות את מחירי החשמל.

מותר לך להגיד.

הוא מעניש אותי.

ההחלטות התקבלו כאן.

הוא ישמע כאן את מה שהוא לא שמע אתמול.

תודה. שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, אתה תציג בבקשה.

בוא נדבר על התעשייה ולא על שרגא. עם כל הכבוד, התעשייה היא לא שרגא. בוא נדבר על התעשייה. אנחנו שותפים בזה. זה לא מנדט שלש אף אחד.

היה איזה משהו בבוקר שאני לא יודע עליו?

לא. רוצים לדבר על התעשייה.

הוא לא מבין שהתעשיינים בוחרים את הנשיא ולא חברי הכנסת.

שי, בבקשה. אתה תרגיע את הרוחות ותדבר רגוע.

בוקר טוב לכולם. אני לא יודע למה הרוחות התלהטו. הישיבה הזאת הייתה דווקא אמורה להיות ישיבה טובה.

מעכשיו היא תהיה שקטה.

אני מקווה.

בגלל שאיחרת, היה זמן רב והזמן נוצל לרעה.

לא נוצל לרעה, אבל נוצל. כן, הייתה התלהטות רוחות מיותרת לגמרי.

נכון. המטרה של היום הזה הייתה באמת לבוא ולהציג את המסקנות של הוועדה הציבורית שישבה ודנה בצעדים שאנחנו כממשלה, יחד עם המשק ויחד עם התעשייה, מתכוונים לעשות על מנת לסייע, לפתח את התעשייה, להפוך אותה ליותר תחרותית ולתת לה את הכלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה כבר היום ובטח האתגרים צופי עתיד.

אנחנו שמחים, שמחנו, אני מקווה שגם אפשר יהיה להגיד את זה בהווה ועתיד, שהגענו להסכמות מלאות פה אחד של כל חברי הוועדה, מנציגי הממשלה השונים לנציגי הציבור שהיו, ביניהם נשיא התאחדות התעשיינים ובתי המלאכה. מעבר לזה היו כל נציגי הממשלה שאלה משרדי הממשלה השונים – משרד הכלכלה, משרד האוצר, בנק ישראל, רשות לחדשנות, האגפים השונים במשרד האוצר שהם משרדים בפני עצמם כמו שאדוני היושב ראש מכיר.

מה שאני אעשה בדקות הקרובות, אני אציג ממש בקצרה את המסקנות של הוועדה, גם מה הבאנו להחלטת ממשלה ואת הכלים המרכזיים כולל גם פירוט של הסכומים המרכזיים ומשם אדוני היושב ראש אתה תיקח את זה קדימה.

כאשר אנחנו מדברים על התעשייה הישראלית, אנחנו מדברים על תעשייה שמעסיקה כ-350 אלף משרות - זה עשרה אחוזים מכלל המשרות במשק – נותנת ערך מוסף של למעלה ממאה מיליארד שקלים התוצר, יחד עם היצוא מהווה שלושים אחוזים מהיצוא של סך החברות הרב לאומיות כשאני מנטרל את היהלומים החוצה של כמאתיים מיליארד שקלים ועם קצב צמיחה ממוצע בשלוש שנים האחרונות של ייצור תעשייתי של כשני אחוזים. קצת פחות משני אחוזים.

זה מדאיג אותנו כי בעצם באנו וראינו שבשנים האחרונות, בעוד קטר הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל עומד על הצריכה הפרטית בעיקר והייתה איזושהי חולשה מסוימת ביצוא, המטרה של הוועדה הייתה לנסות לראות איך אנחנו פועלים פעם אחת להגביר את כושר הייצור של התעשייה ולהפוך אותה להרבה יותר תחרותית וגם את היכולת שלה להתחרות בחוץ לארץ ולייצא יותר וגם לעודד השקעות במשק על מנת לאזן יותר בין רכיבי התוצר, כך שההסתמכות הגדולה שלנו על צריכה פרטית לא תהיה רק צריכה פרטית אלא גם הייצוא וההשקעות יהיו חלק מהצמיחה של התוצר.

מי שזוכר, שיעור קצר במקרו כלכלה, Y הוא התוצר, שווה לצריכה ציבורית, צריכה פרטית, השקעות וה-נט של האימפורט-אקספורט שזה בעצם הנטו אקספורט אחרי שאנחנו מנכים את היבוא. כשאנחנו בודקים את התוצר של מדינת ישראל, C הוא הצריכה הפרטית והוא מהווה את הקטר המרכזי בעוד שה-EN שזה הנט אקספורט ירד. חלק ממה שבאנו להתמודד אתו זה לראות איך אנחנו הופכים את התעשייה ליותר דומיננטית ומאפשרים לה כושר תחרות הרבה יותר גבוה.

הוועדה עצמה ראתה שהתעשייה, בעוד הממוצע למשרה בתעשייה הוא גבוה, הוא לא נמוך בהשוואה למשק, השכר הממוצע בתעשייה, כשבאים ומחלקים את זה למקצועות השונים בתוך התעשייה, מצאנו שיש עצימות, הבדלים ניכרים ביותר בעצימות הטכנולוגית בין המקצועות השונים כאשר גילינו שני קריטריונים שמהווים בקורלציה גבוהה לפריון ולשכר. פעם ראשונה זה הגודל. ככל שהתעשייה הייתה יותר גדולה, מצאנו שיש יחס יותר גבוה לפריון ולשכר. הפריון כאן מוצג על ידי השכר בחלק מהמקרים. פעם שנייה, העצימות הטכנולוגית. ככל שהייתה עצימות טכנולוגית יותר גבוהה והסקטור עצמו הוא סקטור או טכנולוגי מאוד או בעל יכולות טכנולוגיות רבות, כמובן שהפריון והשכר היה יותר גבוה.

חלק מהמטרות של הועדה היה לראות איך אנחנו מנסים לגשר בין התעשייה המסורתית ומייצרים את אותו גשר בין תעשייה עילית לתעשייה מסורתית כאשר אנחנו מצליחים להביא ולשרשר את הטכנולוגיה גם לענפים בהם העצימות הטכנולוגית היא יותר נמוכה. בוודאי ובוודאי כאשר מדובר על התעשייה המסורתית.

כאשר באנו להסתכל גם על הביקושים, היכן המחסור במשק, באמת גילינו שבכל נושא של העצימות הטכנולוגית, במיוחד בנושא של הנדסאים וטכנאים, יש מחסור מאוד מאוד גדול במשק. הרעיון היה לראות איך אנחנו נותנים מענה, פעם אחת לעודד את הפריון, פעם שנייה במחסור של כוח האדם ופעם שלישית בגישור הזה הטכנולוגי בין התעשייה עתירת הטכנולוגיה לבין התעשייה המסורתית.

התעקשנו מאוד במסגרת הוועדה לא לבוא ולחלק דגים אלא לתת חכות. זאת אומרת, לא להיות בסיטואציה במסגרתה אנחנו באים ומחלקים כסף כדי לעודד אלא לשים את הכסף בצורה של השקעה כדי להשיג את התשואה הגבוהה ביותר.

אז הוועדה מצאה שכדי לשפר את מצב התעשייה, לגרום לה להיות יותר תחרותית, להעלות את הפריון ולתת מענה, את אותו גשר בין התעשייה המסורתית לתעשיית העילית ולטפל בנושא של מחסור בכוח אדם, יש שלושה דברים מרכזיים, שלושה פרקים מרכזיים שנמצאים בדוח של הוועדה.

החלק הראשון מתייחס לנושא של הסרת החסמים הרגולטוריים. זה לא סוד, ישראל במדד של דויינג ביזנס נמצאת במקום לא טוב. היה איזשהו שיפור קל בסוף השנה האחרונה.

בסך כול היתה הידרדרות. היו כמה פרמטרים בהם היה שיפור.

זה נכון. ראש הממשלה מינה את אלי גרונר כדי לטפל בנושא הזה בהיבט הרחב של כל נושא העלייה והפחתת הרגולציה באופן כללי. הפחתת רגולציה כללית שיש היום בממשלה. זה פעם אחת. פעם שנייה, לראות איך באמת במדד של דויינג ביזנס, שהוא חלק בנושא של הפחתת רגולציה, מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מטפלים.

הוועדה באה עם מספר המלצות בנושא של הפחתת הנטל הרגולטורי. זה פרק מאוד מאוד מרכזי. נגענו בנושאים כמו תחנה אחת לפתיחת עסקים, כל נושא של רישוי עסקים, נושא הכבאות. אם תרצו אחר כך גם שירה וגם עידו סופר נמצאים כאן כדי לפרט בצורה יותר משמעותית. הרעיון היה לבוא ולראות, קודם כל בואו נסיר את החסמים שאנחנו כממשלה ואנחנו כרגולטור שמים על עסקים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל ולקצר את טווחי הזמן. זה פעם אחת.

תתחיל ברשות מקרקעי ישראל. זה באחריותכם.

ופעם שנייה, להוריד את הנטל הרגולטורי הנדרש.

לצורך הפרק הזה שמנו סכום של כ-110 מיליון שקלים ששמנו בענפים השונים על מנת לראות איך מזרזים את התהליך הזה ואיך מפחיתים את הרגולציה.

החלק השני שבעיני הוא חלק מרכזי וחשוב מאין כמוהו, ולא רק בעיני אלא אני חושב שגם שרגא הסכים אתי בעניין הזה, הוא כל הנושא של ייצור מתקדם, מו"פ וחדשנות טכנולוגית. באנו ושמנו סכמים משמעותיים של כ-600 מיליון שקלים, 675 מיליון שקלים, בכל הנושא של השקעה ביצירת מו"פ וטכנולוגיות כשזה מתחלק לשניים. פעם אחת, איך עושים מחקר ופיתוח ואיך מעצימים את כל נושא המחקר והפיתוח שזאת זרוע אחת. פעם שנייה, איך משרשרים טכנולוגיות ונותנים נגישות לטכנולוגיות קיימות לתעשיות המסורתיות. איך מייצרים את הגשר הזה.

שמנו לא מעט גם ברשות לחדשנות, גם בקרנות השונות לעסקים הקטנים והבינוניים. הדגש גם היה איך עוזרים לעסקים קטנים ובינוניים ואיך מייצרים לעסקים הקטנים והבינוניים את התמריצים להשקיע בטכנולוגיה, פעם אחת, אם זה במו"פ. ייצרנו יכולת של מרכזי מו"פ כאלה שבמסגרתם יוכלו עסקים קטנים לפנות ולקבל מענה לחידושים ומענה טכנולוגי זה או אחר. פעם שנייה, גם ברכישות שלהם שמנו 150 מיליון שקלים כל שנה לשלוש השנים הקרובות במטרה שכל חברה קטנה ובינונית שתרכוש את הטכנולוגיה, תוכל לקבל סוג של החזר או הלוואה על הפחת. זאת לא הלוואה, זה בעצם סוג של החזר לפחות וסבסוד חלקי למה שהיא תשקיע.

למה לא קיבלתם החלטה על פחת מואץ?

לא קיבלנו החלטה על פחת מואץ בשלב הזה כי במסגרת התקציב נאלצנו להתכנס למסגרות הפיסקליות ובמסגרת המסגרות הפיסקליות שמנו בתכנית של נטו תעשייה מיליארד ו-150 מיליון שקלים או על פני שלוש שנים שני מיליארד שקלים ותוספות נוספות לזה. זה פשוט היה עניין של תעדוף.

למה זה לא היה חלק מהעניין? דיברנו בדיונים כאן על זה.

נכון. אני אומר שלא הצלחנו להכניס את זה כי במסגרת ההתכנסות למסגרות הפיסקליות, השמיכה.

צריך לומר שפחת מואץ - - -

הפקידים מדברים בלי אישור וחברי הכנסת צריכים אישור?

אל תגיד את זה. מעניין אותי לדעת לגבי הפחת המואץ.

גם אני רוצה לשאול משהו.

אני אתן לך.

למה לא שמו את הפחת המואץ?

רציתי לענות לכבוד היושב ראש על שאלתו. כאשר מדברים על הפחת המואץ, המהות של זה היא בקניית ציוד ומכונות. צריך להסתכל על זה. המנכ"ל ציין ששמנו 675 מיליון שקלים לנושא של רכישת טכנולוגיה, ציוד, מכונות, מו"פ וכולי. המהות של הפחת המואץ מושגת.

אבל איפה שמתם את זה? בחוק עידוד השקעות הון או מחלקים את זה עכשיו בשיטת קול קורא?

היא ניתנת בצורה של מענקים ולא בצורה של מיסוי.

שירה הייתה דיפלומטי. אני אתן לך את התשובה הישירה והלא דיפלומטית. בסוף זה עניין של כמה משאבים יש ותעדוף. זה נכון לעשות פחת מואץ, אין לנו ויכוח על זה עם שרגא, גם דנו על כך שננסה לעשות את הכול כדי להכניס את זה.

זאת אומרת, אם נמצא בתקציב סכום.

מיליארד שקלים, שזה מה שדיברנו עליו.

בצד ההכנסה. לא בצד ההוצאה.

בצד ההכנסה. נכון. אני יודע.

אם נמצא בתקציב סכום דומה - - -

אדוני מדבר על פחת מואץ למשל בעסקים קטנים עם מחזור של שניים וחצי מיליון שקלים. זה לא מיליארד שקלים. לפחות אפשר להתחיל גם בשלב הזה.

כן, אבל אז יש בעיה בזה.

אם נמצא סכום דומה בתקציב שהוא בתעדוף יותר נמוך והוא פחות חיוני, אז נעביר את זה לפחת המואץ?

ככל שנמצא סכומים כאלה ששר האוצר לא מצא עד היום ותהיה היכולת לעשות את זה, זה בהחלט צעד שהוא צעד נכון וצעד שאנחנו מברכים עליו.

שאלת הבהרה. שי, אמרת, אם אני מבין נכון, פתחת בנתוני תעשייה של היום.

נכון.

לצורך השיחה, בוא נלך להנחה שהתכנית מתקבלת והיא מתבצעת מה-1 לינואר 2018. מה יהיה מצב התעשייה בהשלמת התכנית? לאן רוצים להגיע? כי לכן, מה חשובה התכנית? צריך להגיד לאן רוצים להגיע.

אני אתייחס לזה בהמשך.

לזה יש לנו התייחסות בדוח.

נכון. תראו מה שמנו בדוח.

החלק השני שבעינינו היה מאוד משמעותי היה כל הנושא של ההשקעה במו"פ, בחדשנות טכנולוגית, שהתחלק לשני זרועות: האחד, מחקר ופיתוח כדי לפתח טכנולוגיות חדשות, והשני, לאפשר גישה לעסקים הקטנים והבינוניים לטכנולוגיות הקיימות ולעודד אותם להשקיע להקנות טכנולוגיות קיימות כדי לגשר בין טכנולוגיית עילית, בין התעשייה בעלת הטכנולוגיה העילית, לתעשייה המסורתית. זה בעינינו משהו שהוא מאוד מאוד קריטי ומאוד חשוב. ככל שנצליח גם בטכנולוגיות הקיימות כבר כיום לשרשר אותן ולהביא אותן לתעשייה המסורתית, כך נצליח להעלות את הפריון ואת כושר התחרות של התעשייה המסורתית ובזה השקענו לא מעט כסף.

החלק השלישי אליו התייחסנו, וגם הוא חלק מהותי ומרכזי ביותר, זה כל הנושא של כוח אדם מיומן. בנושא של כוח אדם מיומן שמנו סכום של כ-300 מיליון שקלים. עידו, כמה?

350 מיליון שקלים.

350 מיליון שקלים ובמסגרת זו התייחסנו לשני עוגנים. פעם אחת, העוגן שנמצא במשרד החינוך בכל הנושא של החינוך הטכנולוגי, אבל פעם שנייה, שזה במסגרת רפורמה נפרדת שגם עשינו יחד עם התאחדות התעשיינים - - -

זה מה שמופיע בהחלטת הממשלה?

על הצד הטכנולוגי.

אבל החינוך הטכנולוגי לא בחינוך. אצלכם הכול מפוזר לפי פוליטיקה. מה החינוך הטכנולוגי שייך לחינוך? הוא לא בחינוך.

תן לי לדייק. החינוך הטכנולוגי מתחלק לשניים. אנחנו שמנו את הדגש המרכזי במשרד התעסוקה והכלכלה אבל הוא מתחלק לשניים. יש את החינוך הטכנולוגי שקיים בכיתות י"ג-י"ד שנמצא במשרד החינוך ותחת משרד החינוך, ויש את המכללות הטכנולוגיות שנמצאות במשרד התעסוקה. מה שעשינו במסגרת נטו תעשייה וגם הוועדה והצוות שהיה לנושא המכללות הטכנולוגיות, זה לעשות רפורמה מרכזית בכל הנושא של השכלה טכנולוגית במדינת ישראל.

עד היום מה שקרה בהשכלה הטכנולוגית זה שיש קרוב לשלושים מכללות עם תקציב שהוא מאוד מאוד נמוך, יוצא סדר גודל של 10,000 שקלים לסטודנט. רק לסבר לכם את האוזן, בכיתות י"ג-י"ד שנמצאות במשרד החינוך התקצוב פר סטודנט מגיע ל-19 אלף שקלים ובאוניברסיטאות כמובן זה עולה ל-25 אלף שקלים, לשלושים אלף שקלים, ולגבי מהנדסים זה סדר גודל של קרוב לארבעים אלף שקלים.

פעם אחת, התקצוב הוא מאוד נמוך. פעם שנייה, רמת הדיפלום היא מאוד נמוכה, היא פחות מחמישים אחוזים. פעם שלישית, הקורסים שנלמדים לא מתאימים ולא עונים על הצרכים ששרגא והתעשייה והמשק מבקשים ומייצגים. פעם רביעית, אין באמת רגולטור שמגדיר סטנדרטיזציה, מגדיר את הקורסים, מגדיר את הרמה הנדרשת, מגדיר את אחוז הדיפלום כמו מל"ג שאמור להיות. במסגרת צוות משנה שהתחבר אחר כך לנושא של נטו תעשייה, הבאנו בהחלטת ממשלה לפני שבוע רפורמה שלמה שמדברת, פעם אחת, על קרוב להכפלת היעד. אם היום יוצאים 7,000-8,000 הנדסאים וטכנאים בשנה, הרעיון הוא להגיע ל-15 אלף ולעשרים אלף בתוך ארבע שנים כדי לתת מענה אמיתי למשק. הכפלנו את התקציב של ההשכלה הטכנולוגית במכללות הטכנולוגיות במדינת ישראל וזה נכנס לבסיס. ישבנו אתם גם על מה צריך להיות הגודל, המבנה ואנחנו מתכוונים להפיץ תזכיר חקיקה בקרוב שידבר על הקמה של מה"ט חדש, המועצה להשכלה טכנולוגית חדשה, שבתוכה ישבו הרבה יותר נציגים של התעשייה ואנשי המשק במטרה לתת מענה אמיתי לכל הנושא של הכשרת כוח אדם מיומן.

תעצור כאן בבקשה. אני רוצה שגם החברים ידברו. תודה רבה. הצגת את זה בהיר ואני מודה לך על הכנות, שלא שמתם את הפחת המואץ כי לא היה כסף.

נכון. אמרתי לך את האמת.

יש לנו עכשיו שלושה חודשים או חודשיים וחצי לחפש את הכסף, תלוי בהחלטה עם יושב ראש הכנסת.

אין בעיה. אתה רק זוכר את ההסכם.

איזה הסכם?

שכל כסף שמביאים בתוך הכנסת, אנחנו צריכים לקזז אתו כי אנחנו לא מתכנסים למסגרת הפיסקליות אחרת. אבל אם תראה לי איך מתכנסים למסגרות הפיסקליות, אני בעד.

איזה מסר. אלוהים ישמור.

הוא הבין. תאמין לי שהוא הבין טוב מאוד למה אני מתכוון.

רציתי להבין אם הוא מבין.

אין אומרים שבחו של אדם בפניו. היושב ראש, כשאני אומר את המילה הראשונה במשפט, כבר סיים לבין מה אני רוצה לומר במשפט וכבר יודע איזה משפט אני אומר.

בסדר. נדבר על זה. שי, תודה רבה על הצגת הדברים.

אני צריך לצאת לוועדה מקבילה ואני אחזור אחר כך.

לא. אתה צריך לשמוע כאן את החברים. אתה לא הולך עכשיו.

אני חייב.

לא. אתה לא חייב. תשמע את שרגא ברוש.

אני אשמע את שרגא ואחר כך אלך.

לא.

אני אחזור.

אני קבעתי את הישיבה הזאת על פי לוח הזמנים שלך. כך מתנהל משרד האוצר. כך אתם מתכנסים?

הכניסו את הנכים בגלל המשבר.

לא. לא בא בחשבון.

אני כאן. אני מקשיב לשרגא.

אתם לא יכולים לעשות את הדבר הזה. קבענו את הישיבה היום בתיאום אתו כי אחרת היא הייתה מתקיימת כבר לפני שבוע. לא, אני לא מסכים לזה. אנחנו קובעים ישיבה בתיאום. אנחנו צריכים גם לאשר את התקציב ואני אגיד שיש לי זמן, נחכה ליוני.

היושב ראש צודק.

את שרגא אתה חייב לשמוע.

נכון. מסכים.

אני פשוט אדחה את התקציב ליוני.

ואז מי יהיה יושב ראש ועדת הכספים אחרי הבחירות באוגוסט?

תמיד אלה יהיו הם. אל תדאג. תמיד הם יהיו.

מה שמדאיג אותי זה שאמרת תמיד הם יהיו. למי התכוונת?

חוץ מזה, אתה יודע שאני תומך.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, המנכ"ל. אני קודם כל רוצה להודות לך ולחברי הוועדה כי הפעילות שלכם לאורך השנתיים-שלוש האחרונות ללא ספק דחפה את הנושא הזה למרכז סדר היום. אחר כך אני רוצה להודות לשר האוצר שלקח את זה להחלטת ממשלה ובעצם הוועדה הזאת הוקמה על פי החלטת ממשלה. היא הייתה אמורה לעבוד נדמה לי שלושה חודשים אבל עבדה שנה. אני חייב לומר שחתמנו כפי ששי אמר פה אחד על העבודה אבל היא תוצאה של פשרה. בואו נהיה פרקטיים. אנחנו אנשים מבוגרים. היא תוצאה של פשרה.

אני עדיין מקווה, ואני כן רוצה להתייחס לפחת המואץ. גם זה וגם עובדים זרים כי חסרים עובדים בתעשייה, שני הנושאים, האוצר מסכים, רשות המסים מסכימה לפחת המואץ.

עובדים זרים, יהיה.

אני יודע. גם רשות המסים מסכימה. משה אשר מסכים. זה עניין של סדרי עדיפויות ובאיזשהו מקום בהכנסות.

עובדים זרים, דיברנו על אלפיים עובדים זרים.

על פחת מואץ לשנה אחת ב-2018.

נכון.

כדי לעודד אנשים לקנות במסה.

נכון. צודק.

אני מאוד מקווה שתמצאו לזה מקור ונמשיך.

אני רוצה מילה נוספת. מצב התעשייה, במילה אחת, הוא רע. אני בדרך כלל לא חולק על דבריך. כל המפעלים שאתה הזכרת כאן קודם עת דיברנו חצי שעה עד שהמנכ"ל הגיע, זה אותו סימפטום. התעשייה מאבדת את כושר התחרות שלה. גם טבע, שזה חלק ממשבר עולמי של החברה, סוגרת את המפעל בירושלים ותייצר את הרפואות האלה באירלנד או בהודו כי שם המפעלים יותר רווחיים מאשר כאן בירושלים.

אני חוזר לפנות בוקר מהודו, ולא המשכתי בסיור עם ראש הממשלה בגלל ישיבת הוועדה הזאת ואני חוזר מתוסכל. ישבנו עם ראש הממשלה שלנו וראש הממשלה ההודי לפני יומיים, עם 12 מנכ"לים ישראלים ו-12 מנכ"לים הודים, וכולם הציגו כמה טוב ויפה ואופוריה. אמר ראש הממשלה ההודי, הכול בסדר מה שאתם אומרים לי, אבל Make in India. אמרנו לו, בוודאי, אנחנו עושים בהודו. מנכ"ל התעשייה האווירית אמר שאנחנו מתחילים לעשות בהודו. אמרתי לאבי שמחון שישב בצד שמאל שלי: אתה מבין שכאן מתחילה הבעיה. ה-Make in India אומר שהתעשייה האווירית, במקום לייצר בשתולה ובקריית שמונה ובמטולה והיכן שאתם רוצים, תצטרך לעשות את העבודות האלה בהודו, אם היא רוצה למכור להודים. הוא אמר לי שצריך להתרגל לעולם החדש. אמרתי, אין בעיה. אם אתם מחליטים שזה העולם החדש, זה העולם החדש, אבל תתייצבו לא רק בתמונות אלא אצל התעשיינים במטולה, בעפולה ובעוד מקומות ותגידו להם שהם חיים בעולם חדש. למעשה שיעבירו את העסקים שלהם להודו, אם הם רוצים לשרוד.

עכשיו אני מגיע לתכנית. אני מברך עליה, אני אוהב את התכנית, היא חשובה.

התכנית הזאת.

כן. התכנית הזאת. בעיקר שלושה מרכיבים מאוד חשובים. האחד, ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופריון – זה מפתח לכל. כוח אדם מיומן וחינוך טכנולוגי, אי אפשר בלי זה. ונטל רגולטורי שאני סקפטי כמה יצליחו להוריד אבל זה הכרחי.

אבל בואו נהיה פרקטיים. אם המפעל יהיה בהודו, זה לא משנה מה יהיה נטל הרגולציה בישראל. אם המפעל יהיה בהודו, לא משנה מה תהיה איכות כוח האדם בישראל.

היה כאן דיון על התעשייה האווירית.

התעשייה האווירית היא סימפטום. הם לא אשמים. הם צריכים להתקיים. הם רוצים למכור להודים. אמר להם ראש הממשלה שהם ייצרו כאן והם צריכים להחליט, או שהם מקשיבים לו ומוכרים שם, או שהם לא מקשיבים לו. הם לא מייצרים שם כי הם אוהבי הודו, הם מייצרים שם כי הם רוצים למכור סחורה של התעשייה האווירית ושורת הרווח חשובה להם כמו לכל עסק.

השאלה אם מעבירים את ה-IT. זו הבעיה המרכזית.

אני לא יודע מה הם מעבירים אבל בדיוק כפי שהתכנית הזאת שאני בירכתי עליה היא בערך בשנתיים איחור, בואו לא נתעורר בעוד שנתיים כאשר הסוסים ברחו מהאורווה ונבדוק אם העבירו רק את ה-IT או לא. הם רוצים עבודה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לבקש ממך משהו. מילה של רצינות. אני רוצה לבקש ממך, באמת ממך אישית. אני יודע את ההשפעה שיש לך ואת הכוח שיש לוועדה הזאת ואין לי ברירה אלא לבקש מכם לעשות את הדיון הזה על עתיד התעשייה בישראל והמילה היי-טק או המילה תעשייה מסורתית לא רלוונטית. זה הכול זה בזה. הדולר הוא לא בעיה של מישהו אחר כי זה אובדן כושר התחרות של התעשייה הישראלית. העובדה שארצות הברית מכריחה להקים מפעלים בארצות הברית ומורידה את המיסים בארצות הברית כדי שכולם יחזרו הביתה וההודי אומר , אדוני, כדי למכור לי אתה תייצר כאן – זה לנו עושה בעיה. אנחנו לאורך שנים תעשיית יצוא. לפני שנים כבר אמרו לנו שלא תייצאו, לא תשרדו. אזס אנחנו תעשיית יצוא. אנחנו לא יודעים לעשות משהו אחר.

זה לא משנה אם זה בגלל שהדולר נשחק בעשרה אחוזים או בגלל שהארנונה פי ארבע מאשר בכל מקום אחר או שההודי אומרים תייצרו כאן או שהאמריקאים מורידים את המיסים כדי להחזיר את המפעלים. התוצאה מבחינתנו היא הרס התעשייה. לכן אדוני טבע איבדה את כושר התחרות בייצור בירושלים, לכן מישהו אחר מאבד את כושר הייצור לייצר בירוחם אריחי חרסינה.

לא בירוחם. בשדרות. הסיפור עם התורכים.

אני רוצה שתדעו לגבי זה. אנחנו רוצים תחרות הוגנת. אנחנו לא רוצים הגנה ולא מבקשים הגנות. אנחנו רוצים תחרות הוגנת. אני רוצה שתדעו מה זה אומר תחרות הוגנת. אצלנו בשנים מ-2007 עד 2016, בתשע שנים, הטילו רק חמישה מקרים של היטלי היצף. באותה תקופה בארצות הברית 149, באירופה 84, בתורכיה 72. זה אותו היצף באותם מקומות. זה לא שמישהו מציף בישראל ולא בארצות הברית אבל אצלנו רק חמישה.

המסר ברור. אני מאפשר לחברי הכנסת אבל אני רוצה לומר שאני מברך על המסקנות. אני לא מקבל את העניין הזה של הפחת המואץ. אני לא חושב שאנחנו נמצאים במצב כזה שיכולים להגיד שאין. כשנסכם, נדבר על העניין.

אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שזה אותו בי שמחון שמתנגד לילודה, אותו אבי שמחון שרוצה לעשות יערות במקום חקלאות ואותו אבי שמחון שמייעץ לראש הממשלה להוציא את המפעלים ואכן העצות שלו מתקבלות. החקלאות מתחסלת. כל הגידול בתעשייה בשנה האחרונה היה בחוץ לארץ, כולל תעשייה קיבוצית. ממשלת ישראל עושה הגירה שלילית של תעשייה ופסי ייצור.

למה אמרתי קודם את דבריי וגם דיברתי עם אנשי האוצר. אני רוצה לומר שאני מניח שיש לנו אחריות משותפת על המדינה הזאת ושאלתי את שי באב"ד שכידוע במשרת אמון אבל בכל זאת הוא צריך לעשות את העבודה כשליחות המדינה, למה רוצים להגיע. זה לא מקרה שהוא לא אמר. מה הם היעדים שיהיו סימן להצלחת התכנית? אנחנו נפתח את התכנית בעוד שנה-שנתיים, הגענו ליעדי ביניים. למשל, אני מקיים דיון בשבוע הבא, יבוא אודי אדירי שהשתחרר מהאוצר ועכשיו הוא יציג איך המדינה עומדת ביעדי אנרגיה מתחדשת, אחד שיזם את החוק. למשל, אתה צריך לקיים דיון על המים. ראיתי היום שמנהל רשות המים גיורא שחם מודיע שלא רק שלא יהיו מים לחקלאות אלא יש סיכוי שגם לא יהיו מים לשתייה. ביפן היו מתאבדים על דבר כזה. בישראל אפילו לא מתנצלים על מדיניות כושלת של משק המים. העיקר שהוציאו את גפני משורת מקבלי ההחלטות כי שמונה פקידים יודעים יותר טוב מכולנו איך לחרבן את משק המים.

מאיפה הוציאו אותי?

משורת מקבלי ההחלטות.

למה?

כי אתה לא דן במים יותר. אנחנו בניגודי עניינים אבל פקידים שאף אחד לא יודע איך מינו אותם, לא.

אני במקומך לא הייתי אומר את זה.

למה לא?

מכיוון שמי שקיבל את ההחלטה להוציא את זה מוועדת הכספים, זאת המפלגה שלך.

מה זה משנה? אני חייב לשטויות? אני חוזר ואומר שאני לא חייב לשום דבר. אני חייב לעניין. יש לי כאן עדים. אני מציע לפרק את זה. אני לא עוסק בארכיאולוגיה. בכלל בישראל הוויכוח הכי גדול הוא מה היה כאן, אבל הבעיה הכי גדולה היא מה יהיה כאן. אני באתי לכאן, לכנסת, כדי לדאוג למה יהיה כאן ולא להתווכח על העבר.

לכן אני חוזר ואומר, אדוני היושב ראש, אדוני נשיא התאחדות התעשיינים, לפי דעתי אין שום סיכוי להגיע עם האוצר להבנה אלא במהלך כוחני שאומר שצריך להביא את זה לביטוי בתקציב 2019. התכנית לא מובאת כאן לאישור. על התכנית דיווחנו. יש סגנון חדש, נטו, נטו, נטו, מביאים לך נטו, משאירים אותך עם הטרה.

אל תגיד את זה.

משאירים אותך עם הטרה.

אל תגיד את זה. אתה עושה טעות.

יכול להיות.

אנחנו ביקשנו את זה.

גם אני ביקשתי אבל לא מביאים את זה לאישור הוועדה.

יש דברים שיובאו לאישור.

יש נטו ואנחנו נשארים עם הטרה. אני מציע לא להישאר עם הטרה ולהתערב התערבות יותר כוחנית במדיניות הממשלה שאנחנו אמורים לפקח עליה. אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד. אני מתמצא יותר משי באב"ד. מה שהוא עשה בחיים, אני עשיתי יותר ממנו. מאיפה הביטחון הזה?

זה לא חשוב. זה לא אישי.

נעשה תחרות מי עשה מי.

התשובה היא כן.

זה לא אישי.

זה גם אישי. מאיפה החוצפה הזאת להכתיב מדיניות כושלת ולהמשיך בזה שנה אחרי שנה. מה ההישגים שהיו שמביאים תכנית כזאת? שכל המפעלים עזבו את הארץ? יש כאן פער גדול בין פיזור אוכלוסייה, בין תעסוקה ובין התייעלות שאין לה רחמים.

לכן אני מציע לא לקבל כמובן מאליו את התכנית.

אפשר להתייחס? אלה האשמות חמורות.

האשמות חמורות, אז מה?

רציתם רק ברכות?

אלה האשמות שהן לא במקומן.

למה האשמות חמורות

התקפות על הפקידות המקצועית מחברי כנסת, זה לא מקובל.

אל תנפחו את זה מעבר למה שזה. הוא אופוזיציה.

כשאתה תוקף את שרגא, זה בסדר?

מותר לו להגיד את הדברים שהוא אמר. הוא לא מתכוון באופן אישי לאף אחד. אם הוא אמר משהו לא בסדר, אני כיושב ראש אומר. אם אכן זה היה, וזה לא היה - - -

הוא צריך להתייחס בכבוד לפקידות המקצועית.

אני מתייחס בכבוד. לכן אני מדבר.

אני יושב ראש הוועדה באופן זמני. אם הבנתם שיש כאן התקפה אישית על הפקידים, אני כיושב ראש הוועדה שמופקד גם על החברים, מתנצל. הוא לא התקיף באופן אישי. זה הסגנון שלו. הוא אומר שהממשלה כשלה.

זה הכול.

הממשלה כשלה באמצעות השרים, המנכ"לים, הפקידים אבל אין דבר באופן אישי. אני באופן אישי חושב שאתם מצוינים והכול בסדר.

אני רוצה להצטרף לדעתך. הם באמת בסדר.

כן. לא אמרתי את זה בציניות.

הם עושים את עבודתם.

חבר הכנסת פולקמן. הנה, עכשיו יהיו דברי שבח למשרד האוצר.

לא. דווקא להתאחדות התעשיינים. אני רוצה לברך על התכנית.

התאחדות התעשיינים, זה לא מעוקצך ולא מדובשך. דבר על התכנית.

ברור. קודם כל, אני גם מסכים שאנחנו באיחור עם התכנית הזאת ואין ספק בכך. אמר את זה גם שרגא. יש בתכנית הרבה דברים חיוביים ואני אומר מה בעיני חסר. אני חושב שהדברים המרכזיים נמצאים שם. ברגולציה אני מתעסק הרבה בשנתיים האחרונות ואני חושב שגם חוק הרישוי החדש צריך לצאת לדרך. סיפור חיבור המפעלים לגז הוא נושא שאנחנו מטפלים בו באינטנסיביות בוועדות השונות בשנתיים האחרונות. זה שאדירי נמצא שם - אני חושב שהמשרד גם לפני כן עשה את זה – והוביל את זה גם מהצד של האוצר, אני חושב שזה משמעותי ואנחנו צריכים לעקוב אחרי זה. אני חושב שיש שינוי. הושקעו בזה משאבים גם בתקציב האחרון כדי לעודד מפעלים להתחבר לגז טבעי וזה יוריד עלויות ייצור.

אני אומר מה בעיני המפתח. האמירה מפעלים נסגרים ומפעלים יוצאים, צריך להגיד את האמת, זה כורח המציאות. זה כורח המציאות כי העולם משתנה. לכן יש מפעלים שבאמת צריכים להשתנות ויש מפעלים, כמו בעבר כאשר מדינת ישראל הייתה אימפריה של טקסטיל אבל הדבר הזה נגמר. לא כל דבר המדינה צריכה באופן מלאכותי להשקיע משאבי מדינה כדי להחזיק תעשיות שכבר אין להן תוחלת במדינת ישראל.

שרק לא יפריעו.

לכן מה שאני אומר זה הדבר הבא. האחד, האתגר הגדול בכלל בתעשייה הוא היכולת לעבור בין תחומים, לדעת להצמיח את המפעלים שלישראל יש בהם יכולת תחרותית ולדעת לאפשר מעבר. הסיפור של טבע הוא לא סיפור של סיוע של המדינה, הוא לא סיפור של מדיניות, הוא לא סיפור של רווחיות ייצור אלא הוא סיפור של מפעל שעשה טעויות אדירות וכושלות ואלה לא טעויות של מדיניות במדינת ישראל שבגללה מפטרים את העובדים של טבע. בואו נשים את הדברים האלה על השולחן. זאת לא מדיניות של המדינה כלפי התעשייה הישראלית שגורמת לפשלה.

אבל בגלל זה מעדיפים לייצר גלולות בהודו ובאירלנד ולא בישראל.

נכון. לכן יש לי שני דגשים לומר. הליבה, ויש לי קשר עם לא מעט תעשיינים, היא השקעה בחדשנות בענפי התעשייה. בכל מקום שבו התעשייה המסורתית תנצל את המשאב הישראלי של חדשנות, היא תהיה תחרותית והיא תוכל להתחרות כי בארנונה לא נהיה תחרותיים, במחיר לעובד לא נהיה תחרותיים ובדברים האלה זה ברור. לכן אין טעם שנבוא ונבכה על כמה שכר עובד בישראל יהיה גבוה יותר. הוא יהיה גבוה יותר, הארנונה כאן תהיה גבוהה יותר.

הדבר השני שחשוב לי מאוד בתכנית וגם כאן בדיון, ושרגא יודע את זה, זה נושא התעשיות הקטנות והבינוניות. לא מעט מהחדשנות בתחום התעשייה צריכה להגיע מהקטנים והבינוניים שאנחנו מאפשרים להם לגדול. אני מדבר על תעשיינים קטנים ולא על עסקים זעירים. למשל היכולת לעודד לוגיסטיקה וייצוא, זו עבודה שגם אני עושה לאחרונה עם מנכ"ל הדואר ומרכזים לוגיסטיים. מפעלי תעשייה, יצא לי לאחרונה לעשות את זה עם מפעל ברמת הגולן ובמקומות אחרים שמעסיקים עשרים, שלושים וארבעים עובדים והיכולת שלנו באמצעים רגולטוריים, מענקים וכלים אחרים כמו למשל המערך הלוגיסטי שבונים היום בדואר ישראל להקל עליהם לייצר סחורות לחוץ לארץ כי בסוף השוק הישראלי הוא קטן והוא חסם לצמיחה, זאת מהפכה שיכולה להזרים מאות ואלפי עובדים לתעשייה הקטנה והבינונית. יש תחומים שיש בהם חסמים. למשל, תעשיית המזון, זה נושא מאוד חשוב שמטופל גם על ידי התאחדות התעשיינים, שם חסמים רגולטוריים, בעיקר במשרד הבריאות, מונעים מתעשיין קטן. אני שוב אומר, התעשייה הישראלית לא יכולה להיות בנויה – וזה הוויכוח הגדול שיש לי לאורך השנים עם התעשיינים וגם עם שרגא – זה על המונופולים הגדולים, על התעשיות הגדולות שלאורך שנים הן גם חשובות אבל הן גם חונקות את התחרות בתעשייה הישראלית דרך כל מיני כלים שהם יודעים להפעיל.

אבל במקביל יש המון תעשיות כמו מחלבות קטנות, יצרני מזון קטנים והגופים האלה הם מנוע לצמיחה. אנחנו מדברים לאחרונה על השקעה מסיבית בחדשנות, גם בתעשייה חקלאית ואני חושב שגם בעניין הזה אמורה להיות בשורה או צריכה להיות בשורה כבר עכשיו לעידוד מו"פ במפעלי תעשייה חקלאיים שהרבה מאוד שנים לא נתנו להם בחוק עידוד השקעות הון. אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד, וזה חסר לי בתכנית הזאת, איך אנחנו עוזרים לזה שיהיו יותר תעשיינים קטנים ובינוניים שיצמחו כי הדיון הוא לא רק על הגדולים.

תודה רבה. אני מבקש שאתם תשיבו לגבי הנושא אבל אני רוצה קודם להביע את דעתי. שרגא, אם אתה תרצה עוד להוסיף, אני אאפשר לך דקה.

אנחנו בעולם חדש. בסדר. העולם החדש שמדברים עליו, דיברו עליו בהיסטוריה הרבה מאוד פעמים. מה זה עולם חדש? מה פירוש? הפירוש הוא שאני עושה חדשנות ואני לוקח מפעלים שעסקו פעם בתעשייה שהיא תעשייה שאבד עליה הכלח ואני מחדש אותה ואני עושה אותה תעשייה מודרנית וכל מה שנלווה לעניין.

אנחנו יושבים כאן בוועדה – רועי, אני אומר לך – ומתברר שיש מדינה שהיא מעודדת בכמה תחומים שהיו כאן בדיון, מעודדת ומסבסדת את המפעלים אצלה ואומרים לה תלכו לישראל. ובישראל, היצרנים יהיו התורכים, הישראלים יהיו מובטלים לא בגלל שהם לא בעולם החדש, הם בעולם החדש אלא שהממשלה בעולם הישן. במקום שהממשלה תעמוד מול זה - אנחנו קיימנו על זה דיון. לא יכולתי לקיים דיון כאן בוועדה, זה היה בחדר הסמוך – היא גורמת במו ידיה. אני חלק מהממשלה הזאת, אני חלק מהקואליציה. לפי דעתי לא התקדמו עם העניין. היא גורמת לכך שהעולם הוא חדש אבל המציאות שהעובדים שמייצרים כאן, למשל כבלי חשמל של סינרג'י בשדרות, מייצר את זה מישהו אחר לחברת החשמל. לא העובדים של שדרות שסופגים טילים. זה לא עולם חדש.

קנייה כחול לבן, אין ויכוח. אבל זה לא קשור לתעשיות.

זה קשור.

יש תעשיות שהן לא יעילות.

אתה לא יכול להתחרות בסבסוד של תורכיה.

אני לא צריך עזרה. אני מעלה את הנושא לא בגלל שאני רוצה לנגח מישהו ולא בגלל שאני חבר באופוזיציה.

אחד שלא יודע להרוויח, אתה רוצה להחזיק אותו בכוח?

עם כל הכבוד, תעשה לי טובה. יש את אביב מחזור שמישהו אחר מקבל את הבקבוקים הריקים ומייצר אותם ומחזיר אותם לכאן. מה דעתך? המפעל הישראלי עומד להיסגר.

זו נקודה מעולה. בוא נשאל את התעשיינים למה שבעים אחוזים מהמחזור של הבקבוקים, במקום ללכת לאביב מחזור, הולך לחוץ לארץ. למה?

כי הסוחרים מקבלים יותר כסף למכור את זה לחוץ לארץ. פשוט.

אבל אביב מחזור צריך להתחרות. הדיון הוא לא על להכריח את התעשייה.

מותר לי לומר את הדברים כי יש לי חסינות.

כן, אבל אתה מטעה.

מותר לי בגלל שיש לי חסינות להטעות את כולם. מי שרוצה, אני מודיע מראש, זה בגלל שיש לי חסינות ולכן אני אומר את זה. בשער פולומבו אין שלט שאומר מדבר שקר תרחק. אין. אנחנו קיימנו כאן דיונים על המפעלים האלה. אני בזבזתי – לא בזבזתי אלא השקעתי – זמן ואנרגיה כמו גם חברי הוועדה. יש מקומות שהצלחנו, יש מקומות שלא הצלחנו. פרי גליל בחצור שהוא מפעל העוגן של הישוב שם, היה צריך לקבל 11 מיליון שקלים שהיו מגיעים לו והייתה כאן התעקשות, חבל על הזמן. אתם עוד לא הייתם.

היינו בדיונים על פרי גליל.

לא הייתם. זה היה בכנסת ה-18.

אבל אחר כך היה שוב דיון.

בסדר, אבל עשיתי אז ישיבת ועדה והיו עשרים וכמה חברי כנסת.

חלק מהמונופולים מרחיקים. זה נושא שאנחנו מטפלים בו. אתה יודע שתנובה הרחיקה מהמדפים את פרי גליל? בוא נדבר גם על האמת, על הכוח של המונופולים.

לא רוצה לדבר אמת. רועי, את האמת אני משאיר לך. אני לא רוצה להגיד אמת.

אתה מרחיק מהמדפים את התוצרת.

נכון מאוד. על זה נילחם ביחד.

רועי, זה לא בסדר.

אבל יש כאן אירוע.

אני רוצה לשקר.

תכבד את היושב ראש.

אני רוצה לשקר. הנה, כתוב בפרוטוקול. מה דעתך?

יש מונופולים שמרחיקים את תוצרת ישראל.

כל אחד והשקר שלו. אני מדבר על מפעלים שהיה לי בהם תרומה עצומה והמפעלים האלה לא סגורים והאנשים עובדים. הדרוזים עובדים שם ולא רק יהודים. רק זה? אני יכול לעבוד אתך על מפעלים. זה שהתעשייה הצבאית עובדת וזה שאנשים לא ברחוב, זה בגלל הדיונים של ועדת הכספים. עם כל הכבוד, היינו צריכים לקשר כאן בין משרדים כושלים. היות וזה לא היום, אתה לא צריך לקפוץ. אבל זה גם היום.

אני מדבר על העובדה שאנחנו לא התרגלנו לעולם החדש. אנחנו צריכים לדעת שהתעשייה כאן היא תעשייה מצוינת ואי אפשר לגרום לה לתחרות בלתי הוגנת. ממשלות במדינות אחרות בעולם, מודי בהודו אמר שאתה רוצה למכור כאן? תייצר כאן. אנחנו לא אומרים את זה. אנחנו מתחילים להתלבט כל אחד עם הלוביסט שבא אליו.

בעולם החדש.

כן. איזה עולם חדש? זה עולם ישן. זה עולם ישן שפגעו באזרחים במדינות שונות. אם רוצים ללכת למה שאתה אומר, רועי, צריך לקבוע כאן דברים שגם מבחינה חוקית וגם מבחינת התחרות עם מדינות אחרות, זה צריך להיות הוגן. אני לא מזכיר את שם המדינה אבל אם עושים במקום אחר סובסידיה וכך מגיעים לכאן, כשיש לזה גם השלכות ביטחוניות שנשאיר אותן לדיון אחר, צריכים לתת לישראלים את אותו הדבר. הממשלה לא יכולה לעמוד מהצד ולומר, בסדר, עולם חדש. עולם חדש זאת סיסמה נבובה וריקה מתוכן. חדשנות, זה נכון. להעלות את הדברים שתעשיית הטקסטיל היום היא פחות רצינית ופחות עכשווית, בסדר. אבל אומרים כאן כולם שמפעל הכבלים בשדרות הוא מצוין. אומרת חברת החשמל אבל משם זה יותר זול ובאיכות יותר ירודה.

תלמד ממני. תהיה בקואליציה אבל תהיה גם אופוזיציה.

אמרתי את הביקורת שלי על התכנית.

אתה לא יכול כל הזמן להגיד שמה שהממשלה עושה זה בסדר.

לא אמרתי.

אנשים בשר ודם יכולים לטעות.

אני מאפשר לכם להתייחס.

אתם רוצים לתת לי דקה?

כן, בבקשה. אני נותן כאן את הדקות. הם נותנים את השעות.

אני לא יכול להסכים לאמירה שאומרת שעלות הייצור היא מחוץ למשוואה. זה לא נכון. זה נכון שצריך חדשנות וצריך כוח אדם טכנולוגי ואי אפשר בלי זה אבל אם ארנונה במפעל של 10,000 מטרים מרובעים עולה בארצות הברית 150 אלף שקלים ובאירופה 180 אלף שקלים ובישראל 400 אלף שקלים, ולא אני עשיתי את זה, ואם עלות העבודה בישראל עלתה בשש השנים האחרונות ב-1,8 אחוז בשנה לעומת אירופה עם 0,8 ובארצות הברית עם 1,3 – אני לא משווה להודו ולא לסין אלא לאירופה ולארצות הברית – כלומר, אנחנו מאבדים את כושר התחרות גם בגלל דברים שהממשלה קובעת.

תודה רבה. היית ברור לגמרי. שירה. קודם כל תגידי מה זה חמש דקות אצל מנכ"ל משרד האוצר. בסדר, תמשיכי.

אנחנו לא נעלבים מההתנהגות הזאת.

אל תלך עם זה יותר רחוק.

הוא איחר ברבע שעה. יש גבול.

מאוד בקצרה לגבי הנושא של הישיבה. קודם כל, אני חושבת שלראשונה יש תכנית מקיפה שמתבססת על ועדה, גם אם נעשו בה, כמו שציין שרגא ברוש, פשרות מבחינתו. בסופו של דבר אני חושבת שכולנו הסכמנו שמדובר בהשקעות שיביאו את התעשייה הכי רחוק שאפשר בהינתן שלושת הגורמים הכי מהותיים לטיפול, שזה הנושא של הטכנולוגיה, המו"פ והחדשנות. ברור לכולנו שעתיד התעשייה הישראלית הוא בייצור מתקדם ולא בייצור עתיר כוח אדם במובן הזה ששם אנחנו חלשים. כל המדינות המפותחות הולכות לכיוון של ייצור מתקדם, גם המדינות שהוזכרו כאן. אנחנו מדברים בתוך זה גם על הכנסה של מכונים כמו מכונים לחיזוק התעשייה, גם בנושא של רכש של טכנולוגיה, גם בנושא של יצירת חדשנות. יושבים כאן נציגי הרשות לחדשנות, נציגי משרד הכלכלה. יש תכניות ענפות, מסלולים חדשים, תכניות חדשות והדבר הזה הוא קריטי והוא חשוב.

דבר שני, כל נושא הרגולציה. הנושא של רגולציה, אני חושבת שהוא מקבל כאן טיפול ממוקד לאור הסקר שנעשה יחד עם התאחדות התעשיינים שהוצג בוועדה ודיבר על הבעיות הכי אקוטיות והכי מהותיות שיש תעשייה הישראלית ושמטילות עליה את העלויות הכי משמעותיות. כאן יש את השלב הראשון והמשמעותי של להתחיל לטפל נקודתית בכל הדברים שמבחינת סדרי העדיפויות של התעשייה הוגדרו בראש סדר העדיפויות בפן של הרגולציה. זה לא סתם רק בואו נטפל בכל הנושא של דויינג ביזנס וכולי וכולי אלא יש כאן טיפול בנושאים הכי מהותיים של התעשייה וזאת עוד נקודה שחשוב לציין.

הנקודה השלישית היא המחסור בכוח אדם. אני חושבת שהנקודה הזאת, כפי שנאמר כאן ואני לא אחזור, היא אקוטית. היא מטופלת החל מהשורש בכל הרבדים השונים.

משפט אחרון. אני חושבת שככלל מצב הכלכלה הישראלית הוא באמת נהדר.

מה הוא?

נהדר במובן המקרו כלכלי. יש כאן צמיחה מהגבוהות בעולם המערבי. יש כאן נתוני חוב תוצר מהנמוכים.

שרגא, מה אתה מתלונן?

הוא הסביר שזה משירותים ולא מייצור.

תגידו לי במילה אחת שהמצב הוא טוב. בשתי מלים, הוא לא טוב.

יש כאן נתוני חוב תוצר מהנמוכים, מה שיאפשר לנו בעתיד - - -

אוי ואבוי אם נישאר על מנוע צמיחה - - -

כבוד היושב ראש, משפט אחרון. בהינתן שנתוני המקרו כלכלה טובים ואנחנו בתקציב הקרוב, אף אחד לא נח כאן על זרי הדפנה ואנחנו מכניסים מנועי צמיחה חשובים גם בתחום של האנרגיה, גם בתחום של התחבורה, גם בתחום של התעשייה.

תודה. עידו, אתה רוצה להתייחס? לא. תודה. יש כאן כמה אורחים שאני מבקש שידברו טלגרפית. מיכל פינק ממשרד הכלכלה, סמנכ"לית אסטרטגיה.

לא אחזור על הערכים בתכנית ששירה מנתה אותם. כלל אנחנו חושבים שנטו תעשייה היא בשורה חשובה. התעשיינים ואנחנו – חוץ מהוועדה, לפני הוועדה ואחרי הוועדה – פועלים למען התעשייה ויש כאן עוד הרבה מה לעשות. התעשייה היא גורם מרכזי הרבה מעבר לחלקה במועסקים. יש כאן מנוע צמיחה משמעותי שמחלחל לפריפריה ולענפים נרחבים.

אתם כמובן בעד התכנית.

אנחנו בעד התכנית אבל היא לא חזות הכול. יש עוד הרבה מה לעשות. צריך לטפל גם בתקציבים של התעשייה. אנחנו שם. האנשים שלנו בשטח. השר, המנכ"ל, מנהלי היחידות, גם לפני הוועדה וגם אחריה. יש לנו הרבה מה לעשות. זה בהחלט מנוע חשוב ואנחנו חושבים שיש כאן כמה וכמה מסרים.

אנחנו עוד נדבר על זה ואת תוזמני. נעסוק באריכות.

התאחדות המלאכה והתעשייה. משפט. אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

אני אתחיל דווקא מהשוני. אני חושב מבחינתנו שהייתה כאן איזושהי תחושת החמצה.

אתם חתמתם.

אנחנו חתמנו. הייתה דרישה שלנו לנסות להגדיר מה זה עסק קטן משום שמכאן מוגדר כל הנושא המדויק של הבידול.

רק רגע. אולי אתה לא בקיא. רוב הנושאים של הכסף שדיבר עליהם המנכ"ל, אנחנו הגדרנו אותם ממפעל גודל אפס ועד מפעל גודל מאתיים לדעתי או 400.

400.

בכוונה הלכנו למפעלים קטנים ובינוניים. מאה זה מפעל קטן בישראל.

אני בקיא. אני אומר שההגדרה הזו לא מספיק נותנת בידול מדויק לצרכים של המפעלים הקטנים. כתוצאה מזה גם הנושא של תכנון מדיניות וגם הנושא של הכסף הצבוע שהיה ושיגיע בעתיד לתעשייה הזאת, הוא לא שקוף ואנחנו לא יודעים את הנתונים. אני חושב שבמצב כזה קשה מאוד להגיע לאיזה שהם תוצרים שהם משמעותיים לגבי התעשייה שלנו.

תודה. אני מבקש לסכם את הדיון. קודם כל, אני לא כפוי טובה. אני ביקשתי בשם ועדת הכספים, אמנם זה התאחר אבל אני מכיר את העבודה, להקים את הצוות הזה, את הוועדה, על מנתת לטפל בעניין של התעשייה שמבחינתנו זה נושא קריטי. הוא נושא קריטי מבחינת הכלכלה הישראלית והוא קריטי מבחינת העובדים. אם לא תהיה תעשייה נורמלית, כל מה שאמרתי וכל מה שכולם מדברים, המצב יהיה רע מאוד.

אני מברך את הממשלה על כך שהיא הקימה את הצוות הזה שעשה עבודה, אמנם קצת באיחור או באיחור ולא קצת, אבל אני מברך על ההחלטות. ההחלטות הן טובות.

זאת לא חזות הכול. זה נכון. אמרה את זה מיכל ממשרד הכלכלה. לא קיבלתם החלטה על הפחת המואץ בגלל שיש כאן את הנושא הפיננסי - - -

הפיסקלי.

ב-500 מיליארד שקלים, אני מביא לכם בלי בעיה מיליארד שקלים ואף אחד לא יבין שקרה משהו. הפחת המואץ הוא נושא. מה שאמרתם לגבי העובדים הזרים, בסדר, אנחנו צריכים לדבר על העניין הזה ואנחנו כמובן נמשיך את הדיונים.

יש בעיות שהן אינן קשורות לצוות אבל הן פועל יוצא של הצוות. המציאות הזאת שאין לנו התמודדות שווה עם מדינות בעולם, מדינות גדולות ואפילו מדינות קטנות, זה שאין לנו התמודדות שווה ואתם לא מתמודדים עם זה, לא משרד האוצר, לא משרד הכלכלה, לא משרד המשפטים, לא מתמודדים עם התופעה הזאת. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו צריכים להתמודד עם זה. הרי אנחנו צריכים להיות כמו כולם. אנחנו בעולם חדש, אנחנו בכפר גלובלי קטן, אנחנו יכולים לתת סובסידיה כנמו שהמדינה – שאני לא אומר את שמה – נותנת. על מחזור.

אם אפשר משפט. הבטיחו לי זכות דיבור.

בסדר.

אני מייצג כאן היום את חברות ההיי-טק בישראל. אתם חייבים לקיים דיון נפרד על הדולר.

בסדר. בקשתך התקבלה. אנחנו דיברנו על זה קודם ואנחנו נראה מה אנחנו עושים. את זה אנחנו צריכים לעשות.

אנחנו מברכים אתכם על העבודה. אנחנו נמשיך. יהיו מאבקים על הרבה מאוד נושאים. אנחנו נמשיך את הדיונים בעניין הזה. אני מבקש למסור את תודתי למנכ"ל על כך שהלך לחמש דקות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.