ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 308

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, כ"ז בשבט התשע"ח (12 בפברואר 2018), שעה 10:00

8,000 שארית יהודי אתיופיה עדיין מסורבי עליה לישראל - חוות דעת מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית יהודי אתיופיה, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008 - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – היו"ר

עמר בר-לב

מאיר כהן

אברהם נגוסה

דגנית שי - מנהלת אגף ביקורת, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אהוד פראוור - סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

נעמה הולצמן - יועצת מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

הילה טל אביטן - ראש תחום חברה, משרד ראש הממשלה

דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

פרופ' שלמה מור יוסף - מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

עמוס ארבל - מנהל אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

רועי כהן - יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

עילם בנו - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

נורית יכימוביץ כהן - רכזת מחקר ומידע, כנסת ישראל

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

אדנה טדלה - שליח הסוכנות היהודית באתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

מינה פנטון - חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר

אורית אבל צגאי - יושבת ראש ועדת עולים חדשים, לשכת עורכי הדין

ידידיה וולף - עורך דין, הפדרציות היהודיות צפון אמריקה

הרב יפת אלמו - יו"ר התנועה הלאומית לארגון שוויון הזדמנויות יוצאי אתיופיה

הילה סעדיה - מטה המאבק, המאבק לעלית יהודי אתיופיה

חוה אברבנאל - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ישראל אברבנאל - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

עדיאל אגנייהו - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

זהבה אדמקה - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אלה אור - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שרון אנג'ל - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אסמין אנדשאו - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

בלאינך אנדשאו - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

טדי אנדשאו - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

מימי אנדשאו - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אליסה בדנר - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

זמנץ בילילין - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

טדלו בילילין - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ספי בילילין - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

קנאו בילילין - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

מור בן חנן - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שמלס גטנך - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שחר גרוסברג - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ליאור דולב - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אסרסה דמלש - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דשס דסה - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

עינב הופמן - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דסאלי וונדה - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

יזנה וורטה - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

קסייה וורקו - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

סועלם וורקנך - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שירה ורדיזר - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

גל זעירא - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

צחי חפץ - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

מסגנו טגנה - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

טוהר לשם - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דובל מוצ"ה - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דביר סעדיה - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

סורפל עלמו - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

גלית פיין - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

יעל פלזנטל - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

פיקרה פנטהון - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

כרמל פריד - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

נעמה פרינר - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

שירה פרץ - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אמלקה צ'קול - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אסנקטש צ'קול - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

קנדה קומה - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

ברהנה אסמלש קומי - פעילת המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

דרבה קומיי - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

זמטו קומלציו - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

אלון קסהון - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

מוגס סיום - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

גטנט ווקרו - פעיל המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

יערה שילה - חברת ועדת ההיגוי, נציגת ארגון אנו

אורי סבח - עורך דין, מנחה הקליניקה לרב תרבויות, האוניברסיטה העברית

יערה מרדכי - סטודנטית בקליניקה לרב תרבויות, האוניברסיטה העברית

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.כ., חבר תרגומים

8,000 שארית יהודי אתיופיה עדיין מסורבי עליה לישראל - חוות דעת מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית יהודי אתיופיה, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008 - ישיבת מעקב

שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבה נוספת של וועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא העלאת שארית יהודי אתיופיה. אני מקבלת כל הזמן הערות על כך שאני אומרת שארית יהודי אתיופיה, ואז מסבירים לי שזה לא ממש וכן הלאה, אז אני מתעקשת להשתמש בביטוי הזה, במונח הזה, כיוון שהוא מתאר את השקפת עולמי, גם אם יש כאלה שחולקים עלי והוא מבטא בתוכו את כל תפיסת העולם לגבי הצורך בהעלאת אותה שארית יהודי אתיופיה.

כמו שהבטחתי ואני מקיימת, אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הטיפול בהעלאתם. אני אתן סקירה קצרה על מה שהתרחש כאן מאז ישיבת הוועדה האחרונה ואז אנחנו נלמד מה קרה מאז ואם חלה איזו שהיא פריצת דרך.

אני מזכירה שב-7 בינואר, שזה היה ערב כינוס הישיבה הקודמת של ועדת הביקורת, נשלח מכתב מסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, אודי פראוור, שיושב פה לשמאלי, למנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופסור מור יוסף, שיושב כאן, בבקשה ליידע את הממשלה בהערכת מספר הזכאים לכניסה לישראל, לפי החלטת הממשלה 1911.

ב-8 בינואר התכנסנו באולם נגב ונמסר לנו ממר עמוס ארבל, ראש אגף מינהל ומעמד ברשות האוכלוסין, שהערכה בדבר המספר תועבר תוך כמה ימים, גם הוא יושב פה איתנו.

ב-11 בינואר נשלח מכתב תשובה מטעם פרופסור מור יוסף למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, שלפיו אפשר לאשר המשך הגעה לישראל מטעמים הומניטאריים, בהתאם להיקף שייקבע בהחלטת הממשלה החדשה והתקציב שיאושר לכך. כלומר, נשלח מסמך ללא הערכה מספרית כמבוקש וגם זה אחרי הרבה מאד שיחות טלפון ומאמצים. זה היה בליל הדיונים על התקציב, גם ממני, גם מחברי כנסת נוספים שמעורבים בזה, שעשו מאמץ מאד גדול, אבל גם אז זה היה עדיין ללא מספר.

ב-21 בינואר מכתב נוסף מטעם אלי גרונר, שחוזר על הבקשה שהופיעה במכתב המקורי של אודי פראוור, עם דרישה והדגשה שללא הערכה מספרית לא תוכל הממשלה לדון בנושא ובהקצאת המשאבים הדרושה ליישומו. כרגע אנחנו רוצים לדעת איפה הדבר עומד.

אני שוב רוצה להדגיש. אנחנו כאן פועלים בשני נתיבים. יש את הנתיב הערכי, מבחינת החזון, שהוא אומר שדין שארית יהודי אתיופיה כדין כל שאר היהודים וצריך להעלות אותם לישראל, להשקפת עולמי על פי חוק השבות ולא על פי חוק הכניסה לישראל ולא לדקדק בציציותיהם, כשם שלא מדקדקים בציציותיהן של עליות אחרות ויש מסלול אחר, שהוא המסלול שאותו תיארתי כאן.

אני מעדיפה שלא לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום עד שהחזון שלי יתממש, אלא לפעול גם פרקטית להעלאת כמה שיותר יהודים מאתיופיה לישראל; ובדיון הזה כמובן כל אחד יגיד מה הוא חושב ומה הוא מרגיש, אבל אנחנו ננסה להיות פרקטיים ולנסות לפחות להביא משהו שיש לו משמעות ושהוא יפתור בעיה של רבים מאלה שנמצאים כאן ומחכים ליקיריהם, ורבים מאלה שנמצאים שם.

פרופסור מור יוסף, בוא נתחיל איתך. תן לנו עדכון תמונת מצב.

אז אנחנו ברשות האוכלוסין וההגירה, בשנה שעברה הממשלה הקצתה מכסה, שהייתה צריכה להסתיים ב-31 בדצמבר, של 1,300 והמכסה הזאת הושלמה על ידי עובדי רשות האוכלוסין וההגירה איפה שהוא במהלך אוקטובר, והאנשים האלה כולם או כבר הגיעו, או יגיעו בימים האלה ו - - -

פלוס אחד – 1,301.

אוקיי.

ושמונה.

ושמונה?

אז בסך הכל מהבחינה הזאת אחורה "אין חובות". לגבי ההסתכלות קדימה, אז אלף רק מילה. כמו שאמרת, זה הכל לפי חוק הכניסה לישראל. זאת אומרת לפי חוק השבות או זכאי שבות, בקריטריונים הקיימים היום הם לא נמצאו מתאימים בזמנו ולכן אמרו שהם יעלו לפי החלטות ממשלה, כי לפי חוק השבות לא צריכים החלטות ממשלה, אלא לפי חוק הכניסה לישראל, בהתאם להחלטות ממשלה.

אז תיארת את כל הדין ודברים בין המשרדים השונים – האם יש פוטנציאל נוסף. המכתב שאני שלחתי למר אלי גרונר ב-23 בינואר אומר שרשות האוכלוסין אישרה במהלך שנת 2017 את העלאה של 1,300. שנית, במהלך שנת 2018 ניתן לטפל ולאשר בכ-1,000 נפשות נוספות מגונדר ואדיס אבבה, אשר יענו על הקריטריונים המופיעים בהחלטות הממשלה הנוכחיות.

כלומר זיהיתם 1,000 איש ואישה נוספים - - -

לשנה הקרובה, כן.

שאפשר להעלות אותם לישראל בשנה הקרובה. אנחנו מדברים על שנת 2018.

זה מה שאנחנו כתבנו. מכאן הכדור או ההחלטה עוברת לממשלה.

אוקיי. אודי פראוור, בבקשה.

אני חושב שנעמה תסביר.

שלום. נעמה הולצמן, יועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כפי שמנכ"ל רשות האוכלוסין אמר, קיבלנו את מכתבו ב-23 בינואר. מרגש שקראנו את המכתב והבנו את הנתונים, פנינו למזכירות הממשלה ובימים אלה מתואם דיון שייערך בממשלה בחודש הקרוב בנושא, בו גם רשות האוכלוסין, גם משרד האוצר יציגו בפני הממשלה את הנתונים המספריים, את יישום ההחלטה ואת האפשרות להחלטה עתידית והממשלה תקבל את החלטתה ותדון בנושא.

כלומר אתם הקפדתם בדיונים הקודמים ובשיחות הקודמות להגיד לממשלה ולא למזכירות הממשלה, כי מזכירות הממשלה זה פורמאלית. כלומר זו בקשה שזה יידון בישיבת הממשלה. תני לנו טווח שבו- - -

אני לא כל כך הבנתי את העניין הפורמאלי.

אתם התעקשתם על זה, לא אני.

נכון, נכון, מכיוון שאנחנו רצינו שברגע שמזכירות הממשלה מקבלת נתונים, היא מחויבת גם לפרסם אותם וגם לקבוע דיון כאשר שר מבקש זאת, מכיוון ש - - -

והדבר הזה בוצע?

הוא בוצע על ידינו. המכתב של מנכ"ל רשות האוכלוסין הופנה למנכ"ל משרד הממשלה אלי גרונר ולא למזכירות הממשלה, אבל אנחנו לא נכנסנו לבירוקרטיה הזאת. אנחנו ביקשנו ופנינו למזכירות הממשלה, כמנכ"ל משרד הממשלה, לקבוע דיון בנושא ודיון ייקבע.

והדיון הזה יתקיים לכל היותר עד מתי?

תוך חודש מהיום.

תוך חודש תהיה ישיבת ממשלה שתאשר את אותם 1,000 איש.

נכון. תוך חודש תתקיים ישיבה שתדון בנושא, הן ביישום החלטה 1911, הן ביתרת העולים הממתינים. הממשלה תקבל ותשמע את הנתונים ותדון כריבון בנושא.

אני לא יכולה – אני אומרת תוך חודש, כי זה מה שאנחנו הצבנו למזכירות הממשלה כהגדרת זמן. מבחינתנו הנושא הוא נושא דחוף. אני כמובן לא שולטת בסדר לו"ז הממשלה וככל שיהיו נושאים דחופים, אין לי שליטה על כך.

יכול להיות שזה גם יהיה בשבוע הבא, לשם דוגמא?

בשבוע הבא אין ישיבת ממשלה מכיוון שראש הממשלה נמצא בחו"ל. השבוע של ה-25 בחודש, למיטב הבנתנו, עמוס מאד מבחינת לו"ז שנקבע כבר חודשים מראש. אנחנו ביקשנו את זה דחוף בחודש הקרוב.

תודה רבה. חברי הכנסת עכשיו בזה אחר זה ואחר כך נעבור לאחרים. חבר הכנסת נגוסה, בבקשה.

תודה גברתי יושבת הראש. אני מברך מאד על כינוס הוועדה ומברך אותך על ההתמדה בנושא. לצערי הרב משרדי הממשלה עדיין מגלגלים את הנושא ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה, ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר, ככה מגלגלים ואנשים זכאים סובלים שם.

קודם כל יש יותר מ-1,000 זכאים. למה משרד הפנים קבע 1,000, אני באמת לא יודע. כי אנחנו יודעים – גם הם בעצמם יודעים במשרד הפנים – שיש יותר מ-1,000 זכאים על פי קריטריון של החלטת הממשלה מאוגוסט 2016 – החלטה 1911.

חבר הכנסת נגוסה, אתה יכול לתת לנו מספר יותר נכון מבחינתך?

לפי מה ש - - -

אתה אומר יותר מ-1,000, למה אתה מתכוון?

בוודאי.

מעבר לאלפים שנמצאים כאן.

כן, מעבר לאלפים, אנשים שאנחנו ככה בדקנו בשטח, אנשים שממתינים באדיס ובגונדר, לפי החלטת הממשלה 1911 יש לא פחות מ-2,000 זכאים שהיו צריכים להיות שנה שעברה פה. אני אומר שזו הבדיקה שלנו, רנדומאלית, אבל אני בטוח שאם יבדקו אחד אחד, ימצאו יותר. אבל משרד הפנים יודע. הוא לא רוצה לעמוד מול האמת והם לא רוצים לבדוק את כל הבקשות. מה הבעיה שלהם לבדוק? אתם הודעתם שיש 5,000 בקשות. למה לא בדקתם כל אחת ואחת? ואז באמת נדע מי זכאי ומי לא באמת זכאי. אבל לא רוצים לבדוק. לא לבדוק. זה דבר אחד.

לכן המספר 1,000 – הם סתם המציאו את זה כדי לצאת מידי חובה לוועדות פה בכנסת. זה דבר אחד.

דבר שני, אני שואל את נציגת משרד ראש הממשלה: את אמרת שקיבלתם מהמשרד את המכתב האחרון. אנחנו יודעים כמה מכתבים היו.

המכתב האחרון הוא מ-23 בינואר - - -

בסדר, אני - - -

רגע, רגע, חברים, חבר הכנסת נגוסה. אני מבקשת לא להשיב כעת, גם כיוון שפרופסור מור יוסף צריך ללכת.

בסדר, אני רק שואל.

רגע. חברי הכנסת ידברו, תרשמו את השאלות שלהם ואז נענה במרוכז. בבקשה.

אוקיי. לאחר כל הטרטורים, המכתב האחרון הגיע ב-23 בינואר. מה מנע עד עכשיו? למה לא הבאתם את זה להחלטת הקבינט עד היום הזה? זו שאלה אחת, שפשוט לא משכנע אותי מה שהיא דיברה פה.

הדבר השני, אנחנו מדברים פה על שתי החלטות, גברתי יושבת הראש. החלטה אחת מינואר 2015, החלטה מספר 716, להביא את כל הקהילה.

נכון.

זו החלטה אחת. ההחלטה השנייה היא מאוגוסט 2016, מספר 1911. ההמשך של הבאתם של אחינו בשנת 2018 זה במסגרת של החלטה 1911, לפי סעיף 5 להביא לאישור הממשלה ולהביא את זה. ואני אמרתי את ההערכה שלי – יש לפחות מינימום 2,000 איש והם הודיעו על 1,000 איש. זה אוקיי.

אין לנו הרבה זמן, אז אני מבקשת שתסיים.

בעניין של ביצוע החלטת הממשלה 716, צריך להיות כתוב גם בהחלטת הממשלה שהממשלה תדון בתקציב של שנת 2019. למיטב ידיעתי, עד עכשיו הממשלה לא דנה או אין סעיף בתקציב של שנת 2019.

חבר הכנסת נגוסה, המכתבים – ואת זה כבר אמרתי – הועברו אחרי ישיבת הממשלה על התקציב, למרות מאמצים גדולים שלי ושל אחרים שהם יועברו לפני הישיבה על התקציב, אבל בבקשה תקצר.

היום משיחות שקיימנו, עכשיו קיבלתי הודעה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה הודיע ליושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד אמסלם, הנושא יעבור להחלטת הממשלה ב-25 בינואר. זה מה שעכשיו קיבלתי.

נו, אבל כרגע אמרו לנו את זה, זה בסדר.

בסדר, אבל אני אומר. אני לא מצדיק את זה. למה זה לא היה ביום ראשון שעבר? למה לא לפני?

אוקיי. חבר הכנסת נגוסה, אתה חבר בקואליציה הזאת, לא אני.

בסדר, אני מבין את זה, אבל אני מצטער, יש קואליציה, היא מאד בעייתית, מגמתית בנושא של יוצאי אתיופיה.

אבל יש לך כלים ונשק, אתה חבר קואליציה, יש לך אצבע.

אני אמשיך להיאבק בזה.

כל הכבוד.

עשיתי את זה לפי שנה, גם היום אני עושה. אצלי אין קואליציה ואופוזיציה בנושא העלייה והקליטה, ולכן אנחנו כולנו נמשיך להיאבק.

תודה רבה.

הבעיה שלנו נמצאת היום במשרדי הממשלה. אני אומר לכם – משרד הפנים, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה – הם משחקים בנושא הזה.

חבר הכנסת נגוסה די, אני מבקשת. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

אני אוסיף לדיון הזה בקצרה. אחד, לא ברורה לי המשוואה הזאת שמורכבת מצד אחד מאנשים שנמצאים במצב חירום. אני הייתי שם, כמו שאת יודעת. באמת, היות וזה בנפשך, בהזדמנות הראשונה תיסעי לשם בכדי לראות את הדברים. נוצרה משוואה - מצד אחד קהילה גדולה מאד במצב חירום, בתנאים סניטריים קשים מאד, בסכנת חיים יום יומית – ומצד שני החלטות ממשלה שהן הופכות להיות למשהו שלא פרוצדורה ושל דברים לא להאמין.

אני שואל שני דברים ובזה אני אסתפק.

ותרשמו בפניכם את השאלות.

כן, כן. פרופסור מור יוסף, אני מבקש לדעת למה 1,000, על סמך מה קיבלת החלטה של 1,000 לשנה הקרובה. שנית, מדוע אתם עדיין עושים את ההפרדה הזאת בין חוק השבות לחוק הכניסה לישראל. מה מונע מכם להתייחס אליהם.

הדבר השלישי, הערה קצרה. תתנו לחברה לעבוד, הם יודעים לעבוד. גם במשרד הפנים וגם הסוכנות, צריך רק החלטת ממשלה ותודה לך על מה שאת עושה, גברתי.

תודה לך.

אני חושב שזה יהיה הדבר החשוב ביותר שוועדת הביקורת תעשה נו, נו, נו, לממשלה כל חודש. זה הדבר שיזיז את זה.

אמן. חבר הכנסת עמר בר-לב, בבקשה.

תודה רבה. אז ראשית אני מצטרף לברכות על המעקב העיקש אחרי הנושאים האלה. אני מזדעזע כשאני שומע שמשתמשים במילה מכסות, כשמדברים על בני אדם. שלא לדבר על זה, על בני אדם ועוד יהודים. כל ההחלטה המקורית של הממשלה, שבתוך חמש שנים יעלו את כל ה-9,000 יהודים שנמצאים שם, זה נשמע לי כמו שורה תקציבית של איזה שהוא מאזן רווח והפסד. זה לא יעלה על הדעת. מדינה ישראל היא חזקה, היא חזקה כלכלית. לא יתכן - מדובר בסך הכל ב-8,000 או ב-9,000 יהודים שם - לא יתכן שלא מעלים בבת אחת.

מה שאני שומע כאן – לא הייתי בדיון הקודם שלך – זה פשוט מזעזע. זה עיסוק בירוקראטי באם הייתה החלטת ממשלה, לא הייתה החלטת ממשלה, כן אישרו, לא אישרו. אפילו אם סוף סוף הממשלה הזאת אישרה לפני שנתיים להעלות את כל ה-9,000 ולחלק אותם, לצערי, עם כאב גדול, ל-5 שנים, אז כל שנה עכשיו צריך החלטות ממשלה על הדבר הזה? זה פשוט לא יאומן. לא יאומן.

אני מבקש, דורש מהממשלה להחליט להעלות את כולם בשנת 2018. גם גילינו שיש 20 מיליארד שקלים עודפי תקציב. תעלו את ה-8,000 איש האלה במכה אחת וגמרנו.

תודה עמר. עוד שניים-שלושה דוברים ואז תתבקשו לענות על השאלות שעלו כאן. בלאינך אנדשאו, בבקשה. אמרתי נכון את השם שלך?

בלאינך אנדשאו, כן.

ספר לנו בקצרה את סיפורך, באיזו סיטואציה אתה נמצא?

שמי בלאינך אנדשאו. עלית ארצה בשנת 2007, אך נותרו לי שתי אחות עדיין, שחיות במצב קשה באתיופיה.

וההורים?

ההורים שלי גרים פה, במעלה אדומים, פלוס שישה אחים ואני עשיתי צבא, שרתי ביחידה מובחרת, בדובדבן והיום אני עובד במדינה ביטחונית, שזה בחו"ל והאחיות שלי לא זוכות להיות ולהתאחד גם עם המשפחה.

גם היום אתה עובד בעקיפין ב - - -

כן, באבטחת אישים.

אפשר להגיד, כן. אתה עוסק באבטחת אישים ברמה הגבוהה ביותר.

יש לי שאלות לעמוס. השאלה שלי ברורה. למה האחיות שלי לא זוכות להיות פה בארץ ואיך אני נמצא פה? איך אני נמצא פה והאחיות שלי עדיין סובלות ואחותי כבר 18 שנה אלמנה. היא עומדת בקריטריונים האחרונים. 18 שנה היא אלמנה. השנייה אז לא התחתנה, היא הייתה רווקה. אמרו להן שהן יעלו חודש-חודשיים אחרינו. אני עוקב שנה שנתיים, 11 שנה ואני מקבל תשובה שלילית שהן לא יכולות לעלות.

אוקיי, תיכף יענו לך על השאלה.

נכון. יש לי משהו נוסף.

כן, בבקשה.

נתנו החלטה ש-1,000 יזכו לעלות. אני שמח שזה מספרים כאלה, אבל יש יותר אנשים שעדיין במצב קשה וסובלים יום יום. המצב שם קשה. יותר יהודים נמצאים ללא תנאים. אז בבקשה, תנו לי תשובה למה האחיות שלי וגם אחרים לא זכאים להיות פה בארץ.

אוקיי, תודה. קנאו בילילין נמצא?

כן, נמצא, אבל כרגע אין לי אישור.

אין לך אישור לדבר? אוקיי. רק נגיד שקנאו הוא רב סמל בקבע. איפה ההורים שלך נמצאים? באדיס או בגונדר?

לא, ההורים שלי פה.

ההורים פה והאחים?

יש לי שתי אחיות באתיופיה.

אוקיי, אז דברי את. את יכולה לדבר בשמו?

כן, אני יכולה לדבר. יש לי שתי אחיות באתיופיה.

את מדברת בשמך, לא בשמו?

הוא אח שלי.

אבל מאד חשוב שתראו את המקרים שהם מאד - - -

בסדר, אברהם נגוסה, אנחנו רואים בעיניים, תודה. לא צריך פרשנות.

אני רק אומר, הם כל הזמן אומרים ככה, אבל תסתכלו איזה סבל, שאנשים משרתים בצבא ההגנה לישראל והזכות הבסיסית - - -

נגוסה, אין לנו זמן. אבל אנחנו רואים את זה לבד - - -

להיות עם האחים שלהם, לא.

נגוסה, אני מבקשת. לא.

אני רוצה שתסתכלו - - -

חבר הכנסת נגוסה, אני מבקשת לכבד את הוועדה הזאת. דיברת. המצלמות צילמו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, חושבים אותו דבר, רואים שמדובר כאן בשני אנשים שמשרתים בצה"ל, בעיניים, אנחנו לא צריכים פרשנות ברקע הדברים. ליבנו יוצא אליהם לבד. לא צריך פרשנות.

לפקידים לא צריך פרשנות.

תודה, חבר הכנסת נגוסה, תודה. בבקשה. תציגי את עמך.

טוב, אני זמנץ בילילין, אני חיילת לוחמת בגדוד לביא. אמא שלי ואחותי יושבות מאחורי וזה אחי. אנחנו מחכים לאחיות שלנו 13 שנה. לא קיבלנו שום - - -

זה אחיות שלכן או אחיות של אמא?

האחיות שלנו.

שלנו.

הבנות שם. הן נשואות, כל אחת עם שלושה ילדים. כשעלינו אמרו לנו הם יעלו, יעלו, כמו שאמרו לו. חודש-חודשיים, ככה הם יעלו ואנחנו מחכים. שולחים טפסים, מלא. אין אישור. זה לא שהם לא עלו בגלל שיש סיבה. לא, זה לא. הן יהודיות לכל דבר. אני לא מבינה למה אני צריכה להיתקע, להילחם כל יום בשביל האזרחים, בשביל המדינה שלי ואחרי זה לבוא ולהילחם מול המדינה. למה? כאילו, למה אני צריכה לראות את הסבל של אמא שלי ושל ההורים שלי, כשאני חוזרת מהבסיס ורואה את זה. למה המדינה לא יכולה לעזור לי?

זה לא שאני אומרת שעכשיו אני עושה את הזכויות שלי ומגיע לי. אני עושה את החובות שלי ומגיע לי הזכויות שלי. פשוט זה המינימום. המקסימום שאתם יכולים לעשות, תעזרו לנו. תראי את אמא שלי, תראי. וגם אבא שלי, כאילו, אני לא מבינה מה הקטע.

אנחנו מתקשרים למשרד הפנים. נכון, אומרים לי את לא צריכה להתקשר למשרד הפנים, תשלחי וזה. בסדר, שולחים, אבל זה לא שנתתם לנו תשובה – לא הם לא עולים כי ככה וככה. הן יהודיות, הן זכאיות, זו המדינה שלהן. זה הארץ שלהן. הן צריכות להיות מאוחדות עם המשפחה. אני לא צריכה להגיע למצב שבו אני לא יודעת איך האחיינים שלי נראים. יש שם סבל. הן סובלות. הן מגיעות למצב שבו אין להן מה לאכול. אבא שלי מרוויח 3,000 שקלים והוא צריך לכלכל אותנו, לכלכל אותן. אמא שלי לא עובדת.

את עוד בסדיר או בקבע?

אני בסדיר.

ואחיך בקבע.

ואחי בקבע. כל אחד נותן את הנשמה שלו למדינה, אז איפה?

את צודקת במאה אחוז. אין לי אף מילה להגיד לך ואנחנו מזדהים איתך מאד מאד. זה פשוט בלתי סביר ולא הגיוני ששניכם יושבים כאן, אזרחים ישראלים שמשרתים בצה"ל, עם ההורים שלכם והאחיות שלכם נמצאות באדיס ולא עולות לישראל. מי שיושב כאן יצטרך לתת לך תשובות על הדברים האלה.

עוד דובר אחד לפני התשובות, הרב יפת אלמו, בבקשה.

תודה רבה.

אתה חזרת מאתיופיה לפני כמה שבועות.

נכון, חזרתי מאתיופיה. לפני כן, אני מאד מודה לך על האפשרות הזאת להביא את הנושא הזה על השולחן לדיון, שזו הממשלה המתעלמת ביותר שיש לנו. אני כתבתי למבקר המדינה מכתב בשנת 2011 ועד עכשיו – אמנם משרד המבקר כתבו לי שמשרד הפנים יענה. כתבו למשרד הפנים העתק, עד עכשיו לא ענו.

תארו לעצמכם, יותר מ-8,000 אנשים שנמצאים בגונדר, שהייתי שם והתפללתי איתם. ראיתי אותם, בכיתי איתם. אני באמת רוצה להגיד לכם – כל מי שנמצא כאן – תגידו, מה רוצה מדינת ישראל מהקהילה של יוצאי אתיופיה. אני רוצה לשים על השולחן: האם באמת אתם מאמינים שאנחנו יהודים או שאתם מתעלמים – שלא יהודים, כאלה שזה שחורים שאינם יהודים. אין דבר כזה, אפליה ענקית שהולכת כאן. איפה האמת? לא ברוסיה, לא באירופה, באף מקום. מדינת ישראל שולחת שליחים ועושה את המאמץ המקסימאלי להביא אותם ולשכנע אותם שיבואו. לנו לא.

עוד דבר שמאד חשוב לי. משרד הפנים סגור מסוגר בפני קהילת יוצאי אתיופיה. אין קבלת קהל. מאז שבאתי רציתי לבדוק, להיכנס ולהביא את הנושא הזה. לא פותחים את המשרד. למה? למה? מה עשינו? מה פשענו? בגלל שהעניין הוא של שחורים? מה פשענו? איפה הפשע? ואני רוצה שהאנשים שהם בני אדם כמו כולם, בני אדם כאן, אני רוצה שישאלו את השאלה האמיתית, הפנימית: האם באמת מאמינים שאנחנו נהיה כאן?

אני רוצה לפנות גם לשר אריה דרעי, שהקים את ש"ס להילחם נגד האפליה והיום אריה דרעי שר הפנים. למה הוא סוגר בפנינו את המשרד שלו, להיכנס ולהביא את הנושא הזה? אני קורא אל אריה דרעי בשם הקהילה של יוצאי אתיופיה, מצד אחד מכובע של רב, מצד שני מכובע של נלחם כביכול בנושא של אפליה. למה המשרד סגור היום בפנינו? למה אין קבלת קהל? למה אנחנו לא יכולים להביא את הנושא מולם, מול גורמים שונים?

יפת, משפט אחרון.

האימא הזו – תסתכלו – גם מצד אבא שלה וגם מצד אמא שלה היא יהודייה לחלוטין. היא 17 מחכה לילדים שלה והילדים שלה שם בוכים. נפגשתי איתם. ראיתי אותם. הם בוכים. אנשים שנולדו בגונדר, 20 שנה לא נותנים להם והילדים בוכים. ישבתי איתם. אני יושב שבאמצע ואני שומע את הילדים האלה. איך זה מדינה יהודית, מדינה דמוקרטית, מערבית, איך היא מתעלמת מהנושא הזה?

יפת, תודה רבה.

זה פשוט מפוצץ אותי. כל כך מפוצץ אותי.

תודה.

גם המספר שאמרו – 1,000, 2,000 – זה לא נכון. יש לנו יותר מ-10,000 אנשים שחייבים לבוא. אנחנו אנשים שווי זכויות, לא נוותר על זה ונילחם עד הסוף.

יפת, יפת, משפט אחרון.

אם יש צורך נסגור גם את הכבישים. נעשה הכל.

תודה רבה.

זו אפליה גזענית.

יפת, תודה. דיברת מאד יפה, תודה. עכשיו סבב תשובות.

גברתי יושבת הראש, אני רוצה להגיד משפט אחד. כל המקרים האלה שהוצגו פה, הקריטריון - - -

חבר הכנסת נגוסה, אני מבקשת.

לא פותר את זה, אלא אם כן - - -

אבל אתה דיברת כבר.

לא, אני מבקש שראש מינהל האוכלוסין יתקן את המכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפחות מ-1,000 ל-2,000, לפני שהוא בא לממשלה.

חבר הכנסת נגוסה, תודה רבה.

יש זמן לתקן את המכתב הזה.

נגוסה, די. זה לא בסדר.

זו הבקשה שלי, שזו תהיה ההחלטה.

אתה לא פייר. תודה. בבקשה, פרופסור מור יוסף, מנכ"ל משרד הפנים. עלו כאן כמה דברים גם מחברי הכנסת, גם מהדוברים כאן, אם אתה יכול להשיב להם. מה אתה משיב לצמד האחים האלה ולאמא שלהם, שהאחיות שלהם נמצאות במחנה המתנה באדיס. איזה היגיון יש בזה?

אני כבר למדתי שמול מקרים פרטניים זה חסר טעם בדיון כזה להתייחס. אז אני מאד מעריך - - -

כן, אם כי רק הערה קטנה. כשאנחנו מדברים על מספרים גדולים, בתוך המספרים הגדולים האלה יש בני אדם מאחוריהם. הנה בני אדם.

בגלל זה אני פה. אני ויפת טיפלנו בחולים רבים ביחד.

כן, נכון מאד.

הוא אח בכיר בהדסה ואנחנו יודעים לטפל באנשים.

נכון, ויושב ראש ועד ו - - - האחיות והאחים.

והטיפול באנשים זה מה שאנחנו עושים.

אז אתם מכירים מהדסה, בקיצור.

כן, במקרה הזה.

ואם מישהו כאן לא מרגיש טוב, יש לו גם רופא וגם אח.

תראו, בצורה יותר רצינית. אני חצי שנה בתפקיד, יש לי כתפיים רחבות, מתעסקים בעוד כמה נושאים, אבל עובדי רשות האוכלוסין וההגירה הם לא גזעניים ואף אחד לא יאשים אותם בגזענות ומי שרוצה להאשים בגזענות, שילך לממשלה ויאשים שם את מי שהוא רוצה. את העובדים שלנו לא יאשימו בגזענות. כשבאים עולי ברית המועצות אנחנו שונאים רוסים. כשבאים עולי אתיופיה אנחנו שונאים שחורים. אנחנו לא שונאים אף אחד. אנחנו מטפלים בכולם לפי החלטות הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. ומי שלא נוח לו עם זה, שילך לשם. שלא יזרוק את זה עלינו.

הממשלה החליטה שיעלו 1,300, עלו 1,300. לא אחד פחות. ויותר מהר ממה שהממשלה הכתיבה לנו.

למה? לא, זה לא - - -

אבל עכשיו ההחלטה תלויה בכך. למה קבעתם 1,000?

עכשיו תן לי לענות. אני שמעתי את השאלות.

אוקיי, טוב.

שמעתי את השאלות.

אגב, פרופסור מור יוסף, אני חושבת שכשיש פה טענות, הטענות הן לא אליך או אל הפקידים במשרד הפנים. הטענות הן אל קובעי המדיניות.

כן, בסדר, אז רציתי - - -

וקובעי המדיניות הם השרים ולכן בעצם מה שאני שומעת ממך מבין הדברים, שמי שקבע את המספר 1,000 זה הפקידות שבדקה את מספר מי שכדאי להעלות אותם - - -

לא, לא, לא.

או נמצאו מתאימים, אלא זאת החלטה של משרד הפנים.

לא. לא התייחסתי למספר, לא. שר הפנים תומך במהלך. הוא היה מאד מצפה ששרת הקליטה גם תצטרף למהלך. לגבי השאלה - - -

והיא לא מצטרפת?

אני לא יודע.

לא, היא לא רלבנטית. סליחה, אל תזרקו עכשיו למקום לא נכון. היא לא רלבנטית. היא מקבלת את מי שמגיע לפה.

אז עכשיו אני אענה.

תיכף אם יהיה לנו זמן נדבר גם על הקבלה פה.

אז עכשיו אני אגיד מילה אחת. תראו, לא אני קבעתי את זה, בטח לא עובדי משרד הפנים קבעו את זה, שהם יעלו דרך חוק הכניסה לישראל. חוק השבות לא דורש החלטות ממשלה, הוא דורש - - -

נכון, אז למה יש פה אנשים שמחכים לאחיות שלהן?

שנייה, אז אם אתה זכאי חוק השבות, אתה בא, דופק בדלת ונכנס. העניין הוא שיש פה דיון שלם, שאני לא אפתח אותו פה, כי אני לא בקיא בזה, לגבי מידת – אני אשתמש במילים הכי עדינות – היהדות. האם הם מחויבים בגיור או לא מחויבים בגיור. האם הם עומדים בקריטריונים של חוק השבות או של זכאי חוק השבות. מדינת ישראל נכון לעכשיו, כל הגופים הרלבנטיים, לא משרד הפנים, החליטו שהם לא יכולים לא לעלות לא לפי חוק השבות והם לא זכאי חוק השבות לפי הדורות.

אז איך אנחנו עלינו?

בואו נעשה ככה - - -

לא, לא, סליחה.

אל תתנו להם תירוץ.

נגוסה, אני מבקשת.

אני עושה את ביצוע החלטת הממשלה. הם רוצים לברוח.

תקשיב, אני אוציא אותך מהישיבה, ברצינות. זה לא בסדר. אנחנו רוצים לפתור פה בעיה, אנחנו רוצים להתקדם לפחות בצעד אחד ולהביא איזו שהיא תועלת לאנשים שיושבים פה ואתה מפריע עכשיו.

לא.

לא, אני מבקשת שתפסיק ותאפשר לפרופסור מור יוסף לדבר. בבקשה.

אז זה ברמה הכללית. אז אמרו אוקיי, מעכשיו – והתייחס לזה חבר הכנסת בר-לב – שמדובר פה על מכסות. כן, משנת 2000 מתעסקים פה במכסות. אז זה יכול להיות יותר טוב ויכול להיות פחות טוב. זה היו ממשלות מסוגים שונים, מארגונים שונים. זה מקומם כל אחד, אבל מכיוון שאני מניח יש לזה נגזרת תקציבית, אז זה חלק מהדיונים. ולא סתם זה בא לדיוני התקציב ולא סתם התקציב הקודם - - -

ממתי עלייה לישראל הייתה נגזרת תקציבית?

ולא סתם התקציב הקודם לא עבר כמעט בגלל הנושא הזה.

בשנות ה-50 היה תקציב?

עמר, בבקשה.

אני לא מצדיק את זה, אני מנסה להסביר.

פרופסור מור יוסף, אבל אני כן רוצה שתענה לשאלות פה, כי יש פה אנשים שהאחים שלהם נמצאים בגונדר ובאדיס ויש אנשים שההורים שלהם נמצאים. לגבי ה-1,000 איש שקבעתם, מה הזהות שלהם, אם תוכל לפרט.

אז בואו אני אגיד לכם. תראו, יש פה קטגוריות שקבעה החלטת הממשלה. זה הורים, זה ילדים, זה אחים וזה בני משפחה אחרים. אנחנו יודעים נכון להיום, לפי הרשימות שיש לנו, שמקסימום הפוטנציאל הוא 7,691. זה מה שאנחנו יודעים. אנחנו לא הספקנו לבדוק 7,691 ולכן אני לא יכול להגיד את מה שחבר הכנסת כהן או נגוסה רוצים שאני אגיד – כמה מתוך ה-7,691.

ולכן, מכיוון שרצו לקבל מספר עכשיו, אז מתוך מה שבדקנו עכשיו, אנחנו אמרו שסדר גודל של 1,000 נראה לנו סביר עכשיו.

פרופסור מור יוסף, עכשיו בזה הרגע ממשיכים בבדיקה?

כן.

אבל היא גם - - -

אז אחותי צריכה לחכות 20 שנה עד שתסיימו את כל זה?

לא, אני אסביר את התהליך.

אני מכיר את התהליך.

אנחנו בודקים בארץ. זה לא אומר שזה המספר הסופי.זה אומר שזה המספר שהוא נכון לעכשיו. יכול להיות שנגיע ל-2,000 שחבר הכנסת נגוסה חושב, יכול להיות שנגיע ליותר, אבל בנקודת הזמן הזאת אמרו עכשיו מספר, רוצים לקבל החלטה לשנת 2018, נתנו את המספר. זה לא החלטה פוליטית, זו החלטה למיטב שיפוטנו המקצועי, מתוך המספרים שיש פה.

והיה ונאמר בחצי השנה הקרובה תאתרו עוד 700 לשם דוגמא, מה אתם עושים עם המספר הזה?

בכל נקודת זמן שישאלו אותנו אנחנו ניתן את התשובה. עכשיו תראו, הדיונים - - -

אתם לא תעבירו ביוזמתכם מכתב ללשכת ראש הממשלה, למשרד ראש הממשלה, שאומר איתרנו 700 נוספים, נא להביא אותם?

אני צריך להסביר. יש פה כוח אדם שיכול להתעסק בשני הנושאים לא במקביל. זאת אומרת עכשיו, כשאין החלטת ממשלה, אנחנו מרוכזים ברשימות. מהרגע שתהיה החלטת ממשלה, אנחנו מרוכזים בראיונות ובהתייחסות - - -

שם.

כן. ובהעברת החומר חזרה לפה והתרכזות במה שאנחנו עושים. אנחנו לא במצב כזה – בנקודת הזמן הזה – שיכולים לעשות גם את זה וגם את זה בכל המישורים. ולכן בנקודת הזמן הזאת אנחנו מכיני את האפשרות שאם יאשרו 1,000, שנוכל להביא אותם במהירות האפשרית. וברגע שנביא אותם, ניתן את ההערכה הנוספת.

אבל אם תיתן 2,000 עכשיו, אני אומר לך - - -

אבל לא מביאים כל פעם, כל תקופה מסוימת? למה?

אני מדבר עכשיו ברמה מקצועית. אם תיתן עכשיו 2,000, אז בעוד שבועיים הממשלה תאשר את ה-2,000, אבל אם אתה נותן עכשיו 1,000 והממשלה תאשר 1,000, אחר כך יהיה לך קשה להמשיך את זה, כי אין סעיף בהחלטה. לכן אני מציע שאתה תתקן את המכתב ל-2,000.

אני מציע לך שתעביר החלטה - - -

נדאג לתקציב.

אז אני מציע לך. יש לך קשרים יותר טובים ממני והשפעה יותר גדולה ממני ואתה משפיע על התקציב. נכון שהוא עבר בממשלה, הוא עוד לא עבר בכנסת. שיתנו מסגרת יותר גדולה.

כן, אבל אם אתה קובע לי את המספר, סגרת לי.

שיתנו מסגרת יותר גדולה.

אני רוצה להשיג תקציב ל-2,000.

אז תשיג.

אבל אתה סגרת לי דלת.

בוא נתחיל בלהשיג תקציב ל-1,000, כי גם את זה אני לא רואה סגור.

אני לא סגרתי. אני עוד לא ראיתי את ה-1,000 - - -

אבל למה לעולים אחרים מצרפת, שעכשיו יבואו ויעלו למדינה, לא חושבים על - - -

סליחה, את לא קיבלת רשות דיבור. בבקשה, פרופסור מור יוסף, תסיים את דבריך.

אני חושב שאלה היו שתי השאלות שנשאלו. אחת לגבי למה חוק השבות והכניסה לישראל והשנייה למה 1,000. אלה שני הדברים המרכזיים. נכון, בסופו של דבר אם הם יכללו ב-1,000, אז הם יכללו ב-1,000 ואם ב-1,000 הזה יכללו אחרים – יכללו אחרים. לפחות את כל מה שהחליטו שיעלו, אנחנו את החלק שלנו עשינו בלוח הזמנים שהתבקשנו.

אוקיי, תודה רבה.

פרופסור מור יוסף, זה שאמרת שיש ספק ביהדותם והבלעת את זה, אולי זה שורש העניין, אולי זה הדבר שצריך לשים פה על השולחן?

ברור.

אולי לא נפתח את זה בישיבה הזאת.

לא?

לא. אני אגיד לך למה לא.

אבל יהיה אפשר לפתוח את זה באמת בישיבה אחרת?

בוודאי. קודם כל זו סוגיה עמוקה וחשובה שיש עליה מחלוקת ואני איתך ואני איתם ואני חושבת שהממשלה טועה בזה שהיא מגדירה אותם כלא יהודים ומכניסה אותם על פי חוק הכניסה לישראל ולא על פי חוק השבות, אבל אנחנו עכשיו בישיבה פרקטית. אנחנו רוצים לפחות לעשות עוד כמה צעדים כדי לאפשר לעוד יהודים לעלות מאתיופיה.

יהיה מעניין לשמוע את אנשי הרב - - -

ועובדה שעכשיו אנחנו דנים ב-1,000. אני מאמינה שזו תוצאה של הישיבה הקודמת, אז בואו נקדם את העניין הזה וננסה להבין גם על מי הוא חל.

ד"ר הילה טל אביטן, ראש תחום חברה באגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, בבקשה. מי עונה? את עונה?

אני אשמח לענות.

תציגי את עצמך.

נעמה הולצמן, יועצת מנכ"ל במשרד ראש הממשלה. נשאלנו מדוע הנושא לא הובא לממשלה לפני שליחת המכתב של מנכ"ל רשות האוכלוסין ב-23 בינואר. התשובה היא מכיוון שלא היו מספרים, הממשלה לא יכלה - - -

לא, אחרי ה-23 בינואר. אל תעוותי את השאלה. אני אמרתי שקיבלתם את המכתב ב-23 בינואר. למה לא הבאתם את זה - - -

לא, סליחה, אנחנו לא בפוסט מורטם.

למה לא?

כי די, לקח שבועיים, לחצנו, לחצנו, דיברנו. אני, אלי אלאלוף, אתה - - -

לא, גברתי, אני מכיר את העניין בתמונה הזו, את השיטה שלהם, לכן אני רוצה להבין בדיוק מה הסיבה - - -

אבל סליחה, נגוסה, אתה לא מנהל את הישיבה הזאת. אני רוצה לסיים אותה בזמן קצוב ולהגיע לתשובות ולקבוע ישיבה נוספת ולא לעשות פוסט מורטם על שבועיים או על שבוע. אנחנו יודעים שזה היה קשה, אנחנו יודעים שנאלצנו להפעיל הרבה לחץ כדי שזה יקרה, לא הזכרתי גם את חבר הכנסת דודי אמסלם, שהוא מאד פעיל בעניין הזה וחבר הכנסת מאיר כהן גם תורם את תרומתו.

גם אלאלוף.

ואתה כמובן ואלאלוף אמרתי. ואחרי הלחצים והטלפונים סוף סוף תודה לאל יצא מכתב, אז בואו עכשיו נמשיך הלאה מהרגע של המכתב הזה.

כאמור, מרגע שהמכתב הגיע והונח בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה מספר משוערך על ידי רשות האוכלוסין, ביקשנו ממזכירות הממשלה לקבוע דיון. הדיון ייקבע בעזרת השם בחודש הקרוב, אם לא יהיו אילוצי לוחות זמנים דחופים של מזכירות הממשלה והממשלה תדון ותקבל את ההחלטה שתמצא לפניה. היא הריבון. אין לנו פקידי הציבור שיושבים פה סביב השולחן עוד מה להוסיף בנושא.

אבל עלו כאן עוד כמה שאלות של חברי הכנסת ואני ראיתי שרשמת את הכל.

האמת היא שהשאלות האחרות הופנו – למה 1,000 – הופנו לפרופסור מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין. אם יש שאלה מצד חברי הכנסת שלא רשמתי, בבקשה.

אני רוצה לשאול האם ב-1,000 האלה יש תיחום של זהות האנשים? האם מדובר בהורים, אחים, במי מדובר?

לפי ההבנה שלנו מדובר בהורים, כשאנחנו לא מגבילים את ההורים לבדם, אנחנו נמנעים מקריעת משפחות. ההורים יכולים לבוא עם הילדים שלהם, עם בני זוג, אם בחלוף השנים נולדו להם ילדים, בזמן הפרידה מהמשפחות שלהם.

כלומר האחים של שני האנשים האלה שיושבים לימינך לא נכללים ב-1,000 האלה?

הם לא כלולים.

זה מה שאני אמרתי.

אז אני צריכה לחכות עוד 20 שנה כדי שתביאו את האחיות שלי? אני לא מבינה.

כשאנחנו כתבנו את ההחלטה האחרונה, הלכנו לפי עיקרון הומניטארי של מי דחוף יותר להביא אותו, ולכן קבענו למשל סעיפים של בודדים, שלא נשארה להם משפחה בכלל ולכן קבענו סעיף של הורים.

כלומר כל ה-1,000 האלה הם הורים? או הורים וילדיהם?

כן, הורים שהם לא באים לבד, הם יכולים לבוא עם הילדים שלהם.

כשאנחנו מדברים על 1,000, מדובר על 1,000 פלוס הילדים שלהם.

לא.

ה-1,000 זה מספר סגור.

1,000 נפשות.

ומה עם האחיות שלי? לא קיבלתי תשובה עד עכשיו. קיבלתי תשובה שלילית ועדיין לא עניתם על זה, ממשרד הפנים. תענו לי בבקשה על השאלה ששאלתי. שתי האחיות גדולות שלי עדיין חיות במצב קשה. אני אזכיר שוב, אחת אלמנה ואחת עם שלושה ילדים.

הם נתנו תשובה שלילית. תשובה הם נתנו.

שלילית, נכון, למה קיבלתי תשובה שלילית?

זה פשוט מזעזע.

האחים פה והאח הקטן שלי עדיין בצבא, לוחם ביחידה מובחרת שאני שרתי בה.

זה לא מתקבל על הדעת.

וגם אני תורם במדינה הזאת את שלי והמדינה - - -

כן, למי ששכח בלאינך היה לוחם ביחידת דובדבן, היום הוא ביחידה לאבטחת אישים - - -

וגם אחי הקטן היום.

ואם אחיך הקטן ושתי האחיות שלך עדיין מסורבות עלייה.

וקיבלתי תשובה שלילית.

עכשיו קיבלת תשובה שלילית, ברגע זה. אמרו לך מעלים רק את ההורים ולא את האחים ואת האחיות. אנחנו יכולים לקבל צפי לאחים ולאחיות?

זה הכל תלוי במספרים.

אבל האם אתם בודקים? אני מניחה שבדקתם רק הורים. אז בוא תגיד לנו. תגיד, רק אני רואה.

זה ה-7,000.

תגיד את זה. תגיד שיהיה לנו לפרוטוקול.

רק שיהיה ברור, המספרים שיש לנו נכון להיום זה סך הכל הפוטנציאל. זה לא אומר שכולם יאושרו, כי חלק מהם לא עומדים בקריטריונים. אבל לפי מה שאנחנו יודעים מסך 7,691, הקטגוריה של הורים ואני אתן את שני האזורים ביחד – גונדר ואדיס – בקטגוריה של הורים יש 778, בקטגוריה של ילדים יש 2,191, בקטגוריה של אחים יש 2,433 ובבני משפחה אחרים יש 2,289. סה"כ 7,691 מקסימום הפוטנציאל, בלי בדיקה.

אוקיי. הילה סעדיה, ראש מטה המאבק, בבקשה.

אז קודם כל שלי, שוב תודה רבה על ההתכנסות החשובה הזאת באופן עקבי. תודה רבה לחבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה. אני תומכת במה שאתה אמרת לאורך כל הדרך. כמו שתואר כאן מקודם, ככה: לגבי התקציב לגבי ה-1,000. כמו שתואר, ראשי הקהילות הפנו נתונים מספריים, כולל שמות של אנשים שעומדים בקריטריונים של החלטה 1911. מדובר ביותר מ-1,000, כמו שנאמר כאן עד כה. אני שמחה שהועבר לפחות נתון מספרי של ה-1,000. לפחות מזה אני שמחה. השאלה באמת מתי יהיה תאריך עלייה. האם הנושא הזה תוקצב, כי אני רואה שהדברים לא תוקצבו ואנחנו כבר בשנת 2018 והעלייה צריכה להתבצע עוד השנה.

בנוסף לזה יש את יתר הממתינים. אנחנו כמטה מאבק לא מתכוונים להפסיק את המאבק שלנו עד אחרון העולים. אין מצב כזה. אנחנו לא מסתפקים לא ב-1,000 ולא ב-2,000. עד אחרון העולים אנחנו נמשיך להיאבק, גם אם זה יידרש בהפגנות מצידנו.

אני רק רוצה לתאר ואני אצטט מהחלטה 1911 – בכל מקרה דיון בהבאתם של מועמדים נוספים מקרב אלה הנמנעים על החלטה 716, ייערך במסגרת דיוני התקציב לשנת 2019. מחר יש הצבעה ראשונה על תקציב 2019. דיונים לא היו בנושא הזה. אני רוצה לדעת מה קורה עם היתר. מה קורה עם האחיות של בלאינך. מה קורה עם כל שאר המשפחות שנמצאות כאן לצידי. מה קורה איתן? אני הייתי באתיופיה, אני רוצה לדעת מה קורה עם המשפחות שנמצאות שם.

דברים לא זזים. דברים לא קורים. ללא הוועדה החשובה הזאת דברים לא היו זזים. חודש לשלוח מסמכים כדי לעדכן נתונים מספרים שידעו עליהם מראש, שאמרו אותם בעל פה, זו לא התנהלות שאמורה להתבצע, במיוחד בנפשות, במיוחד בחיי אדם. זה מהבחינה הזאת.

תודה הילה, תסיימי.

אני עכשיו מסיימת. אני קוראת לכל חברי הכנסת, בלי יוצא מן הכלל, לשתף פעולה לקראת ההצבעה מחר, לא לשתף פעולה במידה ולא מוקצה תקציב להעלאת יהודי אתיופיה. לא להיות חלק מההצבעה הזאת אם אנחנו לא כלולים בתקציב לשנת 2019. זה מהבחינה הזאת.

תודה. אורי סבח נמצא פה?

כן.

מהקליניקה לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית, בבקשה, בקצרה.

כן, אני אתן את זכות הדיבור ליערה, סטודנטית בקליניקה.

לא, אני נתתי לך רשות דיבור. אני מחלקת רשות דיבור.

טוב, תודה. אנחנו מהקליניקה לרב תרבותיות. אנחנו מטפלים בכל סוגי האפליה. קיבלנו השנה כמה פניות פרטניות שהגיעו אלינו דרך מטה המאבק ואנחנו מטפלים בנקודות הפרטניות. אנשים ששלחו מכתבים לפני כמה שנים ולא קיבלו תשובה. התשובה היחידה שחלקם קיבלו היא קיבלנו את מכתבכם ואלה מכתבים מהשנים 2008, 2014, 2010, 2011. מה שאנחנו הספקנו לעשות זה לשלוח את אותם מכתבים שוב, לבקש תשובה ולא לקבל תשובה כזאת.

הגשנו לאחרונה גם בקשות לפי חוק חופש המידע. בקשה הכי פשוטה – אנא תנו לנו את התיק שנמצא בידיכם, של איזה מכתב קיבלתם ומה עשיתם איתו. גם לתשובות האלה לא קיבלנו אפילו שום אישור – התקבלה בקשתכם, אנחנו צריכים עוד חודשיים כדי למצוא את התשובה בארכיון. זאת אומרת מה שאנחנו יודעים כרגע זה מבקשות שהוגשו לפני שנים ובניגוד לחוק אפילו תשובה בסיסית של זה מספר התיק שלכם, אנחנו צריכים לברר את התשובה, לא קיבלנו.

מה שאנחנו רואים כרגע זה ממה שראינו, ממה שדיברנו עם עובדים, מברורים כמובן עם כל האנשים שנמצאים פה והגישו בקשות. נראה שהבקשות לא נבחנות. אני לא יודע איזה בקשות נבחנות, מאיזה שנה התחילו לבחון. לא ברור לי אם בכלל יש נהלים ברשות האוכלוסין, איך בודקים את הבקשות, איך צריך להגיב. שוב, משפט פשוט, מכתב פשוט – קיבלנו את הבקשה, אנחנו צופים שתוך שנתיים נוכל לדעת מה התשובה. אפילו דברים כאלה אנשים לא קיבלו וזה הפן הבירוקראטי.

אנשים פה חיים עם משפחותיהם שנקרעו מהן ובנפרד במשך שנים. את התשובה המינימאלית של אנחנו רואים אתכם, מטפלים, קראנו את המכתב שלכם, אפילו את זה לא כולם קיבלו.

תודה רבה. אני מסכמת את הישיבה הזאת.

גברתי, נציג האוצר נמצא?

לא עכשיו. לא, כיוון שאין לו מה להגיד. אנחנו רוצים להיות פרקטיים.

למה? למה לא יכללו את זה לשנת 2019?

רגע, יש פה מישהו מהאוצר?

הוא נמצא במשכן, הוא ביקש להודיע.

גברתי - - -

חברים סליחה, אני מסכמת את הישיבה.

גברתי, יהיה להוסיף? אפשר רשות דיבור?

אנחנו ביקשנו רשות דיבור וגם רשמנו לפני הישיבה.

אני יודעת. אני רוצה להגיד לכם שנרשמו 70 איש לרשות דיבור ולכן אני מאד מתנצלת, אבל לא כולם - - -

אבל אני - - -

אני מבקשת ממך, סליחה, גברתי.

ששמענו גם עוד עמדות.

אני מבקשת ממך לשבת בבקשה.

עם כל הכבוד - - -

סליחה, את מפריעה לי. אני מסכמת את הישיבה עכשיו.

קודם כל אני רוצה להתחיל עם הצד החיובי. בצד החיובי קיבלנו כאן התחייבות שהיא מאד ברורה לגבי אותם 1,000 איש ואני לא מזלזלת באף אחת ואחד מאותם 1,000, כל אישה ואיש שנמצאים שם ויש להם קרובים, ילדים בישראל ועל כך אני מברכת וגם הרטוריקה נשמעה היום פחות עמומה. שמענו שזה עלה למזכירות הממשלה ושתהיה בתוך ארבעה שבועות ישיבת ממשלה על העניין הזה. אני מאמינה שזה יאושר.

והיה ואנחנו נראה שזה מתעכב ועובר את סף הארבעה שבועות, אנחנו נכנס בדחיפות ישיבה נוספת כדי לזרז את הממשלה בקבלת ההחלטה.

אני רוצה להגיד למי שנמצאים כאן, גם לאנשי משרד הפנים, גם לאנשי משרד ראש הממשלה, הטענות מוטחות כלפיכם, אבל ברור לי שזו לא החלטה שלכם. אני גם רוצה לומר, זו לא החלטה תקציבית. זה שקר להגיד שזאת החלטה תקציבית. יש כאן בעיה ערכית של הממשלה להכיר באנשים האלה כיהודים וכמי שזכאים לעלות למדינת ישראל - - -

אבל הייתה החלטת ממשלה - - -

אני מבקשת לא לעזור לי עכשיו. ומתוך הקושי הערכי הזה, שלהשקפתי נובע רק מגזענות – זאת השקפתי – מתוך הקושי הערכי הזה נולדות בעיות בירוקרטיות ונוצר הצורך בכלל לקיים דיון בירוקראטי.

האנשים שיושבים כאן עושים באמת כמיטב יכולתם, תאמינו לי. אני בקשר איתם, הם משתדלים - - -

אז למה ב-716 הם - - -

הם משתדלים לעשות כמיטב יכולתם בתוך הסד שבו הם נתונים, כדי לעשות את עבודתם נאמנה. לכן אני אומרת שעל ה-1,000 האלה נברך לפי שעה ונעקוב היטב אחרי הטיפול בהם, אחרי התקצוב של ההעלאה שלהם. לכולנו יש אצבע בהצבעה על התקציב, בפרט לקואליציה ואנחנו נהיה ממש ממש עם אצבע על הדופק מקרוב.

שוב, אני עוקבת אחרי העניין. אנחנו לא נרפה. במידת הצורך גם נזמן בפגרה דיונים של הוועדה. זאת אומרת שאף אחד בממשלה לא יחשוב שאוטוטו הפגרה ואז נרד מהם, כי מבחינתנו גם בפגרה נמשיך לנהל על כך דיונים ואחרי - - -

אבל הדיון - - -

אני מבקשת להפסיק להפריע לי. ואחרי שברכנו על ההישג הזמני והנקודתי הזה של 1,000 איש, הורים של מי שנמצאים כאן, אנשים זקנים שיעלו לארץ, אני שוב רוצה לומר: זה לא יתכן ולא מתקבל לא מבחינה מוסרית ולא ציונית, שאותם אנשים ימשיכו לשהות בתנאים לא תנאים במחנות מעבר באדיס ובגונדר ואנחנו נמשיך לפשפש בציציותיהם עד אין סוף.

ההחלטה האמיתית הנדרשת היא להעלות את כולם בבת אחת. אנחנו מדינה חזקה. אנחנו מדינה יציבה. אנחנו שומעים כל הזמן התפארויות על כמה מעולם מצבנו לא היה טוב יותר. אנחנו שומעים על עודפי גבייה אדירים בתקציב. יש לנו יכולת ויש לנו כלים לקלוט אלינו את האנשים האלה ולשים סוף לסאגה הארוכה והמייסרת הזאת, שגורמת גם לקרע כל כך עמוק בקרב קהילת יוצאי אתיופיה כאן בישראל.

שוב, אנחנו נקיים דיונים גם על ההיבט הערכי הזה, אבל גם על ההיבט המעשי ואני מודה למשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה, לפקידים במשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה, שעשו כמיטב יכולתם כדי לזרז את העניין הזה.

תודה רבה לכולם וכאמור אנחנו נמשיך לעסוק בזה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:58.