ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-23OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 534

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 10:06

בניגוד לחוק, נמשכים תהליכי מיון וסלקציה בבית הספר הכפר הירוק, של חה"כ יונה יוסי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסי יונה

מאיר כהן

מירב זרביב - מנהלת אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות, משרד החינוך

טל שריר - אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות, יועצת הייחודיים, משרד החינוך

אמיר שהרבני - סגן מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך

סופי אורטשקנזי - לשכה משפטית, משרד החינוך

קובי נווה - מנכ"ל, הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול

מוחמד יונס - יו"ר, הפורום לקידום החברה הערבית

סחר היב - הפורום לקידום החברה הערבית

דועאא ג'זמאוי - הפורום לקידום החברה הערבית

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

עמרי מניב - עיתונאי, ערוץ 10

מיתר ואגס - תלמידה בכפר הירוק ע"ש לוי אשכול

צליל ואגס - תלמידה בכפר הירוק ע"ש לוי אשכול

בניאם פרדה - רכז הדרכה, הכפר הירוק

יצחק סמיה - שדלן/ת (עצמאי/ת), מייצג/ת את הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

בניגוד לחוק, נמשכים תהליכי מיון וסלקציה בבית הספר הכפר הירוק, של חה"כ יונה יוסי

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 16 בינואר 2018, כ"ט בטבת תשע"ח. הנושא: בניגוד לחוק, נמשכים תהליכי מיון וסלקציה בביה"ס הכפר הירוק, הצעתו של חה"כ יוסי יונה.

אני מייד אעביר את רשות הדיבור לחה"כ המציע.

אמנם הכותרת מתמקדת בכפר הירוק, אבל אני אנצל את הדיון בכלל על התופעה הזו של מוסדות ממלכתיים מוכרים של המדינה שעושים את מבחני המיון האלה. יש כללים במדינה הזו ואני רוצה להאמין שמשרד החינוך חפץ ביקרם של הכללים האלה, כי בסוגיית התל"נים אני לא מרגיש את אותו רצון, אבל יש מי שרוצה לעשות מיונים. יש כללים במדינה הזו. יכול לבחור לו מסלול של המוכר שאינו רשמי. יש לו פריבילגיה לעשות מיונים גם שם בכפוף למגבלות, אבל גם שם הוא מקבל תקציב נמוך יותר, ו"אופק חדש" לא שם ועוד כל מיני הטבות כאלה ואחרות שאנחנו מזיעים להכיל אותם על כלל ישראל ולא מצליחים. כל מה שאמרתי כמובן בהסתייגות עד שיוכח אחרת.

רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסי יונה.

תודה אדוני היושב ראש על היענותך לקיום דיון בסוגיה, הייתי מכנה אותה, מאוד כאובה, שיש לה הדהודים לאומיים מאוד כבדים. בעיקרון זו פגיעה אנושה, פגיעה כואבת בעיקרון של שוויון הזדמנויות ופשוט הפיכתה של מערכת החינוך למערכת חינוך סגרגטיבית, מעמדית, שפעמים רבות אנחנו יודעים על הבסיס הזה של המיון או מה הוא בית הספר שאליו הילד ילך. ככה נקבעים סיכויי החיים שלו. הדבר הזה, כרוך בו מפגע מאוד משמעותי ללכידותה הפנימית של החברה הישראלית, אדוני היושב ראש.

המקרה שבו אנחנו דנים כמקרה ספציפי הוא למעשה קצה קרחון לתופעה רווחת ונפוצה במערכת החינוך. אני רוצה לומר באופן חד משמעי, אדוני היושב ראש, לגבי שני גורמים שהם אחראים באופן מרכזי לנפיצותה של התופעה הזאת. האחד, מנהלי בתי הספר שהם בעצם לא מגלים אחריות אזרחית פדגוגית כללית, כלומר מבחינתם העיקר בית הספר שלי והתלמידים שלי ואני אנסה להביא לתוך בית הספר שלי את התלמידים "הטובים ביותר" ולכל הרוחות מה שקורה מחוץ לבית הספר שלי. אני אומר שוב, מבחינתי מנהלים שעושים זאת משקפים בגידה בערך של הסולידריות החברתית שלנו.

הגורם השני זה משרד החינוך, אדוני היושב ראש, שבאופן שיטתי מתעלם, באופן שיטתי מגלה רשלנות, כלומר מערכות האכיפה, הבקרה והפיקוח קורסים, לא פועלים ולעיתים גם לא ברור אם הם בכלל קיימים.

אדוני היושב ראש, החוק מאוד ברור בסוגיה הזו. בית הספר שהוא רשמי, ציבורי, מנוע. אסור לו לעשות מיונים. פשוט אסור לו. הטענה שמועלית פעמים רבות על ידי בתי הספר, שאין אנו עורכים מיון אלא הגרלה, אין לה שום ביסוס, וזאת על סמך העובדות הרבות שאנחנו מקבלים מגורמים שונים.

אחת מהאינדיקציות לכך שיש כאן בעצם הולכת שולל של הציבור, שגם כאשר לכאורה נערכות הגרלות, הרי גם על פי חוזרים של משרד החינוך חייב להיות שם גורם ממשרד החינוך וגם נציג של ההורים או של נציגי ההורים. לא נמצאים שם הנציגים הללו ואני רוצה לומר באופן חד משמעי שאין מדובר בהגרלות אלא מדובר בסופו של דבר במיון. תלמידים מגיעים לראיונות, דרך אגב, המון פעמים לא על ידי גורמים מוסמכים, שאין להם גם את הסמכות לעשות את העבודה הזו, ולא זו בלבד שיש גם פגיעה בשוויון הזדמנויות, פעמים רבות יש פגיעה בתלמידים עצמם שנאלצים לעבור את המבחנים הללו. פעמים רבות שאלות פוגעניות שיש בהן גם כדי לערער את המצב הרגשי של התלמיד.

אדוני היושב ראש, יש לנו את הראיות או אם תרצה, את האינדיקציות מדוע בסופו של דבר כאשר יבוא בית הספר, ושוב, אנחנו מתמקדים פה בכפר הירוק, אבל אנחנו רוצים לומר את הדבר הבא, הוא אינדיקציה לתופעה מאוד רווחת ומאוד נוכחת לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל, כמו בית הספר הריאלי, בית ספר ליד"ה ועוד בתי ספר כאלה ואחרים, לכן גם אני חוזר על טענתי שאם זה היה באיזשהו מקום עלום, משרד החינוך שכח מקיומה של התופעה הזו, אבל העובדה שאנחנו מדברים על מקרים כה רבים, זה מלמד על כך שמשרד החינוך, אין לו עניין לפקח על המוסדות הללו ויכול להיות שבשתיקתו הוא גם מעודד את התופעה הזאת, אז אם כן, הנה אנחנו מגלים שלוקחים מתלמידים דמי רישום, רישום שהוא לא חוקי כי זה גם אסור על פי החוק. אנחנו לומדים שההורים מתבקשים לשלם 200 שקלים עבור הבחינה שאמורה להיות הגרלה. אנחנו לומדים על כך שכאשר תלמידים נבחנים על ידי מוסד קרני, התשובות לא מגיעות אל ההורים אלא מגיעות לבית הספר. אנחנו לומדים על כך שבתי ספר רבים, גם הכפר הירוק, גובים כמעט 12,000 שקלים מתלמיד על השהייה בבית הספר וקבלת התוכניות השונות, לכן אדוני, אנחנו מדברים על תופעה מאוד כאובה שהיא בעצם מלמדת על הסרת אחריות הן ברמה המקומית של בתי הספר - - -

12,000 ₪ לשנה?

לשנה, כן. במקרים מסוימים, מן הסתם גם גובים - - -

ידידי, מאיר, כמה דיונים על התל"נים עשינו?

נכון, ואדוני היושב ראש בצדק אומר שעשינו דיונים על התל"נים ואנחנו מדברים והשיירה הנוראית הזו ממשיכה לעבור. הרכבת ממשיכה לדהור. היושב ראש מזמן עוד ועוד דיונים, מתריע, מפציר, מדבר, מזמן את הנציגים של משרד החינוך.

אני הבנתי ממבקר המדינה שהוא רוצה להיכנס לסוגיה הזו של התל"נים והתנועה לאיכות השלטון נכנסת לשם. לצערי הרב אני אומר את זה.

אל תאשרו את זה.

זה לא מאושר פה.

לא, תעבירו הצעת חוק שלא תאשר תל"נים.

אני רוצה לציין במאמר מוסגר שהצעת חוק שכזו ניצבת על שולחנה של הכנסת.

אני יודע.

ואנחנו במגעים ועדיין מקווים שאולי משרד החינוך יועיל בטובו ללכת איתנו בעניין הזה.

הלוואי.

אבל שוב אני אומר, שימו לב, אנחנו צריכים להגיע למבקר המדינה, אדוני היושב ראש.

אנחנו צריכים לבקש סעד.

אנחנו צריכים לבקש סעד ממנו. הרי מה תפקידה של ועדת החינוך של הכנסת? מה תפקידן של ועדות בכלל בכנסת אם לא לפקח על אופן פעולתם של משרדי ממשלה? אנחנו לא צריכים להגיע לשלב הזה. עצם העובדה שאנחנו מבקשים ממבקר המדינה שיכנס לנבכי הסוגיה הזאת ולהביא את המלצותיו, זה כבר מלמד על כשל מאוד גדול שלנו, של כנסת ישראל. אדוני היושב ראש, אני לא מביא את זה לפתחיך - - -

לא, לא, אני הבאתי את זה.

לכן אני גם רוצה להחמיא לך.

יש עיקרון הפרדת הרשויות במדינת ישראל. אנחנו לא מצליחים לשכנע את ממשלת ישראל לאמץ את החוק הזה. אם הייתי יו"ר ועדת חינוך והכספים והספורט, אז יכול להיות שהייתי יכול, היה לי שוט מול משרד החינוך.

כן, אבל אתה מבין, גם השפה שאנחנו אומרים, אנחנו לא יכולים לחייב אותה לאמץ את החוק, זה חוק.

צריך לומר, נכון.

אתם מבינים? יש חוק וכמו חוקים רבים הוא פשוט לא מקוים. באמת שערורייה, אין לי מילה אחרת לומר. ישנו חוק שאוסר על מיונים. ישנו חוק שאוסר על גבייה של תשלומים כאלה ואחרים, ויפה, יש חוק.

אני חוזר ואומר, אדוני היושב ראש בדברים שהתחלתי, יש כאן שני גורמים שלא מגלים אחריות לאומית, הן מנהלי בית הספר שמנהלים את בתי הספר שלהם כאילו וזה אוטונומיה ואין לה שום קשר עם המציאות החוץ בית ספרית ובכך הם נותנים את ידם לקיומה של סגרגציה מעמדית קשה ונוקשה בחברה הישראלית, ומצד שני יש את משרד החינוך שלא מקיים את עבודתו, ובכך שהוא למעשה לא מקיים את עבודתו, אני רואה אותו כשותף פעיל ומלא לעידודה ולהתבססותה של התופעה הזו. אני מקווה, אדוני היושב ראש, שאנחנו נצא מכאן בקריאה חד משמעית גם למנהלים וגם למשרד החינוך שסוף סוף יעשה מעשה. זו אחריות שלו. בראש ובראשונה אחריות שלו. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה. הכפר הירוק, בבקשה.

שמי קובי נווה. בכפר הירוק כולם קוראים לי "סיסקו", כינוי שדבק בי מהימים בהם למדתי בכפר הירוק.

רק שאלה לפני כן. לכפר הירוק, מעבר להיותו כפר נוער, הוא גם בעל סמל מוניציפאלי עצמאי?

יש לו סמל מוסד עצמאי. הוא חברה ממשלתית לתועלת הציבור.

אבל הוא בשטח מוניציפאלי של?

רמת השרון.

אוקי, תודה.

יש לי הכבוד לנהל את הכפר הירוק בשש עשרה שנים האחרונות.

אני יושב פה ואני צפיתי בכתבה של ערוץ 10 ואני כמו התלמידים וההורים - - -

עמרי מניב, הכתב.

הוא נמצא פה איתנו.

הוא נמצא, אני יודע.

אני יודע שהוא נמצא, אבל במאמר מוסגר, אדוני היושב ראש, הרי שמי שהביא לתודעה של הציבור את קיומה של התופעה הזו באופן ספציפי בכפר הירוק זה באמת היה עמרי מניב. מפה להודות לך על הרגישות החברתית באמת שאתה מגלה בכתבות שאתה עורך.

אז צפיתי בכתבה והייתי וליוויתי את הכתב, ואני קורא את הכותרת ואני יושב כאן ושומע את דברי הפתיחה, ואני לא מאמין למשמע אוזניי. הכפר הירוק בית ספר סגרגטיבי? הכפר הירוק הוא בית הספר האינטגרטיבי ביותר במדינת ישראל, ואני יכול להוכיח את זה. אני אומר את זה בפתיחה ואני אגיד את זה גם בסוף. אני אשמח אם הוועדה הנכבדה תבוא לכפר הירוק ותראה את זה במו עיניה, תראה איזה מוסד אינטגרטיבי פועל בכפר הירוק.

מתקיימים מיונים?

לא.

תקשיב, אני נותן לך דקתיים לפתיחה. לאחר מכן תתייחס לשאלות.

ב-1968 הגעתי מקריית מלאכי לכפר הירוק, מוסד אליטיסטי באותם ימים, 15% יוצאי עיירות פיתוח. זכיתי להיות ביניהם. חזרתי אחרי שירות צבאי בצנחנים לכפר הירוק כמדריך. קרה לכפר הירוק מה שקרא לכל כפרי הנוער בארץ, הם הפכו להיות סגרגטיביים. כולם ילדי מצוקה. מילאתי שורה ארוכה של תפקידים. לפני שש עשרה שנים הגשמתי חלום נוסף שלי והפכתי להיות מנהל הכפר הירוק. היו שלוש מאות תלמידים בפנימייה, כולם תלמידים שאף מוסד חינוכי אחר בישראל לא רצה אותם. 0% זכאות לבגרות.

סיסקו, חבל על המיתרים. יש מיקרופונים. דבר בנחת. קח אוויר. אנחנו לא במשפט. אנחנו נותנים לך את הבמה. קח לך את האוויר שלך. חבל על מיתרי הקול.

אם היית בוגר הכפר הירוק כמוני, ובעמל רב, ביזע ודמעות הבאת את הכפר שלך למצב שהבאת, וקוראים לו סגרגטיבי - - -

הכול בהסתייגות עד שיוכח אחרת.

יפה, אז גם אתה היית מדבר מדם ליבך. כל מה שאני אומר ניתן לבדיקה. שלוש מאות ילדים בפנימייה, 0% זכאות לבגרות.

לפני שש עשרה שנים אף תלמיד בינוני לא רצה ללמוד בכפר הירוק. כולם היו תלמידים חלשים שבית הספר לא רצה אותם. בעמל רב את נשמתי הוצאתי יחד עם העובדים שלי והתלמידים שלי וכולם התגייסו לדגל להפוך אותו לבית ספר הטרוגני כמו שאני זכיתי - - -

משרד החינוך עצמו קבע שהם עושים מיונים.

יוסי, אני מבקש, תן לו כמה דקות להציג את זה.

בא משרד החינוך, אומר שיש מיונים.

בבקשה, סיסקו, תמשיך.

והיום לא שלוש מאות ילדים בפנימייה אלא בסך הכול שבע מאות ילדים בפנימייה, כולל בית ספר בינלאומי, 100% זכאות. ילדי הפנימייה הם ילדי מצוקה. יושבות פה לידי ילדות שהן מכיתה ג' אצלי.

אנוכי פתחתי ארבעה משפחתונים ואני פותח עוד שני משפחתונים, בית לילדים מגיל 5. בני בוגר הכפר הירוק, הוא יספר איזה מאמצים אנחנו עושים לגייס תלמידים יוצאי אתיופיה. נותנים עדיפות לילדי מצוקה. 100% זכאות לבגרות בקרב ילדי הפנימייה.

רבותיי, איפה אני נמצא? אני נמצא בין צפון תל אביב לרמת השרון. רמת השרון היא סגרגטיבית. רמת השרון וצפון תל אביב הם הומוגניים. תלמידי רמת השרון וצפון תל אביב נלחמים על הזכות ללמוד בכפר הירוק עם ילדים יוצאי אתיופיה, בעשרותיהם, תלמידים ערבים, ילדי מצוקה. את כל זה גם אמרתי לכתב הנכבד וגם הילדים הוסיפו, אבל הכתבה נערכה בצורה מאוד מגמתית. אין מיונים בכפר הירוק. הבעיה שלי היא אחת, אלפי ילדים רוצים ללמוד בכפר היום, תשאלו את עצמכם למה. במקום לנסות להוריד את הראש של הכפר הירוק, בואו תראו, שיבואו ללמוד, לראות מה קורה בכפר הירוק. אולי כדאי לשכפל את המודל? שילדים מצפון תל אביב ורמת השרון רוצים ללמוד עם ילדי מצוקה. אין מיונים, יש תהליך ואנחנו יכולים להוכיח שאין מיונים.

למה הבחינה?

יש לנו מודל מצליח. אנחנו מאמינים שילד צריך לבוא לבית הספר מאהבה. כשתבואו, אני אתן לכם להיפגש עם התלמידים בלי אף מבוגר.

קובי, אתה לא בשלב ההוכחות. עזוב אותי מהרצאות מוטיבציה. תן לנו עובדות כרגע. איך אמרת? אנחנו לא רוצים להוריד לך את הראש ולא לכפר הירוק את הראש. תתמקד עכשיו בשאלות.

אז יש מבחן רשות. יש לנו מודל של מסלולים. אנחנו רוצים שהילדים יבואו מאהבה. בנינו תוכנית מדהימה. הילדים יוצאים לאוניברסיטה, הילדים לומדים מגיל צעיר יותר מה שהם אוהבים, מה שהם רוצים. אנחנו מגדלים ילדים מאושרים. בואו תראו את זה.

המבחן הוא מבחן רשות שעוזר לילדים להחליט אם המסלול, הוא נרשם לחלל. אולי הוא לא מתאים לחלל?

זו בחינת השמה כזאת? אבחון?

זו בחינת בחירה. אני יכול להוכיח.

תעזור לי לעזור לך. ד"ר קובי נווה, תן לי רגע. אם אתה בא ואומר לי, תקשיב, הבחינה הזו זו בחינה בשבילי, שאני מאבחן, כמו מבחני פילת, שנותן לי - - -

המבחן הוא להורים. הורה שמתלבט, הורה שרוצה מבחן, אגב, מקבל את התוצאות מקרני. תבדקו עם קרני. יש גם הורים שאומרים, אל תעבירו את התוצאות לכפר הירוק. הם לא מעבירים לכפר הירוק.

אפשר לשאול שאלה, אדוני? האם המבחן נעשה לפני הילד התקבל או אחרי שהוא התקבל?

לפני.

למה לפני?

היות ויש לי הרבה מסלולים, אם אני אעשה הגרלה בין כולם, אני יכול למצוא את עצמי במצב כזה שיהיו לי הרבה יותר ילדים שיתקבלו לחלל וכיתה אחרת תהיה ריקה.

אני יכול להוכיח שעשרות ילדים שלא עשו את הבחינה מתקבלים לכפר הירוק. הבעיה היא שאלפי ילדים רוצים להיות בכפר הירוק.

ד"ר קובי, אתה מערבב לי בנתונים. עכשיו תן לי למקד אותך. כמה תלמידים יש בכפר הירוק? נטרל לי את הבינלאומי.

בלי הבינלאומי יש לנו אלפיים וארבע מאות תלמידים, מכיתה ז' עד י"ד.

חתכים?

כל ילדי הפנימייה והמשפחתונים כמובן, הם מחתך סוציו אקונומי נמוך. מרבית הילדים האקסטרניים הם מחתך סוציו אקונומי גבוה. מה לעשות שאני נמצא במרכז.

בוא נבודד. ילדי הפנימייה, רובם ככולם, ניקח אותם ככולם, בסדר? ילדי הפנימייה עוברים את המיון?

אף ילד לא עובר מיון. ילדי הפנימייה מקבלים עדיפות בקבלה.

ילדי הפנימייה, איך הם באים אליך?

הם באים, נרשמים ומתקבלים.

רצוני או הפנייה של גורמי רווחה?

משפחתונים באים בצו בית משפט.

משפחתונים, ברור לי.

מתחת לגיל 12.

ברור.

מעל, זה בדרך כלל הפנייה של הרווחה. אני, אגב, ילד של רווחה. משרד הרווחה שילם עלי.

לא משפחתונים. כרגע מדברים על פנימייה.

אז אני אומר, ילדי הפנימייה, הפניות של הרווחה, של הלשכות הסוציאליות.

אז בוא נסכם, אני חושב שגם על דעת יוסי, אנחנו כרגע לא מדברים לא על משפחתונים, ואנחנו נשמע את הבנות הנחמדות שהגיעו, אני לא אוותר על כך. זה הדגל שלי. נשמע אותן. אני שם כרגע בצד את ילדי הפנימייה וילדי המשפחתונים.

עכשיו האקסטרניים. תן לי לטפל באקסטרניים. האקסטרני הם מהסביבה פחות או יותר, רמת השרון, ראש העין, כל אזור השרון וצפון תל אביב.

כן, רעננה.

למרות שהם מהסוציו האקונומי הגבוה.

אמת.

אני, מה לעשות, אני נבחר ציבור של כל החברה הישראלית, גם שלהם. אני מתמקד באקסטרני. אני שם בצד את ילדי הפנימייה. אני נוטה להאמין שילדי הפנימייה, התופעה הזו של הכתב לא נוגעת בהם. אם נוגעת, בקצה. שם בצד.

אין אף אחד שם.

תן לי לומר את זה בהסתייגות. אני באופי שלי אומר דברים לא מוחלטים. יש כאלה, הכול ברור להם בחיים, הם מוחלטים. אצלי לא. תשמע ממני תמיד בהסתייגות מסוימת. אני בא ואומר כרגע, ילדי השרון, צפון תל אביב, מה הם תנאי הקבלה?

אין תנאי קבלה. אני יכול להוכיח ואני שמח שמבקר המדינה יגיע - - -

קובי, אתה תקבל ממני את כל הזמן. חכה. אני רוצה להוסיף לשאלה שלי. בית הספר הכפר הירוק, האקסטרני, נמצא תחת אזור רישום?

לא.

לא נמצא תחת אזור רישום?

לא, אין לי אזור רישום משלי.

משרד החינוך, אנחנו נידרש לשאלות האלה. אוקי, תודה.

אין לי אזור רישום משלי.

עכשיו תסביר על תנאי קבלה.

תראה, הילדים באים ליום פתוח, הילדים באים לפגישת יעוץ כדי לנסות לעזור להם לראות איזה מסלול הכי מתאים למאוויים ולחלומות שלהם כדי שהם יהיו תלמידים מאושרים אצלי, ואנחנו מגדלים תלמידים מאושרים. בין כל התלמידים אנחנו עורכים הגרלה. אני יכול להוכיח שהבן של דירקטור אצלי לא התקבל, שהנכדה של דוד שלי לא התקבלה. מאות פרופסורים, הילדים שלהם לא מתקבלים, רופאים, הילדים שלהם לא מתקבלים. אני יכול להוכיח שעשרות ילדים אקסטרניים שהם ברמה נמוכה, מתקבלים.

אני אומר לכם, אנחנו עושים ניסים. יש משהו מיוחד באקלים של הכפר הירוק.

סיסקו, עצור. מאיר כהן, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני. הדיון הזה מאוד חשוב, לא רק בגלל - - -

לא בגלל שאתה פה. חשוב לנו.

לא בגלל הכפר הירוק.

נכון, נכון.

אבל תפסתם את הדוגמא הלא טובה. זאת הבעיה.

אלא בגלל התופעה האיומה והנוראה הזאת, שאגב, בולטת יותר בישיבות ההסדר ובאולפנות, ששם זה מדהים, כולל המחירים המופרזים.

קילומטרים של מלל נשפכו כאן בוועדה.

והוועדה מטפלת בזה ואני מקווה שאנחנו נשנה.

הבעיה היא שזה חוקי, בניגוד לממלכתיים שזה לא חוקי.

תתפלא, זה לא חוקי.

גם שם זה לא חוקי.

רבותיי, לא לפתח דיון משנה בבקשה. עמרי, תוכל לשבת סביב השולחן אם תרצה להתייחס.

למען הסדר הטוב, בת משפחה שלי, גיסתי, עובדת בבית הספר והיא באמת גומרת את ההלל על בית הספר והיא אומרת את מה שאתה אומר, שהוא בית ספר יוצא מן הכלל שעובר תהליכים מסוימים. יש לי ויכוח עם בת המשפחה שלי דווקא בגלל שהייתי עשרים וחמש שנה מנהל בית ספר. בתפיסת עולמי חשבתי ואני עדיין חושב שהאתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך הוא ההטרוגני. האתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך, ולעיתים המנהלים מצטיינים כמוך, ואתה מנהל מצטיין, אין לי שום ספק, נופלים לפינה הזאת בשלב מסוים כשהם מתחילים לחשוב איך אני ממתג את בית הספר, ותמיד, אדוני היושב ראש, ופרופ' יוסי יונה, אנחנו מדברים על זה, תמיד אלה שרוצים למתג את בית הספר, נכשלים להערכתי בחטא הקדמון של מערכת החינוך, כי בסופו של דבר איזה אתגר יש במקום שאתה ממיין את התלמידים שלך למרות שיש מאות תלמידים שמגיעים.

אני לא רוצה לשאול אותך איך הכיתות שלך נראות, האם באמת בתוך הכיתות יש אינטגרציה?

אני סתם שואל אותך. אני גדלתי בדימונה. בכיתה ח' הלכתי למבחן הסקר, עברתי אותו.

גם אני עברתי אותו.

אתה יודע מה זה מבחן הסקר? המתח באוויר של מבחן הסקר היה יותר מבגרות 5 יחידות, בתיכון. מי שזוכר את מבחן הסקר בתקופה שלנו.

אתה הולך למסלול מקצועי או עיוני. למזלנו הלכנו לעיוני, אתה ואני.

היינו באמת הקורבנות של אותה מקיפות איומה ונוראה לימים.

הלכתי לבדוק את המחזור שלי, שהמורים בחוצפה חסרת תקדים ב-1970 כשהגענו לתיכון, הודיעו לנו מי לחסד ומי לשבט. אמרו שאין לנו יכולות קוגניטיביות. שלחו אותנו לאיזה מבחן מצ'וקמק ואז 10% מבני דורי, היו להם יכולות לעבור בחינת בגרות, גם אתה יוסי. לא עברת, אני יודע.

מישהו החליט שאין לנו את היכולות.

השאר, היינו ילדים שקופים ארבע שנים בתוך איזה בית ספר מקיף מטורף לגמרי בלי שום התייחסות. לימים, נשבעתי שאני אקים בית ספר ואני אעסוק בהוראה וכל תחלואי בית הספר שלי לא יהיו בבית ספר שאני אקים.

הדבר הנורא שגורם לזעזוע ואנחנו נילחם בזה במשרד החינוך, גם יוסי וגם אני ובוודאי היושב ראש שמוביל את זה, הוא להפסיק את ההסללה האיומה והנוראה ואת הבחינות לתלמידים בבית ספר ציבורי. רוצה לעשות את מה שאתה עושה? לך תהיה בית ספר פרטי, אני אכבד אותך.

הרי ברור מאליו שבגלל שיש ביקוש גדול ואין אזורי רישום, וזו בעיה שהיא לא שלך. אני חושב שאם היה לך אזור רישום - - -

היית מוגבל יותר.

בוודאי. בטוח יש אלף שרוצים, אז אתה עושה את המיונים האלה.

אני חייב להגיד לך, בדבר אחד אני חלוק איתך. אל תזלזל ביכולות של התלמידים למיין את עצמם בלי המבחנים המטורפים שעושים להם. זה שאתה בא לילד ואתה אומר, אני שולח אותך, ילד בן 14. סלח לי, סיסקו, אין לך שום זכות שבעולם לעשות את זה. לא אתה ולא שום מורה. אתם לוקחים ילד בן 14, שולחים אותו למיונים.

אנחנו נאבקים על השכלה גבוהה עם הקטע של הפסיכומטרי. אנחנו מקבלים את זה בחינוך חובה.

אני מראש אומר לך שמה שאנחנו שומעים עליך זה ניסים ונפלאות, אבל יש לי ויכוח פדגוגי איתך. המיונים האלה הם אבי אבות הטומאה של מערכת החינוך והחברה הישראלית. אם אתה תצא מתוך הבועה הזאת ותשקיף מלמעלה, תראה שככל שבתי ספר כמוך מתרבים, אנחנו נמצאים בסכנה גדולה מאוד של פערים בחברה. הייתי שר הרווחה, אני יודע מה זה משפחתונים. אני יודע שיש לך משפחתונים מצוינים. אני מכיר את המשפחתונים. הם לא צריכים להיות, סליחה, עלי התאנה של נוהל נפסע, לכן אני מציע, אנחנו לא שופטים, אנחנו לא באים לכאן לבוא ולהגיד לך חלילה. זה לא בכוחנו. אנחנו מתמודדים מול משרד החינוך. אין לי גם האשמה אישית אליך ובטח לא לצוות שלך. התלמידים מאושרים אצלך בבית הספר, ומה טוב. יש לי האשמה, אדוני, כלפי משרד החינוך. זה אותו משרד שבו אנחנו נלחמים על אפליה דתית לבנות ספרדיות והמשרד נוהג בהסתר פנים. זה אותו משרד שאומר שחינוך ציבורי פתוח לכול וחינוך ציבורי הופך להיות למסנן ומשרד החינוך ממשיך בהסתר פנים. זה אותו משרד שקובע כמה הורים צריכים לשלם ובבתי ספר משלמים פי עשר, והוא נוהג בהסתר פנים, לכן כשפרופ' יוסי יונה ויושב ראש הוועדה ואדוני ועוד הרבה, ואנשי תקשורת, זו לא מלחמה נגד הכפר הירוק, זו מלחמה בתופעה חברתית שמסכנת אותנו.

אני לא רוצה לחזור לשנות ה-60 שבהם האחות שלי שהוסללה גם לאיזה משהו, היא היום ד"ר לספרות אנגלית, ואחי שהוסלל גם לאיזה משהו, הוא היום רואה חשבון ואיש מאוד חשוב, וכולנו אנשי חינוך וכולנו סיימנו את האוניברסיטה כי מישהו החליט בכיתה ט' לחסום את - - -. תחשוב על אלה שלא מצליחים. אל תחשוב על אלה שמצליחים להגיע אליך. תחשוב על אלה שאתה אומר להם לא. תחשוב מה היה קורה שאם אתה היית מתאמץ ואומר כולם היו בניי, ופותח עוד כיתות. אם אתה היית בא לפה ואומר, אני רוצה לפתוח עוד כיתות, היו עושים עליך כתבה הרבה יותר מפוארת, כי מעט מאוד מנהלים באים ואומרים, רבותיי, כולם היו בניי, תביאו אותם. ברגע שאתה הולך למיונים, זה א', נגד החוק. לא משנה איך אתה תעשה את זה, יפה כזה ואחרת.

הדבר השני, בעיניי, אולי מישהו אחר חושב כמוני, זה פוגע בשלמות הזאת שאני מצפה מתוך בית ספר. האמן לי. היו לי תלמידים יותר קשים מהתלמידים שלך והתעוררתי בבוקר ומ-6:00 בבוקר הרמתי טלפונים לתלמידיי, וקיבלתי בית ספר עם 18% בגרויות ואחרי זה אותם תלמידים, מעולם לא עשיתי בחינה לתלמיד. תלמיד הגיע לבית הספר, קיבל תפריט. אמרתי לו, תבחר מה אתה רוצה. בעוד שלושה חודשים חובת ההוכחה עליך. נכנסת ל-5 יחידות מתמטיקה, בעוד שלושה חודשים תיבחן. לקחת אווירונאוטיקה, בעוד שלושה חודשים תיבחן. אתה יודע מה המשמעות החינוכית של דבר כזה? אחרי עשר שנים בית הספר הגיע ל-96% אחוזי בגרות בפיזיקה, באנגלית, בכל המקצועות מעל הממוצע הארצי, אז זה יפה מאוד שאנחנו מנסים. בסופו של דבר אם אתה תחת הכובע של בית ספר ציבורי, אויה לנו אם אנחנו נרשה לעצמנו לעשות הנחות. אתה בית ספר ציבורי. אתה רוצה לתייג? אתה רוצה להסליל? אתה רוצה לעשות מיונים? בבקשה, תוריד את הכובע של בית ספר ציבורי, לך תהיה בית ספר פרטי. זה הכול, אדוני.

תודה, מאיר.

תקשיב, אתה נמצא במציאות בעייתית. אני שם לך את זה על השולחן.

סיסקו, ועוד פעם, אומרים לי שאתה המנהל הכי טוב בארץ.

בואו לבקר.

ולא גיסתי.

תודה רבה.

ד"ר נווה, תקשיב. אני בא ואומר לך, אני מתחבר לדברים של מאיר, ומשלים, אם אפשר.

אני פה בכנסת וחבריי, הפרזנטורים, היחצ"נים הגדולים של כפרי הנוער וסיפורי ההצלחה שלהם. אנחנו מופיעים, אתה רואה אותנו בכנסים ומאמינים. אנחנו קנאים לכל תקלה שנמצאת פה ושם, למה? כי זה באמת סיפור הצלחה. למה התגאית ולא לחינם הבאת פה את התלמידות שלך? לא לחינם הבאת את בני לפה. זה סיפורי הצלחה. מה אומר לך מאיר במילים אחרות? הרי זה לא אתגר לבוא לעשות מיון, לעשות כמו במבדקי הטייס. זה לא אתגר. עם כל הכבוד, אלה יצליחו בלעדיך ולמרות מערכת החינוך.

אני מבין שאי אפשר לנהל את כל מערכת החינוך רק על אתגרים. צריך לתת חינוך לכולם. פתחתי ואמרתי, אתה נמצא במציאות בעייתית, כי מצד אחד המיקום שלך, מצד שני אתה לא שייך לאזור רישום. אתה גם כפר נוער, נוצר תהליך כזה שגם נדבק בך, ואתה לא צריך להתנצל על כך, של בית ספר אליטיסטי חזק, מצליח, ואתה צריך לחיות במציאות הזו. איך אתה תיבחן אצלי? שבאמת הקטע הזה, סליחה על הביטוי, שהמשפחתונים והפנימייה הם לא איזה עלה תאנה כפי שנאמר כאן. אתה יודע איך אני אבדוק אותך? אני אבדוק אותך במידת השילוב שלהם בכיתות הרגילות.

כולם משולבים, זה העניין.

בזאת תיבחן. למרות שגם אם תיתן לי תשובות מניחות את הדעת, עדיין על החלק הארי של התלמידים האלה שעליהם נסובה הכתבה, אתה צריך לייצר מפת איזונים מיוחדת שאתה אומר, סליחה, נכון, אני לא הולך לפתוח בית ספר שהוא רק של חינוך מיוחד או רק לנערים בסיכון או רק לכאלה שאין להם עורף משפחתי. תחלק את זה. צריך להיות לך חלק כזה וחלק שבאמת אתה דוחף אותו מהבינוניות למעלה וחלק שנמצאים למטה ואתה דוחף אותם. זה הדגל של כפרי הנוער. זה שאתה נמצא באיזה שעטנז כזה, הוא בעייתי לך.

התמלול של הכתבה הוא בעייתי. אני קורא פה את הראיונות עם התלמידות.

זה ערוך.

למה אתה מפריע לי לעזור לך?

סליחה.

יכול להיות שעמרי עשה כתבה הכי אובייקטיבית. אנחנו נתקלים שיש עריכה של כתבה שנותנת פתאום את הפוקוס לכיוון מסוים. אני כרגע לא יכול לומר לך, שמע, נכשלת, אבל יש פה שאלות שמתבקשות. עכשיו אתה תצטרך לדבר עליהן. תבוא, תגיד לי, סליחה.

הבחינה, אני בכוונה שאלתי. אתה ברחת מזה. אם תבוא ותגיד לי, המבחן הזה הוא מבחן יותר, לא ציונים, לא רמה אלא לבדוק אישיות, לבדוק יכולות מנטליות כדי לעשות איזו הפנייה למסלול קשה יותר, למסלול קל יותר, גם זה בעייתי, אבל קשה לי לשפוט אותך כי אתה לא תחת מה שנקרא אזור רישום. זה שעטנז שהמשרד יצטרך להתמודד איתו. אתה מצד אחד מתנהג כמו בית ספר פרטי כי אין עליך שום שוט.

ראש עיריית רמת השרון לא יכול לכפות עליך, יתקנו אותי אם זה לא נכון, לקבל תלמיד תושב רמת השרון. לתל אביב אתה בכלל יכול לסרב, אבל אתה מקבל. יש פה איזו בעייתיות במבנה ובהגדרה.

יוסי יונה רוצה לשאול מספר שאלות. לאחר מכן תתייחס גם למה שאמרתי וגם למה שיוסי ישאל.

תראה, אמרת לגבי השילוב. קודם, אני מאוד שמח בשתי הבנות והבחור, שנמצאים. עצם העובדה שהם באו לכאן, הן יכולות ויכול להעיד על כך שהם מאוד נהנים בבית הספר ומקבלים את ההזדמנויות הטובות ביותר כדי להתפתח ולהגיע להישגים מרשימים, וכל הכבוד לך וכל הכבוד להם.

אנחנו גם מכירים את סיפורי ההצלחה.

אנחנו, שאנחנו עוסקים בשאלות, בוא נאמר, עם איזושהי הטיה אקדמית, אנחנו מתרשמים מהם אינדיבידואלית, מכל אחת ואחד מהם, וכל הכבוד.

אנחנו, שמדברים איתך לגבי זה, אנחנו אומרים לך דבר מאוד פשוט, אדוני. אתה אומר שילוב? תגיד לנו כמה כיתות יש לך. יש לך את הפנימיות. אני חושב שאתה אומר שהם באו מאזורים כאלה ואחרים. אנחנו רוצים לדעת במדויק מה שיעורם בכיתות של תלמידים שמגיעים מהפנימיות הללו, שבהן בית הספר פתוח לתלמידים שהם מגיעים מרמת השרון, מצפון תל אביב, מהרצליה וכו'. זה הנתון. אתה בטח יודע. אתה מנהל בית ספר. קראת וערכת מן הסתם מאמרים אקדמיים, ובמאמרים מהסוג הזה אנחנו לא עוסקים באיזה מחקר איכותני שאתה מביא דוגמא אחת או שתיים ומתרשמים ממנה, ובאמת מתרשמים ממנה, אלא כמה.

על פי שנאמר כאן עד כאן, אדוני היושב ראש, ניתן לומר באופן חד משמעי, מבחנים נעשים. מיון, נעשה. תשלום, נגבה, זאת אומרת ישנם שלושה "לאווים" מאוד גדולים שמשרד החינוך אוסר על קיומם והם אכן נעשים והם צריכים לעבור מן העולם.

אלא אם כן אושר להם תל"ן והם מבצעים תל"ן.

במה יש לנו גם בעיה, אדוני? אנחנו משערים. אני אביע איזשהו חשש לא מבוסס, אדוני היושב ראש, שהתלמידים שמגיעים מהשכונות האמידות יחסית, מהאזור של בית הספר, מן הסתם כיסם מאפשר להם לשלם סכומים מאוד משמעותיים כדי שילדיהם יקבלו חינוך מאוד איכותי, וזו שוב אינדיקציה לפגיעה המאוד משמעותית ומהותית בשוויון הזדמנויות בחברה הישראלית, אבל כפי שאדוני היושב ראש אמר, זו כבר פרשה ארוכה, מורכבת, שאנחנו מתנהלים איתה, למולה, נגדה, ועד כה לא עלה בידנו להבקיע את החומה הבצורה הזו של משרד החינוך.

אבל בנחישות ובעקביות ובזהירות גם נצליח.

אני מקווה שבסופו של יום יעלה בידנו ובאמת אנחנו לא עושים זאת מתוך חס וחלילה צרות עין במי שיש לו אלא הדבר המרכזי שמדאיג אותנו, אנחנו רוצים שתהיה לנו חברה לכידה, שתהיה לנו חברה שבה לכל ילדה וילד הזדמנות שווה להשתלב בסופו של דבר בחברה, להועיל לה ולפתח את עצמו וגם להשתלב בשוק העבודה שלה באופן מיטבי. אלה הם הערכים שלנו. דאגתנו לחברה הישראלית העתידית שתהיה שוויונית, לכן אני חוזר לשאלה שאני מציב בפניך, האם אתה יכול להציג בפני חברות וחברי הוועדה והסובבים כאן נתונים מספריים לגבי שיעור השילוב של תלמידי הפנימיות בכיתות הרגילות. תודה.

לפני כן, אתה תשיב. לאחר מכן נשמע את בני, לאחר מכן הבנות הנחמדות ולאחר מכן משרד החינוך ונתכנס לסיכום.

אני אגיד את הדברים בקצרה. אין מיונים. הבחינה היא בחינת רשות להורים שרוצים להתבלט בין מסלולים.

חד משמעית?

חד משמעית. אני יכול להוכיח את זה בפני כל פורום, ואני שמח לביקורת מבקר המדינה, כי שם ישפטו אותי אובייקטיבית, לא בכתבה מגמתית.

תודה רבה לך המחמאה כלפינו.

לא, חלילה. אתם, אין לכם כלים.

יש לנו. אתה עוד מעט תרגיש בסוף הדיון איזה כלים.

אדרבא. הזמנתי אתכם, לכן, לבוא לבקר בכפר הירוק.

אני רוצה גם למחות באמת על פגיעה באינטגריטי של איש המקצוע, של להאשים אותו שהוא עושה עבודות שהן מגמתיות ולא אובייקטיביות, אז בבקשה.

אז למה הוא סינן את התגובה שלי? כשכתבתי לו, הכפר הירוק הוא מוסד אינטגרטיבי, את כל זה הוא הוריד. למה?

כי הוא על פניו ראה שהוא לא אינטגרטיבי.

הוא לא רצה לשמוע, הוא לא רצה לראות.

קובי, תמשיך להתייחס.

100% של תלמידי הפנימייה והמשפחתונים משולבים בכיתות עם ילדי צפון תל אביב ורמת השרון.

זה לברכה לתלמידי צפון תל אביב.

בהחלט ברכה.

זה עוזר להם קצת להיות יותר - - -

לשני הצדדים. 100% מהתלמידים הנידחים הם תלמידים מחתך סוציו אקונומי גבוה. אמרתי, ילדים של רופאים ופרופסורים.

הבנתי את זה.

אדרבא, אתם רוצים שאני אכפיל את כמות התלמידים? אגב, ארבעת אלפים ילדים רוצים ללמוד אצלי כל שנה. מה אני עושה איתם? למה ארבעת אלפים רוצים לנסוע בממוצע שעתיים כל יום? יוצאים בחשיכה, חוזרים בחשיכה. למה? להוציא את הנשמה כדי ללמוד בכפר הירוק. למה? תבדקו את זה.

כי זה בית ספר טוב.

מעולה.

אין ספק.

והוא מטפח את כולם. אנחנו מביאים אותם לאליפות העולם של נאס"א. אנחנו כל שנה אלופי העולם, כי יש יזמות ויש חדשנות ויש להט של עשייה ולא קפיאה על השמרים.

תשלומים. על מה נדרש לשלם תלמיד אקסטרני?

אנחנו גובים על פי התקנות של משרד החינוך, אני יכול להוכיח את זה, אלא מה, את הבן שלך או שלו אני צריך להסיע. העירייה לא מסיעה. אני נותן לו ארוחת צהריים חמה בחדר האוכל. התשלום הזה הוא בעיקר עבור הסעות. זה הון תועפות, ארוחת צהריים חמה כל יום בחדר האוכל, ספרים, טיולים, יציאה לאוניברסיטה.

אנחנו בוועדת כנסת. יש כללים לגביית תשלומים ואתה מכיר אותם. יש חוזר.

אני על פי הכללים.

יש מה שאישרה ועדת החינוך. כשאתה מערבב לי ארוחת צהריים, הסעות עם ספרים וטיולים, אתה עושה לי מיקס. מה שמותר לך לגבות, אל תמנה לי.

אני גובה מה שמותר.

לא. ארוחת צהריים אתה נותן?

אני נותן ואני גובה.

הרי אסור לך לגבות משהו שאין תמורה.

מותר לגבות משהו שהוא לא בסל.

אז תאמר לי על מה.

ארוחת צהריים, 15, חדר אוכל כל יום, הסעות, טיולים.

טיולים, יש לך את זה.

ותל"ן על פי מה שמותר.

תסביר לי מה זה התל"ן.

התל"ן זו תוכנית לימודים נוספת.

איזה תל"ן אתה נותן ובאיזה שעות אתה עושה אותם?

יש לנו תוכנית מיוחדת, מופלאה. שיבואו ללמוד אותה. אנחנו בית הספר היחיד בארץ, כבוד היושב ראש, שמוציא את כל הילדים מכיתה ז' ללימודים באוניברסיטה. אני מוציא את כל התלמידים בסבבים. אני חושף אותם לכל הפקולטות.

זה במסגרת התל"ן?

זה גם. יש לנו תוכנית נוספת שהם מקבלים בתוך בית הספר.

לו יצויר שאני חפץ ללמוד בכפר הירוק בלי תוכנית לימודים נוספת, רק שעות התקן. יתאפשר לי?

יתאפשר לך. אף אחד לא רוצה את זה. יש כאלה שאומרים, אנחנו רוצים לוותר על הסעות, יש כאלה שרוצים לוותר על פריט זה או אחר.

אתה יכול לומר לי בכנות המלאה, תרד מ"נדיב אני". אני מבקש את הכנות שלך, להפעיל את כל מערך הבקרה. אתה לא גובה שום תשלום שאין עליו תמורה.

יתרה מזאת, אני מסבסד את כל הילדים, כי אני לא רוצה ילדי עשירים רק.

מאיפה? מה המקור שלך?

אני עושה פעילות כלכלית.

כמו?

כבוד היושב ראש, אני לא יוצא בקיץ לחופשות. כל השנים אני מנהל מערך קייטנות, 3 מיליון שקל, ואת כל הכסף הזה אני נותן לילדים, ואני הצלחתי לגייס את כל העובדים שלי.

תודה.

דוגמא אחת.

לא רוצה.

כבוד היושב ראש, ילד אקסטרני שאין לו אמצעים, אני נותן לו עד 100% סבסוד. אני אוכיח לכם את זה.

תודה. שם?

מיתר.

גיל?

17.

מיתר, אם את תאמרי דברים, מאחר ואת עדיין קטינה, שנחשוש שצריך לחסות אותם או לחסות את השם שלך, אנחנו מודיעים זאת לפרוטוקול שאנחנו נעשה אותם חסויים. בבקשה, גבירתי.

לי קוראים מיתר. זאת אחותי התאומה, צליל. אני מכיתה ג' בכפר הירוק, במסגרת הזאת שכרגע אנחנו דנים עליה. אני נכנסתי לכפר הירוק דרך הרווחה. אני גרה ביבנה. אין לי כל כך הרבה אמצעים, אין לי כסף לשלם לבית ספר של הכפר, 12,000 שקל, אין לי את זה. אני כרגע לומדת בכפר הירוק בכיתה שרובה הם "חוצניקים" מרמת השרון, צפון תל אביב, כל ה"מי ומי".

בשבילי ה"מי ומי" הם אלה שגרים ביבנה, בשכונות המערביות, בחולות הישנים.

חשבתי שתתייחס לזה שהם "חוצניקים", יענו, אנחנו בעלי הבית, הם האורחים שלנו. זה החלק היפה.

מה את לומדת?

אני מרחיבה מוסיקה, 10 יחידות, ובנוסף לזה מחשבת ישראל.

הציונים שלי ברמה מאוד גבוהה ואפילו יותר גבוהה מילדים שבאים מכל המקומות שנחשבים. רוב החברים שלי הם "חוצניקים". אני בסביבה "עשירה" ואני לא מרגישה שום חסך, אני לא מגישה שאני שונה מהם אלא להיפך, ילדים באים אלי, מבקשים עזרה, רוצים לישון אצלי במשפחתון, אם זה במוסיקה, מנגנים איתי, שרים איתי, מבקשים ממני להופיע איתם. אני משולבת בחברה של הכפר הירוק ב-100% ואני לא מרגישה שחסר לי משהו.

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? אל תגידי מנהלת הכפר הירוק, כי הוא לא חולם לפרוש בזמן הקרוב.

אני לא אעזוב את המוסיקה, אבל אני לא רוצה שזה יהיה הדבר היחידי. אני רוצה ללמוד לימודים אקדמאיים, אולי מוסיקה, אבל אני לא יודעת. זה התוכניות שלי.

אחותך.

שלום, קוראים לי צליל. אני גם בת 17, תלמידה בכיתה י"ב.

אני רוצה להגיד שאני לא עשיתי שום מבחן להתקבל לכפר.

אתן תאומות?

כן, תאומות זהות.

אציין משהו שהוא ממש עכשווי. השנה אני עשיתי פסיכומטרי וקיבלתי מלגה מהכפר, כי קורס פסיכומטרי עולה מלא כסף ולא היה לי איך לשלם את זה, כי אני רוצה לעשות עתודה בצבא, עתודה משפטים, אז אני אציין את זה שקיבלתי מלגה של 50% ממה ששילמתי. הם עזרו לי לממן את זה כדי שאני אוכל באמת לגשת לעתודה משפטים.

אני משולבת בכיתה כמו אחותי, רובם "חוצניקים", לא באותה כיתה, והם חברים הכי טובים שלי ואני מרגישה כמוהם.

יציאות הביתה, איך הפנימייה מתנהלת?

אנחנו יוצאות הביתה פעם בשבועיים. יש הסעות לכל תלמידי הפנימייה עד הבית.

תודה. אמרתי לך, בלי לשאול אותם אני יודע מה סיפורי ההצלחה של כפרי הנוער.

בני, רוצה לומר משהו?

ודאי. אני בני. בראיון שהיה בכתבה הייתה שאלה אם תלמידי יוצאי אתיופיה לומדים אתכם בבית ספר. התשובה הייתה לא. אני לא יודע אם זו תשובה נכונה או לא, אבל הבת שלי לומדת עם אחת מהם בכיתה, יוצאת אתיופיה. יש לנו עשרים ושלושה תלמידים יוצאי אתיופיה שאף אחד מהם לא הגיע לבד, זאת אומרת, אנחנו נוסעים עד השכונות שלהם כדי לשכנע לבוא וללמוד בכפר הירוק. חמישה תלמידים לומדים כרגע, יוצאי אתיופיה, משכונת פרדס כץ למשל, כולם באופן אישי עד הבית.

תודה.

אנחנו נותנים מחשב חינם לכל ילד יוצא אתיופיה, לפטופ אישי חינם, חדש.

משרד החינוך, מה אתם יודעים על הכפר הירוק, לא מבחינת הישגים, פועלים לפי הנהלים? נעשתה ביקורת בעקבות הכתבה? לפני הכתבה?

משנת 2005 אנחנו עוקבים אחרי הכפר הירוק כמו אחרי הרבה בתי ספר.

אני מדברת בשם ועדת ייחודיים. ועדת ייחודיים פועלת משנת 2003 כשהמטרה שלה היא באמת להסדיר את המקום הזה שהורים רוצים לבחור לילדים שלהם בתי ספר ייחודיים, ומצד שני אנחנולא רוצים לרוקן את התלמידים הטובים מבתי הספר שבשכונות, ולכן מטרת הוועדה היא באמת לייצר את האיזון הזה שבין תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות והורים חזקים שרוצים בתי ספר ייחודיים.

אני יכולה להגיד שאנחנו עוקבים אחרי בית הספר הזה משנת 2005.

יש מיונים?

יש מיונים בבית הספר באופן מאוד ברור. בשנה שעברה הגיעו אלינו תלונות של הורים באמצעות בקרת הוועדה. הוועדה זימנה את סיסקו, כאיש מקסים.

דברי חופשי כי אני אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה זה לא סיסקו, זה אתם.

אני יכולה להגיד מה אנחנו עשינו. הוא הגיע לדיון בוועדה. ועדת ייחודיים כוללת נציגי ציבור, כוללת נציגות משרד בכירה, והוא אמר כמו פה, אין מיונים בבית הספר. הוא גם לא אמר שיש מבחנים, כמו שהוא אמר פה. זה ראיתם בכתבה.

הוועדה לא השתכנעה ושלחה תת ועדה לסיור בבית הספר. אני נכחתי בתת הוועדה. טל, רכזת הוועדה, נכחה בסיור. הגענו לבית הספר, ביקשנו לדבר עם הורים, עם תלמידים. הסתובבנו בכיתות, דיברנו עם אנשים ובאמת גילינו שאכן מתקיימים מיונים. הם לא מיונים גלויים, הם מיונים סמויים.

אני חשבתי שרק החרדים המציאו את השיטה.

אתה רואה מה זה?

של מיונים סמויים.

כן.

הבדיקה שלכם היא מגמתית?

הבדיקה שלנו נעשית בכל בתי הספר שהוועדה מטפלת בהם.

אני רוצה שתבין את המסגרת החוקית הגדולה של הוועדה. מדינת ישראל אוסרת על מיונים בבתי ספר חוץ מבתי ספר ייחודיים שבהם הוועדה השתכנעה שבכדי שבית הספר יוכל להתנהל, הוא חייב למיין סוג מסוים של תלמידים. כיום הוועדה לא מאשרת לאף בית ספר יסודי במדינת ישראל לקיים מיונים.

אני רוצה להגיד גם על היסודי, גם מוכר ורשמי, גם מוכר שאינו רשמי. אנחנו מטפלים בכל מה שהוא לא תל"ן תורני. תל"ן תורני הוא לא בטיפול הוועדה.

תתחילו לעבוד גם על הדתיים בבקשה.

בבקשה. זה לא בסמכות הוועדה.

ליועצים המשפטיים אני מדבר. אני עכשיו רוצה להיות סניגור שלו ואני רוצה לשמוע, אולי כן. במידה ואני אקבל תשובות, אז אני לא אהיה סניגור שלו, אני אהיה הקטגור. אני רוצה לדעת אם הגדרתם את מתחמי ומרחבי הפעילות בסוגיה הזו של מיונים, של תשלומים לבית ספר הכפר הירוק?

בוודאי.

באיזו הגדרה הוא נמצא? תסבירי לי, אם הוא לא באזור רישום ויש לו תחרות בין ארבעת אלפים מועמדים לאלפיים וארבע מאות, איך את רוצה שהוא יפעל? הכתבתם לו איך לפעול?

בוודאי שהכתבנו לו איך לפעול. אמרנו לו, הוא חייב קודם כול לקבל את כל התלמידים, לעשות הגרלה בין אלו שמבקשים ורק אחר כך לבצע הסללה למסלולים לפי הצרכים, בדיוק כמו שפרופ' יוסי יונה אומר פה. הוא קיבל את זה, יש לנו את המכתב פה, אני מוכנה להעביר לך אותו, את המכתב הרשמי.

ממתי?

ב-5 ביוני 2017 יצאה הוראה של הוועדה על המיונים של השנה, אחרי שנוכחנו ב-2016 שיש מיונים. הוא קיבל התראות, הוא קיבל את הכול. אנחנו העברנו את זה לאכיפה לטפל בזה ועדיין מתקיימים מיונים.

קובי, מה הבעיה שלך לעשות מיונים אחרי הגרלות?

הסברתי, זה בדיוק ממוטט את כל השיטה שעליה בנוי הכפר הירוק.

תשנה את השיטה. החוק גובר על השיטה.

אבל אני רוצה שילדים יהיו מאושרים.

אני, דפקו לי את הצורה במערכת החינוך ואני ילד מאושר.

אני מזמין את נציג משרד החינוך ואת נציג - - -

תקשיב קובי, אני יכול לתת פרס ישראל על ההצלחות שלך, אבל באותה מידה יכול לדרוש בקנאות את העבודה לפי הנוהל, יותר ממה שמשרד החינוך דורש ממך.

מערכת החינוך דפקה לי את העתיד שלי. במערכת החינוך הממלכתית אני למדתי, אבל אני עדיין ילד מאושר. אני אומר לך, אתה תצטרך, לא יעזור כלום, רוצים לתת לך את מרחב הפעולה, רוצים לתת לך את הייחודיות שלך ואת סיפור ההצלחה הזה במיקום הבלתי אפשרי שאתה נמצא בו, בהגדרה הבלתי אפשרית, אבל תצטרך לעבוד לפי הנהלים. אם משרד החינוך אומר לי שהוא נתן לך והכתיב לך וגם התרה בך, תצטרך להתיישר לפני זה.

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים. מבחינתי, הוועדה בשנתיים האחרונות נמצאת במלחמת חורמה מול בתי הספר.

אני לא אוהב זעזוע, חורמה, שבאמצע יש תהום, כלום. אל תגידי, משרד החינוך רוצה מלחמת חורמה. הוא לא עושה מלחמת חורמה. את עושה בקרה מסוימת, כי מלחמת חורמה, היינו בתוצאות אחרות, גבירתי.

אני רוצה להגיד, מכיוון שפתחתם בזה, ולי זה חרה כי אנחנו כל כך עסוקים בזה, אנחנו עוסקים בהסדרה מאוד עמוקה של הנושא הזה, אני יכולה להגיד, מול בתי ספר שבמשך שנים היו שם תהליכי מיון בחסות המדינה. בית ספר לטבע, סגרנו את כל הנושא, הריאלי. אנחנו ממש עוברים בית ספר, בית ספר.

ליד"ה, ריאלי ואולפנות ושדה בוקר.

באותה נשימה אתם מאשרים 12,000 שקלים גבייה ו-8,000 ₪ גבייה.

שוב אני יכול להוכיח שכל ילד מקבל הזדמנות וכל ילד נכנס - - - .

דבר אחרון, תכפילו את מספר הכיתות, אני אכפיל את מספר הילדים.

תודה רבה.

משפט אחד.

בבקשה.

אני רוצה לומר באופן חד משמעי באמת בדרך הומוריסטית אבל לא פחות חריפה, שמה שקרה פה בוועדה היום זה מזכיר לי את המערכון של דן בן אמוץ על אדם שמנסה להבריח חשיש במכס ושואלים אותו, תגיד, מה זה? אז הוא אומר, זה אוכל לציפורים. אומרים לו, אבל זה סמים. הוא אומר, לא, מבחינתי זה אוכל לציפורים. כך אנחנו רואים כאן באמת את התופעה הזאת, ואנחנו בדקנו את הסוגיה הזאת ובאמת בלי להתמקד באופן חד משמעי בכפר הירוק, זו תופעה מגונה, מאוד נפוצה, מאוד רווחת במערכת החינוך.

למרות באמת המנהל הנכבד, שאני בטוח שאתה עושה עבודה טובה, למרות ההכחשות, ישבו כאן נציגי משרד החינוך ואמרו באופן חד משמעי את מה שחששנו ממנו ומה שעלה בכתבה, אדוני היושב ראש, שכן קיימים מבחנים. האם קיימים מיונים? כן. הם קיימת גבייה? כן. האם יש הסללה? כן. האם קיימת סגרגציה בכפר הירוק כמו בבתי ספר אחרים? כן. התופעה הזו היא באמת נוראית, קשה, ואני מקווה שיעלה בידנו, אדוני היושב ראש, לחשוב על דרכים שבהן נוכל להתמודד בהצלחה.

מאחר ובכיתת לימוד עסקינן, במערכת החינוך, אז הנה שיעורי בית.

הייתי יכול לכתוב כאן סיכום חד משמעי ודורסני. מאחר והתאפשרה התנהלות מסוימת, אני קורא למשרד החינוך באמצעות היועצים המשפטיים, ועדת החריגים והייעודיים להיכנס להידברות ולעובי הקורה יחד עם הנהלת הכפר הירוק, להגיע לאיזה מסלול מוסכם איך מתנהלים מהיום והלאה לקראת תשע"ט. מבחינתי גם אם אין לכם משהו אחר, אז תכתבו לי את ה"אני מאמין" שלכם. אני חושב שצריך לבוא להידברות וגם לראות איך מיישרים קו ומטים את ההגה בעדינות.

אני בחמלה פונה לאור ההצלחה, אבל בגדול, כי היה צריך להיות אחרת. היה צריך לדרוש לנקוט גם בסנקציות וגם לפעול לפי מה שהמשרד צריך לעשות. אני רוצה תוצאות של האכיפה, של ההסדרה, של הניהול. גם אכיפה, אני יודע שבסוף אתם מגיעים להסדרה. אני מבקש תוך 45 ימים מהיום תוצאות.

תודה רבה לכם. בנות, תצליחו.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.