ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-07OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 148

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, ז' בשבט התשע"ח (23 בינואר 2018), שעה 12:45

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119)(דיור בהישג יד), התשע-2017 (פ/3029/20), של חה"כ רועי פולקמן, דוד אמסלם, יואב בן צור, משה גפני, רחל עזריה - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

חיים ילין

סאלח סעד

רועי פולקמן

יעקב אשר

דב חנין

אורנה נידם - מנהלת אגף קשרי ממשל ותכלול, משרד האוצר

אפרת ברנד - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

בנימין ארביב - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעם הירש - מנהל תחום ארצי תכנון, בנייה ובריאות הסביבה, משרד הבריאות

נילי ויליאן - מתמחה, משרד הפנים

אורן אבלה - יו"ר ועדת התיישבות ומינהל מקרקעי ישראל

עמיר שקד - לשכה משפטית, רמ"י-רשות מקרקעי ישראל

חדוה פיניש - סגנית מנהלת תכנון אסטרטגי, עיריית תל אביב-יפו

מירה סלומון - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

גדי רובין - יועץ, עיריית תל אביב-יפו

אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

דיויד מארק פודל - מתנדב, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

מזל נייגו - ממונת חקיקה, לשכת עורכי הדין

חזקיה העצני - יו"ר ועדת חקיקה, לשכת שמאי המקרקעין

אמילי סילברמן - ראש הקליניקה האורבנית, האוניברסיטה העברית

יעל מרום אבישר - מרכזת תחום תכנון, חברת דירה להשכיר

מיה עתידיה - אדריכלית, עמותת במקום

עדן קנובסקי

שדלן/ית אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: התאחדות בוני הארץ)

תומר רוזנר

רוני טיסר

לירון אדלר

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר תרגומים

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119)(דיור בהישג יד), התשע-2017 (פ/3029/20)

צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק תכנון ובנייה (תיקון) (דיור בהישג יד), התשע"ז-2017 (פ/3029/20), ביוזמת חבר הכנסת רועי פולקמן, הכנה לקריאה שנייה-שלישית. אנחנו נתחיל. ברוכים הבאים.

אנחנו נתחיל קודם כל לתקתק את כל מה שנשאר בהקראות, כי גם נשאר קצת וגם יש כל מיני תיקונים שנעשו בהרבה מאוד עבודה מאומצת, ויישר כוח, רועי, ונראה לי גם אילה, יישר כוח, נעשתה פה המון עבודה, וגם לכל משרדי הממשלה על כל המאמץ. אז בואו נתחיל עם ההקראה ואחר כך נעבור לנושאים שאנחנו עוד - - - אני מבינה שיש הסכמות, אבל עוד נעשה את הגיהוץ.

צהריים טובים, גברתי, חברי הכנסת. אנחנו הנחנו בפניכם נוסח סופי שמנסה לשקף את כל ההסכמות שהוועדה הזו קיבלה במהלך הדיונים שהיו בה. במקומות שבהם עדיין יש נושאים שצריך להביא בפני הוועדה לקבל החלטה, אנחנו נציין אותם במפורש.

הנוסח שמונח בפניכם מסומן בצורה מאוד ברורה, על דברים שאנחנו תיכף נקריא אותם. זה נוסח כמעט סופי של הדברים, בעצם שהמטרה שלו היא לשקף את כל הדברים שהתקבלו בוועדה.

תחילה אנחנו נעבור על אותם סעיפים שטרם הספקנו לדון בהם עד עכשיו. רוני תקריא את הסעיפים, לקראת סוף המסמך, סעיפים שעוד לא הוקראו בכלל, נשמע הערות עליהם ואחר כך נחזור בעצם אחורנית לסיכומים שהיו ולהקראה של הדברים שסוכמו.

בעמוד 20, בנוסח שמונח לפניכם, סעיף 6 להצעת החוק.

תיקון פקודת העיריות. 6.

בפקודת העיריות, בסעיף 249, אחרי פסקה (5) יבוא:

"(5א) בלי לגרוע מיתר ההוראות לפי סעיף זה, להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה ולתכלית זו –

לבנות, להפעיל ולתחזק מבני מגורים לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה;

להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד;

לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

בפסקה זו –

"בעלות" – לרבות חכירה לדורות או הזכות להירשם כבעלים או כחוכר לדורות, או הזכות להפיק הכנסה מהמקרקעין או ליהנות מפירותיהם;

"דיור בהישג יד", "זכאי" ו"השכרה במחיר מופחת" – כהגדרתם בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

הסעיף הזה נועד להבהיר ולהסביר דבר שהוא נעשה כבר כיום, בעצם שרשויות מקומיות מוסמכות לטפל בכל הסיפור של דיור בהישג יד, הוא מוסיף בצורה מפורשת את הסמכות של הרשות המקומית לטפל בעניין הזה, אם היא תרצה בכך. כמובן זו לא חובה, אלא זו סמכות רשות שהרשות המקומית יכולה להפעיל אותה. כאן הדבר הזה נועד להבהיר ולפרט את הסמכות הזו.

סעיף 7, בהתאם לתיקון לפקודת העיריות גם תוקנה פקודת המועצות המקומיות.

תיקון פקודת המועצות המקומיות. 7.

בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 34א(א), אחרי "233א," יבוא "249(5א)".

תקנות ראשונות. 7א

תקנות ראשונות לפי סעיף 2(ג) לתוספת השישית לחוק העיקרי יותקנו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

תחולה. 8

הוראות החוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה ימשיכו לחול על תכנית שהוחלטה להפקידה לפני יום התחילה.

סעיף התקנות הראשונות מתייחס לתקנות בנושא ניהול ההגרלות, זה הפרטים של כל הנושא של ההגרלות וזה חיוני להפעלת כל ההסדר של הדיור בהישג יד, לכן יש תחימת זמן להתקנת התקנות. סעיף התחולה מגדיר מתי החוק יחול, על איזה תכניות וכו'. עד כאן השלמת ההקראה.

מצוין. הערות לחלק הזה.

יש כאן הפניה לזכאי, כהגדרתו בתוספת השישית בחוק. אנחנו מזכירים שיש לנו הערה באשר להגדרה של זכאי - - -

איזה מזל שאת מזכירה.

שבים ומזכירים ונמשיך להזכיר. יש לנו - - -

אבל, עזבי, אנחנו יודעים שזה נמצא - - -

אנחנו מזכירים.

זה נמצא. אמרתי, שני הנושאים המרכזיים שהעליתם, המרכז לשלטון מקומי, יעלו לדיון. רק אם יש משהו ספציפי על זה.

אנחנו בזמנו ביקשנו שבסעיף הסמכויות בפקודת העיריות תהיה גם סמכות לעירייה לעשות הסכמים עם יזמים, זה דבר שיש אנשים שמערערים עליו, ככל הנוגע ליישום הזכות הזאת.

והאבא שלכם, או האמא, משרד הפנים, מתנגד.

נכון, לפעמים מורדים בהורים.

אתם מוזמנים למרוד, הדודים לא בטוח באים לסייע לכם. בסדר, טוב. אנחנו נעבור על כל ה - - - אין התייחסויות?

התקנות, סתם כדי להבהיר את הסעיף, זה לא הערה, אלא יותר הבהרה. עריכת ההגרלה והדברים האלה זה בסמכותה של העירייה?

נכון, אם היא רוצה.

ומי מתקין את התקנות?

שר האוצר.

בתוך התקנות זה גם הרכב הוועדה והרכב הזה וצורת ההגרלה?

זה איך עושים את ההגרלה, אלה דברים יותר טכניים שצריך, איך מקבלים את ה - - -

אין לזה שום רגולציה?

יש רגולציה, ברור שיש רגולציה.

בסדר? נחה דעתך?

אהה.

וגם אני אומר ברוכים הבאים, לא אמרתי, לחברי הכנסת דב חנין ויעקב אשר. שמחים שאתם פה.

אנחנו בעצם חוזרים עכשיו אחורה, לתחילת המסמך. כפי שאתם רואים, גם השינויים שאנחנו נקריא מסומנים, בראש המסמך יש לכם את ההסבר של הסימונים גם, למי שרוצה. רוני תעבור עכשיו על כל התיקונים וההשלמות שכפי שאמרתי נועדו לבטא את מה שהוועדה החליטה.

אם יש למישהו התייחסויות אנחנו נעשה אחרי שנעבור על כולם.

בעמוד 2, בנוסח שמונח לפניכם, תיקון של פסקת משנה (א)(2), זה התיקון הראשון שמסומן באפור.

יש לנו פה כניסה מרשימה. ברוכים הבאים. הצטרפו אלינו חברי הכנסת סלח סאעד וחיים ילין. אני מעדכנת, אז אנחנו סיימנו את ההקראה, אנחנו עוברים עכשיו לכל השלמות, דברים שדנו בהם, שנעשתה הרבה עבודה עם משרדי הממשלה וגם השלטון המקומי לגבי הסכמות. יש עוד שני נושאים שעדיין עוד מגהצים את התיקונים, אבל כרגע אנחנו נקריא את כל התיקונים ואחר כך, אם יהיו הערות, נעשה בבת אחת על כולן. בבקשה, רוני.

הוראות התכנית לעניין תוספת השטח אשר לא מומשה, כולה או חלקה, בתוך חמש שנים מיום אישור התכנית לפי פסקה זו, יפקעו בתום התקופה האמורה; מוסד התכנון המוסמך לאשר את התכנית רשאי להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות; לעניין זה "מימוש" – הגשת בקשה להיתר בניית תוספת השטח.

עכשיו, בהתאמה לתיקון הזה, שנעשה לעניין הוועדה המקומית, אני אקריא את התיקון לעניין הוועדה המחוזית.

תכנית לא תכלול הוראות המתנות את מימושה במימוש השטח המוגדל; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות לשטח המוגדל יהיה תנאי למימוש השטח המוגדל.

התכנית תקבע כי הוראות התכנית לעניין שטח מוגדל, אשר לא מומש, כולו או חלקו, בתוך חמש שנים מיום אישור התכנית לפי סעיף זה, יפקעו בתום התקופה האמורה; הוועדה המחוזית רשאית להאריך את התקופה האמורה בחמש שנים נוספות; לעניין זה "מימוש" – הגשת בקשה להיתר לבניית השטח המוגדל.

אני רק אחזור לעמוד 2 ואקרא את התיקון בפסקת משנה (ג).

תכנית לא תכלול הוראות המתנות את מימושה במימוש תוספת השטח; ואולם ניתן לקבוע בה כי מימוש הוראות שהן נדרשות לתוספת השטח יהיה תנאי למימוש תוספת השטח.

הרעיון הוא, אחת, להבהיר שהזכויות הן תוספתיות ואי אפשר להתנות את מימוש הזכויות הבסיסיות במימוש הזכויות התוספתיות לדיור בהישג יד. זה דבר אחד. למעט אותן הוראות בתכנית שהן בעצם אינהרנטיות לאותן זכויות נוספות.

הדבר השני, כפי שהוועדה החליטה, כדי למנוע סירקולציות וסחר בזכויות האלה, שהזכויות האלה יופקעו אם לא ימומשו בתוך חמש שנים, עם אפשרות להאריך לחמש שנים נוספות.

בעמוד 4, בסעיף קטן (ב1)

(ב1) בקשה לחוות דעת לפי סעיף קטן (ב) תומצא ליועץ המקצועי לוועדה בעת הגשת התכנית ככל שהתכנית כוללת הוראות לפי סעיף זה; הוגשה תכנית שלא נכללו בה הוראות כאמור, רשאים מתכנן המחוז או הוועדה המחוזית לפנות ליועץ המקצועי לוועדה בבקשה לחוות דעת כאמור ובלבד שהבקשה תומצא ליועץ 30 ימים לפחות בטרם הדיון בהפקדת התכנית; לא המציא היועץ המקצועי לוועדה את חוות הדעת שבעה ימים לפני הדיון בהפקדת התכנית, רשאי מוסד התכנון להחליט על הפקדת התכנית אף בלא חוות דעת כאמור.

זה צריך להיות עד שבעה ימים.

אז לתקן ל'עד שבעה'.

כן, כי אז זה רק באותו יום. הנושא הזה, אנחנו מדברים על חוות דעת מקצועית שמוגשת לוועדה לגבי ה - - - ובעצם סוכמים את לוח הזמנים של הגשת חוות הדעת ומה קורה אם הולכים להכניס דיור בהישג יד במהלך התכנון, אז גם צריך לפנות לאותו יועץ מקצועי.

אני מקריאה את התיקון בעמוד 5. בסעיף 63ג, 'דיור בהישג יד', התיקון מסומן באפור. אני אקרא את כל הסעיף, כדי שיהיה ברור.

נקבע בתכנית לפי סעיף 62א(א)(14) או 62א(א1)(2) או 62א2, כי יחידות הדיור בתחומה יהיה לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות התוספת השישית, תקבע התכנית כי לכל הפחות 25% מסך יחידות הדיור האמורות יהיו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת וכי השטח הכולל המותר לבנייה של יחידות דיור אלה לא יפחת מ-20% מהשטח הכולל המותר לבנייה שהותר לפי הסעיפים כאמור; קבע מוסד התכנון – כאן אני אעשה תיקון קל בנוסח, אני אסביר אותו עוד מעט – כי השיעורים הקבועים כאמור יהיו גבוהים יותר ינמק את החלטתו;

כמובן שההנמקה צריכה להיות כמובן השיעור של סך יחידות הדיור וגם לעניין השטח הכולל המוצהר.

בעמוד 6, סעיף קטן (ג).

חוות הדעת כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש למוסד התכנון בתוך 14 יום מיום שהתבקשה על ידי מוסד התכנון. לא הומצאה חוות הדעת במועד האמור, רשאי מוסד התכנון להחליט על הפחתה כאמור בסעיף קטן זה אף בלא חוות הדעת.

נקבע בתכנית כאמור בסעיף קטן (א) כי יחידות דיור בתחומה יהיו לדיור בהישג יד וכי יחולו עליהן הוראות התוספת השישית, לא תמומש הבנייה של יחידות הדיור לדיור בהישג יד, אלא אם כן מתוך יחידות הדיור כאמור שבנייתם תמומש יהיה שיעור של יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, כפי שנקבע בתכנית לפי הוראות סעיף זה.

זה תיקון שלא נידון בוועדה והכוונה שלו היא להבהיר שגם אם מומש חלק מתוספת השטח שניתן לצורך דיור בהישג יד יהיה צריך שהיחס של יחידות הדיור במחיר מופחת יהיה אותו יחס כמו שנקבע בתכנית. זאת אומרת גם לעניין השטח הכולל המותר לבנייה וגם לעניין סך יחידות הדיור מתוך כלל יחידות הדיור בהישג יד.

מה שאת אומרת זה שאם בתכנית עצמה לא ניתן לממש 25%, מכל מיני סיבות שיהיו, ורק אפשר לממש 15%, אז ה-115% לצורך העניין, האחוזים ייגזרו מכל ה-115?

אם מממשים 15% דירות לדיור בהישג יד.

כי הם לא יכולים.

לא משנה מאיזה סיבה, לא חשוב, מתוך זה צריך לעשות 25% במחיר מופחת, מתוך ה-15.

אנחנו כן נפתח עכשיו להערות של כל מה שהקראנו עד עכשיו, הערות עד כאן. מוזמנים, בבקשה. אנחנו ניתן אם יש משהו. קודם כל בקרב חברי הכנסת יש משהו?

לי יש הערה כללית קצת יותר, אבל אני מעדיף שתמשיכו להקריא.

אז אם יש משהו ספציפי בניסוח. כן.

כמו שהוועדה יודעת היטב אנחנו, מרכז השלטון המקומי, סבורים שתכנית שהוועדה המחוזית מתכננת - - -

זה שתי ההערות ה - - - את עכשיו בשתי ההערות העקרוניות?

כן.

אז עזבי, תני לנו לסיים את זה. אמרתי, מסיימים את ההקראה, סיימנו. אמרנו שנעבור על הדברים המוסכמים, אלא אם כן יש הערות, משהו שלא שמנו לב בהערות האלה. אני יודעת שיש את שני הנושאים הגדולים שנמצאים עכשיו בדיונים.

שיש לנו על הסעיפים האלה.

בסדר, אבל זה הלשכה המשפטית תדע לעשות את העבודה. אנחנו בדרך כלל סומכים עליהם.

לא בדרך כלל, אנחנו סומכים עליהם.

כן, זה היה בהומור.

ממש בסעיף הראשון שהקריאו, 'תכנית לא תכלול הוראות המתנות למעט הוראות הנדרשות לתוספת השטח'. אני חושב שצריך להוסיף גם שאפשר לתת הוראה, אני אסביר קודם באופן כללי, שאת תוספת השטח צריך לבנות יחד עם כל התכנית. זאת אומרת שלא יהיה מצב שבן אדם בונה מה שנתנו לו בתכנית ואת ה-25% הוא משאיר לעוד חמש שנים. בזמנו אמרנו את זה, זה היה נשמע מקובל, אני חושב שצריך להוסיף 'ואולם ניתן לקבוע כי מימוש ההוראות שנדרשות לתוספת השטח יהיה תנאי למימוש תוספת השטח וכן כי מימוש תוספת השטח ייעשה בהינף אחד יחד עם מימוש התכנית'.

זו הערה שנשמעה ולא התקבלה.

חשבתי שהתקבלה. אני רק רוצה להסביר, המשמעות היא שיזם יוכל לבנות את התכנית - - -

לא, מה שאמרנו, שהזכויות יפקעו. זה היה הפתרון שנתנו.

זה נכון שהן יפקעו, השאלה מתי.

אבל זה לא היה ככה.

זה נכון, זה התקבל חלקית, אני רק רוצה להסביר. המשמעות היא שנותנים ליזם, לצורך העינין, לבנות 100 דירות ועוד 25 דירות בדיור בהישג יד, מתוכן חלק ב - - -

כן, נכון, ואז אמרנו שהם לא יבנו וימכרו את הזכויות בעצם.

כן, והוועדה - - -

ואז - - - פקיעה.

אבל הפקיעה לא מספיקה, כי הוועדה אומרת לצורך העניין - - -

לא, אבל אז אתה הסברת למה לדעתך - - - אתה רצית יותר, אנחנו הבאנו את הפתרון של הפקיעה, שזה מה שהתקבל.

אני חושב שאין בעיה להוסיף את מה שאנחנו אמרנו. מה הבעיה אם ועדה אומרת 'אני רוצה שהפרויקט הזה ייבנה במכה אחת'? תחליט אתה, יש לך את הזכות להחליט אם אתה רוצה 100 או 125.

תקשיב, האתגר של החוק הזה, וזה חוזר בכל סעיף, זה הפער בין הזכויות התכנוניות והזכויות הקנייניות וזה בדיוק מה שאתה מדבר עליו. יכול להיות שבבוא היום נצליח לעשות את האיחוד בין הזכויות האלה. כרגע, אתה אומר, מה הבעיה? יש בעיה, בגלל הפער בין הזכויות התכנוניות לזכויות הקנייניות.

אוקיי.

לא, זה הפיל בחדר. אבל נתנו פתרון שמתמודד עם האתגר.

אני חושב שהוא לא מספיק.

אנחנו חשבנו שהוא מספיק.

שיישאר ככה, מה לעשות.

לא נורא.

עדיין בעמוד 6, תיקון סעיף 158מו.

4ב. בסעיף 158מו בסופו יבוא "או סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית".

זה תיקון טכני שדן בנושא של ההיתרים הכספיים בעקבות הערה של משרד המשפטים, שחלק מההיתרים הכספיים צריכים להיקבע בתוספת בצורה מפורטת יותר. הסעיף הזה קובע את ההסמכה של שר האוצר במנגנון שקבוע בסעיף לשנות את התוספת הזאת במקרה הצורך. זה תיקון יחסית טכני.

אנחנו מדלגים. לבקשת יושבת ראש הוועדה אנחנו נשאיר את שני הנושאים ה - - - ולכן אנחנו מדלגים ל - - -

בעמוד 8, בסעיף קטן (ח), אני קוראת ההגדרה של "מחיר מופחת".

"מחיר מופחת" – דמי שכירות שנקבעו לפי הוראות סעיף 5(א)(1א) או (1ב)".

באותו עמוד, בסעיף קטן (י), הגדרת תקרת דמי השכירות המופחתים.

"תקרת דמי השכירות המופחתים" – המחיר הממוצע הארצי של שכר דירה חופשי לדירה בגודל של ארבעה וחצי עד חמישה חדרים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברבעון שקדם למועד קביעת המחיר המופחת לפי סעיף 5(א)(1א) כשהוא מוכפל ב-1.1;

בעקבות התיקון הזה אנחנו מתקנים גם בסעיף 5(1א) וסעיף (1ב) במקום הקביעה של 6,000 שקל אנחנו מתייחסים לתקרת דמי השכירות המופחתים.

כדי לקבוע את תקרת דמי השכירות המופחתים, בעצם במקום לקבוע סכום נקוב אנחנו מצמידים את זה לדמי השכירות הרבעוניים הממוצעים הכלל ארציים לדירות מסוימות, כפי שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי רבעון.

כן, זה בעצם היה כדי למנוע שמחירי השכירות יהיה מאוד מאוד גבוהים ואז דיור בהישג יד יהיה סוג של פיקציה.

מה פירוש מצמידים את זה? הממוצע הארצי הוא הסכום - - -

לא, לא.

זו נקודת המוצא.

אם זו דירה בירוחם?

דירה בירוחם לא תהיה במחיר הזה, היא תהיה 20% מ - - - זה תקרה בכל מקרה, הגדרנו איזה שהיא תקרה.

כדי שכאילו לא יהיו דירות בנות השגה - - -

ב-10,000 שקל, בדיוק. לא לזה התכוון המשורר. אז חיפשנו משהו שהוא לא יהיה סכום מדויק, כדי שהוא לא ישפיע על התנהגות השוק וגם עם ההשתנות זה משפיע. לכן זה הפתרון שהבאנו.

איך זה נמדד? לפי המצב הסוציואקונומי?

לא, בכל מקרה זה 20% פחות ממחיר השוק, אבל יש תקרה, זה לא יכול לעבור את החישוב הזה.

נכון להיום זה בערך 6,000 שקלים.

איך קובעים אותו?

את רוצה להסביר שוב את החישוב?

כל רבעון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - - -

זה לא חישוב שלהם, זה סטטיסטי. זה כמו השכר הממוצע במשק.

כן. נכון להיום המחיר הממוצע להשכרת דירה של ארבעה חדרים וחצי או חמישה חדרים - - -

בהתחלה אמרנו משהו יותר מורכב, אבל בסדר, עדיף שזה פחות מורכב. פישטנו את זה. בהתחלה אמרנו משהו עם החציונים. עדיף ככה.

לקחנו את הדירה של ארבעה וחצי עד חמישה חדרים, המחיר הרבעוני מתפרסם מדי רבעון. היום פחות או יותר המחיר הוא 5,500 שקל. את זה מכפילים ב-1.1, זה יוצא בערך 6,000 שקל. זה המחיר שהוא התקרה.

למה מכפילים ב-1.1?

כי? לא שמעתי את התשובה.

רועי, למה 1.1?

השיקול היה שתהיה נוסחה שהיא דינמית, אבל הרי בסוף אם אנחנו נוריד את התקרה לגמרי, הרי מה הדיון היה? שבסוף זה לא יהיה כדאי. תזכרו שבסוף המטרה שזה גם ישתלם לקבלנים לבנות. אז כך ש - - - שהתקרה, הרי אתה עושה תמהיל של דירות, הממוצע בבניין, זה יכול להיות גם דירות במחיר שוק ודירות מוזלות ודירות - - -

אני חושבת שההכפלה ב-1.1 זה קצת - - -

זה מייצר איזה שהיא גמישות ליזם שבסופו של דבר הפרויקט יהיה כלכלי. אפשר גם לכתוב פה 2,000 שקל - - -

נכון, אחרת לא יבנו את הדירות.

בסדר, אני רק אומרת לקחת את 1.1 - - - לא משנה, אני מפרגנת לכם את זה.

בהמשך זה יהיה - - -

אני בדעתך, גברתי יושבת הראש.

כן, כי זה קצת מצחיק, אבל בסדר.

אבל פשוט לא יבנו את הדירות, זה הערכה - - -

צריך להיות מדד מותאם לסוציואקונומי - - -

לא, זה הזכאות, נגיע לזה עוד מעט. מה שאתה אומר על הסוציואקונומי זה דיון על הזכאות, זה לא קשור למחיר הדירה. על זה ננהל דיון בנפרד.

בסדר, טוב. תמשיכי.

בעמוד 9, סעיף קטן (ג) פסקה (2).

(2) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו בין היתר הוראות לעניין מועד עריכתה של הגרלה, אופן השתתפותם של זכאים בהגרלה, דרכי פרסום לזכאים בדבר עריכת ההגרלה, תקופת תוקפן של תוצאות ההגרלה, דרכי עריכת ההגרלה והפיקוח עליה, לרבות הוראות בדבר מניעת ניגוד עניינים של עורך ההגרלה.

זה לשאלתו של חבר הכנסת אשר, מה שר האוצר יקבע בתקנות, את כל הטכניקה של ההגרלות ונושא של מניעת ניגוד עניינים כדי למנוע מצבים של העדפה לא ראויה.

אני אמשיך באותו עמוד, את כל המנגנון של מתן הדירות לזכאים.

אבל לא מופיע כאן דבר אחד, בתוך הפירוט המלא הזה. זה מופיע בקטע, שמניעת ניגוד עניינים, אבל השאלה אם לא היה צריך, כמו אצל גוף עירוני, יש פה גם אנשים, נציגי ציבור, האם יכול להיות לפי המצב הזה ועדה שהיא הממנה שבנויה רק מפקידים של העירייה כולם, שהם כפופים בעצם לאותה רשות, או שיש איזה שהוא - - -

אין התייחסות לשאלה מי מבצע.

אז אולי אפשר - - -

נדמה לי ששר האוצר צריך - - -

זה שר האוצר.

כן, אבל לא כתוב את זה כאן. בתקנות שיקבע שר האוצר, לעניין מועד עריכתה של הגרלה, אופי השתתפותם, דרכי הפרסום, תקופת תוקפן, הכול מצוין, רק לא כתוב דבר אחד, הרכב ה - - -

רוצים להוסיף הרכב?

אני לא יודע אם צריך הרכב.

אבל אכפת לנו להוסיף הרכב?

השאלה אם צריך, הרכב של מה? הרי מי שמוציא - - -

אני מבינה, אני מסכימה איתו.

לא יכול להיות שעירייה, עם הלחצים שיש בעיריות והדברים האלה - - -

למרות שזה רק - - - למרות ש - - -

בואי, אנחנו מכירים אותם כבר - - -

כתוב פה אופן הפיקוח על הביצוע.

אופי הפיקוח - - -

רועי, אכפת לך שנוסיף הרכב? אנחנו נוסיף הרכב, בסדר.

- - - לא בטוח - - - משרד עורכי דין שאחראי רק על הניהול - - -

זה הרכב, זה עדיין הרכב.

בסופו של דבר המטרה היא שלא יהיה ניגוד עניינים, אז יש פה הסמכה קונקרטית לגבי זה שלא יהיה ניגוד עניינים, זה באמת שלא יהיה - - -

אבל מה זה ניגוד עניינים? ניגוד עניינים זה - - -

ניגוד עניינים זה שלא פקיד בוחר את חבריו.

כן, אבל תגדיר, זה מאוד - - -

בשביל זה יש תקנות.

לא, השאלה אם לא צריך להפנות את תשומת לבו או את האפשרות של השר לקבוע גם בדבר הזה - - -

אפשר לומר 'והרכב באם' - - -

מנגנון שיהיה מורכב ולו אחד שהוא גורם חיצוני.

- - - פיקוח חיצוני.

לרבות פיקוח חיצוני. חייבת להיות פה איזה שהיא רגולציה - - -

בסדר.

אל תשכחו, זה מקרקעין.

הכול בסדר, אנחנו איתך.

פיקוח חיצוני.

רק הערה, בהמשך כתוב בפסקה (4), '- - - בפיקוח גורם שייקבע בתקנות'. זה פשוט כבר כתוב.

זה על היזם. בעל הקרקע.

אני מדבר על ההגרלה.

כן, גורם חיצוני. אנחנו נכתוב 'גורם פיקוח חיצוני', בסדר.

כדי שיהיה גורם אחד - - -

בסדר גמור. הלאה.

יש לי בקשה קצת מחוץ לסדר הדיון, אם זה אפשרי לתת לי דקה או שתיים להעיר הערה, כי היום הזה יום קצת מטורף ואני חייב לצאת לדיון אחר. אם זה בסדר אני רוצה עכשיו.

כן.

אני רוצה קודם, גברתי יושבת הראש, להביע הערכה גדולה לעבודה שלך ושל חבר הכנסת פולקמן, אני ליוויתי את החוק הזה בשלבים הראשונים, עכשיו שאני מגיע לכאן ואני רואה את העבודה שאתם עשיתם ביחד עם הצוות המשפטי של הוועדה - - -

כן, שאנחנו תמיד סומכים עליו.

אתם יצרתם פה באמת מהצעת חוק פרטית מנגנון מורכב ומתוחכם.

פשוט, אך חכם.

לא, שהוא יוצר לנו בפעם הראשונה איזה שהיא - - -

פשטני בתחכומו.

מורכב בפשטותו. ואני רוצה באמת להביע הערכה גדולה לעבודה שעשיתם. אני חושב שזה באמת דוגמה נהדרת לאיך הצעת חוק פרטית הופכת למשהו שהוא מייצר פה - - -

אני מתחיל להיות מודאג.

לא, אל תהיה מודאג כי אני מיד מגיע להצעה הביקורתית. עשיתם עבודה נהדרת. אני בכל זאת רוצה להציע לכם לשקול בתנאי הזכאות הכנסה של איזה שהוא תנאי של מבחן הכנסה ומבחן הון משפחתי. דיברתי עם חבר הכנסת פולקמן, אני הבנתי ממנו את המורכבות של העניין. אני מבין שזה לא הכול נמצא במגרשה של הוועדה, כי בעצם במדינת ישראל כולה אין לנו את הכלי הזה.

אין לנו שיטה. נכון.

אבל אני מנצל את ההזדמנות שנמצאים איתנו פה גם נציגי האוצר, אני חושב שיש טעם בכלל שבמדינת ישראל יהיה כלי כזה ואז אנחנו במנגנון הזה נוכל להבטיח בשורה התחתונה שבאמת מי שייהנה מהדיור בהישג יד יהיו אנשים שצריכים דיור בהישג יד ולא כל מיני בני עשירים מכל מיני סוגים. אני חושב שמבחינה הזו זו טעות להשוות את הדבר הזה לתנאים של מחיר למשתכן, כי זו לא צריכה להיות אותה קטגוריה וזו לא אותה קטגוריה.

אני מבין את המורכבות. אם הערתי לא תתקבל אני מבקש שהיא תירשם כהסתייגות, אבל אני - - -

יש לך הסתייגות ספציפית, צריך להגיד מה זה.

ההסתייגות הספציפית היא שהזכאות תיקבע על פי מבחן הכנסה, זכאי - - -

לא, אולי יש לי רעיון משלים, דב.

אז רק משפט. השיח שהתנהל, אני רוצה לדייק אותו, מה שסוכם עם השלטון המקומי היה שכל הדברים המוסכמים בנרטיב שלהם, זה ייקבע על ידי - - -

לא, מה זה הזכאות?

לא, הזכאות תיקבע על ידי שר האוצר בהתייעצות עם שר השיכון. שאת המנגנון המדויק, יהיה מנגנון שהוא לא יכול להיות בחקיקה ראשית, שבו אפשר יהיה לנהל דיון על האם הזכאות היא שירות בצבא או הזכאות היא מבחן הכנסה, האם הזכאות היא מיצוי כושר השתכרות. כל מיני דברים שנמצאים על השולחן - - -

אבל כרגע, אם אני קראתי את החוק נכון - - -

זה לא בחוק.

בחוק כתוב שהמילה 'זכאי' היא על פי החלטת ממשלה מיום זה וזה.

זה מחיר למשתכן.

לא, אבל אפשר באותו מנגנון, לדייק אותו - - -

אפשר לשנות ולא צריך - - - עכשיו זה בעצם מוצמד למחיר למשתכן. זה לא באמת מוצמד למחיר למשתכן כי כן עשינו שינויים.

רגע, אמרה היושבת ראש, כשנגיע לזה. פה אני רק פונה אליך, דב, האם נדרשת פה ההסתייגות. המנגנון יהיה שמכיוון שבחוק זה כבד, זה מורכב, יש המון פרמטרים סותרים, הרעיון היה שלשרים יהיה, באישור ועדת ה-, לא יודע איזה ועדת מוסמכת - - -

ועדת הפנים

ועדת הפנים, לקבוע קריטריונים, שיכול להיות בהם מבחן הון, שיכול להיות בהם מיצוי - - - כל מיני דברים שראיתי שהגיעו מכל מיני רשויות מקומיות, אבל המנגנון הוא לא בחקיקה הראשית.

אחד מהם יכול להיות גם מבחן הכנסה.

נכון.

אני מציע - - -

יש לי עוד רעיון. אני אשלים אותך ואחר כך תסכם. אם אני זוכר נכון יש את המושג של זכאי לפי מחיר למשתכן. יש עוד זכאי במשרד השיכון, אלה שזכאים לסיוע בשכר דירה. השאלה, אם אנחנו נכניס בתוך החוק שזכאי הוא גם זה וגם זה, כשהעדיפות בסדר העדיפות היא למי שזכאי קודם כל לשכירות, לשכר דירה, שהוא ממילא במצב סוציואקונומי יותר נמוך, או בהכנסה יותר נמוכה. כי יש לך היום כבר כללים, יש לך הגדרות ממשלתיות.

אבל הם לא יוכלו להרשות לעצמם - - -

אל"ף, לא בטוח שהם יוכלו להרשות לעצמם, כי המחירים לא יהיו בסכום שמקבלים ב - - -

זה לא דיור - - -

אני אגיד לכם מה בעיניי - - - דב, תסיים ואנחנו נתייחס עוד מעט ליעקב אשר.

מאה אחוז, אני רק אסיים את ההצעה. אני מקבל את דבריו של חבר הכנסת פולקמן, אני מבין שבחוק הזה כרגע זה יהיה מסובך מדי להגדיר עד הסוף. אני מקבל את זה שהשרים יקבעו, באישור הוועדה הרלוונטית. אני מציע שהשרים יקבעו קריטריונים שיתבססו על מבחן הכנסה ועל מבחן הון משפחתי. אני מציע שאלה יהיו שני הקריטריונים במקום ההסתמכות על החלטת הממשלה ושהשרים יקבעו קריטריונים נוספים. זו הצעתי.

אז מה ההסתייגות שלך?

ההסתייגות שלי אומרת שבעצם זכאים - - -

שהשרים יקבעו לפי שני הקריטריונים האלה.

לפי השני הקריטריונים האלה. תודה רבה ושוב הרבה הערכה לעבודה שעשיתם.

אבל לא במקום הבסיס, הבסיס - - -

זו ההסתייגות שלו. לא אמרנו שאנחנו מסכימים.

לא, או שהשרים קובעים או שאנחנו קובעים.

לא, אנחנו נותנים להם לקבוע לפי זה.

מה שאתה אומר, אנחנו יכולים לקבוע לפי הפרמטרים - - -

לא סומך עליהם.

אתה לא סומך עליהם אז אל תיתן להם את המנדט.

זו ההסתייגות של דב, רשמנו. אנחנו נמשיך ואנחנו נגיע לדיון הזה. חברי הכנסת, אתם אוהבים את חבר הכנסת פולקמן, נכון? בואו נפרגן לו ונצליח לסיים את החוק הזה.

רגע, אבל עוד פעם, שרי הממשלה - - -

כל מילה שלך זה מוריד בכמה פולקמן חושב שאתה אוהב אותו. סתם, סתם.

אל תיכנסי בין אהבתי לפולקמן לחוק.

אני צוחקת. נו, קדימה.

שרים ומי עוד? יש שלטון מקומי עוד?

כן.

מי הנציג של השלטון המקומי?

הארגון היציג.

הארגון היציג של השלטון המקומי.

של מרבית הרשויות המקומיות. זה אנחנו, המרכז לשלטון מקומי.

אנחנו ממשיכים.

פסקה (3)

יחידות הדיור להשכרה במחיר מופחת יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל בדרך שתיקבע בתקנות;

מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה למחיר מופחת ישכירה לזכאי כאמור בפסקה (א), ואולם רשאי הוא לפנות למנהל ולבקש ממנו שלא להשכירה לאותו זכאי ולנמק את בקשתו, אם לדעתו קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת;

ראה המנהל כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובכלל זה כי קיים חשש סביר שהזכאי לא יעמוד בתנאי הסכם השכירות, רשאי הוא לקבוע כי יחידת הדיור לא תושכר לזכאי שעלה בגורל לגביה; קבע הממונה כאמור, תוצע יחידת הדיור להשכרה לזכאי הבא אחריו ברשימת הזכאים לפי סדר העלייה בגורל כפי שייקבע בתקנות;

השר רשאי לקבוע כי במקרים שבהם יפחת מספר הזכאים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תכנית מסוימת ממספר יחידות הדיור העומדות להשכרה, ניתן יהיה להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים נוספים שיעמדו בתנאים שייקבעו בתקנות שייבחרו בהגרלה נוספת שתיערך בהתאם להוראות סעיף זה.

פסקה (5) באותו עמוד.

(5) לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן זה, לא יינתן היתר מכוח תכנית לפי סעיף 62א(א)(14) או 62א(א1)(2) או 62א2 או לפי סעיף 4(ב)(1א) או (1ב) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014.

שני דברים. הסעיף הזה נועד להבהיר, אל"ף, מה קורה במצב שיש - - - כדי למנוע את הנושא של איך בוחרים את השוכר ואם יש בעיה איתו, אז הוועדה תקבע, וכך זה מופיע פה, שבמצבים חריגים אפשר לפנות למנהל ולהציג נימוקים מיוחדים שבהם לא רוצים להשכיר למי שעלה בגורל. במקרה מאוד חריג המנהל יכול להתיר את זה. המנהל זה עובד מדינה במשרד השיכון או במשרד האוצר, אחד ממשרדי הממשלה.

הדבר השני, כיוון שהתקנות האלה חיוניות להפעלת כל ההסדר של דיור בהישג יד וכדי לא לעכב מצד אחד את הכניסה לתוקף של החוק ושאפשר יהיה להתחיל לעבוד לפיו, בעצם נקבע פה שרק היתרים לא יוכלו להינתן, כל עוד אין תקנות.

בסעיף הזה קשה לי קצת להבין, אני מפחד שזה גם עלול להיות מקום - - -

שמה?

מה זה חשש סביר שהזכאי לא יוכל לעמוד בזה? זאת אומרת אם היית קובע שיש לו עבר בעניין הזה או שהוא נגיד - - - מה זה חשש סביר? לפי מה? לפי תלוש המשכורת שלו?

למשל. הוא צריך להראות את זה, הנטל הוא על בעל הבית להראות למה הוא חושב שהשוכר המוצע לא יעמוד בתנאי השכירות.

יעקב, אני אגיד לך מאיפה. בהתחלה אנחנו התחלנו מזה שיש הרבה יותר, בגלל שיש פה עניינים קנייניים, כי מי שבונה את הדירות צריך להשכיר אותם ואנחנו דורשים ממנו להשכיר במחיר מופחת. בהתחלה נתנו הרבה מאוד חירות לבעלי דירות, כי באמת אמרנו שאנחנו רוצים לשמור על זכות הקניין שלו, אבל הבנתי שהנוסח שהגיע אלינו לא מספיק מהודק והוא עלול לגרום לגזענות וכל מיני מצבים כאלה ולכן מאוד מאוד הקטנו את זה לסעיף הזה וגם אמרנו שבעל הבית, נטל ההוכחה עליו.

בגלל שזה רכוש פרטי.

זהו, בגלל שזה רכוש פרטי.

זה לא דיור ציבורי של המדינה, שהיא יכולה להגיד מה שהיא רוצה. בגלל שזה רכוש פרטי אתה צריך להגיד לבן אדם 'אני יודע שיש לו חובות, הוא לא שילם, יש לי עדויות שהוא לא שילם'.

אנחנו צריכים לתת לו מסלול חילוץ ויצרנו מסלול שלא מאפשר גזענות ולא מאפשר - - -

וזה גם נכון, כדי לא להבריח אנשים מלהיכנס להסדר הזה.

כן.

אבל השאלה אם מבחן הכנסה, כאילו כשאדם עושה את מבחן ההכנסה, אם אתה בא ומדבר על עברו, על זה שהוא כבר כמה פעמים זה, את זה אני יכול להבין, אבל אתה אומר איך אתה מצליח לחיות מ - - - לא נראה לי, אני רוצה רק מישהו שבא עם הכנסה גבוהה ובטוחה וכו'.

אז המנהל לא יתיר לו. בשביל זה לא הוא מחליט, הוא צריך לפנות לגורם ממשלתי. הוא יכול להציג את הטענה הזאת, אבל אני מניח שבמצב כזה הגורם הממשלתי שבודק את העניין יגיד לו 'אדוני, זה לא - - -'. אם הוא יבוא ויראה ששכר הדירה במקום הזה הוא 6,000 שקל והבן אדם מרוויח 5,000 שקל, יכול להיות שהוא יגיד לו 'תשמע, זה הגיוני'. אבל אם הוא יבוא ויגיד ששכר הדירה הוא 6,000 שקל ואני רוצה שתהיה לו הכנסה פנויה של לפחות 60% הכנסה פנויה כדי שהוא יקבל את הדירה, אז יבוא המנהל ויגיד לו 'זה לא סביר, זו לא דרישה סבירה, אני לא מתיר לך לסרב לו'.

יש לי רעיון איך להגיד לכם להגדיר את זה, ולכן - - -

נכון ותדע לך שעבדנו המון זמן עד שהגענו למשפט הזה.

רחל, בפעם הקודמת - - - זאת אומרת שאני לא אומר עכשיו, אבל זה אחד הדברים המסוכנים ביותר שיש, זאת אומרת שיבוא בסוף בן אדם שיעשה - - -

אסור, אסור.

אני יודע שאסור, ברור שאסור, אבל איך אוכפים את זה?

יש פיקוח.

כי אנחנו יודעים - - -

יש פיקוח.

לא, מה אתה עושה? אתה מעיף אותו מהבית, כאילו מה?

מה זאת אומרת, אם הבן אדם - - -

אתה קונס אותו בפער שיש בין שכר הדירה לבין זה? כאילו מה אתה עושה איתו?

יש פה כמה תשובות. אחת, זאת עברת תכנון ובנייה, אז אפשר לעשות לו את כל מה שיש, זה שימוש לא לפי החוק, אז אתה יודע, שימוש חורג זה שלא כדין. אז כל דיני תכנון ובנייה נכנסים פה לפעולה. שתיים, יש לו את ה - - -

לא, לא הבנת. אני בא - - -

הבנתי, חוק התכנון והבנייה אוסר על - - -

אני זכיתי ב-5,000 שקל - - -

נכון, השכרת - - -

אני חתמתי הסכם, עכשיו אני נותן למישהו אחר ב-6,000 שקל.

אז אתה עבריין, על כל חוקי התכנון ובנייה.

אני עבריין, איך אתה בודק שאני עבריין?

כמו שבודקים על כל מי שגונב, יש פיקוח.

הבנתי, זאת אומרת חופשי. איך אתה תבדוק את זה?

לא, התחלתי לענות לך, אחת, על כל מיני סוגי עברה נותנים פה אמצעי פיקוח, שתיים, אתה תראה ש - - -

תוקם יחידה מיוחדת של מג"ב, לטיפול באירוע - - -

ימ"מ.

- - - טרור חקלאי, זה נראה לי הכי מתאים.

זה נכון.

הימ"מ יבוא, ייכנס לבית - - -

לוודא שלא מגדלים שם - - -

לא, יש את הפקחים של המדינה, של המרכולים - - -

של המרכולים, אבל רק בשבת הם בודקים.

- - - בין בעל הבית לדייר, שגם פה מן הסתם בעל הבית ידרוש כל מיני דברים, כמו שכל בעל בית דורש, שלא תהיה תחרות על שכר הדירה שלו. והתשובה השלישית היא שגם יש פה אמצעי פיקוח מנהליים, יש פה גורם מנהל, מה שנקרא, שמוסרים לו דיווחים והוא יכול להפעיל כל מיני סנקציות במצבים שבהם - - - לא תוקם, כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן, אין כוונה, אני מניח, שתוקם פה יחידת פיקוח שלוכדת - - -

אני חוזר רגע למה ש - - - כי זה עדיין מטריד אותי, אבל יכול להיות שבאותו סעיף 'ראה המנהל כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת ובכלל זה קיים חשש סביר ש - - - רשאי הוא לקבוע'. אני מבין, אבל איפה מופיע כאן, למשל, שאותו אחד שרוצה, זאת אומרת שבעצם הוא עכשיו היה בתור ואמרו לו 'עכשיו אתה, לא, המנהל החליט שאתה לא זכאי', האם יש לו אפשרות לערער על זה?

כן, יש אפשרות לעתור עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי ולבקש לבטל את ההחלטה של המנהל.

בהחלטת המנהל אנחנו מכינים את המנהל גם לשמוע את ה - - - או לשמוע רק את - - -

זה אינהרנטי. אפשר לכתוב את זה, אבל - - -

יש בעיה עם לכתוב את זה? פולקמן, זה שלך, אני מפרגן לך עם החוק.

אין בעיה.

זה לא מייצר - - -

לא, אם המנהל השתכנע שיש בעיה, אחרי ששמע את ה - - -

נתנו לו הזדמנות לה - - -

כן, נתנו לו הזדמנות ל - - -

נתן לו הזדמנות לה - - -

יכול להיות שדברים שאתה מתרשם ממשכורת של בן אדם, בסוף מתברר שסבא שלו נותן לו כל חודש ויש לו מוסר תשלומים גבוה מאוד.

טוב, בואו נתקדם.

אנחנו נוסיף את זה שנתן לצדדים הזדמנות - - -

נתן לזכאי להביע את - - -

לזכאי.

לא, שניהם, ההוא הרי פונה, אז זה כמו בית משפט, שהמנהל יידע שצריך לבדוק את זה כמו שצריך, בקיצור.

בסדר.

הייתה לנו הערה. ההערה מתייחסת לסדר העלייה בגורל. היא נוגעת לסעיף (ד), שעדיין לא הוקרא, שהוא עוד יוקרא, בעניין היכולת לקבוע שיעור בקרב הזכאים שיעלו, שייתן להם עדיפות. אנחנו סבורים שככל שנקבע שיעור כזה, שלהם צריכה להינתן עדיפות, ההגרלה צריכה קודם לתת שיעור כזה, זאת אומרת קודם לפני - - - ואז בסדר העדיפות הרגיל.

נכון, זה בדיוק מה שהתכוונו בתקנות. זה מה שאנחנו אומרים, שדמי הזכאות - - -

לא, לא.

לא, זה האופן. בסדר, זה מכוסה.

השאלה אם אפשר בכל זאת להקשות, זו שאלה, האם ברגע שבחקיקה כתוב שיחידות הדיור להסדרה יוצעו לזכאים לפי סדר עלייתם בגורל, הדרך תיקבע בתקנות, זה גם לרבות עניין השיעור של ה - - - הבנתי, סליחה.

עמוד 11, סעיף קטן (ד).

מועצת רשות מקומית רשאית לקבוע שיעור – כאן הוספתי של 25% – מקרב הזכאים שיעלו בגורל בהגרלה שתיערך לפי סעיף קטן (ג), שיהיו בני מקום ותינתן להם עדיפות בהשכרת יחידות דיור במחיר מופחת לפי הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) בשיעור של 25%, ואולם ביישוב באזור עדיפות א' או באזור עדיפות ב', שהממשלה החליטה עליו לפי הוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, יהיה בשיעור – 30%.

זה עד 25 או 30?

לא, זה סכום קבוע. בוא נגיד שתמיד יקבעו את השיעור המקסימלי.

ואם אין מספיק בני מקום, אז זה עובר לכללי. כמו בבאר שבע, אם אין מספיק בני מקום זה עובר הלאה.

איפה זה כתוב שזה עובר הלאה?

לא, לא משאירים - - - אם אין מספיק בני מקום - - -

אם אתה כותב עד 25%, אז זה - - -

עדיפות, אבל אם אין אז אין בעיה של עדיפות. אם מתוך 100 איש ניגשו 10 ולא 25 אז - - -

אבל למה - - - ולא - - -

משרד המשפטים מתנגד לתת עדיפויות לבני מקום, לכן הסיכום היה שיהיה - - -

לא, בני מקום, אני מדבר על א' ו-ב'.

אזורים, פשוט כדי לא לייצר עוד מדרגים, כי הם אמרו 'אנחנו לא מוכנים שיהיה יותר', אז אתה אומר בוא ניתן את המקסימום שאפשר.

אבל בלאו הכי קיים - - -

לא, אבל היה - - - שעמד על הרגליים האחוריות, שלא יהיה עוד מדרגות, אז כדי לפשט את המהלך.

כדי שלא יהיו אזור פיקוח ב' כי - - -

האמת שזה גם לא מאוד משמעותי, באמת שלא, אין לזה באמת משמעות.

להיפך, אני רוצה שיבואו כמה שיותר - - -

חיים, אני אגיד לך, בחוק הזה אנחנו - - -

בנתיבות ובשדרות בונים עכשיו - - -

לא, אבל אין בעיה של אחוזים כאלה של בני מקום בעניין הזה.

אנחנו בחוק הזה כל הזמן מצד אחד יצרנו מנגנונים וניסינו מצד שני להוריד, לפשט, זה אחד המקומות.

בהגדרה של בני מקום, לשלוש שנים - - -

שדרות ונתיבות, נתיבות זה ב' ושדרות זה א', רק בגלל הקרבה שלהם לרצועת עזה, זה הכול.

נכון, והם יקבלו את אותה מדרגה.

אין מקום להגדרת בני מקום?

זה מה שמופיע פה, שלוש שנים.

בשדרות בסוף זה לא בני מקום. כל מי שבא לשדרות ללמוד במכללה, סטודנטים, היום שדרות זה המקום היחידי - - -

כי ההעדפה היא - - -

לכן זה רק אחוז מסוים ולא כולם, כי ברגע שזה כולם זה בדיוק מייצר את המתח הזה.

כי אתה רוצה שהחברים שלומדים בשדרות יקבלו את זה גם, זה לא רק - - -

הגדרה של בן מקום, עמוד 6, בשלוש השנים האחרונות לפחות, או ארבע מתוך עשר.

בשלוש השנים האחרונות.

או ארבע מתוך עשר, אם הוא היה, נסע, חזר. וזה לא רק בשנים שהוא בגיר, נכון?

לא.

עמוד 11 פסקה (3).

(3) בסעיף 3 –

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "כל יחידות הדיור בבניין לדיור בהישג יד" יבוא "כל יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום התכנית";

(ג) בסעיף קטן (ג) במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סעיף קטן (ב)" ובמקום "יחידות הדיור באותו בניין" יבוא "יחידות הדיור במתחם מקרקעין רצוף שישמשו לדיור בהישג יד בתחום אותה תכנית.

זה השינוי הכי משמעותי שעשינו מהתוספת השישית הקיימת לגבי הדיור בהישג יד שנקבע בזמנו שכל הדירות בבניין חייבות להיות בדיור בהישג יד. מה שהבנו, שזה אחד החסמים המרכזיים להתפתחות הפרויקטים האלה. בעצם התיקונים האלה, כפי שרוני מקריאה אותם עכשיו, נועדו לאפשר את התמהיל של דירות במתחם, שיהיו גם דירות בדיור בהישג יד וגם דירות רגילות, במרכאות.

התיקונים בעמוד 12, אני רק אעיר, הם מסומנים, כי הם שונים מהנוסח שפורסם, אבל זה תיקונים שנידונו וכבר נאמרו והוקראו בדיון.

בעמוד 13, בפסקה (1ב). ב-(1) תשתנה ובה ייאמר:

על אף האמור בפסקה (1א) רשות מקומית רשאית, בהחלטה מנומקת לקבוע כי שיעור ההפחתה של דמי השכירות ממחיר השוק, ביחידות דיור להשכרה במחיר מופחת בתחומה יהיה שונה מהאמור באותה פסקה.

השינוי בעצם הוא זה שההחלטה של הרשות המקומית צריכה להיות ביחס ל - - -

לתת שיעור יותר גבוה של דיור בהישג יד, עד 40%.

לא, זה המחיר.

של המחיר.

בהמשך באותו עמוד, בפסקת משנה (א), אני אקריא:

הקרקע שבה נמצאות יחידות הדיור אינה מקרקעי ישראל.

בעמוד 14, פסקה (3).

על אף האמור בפסקה (1א), לעניין יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת במקרקעי ישראל תהיה רשאית מועצת מקרקעי ישראל לקבוע שיעור הפחתה גבוה מהשיעור האמור באותה פסקה, ובלבד שדמי השכירות לא יעלו על תקרת דמי השכירות המופחתים.

בעמוד 15, פסקה (3). זה תיקון שנוגע לרישום יחידות הדיור בהישג יד והפיקוח עליהן על ידי הרישום. הרישום הוא בפסקה (4).

בפסקה (4) אחרי "בבית משותף" יבוא "שהיא יחידת דיור בהישג יד".

בעמוד 16, אני רק אגיד משהו כללי לגבי התוספת השישית. היום יש טעות במספור הפרקים בתוספת השישית, במסגרת התיקון אנחנו נתקן את הטעויות שנפלו במספור.

בעמוד 16, תיקון סעיף 9.

(6ג1) בסעיף 9(א), במקום "הבינוי והשיכון" יבוא "האוצר".

תיקון סעיף 10.

(6ג2) בסעיף 10 –

בסעיף קטן (א), במקום "שיחידות הדיור בו הן" יבוא "הכולל יחידות דיור";

בסעיף קטן (ב), במקום "בבניין שיחידות הדיור בו הן לדיור בהישג יד" יבוא "ביחידת דיור שהיא לדיור בהישג יד";

במקום "ועדה מקומית או ועדה מקומית עצמאית שאישרה תכנית לפי סעיף 62א(א)(14) או (א1)(2)" יבוא "מוסד תכנון שאישר תכניות לפי סעיף 62א(א)(14), 62(א1)(2) או 62א2"

את התיקונים של סעיף 11 ו-13 כבר הקראנו, לכן אני לא מקריאה אותם שוב. בעמוד 18, בפסקה (3), לעניין העיצומים הכספיים.

מי שבבעלותו יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת שערך הגרלה שלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 2(ג), המנויות בתוספת השביעית;

(3) בסעיף קטן (ב) יבוא:

(ב) על עיצום כספי לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יחולו הוראות סעיפים 158לג עד 158מו לחוק זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הממונה" יבוא "המנהל";

(6ו) אחרי סעיף 15 יבוא:

15א. עונשין

מי שבבעלותו יחידת דיור להשכרה במחיר מופחת העורך הרגלה לפי סעיף 2(ג), בניגוד לתקנות לפי אותו סעיף קטן – דינו מאסר שנה.

15ב. סעדים על הפרת הוראות

נוסף על האמור בכל דין, הופרו הוראות לפי תוספת זו יראו את מי שחייב בקיום הוראות הסעיף האמור כנאמן, ואת הפרת ההוראות האמורות כהפרה של חובת נאמנות כמשמעותה בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ויחולו הוראות סעיף 39 לחוק האמור.

בתוספת השביעית

אחרי "סעיפים 158לב(ב)" יבוא "או סעיף 14(א1)(3) לתוספת השישית"

במקום "הפרת הוראות לפי פרק ה'3 שיחול עליהן עיצום כספי" יבוא:

חלק א'

"הפרת הוראות לפי פרק ה'3 שיחול עליהן עיצום כספי"

חלק ב'

"הפרת הוראות לפי התוספת השישית שיחול עליהן עיצום כספי"

בעמוד 20, בסעיף קטן (ג).

(ג) אחרי סעיף קטן (ב)(4) יבוא:

על אף האמור בסעיף 3(ב) עד (ד) לתוספת השישית, על יחידות דיור במתחם מועדף לדיור שהן יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך או יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות אלה:

יחידות הדיור כאמור יהיו בבניין אחד או בכמה בניינים ובלבד שכל יחידות הדיור למגורים באותו בניין יהיו יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך או יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת;

על אף האמור בכל דין כל יחידות הדיור בניין כאמור בסעיף קטן (א) יהיו בבעלות אדם אחד;

לא תועבר בעלות ביחידת דיור, כאמור בפסקה זו, אלא אם כן הועברה באותו מועד ולאותו אדם הבעלות ביחידות הדיור באותו בניין;

הוראות סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על התחייבות להעברת בעלות כאמור באותו סעיף קטן.

אני רק אסביר.

- - - הוא הצליח לקנות את כל הבניין.

לא, תיכף אני אסביר. הסעיפים האלה קודם כל מעבירים את הסמכויות שהיו במשרד השיכון לשר האוצר. התיקונים בסעיף 10 לתוספת נועדו להבהיר את אותו עניין שלא מדובר בכל היחידות באותו בניין שחייבות להיות בדיור בהישג יד. זה תיקון שנובע מזה.

התיקונים שהקריאה רוני בסוף מתייחסים לחוק הידוע בכינויו חוק הוותמ"ל. בשונה מהחוק הזה, החוק הרגיל של חוק התכנון והבנייה, בעצם שם כן יישמר העיקרון שכל יחידות הדיור באותו בניין יהיו לדיור בהישג יד ושם מדובר בפרויקטים גדולים ורחבי היקף שבהם יש הצדקה לרכז את הדירות של דיור בהישג יד בבניין אחד או במספר בניינים ולא לפזר אותם בצורה ספורדית במתחם.

אלה בעצם התיקונים. עד כאן.

אני לא הבנתי, בתכנית שיש מספר מתחמים או במגדל שבו יש עירוב שימושים אני יכולה בשני מגדלים ל - - - את היקף היחידות של אותה תכנית, של אותה תב"ע? זו המשמעות?

כן.

לפי מה שכתוב פה אי אפשר להבין את זה ככה.

אני אהיה יותר קיצוני בשאלה, תומר. אנחנו עכשיו בונים מתחם של שלושה בניינים ואני מרכז את כל ה-25% בבניין אחד.

כן, מותר.

אתה מבין מה שאני אומר?

מותר לך.

זאת אומרת כל עוד שזה בתב"ע המתחם הזה - - -

מותר לפצל ומותר לאחד.

כי אז אנחנו חוסכים איחוד וחלוקה.

ברור.

זה גם פישוט לשלטון המקומי.

טוב, סיימנו. שני הנושאים.

עוד לפני שני הנושאים, ברשותכם. זה מתייחס למה שהוקרא. ממה שאנחנו יודעים מהדיונים בוועדה בסוגיית העיצומים הכספיים אנחנו הערנו שאנחנו סבורים שקביעת עיצום כספי על עורך ההגרלה בניגוד למשהו שאנחנו עדיין לא יודעים מה הוא יהיה ואיך הוא יהיה, זה נראה לנו לא סביר ולא מידתי, בטח ובטח עכשיו כשגם יש סנקציה פלילית על מי שעורך הגרלה לפי תקנות שעוד עדיין לא נבראו. אמרנו שזה חתול בשק, העמדה שלנו, ומשרד המשפטים הצטרף אליה, משרד הפנים גם הוא, והבנו שהסוגיה הזו הוסכמה, שהסנקציה או העיצומים הכספיים ייקבעו בתקנות עצמן גם הם.

זה מה שכתוב פה.

או שאני פה לא מבינה - - -

תקשיבי, עשינו פעולה חדשה.

אם יש הערה על המהות, אז לענות לך, אחר כך אפשר לשבת, רק אם ההסכמה היא מוסכמת, לפחות זה מה שהוסכם - - -

לא, השאלה - - -

זה מה שניסיתי להבין.

הטכניקה שאומצה היא טכניקה של תוספת לחוק שבעצם נקבעת בידי שר האוצר באישור ועדה של הכנסת וכו' ובהסכמת שר המשפטים שבהם ייקבעו הפרטים של אותם עיצומים כספיים בנושא ההגרלות. זו הטכניקה שמאמצים בנושא הזה, שכאשר יש צורך בפירוט יתר ודיוק של הסנקציות עליהן דובר, זה ייקבע בתקנות בהמשך, שיהפכו לתוספת לחוק.

אוקיי, ואנחנו כמובן מתנגדים לסנקציה פלילית על רשויות מקומיות, עובדי הרשויות המקומיות, שזה מתייחס לסעיף העונשין שנקבע, שגם הוא, לפי מה שאני מבינה מהיועץ המשפטי, בוודאי ייקבע בהמשך, אבל אנחנו מתנגדים עקרונית.

לא, סעיף העונשין הוא קבוע.

לא, ביחס לאיזה סעיפים. מי שערך, העורך הגרלה לפי סעיף 2(ג) בניגוד לתקנות - - -

משרד המשפטים יתייחס.

הסנקציה הפלילית מתייחסת רק להגרלות.

הרשויות המקומיות עורכות הגרלות.

את צריכה להבין שגם אם לא נקבעה סנקציה פלילית בחוק הזה יש את התיקון בחוק העונשין, שחלים על עובדים של רשות מקומית, בכל מקרה. הסעיף הזה נועד לתת מענה באותם מקרים שמי מבצע את העברה הפלילית זה הגורמים הפרטיים. במקרים כאלה הסעיפים שבחוק העונשין לא חלים, כי הם לא עובדי ציבור.

זאת אומרת עובדי ציבור זה ממילא מה שקיים בחוק העונשין, זה לא חל על עובדי הציבור, כי מחר יבוא גוף פרטי, נניח משרד עורכי דין, שהיזם יקבל סמכות ואם הוא עושה תרגילים בהגרלה צריכה להיות סמכות לשפוט אותו.

כן, לגבי עונשין, רשות מקומית ממילא יש לה - - -

בסדר, קדימה. אנחנו איתכם.

שמי חדוה פיניש, עיריית תל אביב וגם מייצגת פה את פורום ה-15. בדיון הקודם, לאחר הדיון הסוער שהיה בנושא של מבחן הכנסה, את שלחת אותנו לבחון אפשרויות ולבדוק והייתה לנו הצעה שלא נדונה פה. אני כן יודעת ש - - -

היא הגיעה גם אליי וגם - - -

בנוסף להצעה, לאור הטענות שאנחנו לא יודעים מה זה מבחן הכנסה, למרות שעיריית תל אביב פועלת לפי מבחן הכנסה ולא ראינו איזה שהיא בעיה מיוחדת, פנינו גם ליועצים שעוסקים בנושא של דיור בהישג יד, ביניהם גם ד"ר אמילי סילברמן שיושבת פה, היא תיתן פה את דעתה או תחווה את דעתה, וראינו שהפלא ופלא, כמעט כל הערים במדינות של ה-OECD מפעילות שני קריטריונים שנקראים מבחן הכנסה והון עצמי שאפשר להרחיב אותו לאן שרוצים.

החוק הזה בעצם נותן שני מסרים, הוא נותן דיור להשכרה ארוכת טווח והוא נותן דיור בהישג יד במחיר מופחת. מכיוון שהמוצר הזה הוא מוצר שלא נפרץ ואולי בעוד 20 שנה או 15 שנה, כמו שיש בהרבה ערים, שלקח להם 15-10 ליצור מאגר משמעותי, אנחנו חושבים שהסיטואציה הזאת תגרום לכך שלא נוכל לתת את ההטבה המשמעותית הזאת, הציבורית הגדולה, שזה נטל ציבורי, למרות שיש עוד כאלה שמפקפקים בכך, לטובת אנשים שבאמת באמת זקוקים. לכן אני חושבת שהמנגנון שייצרנו יכול לפתור את זה, אפשר לצלול למנגנונים של ה-OECD ולחשוב על משהו נוסף אחר אם יש פה עוד רעיונות. אני חושבת שבלי מבחן הכנסה יש פה טעות חמורה, בוודאי בעיר כמו תל אביב או כמו ראשון ציון, או אפילו כמו ערים נוספות לידה, שהם לא יוכלו לעמוד בפרץ הסיטואציה הזאת, שכאמור כל בן אדם, מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, שאין לו דירה, וזה לא אומר שהוא באמת זקוק להטבה, יכול לגשת לכל כך מספר דירות מועט שאנחנו מתחילים לייצר ואנחנו ניצור פה עיוות שלא לזה נועד החוק הזה.

החוק הזה נועד כדי לאפשר לנו באמת לעזור למדינה ולעזור לנו לתת את הטבה משמעותית למי שזקוק. אנחנו הסכמנו פה לכך שהרשות המקומית פועלת רבות כדי לעשות דיור בהישג יד כשרק 25% מבני המקום, שהם תושביה, נהנים מהסיפור, ולפחות שמי שמגיע לפה, מי שמגיע לערים כמו תל אביב, הם כאלה שבאמת יזדקקו. אני לא רואה שום דרך אחרת שאפשר לפתור את הבעיה הזאת בלי מנגנון כזה או אחר של מבחן הכנסה והון.

אתם הצעתם פה איזה שהיא הצעה, שאני כרגע לא מבינה אותה, התחושה שלי היא שברגע שיהיה חוק ואנחנו לא נאמר דברים במסגרת החוק הזה אנחנו יכולים אחר כך מה שנקרא לחפש את החברים שלנו ואני חוששת שזה גם אחד מהדברים שאולי ימנעו מרשויות מקומיות להתחיל להתעסק עם דיור בהישג יד בצורה כזאת. בסוף דיור לכול הוא חשוב ונעשה את זה במנגנון של בניינים עם דירות להשכרה לטווח ארוך במחיר שוק, למה לא? צריך את זה והחוק הזה אכן גם מתעסק, אבל אם החוק מתעסק גם בזה וגם בזה, לפחות בחלק של הדיור המסובסד חייב לתת לו איזה שהוא מבחן של הכנסה. זה נושא אחד.

הנושא השני שהגבנו ולא ראינו פה ביטוי זה הנושא - - -

לא, כי אמרנו שאת שני הנושאים אנחנו משאירים לדיון, עכשיו הדיון, אז אנחנו איתכם.

אוקיי. עוד שלושה נושאים שאני רוצה להעלות.

היו שניים, מה עכשיו?

לא, מבחן ההכנסה והון זה נושא אחד. אני חושבת שצריך לכרוך אותם ביחד ולספור את המצוקה האמיתית שאתם מעלים פה אם מסתכלים על שני המבחנים האלה כחבילה אחת.

הנושא השני הוא הנושא של הגיל. כרגע אין מגבלה של גיל ואני חושבת שזו יכולה להיות בעיה, בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת, אם לא מגדירים לה שהיא לא זכאית. האוכלוסייה המבוגרת, אי אפשר אחרי חמש שנים לבוא ולהגיד לה 'שלום, קחי את הפקלאות שלך ותלכי', היא צריכה דיור אחר ולכן אני חושבת שבחוק צריך להגביל. אנחנו חשבנו שזה נכון לאוכלוסייה הצעירה, כזאת שהיא זאת שמתמודדת עם יוקר הדיור, היא זאת שצריכה עכשיו - - -

להדיר את הקשישים?

כן, להגביל עד גיל 40 או משהו.

זה לא להדיר, להגביל, כי הקשישים צריכים פתרון רציני ומכובד, כמו שאנחנו הולכים עכשיו למהלך של עבודה לעשות לקשישים לדיור. כי אחרי חמש שנים, בן אדם שנכנס בגיל 65 ובגיל 70 אתה אומר לו ללכת, יש לו בעיה שיכולה להיות גדולה ולכן צריך למצוא לו פתרון אחר, לא במסגרת הזאת.

בסדר, מותר לה להגיד מה שהיא חושבת.

זה מה שאני חושבת, אני חושבת שזה לטובת הקשישים ולא כי לא בא לי שהקשישים יהיו בדיור בהישג יד, בדיוק הפוך.

כשיהיו דירות זולות והם לא יהיו זכאים להיכנס.

הם לא יהיו זכאים כי - - -

חדוה, אני רק - - -

אפשר להאריך את תקופת השכירות לקשישים, אבל להדיר קטגורית קשישים מחוץ ל - - -

אי אפשר.

כמו שמדירים בדיור שלהם את כל מי שהוא לא תושב תל אביב. זה לא יאומן כמעט.

אפשר להאריך לקשישים לעשר שנים ולא חמש שנים.

יכול להיות שצריך למצוא פה פתרון, הדיור - - -

לא, חדוה. אני רק חייבת לומר, אנחנו כולנו הולכים להיות קשישים עניים כי המשכורת שלנו, אנחנו הולכים לקבל 40% מהשכר הממוצע שלנו, זה מה שמחכה לנו בפנסיה. הדבר האחרון שאני רוצה זה להוציא את האוכלוסיות האלה בחקיקה ראשית.

אני חושבת שצריך לתת להם פתרון ראוי - - -

בסדר, בטח עכשיו לא נעשה את זה פה.

אני חושבת שקשישים בני 70, את צריכה לתת להם סל שירותים הרבה יותר רחב בדיור ו - - -

בסדר, עזבי. אוקיי, שמענו.

והדבר הנוסף, שאין גמישות לגבי הנושא של 20 שנה. אנחנו עשינו בדיקות כלכליות ואנחנו חושבים שיכולה להיות בעיה בהרבה מאוד רשויות, שזה לא יהיה כלכלי. לכן אפשר לכתוב 20 שנה ואולי להצמיד את זה לאיזה שהיא בדיקה כלכלית, שאם זה לא יתאפשר אז לפחות שזה ינומק ו - - -

לא שמענו את זה. זה לא הזמן. תקשיבי, על החוק הזה היו באמת דיונים - - -

על ה-20 שנה אנחנו עוד לא הספקנו לדון ואף פעם לא - - -

טוב, די, מספיק. כבר דנו, באמת, כמה דיונים היו לנו על החוק הזה, רועי?

טוב, אפשר לעשות מה שרוצים ויהיה - - - דיור בהישג יד.

לא, היה דיון על הזכאות - - -

הנושא הרביעי שדנו בו - - -

העניין של המחוזית מול ה - - -

לא, הנושא של הפיקוח. אנחנו הצענו, ואני חושבת שכן התקבל, שרשויות מקומיות שרוצות לפקח על עצמן ושמוכיחות שהן מפקחות, רשויות שנעדרות וחדלות יכולת - - -

גם זה סוכם. את צודקת, זה סוכם וזה בדין הכללי. סוכם. רק מילה.

לא, עזוב, רועי.

זה קיבלתי עכשיו מהפורום ה-15, על המתווה שסוכם. אני אסביר אותו.

בסדר גמור, מעולה. מירה, בבקשה.

אז כמו שאתם יודעים, הסוגיה השנייה שדיברנו עליה, זה היכולת של הוועדה המחוזית למעשה לאלץ את הרשות המקומית לקבל בשטחה פרויקט של דיור בהישג יד למרות שיכול להיות שהרשות המקומית מסיבות חשובות לא מעוניינת בכך. אנחנו הגענו להסכמות, כך אני מקווה, ואני מבקשת להגיד אותן. האחת, העובדה שהוועדה המחוזית יכולה לאשר תוספת של זכויות בנייה לדיור בהישג יד ללא שום מגבלה בשונה מוועדה מקומית עצמאית היא לדעתנו לא נכונה וצריך להגביל, בדומה להגבלה של שיקול הדעת של הוועדה המקומית העצמאית.

מה אתם מציעים?

אנחנו מציעים שתהיה את אותה מגבלה של תוספת של זכויות בנייה - - -

עד 25%?

נכון, תוספת של עד 25% של - - -

מתוך כלל הזכויות.

בדיוק. תוספת זכויות לטובת דיור בהישג יד. זו הנקודה הראשונה.

לא, מתוך סך הזכויות.

מתוך סך הזכויות, כפי שהציג היועץ המשפטי לוועדה. הסוגיה השנייה, ויש לנו גם נוסח להקריא, זה למעשה קביעת חובה לוועדה המחוזית לקבל בפניה עמדה של הרשות המקומית הנוגעת בדבר לגבי משמעות תוספת הזכויות, ההשפעה שלהן, על מוסדות ציבור, על שטחים פתוחים, על תשתיות ושטחי חניה והשפעה על ההכנסות שלה, לקבל את העמדה של הרשות המקומית וככל שהיא לא מקבלת, לא מקבלת במובן של לא מסכימה עם העמדה של הרשות המקומית, לנמק את ההחלטה שלה. החלטה כזאת תוכל להיתקף בפני בית המשפט לעניינים מנהליים או בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

יש לנו אפילו נוסח מוצע לתיקון, לא לעניין תוספת 25% זכויות, כבר הוועדה הרי ניסחה את זה ביחס לוועדה המקומית - - -

יש בזה היגיון.

נשמע את העמדה של - - -

ממשלה, איפה אתם?

רגע, בדקה. לגבי עניין הזכאות. יש הרבה נושאים שקשורים במבחני הכנסה, מנגנון כזה, מנגנון אחר, הסיכום כרגע אושר, קיבלתי את זה גם מ - - -

רגע, שנייה. אמילי, את רוצה להתייחס?

לא, רגע, רגע, אני בכוונה אומר לפני, אני חושב שהדיון בפרטים, האם יש מנגנון בדיקה הון, האם צריך בדיקת מיצוי כושר השתכרות. יש דברים, נגיד, שעיריית תל אביב הכניסה, שהם לא חוקיים. הם הגדירו 100% בני המקום, זה לא חוקי. הם הגדירו מיצוי כושר השתכרות, זה להדיר חרדים. מה שאני אומר, וסליחה, אמילי, אני מתנצל, כי אני חושב, כמו שאומרים אצלנו בדיון בוועדת הכנסת, זה לא המקום. הסיכום היה, אנחנו לא ניכנס עכשיו לדיון על תנאי זכאות. מה שסוכם עם פורום ה-15, ויש לי את זה עכשיו גם כתוב מהם, יהיה את הדיון הזה, אפשר לנהל דיון על מבחן הכנסה, אפשר להגדיר שירות בצבא, אפשר להגיד כל מיני דברים, זה ייעשה על ידי שר האוצר, בהתייעצות עם שר השיכון והארגון המייצג של השלטון המקומי ובאישור ועדת הפנים. אנחנו לא יכולים עכשיו לדון, לא לייצר שם משקלות ויש שמונה נקודות אם יש לך הרבה ילדים ויהיה לך עשר נקודות עם תראה הצהרת הון ויש לך רכב ואין לך רכב. זו תורה, היא מורכבת. האם יש שונות בין רשויות מקומיות, אין שונות בין רשויות מקומיות, זה ארצי, זה לא ארצי, זה קריעת ים סוף. הסיכום היה, אחרי שגם השלטון המקומי הבין ופורום ה-15 הבין שאי אפשר להכניס את זה לחקיקה הראשית, שזה יהיה המנגנון. הוא אושר על ידי פורום ה-15, קיבלתי, זה אושר על ידי חולדאי.

המנגנון הזה?

עכשיו אושר לי, על ידי חולדאי, חיים ביבס, הם רוצים מבחן הכנסה. אני לא רוצה שישתמע, הם רוצים מבחן הכנסה בכאלה ואחרים, הם כתבו את זה כאן, הם חושבים שזה חשוב ואני מכבד את עמדתם. אני אמרתי לחברים שצריך מנגנון, זה לא יכול להיות בחקיקה. זה אחת לגבי זה. ואני מציע לא להיכנס לדיון המקצועי של הפרמטרים האלה - - -

עד שלא יראו את התקנות הללו אתה בעצם לא יכול - - -

לא, לא, לא. יש תנאים שהוגדרו, רשאי, זה הנוסח, רשאי שר האוצר בהיוועצות עם הגורמים לקבוע תקנות אחרות. עד אז יכולים לקבוע, לפי כללי מחיר למשתכן. עד אז, בוודאי, אבל רשאי, כלומר שהמנגנון, יש להם הצעה, אפשר לדון בה, אנחנו לא יכולים לדון - - - אגב, זה מה שסוכם כרגע לבקשתי כדי שאפשר יהיה להתקדם. עוד פעם, אני רוצה להגיד דברים בשם אומרם, מבין שזה חשוב להם, אפשר יהיה לקיים על זה דיונים, זה נושא מורכב, ההצעה שהם הגישו היא מעניינת, יש בה הרבה באגים, כולל דברים שהיום עיריית תל אביב עשתה והם, אני שוב אומר, לא חוקיים, ולכן הדברים האלה לא ייקבעו כאן עכשיו. זו בקשתי, גברתי יושבת הראש, וחבל על הדיון מה קיים, איזה מנגנונים, איך בודקים מבחן הכנסה. זה דיון ארוך ויהיה אפשר לעשות אותו. רק לא פה.

בסדר. אמילי סילברמן, את רוצה להתייחס?

אם אפשר רק להסתייג במילה אחת, לפרוטוקול, הלא חוקיים, החוקיות שלהם מוטלת בספק.

אני אומר את דעתי, כמובן, אני לא - - -

אולי לשיטת חבר הכנסת פולקמן. לא ראיתי מצב שאחר כך מכוח פרוטוקול - - -

לא, בסדר, הבהרה חשובה לפרוטוקול.

קביעת 100% בני מקום, אני אומר שמשרד המשפטים, הוא אמר לי שהוא בודק את זה. שיהיה 100% בני מקום לדיור מוזל זו הדרה שהיא לא חוקית.

חבר הכנסת פולקמן, אנחנו - - -

למען הזהירות.

אני אעשה את זה מהר. חבר הכנסת פולקמן, אני לא כאן לעשות דיון מקצועי, אני חושבת שאני יותר בדיון המהותי והערכי. אין כאן, עם כל העבודה היפה והטכנית, אין כאן הצעת חוק לדיור בר השגה, לדיור בהישג יד, יש כאן הצעת חוק להשכרה לטווח ארוך. אין לקרוא למוצר הזה, שאין בו מבחן הכנסה בקהל יעד שזקוק לדיור בהישג יד, אין לקרוא לזה דיור בהישג יד. וזה עושה, מישהו אחר קרא לזה עיוות רעיוני, שחיתות רעיונית למונח דיור בהישג יד. לא לזה התכוונו.

יש 160,000 משקי בית, מקבלים סיוע בשכר דירה, כפי שהסביר חבר הכנסת יעקב אשר, 160,000 משקי בית שמקבלים כל חודש סיוע ממשרד השיכון שהם זקוקים לדיור יציב, לדיור בהשכרה לטווח ארוך, יציב, לילדיהם. יש להם ילדים קטנים, בגלל זה הם מקבלים את הסיוע הזה.

זה דיור ציבורי.

זה לא דיור ציבורי, רועי, דיור ציבורי זה 60,000 יחידות דיור שיש אותן לכל החיים. -

לא, להשכרה. ואנחנו רוצים לבנות עוד אלפים.

רועי, אתה יודע בדיוק כמוני שמעבר ל-60,000 משקי בית, אולי קצת פחות היום, שגרים בדיור ציבורי ויש להם את האפשרות להישאר שם כל החיים, יש מספר הולך ותופח של משקי בית שמגיעים היום ל-160,000 שמקבלים כל חודש בין 600 עד מקסימום 3,000 שקל מהמדינה לשכירות. הם לא מצליחים להתיישב באופן יציב כי כל שנה מוציאים אותם, עם ילדים קטנים שמטולטלים ממקום למקום והדיור בר ההשגה בא לעזור להם. אם החקיקה הייתה אומרת 'נשריין להם מקום', כי הם אלה שהמדינה כבר החליטה במבחן הכנסה שהיא רוצה בטובתם, נשריין להם 50% מן הדירות הללו, 40% מן הדירות הללו. בוא נעשה על זה דיון, הם 25% מסך שוכרי הדירות.

ברור. אפשר לקבוע את זה בתקנות.

זו חקיקה של דיור בר השגה. החקיקה הזאת היא חקיקה לדיור להשכרה לטווח ארוך. משפט אחרון, לגבי המחיר המופחת. בעיניי עדיף בכלל להוריד את המחיר המופחת ולא לקרוא לזה דיור בר השגה. בלי מבחן הכנסה בעלי הכנסה של עשירון 8, 9, 10, אני מבינה שכאן לא מקבלים את הטיעון הזה, הם אלה שיצליחו לשכור את הדירות האלה. המחירים של20% פחות ממחיר השוק הם מחירים שמתאימים להם. כמה כאלה יש שהם זכאים לדירות האלה כי אין בבעלותם דירות? ביקשתם מאיתנו לעשות בדיקה, עשינו, הגשנו לכם, 16,000 משקי בית בעשירוני 8, 9 ו-10, שאין בידם דירה בבעלותם, הם אלה שייגשו לכל הדירות הללו - - -

למה לא עשירון 6 ו-7?

אני עשיתי את הבדיקה לגבי - - -

בדקתי וגם 7 יכול לגשת וגם 6.

גם 7 יכול לגשת. 7 זה כבר משכורת ממוצעת במשק.

וגם 6.

נהוג במדינות אחרות ללכת ממשכורת ממוצעת ומטה. יש מקומות שבהם מעלים את זה כמו שזה, 120% ממשכורת ממוצעת, אבל האמירה כאן היא כזאת, אם אין מבחן הכנסה, מי שיודע היטב לגשת להגרלות ולנצל זכויות זה בעלי הכנסה גבוהה. יש מספיק כאלה כדי לכלות את כל יחידות הדיור בהשכרה שתיצרו כאן ולכן עדיף לא לקרוא לזה דיור בהישג יד ולא ל - - -

יהיו תקנות, אמילי.

ומשפט אחרון, מה שאתם עושים פה, נותנים סובסידיה ממשלתית למי שאינו זקוק לה. וחבל, אני מעריכה אתכם - - -

למי שאין לו מה?

למי שלא זקוק לה.

אמילי, יש לנו היכרות ארוכת שנים ויש לי המון הערכה לעבודה שלך, החוק הזה, ואנחנו התעסקנו בזה המון והיו הרבה מאוד דיונים וניסינו כל הזמן לחלץ משהו שאנחנו יודעים לעשות אותו, וכשהיום המבחנים הקיימים הם בעיקר מבחני הכנסה והם לא מבחני הון. בישראל, בטח בנושא של דיור, להון משפחתי יש משמעות עצומה. כמה כסף אתה מכניס זה חלק זעיר כמעט מהסיכוי שלך לרכוש דירה בבוא היום, כמה הון משפחתי יש לך וכמה ההורים שלך נתנו לך ברגע שהיית צריך לקנות דירה, זה הפער. אנחנו ניסינו, ובסופו של דבר, התובנה שלנו הייתה שזה לא משהו שיכול לבוא בחקיקה ראשית, כי זה מורכב, אין לנו בישראל את זה, זה ניסוי וטעייה, זה מסלול שאנחנו נצטרך לנסות אותו.

ואני אגיד לך גם יותר מזה, החוק הזה הוא מאתגר מכל כך הרבה סיבות, ובאמת, זה המושב השלישי שאנחנו עובדים על החוק הזה. התחלנו במושב לפני את הדיון הראשון, זה המושב השלישי, כל פעם היינו בטוחים שהנה אנחנו מסיימים אותו סוף ו - - - כי הוא יושב גם על ההבדל בין קנייני לבין זכויות תכנוניות וגם הנושא של שכירות זה לא משהו שרגילים אליו וגם מערכות היחסים בין הוועדה המקומית לוועדה המחוזית ואני מרגישה שלנסות להעמיס על החוק הזה את הניסיון להגדיר את הנושא של ההון וההכנסה זה פשוט להטביע את החוק.

לכן סיכמנו על מנגנון, שאנחנו מעבירים את הכוח לשרים ואני סומכת עליהם שהם יעשו את זה. ואני אגיד לך יותר מזה, אמילי, סומכת לא סומכת, אני סומכת כי זה שרים שאני מכירה, אבל נניח, את אומרת שאנחנו לא יודעים מי יהיה, כיוון שזה אתגר שעומד לפתחנו, הוא לא הולך להיעלם, זאת אומרת החוק הזה עושה בעיניי כברת דרך מאוד משמעותית. נכון, אני מסכימה איתך שיש עוד עבודה, אבל זה רק נושאים שאנחנו נעסוק בהם יותר ויותר. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים פתרונות אלטרנטיביים לשיטה הרגילה של אלף שיכונים יפרחו ואנחנו מחפשים אותם.

אז עשינו כברת דרך, אני לא מרגישה שבחוק הזה אנחנו יכולים לעשות עוד, בטח לא בחקיקה ראשית, כשאנחנו יודעים שבטח נגלה טעויות ואז כל דבר צריך לעשות בשלוש קריאות, זה לא יכול לקרות פה.

- - - את הגמישות

נכון, זה מה שאני אומרת, אנחנו צריכים את הגמישות. אני חושבת שהמנגנון שחבר הכנסת פולקמן עבד עם המרכז לשלטון מקומי ובאמת אני חושבת שכולנו פה עברנו כברת דרך משמעותית, אני חושבת שזה מנגנון שבאמת נותן את המענה. הקראת את המנגנון?

לא, נשמע את הפתרון שמירה הציעה לגבי - - -

אז יש את זה ואנחנו מיד נעבור להצבעה.

בעצם לאור הבנתנו את הסיכום של הוועדה נקריא נוסח לגבי הנושא של קריטריונים לזכאות. יתווסף סעיף חדש שבעצם יהיה - - -

לא, אני אתחיל בהגדרה של זכאי, שנמצא אצלכם בעמוד 8, אז היא תתוקן בהתאם.

"זכאי" – מי שמתקיימים בו כל אלה -

תנאי הסף שנקבעו לפי החלטת הממשלה מספר 203(דר/13) מיום כ"ב בתמוז התשע"ה (9 ביולי 2015) כפי שתעודכן מעת לעת. ולעניין יחד, גם אם גילו 26 שנה ומעלה.

תקנות כאמור בסעיף 15ב.

תנאים שנקבעו בתקנות.

אז זה גם וגם?

כן.

זאת אומרת זה גם החלטת ממשלה וגם תקנות - - -

החלטת הממשלה זה שאין לו דירה.

אז למה לא לכתוב?

כן, אז למה לא פשוט לומר מחוסר דיור ותנאים שייקבעו - - -

כדי להשאיר את הגמישות הזאת. כי אם מחר יחליטו משהו אחר, את לא רוצה לעכב - - -

ומה קורה אם החלטת הממשלה עומדת בסתירה למה שנקבע בתקנות בהיוועצות?

לא, להיפך, יכול להיות שיהדקו את זה בהחלטת הממשלה.

החלטת הממשלה יכולה להתעדכן - - -

אבל אם החלטת הממשלה מתהדקת?

לא, יכול להיות - - -

אבל למה לא פשוט - - -

רגע, מירה, כי זה לא - - - כדי לא לתקוע את היישום. התקנות יכולות לגבור, אבל בסוף אתה אומר אני רוצה להתחיל עם משהו. אז בהתחלה, מסתמכים על מה שכבר קיים, אחר כך יהיו תקנות והן יגברו, יגידו מבחן הכנסה, א' ב' ג' ד' וזה יהיה.

אז זה לא שני תנאים שמצטברים, אלא חלופי.

מצטברים.

כבוד היועץ המשפטי, אתה רוצה - - -

מה שחבר הכנסת פולקמן אמר, אין לי מה להוסיף.

אני אשלים.

בסעיף 5 כאמור - - - ואחריו יבוא "שר האוצר רשאי לאחר התייעצות עם שר השיכון וארגון המייצג את מרב הרשויות המקומיות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה לקבוע תנאים נוספים לזכאות ליחידת דיור במחיר מופחת.

שזה כל הדיון - - - שאר הפרמטרים שאמילי דיברה עליהם.

זה בנושא הזה. בנושא השני, אמרה גב' סלומון שיש להם הצעה, אז נשמע את ההצעה.

אז ההצעה שלנו היא שלסעיף 62א2, הכול ברבתי, יתווסף סעיף קטן (ד), זה אמור להתווסף על גבי הסעיף שמופיע בעמוד 2 עד 4. אחרי סעיף קטן (ג) להוסיף סעיף קטן (ד).

'(ד) הוועדה המחוזית תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שקיבלה עמדת הרשות המקומית שבתחומה התכנית בדבר משמעות תוספת הזכויות והשפעתם על מוסדות ציבור, שטחים פתוחים, תשתיות ושטחי חניה ותחבורה וכן השפעה על הכנסותיה; החליטה הוועדה המחוזית על הפקדת תכנית לפי סעיף זה בניגוד לעמדתה של הרשות המקומית תנמק החלטתה. על החלטת הוועדה המחוזית ניתן לערער - - -

זה כבר קיים.

זה כבר קיים בסעיפי החוק. רק מילה אחת. 'עמדת הרשות המקומית שבתחומה התכנית, בין היתר בדבר - - -', זאת אומרת יש לה את העמדה אם היא בעד או נגד 'ובשים לב למשמעות תוספת הזכויות וההשפעה'. זאת אומרת זו צריכה להיות עמדה, לא סתם חוות דעת.

רק בקשה, תומר. אני מבין מאוד את עמדת השלטון המקומי ומכבד אותה, אנחנו רוצים שמצד אחד אם רוצים לגבור על עמדת השלטון המקומי, זה צריך להיות מנומק, מצד שני אתה לא רוצה וטו סתם מטעמים קפריזיים כי 'אני לא בא לי שיהיה לי דיור מוזל או בר השגה ברשות', ולכן ההבנה שלי, אני לא בנוסח לגמרי, אבל האמירה אומרת שנותנים חוות דעת והיא על נושאים תכנוניים, מהסיבות שצוינו כאן, ואם היא מנומקת והוועדה המחוזית מחליטה לגבור, אז היא צריכה לנמק ואז יש להם אצטלה לבוא ולטעון מנהלית, או מול המועצה הארצית, שאין פה קייס. זה אמור לחזק את מעמדם על משהו מבוסס, זאת אומרת שלא יכולים לכפות עליהם סתם, כלומר הוועדה המחוזית תגיד להם 'חבר'ה, לא אכפת לי מה כתבתם, סתם אני מחליטה לכם על הראש', ומנגד לא זכות וטו אוטומטית.

אז השינוי, מה שאמרה גב' סלומון יהיה ככה, אנחנו לא נכתוב 'אלא לאחר שקיבלה את חוות הדעת', אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית להגיש לה חוות דעת כזו, כדי שלא תהיה זכות וטו, זה ברור. לגבי מגוון השיקולים, אני לא עקבתי אחרי מגוון השיקולים שנאמרו, אבל נשמח לשמוע את עמדת משרדי הממשלה בעניין הזה. בעצם זה העניין שאתם רוצים להוסיף?

אני רוצה רק להבהיר מה שאנחנו מבקשים. הרי זכות ערר יש לוועדה מקומית בכל מקרה, זכות ערר בסוף התכנית, אנחנו רוצים זכות ערר בשלב ההפקדה, כלומר שבניגוד - - -

לא, לא, לא.

לא, שלא יהיה מצב - - -

אין זכות ערר בזמן ההפקדה.

אני אסביר.

אתה יכול להסביר, אבל אין דבר כזה.

אין דבר כזה דיור בהישג יד, אתם בכנסת, אתם מחוקקים חוקים. מה זה אין דבר כזה? אנחנו מבקשים שלא יגידו לנו שזאת החלטת ביניים, שצריך להמתין לסוף ההליך התכנוני - - -

זה מה שצריך לעשות.

אני מבין שזה מה שאתה חושב שצריך לעשות, אבל אני מנסה להסביר שבסופו של דבר אם - - -

אם אתה מוותר על זכות ההתנגדות אחר כך אנחנו מסכימים.

זכות ההתנגדות בנושא הזה?

כן.

ברור. אם יש לי החלטה של ועדת ערר, אז מה אני אעשה אחר כך?

אתה יכול להגיש התנגדות.

לא, אני אחרי החלטה של ועדת ערר הולך לבית משפט. שוב, מה ההיגיון לבוא ולהגיד לי 'אוקיי, תחכה לסוף ההליך התכנוני ואז תגיש - - -

כמו בכל דבר אחר.

ברור, אנחנו רוצים פה משהו מעבר לכל דבר אחר. חברים, סליחה - - -

לא, לא, לא, המשפט הזה, לא, לא. כמו בכל דבר אחר. אנחנו לא נתחיל לשנות עכשיו את מערכת היחסים בין הוועדה המקומית לוועדה המחוזית בחוק הזה. שוב, עוד פעם מעמיסים לנו. לא, החוק הזה מועמס באמת. מה, אתם עכשיו רוצים להגדיר מחדש את מערכת היחסים בין הוועדה המקומית לוועדה המחוזית?

אנחנו רוצים לייצר מעמד מיוחד בעניין הזה ל - - -

לא, לא, לא.

אם יש מרכיב של הנמקה וש - - -

סליחה רגע, אני רוצה להגיד משהו, רועי. סליחה, אל תעשו מאיתנו צחוק, אני רוצה להגיד משהו. ועדה מקומית יכולה להגיש חוות דעת לפי חוק לכל תכנית, אז גם לתכנית הזאת - - -

זה ברור, אין פה משהו חדש.

חברים, אין פה משהו חדש. אם אומרים לי שלא משנים את מערכת היחסים אז אין פה משהו חדש.

לא, כי אתה צריך ל - - -

רגע, רועי, שנייה, אני רוצה להסביר ושזה יהיה ברור גם ליושבת ראש הוועדה. ועדה מקומית יכולה, על פי חוק, להגיש את חוות דעתה בנוגע לכל תכנית, לא צריך בשביל זה סעיף מיוחד. ועדה מקומית יכולה להגיש ערר על כל החלטה של ועדה מחוזית בסוף תהליך, לא צריך בשביל זה חוק מיוחד.

בוא תראה את הנוסח - - -

אני ראיתי את הנוסח. חברים, אנחנו רוצים פה משהו מעבר לרגיל, אחרת זה לא שווה כלום, אחרת אל - - -

טוב, בבקשה, מינהל תכנון. תתייחסו, בבקשה. רק שם מלא לפרוטוקול.

אפרת ברנד, הלשכה המשפטית, מינהל התכנון. כמו שגדי ודאי יודע, חוק התכנון והבנייה נותן מעמד מובנה לעמדת הוועדה המקומית, גם בסעיף 62א לחוק, שכל תכנית בסמכות מחוזית מועברת לוועדה המקומית לשם קבלת המלצתה וגם במסגרת הליכי התכנון עצמם מהנדס הוועדה המקומית מוזמן לכל הדיונים בהתנגדויות.

ואני אוסיף, הוועדה המקומית תוכל להגיש - - -

זכות וטו לוועדה המקומית לא ניתנת לגבי שום ייעוד קרקע, פוגעני ככל שיהיה, ופה, כפי שאנחנו יודעים לא מדובר בייעוד פוגעני, מדובר בזכויות תוספתיות על הזכויות הקיימות ולכן אנחנו לא סבורים שיש צורך לקבוע פה מנגנון נוסף על המנגנון שקיים בחוק. הפסיקה נתנה משקל להמלצת הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית צריכה לשמוע אותה ולהתחשב בה, אבל לקבוע שהיא רק מנימוקים מיוחדים יכולה שלא לקבל את הוועדה המקומית, זה לא קיים לגבי שום קביעה שלה, לגבי שום ייעוד קרקע ואנחנו לא רוצים - - -

זה המקום המיוחד שאנחנו באים לקראתכם.

שצריכים לנמק.

כן, זה חריג במושגי - - -

כי אין להם חובת הנמקה אחרת, כי אין חוק ההנמקות, כי הם לא חייבים לנמק. נו באמת.

ההחלטה של הוועדה המחוזית צריכה להיות מנומקת, היא צריכה לקבוע ככל שהיא סוטה מהחלטת הוועדה המקומית מדוע הייתה ההחלטה ולכן אני חושבת שתוספת מנימוקים מיוחדים תעמיד דווקא את ההמלצה לפי 62 - - -

לא מנימוקים מיוחדים, מנימוקים.

אבל תמיד היא צריכה לנמק, איזה רבותא יש באמירה כזאת? זו אמירה שהיא לא נדרשת, עמדת הוועדה המקומית ניתנת, הוועדה המחוזית מחויבת לתת דעתה.

לא, רגע - - -

לא, רועי, שנייה. תקריאי את הנוסח.

ואני גם לא אמרתי ש - - - וגם בנוסף אני חייבת כאן להבהיר נקודה, אנחנו כאן לא התייחסנו לחוות דעת של ועדה מקומית, התייחסנו לעמדה של הרשות המקומית שבתחומה התכנית. בכל הכבוד לוועדה המקומית ולתכנון שלה, לא תמיד - - -

בואו נשמע את הנוסח. זה על בסיס הנוסח שלך, מירה.

'הוועדה המחוזית לא תחליט על הפקדת תכנית לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתנה הזדמנות לרשות המקומית שבתחומה התכנית להשמיע את עמדתה'.

להביא בפניה את עמדתה.

'להביא בפניה את עמדתה בדבר הסכמה או סירוב לתכנון בדבר משמעות תוספת הזכויות והשפעתן על מוסדות ציבור, שטחים פתוחים, תשתיות ושטחי חניה ותחבורה וכן השפעה על הכנסותיה; החליטה הוועדה המחוזית על הפקדת תכנית לפי סעיף זה בניגוד לעמדתה של הרשות המקומית כאמור תנמק את החלטתה'.

זה פשוט יכניס, לטעמנו, את התכניות האלה להידיינויות משפטיות אין סופיות. אין צורך בתוספת הזו, כי ברגע שאתה מטיל איזה שהיא חובה על הוועדה המחוזית - - -

זה קיים בכל מקרה.

נכון, זה קיים בכל מקרה, אבל פה אתה כאילו משנה את המשקל הקיים בוועדה המחוזית בהליך התכנוני - - -

הנקודה ברורה, אבל תקשיבי רגע. עדיין זה לא דרמה, הם רצו וטו, אנחנו אומרים את הדבר הבא, בסוף תבוא ועדה מחוזית ותגיד 'אני החלטתי שאני רוצה', תבוא רשות מקומית ותגיד 'חבר'ה, יש לי נימוקים, לא סתם כי לא בא לי', NYMBY, אלא סיבות שהוגדרו כאן, כלכליות ברורות, תכנוניות, מדיניות תכנון. בסך הכול מה שאומר השלטון המקומי שבהחלט הוועדה המחוזית צריכה לבוא עם נימוקים רלוונטיים לנושאים האלה ולא להגיד 'תראו, החלטנו, כי יש לנו מכסות פה בירוחם, דיור בר השגה'. זה לא דרמה, כי זה לא וטו, אבל תבוא הוועדה המחוזית ותקבע ביחס להערות שלהם. זה לא דרמה, זה סוג של פשרה הוגנת עם השלטון המקומי.

אפרת, אתם יכולים לבלוע את זה?

יש לי הצעה. שתי הצעות פשרה. הצעה אחת היא שבאמת תינתן עמדת הרשות המקומית, אבל הסיפא לגבי הנימוקים של הוועדה המחוזית, אמירה קצרה, שעמדת הרשות המקומית, זה יועבר לעמדתה. בלי נימוקים שיינתנו על ידי הוועדה המחוזית.

לא, זה לא מוסיף כלום.

למה? הרשות המקומית, זה הרשות ולא הוועדה המקומית.

לא, זה לא - - -

למה, מה ההבדל בין הרשות לבין הוועדה המקומית?

להטיל נטל על הוועדה המחוזית בקטע של נימוקים - - -

לא, לא, יש ועדות מרחביות - - -

תומר, זה פשוט יכניס את זה להליכים משפטיים.

ואם יש ועדות מרחביות?

אז הרשות המקומית, לכן אני אומרת שזה הערך של התוספת. אבל להגיד פה שיהיו נימוקים, שהיא תצטרך לנמק, זה פשוט יעמיס - - -

רגע, סליחה, סליחה, סליחה. רגע, אני רוצה להבין עד הסוף. את מציעה שהרשות המקומית תנמק את עמדתה ולא הוועדה - - -

זה ברור, היא צריכה לתת חוות דעת מנומקת.

נכון. והוועדה המחוזית, יש בפניה חוות דעת, כל החלטה מנהלית צריכה להיות - - -

לא, הוועדה המחוזית צריכה לנמק. אנחנו רוצים לתת - - - אירוע מיוחד.

מה שהנוסח אומר זה שהרשות המקומית צריכה להגיש עמדה לגבי - - - והוועדה המחוזית, אם היא לא מקבלת את העמדה היא צריכה - - -

אז זה אנחנו מבקשים להוריד.

אז לא כדאי.

למה לא?

אבל בכל הכבוד, אתם צריכים לתת הסברים למה אתם סוטים מהתפיסה שלנו לגבי - - -

למה כשאנחנו קובעים דרך, בית עלמין, בית מלון, לשימושים שהם פוגעניים - - -

כי אנחנו נמצאים בסיטואציה שהיא מאוד מאוד - - - בכל הכבוד לבית עלמין ולבית מלון, אנחנו לא נמצאים - - -

אנחנו מבקשים, לטובת התכניות האלה, כדי לא להכניס את כל התכניות האלה, כשיש מחלוקות בין הרשות המקומית לבין הוועדה המחוזית, כפי שיש לגבי תכניות רבות, אנחנו מבקשים לא להעמיס על התכניות האלה הידיינויות משפטיות מיותרות.

זה לא ישנה את המצב - - -

לדידנו זה כן משנה. רגע, יש לי עוד הצעה, אם אפשר, לייעול. אנחנו כן מוכנים לומר, הרי החוק, כפי שהוועדה מציעה, מאפשר לתכנית להיות מוגשת עם הצעה לדיור בהישג יד ומאפשר גם לוועדה במהלך הליך התכנון להוסיף את זה. אנחנו מוכנים להוסיף גם תוספת, שככל שהוועדה מוסיפה את הדיור בהישג יד מיוזמתה במהלך הליך התכנון, גם במקרה כזה זה יועבר להתייעצות עם הרשות המקומית.

טוב, זה ברור.

מה שלא קיים היום על פי החוק. היום הסמכות של הוועדה המקומית, לפי 62א, קיימת רק לפני הדיון בהפקדה. אנחנו חושבים שהערך המצרפי של שתי ההצעות האלה הוא מספק, הוא נכון ולא צריך לסטות מכל ההבנה של חוק התכנון והבנייה שפתאום הוועדה המחוזית צריכה לנמק אל מול עמדת הוועדה המקומית. זה לא קיים בשום מקום בחוק.

אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת ילין.

האמת שאני רוצה שהחוק יעבור.

כן, רק בלי הדא עקא.

הרבה זמן אנחנו - - -

גם עשינו חוק יפה.

כן, הבעיה שאנחנו מנסים דרך חוק מסוים לפתור את כל הבעיות של התכנון במדינת ישראל. זה נטייה שיש לנו כל הזמן לעשות את זה בחוקים ואז לכן חוק לוקח כל כך הרבה זמן. אני חושב שהמנגנון, אני אומר את זה גם לשלטון המקומי, בתור אחד שהיה ארבע שנים במחוזית ושנתיים בוועדה הארצית, יש מספיק מנגנונים לעכב פרויקטים שבמנגנון הערעורים. כולם מכירים אותם. אלא מה? צר לי שיש את הערעורים, הרי למה הם קיימים? כי מבטיחים משהו בסוף לשלטון המקומי, לא תלוי בכם ולא תלוי בכם ולא מקיימים את זה.

אני צופה, אני אומר לכל מי שיושב פה, שפתח תקווה, עם כל השיווק היפה שיש להם שם, הולך להיות על 192 כאלה תביעות לעירייה שהם לא יידעו לצאת מזה. אני אגיד לכם למה, כי כל מי שהיום יכול לנסוע ולצאת לעבודה בכיף עוד שנתיים הוא ייתקע בפקק של שעתיים לצאת מפתח תקווה. לא יעזור כלום. כולנו רוצים משפחות צעירות עם ילדים וכולם, מה לעשות, בין שבע לשמונה צריכים לקחת את הילדים לגן, כולם, ומשם מתחיל אי האמון. אי האמון מתחיל משם ומאשימים את השלטון המקומי שהוא לא מוכן לקלוט.

אז קודם כל יש לי חדשות, משפחה זה אוצר, משפחה זה אוצר לעירייה, שיהיה לכם ברור. אם אין ליד זה מקומות תעסוקה שמשלמים ארנונה, אין איך לממן את המשפחה הזאת. אחת. שתיים, כל התביעות שיהיו שם זה משרד עורכי דין שצריך עכשיו לטפל רק בתביעות האלה. נכון, הם מקבלים דמי השבחה ונכון שמשם הם צריכים - - - אבל הם גם צריכים לשים קופה מאוד גדולה לשלם פיצויים והם יצטרכו לשלם פיצויים. אני מחכה רק למשרד הראשון שיקום ועכשיו יעשה את כל התביעות האלה, ואת יודעת את זה, זה יהיה. זה יהיה וזה יתקע בעצם את כל מה שהאוצר רוצה עכשיו לעשות כי כולם רוצים מרכז הארץ. במקום לפתח את באר שבע דרומה ולעשות משם אימפריה ולהביא את כולם דרומה. שם אין בעיה. תראו את נתיבות, בונים שם 10,000 יחידות, רוחב כביש, בתל אביב לא חולמים בכלל שיהיה רוחב כביש כזה. איך רון חולדאי אומר לי? יש מקום חניה חופשי, בתל אביב על הגגות כבר חונים.

אז תגידו לי מה אתם רוצים בסוף. אתם בסוף מאשימים את השלטון המקומי שהם מתנגדים והם אומרים 'תרחיבו את הכבישים, תנו לנו שצ"פים, תנו לנו גנים ובתי ספר'. מה זה 25% האלה של אותן משפחות שיבואו עכשיו? ממוצע ילד אחד, כל בניין כזה עכשיו צריך עוד גן, עוד מעון יום. מי ישים? מי יממן? מאיפה יבואו? איפה ישימו את זה? לכן אני אומר, מנסים לתקן דרך המקום הזה עכשיו את כל הוויכוחים על חוקים הרבה יותר מהותיים, של חוסר אמון שקיים בין כל המוסדות.

לכן אני חושב שצריך להעביר את החוק. הטענה שלי, ככל שאנחנו נשים עוד לא יקרה כלום, אז יהיה חוק שיגידו בכותרת של כלכליסט שפולקמן הצליח להעביר אחלה חוק, לא יקרה כלום איתו. פשוט לא יקרה כלום, ואני אומר את זה לכולם. ובאמת רוצים לעזור, זה מה שמדאיג אותי, שבאמת רוצים לעזור, וגם השלטון המקומי רוצה לעזור, הוא כל הזמן מפחד שלא ייתנו לו. מישהו מסוגל לבוא ולחבר בין כולם? באמון מלא, שבאמת לא יילכו למלחמות? אני לא יודע, זאת השאלה.

חיים, זה כאילו, בסדר, אם דיברנו על הפער בין ה - - -

לא, כי אני פה - - - רחל, אני שלוש שנים ב - - - את שנתיים וחצי, אני חי את זה יום יום, אנשים מדברים ושום דבר לא קורה.

אני יודעת , אנחנו עובדים על זה. נכון, זה אתגר שלנו.

שום דבר לא קורה. מי שלא חושב שלא יהיו תביעות, אני מצטער, חבר'ה, אני שם את זה על השולחן. הפינוי בינוי שאנחנו עשינו וכל הדברים האלה יביאו קטסטרופה.

הנוסח טוב, אפשר להתקדם.

זה בסדר איתכם?

אנחנו מבקשים להוריד את הסיפא.

עד כמה - - -

למה לשנות את כל ה - - -

זה לא דרמה. זה לא וטו, צריך משהו להתפשר.

יש לכם הצעה אחרת? הם הציעו להוריד את ההנמקה.

לא, אבל אתה רוצה שגם הם יביאו משהו.

אין בעיה, הם מביאים חוות דעת - - -

כן, הוועדה, לא כתוב למה היא צריכה לנמק.

כן, הוועדה צריכה לנמק.

הוועדה לא צריכה.

בטח שהיא צריכה.

המחוזית.

רשות מקומית יכולה להעביר את עמדתה לגבי הנושא, לא צריך את הפירוט לגבי כל ההמלצות - - -

נכון, לא צריך להגיד על כל נושא.

והוועדה המחוזית?

היא לא חייבת להתייחס לכל סעיף וסעיף.

זה משנה את כל מערכת היחסים בין ועדה מחוזית לוועדה מקומית.

במקום 'לנמק את עמדתה', יש ביטוי אחר שאתם רוצים?

אפשר בלי הפירוט. אם זה מרגיע אתכם, אז אפשר בלי הפירוט.

או אין תחבורה ציבורית, אתה מוסיף על זה עוד 25% - - -

ברור.

אבל זה מה שהם יגידו, זה נכון.

זה לא סותר.

אני אמרתי, עכשיו בונים, יאללה, ישר תעלה. ישר תעלה ו- - -

יובל, עוד משהו?

אין שום סיבה שזה יהיה שונה מכל תכנית - - -

בסדר, זה מאחורינו, הבנו.

אנחנו מנסים - - -

אנחנו נותנים פה מעמד לרשות המקומית שאין לה לגבי שום ייעוד קרקע בחוק התכנון והבנייה. מעבירים לה את זה, היא רשאית להעביר את עמדתה, נקודה - - -

אבל כל הסוגיה - - -

לא, מירה, שנייה.

לבוא ולהגיד שהוועדה המחוזית, אני כמי שהייתה שותפה להרבה הליכים משפטיים כנגד מוסדות תכנון, אני יכולה להגיד שהתוספת בסיפא שאומרת שהוועדה המחוזית תנמק את החלטתה תיקח אותנו לבתי משפט בכל מקום שבו - - -

אבל גם היום היא צריכה לנמק.

לא, אבל פה זה נותן משקל משמעותי יותר לעמדת הרשות המקומית.

אני מציעה שאת המשפט הזה נעביר לתקנות. בואי תעזרי לנו. ההצעה שלך, אנחנו לא יכולים לקבל אותה. לגבי המחוזית, יש מילה אחרת שהיית רוצה? תחשבי רגע. תחשבו על ניסוח.

אנחנו מדברים פה על משהו שהוא מאוד מאוד חדש - - -

השעה 2:38. ב-2:45 אנחנו נכנס שוב את הוועדה, תנסו להגיע לאיזה משהו. רועי, אנחנו ניקח חמש דקות. ואם יש לך הסתייגויות תגיד עכשיו.

אין לי הסתייגויות.

אנחנו נועלים את הישיבה, הישיבה תחודש ב-2:45. שש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:38 ונתחדשה בשעה 14:45.)

אני מחדשת את הדיון. תקריאו את הנוסח.

בסעיף 63א בנושא הוועדה המחוזית יתווסף סעיף קטן חדש שיאמר כך:

'לא תחליט הוועדה על הפקדת תכנית לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לרשות המקומית שבתחומה התכנית להביא בפניה את עמדתה ושקלה את עמדת הרשות המקומית'.

אוקיי.

אנחנו, כמו שאמרנו בדיון מאחורי הקלעים וגם עכשיו, אנחנו חושבים שהרשימה שהקראתי לפני כן, של השיקולים שלפיהם הרשות המקומית מציגה עמדה לוועדה ושהוועדה צריכה לראות, הם שיקולים שמסדירים ומכוונים את ההתייחסות של הוועדה המחוזית למה היא בעצם צריכה לקחת בחשבון בנוסף כאשר היא מוסיפה על זכויות בדיור - - -

בסדר.

אנחנו חושבים שזה עושה יותר הכוונה של המחוקק, לגבי הרשימה הזאת - - -

אני חייבת לומר, העניין הזה של להעמיס עוד ועוד על החוק הזה, אנחנו - - -

אני אומר, פינוי בינוי הוא הרבה יותר דרמטי לשלטון המקומי ו - - -

נכון, ואין לו את זה. אנחנו לא נעמיס את כל מערכת היחסים בין ה - - -

- - -

סליחה, מירה, אנחנו לא נעמיס את כל מערכת היחסים בין הוועדות המקומיות לוועדות המחוזיות על החוק הזה.

אנחנו ביקשנו דבר נוסף, אני מזכירה שעדיין אני לא יודעת מה החלטת הוועדה לגביה. זה תקרת זכוכית, במרכאות, ליכולת להוסיף זכויות בנייה לטובת דיור בהישג יד, כך שזה יהלום את הסמכות שיש לוועדה המקומית העצמאית, כלומר 25%.

פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה.

לא, אני הצגתי את זה כאן עכשיו ו - - - אני מזכירה שלפני כן לא רצינו - - -

לא, לא, אנחנו לא - - -

עבדנו מאוד קשה כדי להיות מתואמים איתכם, הייתה ישיבה מיוחדת על הציפיות - - -

בסופו של דבר - - -

ממש לא נכון. ממש לא נכון.

- - - שביקשנו.

מירה, את יודעת מה? זה תמיד ההתלבטות, אם לעשות את הדיונים בטוב ולקבל כמעט את כל מה שאתם מבקשים, ואז נשארים שניים-שלושה נושאים שעליהם בסוף מנסים להגיע לפשרות. מלא דברים, לאורך כל הדרך, הייתם שותפים - - -

עם כל הכבוד, הדברים המהותיים, שאנחנו חזרנו עליהם שוב ושוב ושוב ושוב - - -

טוב, בסדר.

דברים שלא התקבלו. בכל הכבוד.

יש הסתייגות אחת. אני מבקשת שתישארו אחרי ההצבעה, כי אנחנו רוצים לומר כמה מילות סיכום, אבל קודם נצביע כדי שנדע שסגרנו. אני מעלה להצבעה.

ההסתייגות של דב חנין שבתקנות לעניין תנאי הזכאות - - - גם שיקול הדעת של - - - כך שהם יכללו מבחני הכנסה והון.

אוקיי. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? אין. ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של ח"כ דב חנין – לא התקבלה

עכשיו אפשר להצביע על הצעת החוק.

האם אני יכולה להציע הצעה? פשוט קיבלתי תוך כדי - - - ביחס להגדרה של זכאי.

את צריכה למצוא חבר כנסת שיגיש את זה כהסתייגות, אם יש משהו שאת רוצה.

לא, ראיתי את ההצעה.

בדיוק, לכן אני שואלת - - -

לא, זה ייקבע - - - ראיתי מה שכתב איתן, זה ייקבע - - -

בסדר, אנחנו באמצע הצבעה. סליחה, אנחנו באמצע הצבעה, זה אסור לנו.

מי בעד הצעת החוק על כל תיקוניה ושינוייה - - -

ושהוקראה במהלך הדיון הזה.

כפי שהוקרה ושונתה היום במהלך הדיון. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 119) – אושרה

אני מבקש הסתייגות דיבור.

הסתייגות דיבור, אין בעיה.

רחל, אני חייב קודם כל להודות לך על המסע - - -

בכיף, על הטירונות המשותפת.

ממש. על המסע הארוך שעשינו עם הדבר הזה שעושים שינויים, בעיניי היסטוריים. יש שיר כזה של יהודה עמיחי שעומדים מעליך כל האנשים ויש להם הערות, מה להגיד ומה לא בסדר ואיך עושים את זה יותר טוב ומה הם היו עושים יותר טוב. אז אל"ף, אני כן חושב שאנחנו עושים פה היסטוריה. אמילי לא פה, אבל בהחלט אנחנו מגדירים פה דיור בהישג יד ואנחנו נותנים מענה לצורך גדול, אנחנו סוללים את הדרך, זה לא מושלם, אבל אנחנו סוללים את הדרך.

אז אל"ף, תודה על הסבלנות והנחישות, כמובן יש פה חוק שהיו פה משרדי ממשלה ועברנו הרבה טלטלות, גם מירי שלא נמצאת פה, אני חייב להגיד לה תודה, וגם לצוות של כל המשרדים שיושבים פה, כי עברנו מסע מאוד ארוך. וגם לכם, מרכז הגר שליווה את הדבר הזה מהתחלה, לפורום ה-15 ולשלטון המקומי כמובן. לוועדה, חיים, אתה שותף אמת של הדבר הזה.

נכון.

יש לנו עוד דרך ארוכה. ממש ממש, גם על ההגינות ועל השותפות, וכמובן לכם, ראינו פה כמה תיקונים ושינויים בדבר הזה, זה לא היה קורה בלי היצירתיות של הצוות המשפטי פה, אז כמובן. וכמובן אילה ולמתן, שבאמת עשינו פה מסע ארוך.

לנעמי, אצלנו, שנכנסה לתפקיד והסתערה.

יש לנו עוד עבודה כאן, על follow up. אני רק רוצה לבקש בקשה אחת, אני אומר לך את זה, מירה, המבחן לאורך כל הדרך היה שבסוף השלטון המקומי, לאורך כל הדרך, אמר 'אני לא יכול' ודרך אגב, המבחן הראשון, אתם תראו אותו בבג"צ של עיריית תל אביב, כי עיריית תל אביב עשתה מעשים שהיא לא יכולה, ועכשיו מה - - -

רועי, אנחנו בשלב הברכות.

לא, אני יודע, ולכן מה שאני מבקש, מה שאני אומר פה, פעם ראשונה אנחנו נותנים סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי לקבוע גבולות.

הוועדה המקומית, ובראשה תל אביב, ביקשה שתמסור את הסמכויות האלה - - -

בדיוק, ואנחנו נותנים היום את הסמכויות שלכם ולכן אני אומר כאן, בצורה ברורה, המבחן של לייצר דיור בשכירות ארוכת טווח ודיור מוזל, סוף סוף יש לו קווי מתאר ועכשיו אפשר לייצר אלפי דירות כאלה והן לא יהיו שרירותיות. אז עכשיו המבחן הוא שלכם.

טוב. אז אני רוצה כן בכל זאת, בנימה החגיגית הזאת, לומר שבאמת הייתה פה המון עבודה ואני חושבת שזה יסתכם בסופו של דבר בהרבה סיוע שיהיה לזוגות צעירים. המבחן יהיה באמת בסופו של דבר בביצוע ואנחנו בטוחה שאנחנו עוד נעסוק הרבה בנושאים האלה.

יש פה שני אתגרים גדולים, גם הפער בין הזכויות התכנוניות לזכויות הקנייניות, שאנחנו כל פעם ככה נופלים, החוק הזה הוא ממש בפער, והדבר השני, בעצם לשנות את כל השיטה שאנחנו חושבים על כל הנושא של דירות לשכירות ודיור מוזל ואיך אנחנו - - - אנחנו עוד שוק בחיתוליו בנושא הזה. רועי, שמחתי לעבוד על החוק הזה, עם כל הטירונות - - - רגע, הצעה.

בפתח הכנס הבא לעשות ישיבת מעקב ולראות שהתיקונים - - -

נכון, אנחנו נעשה ישיבת מעקב. באופן כללי אנחנו עושים ישיבות מעקב. אבל אני רוצה גם לומר תודה לשלטון המקומי. מירה, תקשיבי, את עצבנית עכשיו - - -

אני עצבנית מאוד.

אני מבינה, את עצבנית עכשיו, הייתם כל כך - - -

- - -

תני לי לומר את זה למרות זה.

זה לא עצבנות.

באמת הייתם כל כך משמעותיים בחוק הזה. אני לא מכירה הרבה חוקים שבהם אתם שותפים לתהליך. גם אם לא הכול קרה בדיוק כמו שחשבתם או ציפיתם, אני חושבת שהייתם מאוד מאוד חשובים לזה שלקחנו חוק, אני מסתכלת על החוק הזה וכאילו אין שום קשר בין מה שהוא נכנס למה שהוא יצא ואתם הייתם מאוד משמעותיים. גם אם לא על הכול הסכמנו, על הרבה כן הסכמנו. לא זוכרים את זה כי זה היה כבר לפני חצי שנה, אבל על הרבה הסכמנו וגם אני חושבת שבלי קשר הייתם מאוד חשובים, כל כדור שזרקנו אתם החזרתם ואמרתם לנו כל הזמן מה יקרה בשטח. גם אם בסוף אנחנו פה באמנות הפשרה וגם אם זה לא מדויק, חשוב לי לומר כמה הייתם משמעותיים בזה.

ובתוך כל ההקשר, כמובן מרכז הגר, משרדי הממשלה פה לשלל גווניהם, אני יודעת שהיה פה מאמץ מאוד גדול להצליח להגיע וזה כמובן כולל את מינהל התכנון, באמת מאמץ מאוד גדול להגיע להסכמות ואני מאוד מעריכה את זה.

אריאלה, שלא פה, וכמובן הצוות המשפטי, באמת נתתם את הנשמה, זה היה מאוד מרשים, באמת כולם. אפילו מוחאים פה כפיים. גם תומר ורוני ולירון ובאמת כל הכבוד. לנעמי, היועצת שלי. אני חושבת שהגיע הזמן, גם לרשמת ולדובר. אז תודה רבה ויישר כוח.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.