ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 661

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ח בטבת התשע"ח (15 בינואר 2018), שעה 13:00

הצעות לדיון מהיר: 1. מכירות פומביות של חבילות בדואר ישראל של חה"כ עליזה לביא

2. מכירות פומביות של חבילות בדואר ישראל. של חה"כ עמר בר-לב

3. מכירות פומביות של חבילות בדואר ישראל. של חה"כ מסעוד גנאים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

מסעוד גנאים

עמר בר-לב

עליזה לביא

סימה טל - מרכזת בכירה פניות דואר, משרד התקשורת

אורן לביאן - סמנכ"ל בכיר בדואר, משרד התקשורת

זיו ברק - מזכיר החברה, חברת דואר ישראל

חיים מזעקי - סמנכ"ל לתפעול, חברת דואר ישראל

פרלי שר - עו"ד, חברת דואר ישראל

חגי עינת - יועץ משפטי, חברת דואר ישראל

לי עייש - כתבת התוכנית "הכל כלול"

ירון ז'ילונקה - שדלן/ית (פוליסי בע''מ), מייצג/ת את דואר ישראל

לאה ורון

אתי בן-שמחון

מכירות פומביות של חבילות בדואר ישראל, של ח"כ מסעוד גנאים (מס' 8873)

שלום לכולם, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר, אורחים נכבדים, חברי חברי הכנסת, יש פה בקשה לדיון מהיר של חברי הכנסת עליזה לביא, עמר בר-לב ומסעוד גנאים. הכותרת של כל אחת מההצעות - מכירות פומביות של חבילות בדואר ישראל.

בבקשה, גברתי.

תודה אדוני, יושב-ראש הוועדה, לפני מספר שבועות פורסם תחקיר מטריד במיוחד בתכנית "הכול כלול" בערוץ 10. ראינו את התחקיר במלואו, ולמדנו שחברת דואר ישראל עורכת מכירות פומביות – רוצה להתחרות כנראה בסותביס ואחרים.

אדוני היושב-ראש, לפני מספר שבועות ישבנו פה לילה ארוך בכנסת. פתחתי את הטלוויזיה ערוץ 10, תחקיר מטריד מאוד של תכנית "הכול כלול" שחושפת בפנינו מכירות פומביות של דואר ישראל – כנראה החליטו להיות כמו סותביס ואחרים. אתה יודע, הם לוקחים את החבילות שלנו שנשארות שם, אני לא יודעת למה, ולא בדיוק בודקים למי להחזיר, איך להחזיר. כנראה גם לא חבילות שמגיעות מחברות מוכרות שכולם יודעים מה הכתובת שלהן, והן מוגדרות כ"חבילות עלומות" - זאת ההגדרה המקצועית, והן לא מגיעות ליעד שלהן. אז אין מקום לאחסן אותם, אין מקום לשים אותם בצורה מסודרת – מה עושים? - מכירה פומבית.

מכירה פומבית, ולפי הכתבה המכירות הפומביות האלה מתרחשות אחת לחצי שנה, כך למדתי, כשהציבור ברובו המוחלט, כלומר, אתה, אני, כולנו לא מודעים בכלל לכך שהחבילות שהיו אמורות להגיע אלינו - חלקן שלחו לנו, חלקן אנחנו הזמנו ועוד ועוד, לא מגיעות ליעד, אבל לא רק שהן לא מגיעות ליעד, גם מישהו פה עושה סיבוב עלינו – הן עומדות למכירה במכירה פומבית, ומרבית הקונים – מי אתה חושב שהם מרבית הקונים? אתה? אני?

משרד החקלאות..

לא הלך לך, בגלל שאתה עייף, אתה אחרי הרבה מאוד דיונים. אבל אותם אנשים ששומעים, במקרה הם היו שם. במקרה שומעים על המכירה הפומבית שמתקיימת, ואז הם מגיעים. אנחנו מדברים על הרוב כנראה, וזה מה שלמדתי בכתבה.

באמת, הרוב של מי שמגיע זה עובדי הדואר. אז ראיתי כתבה שפורסמה באתר YNET והופתעתי לגלות שהמכירות האלה התקיימו כבר ב-2010, אדוני היושב-ראש, ושם דובר על חמישה ימים של מכירות, זה כמו "בלייק פריידי" אבל בלייק פריידי של הדואר, ושם החבילות עומדות ומחכות - יאללה מוכרים. אני אומרת מה קורה כאן? אני שואלת אותך אדוני. יש לי פה סדרה של שאלות. קודם כל, על מה אנחנו מדברים כאן? כמה חבילות עלומות יש מדי שנה? מי נתן את האישור לזה? איפה? האם הייתה פה איזושהי חשיבה מסודרת, ניתן על ידי חברת הדואר שהיא מפעילה על חשבונה את המחלקות העלומות.

בואי נגיד את זה ככה, ד"ר עליזה לביא, חברת הכנסת עליזה לביא. יש כאן סדרה של שאלות שצריכות להישאל באופן אוטומט – נבקש את כל השאלות האלה.

ברשותך, מי מפקח על עבודת הדואר. והאם לא מדובר בניגוד עניינים שיש פה אולי מישהו שלא רוצה לחלק חבילות ואחרי זה למכור את זה לחבר'ה.

תודה.

תודה, אדוני היושב ראש על ההשקעה שלך. כל פעם אני שומע איזה סיפור. עד שהגעתי לכנסת זה לא קרה, או מהרגע שאני מגיע לכנסת, אני שומע סיפורים שהם לא יאומנו. אז בנוסף למה שאמרה חברת הכנסת עליזה לביא, שמי שיודע על המכירות האלה זה עובדי הדואר, היא שכחה להזכיר, אני בטוח שהיא יודעת, שהתמורה, הכסף, הולך לדואר. זאת אומרת, יש כאן אינטרס כפול, או ניגוד אינטרסים כפול. גם אם אני עובד דואר, ואני בטוח שבדוגמה שאני מדבר עליה זה לא מייצג את רוב עובדי הדואר, אבל נראית לי חבילה טובה, לא מצאתי את הכתובת, אני מחזיר אותה, וחצי שנה אחרי זה, אני קונה אותה במכרז - זה דבר אחד. דבר שני, שההכנסות הולכות לדואר, זאת אומרת, יש כאן אינטרס לדואר להגדיל - זה עוד מקור הכנסה.

לכן, נשאלת השאלה, מה הקריטריונים להגדרת חבילה נטושה? כי בסופו של דבר יש חבילות נטושות, וברור שאין מה שימלאו את המחסנים, אבל בוודאי זה חייב להיות במכירה פומבית כללית, ואם כבר אז הכסף המתקבל צריך להגיע לא יודע מה, משרד האוצר, לאיזושהי עמותה, למשהו, בוודאי לא לדואר. ולכן, נשמע מאנשי הדואר עד כמה זה נכון, כי אנחנו ניזונים מהתקשורת, אבל אם זה כך, מטריד זה מלה עדינה.

תודה.

בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש, אני מודה על קיום הדיון, ומצטרף לחבריי בדאגות שלהם, וגם אנחנו רוצים לשמוע. בסוף אנחנו לא באנו פה לתלות אף אחד – אנחנו באנו משום שהנוהל התקין והאינטרס של האזרח ורווחתו של האזרח הם גם לנגד עינינו. אני רוצה לשבח גם את התחקיר, רק כאשר ראיתי, הצטרפתי, זו לא פעם ראשונה, משום שתחקירים כאלה – בדרך כלל, התקשורת לפי דעתי היא עושה תפקיד מאוד חשוב בהשגחה ובביקורת גם לעורר את תשומת הלב שלנו לדברים או לתופעות שהם חריגים, או שהם לא לטובתו של האזרח. ואם הדבר באמת נכון, שאת החבילות האלה עושים מכירות פומביות שהם במחירים מוזלים, ומי שיודע, רק אנשי או פקידי או עובדי חברת מוסד הדואר, זה עניין חמור מאוד. אני מקווה שנשמע תשובות שיניחו את דעתנו, או שיפריכו את הדברים האלה. תודה.

תודה.

לי עייש, את ביצעת את התחקיר.

ברשותכם, בבקשה, מנכ"ל חברת הדואר שבדרך כלל הוא מגיע לכל הדיונים, הוא פשוט מתנצל שלא הסתדר לו מסיבות כאלה ואחרות. אני מקבל את התנצלותו, הוא מהמקפידים מאוד בכבודה של הכנסת, בכבודה של הוועדה וראוי לציין זאת.

אנחנו מתכבדים. בבקשה.

אני סמנכ"ל התפעול בחברת דואר ישראל.

מבכירי חברת הדואר.

חסכת לי את ההתנצלות בשם המנכ"ל, הוא ביקש ממנו להעביר את התנצלותו בפני היושב-ראש, ובפני חברי הוועדה.

האמת שאני מוטרד לשמוע את חברי הכנסת שאולי נוטים או שמקבלים, שמעו את הכתבה, ראו את הכתבה, ומקבלים את כאילו זה תורה מסיני. אני רוצה להתחיל מזה שקודם כל אנחנו דוחים - - -

אם זה היה תורה מסיני, לא היינו מזמינים אתכם.

אני מודה לכם על ההזדמנות להשמיע את הדברים. אני חושב שהדברים שנאמרו בכתבה – לא רוצים להתבטא בגסות ולומר דברי שקר, אבל נוטים ללשון הרע. להטיל רפש בלמעלה ב-5,000 עובדים של חברת הדואר, ולהאשים אותם שעושים במכוון לא לקבל את החבילה, או למנוע קבלת חבילה על ידי האזרח בכדי שיקבלו אותם במכירה פומבית, זה פשוט להטיל רפש בעובדים של חברת הדואר שעובדים קשה ועובדים נאמנה.

לעצם העניין. הנושא הזה של עלומות פועל מתוקף חוק. הדואר פועל וקיים, היחידה הזאת קיימת בכל מינהלי הדואר בעולם, מתוקף התקנות הבינלאומיות שבאות לטפל בדברי דואר שלא יכולים למסור אותם, שונים ומשונים, אנחנו מטפלים בסוגים שונים של דואר. מטפלים במכתבים שנשלחים ואין דורש להם.

אתה מוכן לדבר על החוק, בבקשה, אדוני? יש לי את החוק לפניי, אז אם אדוני מוכן בבקשה להפנות אותי? אני קוראת פה את החוק, החוק מונח לפניי.

סעיף 56 לחוק, היחידה הזאת קיימת בכל מינהלי הדואר בעולם. בא לטפל בסוגי דואר שונים שאין לנו את הדרך למסור אותם.

"החבילות הנשמרות בבית הדואר במקום היעד 30 יום, לאחר תקופה זו, חבילות שלא נמסרו לנמען יטופלו בהם בהתאם להוראות שנתן השולח בחו"ל כפי שהן מופיעות במסמכי החבילות. בהעדר הוראות השולח, החבילה תוחזר אליו והוא יחויב בדמי החזרה" - אז איך הגענו?

אני מדבר על מקרים שאי אפשר למסור את זה ועל בסיס מה אנחנו עובדים ומה המטרה של אותה יחידה, דברי דואר שאנחנו לא יודעים למי להחזיר אותם. או שהשולח ויתר על הזכות לקבל אותם חזרה אליו.

אני שואל, האם יש פנייה אליו? יש רישום של הפנייה אליו? האם הוא שולח לכם מסמך מסוים שבו הוא מודיע שהוא מוותר על החבילה, זה יכול להיות אס.אם.אס., או מייל ועד בכלל.

כאשר אדם שולח חבילה, הוא יכול לציין על גבי החבילה אם הוא מוותר על הזכות לקבל אותה חזרה במקרה שהיא לא נדרשת, או שהוא לוקח לקבל אותה חזרה – הוא בוחר, הוא מסמן איקס לגבי המשלוח איך לטפל בחבילה. צריך להבין גם את הפרופורציות בכלל בעניין הזה. אנחנו מדברים בשנה ב-400 מיליון דברי דואר. אין פה מטרה של מישהו לעשות פה איזשהו הון מהטיפול הזה. אנחנו מחזיקים פה קבוצה של עובדים שמטפלת בחבילות האלה, או במכתבים. הרוב הגדול זה בכלל מכתבים, זה לא חבילות, זה לא טובין. כמעט ולא מדברים על טובין שנשלחים מחו"ל בכלל, כי הטובין שנשלחים מחו"ל, גם אם אני לא יודע מי השולח, אבל יודע מאיזה מדינה אני שולח את החבילה הזאת למדינה ששלחה, מהיכן שהיא נשלחה, מחזיר את הטובין לשם.

אנחנו מטפלים במקרים של טובין שנשרו מהחבילה, ואני לא יודע לשייך אותם. אני מטפל בטובין בתוך הארץ, או מכתבים בתוך הארץ. היחידה הזאת היא היחידה, היחידה שמותר לה על פי החוק לפתוח את המכתב הם או גורמי הביטחון, ולנסות לאתר את הגורם השולח. אנחנו כ-70% ממה שמגיע אלינו, מחזירים אל השולח, בין אם זה מכתבים, ובין אם זה פריטים אם זה טובין. אנחנו מפרסמים את זה גם באתר שלנו איזה פריטים, את המספר שלו שהגיע לעלומות. כל פניית ציבור שנעשית היום, הדבר הראשון שעושים זה בודקים, האם יש טובין דומה ביחידה הזאת בעלומות. אנחנו מאחסנים את זה ל-18 חודש את הפריטים האלה כדי שאם מישהו ותהיה איזושהי פנייה – שלחתי משהו, והנמען לא קיבל את זה, יש לו את האפשרות לפנות אלינו, לפניות הציבור שלנו.

פניות הציבור, דבר ראשון שהם עושים, הם פונים לעלומות. יש פריט מהסוג הזה, שהוא בדיוק כמו התיאור הזה כן או לא. אנחנו אוסרים בתכלית האיסור השתתפות של עובדי דואר בקנייה במסגרת הפעילות הזאת, ממש תכלית האיסור. אנחנו גם בעקבות הכתבה הזאת, בדקנו האם השתתפו עובדים בקנייה הזאת? על-פי המידע, על-פי הבדיקה שלנו, לא מצאנו, ולו עובד אחד שקנה, שהשתתף ממש בקניות וקנה איזשהו מוצר משם. אנחנו מפקחים על המכירה הזאת. לא רק העובדים שנמצאים שם, מגיעים שם למכירה הזאת אנשים מאגפי המטה, מהלשכה משפטית, מאגף הכספים, מאגף התפעול, מגיעים אנשים כדי לבקר על המכירה הזאת. כשמדברים פה על איזשהו הון, אז אם אנחנו מדברים בכלל באיזה היקף - - -

אני אודה לך אם אתה תאמר ככה - בממוצע שנתי, כמה בערך לפי הסדר הבא: כמה חבילות, כמה מכתבים, כמה חבילות בארץ, כמה חבילות בחו"ל, וכמה מכתבים בארץ ובחו"ל.

אנחנו מדברים על סדר גודל של 16 אלף בשנה פריטים טובין.

מכתבים הוא לא ימכור.

16 אלף בסך הכול. תחשבו שמתוך זה אני מחזיר חזרה - - -

16 אלף בשנת 2017, בשנת 2016 – לאיזה שנה אתה מתכוון?

בשנת 2017.

מתוכם סדר גודל של 60%, 70% מזה אנחנו מחזירים חזרה שהצלחנו לאתר את הלקוחות ולהחזיר אליהם. נכון, זה נראה הרבה בצילומים, כי זה מצטבר. אני גם שומר על זה 18 חודש, זה תופס אצלנו מקום. משקיעים בזה ים של עבודה - כדאיות, אין כדאיות לדבר הזה. אנחנו חייבים לתת את השירות הזה, זה הפעילות שאנחנו עושים סביב זה.

המכירה הפומבית הזאת, אנחנו מודיעים אותה בתקשורת. אנחנו מפרסמים את זה במספר אמצעי תקשורת. בעיתון "ישראל היום", בעיתון בערבית "אל אכבר", בעיתון "בשבע", במקומונים שונים, מפרסמים באתר שלנו. גם בפרסומים שלנו אנחנו אומרים - חל איסור על עובדי הדואר להשתתף במכירות הפומביות האלה, ואנחנו בודקים את זה.

אם יש מישהו שחטא, וביקשנו את המידע הזה מערוץ 10, אם יש לכם מידע מסוים, יש לכם מידע שעובד עשה משהו בהיחבא, ולא בגלוי, תעבירו לנו את המידע, אנחנו נטפל בו בצורה חמורה ביותר. אבל לצאת במין אמירה כזאת בתקשורת שמכפיש את 5,000 עובדי הדואר, אני אומר לכם, לקחו את זה אצלנו באמת קשה. העובדים שלנו לקחו את זה בצורה קשה. אני לא מדבר עכשיו באמת מהפה החוצה.

זאת השאלה הבאה.

אנחנו מדברים בשנה על סדר גודל של פחות מ-200 אלף שקל בשנה. אנחנו משקיעים שמונה וחצי עובדים. חצי דונם רק המקום - נעזוב את כל הטיפול, הטלפונים והתקשורת, והמערכת וכל זה. זה לא מכסה משכורת של עובד וחצי.

קודם כל, אני חושבת שאתה צריך לשמוח על הדיון הזה, משום שאתה מקבל פה הזדמנות לבוא - -

לא, כי הוא פתח בנזיפה מאוד גדולה.

לא כלפיכם חלילה. אני מדבר מדמי. עובדי הדואר, ואיתן, אתה מכיר אותם היטב. חבר הכנסת איתן, עובדי הדואר הם אנשים שבאמת מזוהים עם הארגון, מזדהים איתם. אם יש מישהו – אני אומר את זה בלשון זהירה, אם יש מישהו שבכתבה בערוץ 10, שראיינה אותה הכתבת שיש חשד שהוא עושה מעשה כזה, זה לא מעיד על הכלל בפירוש שלא, נהפוך הוא, אנחנו נרצה לטפל בזה. אני מבקש לקבל את המידע הזה. אם יש מידע כזה, נטפל בו במלוא החומרה. אני גם אדווח לוועדה, תוצאות הטיפול שעשינו אם יש מידע כזה.

תודה אדוני.

אני ממשרד התקשורת.

נמצאת איתי סימה, לפני שנתיים אנחנו עשינו בדיקה של הפעילות ביחידות העלומות. בחנו את הנהלים, ולא מצאנו דברים שתוארו לכאורה בכתבה. הנוהל של חברת הדואר אומר שאסור - - -

אתם בדקתם את העניין הספציפי הזה?

לא, אמרתי לפני שנתיים, אני בדקתי את זה באופן כללי. הנוהל של חברת הדואר לא מאפשר לעובדי חברת הדואר, במכרז פומבי חברת הדואר משקיעה גם כספים - מביאה כרוז חיצוני, מגיעים בקרים מכל מיני אגפים.

פרסום בעיתונות הכול עולה כסף.

נכון. הכול עולה כסף. אנחנו מכירים גם שההכנסות הן פחות או יותר בין 200 ל-250 אלף שקל בשנה. עיקר הפעילות של היחידה, זה בעצם דברי הדואר העלומים שהם מצליחים לאתר אחד מהשניים, או את השולח או את הנמען. כמו שחיים הציג את הנתונים, 60% או 70% מצליחים לאתר, וזה דבר מאוד חשוב. בכל ענייני הדואר בעולם, פועלת יחידה, כאמור. וזה חשוב, חברה שמעבירה מיליוני חבילות ודברי דואר, קורה.

תודה.

חאג' יחיא. בבקשה.

אני פה בוועדה, עוקב אחר ההתקדמות של הדואר. אנחנו רואים שיש שיפור גדול גם בשירותים שהוא נותן, למרות שיש עדיין פער ביישובים הערביים, שעל הדואר הרגיל, לא רק המשלוחים, זה מתעכב מדיי - יש הרבה סיבות, אבל בעיקרון לפעמים גם יש מקומות שחסר כוח אדם. יש את הבעיה הזו שאתם לא רוצים להוסיף עוד כוח אדם.

מה שחשוב לנו, שגם בנקודה הזו, ה-16 אלף, זה הרבה אנשים, למרות שאם אתה מדבר על החלק היחסי בסך הכול, הוא עדיין פחות מאחוז. אפשר להגיד זניח לכאורה, אפילו מבחינת אחוז. אבל בפועל זה 16 אלף אנשים שלא קיבלו את המשלוחים שהם צריכים לקבל, וזה גם חשוב. כי מי שיש לו משלוח שהוא מחכה לו, לא אכפת לו בכמה מיליונים מגיעים אליכם, מעניין אותו המשלוח שלו. לכן אני חושב שיש מקום גם לבדוק את האפשרות הזו ואיך אפשר לשפר אותה, יכול להיות שאתם תצאו למשל בפרסום מה צריך לכתוב ככה שיהיה קל להגיע לבעל של המשלוח.

מה הסיבות המרכזיות או שתיים שלוש אם יש, לעובדה שאנשים שאתם לא מצליחים לאתר - אני מדבר על הנמען.

העיקר הוא מי שיושב מול האינטרנט וקונה ומשלוח, ורוצה שזה יגיע אליו, אולי אתם תצאו בפרסום להודיע איזה פרטים הוא צריך גם להוסיף, או משהו כזה לפרטים שלו כדי שהמשלוח יגיע אליו. ככה כשהוא קונה, לא יודע מאיפה באולם, שעל הבקשה שלו יירשם איך בדיוק להגיע אליו. כי יכול להיות שאתה צריך להגיע לת.ד., אתה צריך להגיע לכתובת מסוימת - איך לקבל את זה. היום אנחנו מקבלים דואר רשום, למשל, אני מקבל בת.ד. שלי שיש לך דואר רשום, תגיע. לפני שנים היו מגיעים, דופקים לי בדלת שיש לי דואר רשום, אז גם השיפור הזה, השינוי הזה אנחנו רוצים לראות גם במשלוח.

תודה.

הנקודה המרכזית שעובדי הדואר משתתפים במכרז, ושהתגמול הולך לדואר, ושני הדברים האלה לא תקינים. אז יש כל מיני דוגמאות, למשל הבנתי שעובדי מפעל הפיס אסור להם להשתתף בהגרלות של מפעל הפיס, או בכרטיסי הגרלה, או כל מיני דברים כאלה, לזה יש טעם לפגם בלי להיכנס אם יש או אין עובדים שעושים כך או אחרת. יש כאן ניגוד אינטרסים ברור, ואת זה צריך להפסיק.

אסור בתכלית האיסור, אסור להם להשתתף.

אסור בהחלט.

מה שאומר מזעקי, אומר את הדבר הבא. חל איסור מוחלט על עובדי להשתתף. אם יש ויכול ויהיו, אז אחת מן השתיים - אם מישהו מכיר אחד כזה - - -

יש לו את האח שלו, יש לו את הבן שלו, יש לו את החבר שלו. אי אפשר לסגור את זה הרמטי.

אתה לא יכול לסגור את זה.

אז אני אומר שהתגמול לא יילך לדואר, אם הנקודה הראשונה היא מטופלת, אז שהתגמול לא יילך לדואר.

לדואר יש הוצאות.

רק האחסון והפרסום, לא פשוט.

אנחנו נציגי ציבור, ברגע שאני רואה כתבה שכזאת, ויותר מזה, גם שומעת הרבה מאוד תלונות או מקבלת על העמידה בתור כדי לקבל את החבילה, גם שלחתי לבן שלי בצבא כמה חבילות כשהוא גמר כבר את השלב של הקורס והחבילה עוד לא הגיעה. כלומר, אנחנו מדברים פה על מערכת שלא אחת אנחנו נפגשים, שואלים את השאלות, מקבלים הרבה מאוד פניות ציבור. אז לבוא ולפתוח את התשובה שלך, בלתת לנו איזושהי נזיפה - זה התפקיד שלי. כשאני רואה כזה דבר, כזאת כתבה, וכזה תחקיר - - -

אין חולק.

יש לי את הקרדיט המקצועי לכתבת שתיכף תקבל רשות דיבור, אז אני רוצה לשמוע את התשובות. אבל מה שלא היה ברור לי – איפה הוחלט על קיומה של מכירה פומבית לכל המרבה במחיר? איפה זה הוחלט, אדוני? דבר שני, למה אתם לא מפרסמים רשימה של הטובין? אני מבינה שיש פה כל מיני דברים, אז בואו נראה איך - - -

בבקשה, לי עייש, עורכת התחקיר, ערוץ 10.

אני רוצה לומר מספר דברים, וגם להתייחס לדברים שלך. קודם כל, לגבי החבילות האבודות, דובר לא מעט. אפילו דוח המבקר תקף את זה בחריפות, וזה נכון, יש חבילות אבודות ויש מכירות פומביות גם לגופים אחרים, אבל במקרה הספציפי הזה נדמה שהציבור לא בדיוק יודע, לפחות אנחנו לא מצאנו איזשהם פרסומים אם ניקח את המשטרה או רשות המסים. זה בא בצורה מאוד ברורה לציבור. הפרסום היחיד שמצאנו זה באיזשהו תת לשונית בתוך האתר של הדואר. זה לא הדרך שמביאים לציבור.

אני רוצה לחזק את הדברים של חברת הכנסת לביא לגבי אופן המכירה. זאת אומרת, ממש מי שמרבה במחיר זוכה בחבילה, ואנחנו מדברים על אנשים ששילמו מכיסם על החבילות, ובסוף הכסף הזה עובר לדואר - זה דבר אחד. לגבי האיסור שעובדי הדואר יהיו במכירות האלה, אולי חוקית זה אסור, אבל בשטח זה מה שקורה. הם אלו או הסביבה שלהם שיודעים על המכירות האלה, ומגיעים למכירות האלה, ועם הממצאים של התחקיר אי אפשר להתווכח. היו שם עובדי דואר - - -

לא הראית עובד דואר אחד.

הממצאים של התחקיר העלו שם עובדי דואר, אפילו בשלב מסוים גם היה עובד שביקש לשמור לו בצד חבילות. אני חושבת שעם זה אי אפשר להתווכח. יכול להיות שחוקית אסור, אבל בפועל זה מה שקורה.

ברשותכם אני רוצה לסכם את העניין.

אם הובן מדבריי – לפעמים אני תוקף את חברי הכנסת על עצם זה שהם מעלים נושא - מי אני? קטונתי, מחברי הכנסת איזה נושא יעלה, חלילה לי. אם זה התרשם, אז אני מתנצל, לא הייתה כוונה כזאת. דיברתי באמת מדם ליבי בעניין הזה, שחלילה לנו להיגרר - - -

אני אומר עוד פעם, גם לכתבת שנמצאת פה, אם יש משהו מסוים ספציפי, אנחנו נרצה מאוד לטפל בנושא הזה. לעצם השאלה, כתוב בפירוש בסעיף 56, מה אנחנו יכולים לעשות, זה מפורט פה.

עוד נקודה אחת רק מה כלול במכירה. יש מוצרים שאנחנו מוכרים ביחידות הדואר, המוצרים שלנו. כאשר פג התוקף שלהם, או שאנחנו לא מצליחים למכור אותם לציבור במסגרת הסניפים, אז אנחנו מעבירים גם את זה - - - לוקחים לפעמים מוצרים שלאו דווקא שלח את אותה חבילה.

אני רוצה לברך את שלומי נומה חברי, מנכ"ל תאגיד העירוני של עיריית באר-שבע. תודה שבאת.

אני רוצה לחלק לשניים. לי ברור העניין. אני רוצה להבהיר כמה דברים. אין לי ספק שיש עובדי דואר או מי מטעמם שמשתתפים במכירה הפומבית. סליחה שאני אומר את זה, לא כי אני מבקש חס וחלילה להשית או לקבוע או לפגוע בעובדי הדואר, אנחנו הרי בתוך עמנו יושבים. הכללים שהיום מתקיימים הם כדי למנוע ולגרום למינימום שהאפשרות הזו תתקיים.

נקודה ראשונה בעניין הזה – אני מבקש שתצא לכל עובדי הדואר הבהרה של העניין הזה, של האיסור, שמבחינתם זה לא רק האיסור להם עצמם, אלא שגם האיסור יחול על מי מקרוביהם בוודאי, אם הסתבר שזה חבר, או שיש קשר למי מהם לעובדי הדואר, אין מה לעשות. כשאתה נמצא בתהליך מסוים, יש לך את הזכויות, יש לך גם את החובות.

נקודה נוספת שאני רוצה שתבחנו לאור החוק את הפרסום של התהליך. האמת, אפילו אני לא ידעתי על דבר כזה, זה לא אומר שאין רבים וטובים שיודעים, אני אסביר את ההבדל. יש אנשים שמאוד מתמחים במכירות פומביות, זה לא אני, זה לא רוב האנשים שיש. צריך לעשות אפילו בפרסומות שאתם עושים מעת לעת, להכניס איזה פרסום שמי שירצה להשתתף במכרזים פומביים, ואתם עושים את זה לפעמים בטלוויזיה, לא קמפיין, לא התכוונתי עכשיו שתעשו קמפיין מושקע, אבל שהדבר הזה שיגיע לציבור הרחב.

נקודה נוספת שאני מבקש, לקבל סיכום אם אנחנו לוקחים את 2017, אני רוצה את הפילוח עד כמה שניתן של הסיבות שלא ניתן היה למסור את הטובין לנמנעים. בסוף הסתבר שאנשים לא כותבים טוב כתובות, למרות שהנחת העבודה שלי שאם מישהו היה אמור לקבל חבילה ולא קיבל אותה, אז אחרי 18 חודש, הוא כבר היה טורח לבדוק ולהגיע ולדעת את הדברים, למרות שברוב המקרים אנשים גם יכולים לא לדעת בכלל שיש טובין שממתינים עבורם. אני הייתי גם בעניין הזה אדוני מחדד בכל הסניפים ובכל הסוכנויות לחדד היטב, לוודא כאשר אדם מקבל חבילה, למרות שהנחת העבודה שלי שרוב הבעיות הן בתוך הארץ, זאת אומרת, לא שאין מחוץ לארץ, שם ועדת הכלכלה תדון בזה. פה אני יכול לפחות בנקודת המבט שלנו, שוב להוציא לכל הרשויות, לכל הסוכנויות הודעה לחדד את הנהלים שהכתב יהיה ברור. פרטי הנמען יהיו מאוד ברורים. אלה דברים שחשוב, ואני חושב שזה מכסה פחות או יותר את כל הנקודות אשר אנחנו מתייחסים.

אני לא חושב שצריך למנוע מהם לקבל את ההכנסות. זו לא החלטה מקומית, היא החלטה בכל מקום ומקום, יש להם גם הוצאות על זה. גם מצבו של הדואר...

אני מאוד מקווה, אני אומר את זה גם לכם, הרי אם מישהו יודע שהיה צריך לקבל חבילה ולא קיבל אותה אחרי 18 חודש, ובא בחודש ה-19 ותבע אותם, והם לא יוכיחו שהם ביצעו את כל הפעולות הנדרשות, הם הצטרכו לשלם על זה. אני מניח שיש פיצויים, הרי זה אני זוכר מפעמים קודמות. אפילו תיקנו את הפיצויים באחד הפעמים האחרונות – כן, נכון, אני זוכר שעדכנו את זה.

גם בשרות הפנים ארצי וגם הבינלאומי. לגבי חבילה, אנחנו מפצים על-פי דין.

יש פה הערות.

אם דיברת לגבי החבילות האבודות, אז הרבה תלונות שאנחנו מקבלים זה שאנשים כן פונים לדואר, אבל לא מקבלים איזשהו מענה. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על כמויות מאוד גדולות, זו מכירה שמתקיימת אחת לחצי שנה, לא אחת לשנתיים.

אני אענה לך עד כמה שאני יכול. כיוון שהוועדה הזו מלווה עקב בצד אגודל את הדואר, אין ספק – 16 אלף חבילות זה לא מעט. אבל מתוך 400 מיליון, זה לא שזה נותן מענה ל-16 אלף, נכון, כפי שחאג' יחיא אמר. רק מה, אני רוצה לומר עוד נקודה. אין ספק שחל שיפור דרמטי. אני הרי מכיר את זה, זה הבית של הציבור, הוא פונה אליי, ופונים אלינו. אם יש משהו שכמעט הסתיים לגמרי – כשאני נכנסתי לתפקידי, אין יום שלא קיבלתי לא תלונה, תלונות. מיילים היו רצים פה בכמויות, וברוך השם, עדיין יש הרבה מה לעשות. גם גברתי מנהלת הוועדה התלוננה לא פעם ולא פעמיים, וגם אני התלוננתי. באמת, זה השתפר בצורה משמעותית, גם זה צריך להגיד.

הרעיון לאפשר קבלה של דברי דואר במקומות שהם לא סניפים, אלא בתחנות דלק, או בפיצוציות, מי שהגה את הרעיון שיבורך יום יום - דבר שמקל על הציבור.

עבדך הנאמן החל עם זה בשכונת עין כרם בירושלים שם התחלנו ב-2006, בשנתיים האחרונות פתחנו 400 נוספים כאלה. יש לנו כ-440 - - -

מה שאני מבקש מר מזעקי, שבתוך שלושה שבועות תגישו לנו את כל ההתייחסויות שביקשנו, ואם לא תנוח דעתנו, אני אוציא לכם הודעה בעניין, אנחנו נעקוב אחר העניין.

עד סוף החודש – אם אתה זוכר, שהתקבלה פה החלטה לגבי פונה שרוצה לברר מה גורל החבילה שלו, בלוז שקבענו, בסוף החודש בעזרת השם נעדכן את הוועדה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25.