ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-30OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 273

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ה' בשבט התשע"ח (21 בינואר 2018), שעה 11:00

סיור הוועדה במרכז הקליטה איבים בשדרות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

שמעון שטרית - מנהל אולפן גיור מחוז דרום וירושלים, משרד החינוך

שלמה אילן - מנהל קליטת עולים ממ"ד, מחוז דרום, משרד החינוך

יהודית גיגי - האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

יעקב מלקמו - מפקח, מינהל החינוך ההתיישבותי, משרד החינוך

יגאל בניוק - יועץ סעיף שדרות-אופקים, משרד העלייה והקליטה

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - ממנהלת תוכן, היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

סוני רוט אדלר - מנהלת אגף הקליטה ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

מנחם ולדמן - יו"ר מכון שבות עם, מנהל תכניות ליהדות אתיופיה, הסוכנות היהודית

אלי בוזגלו - אחראי על לוגיסטיקה, הסוכנות היהודית

אדנה טדלה - שליח הסוכנות היהודית לאתיופיה

עודד פלוט - מנכ"ל מועצה אזורית שער הנגב

אשר ועקנין - מנהל מרכז הקליטה איבים

וונדה אקלה - נציג הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

דנה גורדון שושני

ציפי גלעדי – ראש תחום פרלמנטרי בכיר

ס.ל., חבר תרגומים

סיור הוועדה במרכז הקליטה איבים בשדרות

שלום לכולם. אני שמח להיות פה, כמו כן גם הצוות של ועדת העלייה והקליטה והתפוצות מהכנסת. ציפי גלעדי נמצאת פה, ראש תחום פרלמנטרי בכירה בוועדה, ירון סבח, הדובר, ישמבל קפלה, עוזר פרלמנטרי, גבי וורקו, יוהנס אסנקה, גם עוזרים פרלמנטריים, ופליסיה מועלם, יועצת פוליטית שלי, גם עוזרת פרלמנטרית. כמובן משרדי הממשלה והסוכנות היהודית, יהודה שרף וסוני, וגם אנשי הסוכנות היהודית, כולל אותך, כל הצוות פה. גם משרד הקליטה, נמצאים נציגים ממשרד הקליטה, משרד החינוך, אחר כך הם יציגו בעצמם. מנכ"ל המועצה, עודד פלוט, וכמובן הרב מנחם ולדמן נמצא.

הוא מהסוכנות.

הוא גם מהסוכנות. אקלה וונדה מהארגונים ואנשים אחרים, כמובן נציגי העולים פה, ואני שמח לקיים את הדיון היום פה באיבים.

איבים בזמן האחרון קיבל עולים חדשים שהגיעו ואנחנו מאוד מברכים על הפעילות שאתם עושים, כמובן נשמע ממנהל מרכז הקליטה פה ומשרדים אחרים.

אנחנו עכשיו נפנה את רשות הדיבור, לפי הנוהל בוועדת העלייה והקליטה, למר אשר, מנהל מרכז הקליטה. כמובן הרשמת, מוריה ברקו, נמצאת. אתם תסתדרו ביניכם מי ידבר.

הוא, אני אורח של חבר הכנסת נגוסה.

אוקיי. אני מבקש שכל אחד שידבר יציג את שמו ואיזה משרד הוא מייצג, מכיוון שזה נקלט בפרוטוקול. זה דיון לכל דבר, כמו שאנחנו עושים דיון בכנסת. בבקשה.

שלום לכולם, ברוכים הבאים. לי קוראים אשר, אני מנהל מרכז הקליטה בשלוש השנים האחרונות כמעט באיבים, ניהלתי לפני כן את מרכז קליטה נורית. אני אתחיל דווקא מהסוף, אנחנו קלטנו בחודשיים האחרונים עולים מאתיופיה, 30 משפחות, 207 נפש. יש לנו אוכלוסיות נוספות באיבים. המרכז הזה הוא מרכז מעורב, יש לנו גם צעירים ויש לנו גם משפחות, יש לנו סטודנטים ישראלים מהמכללה בספיר, יש לנו עולים צרפתים שנמצאים פה במסגרת תכנית 'בראשית', צעירים גם, יש לנו גרעין צבר, של הצופים, גם צעירים שנמצאים כאן, עברו את פרק הקליטה, כרגע הם בצבא והבית שלהם זה כאן. יש לנו עוד עולים מחמ"ע, במסגרת תכנית מאמני כושר, שנמצאים כאן, הם סיימו את התכנית שלהם והם כרגע לקראת העזיבה.

אני רוצה דווקא להתמקד בעולים מאתיופיה. בסך הכול אני יכול להגיד שהקליטה הייתה טובה, נינוחה, חלקה, גמרנו את כל הסידורים הראשונים כמה שיותר מהר ואני חייב לשים פה דגש על השיבוצים של הילדים במערכות החינוך. הייתה לנו פה עזרה רבה מאוד מהמועצה האזורית שער הנגב ובאמת זה המקום להגיד תודה לאורי מלול על ההתגייסות ועל הקשר. זה לא היה בשנים הקודמות, לא הרגשנו את זה, לפחות אני יודע שלא הרגישו את זה, ופה באמת אורי שם דגש ועזר לנו עם השיבוצים.

המטרה שלנו, ופה גם המועצה התגייסה, גם שלמה אילן ממשרד החינוך, הייתה יחד למצוא מוסדות חינוך קרובים לאיבים כמה שיותר, כדי שהילדים לא יצטרכו לנסוע הרבה בבוקר, ובסך הכול הצלחנו לעשות את זה והילדים לומדים פה באזור. זה חשוב מאוד, לא קמים מוקדם ולא יוצאים מוקדם מדי. זה בנושא הזה של מערכות החינוך.

מיד אחרי השיבוצים של הילדים במערכות החינוך התחלנו עם אולפן מבוגרים, גם בנושא יהדות וגם בנושא עברית, ופה גם הייתה התגייסות של יהודית והצוות שלה ושמעון והצוות שלו. בסך הכול נגמרו כל הסידורים הראשוניים, נגמרה כל הקליטה הראשונה והיום כל העולים כבר נמצאים במסגרות שלהם והכול מתנהל רגיל. כמובן, כמו כל מרכז קליטה, יש עוד את הדברים הנוספים שמטפלים בהם בדרך.

המטרה שלנו זה באמת שהעולים ייכנסו לשגרה ויעברו את התקופה הראשונית, גם של האולפן, גם של היהדות, ואחרי כמה חודשים כבר להתחיל להכניס את כל נושא הסדנאות למיניהן ואת כל הדברים שאנחנו רוצים להכניס כדי שהעולים ישתלבו היטב בחברה הישראלית מאוחר יותר. אנחנו כרגע, במכוון, לא מעמיסים עליהם את כל הדברים האלה כי זו תקופה עמוסה מדי ואנחנו לא רוצים להעמיס על העולים בתקופה הראשונה ולכן אנחנו נותנים להם קצת את השקט בחודשיים-שלושה הראשונים ואחרי זה ניכנס לעומק בנושא הזה של הסדנאות וכו'.

אז זה בהקשר הזה. עוד דגש, הגיעו אלינו משפחות גדולות לאיבים, בגלל שהדירות שלנו הן דירות גדולות. בגלל המיקום של איבים, אני חייב להדגיש שעברנו כמה טפטופים של 'צבע אדום' וכמה טפטופים של טילים ותמיד אנחנו מופתעים מחדש מההתנהגות של העולים ואיך הם, אחרי התדרוך הראשוני שהם עוברים פה, על ידי ציון הרבש"צ, בנושא ביטחון, איך הם מקבלים את זה ולפעמים אני, באופן אישי, מופתע איך הם מקבלים את זה אפילו יותר טוב מאיתנו ומיד מקיימים - - - כשאתה בא נקי וחדש, אתה מקיים את ההוראות כמו שצריך. כשאתה לא נקי וחדש אתה גיבור גדול ויוצא לראות את ה - - - אז העולים מיד נכנסים למקום המוגן, כמו שצריך, ואפילו בבוקר אתה רואה אותם, כשמחכים להסעות, יודעים שצריך להיכנס למיגונית וכל הדברים האלה. ואלה דברים מאוד חשובים.

אנחנו סיירנו עם אריק בבתי הספר, ראינו את ההשתלבות של הילדים במקומות השונים, במוסדות החינוך השונים. היינו גם, כמובן אנחנו נכנסים לאולפן מדי פעם. בסך הכול, טפו טפו טפו, אנחנו בעזרת ה' רוצים שזה ימשיך בצורה הזאת. וזהו. זו מבחינתי הסקירה.

תודה רבה. אני צריך להגיד כמה דברים באמהרית, לעולים החדשים, לנציגים שנמצאים פה.

יש מישהו מהסוכנות שרוצה להוסיף? יהודה, בבקשה.

אנחנו קולטים את העולים בשני סוגי, במרכאות, מרכזי קליטה. מרכזי קליטה סוכנותיים ומרכזי קליטה שמתוקצבים על ידי משרד העלייה והקליטה, שהם מושכרים והם כביכול בבעלותם, כי הם משכירים אותם. במרכזי הקליטה שלנו ההנחיה שלי שלא יהיה גטו, לא גטו לבן ולא גטו שחום. אם אתה רואה כאן, ותראה את זה גם בכל מרכז קליטה שלנו, שבהם נקלטים בני העדה, אנחנו משתדלים שתהיה אוכלוסייה מעורבת. הדבר הזה טוב לשתי האוכלוסיות ומסתבר שכל אחד יכול ללמוד מכל אחד, ורואים את זה בעיקר אצל הילדים וזה דבר נפלא. זו הרוח שמובילה אותנו.

אנחנו כולנו מחכים ומייחלים להחלטת הממשלה, שנוכל לקלוט עוד כמות יותר גדולה של בני העדה, כי כשאתה רואה מה שקורה כאן ואתה נפגש עם הוותיקים שנמצאים כאן ועם אלה שמגיעים באיחוד המשפחות, אתה לא יכול להישאר אדיש לזה והלב נקרע. מפה אנחנו קוראים, אני מתפרץ לדלת פתוחה, אני יודע שאני מתפרץ לדלת פתוחה, לוועדה שתזרז את הממשלה בהחלטה כמה שיותר מהר, כדי שלא נצטרך להביא את העולים בלחץ, כדי לסיים את השנה, ולהכין אותם. אדנה יושב כאן, הוא השליח שלנו באתיופיה, שיוכל להכין אותם כמו שצריך ולהביא אותם לארץ מוכנים יותר.

תודה. כמובן אני מאוד מברך את הפעילות של הסוכנות היהודית בראשות יהודה שרף, באמת על הביצוע והיישום של החלטת הממשלה, כפי שהממשלה החליטה, ואנחנו יודעים שהסוכנות יודעת לעשות את העבודה בזמן ובמקום ובאמת אני מברך.

אנחנו רוצים כמה שיותר מהר לקלוט כמה שיותר עולים בני העדה.

כן, אנחנו עובדים על זה, על עניין המשך העלייה. אנחנו כל הזמן בקשר עם משרד הפנים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה. כל הזמן אנחנו בדיונים בנושא. אני מקווה שבקרוב תהיה לנו בשורה ואז נמשיך לקלוט את אחינו שיגיעו לישראל.

אני רוצה כמה מילים.

בבקשה.

עודד פלוט, מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב.

אל תאמר שבחו של אדם בפניו, ברשותך. אני חושב שצורת הקליטה של המועצה האזורית שער הנגב, בראשות ראש המועצה והמנכ"ל, זה מאסטרפיס להרבה רשויות ותיקות שקולטות עולים בני העדה כבר הרבה הרבה שנים, במסירות ובהושטת יד, בשקיפות מלאה, בסדר. זה לא מובן מאליו. באמת כל הכבוד למועצה אזורית שער הנגב, שאפו לכם.

,

תודה. אנחנו באמת עושים את זה באהבה ובשמחה רבה. מבחינתנו זה כבוד להיות שותפים למשימה לאומית של קליטה, במיוחד הקליטה הזאת שמדובר כאן. חשוב להבין שזה לא מובן מאליו, זה לא פשוט, יש פה כמה אתגרים לא פשוטים, מעבר לאתגרי הקליטה הרגילים. אתגר אחד זה אתגר, שבעיקר הסוכנות מתמודדת איתו, אבל אנחנו שותפים, המתחם הירוק, היפה הזה, הכפרי הזה, הממוגן הזה, הוא לא פשוט. מבחינה כלכלית לא פשוט לתחזק דבר כזה, יש פה החלטה אסטרטגית ראויה להערכה רבה של הסוכנות, להחזיק את המקום הזה. אנחנו שותפים, זה לא פשוט, זה אתגר, אנחנו מתמודדים איתו כל הזמן בגלל המשימה החשובה.

האתגר השני, אנחנו פה קואליציה של גופים. המשרדים למיניהם והסוכנות והמועצה, וכולנו פה ביחד, ולכן נדרש פה תיאום מאוד מאוד גבוה, סנכרון מאוד גבוה, כדי שהדברים יקרו, כמו שאשר אומר שהם בסוף קורים.

החינוך הוא אתגר קלאסי. אנחנו בסך הכול רשות חילונית, מוסדות החינוך שלנו הם מוסדות חילוניים. במצב כזה שצריך לקלוט פה אוכלוסייה שזקוקה לפתרונות אחרים זה סוג של אתגר. בעבר חלק מהחינוך התקיים פה, חלק מסביב. באמת הסנכרון והתיאום הזה הם אלה שמאפשרים שהדבר הזה יקרה חלק.

האתגר הביטחוני קיים, נוכח. אשר ציין את זה, אנחנו נעזרים פה באמת בקשר מאוד מאוד הדוק שיש בין העוסקים בחירום, וציון בראשם, לבין המועצה. עוד לא יצא בתקופה שאשר פה להתמודד עם מצב חירום מתמשך, זה דבר שאנחנו נערכים אליו. המיגון, שבעצם גם הגדיל את הבתים פה וגם מאפשר מענה לאוכלוסייה הוא קריטי.

כל הדברים האלה הם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם בכיף ובשמחה, אבל, אני מדגיש, נדרש פה תיאום וסיוע רבים לאורך כל הדרך. בעבר, שאני לא רוצה לחזור אליו, היו מצבים שמשרדי ממשלה לפעמים שולחים אותנו לחפש את הפתרונות בעצמנו. אני חושב שהיום אנחנו במקום אחר, שיש סנכרון וצריך להקפיד על זה ולהיות שותפים כדי שהדבר הזה ימשיך להצליח.

תודה. יש מישהו בסוכנות היהודית?

לא, זהו.

אז לפני שאני פונה למשרדים האחרים, אז בסוכנות, פה למשל יש צעירים, אני מבין שבאולפן אתם חילקתם אותם לפי יכולתם. פנו אליי צעירים בעניין המשך לימודים להשכלה גבוהה, אלה שסיימו באתיופיה, עשו שם בגרות ובאו עם תוצאות של בגרות על פי אתיופיה, פעם פגשתי באיזה שהוא סמינר, כמה, לא הרבה, אבל אני בטוח שיש גם - - - אז אני אשמח לשמוע מה התכנית כדי לקדם אותם לכיוון של השכלה גבוהה, אלה שבאו עם תעודות בגרות שכבר עשו באתיופיה.

אז אני רוצה להגיד לך, אתה התפרצת פה לדלת פתוחה משום שאני, אולי זה אחד הדברים הראשונים, אנחנו זיהינו בעלייה הזאת שיש לנו עולים עם פוטנציאל, בשונה מעליות קודמות. עכשיו בפינצטה לאט לאט אני מנסה ומאתר אותם, את כל העולים האלה עם השכלה מתקדמת יותר, כדי באמת להוביל אותם גם בקשר מול משרד הקליטה, גם בקשר מול משרד החינוך, גם בקשר לתכניות אחרות של השכלה גבוהה שנפתחות. אנחנו לוקחים את התעודות שלהם, אנחנו מצלמים, כשיש לנו את כל החומר אנחנו מפנים אותם למקומות הנכונים כדי להתקדם.

אני כבר דיברתי עם איציק אוחנה, אכן מינהל הסטודנטים - - - בוא ניתן להם קודם להגיע לשליש השלישי של האולפן ואז נשב ביחד עם החבר'ה של משרד הקליטה, יחד עם החבר'ה של אנשי משרד הקליטה, יחד עם החברה של הגב' גיגי, שהיא מנהלת המחוז, תמיין את רמת העברית וכדומה, נראה מי העולים הפוטנציאליים ונשלב כל אחד - - - מאחר שהם אמורים להיות כאן מינימום שנתיים, נבנה לכל אחד את האפיק. עכשיו אני אגיד לך מה החלום שלי ואתה תאהב את החלום הזה.

שנתיים?

מינימום שנתיים.

למה?

כי יש עוד את הדבר הזה של הגיור, אחרי זה הכשרה למקצוע, משהו דומה לזה.

אבל, אני אגיד לך - - -

אני מדבר על העולים בכלל, אני לא מדבר על הצעירים.

לא, על הצעירים.

אני מגיע. כדי למיין את החבר'ה האלה, יש כאן מכללה שנקראת מכללת ספיר, הכוונה שלי לעשות כאן מסלול, לא רק לחבר'ה מכאן, יש לי אותו דבר גם חבר'ה שנמצאים בבאר שבע, בחרוב. אגב, כשאתה שומע אותם מדברים אנגלית זה תענוג לשמו. ולא רק אותם. ולהביא גם חבר'ה צעירים מתפוצות אחרות ולעשות כאן יחד עם המועצה קמפוס של סטודנטים עולים עם ספיר. זה המסלול, זו הכוונה. ואז זה נותן מענה גם לחבר'ה אלה וגם לעולים אחרים, ומה יותר יפה מזה שהם יהיו כאן, נקלטו כאן, ימשיכו את ההכנה לאוניברסיטה או משהו דומה לזה, בשיתוף פעולה עם ספיר? אבל כל זה מותנה, אל"ף, שיגמרו את האולפן בהצלחה, שנשב עם הגב' גיגי, יחד עם החבר'ה של איציק אוחנה ונבנה תכנית שאנחנו מכוונים אליה מובנית.

הייתה לי פגישה עם ראשי האוניברסיטאות, הכנסת, באוניברסיטה העברית, הם אמרו שמי שסיים את הבגרות 'אנחנו נקבל אותו בשמחה'. מאוד חשוב שיש אוניברסיטאות שמוכנות לקבל אותם.

אני אגיד לך, חבר הכנסת נגוסה - - -

הליווי. הבסיס.

מבחינתי ספיר, עם כל הכבוד, אני ולימודים זה יום ולילה, צפון ודרום, אני רק לרוץ על חוף הים, למכור ארטיקים, זה מה אני יודע. אבל מה שמאוד מאוד חשוב, שמלבד התואר והלימודים, שיהיה בליווי, מישהו שיוכל לעמוד מאחורה ולהחזיק ככה, לדחוף את החבר'ה קדימה. אני פוחד מאוד שכשהם יגיעו לבית חרושת כמו האוניברסיטה העברית, בירושלים או בתל אביב, ואני רואה את הדברים האלה, הם ייפלו שם. אבל זו בחירה חופשית של הצעיר, מה שהצעיר רוצה אנחנו נכבד ונלך יחד איתו.

אוקיי.

המעטפת מאוד חשובה, אם המעטפת לא טובה, יש להם את הבעיות הכלכליות שלהם, שהם תומכים במשפחות, הם עלולים לנשור באמצע הלימודים. ספיר נותנת את כל המעטפת.

משרד החינוך מממן מעטפת ומכינות קדם אקדמיות, שזה לא רק אולפן. והיו לנו פרויקטים משותפים בעבר עם מכללת ספיר בהצלחה אדירה.

אני העליתי את העניין מכיוון שבפגישה שלי עם הצעירים, הם אמרו לי שאנשים באו עם בגרות בציון מאוד מאוד - - - בגונדר ואז אמרו שאת זה הם לא יקבלו, המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, /אתם צריכים לעשות בגרות עוד פעם/. הייתה אי הבנה, לדעתי.

יש מחלקה במשרד החינוך ש - - -

אני גם הגעתי עם בגרות באותו בית ספר בגונדר והאוניברסיטה העברית קיבלו.

ובמקרה אתה ד"ר היום.

כן. אז אני בדקתי מול האוניברסיטה העברית ואמרו 'לא, אין דבר כזה. אם יש תוצאות בגרות אנחנו מקבלים את זה'. זה שיהיה ברור.

אני רק יכולה להגיד לך, כמו שאשר אמר, אתה התפרצת לדלת פתוחה. אנחנו ברמת המטה, בהנהלתו של יהודה, מנסים לעשות מהלך, באמת למצוא מעטפת לכל צעיר וצעיר, כי הרבה פעמים יש תחושה שצעיר, גם יש לו תארים אקדמיים שמוכרים והמל"ג מכיר בהם, ויש כאלה שהמל"ג לא יכול להכיר בהם.

אני יכולה להגיד, ברמה האישית אני נפגשתי עם הדיקן בבן גוריון, שבאמת יש אוכלוסייה מאוד גדולים, של צעירים, בחרוב, וראיתי את הרשימה וראיתי שחלקם, באמת יש להם תארים מאוד מתקדמים, גם בהכשרות מקצועיות, גם תארים אקדמאיים שמתאימים. בדקנו אפשרות, יחד, כמו שיהודה אמר, עם מינהל הסטודנטים, בהנהלתו של איציק אוחנה, שאנחנו נפגשים איתו ובאמת אנחנו מנסים גם לעזור לצעיר הזה. אלה שנתיים משמעותיות, אבל הרבה פעמים אנחנו רוצים לתת והוא בכלל לא פנוי ויש אצלו גם כישלון, שהוא לא ידע מה מצופה ממנו. חלקם אנשים עם משפחות ובתוך השנה הראשונה, גם אם הוא עם תואר אקדמאי, גם לפרנס את המשפחה, גם לסיים יהדות, גם לצאת, זה לחץ מאוד חזק שלא תמיד הוא יכול לעמוד בו ולפעמים הכישלון הוא יותר חזק בשנתיים האלה.

לכן לנו מאוד חשוב שגם הצעיר יידע מה מצפה לו, מה התהליך שהוא צריך לעבור, אם זה להמיר את התואר שלו ולהשלים בגרויות, כדי שיוכל להיכנס לשנה הראשונה באוניברסיטה. ואם בכלל לא מקבלים את התואר, או המל"ג לא מתאים את זה, אבל הוא כן יכול להתחיל מסלול, מה מצפה לו, ארבע שנים לימודים ולנסות להתאים. זו באמת התקופה שכרגע אנחנו, אני מנסה, יחד עם יהודה, להוביל מהלך כזה. וזה גם בחיפה, גם בצפת, שישנה קבוצה גדולה, עם המכללה בצפת וגם בבאר שבע בדרום. ופה בספיר, כל אחד כדי שיוכל להתקדם ולהשתלב בחברה הישראלית. מי כמוני יודעת שהאקדמיה זה המקום שיכול באמת לתת לצעיר ל - - -

ורד היא דוגמה.

מה התכנית לאלה שלא משתלבים בהשכלה הגבוהה? או לאלה שלא למדו?

הכשרה מקצועית.

יש לנו כמה מסלולים. יש לנו גם חבר'ה צעירים שהגיעו בגיל 17. כשהוא הגיע בגיל 17, אחרי שנה, - - - אז פנינו למינהל ההתיישבותי ואנחנו באולפנת - - - לצעירים האלה כדי שילמדו שלוש שנים ולא אחרי שנה יילכו לצבא ויוכלו לעשות בגרויות. יש לנו תכנית, מה שנקרא 'הזדמנות שנייה', לאנשים, לצעירים, 18 פלוס, הזדמנות שנייה להכשרות מקצועיות. למי שלא יכול להיות באקדמיה, אבל כן חשוב לו שניתן לו מקום שהוא יוכל להשתלב בהכשרה מקצועית. אם זה לבנים משהו בטכנולוגיה, במכללה לטכנולוגיה, מכונאות רכב וכדומה, כדי שבמסלול הצבאי אחר כך הוא יוכל להשתלב. אם זה לנערות, עשינו את זה בגבעת וושינגטון, עם מטפלים מכל מיני סוגים, אם זה גננת, אם זה סייעת, אם זה בתי חולים, וכמובן לאקדמאים שביניהם, גם מסלול. אנחנו בונים מעטפת לכל אחד ואחד.

אברהם, משפט. אני רוצה לומר לך משהו מהבטן, לא מהראש. אתה מכיר את הרקע שלי, איפה גדלתי, לא עם כפית של זהב, אנחנו ניתן לכל צעיר הזדמנות שאני כצבר לא הייתה לי, כילד, לכל צעיר הזדמנות ונפתח לו את כל המסלולים, שהוא יבחר לעצמו את מה שהוא רוצה. אני נוהג לעשות את זה בכל מרכזי הקליטה. אם הבחור ירצה הוא יקבל, אם הוא לא ירצה, אני יכול רק להביא אותו לשוקת, להוריד לו את הראש, אני לא יכול להכריח אותו לשתות, אבל מבחינתנו הוא יקבל את הכול. ולא סתם, עם כל העלויות התקציביות שיש לנו, זה לא מעניין. מבחינתי עולה צעיר מאתיופיה ועולה צעיר מארצות הברית ומצרפת ומחבר העמים, משכיל או לא משכיל, הוא אותו דבר. כל אחד מהיחידה שלנו נותן את הלב ואת הנשמה שכל אחד מהם יצליח. לא הם, כל עולה, אני מתכוון.

את רוצה להוסיף?

אני רוצה להתחיל מהסוף דווקא, ממה שעלה כאן. קודם כל האגף לחינוך מבוגרים קולט מאז קום המדינה את כל העולים מכל התפוצות, ובכללם עולי אתיופיה. אם אני מתייחסת למה שעלה כאן בסוף אנחנו נשמח מאוד, האגף לחינוך מבוגרים, בראשות הגב' מגי קורן, להיות שותפים לכל התכניות כי האגף לחינוך מבוגרים זה לא רק אולפנים, זה גם השלמת השכלה.

היום יש כיתות השלמת השכלה באשקלון, באשדוד ובקרית גת, שיש בהן עולים שהגיעו לפני ארבע, שש ועשר שנים. אני עשיתי ועדות קבלה והם הולכים למסלול צעירים בני 30, בין 30 ל-40, עושים השלמת השכלה ואחרי זה הולכים למכינות הקדם אקדמיות ומשם הם ממשיכים הלאה, או שהולכים למסלול של הכשרה מקצועית. זה היה מדהים לראות בוועדות הקבלה האלה איך הצעירים האלה נקלטו. לקח להם זמן, כפי שנאמר כאן, אי אפשר לכפות, אפשר לסייע. גם בעולם האקדמיה האגף לחינוך מבוגרים, בשם משרד החינוך, נותן את המעטפת, את המלגות, לצעירים עולי אתיופיה וכאן יש מגוון גדול. אנחנו נשמח להיות שותפים.

אני רוצה לחזור רגע לעולה מאתיופיה. כאן במרכז קליטה איבים לפני שלוש שנים הסתיים יישום החלטת הממשלה בנושא 'כנפי יונה'. היה כאן קשה, אבל כולנו עבדנו ללא אגו, כמו שיהודה אומר, ביחד אחת עם המועצה, עם הסוכנות היהודית, עם מרכז הקליטה ועם הצוות של המורים כדי שאנשים יסיימו את כל תהליך הקליטה שלהם. והראיה, אני תמיד שמחה לבוא ולומר, כולם כבר נקלטו במדינת ישראל בכל האזורים. היום אנחנו קולטים עולים חדשים, אנחנו מוכנים יותר, מיומנים יותר, וגם משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים, יחד עם השותפים שלנו בסוכנות היהודית ובמשרד הקליטה, הפכנו גם את האולפנים האלה לאולפנים מתוקשבים. באמצעות קול קורא שהמועצה הגישה הבאנו לכאן מחשבים ניידים למורים, הסוכנות היהודית גם היא הביאה לכאן ציוד תקשוב ואם אתה תספיק, אתה גם תיכנס לראות כיתה אחת כזאת.

היום הצעיר והמבוגר לומדים באמצעות מחשב, וגם לומדים באמצעות המכשירים הללו. הלמידה התקדמה. יש לנו מורים דוברי אמהרית שיש להם פרק חשוב בקליטת עולי אתיופיה במדינת ישראל. המורים האלה, כולם אקדמאים, האחרונה, אנסתי אותה השנה לצאת ללימודים והיא גם פה. מורים שיודעים, מכירים את העולה, מחבקים אותו, מיידדים עליו את השפה.

אני תמיד אומרת, כמה אושר היה להורים שלי אם מישהו דובר מרוקאית או צרפתית היה קולט אותם. הקליטה הידידותית הזאת הולכת ומשתבחת, כי יש פה שיתוף פעולה מלא. נכון, אנחנו פותחים כיתות אולפן. בשלב הראשון, עדיין, כל עולה קודם כל זוכה לשיחה אישית, מי אתה, מה אתה, מה הרצונות שלך, מה ההשכלה שלך, על בסיס אמון הדדי. זה עושים מורים דוברי אמהרית. זה מה שנקרא בתהליך, כאשר הם הולכים לפתוח בנק וכו'. אחרי זה אנחנו פותחים כיתות.

כמה זמן לוקח מאז שהעולה נחת במרכז הקליטה והתחיל ללמוד עברית?

שלושה שבועות גג.

שלושה שבועות?

כן, כי מגיעים עולים תוך כדי. לא כולם מגיעים ביחד. היום אני יכולה לומר לך ש - - -

בקליטה האחרונה הרוב היה שבועיים.

נכון, שבועיים. כפי שאשר אמר עכשיו יפה, כולם יוצאים לדרך.

כמה זמן הם לומדים?

הכיתה הראשונה נפתחה פה ב-4 בדצמבר.

לא, אני אומר - - -

עשרה חודשי אולפן. הם לומדים, חבר'ה, כמעט 37-35 שעות שבועיות, עברית וגיור בערב. האנשים האלה, יותר מכל סטודנט במדינת ישראל בהנדסת אינני יודעת מה וסטודנט לרפואה, לומדים הרבה. זה נותן את אותותיו. דרך אגב, זה הופך אותם, אני תמיד אומרת להם, זה אנטי אייג'ינג, זה מפעיל להם את המוח.

יש כמה אנשים שרצו לדבר. אני רוצה לשאול עוד שאלה, גם בנוגע למרכז הקליטה פה, לסוכנות, מה קורה בלילה כשעולים חדשים שנמצאים פה וכל העובדים הולכים הביתה.

לא, לא, לא, יש פה עובד 24 שעות 7 ימים בשבוע. ציון, תרים את היד.

מה קורה כשמישהו חולה? מי עוזר לעולים החדשים, האם יש תכנית מצב חירום, או משמרת חירום או משהו?

אני אעשה קצת סדר בעניין הזה. קודם כל לאיבים יש יתרון, מה היתרון? היתרון זה שיש לנו את המאבטח 24 שעות, שהוא מוכשר, הוא מיומן לדברים האלה.

זה בכל מרכזי הקליטה.

בכל מרכזי הקליטה. ובאיבים היתרון הוא שגם ציון, שהוא הרבש"צ וגם מנהל המשק, גר פה באיבים והוא מוצא את עצמו לא פעם באמצע הלילה ער ועוזר לעולים בדברים האלה. יש לנו מענה - - -

יש מישהו להזמין אמבולנס.

חבר הכנסת נגוסה, אין בוקר אחד שפה לא מגיע לי אירוע, עולה לא הרגיש טוב, הוזמן אמבולנס, עולה טדה טה טם. יש בכל מרכז קליטה פקיד קבלה - - -

יילדנו שתי לידות כאן בלילה.

אז בהקשר הזה יש מענה. חוץ מזה יש פה כל יום עובד עד שמונה בערב, עובד מהצוות הרגיל.

תודה. אז לפני שאני עובר למשרד החינוך ולמשרד הקליטה אני רוצה לפנות לרב ולדמן, כדי שיעדכן אותנו מה בעניין לימודי היהדות והמעטפת של הקליטה הרוחנית במרכז הקליטה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה באמת לומר לכל היושבים פה, האחים שלנו שהגיעו לכאן הגיעו מאדיס אבבה ומגונדר. באדיס אבבה המתינו 20 שנה, לא פחות, בגונדר יש ביניהם שהמתינו חמש-שש שנים ויש גם כ-15 ו-20 שנה.

לצד ההשכלה שאנשים מתרשמים שיש פה עלייה יותר משכילה, במקום הזה למשל יש גם כמה ממנהיגי הקהילות. יושב פה מולי מספין, שהיה סגן ראש הקהילה בגונדר במשך שנים רבות, 6,000 איש בקהילה. יש אנשים מנוסים בהנהגת הקהילות.

בנושא של לימודי יהדות, משרד החינוך, זה תפקידו, להקים אולפני גיור לעולים. אני כאיש הסוכנות היהודית, מנהל תכנית היהדות לעולי אתיופיה, אמון על המעטפת של היהדות במקום ואנחנו ברוך ה' מנוסים בניסיון טוב, עוד מהזמנים שסוני הייתה פה מנהלת, עם קליטת עולי אתיופיה, למרות שהמקום הוא לא במסגרת סביבה נקרא לזה תומכת, קרובה, של בתי כנסת וכדומה, אבל הצלחנו כל השנים, יש פה בית כנסת, יש כאן שתי בנות שירות לאומי שאחת מהן היא בת לעולי אתיופיה שנקלטה פה, באיבים, במחזור הקודם, והיא בת שירות כאן.

בנושא של המעטפת אנחנו עדיין בהמתנה, זה תפקידו, מבחינת המימון, של אגף הגיור. זה לא רק כאן, בכל הארץ, אין לנו תקציב, אנחנו מביאים מן הגורן ומן היקב, יש מתנדבים שמגיעים לשבתות, סידורים קצת שאני מגרד מפה ומשם, יש בין העולים עצמם שהיו חזנים באדיס ובגונדר והם מתפללים. חלק מהמורים ליהדות שכאן, מרגישים את הצורך לא רק ללמד בכיתה וללכת, אלא גם להיות אחראים, ואני משבח את משרד החינוך שמבין את הצורך שהמורים ליהדות צריכים להיות מנהיגים רוחניים. יהדות היא לא לוח וגיר, או אפילו מחשב היום, אלא יהדות זה עניין של הלכה למעשה.

העולים הללו הגיעו מקהילות שהיו בהם שלוש תפילות כל יום, עם חזנים, אני מקווה שהדבר הזה, ויהודה, יש לו חלק גדול בנושא הזה וגם לך, יבוא לפתרון ומה שאתם רואים פה באיבים, שנכון, באיבים זה יותר נדרש, מכיוון שאין פה מעטפת סביבתית, בתי כנסת שיכולים לבוא להתפלל כמו למשל בחרוב, אבל אותה בעיה קיימת, פונים אליי הצעירים שפה, מה עם טלית? מה עם תפילין? אני מתפלל בחיפה, משפחות מחניתה באות אלינו לבית הכנסת. אז גירדתי ממבשרת שכפולים של מה שהבאתי היום לפה, תפילות שבת באמהרית, ששכפלנו בעבר, אין משהו אחר.

יש סידורים.

לא באמהרית. אני מדבר על אמהרית. אין, לצערי אין. חילקנו קצת ונגמר.

אני אביא לך חדשים.

הלוואי, אני אשמח מאוד. העולים משוועים מכל מקום לטלית, תפילין. לראות עולה מגיע לבית הכנסת, אני ראיתי את זה השבת הזו, שנתנו לו, אחד להגביה, אחד לגלול, ספר תורה בבית הכנסת, אבל חלק מהם בלי טלית. תבינו איך הם מרגישים, שכולם עם טלית ואין להם טלית. אנחנו אומרים להם, 'אוטוטו יהיה טלית לצעירים', 'אוטוטו אולי נשיג', זה מצב שהוא באמת לא פשוט.

אבל פה חשוב להדגיש עוד פעם את הבעיה של איבים. אנחנו פוחדים כל הזמן שככל שיעבור הזמן תהיה לנו בעיה והעולים לא ידביקו את הפער. אנחנו פה מרגישים שחסר לנו את המעטפת הזאת, אנחנו פשוט חייבים אותה.

איפה עומד העניין של המעטפת?

אני מאוד מקווה, אני אראה לך אחרי זה את המייל האחרון שהגיע מירון קטן, שבמהלך השבוע הזה משרד ראש הממשלה יתעשת וייתן את התקציב שהם מחכים, שיתחילו לעבוד.

יהיה או יש - - -

אני מצטט אותו. אני מקווה שהבעיה תיפתר ונקבל את התקציב.

אני רוצה רק לציין נקודה אחת, שהיא חלק ממעטפת הגיור, בוודאי במקום כמו איבים, והיה לנו פה תמיד שליח יהדות שגר במקום, כדי שיהיו פה שלוש תפילות בכל יום, שבת וכדומה. אז אני מקווה שמעשית, פיזית, דירה תתאים, אבל העניין של התקציב הוא לפתחנו עדיין.

אני לא מבין, יש תקציב של 2.6 מיליון שקל לזה, בכלל ללימודי יהדות ולמעטפת ולכל זה.

הוא לא הגיע.

אליי הוא לא הגיע.

אז למה הוא לא מגיע? זה מה שאני לא מבין.

אני עניתי לך, הם טוענים שאין להם את התקציב.

מה? מתי השתמשו בזה?

הכתובת זה הרב פרץ וירון קטן.

יש שם גם עניין של מכרז, עניין שהם אמורים לעמוד באיזה שהוא מכרז. חשוב להדגיש, ברשותכם, שכל זמן שאנחנו לא עושים את מעטפת הגיור יש דחייה ביציאה של העולים. צריך לקחת את זה בחשבון. בית הדין לא נכנס, העולים לא יעברו את ההשבה ליהדות ומשך הזמן שלהם במרכז הקליטה - - -

אני מדבר על תקציב מיועד ל-2017 לעולים - - -

של מעטפת רוחנית? לא הגיע.

לא, כולל. התקציב זה 2.6 מיליון כולל גם כל התהליך. זה עומד לקליטה רוחנית.

חבל מאוד שנציג שלהם לא נמצא פה. חבל מאוד שנציג של משרד - - -

היה פה נציג של הרב יצחק פרץ.

אתה הנציג? אתה יכול לעדכן אותנו?

לא, הוא לא נמצא פה.

הוא לא נמצא פה, אבל הייתה פה פגישה איתו ועם ירון ועם הרב פרץ והם אמרו שבינואר, רק אני מקווה שהם התכוונו ל-2018, שכן יהיה תקציב. לצערנו, אני אמרתי את זה בישיבה, זה קריטי. בחרוב הם כבר חצי שנה ללא מעטפת, קרי אין שליח יהדות, אין סיוע בתפילין, אין שעות פרטניות לעולים שיושבים בבית ולא יכולים לרדת לכיתות, וזה כל כך קריטי שלעניות דעתי, הדיינים אומרים לנו את זה בראיונות, אנחנו לא נביא אותם לבית הדין אם לא תהיה פה מעטפת. וזה צריך להיות אתמול, לא היום.

כשהוא אומר לך עכשיו, אתה דיווחת לנו שיהיה בקרוב וכל זה, מדובר על - - -

על 2017. בוודאי. הרב ולדמן היה איתי פעמיים בפגישות והוא שמע את התשובות הלא אינטליגנטיות שקיבלנו.

אבל צריך לממש את זה.

זה מה שאני שואל, למה לא מממשים את זה.

אני רוצה לצרף פה גם את הפרספקטיבה שלנו עם הילדים. מה שאמרו פה לגבי המבוגרים הוא נכון מאוד גם בקונטקסט שלנו, רק העוצמה היא הרבה יותר גדולה, זאת אומרת שילדים מפה שלומדים בתיכון בשדרות מתפללים כל בוקר עם החברים שלהם, שהם לא ממרכז הקליטה.

בבית הספר, זה מובן.

ובאותו אולם לאלה יש טלית, לאלה אין טלית, לאלה יש תפילין, לאלה אין תפילין. המענה פה חייב להינתן גם לתלמידים וזה צורך כואב. זאת אומרת הם כל יום פוגשים את זה מול התלמידים. לנו חשוב שהם יתפללו עם כל תלמידי בית הספר, החוסר הזה הוא מאוד מורגש.

היבט נוסף שמעיק על בתי הספר זה הנושא של סידור. סידור עם תעתיק אמהרי עולה הרבה כסף. יש סידור טוב מאוד שאנחנו רוצים לקנות לתלמידים, הוצאת קורן, 105 שקלים ל - - -

אתה מדבר בבית הספר?

אני מדבר רק על תלמידים במערכת החינוך. אני חושב שיש מקום לחשוב על סל גיור, או סל יהדות, או איך שלא - - -

זה מה שאנחנו מדברים.

לא, במערכת החינוך.

זה אותו דבר.

תלמיד שנמצא בבאר שבע חצי שנה מתפלל עם החברים שלו בבית מדרש, עם סידור לא רלוונטי, בלי טלית ובלי תפילין, או חודשיים בשדרות, לא עושה טוב. לא עושה טוב בשום פרספקטיבה. בתי הספר מנסים לאלתר, קונים סידורים, אבל הם פחות טובים וודאי שבתי הספר לא יכולים לקנות 17 זוגות תפילין, זה לא משהו בתקציב.

לא, זוגות תפילין וטלית וכל זה, אתה צודק, אבל בעניין הסידור בבית ספר, עדיף שהילדים יתרגלו לסידור בעברית. עדיף. פה אני מבין, במרכז הקליטה, כי אנשים מבוגרים.

עברית ואמהרית, זה יותר טוב להם.

הבעיה פה, לפני שהעולים הגיעו הממשלה קיבלה החלטה עם תקציבים ובכל סעיף התקציב אושר, כולל מעטפת, לכן מה שאני לא מבין זה איך הכסף לא עבר לסוכנות או למי שצריך לעבור מבחינת הביצוע.

אני מחכה לכסף מ-2015. ב-2015-206 הרב ולדמן ואני מימנו אותם מתוך האין תקציב שלנו. ב-2017 כבר לא יכולתי לעשות את הדברים האלה, מ-2015 הם לא הביאו לנו תקציב.

אתה רוצה שאני אקיים דיון על זה ואני אזמין את הדברים האלה?

כן.

אנחנו נעשה בקרוב.

אני מבקש להעלות עוד קושי שיש לנו דווקא עם התלמידים העולים מאתיופיה שהם לא גרים במרכזי קליטה, אלא שעלו בקליטה ישירה או איחוד משפחות.

עולים אתיופים בקליטה ישירה?

כן.

אין דבר כזה.

דרך איחוד משפחות, בקרית גת יש לנו.

יש בודדים.

כשהם רוצים להירשם לאולפן גיור, אין להם אולפן גיור בעצם.

לא, בוא נפריד.

הם מגיעים על אשרת תייר או תושב זמני, עולים כאיחוד משפחות, הם צריכים לעבור גיור, בתי הספר רוצים שהם יעברו גיור ובעצם אין מסגרת שמאפשרת להורים - - -

אנחנו דרך אגב כן מקבלים אותם לכיתות. אם יש להם אישור מבית הדין אנחנו כן מקבלים אותם לכיתות קיימות וכן משלבים אותם בכיתות.

רגע, בואו נתמקד. הנושא שאתה מדבר זה נושא ידוע, יש אנשים שמגיעים כתיירים או בסעיף 5א', לא על זה אנחנו מדברים, אנחנו אומרים שהעולים שמגיעים על פי החלטת הממשלה, הם באים ונכנסים במרכזי קליטה, יכול להיות בבאר שבע, יכול להיות בצפון, יכול להיות פה, אבל אין דבר כזה שגרים בצורה מבודדת לבד, אלא אם כן הם הגיעו לפי 5א' או לפי תיירות, ויזת תיירות, ורוצים לעבור את זה. זה משהו אחר לגמרי.

מה שאני רוצה לשאול, במערכת החינוך, אני הבנתי שיש קושי למצוא בית ספר ממלכתי דתי. כמה זמן הנסיעה מפה לבתי הספר הממלכתיים דתיים?

אני רוצה לתקן. לא הייתה בעיה, לא בגנים, לא ביסודי, לא עם הבנות הגדולות, היה איזה שהוא קושי מקומי עם הבנים בחטיבת ביניים ותיכון וגם הם מצאו את מקומם פה בשדרות, זה שלוש דקות נסיעה, להערכתי.

אז אין בעיות בתחום הזה. אוקיי. נציג משרד הקליטה נמצא פה?

שלום.

מה קורה עם עולה חדש שסיים אולפן אחרי עשרה חודשים, מה התכנית של משרד הקליטה בעניין הכשרה מקצועית ושילובם לתעסוקה לאחר התכנית? מה התכנית שלכם?

קודם כל שתי מילים. אני מבין שאנחנו קצרים בזמן. לי מאוד נעים לעבוד פה במרכז קליטה. אני כבר עובד עלייה שנייה עם עולי אתיופיה. בעלייה הזאת, ברוך ה', יש לי רק לשבח את הצוות של איבים ואת האנשים שעובדים פה יחד איתם מכיוון שאני מקבל סיפוק מלעבוד יחד איתם באופן מלא.

לגבי התכנית התעסוקתית. יש לנו מחלקה לתעסוקה שאחראית עד עשר שנים, 15 שנה עולי אתיופיה, אנחנו יכולים לתת סיוע של ואוצ'רים לקורסים מקצועיים ולתת מענה ולעזור לכל אחד במציאת פתרונות עבודה.

אז יש להם תכנית?

הכשרה לכל אחד באופן פרטני. לאחר שהם עוזבים את מרכז הקליטה אנחנו מטפלים, עד 15 שנה בארץ אפשר לבוא ויש רשימת קורסים מסודרת, הכול, מהבחינה הזאת אין בעיה.

אוקיי. תודה. יש מישהו ממשרד החינוך שרוצה להוסיף? בסדר. אז אני ראיתי שמלקמו נכנס אחריי, הוא מפקח במשרד החינוך. יש לי שאלה, בעניין אלה שהולכים לפנימיות, תן לנו פריסה, איך זה ומה צריך לעשות בנושא הזה. לאחר מכן אני אשאל גם את וונדה מה התרומה שלהם לשיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה.

בוקר טוב. בכפרי הנוער במינהל לחינוך התיישבותי בעליית הנוער קולטים מתחילת העלייה לישיבות ואולפנות. עשייה שרובם הגדול מגיעים להצלחות, גם חממה וגם המקום שנותן מענים חינוכיים. בשנתיים האחרונות גם קלטנו 17 פלוס והיום ישנם 18, עם רקע של 11-10 שנות לימוד. הפנימיות מאפשרות גם קידום לימודי וגם חממה וחוגים לשעות הפנאי, שאני לא בטוח שהקהילה יכולה להרשות לעצמה לתת להם. בעצם ילדים חיים בחממה 24/7 כשיש להם את כל התנאים. אנחנו משתפים את ההורים. ההורים בדרך כלל מגיעים, בשיתוף פעולה מלא.

בשבוע שעבר הייתי במרכז קליטה בצפת, נפגשתי עם ההורים, כי הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לעולים זה שניתן להם את החינוך הטוב ביותר. החינוך הוא האמצעי להשתלבות החברתית שלהם בחיי היומיום. מאוד מאוד חשוב לחשוב לטווח ארוך, לא לטווח הקצר של תקופות קצרות, אלא חינוך שנמדד לאורך זמן והתלמיד או הבוגר או המתבגר חייב להיות במסגרת שהוא יכול להגיע להישגים משמעותיים.

אני אומר שברוך ה' שהקבוצה והאחים שמגיעים באים גם עם רקע לימודי טוב מאוד וחשוב מאוד שיגיעו. המיון הנכון, אי אפשר לעשות לפי גילאים 12, 13, 14 17 בכיתה אחת, אלא למיין אותם בצורה טובה ביותר כדי שנוכל לתת להם מענה.

אם נשקיע, ואנחנו מוכנים במינהל לקחת חלק במשימה הזאת של קליטה, אם אנחנו לוקחים את העולים, מאוד מאוד חשוב להביא אותם לחוף מבטחים. אני חושב, אני חוזר על החשיבות הזו של השכלה. השכלה לא רק ברמה של תיכון אלא לאפשר להם להגיע להשכלה גבוהה וזה אפשרי. לכן חשוב שכל אלה שעוסקים במלאכת החינוך, לעשות את המיון הנכון, להיעזר באנשי הקהילה שמבינים ולשתף את ההורים בכל התהליך החינוכי. אנחנו עובדים עם ורד ועוד אנשים, זה מאוד מאוד חשוב לתת להם מענים.

גם לפה אני אגיע יחד עם צוות הקליטה ואנחנו עושים סבב. מי שאמור להגיע למסגרת של כפרי הנוער ופנימיות בעיקר, לא כפרי הנוער, ישיבות ואולפנות, שזו מעטפת חינוכית טובה מאוד, מוזמן ואנחנו נעשה את זה על פי הגילאים.

העולים החדשים שהגיעו ב-2017, כמה מהם השתלבו בפנימיות?

יש לנו כרגע קרוב ל-100 מועמדים. בתקופה של השנה הראשונה העולים יעברו את תקופת ההסתגלות בקהילה ובמרכזי הקליטה. אבל אם יש ילדים בני 16 שעלולים לפספס את מערכת החינוך אנחנו קולטים אותם. גם פה באיבים קלטנו קבוצה גדולה של 17 פלוס, אבל לתיכון, לא ל - - - באור עציון, ארבע וחצי שנים יצאו 90% עם בגרות מלאה ואני חושב שמאוד חשוב לראות את שלבי הגילאים ולהפנות אותם למקומות טובים שהם יכולים לקבל מענים.

תודה.

מה שכן, יש פה קבוצה שמאוד מאוד חשוב להתייחס אליה, ואנחנו כרגע בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים, 18 פלוס, עם רקע של עשר שנות לימוד ומעלה ואני חושב לקלוט אותם במסגרת חינוכית ואחרי האולפן לאפשר להם. יכול להיות שפעם היו מכינות קדם אקדמאיות של המכללות, צריך לרתום את מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה ואנחנו מוכנים בתחום של האכסניה. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב לאפשר להם - - -

באיזה תחום?

בתחום של מכללות - - -

לא, אמרת אכסניה.

פנימיות, אפשר לתת להם מגורים והם יכולים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.

יש פנימיות, נקלטו בעלייה הזו בפנימיות.

אני אומר שהם ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה.

בני 16 פלוס כבר נקלטו.

אלה כן, אלה בפנימיות.

בכפר פינס יש בנות, 17 פלוס.

אני מדבר על 18.

וונדה אקלה, מהארגונים. אנחנו רוצים לשמוע על שיתוף פעולה. שמעת את משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית, איך אתם יכולים לעזור לקליטת העולים האלה מהניסיון שאתם פועלים בשטח.

גם אני הייתי עולה חדש בתקופת 84'. זה מזכיר לי את הדיונים כשאנחנו היינו עולים חדשים. מעבר לזה אני שמעתי את הצוות הנפלא שרוצה לקדם את העולים ואני חושב שמרכז הקליטה זה השער לכניסה לחברה הישראלית, ככל שאנשים נקלטים בצורה נכונה ומסודרת ואף פעם לא שוכחים אותם. יש מקומות שאני לא שוכח אותם עד עכשיו, אפילו שזה אנשים שעבדו באותה תקופה ולכן הדבר הזה, הוא מאוד חשוב.

מעבר לזה שאחד הדברים, מהסקירה ששמעתי, קצת לא מסתדר נושא התקציב. עכשיו אנחנו בשנת 2018 ואנחנו מדברים על התקציב של שנת 2017, עכשיו אנחנו בפיגור ואני חושב שאם אנחנו מדברים - - - טוב, לכולם יש איזה שהוא רצון נכון לעשות משהו, אבל בלי תקציב לא מתקדם העניין הזה. צריכים לזרז את ההחלטות, שלפחות ייצאו לפועל, אם לא, אנחנו בפיגור של שנה. מה שהיינו צריכים לעשות ב-17' אנחנו עושים ב-18' וככה זה נגרר ובסוף אנחנו יכולים להגיד שלא מרוצים מהפעילות.

מה שחסר לי כרגע, שהנציג של העולים, כאילו אנחנו שמענו את הצוות והייתי רוצה לשמוע איך הם מרגישים, לפי המחשבה שלהם. גם בזמנו, כשהייתי באולפן, כשנשאלתי בעניין הזה, לפעמים הצוות אומר משהו וגם העולים.

העולים פה, אפשר לשאול אותם.

הייתי רוצה לשמוע את הדברים. אבל בקטע של שיתוף הפעולה אנחנו נשמח להיות יחד איתכם על מנת שהאוכלוסייה תיקלט כמו שצריך. למזלם יש המון אנשים שהם דוברי השפה וגם היו הרבה שנים וגם ממלאים תפקידים שונים, אנחנו נשמח להיות שותפים לעניין.

וונדה מעביר סדנאות בנושא גישור תרבותי ופיתוח מנהיגות מקומית, קהילתית. הרבה שנים הוא נותן סדנאות, אז אתם יכולים להיעזר בו גם כדובר השפה. זה מאוד חשוב.

אני אנסה לתמצת באמהרית לאנשים שהנציגים שלהם פה על מה דיברנו. אני אגיד להם בתמצית ולאחר מכן אם יש נציג אחד שלהם שיגיד לנו, בסדר גמור, ניתן לו ואחר כך נסכם את הדיון. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

אני אתרגם את זה. מה ששניהם אמרו בהתחלה, שהם מודים לכל הצוות, כמובן למנהל אשר וגם לכל הצוות שפועל פה, שקיבלו אותם והם נותנים להם ומסייעים להם. הם גם הודו לרב ולדמן וגם לי, אנחנו מאתיופיה מכירים אותם ונאבקים שהם יעלו.

הם העלו כמה דברים, חלק דיברנו עליהם וחלק לא. למשל הבחור העלה, המשפחה שלו היא תשע נפשות, הוא רשום וחי עם המשפחה שלו, הוא בן 27. הוא אומר ש'אנחנו, הצעירים, יש לנו עתיד, שאנחנו צריכים בגיל כזה לגור עם ההורים זה קצת קשה, במיוחד משפחות גדולות'. הוא אומר, 'אנחנו יודעים שאחרי זה אנחנו צריכים לקנות דירה ולצאת וגודל המשכנתא, אמרו לנו שלפני הרבה שנים זה לא עודכן. השאלה איך אנחנו יכולים להתמודד, לצאת עם המשכנתא בסכום כזה'. זה אחת.

דבר שני, ההורים, הם קונים ויוצאים, אנחנו בגיל 27, האם אנחנו גם צריכים ללכת לגור בדיור קבע איתם, או שיש איזה תכנית? אין לנו מספיק אינפורמציה והסבר בעניין הזה. זה מה שהוא שאל.

הוא גם אמר, זה יותר אליי, אנחנו צריכים להמשיך להיאבק להעביר את אחינו שנשארו שם. גם על הזכויות פה. האם יש את הדור הצעיר שממשיך את המאבק בכיוון הזה. זו עוד שאלה שהוא שאל.

מספנד, כמובן גם בירך את כולם, מאוד מברך על הטיפול שמקבלים פה, על קבלת הפנים שעשיתם להם פה. הם מאוד מודים לכם והם כמובן שמעו גם עכשיו על הגיור, על הוועדה שבאה לפה ושמעה את הצרכים של העולים. הם מאוד מברכים. כמובן בעניין לימודי יהדות יש בעיה, שמאוד חשוב לחזק, חזן, שמי שינהיג את התפילה, שיהיה לנו מישהו קבוע, זה מאוד חשוב. דבר שני, כמובן דיברתם גם, על העניין של טלית ותפילין וחוסר לקהילה. בעניין הטיפול הרפואי, מה ששאלתי קודם, יש עדיין קושי בנושא הזה. הוא אומר שאם בלילה, בעיקר ביום שישי, עד שמונה בבוקר ביום ראשון, אם קורה משהו, מישהו חולה ואז להגיע לבית חולים, אין להם מתורגמן. שם צריך להוציא כרטיס, צריך להסביר לרופא, אין להם מדריכים שמלווים אותם בשעות הלילה.

לא, אז אני קצת - - -

יכול להיות שצריך פה מישהו להזמין, ללוות אותם לבית חולים.

לא, יש פתרון לזה. קודם כל אנחנו נחזק את המידע הזה אצל העולים, יש לי כונן, גם בסופי שבוע וגם בשעות הלילה, מוכן בטלפון, מהצוות שלי, ברגע שצריך מיד מקפיצים אותו, הוא מגיע לבית חולים, נותן מענה. אין בעיה בעניין הזה. אז פה אנחנו רק צריכים לתת תזכורת לעולים.

ובאירועים חריגים.

ובאירועים חריגים, אין בעיה. יש לנו מענה לדבר הזה.

הוא דובר את השפה?

בוודאי.

אלה השאלות, מישהו רוצה להגיב לשאלות?

אני עונה את זה ב-20 שניות. התשובה לגבי החבר'ה הצעירים לשלב הבא. אמור להגיע לכאן מתי שהוא נציג המשרד לעלייה וקליטה, שזה מנדט שלו, דובר השפה, יישב איתם ויסביר ויבהיר את כל הדברים.

תודה לכולם. אני מאוד מודה לכם שהגעתם לפה היום. אני חושב שהיה דיון מאוד חשוב עם האנשים שפועלים בשטח. תודה, כבוד מנכ"ל המועצה, גם שנשארת עד הסוף, זה מאוד חשוב. תודה כמובן, יהודה והרב ולדמן, מלקמו, אשר, כל הצוות כולו. אני חושב שקליטת עלייה היא משימה לאומית. יש לנו אחריות לעבוד בשיתוף פעולה, כל משרדי הממשלה, כדי לקדם את העולים החדשים ולשלב אותם בחברה הישראלית, להפוך אותם לעולים יצירתיים ואנשים שיכולים להשתלב בחברה.

אני רוצה להגיד לכם שהעלייה הזו שונה מעליות קודמות מכיוון שהעלייה הזו, בעיקר הדור הצעיר, חלקם נולדו באדיס אבבה ובגונדר, או הגיעו כתינוקות לאדיס וגונדר, והייתה להם אפשרות לקבל השכלה שם. דאגנו, כשהם נשארו שם, שהם יקבלו גם השכלה.

אנחנו מרגישים את זה.

אני רואה את התוצאה. היום מגיעה עלייה משכילה ולכן להיערך בהתאם למציאות, להוריד את הדעות הקדומות, ש'אה, זה ככה'. עכשיו יש לנו אוכלוסייה אחרת לגמרי שמגיעה, להיערך לה, לשלב אותה לתוך החברה הישראלית.

אני שוב אומר, לכל הצוות, באמת, גם בתחום העלייה וגם בתחום הקליטה, על כל העבודה המשותפת שעושים, זה חשוב לנו, תמשיכו, נעבוד ביחד. אני לרשותכם, כל מה שצריך, אם זה עניין תקציבים וכל זה, אנחנו יכולים לדחוף את העניין. תודה, אני מסיים את הדיון והישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.