ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 678

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 13:15

במסגרת היום המיוחד לשיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות על סדר היום: הכשרות מקצועיות וזיהוי נפגעי ונפגעות אלימות

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

מרדכי יוגב

עליזה לביא

חנין זועבי

מפקחת ארצית, ענף טיפוח וחן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים - לובה נגדאי

עובדת סוציאלית, משרד הבריאות - ברברה לנגי

ממונה הדרכה במועצות הדתיות, המשרד לשירותי דת - דקלה פדידה

סמנכ"לית בכירה למינהל ולמשאבי אנוש, המרכז לשירותי דת - מוריה הדר פורת גראזי

מנכ"לית, עמותת אל הלב - יהודית סידיקמן

מייסדת ומנכ"לית חב' קוסמטיקה, מוזמנים שונים - חווה זיגבוים

יושב ראש, ארגון הקוסמטיקאיות בישראל - אורנה ובר

מנכ"לית רוח נשית, פורום ארגונים חברתיים - תמר שוורץ

עמותת עדן - נעמי גרומט

מנהלת תחום קידום מדיניות וחקיקה - מירב שמואלי

מוזמן/ת - אורית סוליציאנו

מוזמן/ת - איילת רזין

מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
נשיא עמותת רוח נשית
מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת

–
–
–
–
–
–
–
–
טליה דוד
שונית כהן
שירן אבקסיס
מלכה נוקריאן
אריאלה קוטלר
מוטי רייף
רוני בן צבי
שרה פרידמן
אניטה רוזנבאום

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

א.א., חבר תרגומים

במסגרת היום המיוחד לשיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות על סדר היום: הכשרות מקצועיות וזיהוי נפגעי ונפגעות אלימות

היום יום שלישי, 16.1.2018, כ"ט בטבת התשע"ח, אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אני אחליף את חבר הכנסת אלי אלאלוף. הנושא היום הוא במסגרת יום מיוחד לשיתוף החברה האזרחית והמגזר העסקי במניעת אלימות. על סדר היום הכשרות מקצועיות וזיהוי נפגעי ונפגעות אלימות. הנושא הזה הגיע לכאן על פי בקשתה של חברתי, חברת הכנסת עליזה לביא, היא מובילה את הנושא הזה. אני גם עקבתי אחרי הפעילות המבורכת שלה וגם כמובן שאני שותפה שלה ליוזמות כאלו ואחרות.

הזמן קצר, לכן אבקש מהדוברים לדבר בקצרה ובאופן ממוקד ולא לחזור על דברי חברים.

אני חושבת שהרעיון הוא רעיון נהדר, הוא רעיון מבורך, תיכף עליזה תסביר, הרעיון שבעצם הכשרות מקצועיות מעשיות יהוו, קראתי גם על העניין של הקוסמטיקאיות. גם היינו יחד בכנס, כל הנושא הזה שבעצם נשים פוגשות נשים בתפקידן ויכולות להוות מעין גוף, אפשר לומר טיפולי או הכוונתי לאותן נשים שנמצאות במצוקה. אני חושבת שזה רעיון טוב, זה רעיון חשוב. אנחנו נשמע כאן מתפקידים שונים ומעמותות שכבר עושות את זה, הרעיון מבורך וחשוב, אני שמחה לתת לך את הבמה הזאת להוביל את זה.

בבקשה חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה רבה לחברתי היקרה, חברת הכנסת מירב בן ארי, שבזכותה הדיון הזה מתקיים. היה לנו פה לו"ז מאוד צפוף והיה לנו חשוב, גם בזמן קצר, לקיים את הדיון הזה דווקא פה בוועדת העבודה והרווחה.

אני מקווה מאוד שהתחלנו פה סדרה של דיונים מתוך מקום והבנה משותפת לשתינו ולרבים ורבות פה בחדר הזה, שיחד אפשר לתקן. כשעובדים עם שותפים בתוך הקהילה ואיתם ממגרים את תופעת האלימות, אז אנחנו יכולים ויכולות להתקדם.

ארגון הקוסמטיקאיות ואני, פצחנו במחול שלמדנו במשותף על יוזמה – מודל שקיים בארצות הברית, על פיו עובדים בתחום הקוסמטיקה והספרות. עוברים שם הכשרות מקצועיות. הנושא הזה, גברתי, מוסדר על פי חוק.

גם הנושא של התפקידים עצמם, כלומר, בישראל, את יודעת שקוסמטיקה, ספרות – לא נדרש רישיון, אלא זו צורה שהיא לא מפוקחת. חלק מההכשרות עוברות במשרד בטיפוח משרד הרווחה, ולכן התעקשנו שבאמת הדיון יתקיים כאן, גברתי.

כדי לרתום – כבר בעבודה המשותפת שלנו פנו אליי מארגון הספרים, ועכשיו מהמיילדות, ועוד ועוד. נשמע כאן כמובן מהמשרד לשירותי דת, שהשר אזולאי נרתם מהרגע הראשון שפניתי אליו, בכל מה שקשור בהדרכה של בלניות, שנפגשות עם נשים.

לבוא לראות. זה לא חלילה, גברתי, שאנחנו מעבירות את האחריות, אבל כן להקנות את הדרכים לזהות, וכן, כמובן, להפנות לארגונים של ידע, דת וסיוע.

שותפים ארגון בעלי המלאכה, ועוד באמת שותפים רבים. אני עוצרת כאן, כי יש לנו ב-14:00 את הכנס באודיטוריום, ובשעה 16:00 שתי סדנאות של פרקטיקה, אחת על ידי גוגל, ואחת על ידי רוח נשית וארגון הקוסמטיקאיות, של איך זה קורה, איך אפשר לזהות, איך אפשר לסייע, איך אפשר לכוון, כדי למנוע את הטרגדיה הבאה.

אז שוב תודה.

אוקי, אז נתחיל. חנין, את רוצה להתייחס עכשיו או אחרי זה?

לא, אני רוצה לשמוע.

אוקי. אז נתחיל עם אורנה מארגון הקוסמטיקאיות. אני מבקשת ממי שמדברת, שם ותפקיד לפרוטוקול.

שלום, שמי אורנה, אני יושבת ראש ארגון הקוסמטיקאיות בישראל. אני רוצה לומר לכם שזה ממש מרגש אותי להיות כאן, זה מדהים אותי לחשוב, מידיעה קטנה שראינו בעיתון, אנחנו בעצם רואים משהו שרוקם עור וגידים למשהו שיכול באמת לבוא לידי ביטוי באפשרות למגר את האלימות.

אני אתן מספרים פרקטיים: 20,000 נשים – 20,000 עסקים בישראל הם בבעלות נשים, ויש בארץ 10,000 קוסמטיקאיות. 36% מהנשים הולכות לקוסמטיקאיות. זאת אומרת, שכמעט 1,600,080 נשים בחודש, בממוצע, מגיעות לקוסמטיקאיות.

אני מעדכנת על המספרים הללו משום שהאפשרות של הקוסמטיקאיות לתרום במיגור של תופעת האלימות, היא פשוט יכולה – יש לה את היכולת בצורה מדהימה לעשות זאת, מאחר וחודש בחודשו, הרבה מאוד נשים מגיעות במשך שנים לקוסמטיקאיות שלהן, שם הן נחשפות גם פיזית, גם נפשית.

האפשרות של המרחב הבטוח הזה מאפשר לאותה אחת – לא רק לנשים, גם לנערות, גם לנערים. היום גם קצת גברים, הם פחות מדברים – אבל נשים, לחשוף את המצוקות שלהן. לנו הקוסמטיקאיות, בעצם מתאפשר לתת את האפשרות לערוץ, להיות צינור שמקשר אותן למקורות המקובלים כדי לעזור להן.

מה בעצם אתן עושות?

כרגע, מה שאנחנו עשינו, אנחנו בעצם יצרנו איזושהי הכשרה ושילבנו שיתוף פעולה יחד עם עמותת רוח נשית. הסיבה לאפשרות של ההכשרה הזאת, זה לא שאנחנו לא נתקלנו ולא נתקלות באפשרות הזאת בקליניקה שלנו, רק הרבה מאוד פעמים כשנתקלנו, לא תמיד ידענו מה לעשות עם האפשרות הזאת.

הפרקטיקה של זה, זה בעצם לקבל כלים ש - - -

לקוסמטיקאיות, כדי שהן יוכלו - - -

שיוכלו להיות צינור מקשר. אני קוראת לזה היום: שליחה קהילתית, בעצם. זאת בגלל הקשר, בגלל המעורבות, בגלל המרחב הבטוח, בגלל השקט הזה שכשהיא מגיעה היא יכולה לבטא את עצמה. לא רק זאת, יש הרבה מאוד פעמים שהיא גם לא מדברת ואנחנו רואות.

יש פעמים שמתוך האינטואיציה שלנו אנחנו יודעות מה לעשות עם זה, ויש הרבה מאוד פעמים שאנחנו מסתכלות ולא יודעות מה לעשות. לכן, אני חושבת שהנושא הזה של הכשרה זה משהו שהוא בהחלט מתבקש ונדרש.

היוזמה הראשונה שהתחלנו בעצם, ובאמת בזכותה של חברת הכנסת עליזה לביא, יחד עם רוח נשית, התחלנו את הפיילוט הראשוני.

כן, תכף נשמע גם את רוח נשית.

עוד משהו שאני רואה כאפשרות שזה לא יסתכם רק אצלנו הקוסמטיקאיות, אלא אני רואה את זה כאפשרות שזה למעשה יתחיל עוד בבתי הספר. זאת אומרת, עוד בבתי הספר לקוסמטיקה, שם זה צריך להתחיל. גם כאלו שאיך שהן מסיימות את בית הספר ומתחילות להיות במרחב ה - - -

תהיה להן איזושהי הכשרה.

בדיוק.

אוקי, תודה רבה. מי זו חווה זיגבוים? היא פה? רגע, שניה. יש פה מישהו ממשרד העבודה?

כן, אני.

יופי. את מכירה את היוזמה הזאת? לפני שאני אפנה לכל הארגונים, כי אז - - -

אה, כן.

את חשובה לי מאוד. זו הסיבה שגם ביקשנו וועדה. יש לך חיבור לנושא?

אני אציג את עצמי?

בוודאי.

אוקי. שמי לובה נגדאי, אני מפקחת ארצית לענף טיפוח החן, כל מה שכולל: גם קוסמטיקה, עיצוב שיער, כל מה שקשור ליופי. שוחחתי לא פעם עם אורנה בנושא, והעמדה של המשרד שלי, בעצם, זה שיש מקום, ומקום חשוב, לשלב את זה בתוך תכנית הלימודים, כדי שבעצם זה יועבר לפני שהם יוצאים לעולם העבודה.

ואתם עושים עם זה משהו אבל?

אנחנו עוד לא התחלנו, אנחנו נעשה.

המנכ"ל מגיע היום לכנס ב-14:00. אני נפגשתי עם המנכ"ל, הוא מברך על היוזמה. הוא מחכה לראות את התוצאות של הפיילוט שהתחלנו, ובתקווה, וגם בעזרה, שנאמץ את זה לפחות בבתי הספר.

אוקי, בסדר גמור.

אנחנו נשלב את זה באחד הקורסים בטיפוח החן, ונראה איך זה משתלב.

בסדר גמור, אוקי. תמר, רוח נשית, את רוצה להתייחס? בבקשה.

תודה שהזמנתם אותי, ובכלל, תודה לשתיכן על קיום היום החשוב הזה. זו כבר וועדה שלישית ועוד יום ארוך.

אני אגיד מילה על רוח נשית, ואחרי זה באמת על שיתוף הפעולה - - -

תמר, תגידי שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמי תמר שוורץ, ויש לי זכות לעמוד בראש ארגון רוח נשית. זאת עמותה שמסייעת לנשים ביום שאחרי שהן יוצאות ממעגל האלימות. הן בעצם מנסות להגיע לשיקום כלכלי-תעסוקתי, על ידי הצמדה של – יש לנו מאות מנטוריות ומאמנות, שמסייעות לנשים כל שבוע בקשר ארוך, כי זה בעצם מה שעוזר לנשים נפגעות אלימות.

לא מספיקות הסדנאות הקבוצתיות, חייבים את הקשר האישי במשך שנתיים, יש לנו ליווי ארוך טווח. יש לנו גם מחלקה לקידום מדיניות, שאנחנו מנסות להציע הצעות חוק, לשנות נהלים, על מנת באמת - - -

כן, אבל אין לנו זמן לדבר על רוח נשית עכשיו. זאת הוועדה הכי קצרה שלך.

אוקי. באמת פנתה אליי אורנה עם רעיון. זה מסוג הרעיונות האלה שאתם שומעים עליהם – אני בטוחה שלכל אחד כאן קרה בחיים שמישהו פנה אליו עם איזה רעיון, ואז הוא אמר לו: וואו, איך לא חשבו על זה קודם?

אז ככה כשאורנה פנתה, באמת אמרתי וואו, איך לא חשבנו על זה קודם? קוסמטיקאיות הן פונות לקהל הנשים הנורמטיבי, זה בדיוק הרעיון של טיפות חלב, שיצרו את טיפות החלב, המחשבה הייתה מניעתית. כולם באים לטיפול חלב, ואז אפשר דרך זה לא רק לטפל בילדים של כולם, אלא לאתר ילדים בסיכון.

הרבה נשים, ראינו בנתונים של אורנה, 36% מהנשים מגיעות לקוסמטיקאיות, לא רק אלה שנפגעות אלימות. נוצר שם איזשהו מרחב בטוח. הקוסמטיקאית, - זה גם לא מפגש חד פעמי, זה מפגש רב פעמי. באמת, אם נצייד את הקוסמטיקאיות בכלים לאתר במיוחד אלימות שלא רואים, לא הסימנים הכחולים, אלא אלימות כלכלית, אלימות רגשית, אלימות מינית, הדברים האלו שהם נחבאים מן העין. זה מרחב מאוד טוב לאתר ולהפנות הלאה.

בנינו הכשרה, עשינו אותה – זה היה פיילוט מאוד מוצלח, לפני חודשיים. אנחנו הולכות לעשות את זה גם בחודש הבא ובתקווה בכל הקורסים שאיגוד הקוסמטיקאיות מוביל, ומאוד חשוב שזה ייכנס כחלק מהרגולציה.

אני רוצה בדקה שרוני בן צבי מרוח נשית, שבנתה את ההכשרה, תספר לנו.

יש לנו ב-16:00 סדנה.

כן, ב-16:00 יש סדנה, תני לי רגע לסיים כמה דוברים ואם יהיה לנו זמן נחזור לזה. אני רוצה לשמוע ממשרד הדתות.

מוריה פורת, סמנכ"לית משרד הדתות, עם פרויקט דומה עם הבלניות.

נכון, אז תודה רבה. אני באמת מברכת על הפורום הזה ועל היוזמה הזאת, בעיניי זה דבר סופר-חשוב. אני קצת אגיד את הניסיון שלנו של כמה שנים עם בלניות.

אנחנו זיהינו שיש בארץ כ-900 בלניות שעובדות במועצות הדתיות, והן בעצם נפגשות יום-יום עם נשים, באמת במקום מאוד אינטימי, ויכולות לראות דברים. אנחנו צריכים לתת להן הכשרה מאוד מקיפה, כדי שהן יידעו להתמודד עם המון דברים, ביניהם גם אלימות במשפחה.

מה שאנחנו התחלנו לבצע החל משנת 2014, זה הכשרות שהן מאוד – בדומה למה שאמרו חברותיי בצד השני, הכשרות שהן מאוד מעמיקות. מדובר על 40 שעות הכשרה, כאשר מתוך 40 השעות בערך 10 שעות אנחנו מתעסקים באלימות במשפחה, בזיהוי של תופעות כאלו, איך לדעת להתמודד.

הבלנית היא בסך הכל לא אשת מקצוע, אבל היא צריכה להכיר אנשי מקצוע, היא צריכה לדעת איך להפנות לאנשי מקצוע, היא צריכה לדעת איך להתייחס ברגישות ועדינות לנשים שהן נפגעות אלימות בתוך עולם שהוא מורכב מאוד, עולם של טומאה וטהרה בתוך המקווה.

יש לזה הרבה מאוד השלכות, גם פסיכולוגיות של הטובלת, וגם כמובן בלנית שהיא לא אשת מקצוע ופתאום נתקלת, ונחשפת לדברים שהם יכולים להבהיל אותה, אז איך היא מתמודדת כנותנת שירות?

הלימוד של אלימות במשפחה הוא משמעותי עבור הבלניות. נוצרת שם למידת – מקסימה, המון שיח ביניהן על איך מתמודדים עם סוגיות כאלו. עד היום הכשרנו 400 בלניות מתוך 900, ואנחנו עכשיו בוחנים האם להכניס את זה כתנאי סף לפני כניסה של בלנית לתוך התפקיד.

איפה היא עוברת את ההכשרה?

אנחנו מעבירים אותה, המשרד לשירותי דת מתחבר באופן מכרזי עם גוף שעושה – אנחנו בדיוק עכשיו יוצאים לקראת מכרז נוסף. אנחנו עושים את זה לפי אזורים, למה? כי חשוב לנו שהן ידברו עם נשים במיקום גאוגרפי דומה להן, שאם יש איזשהו מפגש עם מישהי שהיא נפגעה באלימות והן רוצות להתייעץ, הן יוכלו להתייעץ עם מישהי סמוכה אליהן.

אנחנו מפגישים עם אנשי מקצוע באמת באזור הגאוגרפי שלהן.

משרד העבודה צריך לקחת את המודל של הבלניות ולא לבזבז זמן. בסוף זה בדיוק אותו דבר, זו הבלנית שפוגשת – אם עכשיו תחכו לפיילוט – מה פיילוט? הנשים מגיעות, משתמשות ב – התפלאתי שרק 36%, חשבתי ש-70% מהנשים, אבל לא נורא.

העניין הוא, בגלל שגם ליווינו את העניין של הקוסמטיקאיות – אנחנו לא נוכל להגיע לכל, אבל אותן אלו שעוברות דרך משרד העבודה, אפשר כבר לקחת את מה שקורה שם, שעובד ומוצלח, ובמקום לעשות עוד פיילוט – הנה, כבר יש פיילוט, עובד ומוצלח. קחו את זה, אנחנו נוציא גם מכתב מהוועדה למשרד העבודה, יש כבר משהו שעובד, תראו איך זה עובד. יש פה גם חברה שמוציאה מכרז חדש.

חבל על הזמן. בסוף, אנחנו רוצים – מה היא אומרת עכשיו? אני רוצה להכשיר אותן עוד מבית הספר לבלניות, נכון? זאת אומרת, כשאת מכשירה, עושים חיבורים כאן, ואני לא מצליחה להבין בכלל למה לחכות לפיילוט.

אני שוב רק רוצה להגיד תודה לשר אזולאי, כי באמת ברגע שפניתי אליו עם היוזמה הזאת הוא אימץ אותה, ואת הפרי של התוצאה אנחנו רואים כאן. גם הפנייה למנכ"ל משרד הרווחה, והוא יהיה פה היום ב-14:00, אני מעריכה - - -

לקצר טווח. אנחנו גם נוציא לו פנייה רשמית של הוועדה, בשבילך.

אם יורשה לי, אני רק אוסיף עוד דבר אחד: בסוף אנחנו מבינים כחלק מההשתתפות שלנו בוועדה, שיש עוד גורמים נוספים במרחב האזורי של אותה בלנית, שהיא יכולה לתקשר איתה בהיבטים האלו ולהתייעץ. יכול להיות שחיבור בין קוסמטיקאיות, בין תפקידים אחרים נוספים, יכול להיות רלוונטי גם לקורס שלנו, ואנחנו נחשוב על זה.

יפה. דקלה פדידה מהמועצה הדתית, את רוצה להתייחס?

אוקי. אין לי מה להוסיף כל כך, מוריה דיברה. אני ממונה על ההדרכה במועצות הדתיות. אני יכולה כן לשתף על האפקטיביות של ההכשרה הזאת. כשאנחנו מדברים, לדוגמה, על פגיעות מיניות בתוך – סיפרה לנו אחת הבלניות במקווה בירושלים, שהייתה להם טובלת שכנראה חוותה פגיעה מינית, והיה לה מאוד קשה לטבול, להגיע כל פעם למקווה ולעמוד שם בצורה מאוד חשופה.

תמיד הממשק הזה עם הבלנית היה מאוד קשה לה. אחרי היחידה שעסקה בנושא הזה של איך לפנות לנשים שעוברות כזאת חוויה, החוויה הייתה שונה לגמרי. הבלנית לומדת איך להעביר את הבחירה אליה. בעצם היא שאלה אותה: איך את רוצה שהטבילה שלך תיראה. היא באמת מספרת שהחוויה מאז הייתה שונה לגמרי.

תודה. נשמע את אורית סוליציאנו מהמרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בבקשה.

שלום. אלף, באמת ברכות על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתחבר בעניין של הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע שבליבת הטיפול בפגיעה מינית. אנחנו כארגון הגג של כל מרכזי הסיוע, יחד עם כל מרכזי הסיוע, עושים הרבה מאוד הכשרות לרופאים, אחיות, מטפלים. רוב ההכשרות הללו ממומנות – כבר חמש שנים יש לנו פרויקט, על ידי פילנתרופיה.

ככל שעוברות השנים, אנחנו רואות שני דברים: דבר אחד, רצון עז ללמוד, ודבר שני, זה קצת מצחיק שעמותה צריכה למממן למדינה את ההכשרות המקצועיות שלה. אני יכולה לתת לכן – בלי להגיד כמובן מאיפה, שאנחנו לא פעם שומעים – אפילו עדיין חוסר אמון מאנשי צוות מקצועיים.

אני אגיד כאן לנוכחים את הנתונים שלא כולם יודעים. בין 36%-70% ממי שמטופל במערכת בריאות הנפש בארץ, זה גם בנתונים של העולם, עולה רקע של פגיעה מינית. כלומר, זה בין שליש לשני שליש. זה אומר שזה ידע שצריך להיות בסיסי, וזה אנשים שזו העבודה הטיפולית שלהם.

עד עצם היום הזה, ורק הכשרה שהייתה לא מזמן, אנחנו שומעים פסיכיאטרים, אחיות במחלקות הפסיכיאטריות שאומרות שעדיין קשה להן להאמין. הן רואות תופעות של דיסוציאציה, ניתוקים, ריבוי זהויות, מה שנקרא לעיתים. עדיין חש חוסר אמון.

כל פעם אחרי ההכשרות יש שינוי. גם כשאנחנו עושים את ההכשרות, הן לא מלוות אחר כך בהדרכות מתמשכות. לבתי חולים היום אין מספיק תקציבים, אז הם כבר קיבלו - - -

זה צריך להתחיל בבית ספר לרפואה, בבית ספר לסיעוד, בית הספר למיילדות.

כן, אבל זה – מול האקדמיה, לאקדמיה יש את החופש האקדמי, ועדיין את הנושא הזה לא הצלחנו. אבל ארגונים ששייכים למדינה, למשרד הבריאות, למשרד הרווחה, הדבר הזה חייב להיות חובה. ברגע שיש ידע, יש טיפול, יש זיהוי.

אני אגיד עוד משפט אחד שקשור להכשרה. בנושא של התשאול, עד היום, למרות שנעשו כבר תהליכים אבל זה לא נכנס לבסיס, שאישה שמגיעה למטפל בקהילה בבית חולים, אין תשאול האם יש לה רקע של טראומה מינית, אין תשאול.

לא פעם הטיפול לא מותאם, וזה צריך לזוז.

תודה רבה. שרה, מנהלת נווה תרצה.

אורחת מיוחדת שלנו, מפקדת כלא נווה תרצה, חברה, שותפה, תודה שאת אתנו.

טוב, דיברו פה גם על זיהוי של אלימות כלפי נשים. אנחנו בעצם מקבלות את הנשים אלינו, נשים שחוו אלימות ונשים שעשו אלימות. אנחנו בקשר מאוד טוב עם המרכז ה - - -

שרה, מה שם המשפחה שלך בבקשה?

פרידמן, שרה פרידמן.

אנחנו בקשר מאוד טוב עם המרכז לתקיפה מינית בתל אביב, כבר מעל 10 שנים. הן באות ועושות סדנה אצלנו לאותן נשים.

לאסירות?

לאסירות. הן הדריכו גם את הסגל שלנו, הסגל הטיפולי שגם הוא מדריך, כי גם נאמר פה שאנשים לא כל כך נחשפים ורוצים לספר שחוו איזושהי חוויה בסוג זה. גם לנו לוקח הרבה זמן עד שהן נפתחות ומספרות, ואז צריך לעבוד איתן על הדברים האלה.

לכן אני חושבת שכל המפגש הזה, באמת בחיבורים של כל מי שמתעסק בנושא הזה – לובה מעבירה אצלנו הכשרות מקצועיות לאסירות. ממש ברגעים אלה יש לנו קורס בניית ציפורניים, ואנחנו ממשיכים לפדיקור, מניקור וכל מיני כאלה.

את אמרת גם בהתחלה שחלק מההכשרות המקצועיות הן כאלה שלא דורשים רישיון או כסף, או דברים כאלה, ולכן אנחנו עושים את הקורסים האלה, שכשהאישה תצא שיהיה לה איזשהו עיסוק מקצועי והכשרה מקצועית.

זה גם נותן לה ברמה של ההעצמה הנשית קצת ביטחון, שהיא יכולה לצאת ויהיה לה איזשהו מענה ראשוני שהיא יכולה לעבוד איתו, והיא לא צריכה לשלם כסף, לא חנות, לא דברים כאלה.

גם בימים אלה, דרך אגב, דרך המשרד שלהם יש לנו קורס של שזירת פרחים, שהוא מאוד יפה. היא יכולה לעבוד באולמות, בחנויות, בכל מיני דברים כאלה, שזה נותן הרבה כוח לאותן נשים.

בחיבורים האלה, גם דרך הקורסים האלה – דיברו פה על זיהוי. אז דווקא באמצעים הבלתי פורמליים, כשאתה נכנס לקורס כזה או אחר או לסדנה, לאו דווקא ברמה של מסדר וספירת ביטחון וכל הדברים הביטחוניים, אלא דווקא בדברים הטיפוליים, אותן נשים נפתחות.

תתקן אותי אולי חברתי מהסיוע, אבל אחוז מאוד גבוה של אסירות שנמצאות אצלנו הן נפגעות תקיפה מינית.

95%, כך אמרה ד"ר ענת גור.

זה אחוז מאוד גבוה, ולכן הטיפול בהן צריך להיות מאוד אינטנסיבי.

תודה רבה. נעמי, מנהלת עדן?

תודה רבה על האפשרות לדבר, וגם על כל קיום הוועדה. אני מנהלת מרכז עדן, נעמי מרמון גרומט. אנחנו התחלנו עם הכשרות לבלניות לפני כ-6 שנים. אנחנו מכירים בבלניות כמשאב אדיר, כי הן פוגשות את כל הנשים מכל המגזרים.

מה שחשוב לנו במיוחד, בלניות רואות כל מיני דברים שאנשים אחרים לא רואים, כי אישה באה במגע בעירום. גם נשים מהמגזר החרדי מגיעות ומקבלות את ההכשרה שלנו בצורה שאנשים אחרים לא.

אנחנו עובדים גם עם המשרד לשירותי דת, אבל מה שחשוב לנו במיוחד זה שאנחנו מגיעים גם לבלניות שהן לא רשומות במשרד הדתות. ברשימה שלנו יש כ-1500 בלניות, ואנחנו יודעים שיש כ-750,000 טובלות באופן סדיר.

הבלניות שעוברות את ההכשרה שלנו לומדות - - -

אתן מעבירות הכשרה לבלניות של משרד הדתות?

גם, וגם פרטי. מה שחשוב לנו זה גם להגיע לכל האזורים, וכל המקומות הקטנים, וגם למגזר החרדי במיוחד, שלא תמיד מוכן.

הייתה לנו הצלחה במקום אחד שהוא תחת פיקוח משרד הדתות, אבל לא היו מוכנים להכניס את ההכשרה שלהן, ואנחנו הצלחנו כי אנחנו גוף פרטי. אנחנו גם עובדים עם עיר ללא אלימות.

חשוב לי להגיד שזה לא רק ההכשרה הראשונית, זה גם המשך הלימוד, הידע לזהות והעמקה בידע שלהן, איך הן מתמודדות עם זה. כשאישה רואה אישה אחרת בעירום, באזור שאי אפשר להסתיר, ורואה שבאזור הזה מישהו כיבה עליה את הסיגריות שלו, גם האישה שעברה התעללות צריכה עזרה, אבל גם האישה שראתה את זה והייתה שם צריכה תמיכה וצריכה לדעת מה היא עושה עם זה.

תודה רבה. מוטי רייף, בבקשה.

אהלן. קודם כל, תודה שהזמנתם אותנו. אני חלק מעמותת רוח נשית. לפני כשנתיים, בדיוק באותו יום, דיברה איתי דניאלה ואמרה לי: מוטי, הגזמת קצת עם הפעילויות החברתיות שלך, אתה צריך להוריד. באותה שעה קיבלתי טלפון מחברה ליאת רון, שאמרה לי: אני רוצה שתכיר את המנכ"ל החדש של רוח נשית, תמר שוורץ.

תקשיבי, אני מצטער – כי קיבלתי הוראה, אני מצטער אבל אני חייב – אני לא יודע להגיד לא, אבל אני חייב להגיד לך, ואז היה לי פלאשבק שהייתי ילד בן 8, ובוקר אחד, אבא שלי היה מדריך תיירים שהיה אמור לצאת לנסיעה, ואמא שלי אמרה לי: אפרים, שישאיר לי כסף, והוא אמר לה שאין לו, סגר את הדלת והלך.

כילד בן 8, ראיתי את אמא שלי נופלת, יושבת על הרצפה ובוכה. באותו יום הייתי חולה, לקחו אותי לקופת חולים. הגענו לדוקטור שיינצביץ, אני לא אשכח את השם שלה. היא הייתה רומניה, ואמרה לאמא שלי: איזה יופי של תחפושת. ואז אני לא יודע – ילד בן 8, אמרתי לה: כן, והיא עושה גם לאחרים.

אז יצאנו משם ואמא שלי נתנה לי חיבוק ואמרה לי: אני לא יודעת מאיפה זה בא לך, אבל מהיום אף גבר לא ישאיר אותי עם המכנסיים למטה. ואז באותו רגע שליאת רון – שאלתי אותה על מה מדובר, ואז היא אמרה לי: זו עמותה שמטפלת בנשים שיוצאות ממעונות לנשים מוכות, ובעצם הטיפול הוא באלימות כלכלית.

נפגשנו למחרת, ומאותו יום העמותה שהייתה על סף סגירה, כי היא הייתה בגירעון, אנחנו מסיימים את השנה השנייה בזכות באמת אותן פעילויות. מהרגע שנכנסנו ביחד לקחתי את כל המשאבים ואת כל האירועים שאנחנו בעצם מנהלים – אני משוכנע שכולכם יודעים, לגייס כספים עבור עמותות.

אני חושב שאנחנו המדינה עם המספר הכי גבוה של ארגונים ועמותות, לכל בית חולים יש לפחות 2 עמותות. לקחנו באמת את האירועים המסחריים, לגייס את החברות המסחריות, כדי בעצם שיעזרו לנו. לצערנו, הלוואי והבניין הזה שאנחנו יושבים בו כרגע היה עושה את העבודה הזאת, אבל הוא לא- - -

לא, לא, היא יודעת שיש לי הבטחה שם אליה - - -

באמת בשנתיים האחרונות השתמשנו בכל אירוע אפשרי, הגדלנו השנה לעשות ואנחנו משתמשים בשבוע האופנה של תל אביב שמתקיים במרץ, כדי להוביל איזושהי אג'נדה של שינוי מודל היופי.

אגב, הסיבה, זה גם כדי לפתוח באמת את כל החברות המסחריות לתמוך בנו, וזה קורה מאוד יפה, אנחנו עושים את זה בצורה מאוד יפה.

כל הסיפור הזה של מודל היופי עזר לי לגייס הרבה מאוד חברות, כי אנחנו באים ואומרים: דיי, אין יותר. לא יכול להיות שמודל יופי יהיה ילדה מטר שמונים, גיל 17, מידה 34. בשבוע האופנה הקרוב הולכות להשתתף דוגמניות בכל הגילאים, מגיל 17 ועד גיל 85, בכל המידות, בכל הצבעים, בכל הדתות. אני חושב שבאמת חלק מזה זה – מבחינתי זה win win, כי זה גם בעצם הגיוס של המשאבים - - -

חשבתם על דוגמניות נכות?

יש לנו. אגב, אני רוצה להגיד לכם, דוגמנית זה לא מידה. דוגמנית זו אישה עם נוכחות, שיכולה לעלות על זה, כמו שחקן. כל הנושא הזה של לשבור את מודל היופי, זה תהליך שאנחנו התחלנו איתו. אנחנו מקדימים היום את העולם. אנחנו בדרך כלל רצים אחרי אמריקה, והשנה אנחנו מקדימים את אמריקה. בשבוע האופנה הקרוב - - -

כולן מוזמנות, נכון?

מה?

כולנו מוזמנות.

סליחה, אני כבר הצעתי שאני אדגמן. אנחנו כבר ישבנו ביום ראשון בערב ודיברנו. אנחנו מודל יופי אחר.

אז באמת, אני חושב ש – תראו, באמת הנושא של גיוס כספים הוא נושא מאוד קשה. אני אוהב נורא להשתמש בכל החברות שלי, וקוראים להן המפורסמות, כן, יש להן הרבה כוח. לקחת את הכוח של להיות סלבריטאית היום ולהשתמש – אני רואה, סביבי יש הרבה מאוד חברות שכל אחת מהן בוחרת את האג'נדה שלה, ואני חושב שזה משהו מאוד מבורך לכל אחד, לא משנה, שלכל אחד יהיה את הנושא שאותו הוא מוביל.

תודה מוטי, תודה רבה על כל מה שאתה עושה. אניטה רוזנבאום כאן? בבקשה, אניטה.

טוב, אז צהריים טובים. שמי אניטה רוזנבאום, בעברי אישה נפגעת אלימות על כל סוגיה. אני גרושה 13 שנים, אני יכולה להגיד על עצמי שאני 9.5 שנים מחוץ למעגל, ואני בכוונה מציינת את זה. זה שאני גרושה זה לא אומר שאני מחוץ למעגל. אני 9.5 שנים מחוץ למעגל.

נכון להיום, אני פועלת עצמאית לאורך שנים, אני מובילה נשים ליציאה ממעגל האלימות. נשים מגיעות אליי מפה לאוזן באמצע הלילה במצב הקשה ביותר אחרי אלימות קשה, כשהן במצב שהן רוצות – הן פוחדות לגשת למשטרה, הן פוחדות מהגופים.

אני בדרך כלל נותנת – אני גרה בערד. עזרה ראשונית היא עזרה טלפונית. אני רק יכולה לספר לכם שהשבוע הייתי לילה אחדה ב-3:00 בבוקר בעפולה, ולקחתי אישה אליי הביתה עם שני ילדים קטנים. יש לי חדר שאני קוראת לו – הבנים שלי קוראים לזה חדר המקלט. אנחנו חווינו מקלטים, אז החדר המוגן אצלי בבית זה חדר לנשים וילדים שאני מוציאה מעכשיו לעכשיו, קודם כל להגן עליהן.

לאחר מכן, לאט לאט, תוך יום-יומיים אצלי בבית עם המון תמיכה נפשית ורגשית, ב-99% מהמקרים אני מצליחה להביא אותן לתחנת המשטרה, וכמובן לרווחה ולגופים שיכולים לעזור, כי אני אדם פרטי ואני מתנדבת רק.

נכון להיום, אני חייבת לומר לכם בכאב רב, עשיתי סטטיסטיקה עם עצמי בחודש האחרון. בשנה האחרונה, בשנה החולפת מינואר של שנה שעברה ועד ינואר השנה, טיפלתי ב-27 נשים ברמה השנתית.

אני מאמנת אישית, אני מלווה אותן למקלט, אני מלווה אותן אחרי המקלט. יש כאלה שלא יוצאות למקלט, אז אנחנו בקשר רציף, אם זה שיחות ווידאו, אם זה פגישות שאני נוסעת אליהן כי בדרך כלל הן כולן בעצם – לא בדרך כלל, כולן כשהן נשים נפגעות אלימות הן גם סובלות מאלימות כלכלית. אין אוכל בבית, בטח שלא, אין כסף לטיפול. אני נותנת את הטיפול, אבל אני גם מגיעה אליהן.

אני חייבת לומר לכם שהיום הזה בעיניי הוא יום חשוב ומשמעותי. הכנס הזה הוא אחד הדברים היותר חשובים היום בנושא הזה. אני נמצאת פה, ואני חייבת להגיד לכם – ושתבינו כמה משמעות יש ליום הזה. לכל אחד מכם שיושב פה, אוקי? הבן שלי הבכור טס בעוד שעתיים לשנה לחו"ל, ואני פה. אני פה, ואני מפה ארוץ לשדה לתת לו חיבוק ושהוא ייסע.

אני חושבת, הוא חושב וגם הילדים שלי חושבים, שזה היה חשוב שאני אגיע לכאן היום, שאני אקשיב לכם ואתם תקשיבו לי, ושאנחנו נעשה את השינוי. אני מאמינה בעליזה לביא, אני מאמינה בחברת הכנסת מירב בן ארי, ויש פה עוד המון חברות כנסת נפלאות שעושות המון בנושא הזה, ומפה תצא הבשורה. חייבת לצאת הבשורה של: דיי לאלימות כלפי נשים, מספיק, סבלנו, אנחנו סובלות.

אני עדיין רוצה רק לציין ולומר: רבותיי, אין אף גוף, ובדקתי ואני אחרי מחקר, אין אף גוף שנותן מענה לנשים, ללוות אותן, פרט למסל"נ באר שבע, שמלוות אותן לבתי המשפט, שמלוות אותן לתחנת המשטרה, שמלוות אותן לבית הדין הרבני, שמלוות אותן הביתה לקחת בגדים, שיבואו להוציא אותן בלילה - - -

אניטה תודה רבה, אבל אנחנו חייבים לסיים. ברשותך, אני קודם כל מודה לך. שמעתי שאת מפעל של אישה אחת. אני מאוד מודה לך, נזמין אותך שוב לוועדות, פשוט היום אנחנו קצת בזמן קצר. חבר הכנסת מוטי יוגב רוצה להתייחס בקצרה, ולאחר מכן ניתן גם למשרד הבריאות שמחכים.

ברשות יושבת ראש הוועדה, אנחנו באים כולנו מוועדות אחרות שעוסקות במיגון הצפון ודברים אחרים. ב-30 שניות, וטוב שאני מדבר לפני נציג משרד הבריאות, זה לא קשור אלייך מקצועית, זה קשור לסגן השר.

חברת הכנסת מיכל רוזין ואנוכי, הנחנו כבר לפני שנה ויותר, שנה וחצי, חוק שמחייב – שני חוקים. אחד, כל העוסקים במערכות החינוך, מערכות הרפואה, מערכות העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה, לתת להם כלים בהכשרתם לאבחון נפגעי ונפגעות תקיפה.

החוק השני מדבר על העובדים במערכת המשטרתית והמשפטית. משום מה הוא נתקע בוועדת השרים על ידי חברי סגן שר הבריאות, ואני חושב שהוא חוק הכרחי, כי אם – ואין מי, את בבני הנוער, שלמחרת לא רואה אותו המורה, או לצורך העניין כעבור חודש הרופא המשפחתי, אם הוא יידע לאבחן ויהיו לו מעט יותר כלים שלא מסכמים ביותר ממספר שעות בהכשרה הבסיסית המקצועית, אז נוכל לתפוס את הדברים יותר מהר, לטפל יותר מהר, ולצמצם, אני מקווה, את התופעה.

אז אני מקווה שנצליח לעבור את המשוחה הזאת ונביא עוד כלי לאבחון מוקדם יותר וטיפול טוב יותר במי שנפגעו.

תודה רבה. ברברה ממשרד הבריאות, בבקשה. שם ותפקיד.

תודה רבה. ברברה לנג, אני עובדת סוציאלית במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות. אני רק רוצה לציין שמתבצעות הכשרות רבות עבור צוותים רפואיים. חלקם הם עבור מקצועות, מגזרי, חלקם הם לצוותים רב מקצועיים, בכלל מערכת הבריאות.

חלקם מתבצעים ברמה הארצית, ויש המון עבודה שמתבצעת גם ברמה המחוזית על ידי העובדים שלנו. יש לי פה רשימה ארוכה שהכנו, אני יכולה למסור אותה, זו רשימה שהוכנה לוועדה הבין-משרדית בנושא של אלימות במשפחה בשנה שעברה, ומאז מתקיימות עוד הכשרות.

של משרד הבריאות?

של משרד הבריאות, לאנשי מקצוע.

אנחנו מבקשים להכניס את זה בשלב המקדמי, כלומר בתהליך ה - - -

בבית הספר לרפואה. אנחנו גם היינו מאוד שמחים לזה, אנחנו חושבים שזה - - -

אוקי, אנחנו נפנה למשרד הבריאות שייתנו לנו תשובה.

בנוסף, עוד נקודה אחת, אנחנו בתקופה הקרובה – הכנו שלוש לומדות בנוגע לנושא של אלימות במשפחה. הלומדות האינטרנטיות מיועדות לכלל העובדים במערכת הבריאות. אחד בנושא התעללות בזקנים, התעללות בילדים עומדים לצאת בקרוב - - -

מה עם התעללות בנכים בתוך בתי חולים? אני פניתי אליכם מספר פעמים.

אני אשמח לשמוע על המקרה כדי לנסות לראות מה אני עושה עם זה, אבל אני לא יכולה - - -

אין בעיה, תדברי איתה בבקשה בסוף כי אני ממש חייבת לסיים.

הלומדה האינטרנטית בנושא של אלימות בין זוגית בהכנה עכשיו. אני מקווה שגם תצא במשך 2018.

טוב, תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, להודות לחברת הכנסת עליזה לביא על היוזמה והליווי של זה, כבר תקופה ארוכה שאת מלווה את הנושא הזה של ההכשרות המקצועיות. אני מברכת אותך, עבודה נהדרת.

אני רוצה שהוועדה תוציא פניה, אחד, למשרד העבודה והרווחה, כמו שאמרנו - - -

אני אוכל להגיד- - -

לא, אורנה, אני בסיכום. אני חייבת לסכם, כי האודיטוריום שלכם כבר תכף מתחיל.

אחד, משרד העבודה והרווחה, אנחנו פונים אלייך, אנחנו נוציא גם מכתב רשמי למנכ"ל על השימוש, בעצם, כבר בתכנית שקיימת במשרד הדתות. לדעתי אין צורך לבחון את זה בעוד פיילוט.

זו בדיוק הנקודה. אני רוצה לומר שאני שמעתי פה על המגזר היהודי. מה שמתאים אולי, אבל למגזר ה - - -

הדתי את מדברת, הדתי-חרדי.

כן, זה פחות מתאים.

שניה רגע, לא אמרתי שתיקחי את הקונספט as is. אני אומרת שהשימוש בנשים שגם ככה עוברות אצלכם הכשרות, על זה אני מדברת. אגב, בדיוק כמו שאני מבקשת ממשרד הבריאות לבחון את העניין הזה של בתוך בתי הספר לרפואה.

מה שאנחנו מציעות, זה שאותן נשים שכבר חשופות לנשים אחרות, יהיה להן כלים. זה בדיוק העניין. כמובן שיש גם הבדל עצום בין מה שקורה – אני לא מדברת על אותו דבר, אני מדברת על שימוש – הן הבינו כאן את העניין.

אנחנו כוועדה, לכן גם התכנסנו פה ולא בשדולה, יש לנו את האפשרות לפנות גם למשרד העבודה וגם למשרד הבריאות, וזה מה שנעשה.

אני מודה לארגונים החברתיים על הפעילות שלהם שכבר קיימת, דרך הפילנתרופיה. אמרתם פה, ובצדק, שהמדינה צריכה להתערב. יש מקומות שהמדינה כבר מעורבת, ובחלק המדינה תתערב כבר השנה. הן יודעות את זה, חלק מהנשים שיושבות כאן, וזה מה שאנחנו נעשה.

כמובן, כל הפעילות שלכם כארגונים היא פעילות מבורכת, ויישר כוח על כל הפעילות הזאת. בהצלחה באודיטוריום, יש ב-16:00 הדרכה, שתי סדנאות שעליזה ביקשה, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05.