ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 677

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ט בטבת התשע"ח (16 בינואר 2018), שעה 12:05

1. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), התשע"ו – 2015 – דיון בדבר התקדמות הקמת המאגר

2. במסגרת ציון יום להגנת העורף בכנסת: היערכות ומוכנות בינמשרדית לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים במוסדות ובקהילה בשעת חירום

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

עמיר פרץ

אילן ברוש - מנהל אגף חירום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אופיר שמא - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

צילה אלקלעי - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שושי אספלר - ממונה תחום חירום, מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דרורה גורדון - מפקחת במחוז דרום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אבי סנדק - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עדן אברהם - עורך דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלכס שינקמן - מפקח ארצי חירום, משרד הכלכלה

מימי פלאצ'י - מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

רפי לטנר - בריאות הנפש, משרד הבריאות

יהודה מירון - פרויקטור, משרד הביטחון

ישי יודקוביץ - לשכה משפטית, משרד הביטחון

רויטל אשטמקר - ראש מדור קליטה, משרד הפנים

מרדכי אסל - ממונה מטענים ומל"ח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

משה אלפנדרי - עורך דין, ייעוץ משפטי, משטרת ישראל

רחלי צימבר - משטרת ישראל

גל מלכה - דוברת מחוז חיפה, דובר צה"ל

צביקה צורן - מפקד מחוז חיפה, פיקוד העורף

עמית גולדנברג - עוזר יועמ"ש פיקוד העורף

הילה אטיאס - רע"נ אוכלוסייה, פיקוד העורף

בצלאל טרייבר - ראש רח"ל

מנחם וגשל - רח"ל

יעל שמחי - ראש תחום חוסן חברתי, רח"ל

מני כ"ץ - רח"ל

רות דיין מדר - ממונה נגישות, מרכז שלטון מקומי

פנחס קבלו - קשרי כנסת, מרכז שלטון מקומי

ישראל נדיבי - מנכ"ל מרכז מועצות אזוריות

איל רייז - סגן ראש מ.א. מטה אשר

הדס מאיירס - עובדת סוציאלית, מ.א. מרחבים

טלי חזני - עובדת סוציאלית, מ.א. דרום השרון

ג'קלין שורק - מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מ.א. זבולון

הדר - מ.א. שומרון

ציון זהבי - מ.א. שומרון

דינה ישורון - מ.א. שומרון

כרמית קעטבי - מ.א. שומרון

רות רחמני - מ.א. שומרון

עינת כספי - מנהלת מחלקת רווחה, מ.א. גליל תחתון

עירית דרור - צח"י, כפר רופין, מ.א. עמק המעיינות

אלעזר צור - צח"י, קיבוץ חפץ חיים, מ.א. "נחל שורק"

דפנה נסאו - צח"י, כפר רופין, מ.א. עמק המעיינות

גילי רוזן כץ - רכז מכלול אוכלוסייה, עיריית חיפה

ליטל בוחבוט - עובדת סוציאלית, רכזת צח"י, נחל שורק

ארנון אלוש - ראש צח"י, קיבוץ שדה אליהו

עזרא אלדר - יו"ר צח"י, מושב גני-טל

ענת שזירי - צח"י, ישוב נופי פרת

אסתר פרל - צח"י, ישוב נופי פרת

יהודה סרוסי - סמנכ"ל תקשוב ומערכות מידע, המוסד לביטוח לאומי

בובי פנדריך - מנהל חטיבת אבטחת מידע, המוסד לביטוח לאומי

אתי שיריזלי - מנהלת תחום בכירה, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

טליה דוד - עורכת דין, חברת הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, לשכת עורכי הדין

ד"ר ארי לאודן - קופת חולים לאומית

אורית שטיין רייזנר - מנהלת בריאות הנפש, מכבי שירותי בריאות

ד"ר אורית שטיין - מכבי שירותי בריאות

חנן מוניץ - יועץ בבריאות הנפש, שירותי בריאות כללית

ארי לאודן - מנהל מחלקת בריאות הנפש, שירותי בריאות כללית

משה ברנדר - פסיכולוג, ארגון "מהו"ת ישראל"

מיכל שיק הר-טוב - עורכת דין, עמותת נגישות ישראל

יוחנן סמואלס - מנכ"ל ארגון "שלוה"

חן זכריה - עוזרת מנכ"ל "שלוה"

איתמר שבח - עורך דין, סמנכ"ל ארגון "שלוה"

דוד צורי - יו"ר, עמותת "מחוברים לחיים"

ערן בורג - מנכ"ל עמותת "מחוברים לחיים"

ראשד דוויאת - מד"א, תחנת ירושלים

עלא אלהוזייל - אחראי מתנדבים, מד"א, רהט

דוד כהן - חובש, מד"א, תחנת ב"ש

אוריה הרץ - חובש מד"א

שונטל אסתר איבגי - חובשת מד"א אופקים

דניאל סטרק בריליאנט - מוזמן/ת

בועז - מוזמן/ת

נעה בן שבת

אתי שבתאי

א.ב., חבר תרגומים

1. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), התשע"ו – 2015 – דיון בדבר התקדמות הקמת המאגר

2. במסגרת ציון יום להגנת העורף בכנסת: היערכות ומוכנות בינמשרדית לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים במוסדות ובקהילה בשעת חירום

אני שמח שאנחנו דנים היום בתקנות של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תקנות שהיו אמורות להגיע אלינו ממשרד הביטחון. כפי שנאמר לי, עוד לא הגיעו.

הן הגיעו אבל הן עדיין לא מוכנות לדיון. משרד הביטחון גם יוכל להסביר.

ברשותכם, זה יהיה הסעיף הראשון לדיון ואחר כך ליוזמה של חבר הכנסת, ידידי עמיר פרץ במסגרת יום להגנת העורף בכנסת, אז נדון בסעיף 2 בנוכחותו, אבל בכל מקרה אני הייתי רוצה שמשרד הביטחון יפתח בנושא התקנות וההיערכות שלו לנושא הזה. מה שימצא לנכון, תעדכן אותנו.

ברוכים הבאים לכולם. יש לי חברים אישיים פה, אז מדי פעם יקבלו פרוטקציה. אני אגיד לכם שלום מרחוק.

שמי יהודה מירון, אני כאן מטעם משרד הביטחון.

אני אציג את העבודה שאנחנו מנסים לקדם בשנים האחרונות.

מזכירים לי שהישיבה האחרונה הייתה ביולי.

לא, היינו פה לפני החגים.

ב-24 ביולי. יש פה אנשים מסודרים, זה לא אני. שם ותפקיד בבקשה.

יהודה מירון, אני כאן מטעם משרד הביטחון. אני פרויקטור שאמור לקדם את הנושא שאנחנו נדבר עליו.

שר הביטחון היה צריך להגיש לכנסת הצעה, טיוטות של תקנות כדי להסדיר את הנושא הכללי של סידורים לאנשים עם מוגבלויות במצבי חירום שונים. הוגשו טיוטות ולמעשה עכשיו אנחנו בשלב של ניסיון להתחיל מהחבילה הראשונה, ולהתקדם.

רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על כל מצב חירום אפשרי, החל ממצב של מלחמה, רעידות אדמה וכו'. מדברים על אנשים עם מוגבלויות מכל סוג שהוא, ובעצם המטרה היא לעשות בעצם תהליך של סגירת פערים. מה שהמדינה, רשות מקומית או כל גוף אחר מתכנן או אמור לספק לאנשים מהסיווג במצבי חירום, התפקיד שלנו לנסות לסגור את הפער, שגם אנשים עם מוגבלויות יזכו לשירותים סבירים בדומה למה שהציבור מקבל. זו בעצם מטרת העבודה שלנו ולכן אנחנו עוסקים בנושאים של פינוי וקליטת אוכלוסייה, שירותי בריאות בקהילה, הנושא של צרכים קיומיים, מים, מזון, תרופות וכו'. זה היקף הנושאים.

אבן היסוד כדי לנוע בכל התהליך הזה זוהי מסקנה חשובה שהתגבשה במהלך העשר-חמש עשרה השנים האחרונות בעקבות האירועים המלחמתיים בעיקר שקרו, ובעיות קשות שנתקלו בהם אנשים עם מוגבלויות שלא זכו לסיוע והוזנחו בצורה קשה מאוד, והמסקנה הראשונה הייתה שאנחנו חייבים אמצעי שיאפשר לנו להגיע ביעילות, נקרא לזה יחסית, כי במצבי חירום לא הכול מתוכנן בלשון המעטה, אלא יאפשר לנו להגיע ביעילות לאותם אנשים עם מוגבלויות, חלשים, שלא מסוגלים לצלוח את מצבי החירום וגם אין מי שלידם יוכל לבוא ולסייע להם. אלה הם מה שנקרא, מהתמיכה החברתית. זאת בעצם המסקנה וברור שכל מה שנרצה לעשות בתחום של סיוע ופינוי, בתרופות, במזון וכו', לא נוכל להתקדם בצורה יעילה אם לא יהיה לנו את הכלי הזה. זה בעצם מה שאני רוצה להציג לכם היום, את הסיפור של אותו מאגר מידע לאנשים עם מוגבלויות במצבי חירום והמענה שהוא אמור לספק.

יש כאן שקופית על המסך. אני אעבור עליה בקצרה. אני לא מתכוון להקריא אותה. גם נוכל להציג אותה באתר של הוועדה. אני אקריא למי שלא יכול לקרוא. יש כאן רשימה של נושאים שבאמצעות אותו מאגר ומערכת הפעלה שלו - - -

יש לכם מצגת מסודרת בעניין הזה?

אנחנו נעביר את המצגת הזו אליכם.

תעבירו ואז זה יעלה על האתר שלנו.

בשמחה רבה.

(הצגת מצגת)

רק לתת כותרות, אז למשל באמצעות מאגר ומערכת תומכת שתפעיל אותו אנחנו רוצים להגיע למצב של לאסוף מידע על מי שזקוק לסיוע מבין אותם אנשים, מי חסר לו מה, אפשרויות לסיוע מרחוק, בין תמיכה נפשית או בין דברים אחרים, סיוע ישיר למי שחסר, גם לדאוג לספק לו את מה שהוא צריך, פינוי וטיפול, פינוי וקליטה, חילוץ והצלה וכו'. אם תסתכלו על העמודה השמאלית, תראו שלמעשה גופים רבים מאוד, והרשימה לא שלמה, יהיו חלק מכל הסיפור הזה והסתייעות באותו כלי כדי שנוכל באמת להגיע למשהו. אז זו המוטיבציה.

עכשיו בואו נדבר על החלק הפרקטי שאנחנו מנסים לקדם אותו, של בניית המאגר והמענה.

השקופית שכרגע רואים על המסך, בעצם יש לה שני חלקים. החלק העליון שלה בעצם מציג את אותו מאגר שאמורים להכין אותו. החלק התחתון אמור לדבר על ההפעלה שלו במצבי חירום, כי בעצם ההבנה שלנו, ותיכף נעלה את המורכבויות, אם רק נקים מאגר, לא עשינו שום דבר. אנחנו לא פה באיזושהי עשייה להקים עוד מאגר במדינה שלנו, אלא המטרה לייצר כלי, ובלי שיש כלי וגם יודעים איך להשתמש בו, ויש גם דיבור הדוק בין צורת המענה לבין איך שנראה הכלי, כמובן שלא נוכל להתקדם.

מה המענה? שיהיה קצת יותר פרגמטי. אני בינתיים לא מרגיש שמשהו מעשי נאמר.

אני עכשיו יורד לרמה הפרקטית. המטרה היא כזאת: אנחנו מנסים לאתר את אותם אנשים עם מוגבלויות.

כשאתה אומר "אנחנו", מי זה אנחנו?

זה בדיוק מה שאני מתחיל לציין.

אתה עושה פה תרגיל כדי שננצל את הראייה שלנו? אנחנו לא רואים כלום. דבר אלינו, אל תדבר לשקף. זה לא קריא, זה לא שימושי.

אוקי, אז אני אדבר בלי המצגת.

התחילה מלחמה. ישנם אנשים עם עיוורון, אנשים עם חירשות, אנשים עם מוגבלות נפשית, קוגניטיבית וכו', גרים בקהילה, גרים לבד. הם לא מסוגלים להתמודד עם מצב החירום. אם עכשיו יש נגיד מצב של צורך לנוע לממ"ד ואין להם ממ"ד בבית, איך הם יגיעו אליו? הם עכשיו כבר שלושה ימים תקועים במצב שגרת חירום נמשכת, אין להם אוכל. איך הם יגיעו לאוכל? אם לנו, לאוכלוסייה, נותנים שעה וחצי להצטייד, איך הם יצאו מהבית? אדם בכיסא גלגלים. איך הם יעשו את זה?

אנחנו עכשיו מנסים לבנות מענה שנשען על מענים שכבר תוכננו וקיימים היום באוכלוסייה, שמובילה אותם הרשות המקומית וכבר הקימו אותו בלא מעט רשויות. רק בעקבות אותן הבנות אנחנו עכשיו מנסים ליצור תהליך אחיד כלל ארצי כדי שיבטיח לכל אדם ולא משנה איפה הוא גר, איזשהו מינימום של יכולת קודם כל לזהות אותו, אחר כך להגיע אליו וגם לתת איזשהו מענה בסיסי.

אתה רוצה להגיד לי שהיום זה עוד לא מוכן?

אמרתי לכם שיש לי פרוטקציה לחברים פה. מנחם וגשל ואני במלחמת לבנון השנייה התחלנו לשתף פעולה, הוא כמשרד הרווחה ואני כקרן רש"י, והפעלנו מערכות אדירות. מאז עוד לא מוכן היום? אם מחר בבוקר יקרה לנו חס וחלילה משהו?

חבר הכנסת, אפשר לדייק רגע את האוכלוסייה שמדובר עליה?

אני אילן ברוש, מנהל אגף חירום של משרד העבודה והרווחה.

האוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה זו לא אוכלוסיית הרווחה. במדינת ישראל יש 255 רשויות מקומיות, רשומים 1,300,920 מיליון. כל אלה שרשומים במחלקות הרווחה, לא עליהם אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמקבלת קצבת ביטח לאומי, לא רשומה במחלקת הרווחה, לא נמצאת במוסדות והיא לבד. זאת אוכלוסייה שמתי נחשפנו אליה? ב-2012 ב"עמוד ענן", בשדרות, באים עשרים אנשים למחלקת הרווחה, אומרים, אנחנו צריכים עזרה. מנהל המחלקה שואל, מי העובדת הסוציאלית שלכם? אומרים, אין לנו עובדת סוציאלית, אנחנו לא רשומים אצלכם בכלל. גילינו חור שחור שיש בו 784 אלף אנשים שהם מוגדרים או מטופלים אמבולטוריים או מונשמים או בריאות הנפש או זקנים או נכים שהם לא מקבלים טיפול ממחלקות הרווחה, אבל הם בקהילה, ואם יהיה מצב חירום, הם יצטרכו סיוע. עליהם אנחנו מדברים. זה המאגר.

עכשיו אנחנו חושבים קודם כול איך בונים את המאגר, ודבר שני, איך מטפלים בהם. על זה הדיון. זה הנושא שאנחנו מתמקדים בו עכשיו, לא באוכלוסיית הרווחה ולא במוסדות, על המאגר הזה שאף אחד לא מטפל בו כרגע. תודה.

מחר בבוקר יש, לא עלינו, משהו, ה-160,000, אני התעניינתי במחוז באר שבע. זה המספר?

לא. מה שכתוב במצגת של הרווחה זה מטופלי הרווחה. מה שאני מדבר זה אלה שלא רשומים.

כמה יש באזור באר שבע?

אני יכול להגיד לך מהנתונים של היום בבוקר מביטוח לאומי, בובי, הוא אחראי על הנושא של המאגר. במדינת ישראל רשומים לפי ההגדרות שהגדרנו, ילד נכה, זקן, סיעודי, קשיש ועוד כל מיני של בריאות הנפש וכאלה, 782,548.

כמה מתוכם במוסדות?

המוסדות בכלל לא בתוך המאגר. הם לא קשורים למוסדות. יש לנו 674 מוסדות במדינת ישראל, רשומים בהם - - -

לא, אל תיתן לי הרצאה שלמה. אני שואל שאלה פשוטה. כמה אנשים היום באזור באר שבע היו זקוקים לשירות אם המאגר היה פועל?

לא פילחנו את האזורים. כרגע אני אומר, מתוך כל אלה שאמרתי, מתוך ה-782, 363 לא מוכרים לרווחה. זה המאגר. עליהם אנחנו צריכים להתמקד. כל מי שנמצא ב-674 מוסדות שלנו, הוא מטופל, יש לו עובד סוציאלי.

אז זה 364.

יפה. בכל הארץ.

מקרים. בודד.

בודדים. זה המספר בכל הארץ, שאותו אנחנו רוצים למקד כמאגר ובו אנחנו רוצים לתת מענה ברמה הלאומית.

ומחר יש חס וחלילה משהו, יודעים להגיע אליהם?

יודעים מי הם, יודעים מה הכתובת שלהם, יודעים איפה הבעיה. זה מידע רגיש והוא טעון בצנעת הפרט. אנחנו כמשרד הרווחה יודעים מי הם. להגיד לך שאנחנו מגיעים אליהם במיידי? לא. הם לא רשומים במחלקה. פה הדיון כדי, א', לאפיין את האנשים, לראות מי אמור לטפל בהם, כי לא יודעם מי מטפל בהם, ודבר אחרון, זה לראות מה המענה ואיך נותנים אותו.

זאת אומרת, אנחנו לא מוכנים מחר בבוקר - - -

לאוכלוסייה הזאת, לא.

איך אתה יודע מי הם? הרי מאגר המידע נועד בשביל לדעת מי הם.

אם מחר יתקפו אותנו, מי מטפל בכ-400 אנשים כאלה? למה זה לא יכול להיות מאורגן ולמה אי אפשר מחר בבוקר לחלק את ה-400 האלה ל-300 תחנות רווחה שיש במדינה?

שתי הערות קטנות: א', לא כולם צריכים טיפול. רובם המכריע בכלל לא צריכים טיפול. זה אנשים נורמטיביים כמוני וכמוך, שזה או זקנים שאין להם בעיה או אנשים שמטופלים בסדר בבתים.

אנחנו פשוט עוזרים כמשרד הרווחה. אני פשוט אמרתי לך, נכנסתי פה ללופ הזה. רוב האנשים זה מטופלי בריאות בכלל. זה מונשמים, מטופלי דיאליזה, אנשים עם בעיות נפשיות. זה המרכז הגדול של המאגר.

אוקי. עוד חברים רצו פה להתבטא? מנחם, בבקשה.

מנחם וגשל, אני כאן מייצג את רח"ל.

אני אגיד את זה בתמצית ואחר כך אם יתפתח דיון, אני אגיד את הדברים יותר רחב.

אחת הבעיות היא שלמשרדי הממשלה יש מידע בדרך כלל גם ממוחשב על האוכלוסיות שבהם הם מטפלים באופן ישיר. אני אתן כאן דוגמא לאוכלוסייה שאין עליה מידע ברשויות המקומיות, שבזמנו כשהייתי ברווחה פנו אלי. למשל נכי צה"ל שנמצאים ברשויות המקומיות, בזמן חירום אין להם מי שידאג להם. הם בזמן שגרה מקבלים את הטיפול הטוב ביותר. בזמן חירום משרד הביטחון, אין לו זרוע ארוכה שנמצאת בתוך הרשות המקומית כדי לעזור להם. מה זה לעזור להם? לעזור להם זה אומר שצריך לדעת מראש מי האוכלוסייה שנמצאת, מי ממנה צריך עזרה, מי צריך עזרה בחירום, אוכלוסייה שהיא חסרת עורף משפחתי, כי אם יש להם עורף משפחתי ויש להם משפחה, המשפחה תעזור להם. בשביל לסנן, אדוני היושב ראש, את האוכלוסייה הזאת, צריך לקבל את המאגרים האלה, לנתח את המאגרים האלה, לקבל החלטה מי צריך עזרה ומי לא, ואז להחליט מי עושה את זה.

אני מבקש לומר שבזמן שהייתי במשרד הרווחה אנחנו פעלנו ומשרד הרווחה הוכרז כרשות ייעודית לחירום, וזה הוכרז ברשומות, זה לא איזה דבר שהכרזנו עליו בסקרים. רשות ייעודית לחירום, המשמעות שלה שזהו הגורם שמתכלל את הפעולה הלאומית לגבי אוכלוסיות שזקוקות לשירותי רווחה בחירום. אם לא תהיה הסדרה מסודרת לשני דברים: אחד, שהמאגרים האלה עם כל הסודיות שלהם, ואני מבין את צנעת הפרט, תאמינו לי שאני מבין את זה היטב. אם לא יהיה סידור שאומר שיש גורם אחראי שיכול לראות את המאגרים האלה, לנתח אותם ולהחליט מי צריך טיפול ומי לא, ואלה שצריכים טיפול, לדעת לחלק אותם בין הגורמים המטפלים כדי שבשעת חירום הם יהיו מוכנים לטפל בהם, לעולם לא יהיה טיפול באוכלוסיות האלה.

זה אומר שהמאגר זה עוד לא הפתרון.

זה השלב הראשון, ודאי.

לפני כמה זמן התחלתם לבנות את המאגר?

התהליך שאנחנו עובדים עליו עכשיו, התחלנו ב-2013 אבל רק עם נגיעה. בחצי שנה-שנה האחרונה עובדים על זה יותר בצורה אינטנסיבית.

תודה. כן, בבקשה אדוני.

בובי פנדריך, מנהל אבטחת מידע של המוסד לביטוח לאומי.

עבדך בין מקימי המאגר המדובר. נאמרו פה דברים שלוקים לדעתי בחוסר דיוק. ראשית, יש מאגר. ידוע לנו מי האוכלוסיות שמתקשות בתנועה. אנחנו הגדרנו אותן אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. המידע מטופל וקיים ועבד והוכיח את עצמו בזמן אמת. היו מצבים של אירועים בדרום. אנחנו הפעלנו את המידע הקיים וידעו לגשת לקבוצות שנדרש להן טיפול.

מה שמדובר עכשיו זה בטיוב המידע הקיים. זו לא המצאה מחדש וזה לא שהמערכת לא פועלת. המערכת פועלת והיא פועלת היטב אפילו. נכון הוא שיש צורך לטייב את המידע, יש צורך ללמוד לקח ממקרים קודמים, מי לא ידענו עליו, למה לא ידענו עליו, מי כן קיבל טיפול, למה לא קיבל את הטיפול, ושהתקלות שקרו לא יישנו עוד פעם. זו העבודה המתבצעת עכשיו בשיתוף פעולה בין צוותים בין-משרדיים בראשותו של מר מירון.

אוכלוסיות שמטופלות נגיד במערכת בריאות הנפש ולא מקבלות אצלכם קצבאות, האם הן היו מוכרות? הן כן מוכרות לכם?

לא.

אלה מערכות, למשל, שהן חיצוניות?

הנה, שמענו ממנחם כרגע שנכי צה"ל לא נמצאים במאגר.

נכי צה"ל זה נושא שעלה ומשרד הביטחון סירב ליידע אותנו ולשתף פעולה בטיפול בנכי צה"ל בשעת חירום. הם אמרו לנו, יש להם טיפול, ובזה הוצאנו את הידיים. אני לא יכול לכפות עליהם לשתף איתי פעולה בנושא הזה.

זאת אומרת, המאגר שלך הוא טוב רק למי - - -

לאוכלוסיית ביטוח לאומי, כלל אוכלוסיית מדינת ישאל בדרך כלל.

אבל אתה גם יודע מי זה שם נכה צה"ל, לא?

לא. אני עשוי לדעת אבל אני לא יכול להגיד, יש לי מידע. כאשר יש לי מידע ספורדי, אני לא יכול להגיד, יש לי מידע. הוא ספורדי. כאשר יש לי מידע שאני יודע שכל מי שמבקש סיעוד, יקבל אותו מביטוח לאומי, אז אני יכול להגיד לך, אני יודע מי מקבל סיעוד במדינת ישראל. במקרה נודע לי, מכיוון שבמשפחה יש נכה צה"ל והודיעו לי שיש נכה צה"ל. זה לא נקרא שיש לי מידע.

ואז המאגר שלך מתחדש כל הזמן. הוא חי.

הוא חי ואני דואג שהוא יהיה חי גם בשעת חירום, מכיוון שהפרט הקטן שהושמט בדיווח, יש לנו העברת מידע שוטף באופן חודשי בין משרד הרווחה לבין המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מניח בכל חודש מידע במוצר תוכנה שמכונה "כספת וירטואלית". המידע עומד נעול. אין לגשת אליו אלא בשעת חירום, ושם ברגע שיש שעת חירום אפשר לגשת למידע ולפלח אותו לפי מה שרוצים, לפי אזור גיאוגרפי, לפי סוג הלקות שלה רוצים לתת מענה, לפי כל מידע שנדרש, גיל האוכלוסייה שאותו מבקשים.

ואז יש שיתוף פעולה בינך לבין - - -

זה לא שיש על הנייר. לצערי היו מצבים שבהם היו זמני מבצעים בדרום. המידע הופעל וניתן שירות לאוכלוסייה הנדרשת.

טוב, זה יותר מרגיע. תודה שהתערבת. בבקשה, בוא נחזור אליך, מר מירון.

אספר בקצרה איפה התהליך עומד. כל מה שנאמר כאן עכשיו, אנחנו בעצם מנסים לשפר תהליכים שהתקיימו עד עכשיו בצורה ספורדית ולא כל כך מדברת אחד עם השני.

נכנס חבר הכנסת עמיר פרץ, שר הביטחון לשעבר, מעורב בנושא הזה של רח"ל.

המטרה של התהליך שאנחנו עושים עכשיו, זה לאפשר לרשויות המקומיות שאצלם ישכון אותו מאגר, גישה לנתונים כבר בשלב שגרה, כי אם אנחנו לא נתכונן בשגרה, מי צריך את הסיוע, לא נוכל בחירום לתת את הסיוע, ולכן אבן יסוד בכל הסיפור הזה, זה לייצר תהליך שבו בשגרה, אנחנו הגדרנו ארבעה תנאים איך נכנסים לתוך המאגר.

יש לך מוגבלות קשה שמונעת ממך לצלוח בעצמך את מצב החירום. התנאי השני: אתה באמת מתגורר בקהילה ואין שום מסגרת שיכולה לשים עליך יד במצב חירום, כמו מסגרת חוץ ביתית או אפילו מסגרת תעסוקתית שהיא בקשר איתך. תנאי שלישי: אתה חסר עורף חברתי או מה שנקרא, אתה חסר מערכת תמיכה חברתית, כגון אדם בודד או ערירי. תנאי רביעי: הסכמת. אנחנו לא גונבים אנשים מהרחוב לתוך הדבר הזה. אתה לא מסכים, את לא מסכימה, זכותכם. אלה ארבעת התנאים כדי שאנשים יכנסו לתוך המאגר.

צריך עוד דבר לציין. מתוך בדיוק אותה הסתכלות קדימה איך מיישמים דבר כזה, אנחנו חייבים לעבוד כאן לאור היעדר עודף כוחות סיוע והיעדר ידיים עוזרות במצבי חירום. אנחנו חייבים לעבוד כאן בגישה קמצנית. מה הכוונה? להכניס לתוך אותו מאגר את אותם אלה שבאמת יזקקו לסיוע, ולא לייתר פה אנשים, כי בסוף יקבל את הסיוע מי שלא צריך, ומי שצריך - לא יקבל, אז עוד אבן חשובה, לכן אנחנו עכשיו בתהליך בהגדרת מה היא אותה מוגבלות קשה, תוך סיוע של כמובן הביטוח הלאומי עם המאגר הגדול שלו, משרד הרווחה ועוד כל מיני גורמים שציינו כאן.

אנחנו גם ניזקק פה לסיוע רב של משרד הבריאות בהקשר הזה בכל מה שקשור לאנשים עם מוגבלות נפשית. ניזקק פה להרבה סיוע.

התנאי השני, שאדם מתגורר בקהילה. כאן בעצם מה שנעשה, נצטרך מתוך אותם מאגרים להוציא את אלה שרואים, המוגבלות הקשה, להוציא את מי שימצא מסגרת, אז כאן משרד הרווחה יוכל לסייע מאוד בסיפור הזה, כי יש לו קשר עם המאגר הפנימי שלו, אבל צריך פה את סיוע משרד הבריאות הן בנוגע למערך הגריאטריה, אנשים שמאושפזים במוסדות וגם מי שנמצא במערכות של בריאות הנפש, אז זה דיברנו על תנאי ראשון ושני. הכוונה היא גם שהתנאים האלה, יתכלל אותם גורם אחד כמו שכבר מנחם כאן ציין, ראייה אחת כוללת. משרד הרווחה עכשיו בוחן את המהלך הזה. אנחנו מקווים שהוא זה שיוביל את המהלך הזה ברמה הארצית לגבי תנאים 1 ו-2.

עכשיו מכאן אנחנו עוברים בעצם לתנאי השלישי והרביעי, שאנחנו צריכים סיוע של הרשות המקומית לבדוק באופן הפרטני האם יהודה מירון שהוא מועמד, יש לו או אין לו מערכת תמיכה חברתית, ואם אין לו, אנחנו עוברים לשלב הרביעי, האם הוא גם מסכים להיכנס למאגר. פה ממש נדרשת עבודה פרטנית. אי אפשר לבצע את זה באמצעות מחשב.

ומי יעשה את זה?

הכוונה שהרשות המקומית תעשה את זה בראש ובראשונה לגבי אותה אוכלוסייה שאילן ציין, אותה אוכלוסייה מוכרת לרווחה. אנחנו נהיה חייבים לסייע להם באזור הזה, כי גם שם הם יתקשו. זה דורש לא מעט עבודה אבל כמו שאילן ציין, אנחנו עכשיו פותחים את כל המניפה הזאת גם למי שגר בקהילה ולשמחתנו הוא לא מוכר לרווחה, אבל הוא כן יזקק לסיוע. למשל, אני אדם שלא מוכר לרווחה, אבל אני מרותק לכיסא גלגלים, גר לבד בבית, מסתדר מצוין בשגרה. נהדר. מתחיל מצב חירום, אין לי ממ"ד בבית ואני לא מסוגל להגיע לממ"ד. מי יעזור לי? אדם כמוני, גם ראוי שיישב בתוך המאגר ולכן אנחנו נצטרך פה הרבה עזרה בשלב הזה, כי הרשות המקומית לא תוכל לבצע את זה בעצמה הן בשלב הבחינה שלי כמועמד כזה, האם אני נכנס או לא נכנס למאגר, והן בשלב המענה. פה אנחנו גם כן קוראים לעזרה, כמובן מעבר לרשות המקומית, משרד הבריאות, הרווחה, המשרד לשוויון חברתי. כל מי שיש לו אפשרות להפעיל מערכי מתנדבים, אנחנו צריכים פה סיוע.

משרד החינוך לא? התלמידים הבוגרים שלו?

תיכף נגיד מילה על משרד החינוך, אבל קודם כול ברמת הקהילה מעבר למי שנמצא בחינוך המיוחד. השורה התחתונה, יש פה תהליך שיש לנו כבר מה שנקרא תכנון שלו. בכל שלב יש לנו קשיים.

מתי המאגר יהיה מוכן? מהמאגר איך יוצאים לפעילות התנסותית כזאת של דגם של הפעילות, של תרגול?

אני פה רוצה להגיד הערה חשובה לאור השאלה שלך. בדרך כלל כשהכנסת נדרשת לאשר חקיקה או רגולציה, אתם מאשרים הרבה פעמים תהליכים כשהם עוד על הנייר, ואחר כך יוצאים לביצוע.

לא, לא, לא. אצלנו יש לוח זמנים תמיד ויש מעקב.

אני אומר את זה לטובה.

אנחנו נודניקים.

מה שאנחנו עושים הפעם מתוך הבנת המורכבות הרבה של כל הסיפור הזה, שאין לנו, אוי ואבוי אם נרוץ ונייצר פה ניירת מה צריך לעשות. אנחנו חייבים בדיוק כמו שהעליתם, לבצע במקביל סוג של פיילוטים וממש כבר בניית התשתית כדי לראות שהדבר הזה באמת יוכל לעבוד ולא רק שיישאר על הנייר, ולכן התהליך מתעכב, כי למשל אנחנו עכשיו בשלב ראשון של התחברות בין משרד הרווחה לביטוח הלאומי. אנחנו כבר עכשיו בשלב של העברת נתונים, אבל הסיפור לא פשוט.

לוח זמנים.

אז בוא נשאל כל אחד מהמשרדים פה, יוכל לתת לך הערכה שלו, כי לא הכול בשליטתנו כמשרד הביטחון.

ואתה אמור לתכלל.

אז אני מספר שלמשל הביטוח הלאומי, בובי או אתי, אתם רוצים להגיד?

לא, לא, לא. מה ששואל אותך אלי זו שאלה מאוד משמעותית. אתה לא צריך לשאול אותם פה, צריך לשאול אותם לפני שהגעת אלינו. אם אתה מתכלל, שכל אחד בבקשה ייתן לך התחייבות מתי הוא יסיים את השלב שלו. אם משרד אחד לא מסיים והמשרד השני לא יכול להתחיל, נניח, זאת בעיה.

בוא נגיד כך, אם כולם, אני אומר את זה בזהירות רבה, ישתפו איתנו פעולה בנחישות ויתנו גם עדיפות, אני מקווה שתוך שנה.

זאת אומרת, אנחנו נבקש מהשכנים שלנו שלא יתעסקו איתנו.

בדיוק, לפחות.

אני רק רוצה להזכיר, הנושא הזה כבר בטיפול מיוני 2016. אני קיבלתי פנייה מסודרת של אביגדור ליברמן בנושא הזה ואנחנו חושבים שאנחנו בפיגור, לא בהיערכות לקראת. אנחנו חייבים לקבל את זה ואני מבקש שתקיים דיון בעוד שלושה חודשים לראות את ההתקדמות ושכל המאגר יהיה מוכן להפעלתו תוך פחות משישה חודשים, וזה המועדים שאנחנו מקווים. אני באופן אישי אהיה אתכם בעוד שלושה חודשים לדיון מעקב ולהצגת תוכנית העבודה שלכם כבר תוך שישה חודשים.

כל היערכות של כל משרד ומשרד, אם אתם רוצים להגיד מילה, בבקשה כל משרד ומשרד, אבל לדעתי זה עניין שלך. זה תפקידך לחייב אותם ובמידה ואתה צריך אותנו ואין מספיק כוח למשרד הביטחון להשפיע עליהם, אני מוכן גם להיכנס לתמונה ולהביא אותם לדיונים ולנו-נו-נו כזה או אחר, מפני שזה נראה לי בהול לעשות את העבודה לא רק לקראת מחר, אז אני מבקש מכולם, כל המשרדים פה, בריאות, רווחה בטוח וחינוך, שיכול להביא כוח עזר מדהים, ואחרים כמובן, משרד הביטחון ומשרד המשפטים, כי ראיתי, אחד הדוחות שלכם שכאילו משרד המשפטים מעכב, אז אני לא יודע אם יש פה נציגים של המשרד, בוודאי רח"ל שצריכים להעמיד לרשותכם ודאי את כל היכולות שלהם והן לא מעטות, וגם העניין התקציבי. אם יש פה בעיה תקציבית, אני רוצה להיות מודע כדי שנוכל להתמודד עם המשרדים.

אני מאוד מוטרד מההערה של מנחם על נכי צה"ל. במקרה היום היה הדיון התשיעי על חוק נכי צה"ל, התזכיר. אני רק אומר, אני רוצה לדעת איך ההיערכות אצלם, אז תביא לנו גם את הידיעה למרות שהם רוצים להיות עצמאים, את הידע עליהם.

לא, לא, הם כבר לא רוצים להיות עצמאיים.

אני רוצה לדעת מה קורה אצל נכי צה"ל ואם אתם יודעים שיש אוכלוסייה אחרת שהיא לא רוצה להיות ת"פ של המאגר שלכם, אנחנו נפנה לכולם ונזמין, שלא יהיה תירוץ.

אדוני היושב ראש, אולי כדאי לשאול את משרדי הממשלה מי מהם מרגיש מוכן, כי אנחנו עכשיו יוצאים מהנחה שאף אחד לא מוכן, ואולי יש פה מישהו מצטיין שנשמע ממנו?

לא היית פה. שמענו דווקא סקירה מעודדת מביטוח לאומי. אני יכול להגיד שהם נערכים ויש להם שליטה מלאה על הנתונים, כולל עדכון מתמיד אחת לחודש על האוכלוסייה שלהם, וזה בראבו. לא תמיד בוועדה הזאת אומרים בראבו לביטוח לאומי, אבל אני שמח לתקן.

מי פה נציג משרד הרווחה?

אני. אילן ברוש, מנהל אגף החירום של משרד העבודה והרווחה.

א', נכי צה"ל הגישו בקשה רשמית להיות מוכרים כחלק מאוכלוסיית תל"ם. אנחנו בשיח איתם. יש פה איזושהי התניה, שהעובדים הסוציאליים של משרד הביטחון יהיו חלק מהמענה של המאגר. זה אחד.

שניים, אני חייב לומר שלושה דברים על המאגר. א', כמו שבובי ציין, המאגר כבר קיים. המאגר חונה אצלנו. זו כספת נצורה. אנחנו יודעים בדיוק מי האנשים. אנחנו גם הפעלנו אותם בשלב הראשון ב"צוק איתן". יש פה בעיה ואני חושב שצריך לעבור ולדלג על הקטע של לאסוף את המאגר ולתחזק אותו. צריך לחשוב על המענה. אנחנו יודעים מי האנשים.

העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות הם לא ב"זום אין" איתם. הם לא מכירים אותם. אנחנו צריכים לחשוב כרגע ברמה הבין-משרדית.

למה הבין-משרדית? העובדים הסוציאליים הם ת"פ שלכם בלשכות שלכם. אין שום צורך ללכת לחפש את האור בחוץ כשיש לכם בפנים.

הם לא מוכרים לעובדים הסוציאליים.

אז זו בעיה שלכם.

אתה אומר שמצד אחד הם ידועים לכם, מצד שני הם לא מוכרים, אז אני לא מבינה - - -

הם ידועים רק לביטוח הלאומי.

אבל גם הביטוח לאומי אומר שהוא לא יודע. הוא לא מכיר אנשים שהם סיעודיים אבל לא מקבלים גמלת סיעוד. הוא לא מכיר אותם. הוא לא מכיר אנשים שהם בבריאות הנפש והם לא מקבלים קצבת נכות. הוא לא מכיר את כולם.

יש חלקם שהם עדיין לא מכירים. אנחנו מדברים על המאגר המלא.

אבל כרגע אנחנו בשלב הזיהוי של האוכלוסייה.

אז אמרתי, חבר'ה, אנחנו כבר יושבים על זה מספיק. אני אומר שצריך לאגד כרגע את משרד הבריאות, משרד הרווחה. אני כמשרד הרווחה מוכן לקחת את המאגר, לנתח אותו, וניתחנו אותו, ולתת מענה לאוכלוסיית היעד של משרד הרווחה. חד משמעית לא תוך חצי שנה, תוך חודש ימים מהיום.

טוב, תקבע לי חודש, אני בא.

בשמחה רבה.

ימי חמישי או יום ראשון.

את האוכלוסיות שלא מוכרות, אותם חלשי חלשים שדובר עליהם.

הלא מוכרות, אנחנו מזהים את המאגר, אנחנו יודעים לנתח אותם. עשינו חלוקה.

אבל איפה המאגר?

השאלה לא המאגר. המאגר, יותר פשוט לתפעל, אבל איך נותנים להם פתרון? מי נותן להם פתרון?

אבל השאלה, אם אתה לא יודע מי האנשים, איך אתה תדע כמה אנשים אלה? איך תדע אם זה קשישים סיעודיים שאין להם - - -

אבל ביטוח לאומי זה המוכרים. זה לא הלא מוכרים.

הדובר הקודם חילק בין שתי אוכלוסיות, המוכרות ואלה שזקוקות לסיוע בזמן חירום גם אם אינן מוכרות בטיפול היום-יומי. אתה מדבר על מאגר הביטוח לאומי שהוא בדרך כלל אוכלוסייה מוכרת.

הם לא מוכרים למחלקת הרווחה.

עזוב רגע את השלב הזה. נניח שתקבל את הרשימה מביטוח לאומי ותעשה לה היכרות עם הרווחה, עדיין תהיה האוכלוסייה הלא מוכרת שאותה צריכים לזהות כנראה בדרך אחרת כמו שתיארו כאן קודם, אז לכן זה שתי אוכלוסיות שונות.

יש פה נציג משרד הבריאות?

בריאות הנפש.

בריאות הנפש זה גם טוב. בבקשה.

ד"ר רפי לטנר.

מבחינת בריאות הנפש יש לנו שלוש סוגי אוכלוסיות עיקריים בעצם. יש את כל האוכלוסייה שנמצאים בתוך בתי החולים הפסיכיאטריים, זו האוכלוסייה הקשה. הם במצבי חירום מתורגלים. הרבה חולים מתורגלים היטב. יש לנו נהלים מסודרים למצב חירום. יש את כל האוכלוסייה של השיקום של נפגעי נפש בקהילה ובדיור המוגן, בהוסטלים וכדומה. גם לאלו יש תוכניות מסודרות ונהלים שמתורגלים מדי שנה ויש שם צוות שמלווה אותם, ולכן גם האוכלוסייה הזאת מצד משרד הבריאות היא מטופלת.

לגבי גם האוכלוסייה הזאת שגרה בקהילה, היא גם במעקב ויש מידע מפורט ויש עובדים סוציאליים וכל מי שצריך כדי לטפל באוכלוסייה הזאת גם בחירום. מבחינת משרד הבריאות, שם אנחנו לא רואים איזושהי לקונה. מבחינת אוכלוסייה הכללית, יש נפגעי נפש, כמובן יש את המת"נים וכל המערך הזה למישהו מיידי, אבל אנשים שמטופלים בקופות החולים, שהולכים לטיפול בריאות הנפש בקופת חולים, זה מידע שאנחנו לא מעוניינים שהוא יועבר לשום מקום. זה חיסיון של אנשים בפרט. הם לא צריכים איזשהו ליווי מיוחד מאשר כל אחד בציבור, ואם צריך, הם בקשר עם המטפלים שלהם בקהילה. זה בעצם אנשים כמו כל אחד מאיתנו שרוצה לגשת לטיפול. זה מידע שנשאר חסוי ואין כוונה להעביר אותו לשום מקום.

אם יש מטופל שנמצא בטיפול בקופת חולים על רקע של חרדה והחרדה הזאת מתגברת במצבי חירום, מי יגיע לאותו אדם, שהוא יוכל ללוות אותו ויוכל לעזור לו?

אם הוא מטופל, יש לו את המטפל שלו בקופת החולים. הוא ימשיך להיות. אנחנו גם עובדים עכשיו מול קופות החולים שהם בעצמם יתנו גם טלפונים כל הזמן - - -

טלפונים זה מענה יפה, אבל השאלה, אם יש מענה, אם מישהו בגלל זה לא יכול לתפקד ולא יכול לצאת מהדירה שלו. רק כדוגמא, מישהו שיכול לעזור לו להגיע לדירה שלו. זה דבר שהרשות המקומית צריכה לתת.

זה כבר הרשות המקומית ביחד, נכון, עם הרווחה, וזה עובר לשם באמת.

השאלה איך זה יעבור לשם? זאת השאלה. יש את העניין של החיסיון ואני מבינה שברגע שאנחנו מדברים על הסכמה של אנשים להיכלל במאגר, אז לפחות הבעיה הזאת - - -

מטופל כזה יכול לפנות. הוא לא במצב שלא יכול לפנות. יש פנייה לרשות המקומית והוא יקבל מענה גם לרווחה, וגם למטפלים שלו בקופת החולים יש גם מענה לבעיות של מישהו שיש לו בעיות של רווחה, לעשות את הקישור הזה בין הרווחה. יש עובד סוציאלי שאחראי בקופת החולים, במרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים כדי לתת מענה ולהביא אנשים למקום שהם צריכים.

יש פה נציגים של קופות החולים? אולי אפשר לשמוע גם מקופות החולים אם כל כך ערוכים למצבי חירום. אולי אפשר לשמוע את ההיערכות שלהם.

נציג של לאומית?

חנן מוניץ מכללית.

סליחה, יש פה שאלה מהיועצת המשפטית. מה עם האנשים הגריאטריים שהם לא במוסדות?

אני צריך לבדוק את זה, אני לא יודע את התשובה. ייבדק.

אוקי. בבקשה.

חנן מוניץ, בריאות הנפש בכללית.

צריך לזכור שבזמן חירום יפתח איזשהו מערך שעונה על מצבים אקוטיים, ואני יודע ששני המנכ"לים, - - - שלי ומנכ"ל משרד הבריאות נמצאים במגעים מאוד מתקדמים כדי להסכים איך העסק הזה יעבוד.

במצבי חירום אנחנו רואים תופעה מאוד מעניינת, שיש ירידה במצבים החריפים דווקא, לפחות במחלות הקשות, ועלייה של אי ספיקה של המצבים הכרוניים, בדרך כלל בגלל שמערכת התמיכה מתפוררת. אנשים מגויסים לצבא, יש להם תפקידים, הם מרותקים. יש קשיי תנועה וכו' ואז אנחנו רואים שדווקא החולים הממושכים, הם הופכים להיות בעייתיים, כי המערכת שלהם שבדרך כלל היא בשווי משקל, מתמוטטת, ודווקא אקוטית יורד, תופעה מאוד מוזרה.

אנחנו רואים את הטיפול בחולים האלה כחלק מהטיפול אצל רופא המשפחה. איפה שהמערכת תמשיך, אז יש להם את המענה בתוך המרפאות. כדאי לזכור שלקופת חולים, רוב החולים לא נמצאים בטיפול פיזי שלהם אלא לפחות חצי או אולי יותר מטופלים על ידי מרפאות ממשלתיות והקופה קונה את השירות הזה מהמדינה.

הרבה פחות סוגרים, כפי שידוע לך.

עדיין זה הרבה יותר. לכן אמרתי, מסביב ל-50%. היה 60%. יהיה 45%. זה סדר הגודל.

חוץ מהאינפורמציה שהאיש נמצא בטיפול והקופה משלמת על הטיפול והאבחנה, אין רזולוציה ברמה מה מצבו. אין את זה במערכות.

מר מירון, המערכת שלכם תתכנן גם הצלבה של קבלת נתונים מגורמים שונים על אותו אדם? אם הקופה לא יכולה להגיד באיזה מצב הוא, ולעומת זאת הביטוח הלאומי יודע את המצב, יש לכם גם הצלבה אפשרית כדי לדעת במי לטפל?

אתה לחצת עלי לתת לך תאריך מתי זה יהיה מוכן. אחת הבעיות הקשות שיש פה זה נושא של העברת מידע וסודיות. הסיפור הזה נתקע להרבה הרבה זמן.

לצערי יש הצעת חוק שלי שהיא תקועה באיזה מקום. בהחלט אתה צודק, זו אחת הבושות שאחד לא רוצה להעביר לשני מסיבות לא ענייניות.

אני כן רוצה להגיד משהו פרקטי. אחד הכיוונים שאנחנו נשקול וגם נזמין אותך, מר מוניץ, לישיבה, זה שבתחום בריאות הנפש, בגלל המורכבות בכלל להגדיר מי הוא אדם עם מוגבלות נפשית שבשעת חירום נזקק לעזרה, מצד אחד, והנושא של כל השמירה על הסודיות, להפוך את התהליך ולאפשר לאנשים עם מוגבלות נפשית לפנות באופן ישיר ולבקש להצטרף למאגר, אבל אז נצטרך את העזרה של משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם את התהליך הזה ולסייע למי שרוצה לפנות, לעזור לפנות כדי בסוף להגיע לרשות המקומית. זה הכיוון.

המשרד לשוויון חברתי, יש פה נציגות? רח"ל, מישהו רוצה?

שמי יעל שמחי, אני ראש תחום חוסן חברתי ברח"ל.

אנחנו ברח"ל שותפים ומנסים לקדם את המאגר הזה עם יהודה מירון, אחד, כי אנחנו חושבים שקיימת חשיבות למאגר אחוד, זאת אומרת, אנחנו רואים שלמשרדי ממשלה יש כל מיני מאגרים וגם למשרד הביטחון, לאגף משפחות ולאגף נכים, יש להם מאגרים, יש להם מידע. הדבר בעל הערך כאן זה שיהיה מאגר אחד אחוד לקצה, זאת אומרת לאוכלוסייה הכי חלשה גם בנכי צה"ל וגם במשפחות השכולות וגם בבריאות הנפש, שיהיו קריטריונים מי הם האנשים שנכנסים למאגר, זאת אומרת לא כל נכה צה"ל יהיה במאגר. לא כל כבד ראייה או עיוור יהיה במאגר. יש הגדרה של קריטריונים מי נכנס למאגר.

כמה מאגרים זה אנטי חוסן. מאגר אחד זה בדיוק החוסן החברתי עליו אנחנו מדברים וכשאנחנו חושבים גם על המענה, ככל שיותר מהר האתגר הזה יתגבש, אנחנו נוכל לבנות מענה מדויק יותר, נכון יותר ובין מגזרי, זאת אומרת אנחנו מדברים מצד אחד על חיזוק של המשילות והמענה שהמשילות נותנת, אבל יש את ארגוני החברה האזרחית שיודעים לתת - - -

אני רואה שהמאגר הזה מרוב הורים, נשאר יתום. כולם כל כך בעדו, כולם כל כך תומכים.

כן חשוב לי להגיד שאנחנו ברח"ל מוכנים או נכונים או זה חלק מהמדיניות - - -

בחוק העורף זה יהיה?

אני לא יודעת.

אבל אם כולם אומרים לכם, אין לנו עניין לתת לכם, אולי מסיבות של צנעת הפרט, אני לא יודע מאיזה סיבות, החקיקה צריכה לפתור. אם יש בעיה של חקיקה, תגידו לנו, אבל לא יכול להיות שפה כולם נחמדים וכולם אומרים כמה הכול טוב וכמה הכול ברור ומובן מאליו ואין כלום.

לדעתי, אני רוצה להשלים אותך, המצב בעיניי יותר חמור. המטרה זה הטיפול באנשים. יש לי הרגשה שהאנשים האלה, שלא יקרה לנו מה שקרה בצרפת לפני כמה שנים, שגילו ש-15,000 קשישים נפטרו ביומיים בגלל גל חום. זה מזעזע לחשוב, אז אם חס וחלילה מחר יש לנו איזה אירוע ביטחוני, אז אני לא יודע אם אנחנו מכירים את ה-400 או ה-380 ומשהו, וזו הבעיה המרכזית. מצד אחד תיתנו למאגר לעבוד קשה כמה שיותר, אבל עבודת רגליים בשטח, לזהות ביישובים השונים, וזה תפקיד של הלשכות הרווחה. הגיע הזמן שייקחו אחריות על מעשים טובים, לא רק על תיקים, ויצאו לשטח ויזהו את האנשים ויראו את מי לחבר למה.

היציאה לשטח זה חלק מעיבוי המאגר.

יש לי הרגשה, סליחה, שמבזבזים הרבה זמן על המאגר והמעשים בשטח, יש זמן.

אז לך תדע בלי המאגר למי ללכת.

אז יש לשכות הרווחה. ביטוח לאומי יכול לתת נתונים. אנחנו נהיה בשוליים שבשוליים של הבעיה בלי מאגר. המאגר לא יפתור לך את הבעיה.

אם אני רק יכולה להשלים, אז אנחנו ברח"ל גם יכולים לסייע מבחינה תקציבית להקמת המאגר, ולחברה או לאיזושהי עבודה משותפת לתחזק אותו. זה לא הקמנו מאגר ועכשיו אפשר, ולבנות את המענה בהיבטים הרב מגזריים, זאת אומרת לשתף את הארגונים השונים שחלקם, אנשים שלהם הם גם במאגר, כמו אנוש או כמו ער"ן או כמו עמותות שונות, נכי צה"ל.

לשיטתכם, מתי צריך יהיה לפתוח את המאגר, רק בשעת החירום עצמה או שצריך היערכות לפני שעת החירום, היערכות בשביל לדעת מי נמצא איפה ואיזה מענים הוא יצטרך?

ברור. זו עבודה שצריכה להיעשות כל הזמן, on going, בשיתוף עם משרד הרווחה ובריאות הנפש.

כן, בבקשה, עוד חבר שביקש.

אני סגן ראש מועצה אזורית במטה אשר והיה לי חשוב להגיע לפה לדיון כמחזיק תיק הבריאות והרווחה.

אני לא בונה על המאגר ואני מכיר את העובדה שיש אצלנו משילות, שהסמכות נמצאת במשרדים והאחריות נמצאת ברשויות, אז כרשות שיוזמת, אני לא בונה לא על המאגר ולא על לוחות הזמנים.

אני רוצה לשתף אותך, שתדע שבשטח חלק גדול מהרשויות, גם אצלנו, הקמנו יחידות למתנדבים, יחידה מסודרת שמתכללת, כולל בני נוער שנגעת בהם וכולל מבוגרים, ויש לנו היום מערך, לפחות במועצה אזורית מטה אשר. אם תבוא לבקר, תוכל לראות. יש לנו מידע ושליטה בכל קהילה לאנשים שאליהם אנחנו צריכים להגיע. ככל שהגדלנו את מעגל המתנדבים שהוכשרו על הסקאלות השונות שנגעו פה, אנחנו יודעים לתת את המענים, כי אנחנו מבינים שהאחריות אצלנו. אם תצא מציון תורה ויהיה משהו במהלך שיתמוך את מה שכבר קורה ברשויות, עשינו הרבה מאוד. כרגע אנחנו עושים את זה לבד.

כן, בבקשה גברת. תצטרפי לשולחן.

אהלן, עורכת דין מיכל שיק הר-טוב, אני היועצת המשפטית של עמותת נגישות ישראל.

אני כן חייבת להגיד שהתקנות האלה, נגישות שעת חירום היו צריכות להיות כבר ב-2006. אני מציינת את זה רק כדי שכל מי שיושב כאן יתחיל להזדרז ולעשות משהו, ולא בעוד הרבה מאוד חודשים לבנות מאגר, כי אנחנו בפיגור של הרבה מאוד שנים.

אני לא יודעת מאיפה התמונה הכל כך יפה, שכולם מוכנים וכולם יודעים על כולם. יושב לידי כאן בועז היקר שהוא אדם עם מוגבלות בניידות ויוכל להעיד במקומי, וגם יש לו מוגבלות בשמיעה. אם יש היום מצב חירום, אף אחד לא יודע עליו, אף אחד לא נותן לו מענה, והוא לא היחיד. אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות כאלו בעמותה ויש הרבה מאוד אנשים שאינם מדווחים.

למה את אומרת שאף אחד לא יודע עליו? איך הגעת אליו?

תשאל אותו.

מצאת אותו ברחוב? איך הגעת אליו?

אני אשמח שבועז יגיד.

בועז, תצטרף למעגל.

שלום, אני לא מוכר ברווחה.

מאיפה אתה?

אני מראשון לציון. יש לנו גם מרכז ללימודי חירשות ואנחנו מקדמים את המודעות בכמה תחומים. מה שאני רוצה לומר, שגם אני באופן אישי וגם הרבה אנשים שאנחנו עובדים איתם, וגם נגישות ישראל, אנחנו נתקלים שיש פה איזשהו פער, זאת אומרת, יש מאגרים. יש בעיה אחת מבחינה לוגיסטית, איך להפוך את המאגרים לזמינים.

רגע, אתה לא מוכר ברווחה?

לא מוכר ברווחה.

איך הגיעו אליך?

הוא ודאי מוכר לביטוח לאומי.

נכון.

זה לא להגיד שהוא לא מוכר בכלל. זה קצת דמגוגי מטעם הגברת שדיברה לפניך. אתה מוכר, תאמין לי, בהצלבות בהרבה מאוד מקומות.

אבל מה שאני אומר, זה שיש דברים שנעשו בעבר והיו טובים לזמנם. במלחמת המפרץ הראשונה למשל, חולקו ביפרים לחירשים וכבדי שמיעה. היום הביפרים האלו יצאו מכלל שימוש, זאת אומרת שיש דברים שצריך לעדכן אותם וצריך לקדם אותם.

כשחילקו ביפרים, הגיעו אליך?

אז שיתוף הפעולה היה דרך המגזר השלישי כאשר פנו לעמותות. העמותות פנו לחברים ולאנשים ויצרו את הקמפיין. אנשים הגיעו כדי לקבל את הביפרים.

אתה הגעת אליהם?

אני הגעתי לקחת.

לא הם הגיעו אליך.

כמו עם המסכות אב"כ.

הבנתי. טוב, זאת השאלה, למה אתה הגעת אליהם ולא הם הגיעו אליך.

המטרה היא בסופו של דבר שיהיה כיסוי. המטרה היא בסופו של דבר שלא יהיו אנשים שלא ידעו קודם כול שיש מצב חירום, ושניים, שלא יהיה מצב שהם לא ידעו מה לעשות, ואם הם צריכים עזרה, שלא תהיה עזרה. זו המטרה.

אנחנו שואלים ומחדדים. לפעמים הסוגיות הקטנות הן הבעיה, כשאני אומר, השאלה למה לא הגיעו אליך ואתה הגעת אליהם. אתה בביטוח הלאומי מוכר כנכה, כלומר אתה רשום באחד המאגרים.

באותו זמן לא הייתי רשום.

אוקי, היום אתה רשום.

היום אני רשום.

אז המאגר הזה מחייב מישהו מהרשויות כאן להגיע אליך?

לא.

כלומר, אתה אומר שמי שרשום במאגר של הביטוח הלאומי צריך להיות גם רשום במאגר של הרשות המקומית.

עדיף שיהיה בהקשר של החירום.

אתה רצית כמה מילים.

אני רוצה להתנצל שאני צריך גם ללכת לוועדות אחרות, כי היום זה יום שלם של - - -

אשמח מאוד לבקש, אם אפשר יהיה לקדם כמה שיותר מודעות כדי להגיע לאנשים, כדי שגם אם לא מגיעים אליהם, הם יוכלו להגיע ולקבל את השירות.

זה ברור.

אני מתנצל שאני צריך לעזוב, כי יש דיונים בכל הוועדות בכנסת בנושאים שקשורים לעורף, אבל אני חושב שמה שעושה כאן יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אלי אלאלוף, זה אולי אחד הדברים החשובים ביותר. אם אנחנו נכשלים באוכלוסיות החלשות ביותר, זה המבחן האמיתי שלנו, כי ככל שהאוכלוסייה חזקה יותר, גם אם המערכת לא מוצאת לה פתרון, יכול להיות שהיא בעצמה תצליח למצוא איזשהו פתרון.

אני חושב שהעניין של פינוי אוכלוסיות מוחלשות, רשימות מעודכנות, שליטה בחומר, צוותים, שכל צוות יודע את מי הוא צריך לקחת, מתי ואיך ולמה, כולל פינוי מוסדות רווחה שנמצאים בתוך יישובים מסוימים, זה אחד המבחנים החשובים ביותר, ומה שאנחנו שומעים כאן, שיש פה בעיה של תקנות, שאני מבין שהן תקועות במשרד הביטחון.

לא, עכשיו הגיעו.

הן תקועות במשרד הביטחון מבחינה זאת שהן הועברו כבר לוועדה אבל בעצם לא מוכנות לדיון. אין טעם לדון בהן לפני שאפשר לדעת איך יפעל מאגר כזה ואיך הוא יהיה אפקטיבי. בעצם נמצאת רק איזו מן טיוטה שהיא לא בשלה.

טוב, אני מציע שיושב ראש הוועדה אולי יזמן את מנכ"ל משרד הביטחון או את היועץ המשפטי של משרד הביטחון כדי לבחון למה התקנות האלה לא מתקדמות, כי תקנות כאלה שלא דווקא נוגעות לאוכלוסיות של משרד הביטחון, אבל בגלל שמדובר בענייני חירום, נמצאות אצל משרד הביטחון, שזה המשרד שעסוק עם אלף ואחד דברים, ואולי הדבר שהכי פחות נמצא על שולחנו של שר הביטחון ושל הגורמים האחרים, זה הנושאים האלה. בוודאי יש פה, אני רואה נציגות מאוד מכובדת שוודאי יוכלו גם לומר את דברם.

אני אומר ליושב ראש הוועדה, אני אומר לכולכם, נכון שלנו יש תכונה שהעם הזה ברגעי חירום, גם שכן שיודע על נכה מעליו, לא ילך לפני שהוא ייקח אותו. הקהילתיות, יש לה עוצמה מאוד גדולה, אבל הגיע הזמן שנעבוד בצורה שיטתית, כי בסוף בכל הקהילתיות שתהיה החמה ביותר והתומכת ביותר, יהיו כאלה שיפלו בין הכיסאות. יהיו כאלה שמישהו ישכח אותם, יהיו כאלה שמישהו לא ידע עליהם. יהיו גם כאלה, ולכן אנחנו חייבים לבוא ולרשת פה את כל המידע שיש בידנו, לתכלל אותו, לרכז אותו, לנתח אותו ולעשות חלוקה נכונה של אמצעים, כי יכול להיות שבגלל שיש מאגר לזה ומאגר לזה ומאגר לזה, פתאום יסתבר שלאיזה קשיש הגיעו שלושה רכבים לקחת אותו ולקשיש אחר אף אחד לא הגיע בכלל. גם מצבים כאלה אנחנו נמצא וזה דבר שבעיניי חייב להיפתר וחייב להיות מוכן. אני מציע, אדוני היושב ראש, שתעשה כמיטב יכולתך כדי שנוכל להתקדם כאן בחלוקת הסמכות והאחריות, כי זה בעצם המבחן של כל הישיבות שלנו היום במשך כל היום.

תודה, עמיר. תודה על היוזמה שלך לעשות מזה יום בכנסת. אני חושב שזה הנכון וזה יחייב אותנו, כולנו, קצת יותר להזדרז בלי פזיזות, אבל להתמודד עם האוכלוסייה הכי חלשה ומשם אנחנו נישפט מוסרית וגם בצורה של אחריות לאומית.

יש לנו עוד כמה דקות. אנחנו נשחרר אותך ונמשיך. עוד מישהו פה? בבקשה, אדוני.

שלום, קוראים לי צביקה, אני מפקד מחוז חיפה של פיקוד העורף.

ביקרנו אצלך. זה היה מאוד מרשים.

נכון. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת עמיר פרץ זה בדיוק המוקד של הפער, כי הרשויות לא מכירות את המאגר ולא מכירות את האנשים בגזרתם.

יש פה נציג של השלטון המקומי?

כן.

כן, בבקשה.

דוגמא, כשאני מאמן את עיריית חיפה, אני מאמן אותה לתרחישים השונים. זה התפקיד שלי, לאמן אותה בשגרה, בחירום. הם לא מכירים את זה. אירוע כמו שהיה בחיפה, שריפה, 60,000 איש.

עכשיו אני בן אדם עם כיסא גלגלים בקומה שלישית. הרשות לא מכירה אותו כי זה בנוהל כספת לחירום. זה הפער המרכזי להבנתי שאותו צריך לשחרר. כמו שאמרת, אדוני, לשים את המאגר הזה ברשות אצל מספר אנשים מצומצם בגלל חיסיון רפואי, אבל שממונה הביטחון שעכשיו יש לו אירוע כזה כמו שריפה, יגיד לכל הקב"טים שלו ולכל הסיירים שלו ולכל האוטובוסים הפנויים, לכו עכשיו, תביאו את האנשים, תוציאו אותם משם כי אין להם יכולת לעשות את זה.

מה שקרה בשריפה, קיבלנו טלפונים למוקד של פיקוד העורף, למוקד של הרשות, אימא שלי נכה, היא נמצאת ברחוב הזה והזה, לכו תראו שהיא בסדר, והגענו לשם עם רכב, זאת אומרת, זה לא אירוע מלחמתי בכלל, אירוע של חירום שבשגרה, לכן זו החשיבות של המאגר: אחד, שהוא יהיה מסונכרן עם כל משרדי הממשלה, ושניים, שהוא יהיה ברשות, כי הרשות בחירום, היא תעשה את זה. זה בסוגיה הזו. תודה.

תודה. מרכז השלטון המקומי, יש היערכות כלשהי?

רות דיין, מרכז שלטון מקומי, ממונה נגישות.

מתקיימת עבודה רציפה עם עורך דין יהודה מירון על מנת לתפור את כל הקצוות ולתת מענה על ידי הרשות המקומית. אין ספק שאנחנו מבקשים שכל מי שיכול לתת כבר מידע ראשוני, הביטוח הלאומי, הצבא, הרווחה, כל מי שיכול לתת מידע ראשוני כדי שמה'קאדר' הזה נוכל להמשיך למפות, אנחנו מבקשים שיעזרו ואנחנו משתפים פעולה עד כמה שניתן.

טוב. עוד חברים? כן, בבקשה גברת.

עורכת דין טליה דוד מלשכת עורכי הדין.

אני רק רוצה להגיב לדברי מפקד פיקוד העורף. לא הצלחתי להבין למה הרשויות המקומיות לא יודעות על האנשים עם המוגבלות. כל אדם עם מוגבלות שמקבל קצבת נכות, רשום ברשות המקומית. כל אדם, מבוגר, ילד, כל הגילאים ברצף, מהיוולדו ועד 120 רשום ברשות שהוא זכאי לקבל הנחות בארנונה, ולכן 80%, אני לא רוצה להגיד יותר, בעיניי חלק גדול מהמידע נמצא ברשויות המקומיות ובביטוח לאומי. פשוט צריך לעשות הצלבות. זה הכול.

שם ותפקיד בבקשה.

בובי פנדריך, מנהל אבטחת המידע של המוסד לביטוח לאומי.

אני רוצה לציין שלושה דברים. קודם כול צודקת עורכת הדין, המידע מצוי ברשות המקומית. רוב האוכלוסייה עם צרכים מיוחדים מוכרת לרשות המקומית עקב הזכות להנחה בארנונה.

בעיה שיש בתוך הרשות, אני לא יכול להתמודד איתה, אני לא יודע להתמודד איתה, אבל אני רוצה להוסיף ולציין נקודה נוספת לא פחות חשובה. אנחנו מתרגלים לפחות פעמיים בשנה עם פיקוד העורף ועם משרד הרווחה. אני חושב ששיתוף הפעולה מוכיח את עצמו. התרגילים מוכיחים שאנחנו מגיעים לאוכלוסייה הנדרשת, זאת אומרת אנחנו עושים תרגול על הקובץ החי, לראות שאנחנו מצליחים ליישם אותו.

בשביל מה המאגר שבונים, שכנראה גם יעלה כסף?

המאגר נועד להיות זמין ולענות על חוקי צנעת הפרט, חוק הגנת הפרטיות. אני מודאג לא רק לשמור את פרטיות האזרחים בשגרה, גם בשעת חירום ובעיקר אחת הבעיות שיש לנו, אם הייתה שעת חירום, עם תום שעת החירום, מה קורה? מי אחראי על המידע? כי מניסיון אני יודע שבאותו רגע עלול הכול להיזרק לפח, להתבולל ברחובות וכל אחד יכול לחטט ולהוציא. אנחנו משתדלים לתת מענה לכל המצבים, בכל הזוויות האפשרויות שעולות על דעתנו. להגיד שאנחנו משולמים? רחוק מזה. להגיד שאנחנו משתדלים? מאוד. תודה.

כן, גברת, בבקשה.

ליטל בוחבוט, עובדת סוציאלית קהילתית בנחל שורק.

אני רוצה להגיד משהו על מה שאמרתם. אני כל שנה מעדכנת את תיק חירום שלנו, של מכלול טיפול באוכלוסייה. קודם כול, קבוע לא מסכימים להעביר את הנתונים גם בתוך הרשות. הרשימות שאתם מדברים עליהן, נמצאות רק במחלקת גבייה, שגם הם אומרים שלא יכולים להעביר את הנתונים בעצם. לאחרונה קיבלנו רשימה, אבל רק רשימה שמית, לא יודעת מה הגיל, מה סוג המוגבלות, אני צריכה לשבץ להם מתנדבים.

חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה. אתה אמרת לפני דקה שלפי הנחה בארנונה, יודעים, והיא אומרת שמחלקת ארנונה לא נותנת לה את הפרטים.

נתנה לי נטו רשימה שמית. זה לא כל כך עוזר לי.

אז למה לא בתוך הרשות יש - - - ?

יהודה סרוסי, סמנכ"ל תקשוב ומערכות מידע במוסד לביטוח לאומי.

אנחנו מעבירים את המידע הזה באופן קבוע לרשויות המקומיות. בדרך כלל זה אכן משמש בהנחות בארנונה. זה שבתוך הרשות המקומית לא מעבירים, זו טעות.

זו טעות, נכון.

יש פה מגבלה חוקית גם.

הנה, עובדת סוציאלית יוזמת, לא יודעת למי לפנות. היא הולכת לגבייה.

היא צריכה גם נתונים יותר עדינים, יותר רגישים. זה לא רק האם הוא מקבל קצבה או לא מקבל, אלא גם מה מצבו. היא צריכה לדעת באיזה גיל הוא ואיזו מעטפת משפחית יש לו ואיפה הוא גר, באיזו קומה.

אם יש לו עורף משפחתי.

היא צריכה בעצם לדעת מה הצרכים. היא הרי לא יכולה לעשות את זה, כל מקבלי קצבת נכות. היא צריכה איזשהו תיחום של כל המידע הזה וזאת המטרה של המאגר.

אתמול השתנה החוק של הסעד. זה כבר לא לשכת סעד, זה לשכות לשירותים חברתיים. זה אומר שלא רק אנשי סעד זקוקים לקשר עם הלכה לשירותים חברתיים.

לכן משרד הרווחה הוכרז כרשות ייעודית לשירותים חברתיים.

ודאי, ומשרד הרווחה, יש לו תפקיד מאוד מרכזי בעניין הזה, אם זה לא נתפס.

כן, בבקשה אדוני.

גילי רוזן כץ, רכז מכלול אוכלוסייה מעיריית חיפה. מכלול אוכלוסייה זה הגוף שבשגרה הוא אגף רווחה, ובחירום, מכלול אוכלוסייה.

באמת בשריפה אנחנו התמודדנו עם הצורך לפנות כאן ועכשיו כ-60,000 תושבים, כאשר את חלקם הכרנו ואנחנו יצרנו איתם קשר. חלקם אנחנו לא הכרנו.

עיריית חיפה לוקחת את כל התחום הזה מאוד ברצינות לכלל האתגרים שיכולים להיות, כמו שריפה, כמו סופה או רעידת אדמה או מלחמה. מי שמוכר כפונה, זה אדם שהוא פונה ומבקש את העזרה מלשכת הרווחה, אז הוא מוכר והוא נתן את ההסכמה.

במיון תיקים פעמיים בשנה, כל עובד סוציאלי ממפה את האוכלוסייה שתצטרך את המענים המיוחדים בשעת חירום. כמובן כמו ששמענו, זה לא כלל האוכלוסייה.

כדי להגיע לעוד אוכלוסייה, בכל מכרז שעיריית חיפה יוצרת עם ארגון שיקום, יש סעיף שמתייחס להמשיך לתת את המענה גם בשעת חירום בשביל לוודא שהמטפלים לא נעלמים, שהפונה שהוא קשור והוא שייך לאחת מהאוכלוסיות המיוחדות, ימשיך לקבל את המענה, וכאשר אותו ארגון לא יוכל או יצטרך את העזרה של עיריית חיפה, אנחנו נהיה איתם בקשר.

אנחנו יצרנו משנה שעברה ואנחנו נמשיך, שולחנות עגולים עם ארגוני השיקום. עיריית חיפה וארגוני השיקום ולקוחות והורים של לקוחות כדי שאנחנו נגיד מה אנחנו יכולים לסייע להם, להנגיש את כל המידע איך להיערך לשעת חירום, מה נדרש מהם, איזו עזרה הם צריכים מאיתנו, ואנחנו בתהליך שימשיך את השולחנות העגולים האלה כדי שייבנה עבור כל ארגון כזה גם את הנוהל הפנים ארגוני וגם הבין ארגוני.

תודה. אני חייב להפסיק אותך. אנחנו באמת התרשמנו בחיפה מההתארגנות.

שמי דרורה גורדון, אני מפקחת במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מחוז דרום, וגם תושבת העוטף.

אני רוצה לומר שבתוך הניסיון שלי, אני חושבת שיש אפשרות אולי לקחת את זה מהמקום ששני כתובות מאוד משמעותיים בנושא של כל ניהול מכלול האוכלוסייה והתנהגות האוכלוסייה, זה הרשות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אני יכולה להעיד שכל הרשויות שלנו שנמצאות במצב של חירום ומלחמה, יש דבר שנקרא GIS. אין דבר כזה שאנחנו לא יודעים איפה הבן אדם, וכל הדבר הזה, בקומה שלישית, עשירית, עשרים, חמישים. למעשה צריך פה התארגנות מיטבית של מכלול האוכלוסייה ושל הרשות - - -

מה זה ה-GIS הזה?

ה-GIS הזה הוא בעצם נותן נתונים, כל אדם, איפה הוא גר ואם יש מעלית ואין מעלית. זה אומר כוחות הרווחה, מכלולי אוכלוסייה, הכתובת שהיא הכי משמעותית בטיפול באוכלוסייה למעשה בשגרה. אני יכולה להגיד שבבאר שבע, אגב, יודעים איפה אתה גר.

אני יודע.

ומי השכנים שלך.

גם גוגל יודע איפה אני גר.

כולם. ברגע שיודעים, עוברים, בודקים.

אבל הם לא יודעים.

יודעים.

איך יודעים?

מנחם, יודעים.

לא, אוכלוסיות רווחה נמצאות בנתוני יסוד. יש כאן אוכלוסיות שלא רשומות ברווחה.

לא, אין דבר כזה.

משורק אומרת העובדת הסוציאלית שהיא לא יודעת.

היא לא יודעת כי עדיין הכתובת המשמעותית זה ראש הרשות, מכלולי אוכלוסייה שלוקחים את העניין ועושים מיפוי שנקרא GIS לכלל האוכלוסייה.

אני אומרת שלפחות בעוטף עזה, מורחק עד באר שבע יש לנו את זה. אתם מוזמנים לשמוע, לבקר ולראות.

גברת גורדון, תודה על הדברים שלך ואני שמח שבאר שבע, איפה שאני גר, אני גאה בזה שהעיר שלנו מאורגנת.

אני רוצה להודות לעמיר פרץ על היוזמה שלו ליום העורף בכנסת.

אני שוב אומר, הוועדה אמורה לטפל רק במקרים מיוחדים, אבל אני מוכן לקחת אחריות ולטפל בהיערכות של שני המשרדים שבאים לוועדה הזאת, וזה הרווחה כולל עבודה והבריאות, ואנחנו יכולים לקדם לפי לוח הזמנים.

אדון מירון, אתה יכול לראות בנו כתובת ולדרבן את משרד הביטחון. אנחנו גם יודעים לעשות את זה. נעשה את זה בשמחה כדי שהתקנות יהיו מוכנות.

אני מודה לכם שבאתם. יום טוב לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.