ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 274

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ה' בשבט התשע"ח (21 בינואר 2018), שעה 13:30

סיור הוועדה במרכז הקליטה חרוב בבאר-שבע

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יהודית גיגי - ממונה חינוך מבוגרים במחוז דרום וירושלים, משרד החינוך

שלמה אילן - מנהל קליטת עולים ממ"ד מחוז דרום, משרד החינוך

יעקב מלקמו - מפקח, מינהל החינוך ההתיישבותי, משרד החינוך

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

סוני רוט אודלר - מנהלת אגף הקליטה ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - רכזת, היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אלי בוזגלו - אחראי על לוגיסטיקה, הסוכנות היהודית

אליסה ז'לודקוב - מנהלת מחלקת הקליטה העירונית, עיריית באר שבע

אדנה טדלה - שליח הסוכנות היהודית לאתיופיה

שלומי נומה - מנכ"ל כיוונים, באר שבע

מנחם ולדמן - הרב, הסוכנות היהודית

רוית כהן - מנהלת מרכז קליטה חרוב

צביה ולדמן - רכזת חברה ותרבות, מרכז קליטה חרוב, באר שבע

ציון טסמה - מרכז קליטה חרוב, באר שבע

דן עמרם - עו"ס, מרכז קליטה חרוב בבאר שבע

אמילי ישי - עו"ס, מרכז קליטה חרוב בבאר שבע

דנה גורדון שושני

ציפי גלעדי – ראש תחום פרלמנטרי בכיר

סמדר לביא, חבר תרגומים

סיור הוועדה במרכז הקליטה חרוב בבאר-שבע

שלום לכולם. אנחנו מתחילים את הישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בבאר שבע, במרכז קליטה חרוב, מרכז קליטה שמנוהל על ידי הסוכנות היהודית. אנחנו הגענו מדיון קודם שקיימנו במרכז קליטה איבים. כמובן יש פה פרוטוקול, אני מבקש שכל הדוברים יציגו את השם, את התפקיד, זה חשוב מאוד, כי יש לנו פרוטוקול של הכנסת.

יחד איתי נמצאים מהכנסת ציפי גלעדי, ראש תחום פרלמנטרי בכיר בוועדה, גם פליסיה מועלם, יועצת פרלמנטרית, ירון סבח, דובר, ישמבל קפלה, עוזר פרלמנטרי, גבי וורקו, עוזר פרלמנטרי, יוהנס אסנקה, עוזר פרלמנטרי. כמובן מנהל היחידה לעלייה וקליטה ומשימות מיוחדות של הסוכנות היהודית, יהודה שרף, סוני רוט אודלר, מנהלת אגף הקליטה ופרויקט אתיופיה. גם אדנה, מנהל פרויקט אתיופיה ישראל?

כן.

אוקיי. אני צריך להגיד 'כל הצוות של הסוכנות היהודית', בלי להיכנס. נציגי משרד הקליטה, משרד החינוך. עיריית באר שבע, אנחנו רואים את אליסה ז'לודקוב, אמרתי נכון?

זו לא פעם ראשונה שאתה אומר את זה.

וגם כמובן מלקמו יעקב, מפקח במשרד החינוך, הרב מנחם ולדמן - - -

הסוכנות היהודית. אנחנו פה.

וונדה אקלה, ארגוני העולים, ואנשים אחרים. יש לנו רשמת פרוטוקול, מוריה ברקו, ואנחנו נתחיל. מנהלת מרכז הקליטה תעדכן אותנו על הפעילות של המרכז.

שלום לכולם, ברוכים למרכז קליטה חרוב. שמי רוית כהן, ביקשת שאציין לטובת הפרוטוקול. לפני שאני אתחיל בסקירה על מרכז הקליטה ברשותכם הצצה קטנה וטעימה קטנה לחיים שלנו כאן בסרטון קצר.

(הקרנת סרטון).

אולי אני אגיד כמה משפטים באמהרית, כדי שהעולים יבינו מה אנחנו עושים פה, למה נפגשנו. (מדבר באמהרית).

אז מעט רקע על מרכז הקליטה. מרכז קליטה חרוב נפתח בספטמבר 2004, מאז ועד היום המרכז מתמחה בקליטת עולים חדשים מאתיופיה. היום מרכז הקליטה מונה 482 עולים, שהם 229 ראשי אב. הבניין מונה 14 קומות, 162 יחידות דיור, דירות בנות חדר עד שלושה חדרים. כיום 160 דירות מאוכלסות, שתי דירות בלבד פנויות. מבחינת מבני ציבור, אתם יכולים לראות את המועדון כאן, עם פינת המסורת ופינת מועדון הבוקר לצדנו, חדר מחשבים, חדר מוזיקה, חדר מתנדבים, ספרייה, ג'מבורי, משחקיית גן, חדר כביסה, מתפרה חדשה, חנות יד שנייה חדשה ולובי מרכזי.

מבחינת נתוני אכלוס, אמרנו 482 עולים שהם 105 משפחות, מהן 52 משפחות חד הוריות, 172 ילדים מטווח הגילאים אפס עד 18, 99 יחידים, מהם 30 קשישים, 175 עולים עלו ארצה בחודשים האחרונים, שנת 2017, 13 משפחות, 48 עולים נקלטו ממרכז קליטה מבשרת ציון שנסגר לאחרונה וארבעה זוגות קשישים.

מבחינת עקרונות שמנחים את העשייה שלנו כאן. בראש ובראשונה עידוד העולים לעצמאות, מתן כלים לחיים עצמאיים בישראל בהתאם לציר הזמן בקליטה. זה למעשה בא לידי ביטוי בכל מישורי החיים ומנחה אותנו בכל העשייה שלנו, אם זה לדוגמה, מבחינת אם הבית וליווי למשימות בהתחלה, עם העלייה, העולה ילווה באופן אינטנסיבי יותר, תוך כדי הדרכה מתמדת ועם הזמן הליווי יילך ויפחת על מנת להכין אותו לחיים עצמאיים.

העיקרון השני, חיזוק השפה העברית. דגש על שיח בעברית והעשרת יכולת הביטוי האישית בעברית בכל המשרדים. אנחנו מקפידים על זה, בכניסה של הסומכות לדירות, כולנו מודעים לחשיבות של השפה העברית ככלי מפתח במדינת ישראל.

העיקרון השלישי הוא קליטה דיפרנציאלית. בניית תכנית קליטה אישית בהתאם ליכולותיו ומאפייניו הייחודיים של כל עולה ועולה. היום יותר מתמיד העיקרון הזה מוביל אותנו ומנחה אותנו. יש לנו עולים שבאו מסביבה קצת יותר כפרית, לצדם עולים שהגיעו עם נתוני השכלה גבוהה ואפילו תואר שני, קשישים לצד יחידים. ובאמת כל עולה זוכה לתכנית אישית ולליווי אישי בהתאם ליכולות שלו ולצרכים המיוחדים.

וכמובן חיבור העולים לחברה הישראלית, מגוון פרויקטים לטובת חיבור העולים לקהילת העיר ולחברה הישראלית, שאני אספר על כמה מהם ממש עוד רגע. האחרון מביניהם, חם מהתנור, פרויקט 'נר מחבר'. היה לנו בחג חנוכה האחרון פרויקט מקסים שבמהלכו משפחות מדיור הקבע, מקהילת העיר בבאר שבע, אירחו להדלקת נרות חנוכה משפחות חדשות ממרכז הקליטה ונוצרו קישורים וקשרים יפים. ואתם תטעמו מעוד כמה תיכף.

מבחינת אוכלוסיית מרכז הקליטה. למעשה יש לנו כיום ארבעה פלחים מרכזיים, כשכמו שאמרתי קודם, קליטה דיפרנציאלית, כל פלח אוכלוסייה, יש לנו מוקדים שונים לעשייה ונקודות שמנחות אותנו בעשייה אצלם. לדוגמה, העולים החדשים, קליטה ראשונית, אם זה הדרכה ראשונית, אינטייקים, שילוב במסגרות חינוך, אולפן ויהדות, סדנאות יסוד, איתור צרכים מיוחדים, משפחות לקראת עזיבה, סדנת מעברים, עידוד לעצמאות, יצירת רצף קליטה, חינוך, רווחה ותעסוקה. אנחנו שמים על זה דגש מאוד מאוד חזק. כל עולה לקראת העזיבה יודע לאיזה מסגרות חינוך הילדים ייקלטו. מבחינת תעסוקה, אם יש שינוי אנחנו מלווים. מבחינת רווחה, אם יש צרכים מיוחדים אנחנו אמונים על הקשר והדברים מאוד מאוד ברורים כבר בשלב הזה.

הפלח הנוסף, משפחות שטרם רכשו דירה. פה אנחנו מתעסקים במה שקרוי מודל העמקת הקליטה וליווי וי איי פי. משפחות שזקוקות לקצת יותר תמיכה, אנחנו מתאמצים בישיבות טיפוליות לחשוב יחד איך אפשר לתת להם את הפוש הנוסף הזה לקראת רכישת דירה.

פה נכנסים גם עולי מבשרת. כולנו יודעים שהם עברו קליטה משנית ואנחנו מאוד מאוד רגישים לנושא הזה ועוטפים אותם. העולים כולם שולבו. כל ברי כושר התעסוקה שולבו בתעסוקה, חינוך, במסגרות אחר הצהריים במרכז הקליטה ואנחנו מאוד מקפידים על המעטפת שלהם.

הפלח הנוסף אלה יחידים, צעירים וקשישים. כאן אנחנו מתמקדים בעידוד יציאה לשכר דירה, במיצוי זכויות לקשישים ונכים וכמובן קידום יכולות לימודיות ותעסוקה.

מבחינת הפילוח של אוכלוסיית מרכז הקליטה. עולים חדשים, קליטה ראשונית, 37%, משפחות שטרם רכשו דירה 34% שפה נכנסות בעיקר החד הוריות ועולי מבשרת. משפחות לקראת עזיבה 12% ויחידים ותיקים 17%.

אולפן ויהדות. מבחינת אולפן עברית, היום לומדים במרכז הקליטה 107 תלמידי אולפן בשש כיתות שונות, שלוש כיתות עולים שאינם אורייניים, שתי כיתות עולים אורייניים, משכילים, עד עשר שנות לימוד ומשכילים מעל עשר שנות לימוד, וכיתת קשישים. אני רוצה לומר תודה גדולה ליהודית גיגי ולגילי על שיתוף הפעולה המלא לאורך כל הדרך בכל מה שקשור לאולפן. גם עוד לפני הקליטה הזו הן היו נכונות לבוא ולייצר איתנו מענים לאוכלוסייה שהייתה פה, אם זה לדוגמה צעירים ותיקים שקיבלו לימודי המשך ובתוך לימודי ההמשך של האולפן גם שזרנו את לימודי התיאוריה, שזה מאוד מאוד שירת אותם. וגם היום, עם השוּנוּת, הרבה מאוד רגישות לצרכים ותודה לכן על כך.

מבחינת השבה ליהדות. ישנן שש כיתות אולפן, שלוש כיתות של נשים, שלוש כיתות של גברים. אנחנו ככה משתדלים לתת מעטפת רוחנית כמה שיותר רחבה לעולים ולחבר אותם לנושא הזה בפעילויות של מרכז הקליטה. מתקיימות כאן הפרשות חלה מדי שבוע, שיעורי פרשת שבוע, הרצאות לקראת חגים. הרב ולדמן סייע לנו והביא לכאן את הרב הראשי ליהודי אתיופיה, הרב ראובן וובשט, טקסי קבלת שבת וכו'. אנחנו עוד מחכים ומצפים, יחד עם זאת, גם לתקצוב של המעטפת הרוחנית מאגף הגיור, שטרם הגיע.

מבחינת פילוח השכלה. אמרתי קודם שיש לנו כיתת משכילים ואוכלוסייה שהגיעה לכאן בקליטה האחרונה, שהיא מעט שונה. באמת יש כאן אוכלוסייה רחבה יחסית של משכילים. כיום ישנם 29 משכילים מקרב העולים החדשים, שבעה שהם 10 ו-11 שנות לימוד, 12 שנות לימוד – ארבעה, 12 שנות לימוד פלוס תעודת מקצוע – שישה, תואר ראשון – עשרה, לציין שמתוכם ארבעה בלבד עם תעודות סיום מקוריות. יש כאלה ששיתפו אותנו שהם היו צריכים לשלם על התעודה והיה להם קשה והתעודות נשארו באתיופיה. ותואר שני יש לנו שניים, אחד מהם יושב איתנו כאן.

בהקשר הזה, אחרי הפילוח שנעשה, אנחנו שלחנו את כל התעודות למשרד החינוך, כי זה באמת הצעד הראשון לפני בניית תכנית אישית לכל עולה ועולה. תיאמנו, בעזרת ה' בעתיד תיערך הסברה על ידי מינהל הסטודנטים פלוס ייעוץ פרטני, בדיקה פרטנית, איך אפשר לבנות מסלול המשך לכל אותם חבר'ה משכילים להשכלה גבוהה אצלנו. 'הזדמנות שנייה', זה מותאם יותר לחבר'ה שהם פחות משכילים, אבל כן מעוניינים ברכישת תעודת מקצוע וזו תכנית שאנחנו מאמינים שתקום בקיץ, בספטמבר.

מבחינת תעסוקה ורכישות. אנחנו רואים בנושא התעסוקה חשיבות מאוד מאוד גבוהה. לקראת סיום האולפן מועברת סדנת הכנה לתעסוקה. יש לנו רכזת חינוך מבוגרים, שאחראית על נושא התעסוקה, גם בסיוע בהשמה, אבל לא פחות גם בנושא של מיצוי זכויות אל מול מעסיקים, שכולם יידעו שהעולים לא באים לבד, אנחנו דואגים שהם מקבלים את כל מה שהם צריכים במסגרת העבודה.

כיום 90% מהעולים בעלי כושר עבודה מועסקים בבאר שבע וסביבתה, כגון בעיר הבה"דים, סודה סטרים, חרסה, טרה, כוח עזר בבית חולים סורוקה, באוניברסיטה ועוד.

מבחינת נתוני רכישות. יש לנו מדריך רכישות נהדר, ציון טסמה. מגיע לו באמת את כל המילים החמות. הוא מלווה את העולים שלנו, החל מהשלב הראשון של פתיחת התיק ועד ממש אחרי העזיבה לדיור הקבע. 181 עולים עזבו את מרכז קליטה חרוב בין 2016 ל-2017, 39 יחידים עזבו את מרכז הקליטה באמצעות מענקי שכירות או הלוואה, ו-16 משפחות, 56 נפש, רכשו דירות ועתידות לעזוב לדיור הקבע עד סוף 2018. אני מאמינה שלמספר הזה יתווספו עוד חבר'ה במהלך השנה.

מבחינת חוג ידידים. מרכז הקליטה שלנו עטוף ומקיים קשרים מאוד מאוד חמים עם כל גורמי הקהילה. יש לנו כאן חבר'ה מהרשות, אנחנו מחוברים לאוניברסיטת בן גוריון, לרשות, למשטרת באר שבע, מכתשים, קק"ל ועוד רבים וטובים. אני אספר על כמה, ברשותכם.

'כולנו אנדינט', פרויקט הדגל של מרכז הקליטה, ראיתם לא מעט ממנו בסרטון הקודם. למעשה ישבנו וחשבנו איך אנחנו יכולים לסייע לילדים שעוזבים את מרכז הקליטה בקליטה המשנית שלהם, בקליטה הנוספת, כשהם עוברים לקהילה. מה שעשינו זה ליצור חיבור בינם לבין ילדים בוגרי מרכז קליטה חרוב, שכבר עברו לקהילה, באמצעות הפעלת חוגים יצירתיים שונים פה במרכז הקליטה, בהם הילדים ישתתפו ביחד, חוג צילום, חוג שירה, חוג אקרובטיקה, חוג ריקוד. מה שקרה למעשה זה שהחברה שלנו, שמתגוררים פה היום, הכירו חברים שעזבו כבר לדיור הקבע וביום שאחרי, בקיץ, כבר היו להם פנים מוכרות בבתי הספר, בשכונות, ומי שככה ליווה אותם בתהליך היפה הזה.

קשרי קהילה-משטרה. כולנו מכירים את המורכבות ביחסים בין הקהילה האתיופית למשטרה, במיוחד בשנים האחרונות מאז אותו מקרה של חייל שהוכה. אנחנו חברנו למשטרת באר שבע, מש"קית קהילה מגיעה לכאן, מעבירה סדנאות הסברה על המשטרה, כל מיני סדנאות לרווחת העולים, קיימנו יום משותף, יום ילק"מ, יום קהילה משטרה, הגיעו לכאן מכל מוסדות המשטרה, כלבנים, חבלנים, פרשים וכו', וממש היה יום מקסים ומקרב לבבות.

ותכנית מיל"ה, בהובלת העובדים הסוציאליים. מדובר בתכנית מניעתית לנוער, משטרת ישראל למען הנוער. תכנית שעשינו לקחת קצת הסבה לכיוון של מניעה. עשרה מפגשים חווייתיים לנוער שלמדו במהלך המפגשים כל מיני דברים חשובים מבחינת מניעה.

פרויקט נוסף ומקסים, שותף אלינו כאן שלומי נומה, מרכז הצעירים - - - למעשה במהלך הפרויקט הזה מגיעים אלינו חבר'ה ממרכז הצעירים בעיר ומעבירים כאן אצלנו, בחדר המוזיקה המקסים שלנו, שאני אשמח אם תהיה לנו הזדמנות לראות אותו גם אחר כך, שיעורי מוזיקה פרטניים וקבוצתיים לילדים. בעצם מבחינתנו זה win win, אנחנו גם זוכים לחשוף את הילדים שלנו לקהילה, גם זוכים לשיעורי מוזיקה בעלות מינימלית וככה כולנו מרוויחים מהעניין הזה.

בני עקיבא שלי. בשנה האחרונה הוקם כאן סניף בני עקיבא ייחודי במרכז הקליטה, שמובילות אותו רכזות החינוך ובנות השירות. מה שמיוחד בסניף הזה זה שנוער הפנימיות ונוער מרכז הקליטה באופן טבעי הוא זה שמעביר את המפגשים בתוך מרכז הקליטה לילדים, הם המדריכים, ובמסגרת הפרויקט מתקיימות פעילויות משותפות עם סניפים אחרים ברשות.

פרויקט אביב. פרויקט מאוד ותיק במרכז הקליטה, מלווה אותנו שנים, כיום 15 סטודנטים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, מגיעים לכאן, חונכים באופן פרטני וקבוצתי את הילדים, מלווים אותם וככה שותפים למסיבות חג, באירועים, בקייטנת קיץ, וזה קשר מאוד מאוד משמעותי ומודל חיובי לילדים שלנו. זה מאוד משמעותי עבורנו.

אח בוגר מכתשים. גמלאי מפעל מכתשים מלווים את קבוצת הילדים במרכז הקליטה לאורך השנה, אחת לשבוע וכמובן במסיבות חג וכדומה.

לאחרונה, אני חושבת שנה, פתחנו חנות יד שנייה במרכז הקליטה שמתופעלת גם על ידי צוות וגם על ידי עולי מרכז הקליטה. הפרויקט הזה נותן מענה לתופעה. אל"ף, רצינו למגר תופעה של ביגוד שמגיע למרכז הקליטה ומונח ככה בחוץ בצורה שהיא לא הולמת ולא מכבדת את העולים, ומצד שני גם כן להשתמש בדברים היפים והטובים שמגיעים. הדברים נבחרים ממש בקפידה על ידי הצוות והעולים שמתפעלים את המקום ונמכרים בעלות מינימלית לרווחת כל הצדדים וזה באמת יפה.

אני ארצה להעביר את זכות הדיבור לעובדים הסוציאליים שלנו. קצת לספר על תחום הרווחה במרכז הקליטה.

קוראים לי דן עמרם, עובד סוציאלי במרכז הקליטה כבר שש שנים בערך. אני אתן רקע לגבי האתגרים שעומדים בפנינו, לאחר מכן השותפה שלי, אמילי, העובדת הסוציאלית השנייה, תרחיב.

אני חושב שאחד האתגרים הקשים והמורכבים במרכז הקליטה זה הניסיון לשלב בין כל האוכלוסיות השונות. כולם יוצאי אתיופיה, אבל יש שדות שונים במרכז הקליטה, בין קשישים לצעירים, בין משכילים לחסרי השכלה, וכל שדה צריך את התנאים שלו כדי להתפתח ולהתקדם הלאה. אני חושב שזה דבר שאנחנו משקיעים בו הרבה מאוד מחשבה כדי לראות איך לא זונחים אף שדה ובמקביל מצליחים סימולטנית, כמה שאפשר, עם כל האתגרים, לטפח את כל הצדדים השונים.

חשוב לזכור גם, במסגרת העבודה הסוציאלית, שבכל שדה, כמה שצריכים את היחס הפרטני שהם צריכים אותנו יותר מלהתפתח, אלא גם להתקיים ולשרוד, מהקשיים השונים וזה המון עבודה סביב הרקע הזה. מפה אני חושב שאמילי תוכל להרחיב לגבי הפרויקטים עצמם.

נעים מאוד, אני אמילי, אני עובדת סוציאלית כבר שנה במרכז הקליטה. למעשה כשאנחנו בונים איזה שהיא תכנית טיפול או בכלל תכנית עבודה עם עולה, חשוב מאוד לשים לב לציר הזמן ולנקודת הזמן שבה הוא נמצא, כלומר מה שרלוונטי לעולים חדשים כמו סדנאות של מניעה, של סמים ואלכוהול, סדנאות של קצת הסברה על בטיחות בבתים, גם סדנאות של פיקוד העורף, על המצב הביטחוני שיש פה במדינה, לא בהכרח רלוונטי לאנשים שנמצאים שלב אחד רגע לפני היציאה שלהם לקהילה, לכן הרבה פעמים אנחנו עסוקים הרבה פעמים במיפוי, למפות את השטח, גם ביחד עם הצוות, של אימהות הבית והמדריכות והסומכות. אנחנו מקבלים את הצרכים של העולים, הם באים ובשיחות איתם אתה יכול להבין מה הצורך של אימהות חד הוריות, מה הצורך של קשישים - - -

ולכן אנחנו נותנים פה איזה שהוא סל כלים של סדנאות כמו סדנאות למשפחות ולאימהות חד הוריות. קצת לדבר על המקום שלי כאמא, על תעסוקה, גם לדבר על סוגיות שעולות בבית מבחינת החינוך של הורה וילד. יש לנו סדנאות לנערות מתבגרות. בנינו חמישה מערכי שיעור והנערות ביקשו להמשיך את הסדנה, זה נותן כל מיני סוגיות שכל נערה מתמודדת, החל מאיך להגיד 'לא' כשאני נמצאת בסיטואציה שאני לא רוצה, דימוי גוף, דימוי עצמי. את כל הסדנאות חשוב להגיד שמעבירות המדריכות, מדריכות הסמך. אנחנו יושבים יחד איתם, בונים את מערכי השיעור ולמעשה הן מעבירות, כי אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה, שאל"ף, השפה זה איזה שהוא כלי שמאוד מחזק והיכולת שלהם, הן עושות ביקורי בית והן מכירות אותן, הם חווים אותן בהרבה סיטואציות שאני בהכרח, כאשת טיפול, זה אולי קצת מרתיע, או המעמד קצת נותן להם תחושה של אי נוחות. זה לחלוטין בסדר מצדנו.

לגבי הקהילה. כל משפחה שעוברת אנחנו מאוד מנסים לרשת אותה בכמה שיותר כלים שקיימים בקהילה. לצורך העניין אם זה משפחות שצריך איזה שהיא תשומת לב יותר קשובה ברווחה, אז אנחנו נפגשים יחד עם המשפחה, קובעים זמן מול העובדת הסוציאלית שאמורה לקבל את התיק על מנת שהיא תכיר את המשפחה, תכיר את הסוגיות ואת האתגרים שהמשפחה מתמודדת. אם זה בעניין של תעסוקה, אנחנו חושפים אותם לקורסים שיש, אם זה במוקד הקליטה ואם זה בארגונים אחרים שנותנים מענה לגבי תעסוקה, קורסים וסדנאות.

ומאוד מאוד חשוב לנו כמובן להיות קשובים כמה שיותר לעולים ולהבין את הצורך שלהם, אחרת העבודה לא תוכל להיות - - -

מה בעניין הגברים? בדרך כלל אלימות במשפחה נובעת בכלל שינוי התפקיד במשפחה, האם יש סדנאות שאתם מעבירים לגברים, שהם יבינו את המציאות בישראל? יש גם?

יש סדנה שנקראת הורות במעבר תרבותי, שזו סדנה שאנחנו עושים לזוגות ביחד. ואנחנו שוקלים באמת לעשות סדנאות רק לגברים. אני יכולה להגיד לך, כעובדת סוציאלית, כאשר אני נתקלת בסוגיה ואנחנו נתקלים לא מעט בסוגיות שבהן יש איזה שהיא הרגשה של איום או תחושה לא נעימה בבית, אנחנו מקיימים שיחות בנפרד, גם לאישה, גם לגבר, אנחנו מלווים אותם לאורך כל הטיפול, אנחנו זמינים להם, כמה שניתן, אבל באמת זו נקודה שהיא מאוד חשובה.

אני רוצה להוסיף כמה מילים בעניין הזה. אנחנו גם לאורך השנים זיהינו את הצורך להעצים את אוכלוסיית העולים החדשים ואחת הסדנאות שאתה יכול לראות שרשומה שם למטה, זאת סדנת עוצמה לגברים. זו סדנה שלא נותנים אותה בשלב הראשון של הקליטה, אבל עם המשך יש תכנית לקיים סדנה שהיא מעצימה, מעבר לזוגיות ומעבר, אך ורק לאוכלוסיית הגברים, מתוך אותה תפיסה שזו באמת אוכלוסייה שהכי פחות מועצמת באופן טבעי עם תהליך המעבר לארץ ישראל. זה משהו שאנחנו נגיע אליו.

סקירה קצרצרה מרכזת החינוך, צביה. סקירה קצרה על החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במרכז הקליטה.

אנחנו נדבר יותר על החינוך הפורמלי. אנחנו נעזוב את התינוקות ומעונות, זה יותר של אימהות הבית, הגנים. רבקה, רכזת החינוך השנייה לא נמצאת, שהיא אחראית גם על הגנים, 48 גנים.

יש לנו 48 ילדים ביסודי, יש לנו 30 ילדים בתיכון ו-18 ילדים בפנימיות וכולם משובצים פה בבתי ספר בבאר שבע, במוסדות חינוך דתי. מבחינת חינוך בלתי פורמלי יש לנו ילדים מגיל 5 ומעלה במועדוניות אחר הצהריים. כמובן כל הסקירה של החוגים לפני זה, כל הילדים משתתפים פה בחוגים ומקבלים תגבור לימודי ועזרה וכל מיני תכניות רחבות במועדוניות לילדים. יש לנו קבוצה של גנים שיש להם פעמיים בשבוע, יש לנו קבוצה של כיתות א' עד ג', יש לנו קבוצה של ד' עד ו' ויש לנו את בני הנוער.

זהו, פחות או יותר. כל יום יש לנו חוגים. 'עשר אצבעות' זו תכנית של הטאבלטים, הם לומדים חשבון באמצעות הטאבלטים. רופאים צעירים, כל יום ראשון בני הנוער יוצאים לאוניברסיטה ומקבלים קצת חוויה של אוניברסיטה, קצת לימודים על הנושא של גוף האדם באמצעות הסטודנטים שלנו לרפואה. אנחנו מתחילים קבוצת מנהיגות של קק"ל, העצמה לבני הנוער גם כן, יש לנו להקת ריקוד מסורתי, חוג כדורגל אחת לשבוע, חוג מחשבים בשעות אחר הצהריים, למרות שחדר המחשבים שלנו קצת מקרטע, אבל מדי פעם אנחנו מנסים, כשהוא עובד, אז אנחנו פועלים שם. זהו, פחות או יותר.

פנאי והעשרה לגיל הרך. יש לנו חדר ג'מבורי למעלה ומשחקיית גן שמופעלים על ידי צוות מרכז הקליטה פעמיים בשבוע, לטובת הקניית הרגלי פנאי משותפים לילדים והוריהם, הפגה, הנאה והעשרה.

עוד הצצה לתכנית מקסימה במרכז קליטה חרוב, אנחנו קוראים לה 'מאסטר שף חרוב', זה בעצם סדנאות בישול שמועברות בקבוצות שונות, ליחידים צעירים, להורים ולמבוגרים. חלק מהסדנאות מועברות להורים וילדים יחד, כדי להעלות גם את המודעות לתזונה בריאה, שעולים בלאו הכי באים איתה ולפעמים היא ככה הולכת ומתעמעמת, אז חשוב לנו מאוד לחזק אותה.

חיסכון כלכלי, צרכנות נכונה, לגבי אוכלוסיית היחידים שנטו יותר לקנות בחוץ, וחיזוק קשר הורה-ילד, זה תופעת לוואי חיובית של הסדנאות האלה.

תרומה לקהילה. סיפרתי על הרבה מאוד קשרים והרבה מאוד תשומות שאנחנו מקבלים מהקהילה וחשוב לנו מאוד כבר בשלב הזה גם לתת לקהילה בחזרה. אז בכל מיני דרכים אנחנו יוצאים אל הקהילה, בני נוער, ילדים, גם מבוגרים, אם זה קמחא דפסחא לקשישים פה בעיר, מסגרת פרויקט אביב לקראת חג הפסח, וחלוקת סופגניות בחנוכה לבתי אבות, לבית חולים סורוקה וכו', זה ערך שמאוד מאוד חשוב לנו להכניס אותו כבר בשלב הזה.

סמינרים וטיולים כמובן. החבר'ה של האולפן יכולים לספר, הם היו בירושלים, היו גם בכנסת, בוועדה שלכם, בבית התפוצות, מדרשת בו גוריון. ועוד יהיו, לפנינו, יפו-תל אביב.

טקסים, חגים ומועדים. כמובן כל חגי ישראל נחגגים כאן, כדי לחבר את העולים באופן העמוק ביותר לחברה ובעצם למה שקורה כאן, בישראל.

ועוד הצצה קטנה לעתיד. אנחנו צפויים להקים בקרוב גן משחקים. משרד הקליטה והסוכנות היהודית נרתמו לטובת הקמת גן המשחקים. פרויקט אלמה זה רקמה מסורתית, שוורד אחיהון מובילה אותו, צפוי להתחיל כאן בקרוב. הקמת מועדון נוער, בזכות ידידי פה, אלי בוזגלו, גם עתיד לצאת אל הפועל בקרוב. להקת ריקודים ייצוגית, זה משהו שככה מתבשל, ועיתון מרכז הקליטה.

וחשוב לי להגיד שאנחנו כל הזמן עסוקים בחשיבה מתמדת איך אנחנו יכולים לשפר עוד קצת ולהעלות עוד קצת את השירות שלנו לעולים עם הרבה שיח עם העולים ושמיעה של הצרכים והרצונות שעולים מהם.

עיתון זה יפה.

וגם חשוב לי לומר שכל היופי הזה, אמנם אנחנו צוות מדהים, באמת, יש לי צוות נהדר פה במרכז הקליטה ועושים פה המון, אבל הרבה גם בסיוע המעטפת שלנו, שזה כל החברים שיושבים כאן לצדי, גם ברשות, גם בסוכנות היהודית, אז זה המקום גם לומר תודה על כל העזרה הזו.

וזה פתוח לשאלות, או לחברי הפאנל.

תודה. יש מישהו מהסוכנות שרוצים להוסיף? יש מישהו מהסוכנות, לפני שאני פונה למשרדים אחרים? אוקיי, אז אנחנו נפנה למשרד החינוך. חברי הכנסת לא הגיעו בגלל עיסוקים אחרים, הפרוטוקול, כל חבר כנסת יקבל את הפרוטוקול, לכן זה חשוב לנו שיופיע בפרוטוקול.

כפי שנאמר, האולפן כאן הוא אולפן מאוד מצליח, מאוד מגוון, מקיים למידה מתוקשבת, הגל האחרון של העולים, כיתות נפתחו בספטמבר, היום היה להם מבחן אמצע והמבחן הבא יהיה מבחן סיום. יש פה כיתת משכילים מאוד מרשימה, אני לא ראיתי כיתה כזאת הרבה שנים שאני מלווה את עולי אתיופיה, באמת אנחנו מצפים להישגים מאוד גבוהים לכיתה הזאת.

יש כאן תלמידה שרוצה לברך בעברית, אם אפשר לאפשר לה דקותיים. תלמיד, בבקשה. תזמיני אותו.

שמי גשאם, אני בן 26, אני מאתיופיה, המקצוע שלי מהנדס מכונות. אני חיכיתי באתיופיה לעלות לישראל, 20 שנים, אני רווק, אני גר במרכז הקליטה עם המשפחה שלי. אני רוצה ללמוד באוניברסיטה, אני גם רוצה להתגייס לצבא. מאתיופיה יש לי תואר ראשון, מהנדס מכונות. אפשר לדבר באמהרית?

כמה זמן אתה בארץ?

אני בישראל שלושה חודשים.

הוא הגיע ללא ידע בשפה העברית.

אתה רוצה להגיד גם באמהרית?

כן. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

מה שהוא אומר, שאלה שהגיעו עם תואר ראשון, למדו תואר ראשון, אבל הם לא באו עם התעודה האורגינלית שלהם, למה? הם התבקשו לשלם לכל תעודה 40,000 ביר, 1,500 דולר. אין להם את הכסף.

משרד החינוך יכול להכיר בהם?

הוא לא יכול.

אני רוצה קודם לתרגם את העניין. באמת איך הבעיה הזו לא ידועה, באמת, לפני. אני בטוח שאולי אפשר למצוא פתרון. קודם כל אני גם למדתי באתיופיה, הבאתי גם תעודה, זה דבר חדש. אני לקחתי בחינם. אני חושב שיש הרבה שקיבלו בחינם. כנראה זו מדיניות חדשה שאנחנו לא הכרנו.

אברהם, מתוך עשרה עם תואר ראשון רק ארבעה הגיעו לכאן עם תעודה.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

החינוך באתיופיה, ההשכלה הגבוהה היא חינם, בסוף כל אחד יוצא וצריך לקבל - - - רק אחרי חמש שנים שהוא - - - הוא מקבל את התעודה.

הבנתי.

(מדברים באמהרית).

כשהוא נמצא בארץ, בהנחה שהוא מוצא את הכסף, את ה-1,500, הוא יכול לקבל את התעודה?

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): אם יש לו נציג שם, הוא נתן ייפוי כוח שם, אז זה אפשרי.

לא כולם נתנו, לצערנו.

אני חושב שאם נמצא את הכסף זו לא תהיה בעיה להוציא. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): הוא הודה למנהלת מרכז הקליטה ולכל הצוות על הטיפול, העזרה, על הסיוע שהם נותנים והוא אומר תודה רבה. הוא גם אמר תודה רבה לנו.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני רוצה להודות לחברי הכנסת ולאורחים שבאתם לבקר אותנו, בשם מרכז הקליטה הזה. רוית וכל הצוות תומכים בנו מאז שהגענו. היו לי בעיות בריאות כשהגעתי לכאן וקיבלתי סיוע ותודה רבה לארגונים של הקהילה האתיופית ולאחרים, אני באמת מעריך את זה. כשהייתי בבית חולים הם התקשרו ובאו לבקר בביתי. אז תודה, אני מעריך את המאמצים של כולם.

וליושב ראש, יש לנו משפחות באתיופיה, אמא של אשתי באתיופיה ואחרים. הרבה מהאנשים הגיעו לישראל, אבל יש הרבה אחרים שמחכים תקופה ארוכה בגונדר והרבה קרובי משפחה, מה התכנית שנעשית כדי להביא אותם? ובישראל, מחוץ למרכז הקליטה, יש לנו ילדים והילדים האלה הולכים לבתי ספר ומצבם לא הכי טוב. אינני יודע למה, אולי זה בעיות סביבתיות.

(תרגום חופשי מאנגלית): לא הבנתי, מה הבעיה בקשר לילדים?

(תרגום חופשי מאנגלית): הילדים פה לומדים בבתי ספר, יכול להיות שזו הסביבה, יש קשיים כאלה ואחרים.

(תרגום חופשי מאנגלית): פה, בישראל?

(תרגום חופשי מאנגלית): כאן בישראל. טוב לראות את השילוב שלהם בחינוך, אולי - - -

(תרגום חופשי מאנגלית): למה אתה מתכוון כשאתה אומר שזה הסביבה? הם חולים?

(תרגום חופשי מאנגלית): הם חדשים פה, כחדשים יש קושי בהתאמה לסביבה. אולי בגלל שהם ילדים.

(תרגום חופשי מאנגלית): אז מה הבעיה? הם חולים?

(תרגום חופשי מאנגלית): הם לא חולים, הם לא באמת מוצאים את עצמם בסביבה.

איך הילדים האחרים?

כן, הילדים ו - - -

- - - את הבנת מה שהוא אמר?

הוא דיבר על הבן שלו, אני מניחה - - - ודיבר אל אברהם, שיש להם קשיי הסתגלות בבית הספר.

זה מקרה חריג, הילד שלו חולה תקופה, מהרגע שהוא הגיע הוא לא נמצא הרבה בבית הספר.

הבנתי. נטפל בזה אחר כך.

(תרגום חופשי מאנגלית): ויש לי עוד שאלה. אנחנו לא יודעים מה התכניות לעתיד, באשר לקריירה שלנו. כמו שחברי אמר, מה נעשה בעתיד, אנחנו לא יודעים, יש לנו ניסיון בעבודה, כולל אשתי, היא הייתה אחות בבית חולים.

(תרגום חופשי מאנגלית): יש לך תעודות?

(תרגום חופשי מאנגלית): כן. יש לה מסמכים, אבל היא לא הביאה את התעודות המקוריות, משום שזה לוקח חמש שנים לקבל את התעודות המקוריות, אבל יש לנו מסמכים, יהיה לנו בהמשך.

(תרגום חופשי מאנגלית): הבאת מסמכים?

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, יש לי.

(תרגום חופשי מאנגלית): גם על הניסיון בעבודה?

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, אבל אנחנו לא יודעים מה יקרה בהמשך, מה יקרה עם הקריירה שלנו. אנחנו רוצים לדעת, אנחנו לא מקבלים הסברים פה במרכז הקליטה. בגלל הבעיות הבריאותיות שלי, הייתי בבית חולים, לא התמדתי באולפן. שאנחנו צריכים לתכנן לעתיד. אנחנו נהיה פה שנתיים, או לא יותר משנתיים, מה תהיה התמיכה של הממשלה. הזמן עובר וזה לא יהיה קל בזמן הזה לרכוש בית, אז מה התכנון שלנו לעתיד? תודה רבה שהגעתם.

(תרגום חופשי מאנגלית): כמה ילדים יש לך?

(תרגום חופשי מאנגלית): יש לי שלושה ילדים, אחת למדה ארבע שנים סטודנטית, היא לא הביאה את כל המסמכים מהאוניברסיטה, היא לא סיימה את הלימודים כי עלינו לארץ, האחרים בבית ספר יסודי.

(תרגום חופשי מאנגלית): דיברת אנגלית, אבל אני לא בטוח שכל חבריך מבינים אנגלית.

(תרגום חופשי מאנגלית): אולי כדי לשתף את השאר אני יכול לחזור על זה באמהרית.

(תרגום חופשי מאנגלית): לא, זה בסדר. אני אענה לך, אני אעשה את זה בעברית ויתרגמו להם את זה לאמהרית.

(תרגום חופשי מאנגלית): אוקיי. אני יכול לחזור על זה באמהרית?

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה, שוב, שבאתם לבקר אותנו פה, אני מעריך את זה, שבאתם לסייע לנו.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה על רשות הדיבור, ותודה, ד"ר אברהם, על המפגש. הבעיה שלי היא שאני סיימתי לימודים ובאתי לכאן ואני לא יודע מה לעשות. זה לא אומר ש - - -

סיימת תיכון באדיס אבבה, יש לך את תעודת הבגרות?

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, יש לי - - - והבעיה שלי היא - - - בלי עזרה אני לא יכול לעשות כלום. אז מה אני אמור לעשות?

(תרגום חופשי מאנגלית): יש לך תעודה שסיימת תיכון, אבל אין לך את תעודת הבגרות ואתה רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה.

כן.

(תרגום חופשי מאנגלית): האם פנית פה למשרד?

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, הבאתי להם את המסמכים והם שלחו אותי למשרד החינוך בירושלים, ושלחתי את זה לשם.

(תרגום חופשי מאנגלית): מתי שלחת את זה?

(תרגום חופשי מאנגלית): לפני שלושה חודשים.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני מעריך את המוטיבציה שלך, אבל דבר ראשון, אתה צריך לסיים את האולפן, כדי לשפר את העברית שלך ואתה צריך ללכת לעוד אולפן יהדות. בינתיים, אחרי כמה חודשים של אולפן אני בטוח שידברו איתך מהמרכז - - - ייקחו את כל המסמכים שלך למשרד החינוך ואני בטוח שהם יפתרו לך את הבעיה. הם יפתרו לך את הבעיה במהלך השנה שאתה תהיה פה, לומד עברית. קודם אתה צריך ללמוד לדבר עברית. אתה מבין מה שאני אומר?

(תרגום חופשי מאנגלית): מעט.

(תרגום חופשי מאנגלית): אז אתה צריך ללמוד עברית.

אני לא מבין, למה צריך לשלוח. פה לא מדובר בתואר, מדובר פה על תעודת בגרות. למה צריך לשלוח למשרד החינוך? לא צריך.

הוא עדיין צריך לקבל הכרה, למיטב ידיעתי, מהמדינה. זה תנאי ראשון - - -

בוודאי. חייבים. יש שני גופים במשרד החינוך, האחד גוף שעושה הערכה של תארים אקדמיים וגוף נוסף שעושה הערכה של השכלה תיכונית, 12 שנות לימוד ובגרות.

אבל למה? זו מדיניות חדשה?

לא.

לא, אברהם, זה תמיד היה.

לפני חודש הייתה לי פגישה עם כל ראשי האוניברסיטאות, הם אמרו לי חד משמעית שאם באים עם תעודה של בגרות, אנחנו פה אומרים שזה הפסיכומטרי, באתיופיה זה נקרא 'מטריקוליישן', אם מישהו בא וסיים תעודת מטריקוליישן אז האוניברסיטה מקבלת אותה לפי התוצאה ומכניס אותו ללימודים. יכול להיות שנה ראשונה מכינה - - -

אני לא יודעת אם מדובר בזה.

אם מדובר בתואר, אני יודע שצריך לשלוח אותו למחלקת הכרת תארים במשרד החינוך, אבל השכלה תיכונית לצורך המשך לימודים אקדמיים.

למיטב הבנתי במינהל הסטודנטים, אמנם זה עולם ומלואו וצריך ללמוד, הם יודעים הכי טוב להסביר את התחום שלהם, אבל למיטב הבנתי יש מושג שנקרא תעודה שקילה, תעודה לא שקילה, וצריך - - -

אני אגיד לך, מינהל הסטודנטים, יכול להיות שנציג משרד העלייה והקליטה יסביר לנו, למיטב ידיעתי מינהל הסטודנטים לא עוסק בתעודות. מינהל הסטודנט מקבל אם התלמיד התקבל במכללה או באוניברסיטה, הוא צריך להשיג את האישור שהוא התקבל במוסד להשכלה גבוהה ואז לבוא למינהל הסטודנטים כדי לקבל את המימון, זה הנוהל.

אברהם, תקשיב. קודם כל יש כאן בעיות פרטניות שאני חושב שהן צריכות להיפתר בצורה פרטנית, אבל לצורך העניין, קודם כל הבחור נמצא שלושה חודשים בארץ. הוא צריך שידברו איתו כשיסיים את האולפן, כשתהיה לו עברית, כשאפשר יהיה בכלל לתקשר אותו. אחת.

דבר שני, במינהל הסטודנטים יש מושג שנקרא הכוונה, כדי למנוע בירוקרטיה עתידית. ואני, מבחינה זו אומר לך שמשרד העלייה והקליטה, ואני מכיר אישית את איציק אוחנה ואת האנשים שלו, הם בבירוקרטיה, זה צפון דרום. יבוא איש ההכוון, יראה את הדברים ויגיד לבחור 'תשמע, אתה צריך לעשות ככה או ככה', או 'אין שום בעיה, תגמור את העברית, נמליץ לך', מה שאני אומר לכל עולה שצריך גיור, 'נמליץ לך לעבור את הגיור ואז יש לך כמה אפשרויות'. אחת, ללכת למוסד אקדמי, ללמוד מה שאתה רוצה ולעשות עתודה ב' בצבא, שזה הדבר שאני הכי ממליץ לעולה חדש. לעשות עתודה ב'. דבר שני, לא ללכת כרגע לאקדמיה, אלא ללכת לצבא.

זאת אומרת יש כל כך הרבה מגוון, אבל עם כל הכבוד לבחור, ואני מעריך אותו כי הוא ילד נמרץ ורוצה, קצת סבלנות.

עוד לא מלאו לו 18.

הוא בן 17 וחצי.

כן. (מתרגם לאמהרית).

ברמה טובה לעבור את העברית, זה לא רק ללמוד. יש להם אולפן א' ואולפן ב' שהרמה שלהם תהיה ברמה של אולפן ב' אז יהיה אפשר בכלל לפתוח במסלול של לימודים אקדמאים או הכשרה מעשית. עכשיו הם צריכים להתעסק בלימודי האולפן שלהם. יעברו את האולפן ברמה ב', שהיא רמה טובה, זה לא רמה א'. יש רמה א' אולפן ורמה ב'. עולים מאתיופיה מקבלים עשרה חודשים בגלל הקושי. הם יעברו עשרה חודשים, יעברו את רמה א' שלהם, יעברו את רמה ב' ואז הדרך תהיה פתוחה - - -

כן, הכול. יש לו את המסלול עד הסוף.

אני חייב להגיד שאלשדי לומד, הוא התלמיד הכי טוב בבית הספר שבו הוא לומד, הוא מתקדם יפה מאוד. אם היינו מתעקשים איתו הוא היה גם מדבר איתנו בעברית. הוא נמרץ, הוא חותר קדימה על הכיפק, יש לו קבלות.

זה בסדר גמור, אבל החיפזון הוא מהשטן.

רגע, אחד, אחד. עכשיו הפכנו לכנסת.

כן. אבל צריך לתת תשובה לבחור מהבירה.

כן. אתה רוצה לתת לו?

אני אדבר בעברית, שיתרגמו לאמהרית, כדי שכולם יבינו. (מתרגם לאנגלית).

כן, תודה.

קודם כל אני רוצה להגיד לך ששתיתי אצלך בירה וזו הייתה בירה נהדרת בגונדר.

דשן?

כן. לגבי הילד שאמרת, זו בעיה פרטנית, שלא צריכים לשתף פה את כולם. רכזת התרבות ורוית המנהלת תשב איתך ועם אשתך ויסבירו לכם בדיוק מה צריך לעשות ואם צריך טיפול מסוים דרך משרד החינוך ועוד, ואתה תהיה שותף לכל דבר ונראה איך נתקדם עם זה.

לגבי מה שהבאת על איחוד המשפחה של אמא של אשתך שנשארה שם. הדרך לטפל בדברים האלה היא לא דרך קלה וחבר הכנסת נגוסה יכול להעיד. אתה יודע יותר טוב ממני כמה זמן חיכית בגונדר שהמשפחה שלך מכאן ביקשה להביא אותך לארץ. אז אני מסתכל לך בלבן של העיניים ואומר לך שזה לא קל. מה שצריך לעשות זה לפנות למשרד הפנים, ופה מרכז הקליטה יסביר לך, צריכים לכתוב להם מכתב עם כל הפרטים שלך, אם יש לאשתך, חוץ מהצד שלך, עוד משפחה בארץ. אני לא מכיר. זה לא יהיה פשוט וזה לא יהיה קל. אני לא יודע לתת לך תשובה ברורה, זו לא הסמכות של הסוכנות היהודית לאשר, אנחנו מתעסקים בלהביא ומי שיצטרך לקבוע את זה אלה אנשי משרד הפנים. אני אגיד לך רק את האמת ואני לא אספר לך סיפורים ולא אצבע את זה בוורוד שזה יהיה יפה. אני אגיד לך רק את האמת, גם אם האמת כואבת.

(מתרגם את הדברים לאמהרית).

אני לא הבנתי אם יש לך תעודת השכלה מקורית, כן או לא.

כן.

אוקיי. אם יש לך תעודת השכלה מקורית, מצוין. עכשיו אני אתן לך עצה. אנחנו נעזור לך למצוא עבודה, כל עוד שאתם במרכז קליטה אנחנו נעזור לך למצוא עבודה, אבל קצת סבלנות, למה? כדי לעבוד בארץ לא מספיק לדעת רק אנגלית או אמהרית, חייבים לדעת עברית. לא מספיק אולפן ראשון, כי אתה יש לך תואר שני ואני לא רוצה שאתה תעבוד עבודה שלא מתאימה לך. אתה לא העולה הראשון שאני מדבר איתו שיש לו תואר שני, ומה שאני מציע לך זה סבלנות. תגמור את האולפן, תעשה עוד שני אולפנים אחרי זה, שתהיה לך עברית כמו שאני מדבר, כמו שעולה חדש שנמצא הרבה זמן בארץ מדבר. ואני מבטיח לך שאיש שלי שקורים לו מאיר יבוא, יתפוס אותך ביד ויילך איתך עם קורות חיים ועד שלא תהיה לך עבודה הוא לא יעזוב אותך. אתה תגיד לו 'די, תעזוב אותי', הוא לא יעזוב אותך. אבל תעשה את כל המסלול. יושבת כאן יהודית, מנהלת האולפן, את כל המסלול איתם, שתוכל לכתוב ולדבר עברית טובה. אתה תהיה מסודר בארץ. עניתי על הכול?

כן.

תודה. מלקמו יעקב, מפקח במשרד החינוך, בבקשה.

קודם כל תודה רבה על ההצגה המאוד מקצועית ומפורטת על כל פרט ופרט, יישר כוח. ראיתי פה עבודה מקצועית מאוד ויישר כוח רב, רוית, ולצוות שלך.

אני מעדיף באמהרית, לפנות לעולים. (מדבר באמהרית).

תודה.

שאלת לגבי משכנתא. זה עוד מוקדם, אבל תהיה לכם פגישה, לכל משפחה. תהיה לכם שיחה כללית לגבי איך רוכשים דירה במשכנתאות. יושב שם הבחור, שהוא אחראי על הדיור, אבל זה עוד מוקדם, אבל הוא יושב עם כל משפחה ומשפחה ויסביר. מי שאחראי על המשכנתאות זה לא אנחנו, זה הממשלה, דרך משרד העלייה והקליטה ומשרד השיכון, אבל אנחנו נחבר ביניכם, נסביר לכם, נביא לכם את האינפורמציה והמדע, מה מי ואיך. אנחנו יודעים, זה בתהליך הקליטה, מגיע גם השלב הזה.

מבחינת זמנים התבקשנו לסיים. יש מישהו שרוצה אולי באופן אישי אחר כך - - -

(מתרגם לאמהרית).

כן, בבקשה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות לספר על פעילות לילדים בקיץ שבזכות מחלקת הקליטה העירונית וורד אחירון מהסוכנות, אנחנו עושים בבאר שבע בשנתיים האחרונות, במקום להפעיל אולפני קיץ במתכונת לימודית מנותקת רק לעולי אתיופיה, בשנתיים האחרונות שילבנו אותם במפעלי הקיץ העירוניים, אני חושב שלשביעות רצון כל הצדדים. יש פה את צביה ממרכז הקליטה.

הייתי גם בנורית לפני זה.

יש פה ארבעה מרכזי קליטה. על כל פנים המסגרת הזאת, אני חושב שהיא טובה מאוד וראויה לחיקוי גם במקומות אחרים וזו הזדמנות טובה להודות גם לעירייה, שלומי נומה ישב איתנו קודם ויצא.

יש לוויה היום, אנחנו מתנצלים.

אבל גם הוא וגם אליסה ובעיקר הגמישות של ורד אפשרו פה את ההפעלה הזאת אני חושב שזו מסגרת מבורכת.

תודה. אליסה את רוצה להתייחס?

אני רק רוצה להודות על ההזדמנות שיש כאן את רוית ומרכז קליטה מסודר כל כך בחוכמה, כל כך טיפולי, קהילתי, ואנחנו רק רוצים לשתף ולהשיג הישגים טובים בשביל קליטת העולים בעיר.

תודה.

אנחנו לקראת סיכום הדיון. אתה אחרון, בקיצור. (מדבר באמהרית).

קוראים לי מפרשה, אני בן 23, נולדתי באתיופיה, בכפר - - - אני עליתי לישראל לפני - - -

תגביר את הקול.

לפני חמישה חודשים, עם אשתי והבן שלי. באתיופיה למדתי שמונה שנים, אחר כך עבדתי במקצוע - - -

חייט.

חייט. עבדתי שש שנים, הייתה לי חנות. עכשיו אני גר במרכז קליטה.

מפרשא עלה בספטמבר. כל הכבוד על העברית.

(מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

(מדברת באמהרית).

הפנייה שלה הגיעה? איזה תשובה היא קיבלה? או שלא קיבלה?

(מדברת באמהרית).

(מדבר באמהרית).

אנחנו נשתדל, אני לא רוצה להבטיח כלום. עכשיו דיברתי עם האנשים, זה לא רק מקרה שלך, כל מקרה הוא כואב מאוד מאוד מאוד וקורע את הלב. אנחנו נבדוק את כל הדברים האלה, נבוא למשרד של חבר הכנסת נגוסה, הוא ירכז את הדברים ונבדוק ונשתדל לעזור לכל משפחה ומשפחה בנפרד. זה לא סמכות שלנו, אבל אנחנו נעשה את הכול כדי לעזור.

גם לא סמכות שלי - - -

אבל הוא חבר כנסת, יותר ממני.

תודה רבה לכם.

תודה. אני חושב שנשמע את הרב ולדמן ואז אנחנו נסכם.

אני רוצה קודם כל לומר מקצת שבחה בפניה של רוית. מרכז הקליטה חרוב, שאני מלווה אותנו מתחילתו, הוא אחד ממרכזי הקליטה הכי עשירים בעשייה, בראייה נכונה בתכנים וכו' וכו'. באמת יישר כוח לכל הצוות.

אני רוצה להמשיך את מה שראיתי ומה שעניתם למפרשא, למשל. יש עולים שמגיעים עם יכולות גבוהות, למשל הוא הגיע כחייט, ושמתם אותו עם במרכז יד שנייה.

לא, זה בנפרד, גם במתפרה.

אותה חשיבה, לשתף את העולים לפי יכולותיהם. יש אנשים שמגיעים אחרי שהם היו מנהיגים באתיופיה, יש פה במרכז הקליטה הזה גניאגר למשל, שהיא הייתה בלנית שנים בגונדר, היא מורה ליהדות. כשאין לנו מעטפת היא יכולה להיות בלנית, היא מורה ליהדות. וכן הלאה וכן הלאה. כל זה לחשוב היטב היטב כמה שיותר, וזו הקליטה האמיתית בסופו של דבר.

תודה רבה. אנחנו צריכים לסכם את הדיון. לפני זה אני רוצה להסביר לכם באמהרית את הנקודות שעלו ואת התשובה שקיבלו, בקיצור, ואז אני אסכם את הישיבה. (מדבר באמהרית).

(מדבר באמהרית).

בוקיה, אתה יכול לדבר בעברית גם.

נחסוך את התרגום. תגיד בעברית.

טוב, אני - - - ב-2012, מאז שעליתי הייתי במרכז קליטה איבים - - - ואז עברתי, לא הסתדר ועברתי - - - בפנימייה - - - לא קיבלו אותי. עברתי לשם, למדתי - - - ועברתי למודיעין. עברתי לשם והתחלתי - - - רציתי להתקדם ואחרי זה התקדמתי ו - - - דיברו איתי, 'תבוא אלינו'. יש להם תכנית אימונים מסודרת, עברתי לשמה - - - ואחרי זה התחלתי ל - - -

אני רוצה להסביר, בוקיה היה אלוף ישראל לנוער בריצה והיום הוא מתמודד בתחרויות בוגרים במקומות מאוד מאוד גבוהים. זו יכולת שזוהתה.

אבל הוא פה עדיין.

לאיזה מרחקים אתה רץ?

1,500 ו - - -

באיזה עתודה אתה?

עמק חפר - - - להציג את ה - - -

עשית צבא?

לא, לפני צבא.

אתה ספורטאי מצטיין? יש לך תעודה של ספורטאי מצטיין?

כן.

תבדקי מה הוא רוצה לעשות בצבא, תביאי לי - - -

הוא עתיד לקבל בקרוב מלגה של ספורטאי מצטיין ממשרד הקליטה וגם הסוכנות תמכה בו יפה לאורך כל התהליך הזה.

כל הכבוד.

הוא באמת הגיע להישגים יפים מאוד. הוא עושה לנו המון כבוד.

הגעתי ל - - - לא היה לי כסף, לא הסכימו - - - אמא שלי פה עם אחותי הקטנה, אבא שלי מגיל שנה, לא ראיתי אותו, רק בקשר איתו - - - ואמא שלי - - -

הבנתי. תעזרו לו, אוקיי? שיכתוב קורות חיים, ננסה לחפש לו ספונסר מאחד התורמים. אני לא מבטיח כלום, אבל ננסה. עם תמונות, עם הכול.

נפלא.

תודה רבה.

תמשיך, יעזרו לך בתחום הזה.

ואבא שלי - - -

איפה הוא?

ב - - -

אתה עלית עם אמא? אבא נמצא בגונדר?

לא, אבא נמצא בכפר. מגיל שנה ההורים שלי התגרשו, אבא שלי - - -

הבנתי. אני מחזק באמת את הפעילות שלך, תמשיך, זו גאווה לנו, לקהילה, וגאווה למדינה, זה חשוב מאוד. תמשיך. (מדבר באמהרית).

אני מסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד מודה לכם על קבלת הפנים שעשיתם לנו, על האכסניה, על האוכל, על ההצגה שהצגתם לנו, התכניות, הפעילויות שאתם עושים, יישר כוח. קליטת עלייה היא משימה לאומית וכולנו, כל משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, כולם מתגייסים ביחד על מנת לחבק ולקלוט את העולים ולשלב אותם בכל התחומים, בתחום החינוך, התעסוקה. לכן זה מאוד חשוב מה שאתם עושים, תמשיכו.

מה שאנחנו יכולים לעשות בכנסת, מה שתלוי בנו, הדלת שלנו פתוחה ואתם יכולים באמת, במה שאפשר לעזור אנחנו לרשותכם. תמשיכו לעשות את העבודה החשובה, אנחנו איתכם, כולנו ביחד נעשה ונצליח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.