ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 126

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ח בטבת התשע"ח (15 בינואר 2018), שעה 14:00

פניות ציבור על בעיות טכניות ובירוקרטיות המקשות על מלש"בים בלשכות הגיוס

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

צחי רביבו - ס' מפקד מיט"ב, צה"ל, משרד הביטחון

סיוון עזרא - מש"קית דוברות אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

אבנר פורת - אחראי תחום חקיקה, "חותם" - יהדות על סדר היום

אבי אבוחצירא - יועץ לסיעת "ישראל ביתנו"

ורד קירו זילברמן

שלומית אבינח

ר.ל., חבר תרגומים

פניות ציבור על בעיות טכניות ובירוקרטיות המקשות על מלש"בים בלשכות הגיוס

אני פותח את הדיון של הוועדה לפניות הציבור על בעיות טכניות ובירוקרטיות המקשות על מלש"בים בלשכות הגיוס. מלש"בים, הם מועמדים לשירות בטחון.

לפני שאני פותח את הדיון אני רוצה לומר שיושב ראש הוועדה קובע, בהנחיית היועצת המשפטית, לפי סעיף 120(ד)(1)(ג) לתקנון הכנסת, שהשמות של כל מי שביקש או יבקש לחסות את השם שלו, כדי שלא ייגרם לו או לזולתו נזק, יהיו חסויים ולא יירשמו בפרוטוקול. אם מדובר על קטינים וחסרי ישע זה לפי סעיף 120 לתקנון. בכלל, הנושא שאנחנו הולכים לדבר עליו הוא בעצם פניות צבור ולכאורה, בדרך כלל, כשיש פניות צבור, אנחנו מביאים גם את האנשים או חלק מהאנשים שפונים. במקרה הזה, הפונים לא היו בטוחים להגיע והיה לנו אחד שכן היה מרַכז בישיבה מסוימת את הפניות וגם הוא, ברגע האחרון, הודיע לנו שהוא לא מרגיש טוב. אני לא יודע אם הוא לא מרגיש טוב או שהוא פוחד מאיזו ועדה או משהו אבל אנחנו, יש לנו פה את כל הפניות ואנחנו מדברים רק על עובדות שקיימות.

אני רוצה להתחיל עם משהו ישן יחסית. מבקר המדינה עשה ביקורת בנושא המיון והגיוס בשבט. הדוח מדצמבר 2014 ועד לנובמבר 2015, זאת אומרת ממש לפני שנה וחצי והוא כתב:

"מתקבלות במיטב מדי יום 6,600 פניות של מלש"בים, כמות עצומה. המערכת הממוחשבת לטיפול בפניות של מלש"בים היא מערכת ה-CRM, בטח אתם יודעים מה זה, משמשת את כל הגורמים המטפלים בפניות אלו ב"מיטב" ונמצאו ליקויים באופן השימוש במערכת ה-CRM של כלל הגורמים ב"מיטב", המטפלים בפניות המלש"בים. היעדר תיעוד במערכת, סגירת פניות במערכת ללא מתן מענה הולם למלש"ב. כתוצאה מכך טפול לקוי במלש"ב. עוד נמצא כי המערכת הממוחשבת הזאת אינה מאפשרת להפעיל בקרה על המשך טפול בפניות, לא ניתן לתחקר אותן. המצב הזה מקשה מאד על יכולתה של "מיטב" לאתר ביעילות את מיקומן של תקלות בטיפול במלש"בים. במרכז המידע והשרות שבלשכה המקוונת של מיטב, יש 43 עמדות שרות, שכל אחת מהן מחוברת למערכת טלפוניה".

פה הוא מפרט את הדברים איך שזה עובד. "ישנם שיבושים רבים ותדירים במערכות אלו. כתוצאה מכך מערכות אלו אינן עובדות או נופלות ולא מגיבות כלל. הדבר קורה מדי חודש בחודשו. התקלות התדירות וההיקף המשמעותי במערכות המקוונות בהכרח פוגע בזמינותו של השרות שנותן "מיטב" למלש"ב". בממצאי הדוח, עמוד 1,165 אומר מבקר המדינה "הפניות הטלפוניות של מלש"בים אל "מיטב" מגיעות אל עמדות המוקד הטלפוניות הנמצאות במרכז המידע, במידת הצורך הן מטופלות על ידי נציגי השרות ומטפלים נוספים". פה הוא גם מפרט את כל הטכנולוגיה שלא כל כך חשובה לנו. "על פי נוהל עבודה לטיפול בפניות, הפניות עשויות להגיע ל"מיטב" בכתב או בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני צבאי, או בדואר ישראל, או בדף הפייסבוק או הגעה פיזית של המלש"ב ללשכת הגיוס ומסירת פנייתו. על פי הנוהל הוא צריך לקבל תשובה באמצעות תכתובות המובנות במערכת CRM ותישלח בדואר לביתו. לפי נוהל זה יש לוודא סגירת הפנייה באופן ברור ותקין, תוך הקפדה על פירוט מדויק של התשובה שניתנה למלש"ב". הוא נותן המלצות עיקריות - - - יכולת של מערכת ה-CRM, אגב, האם עוד עובדת ה-CRM היום?

עובד. תיכף - - -

כן, אתה תפרט את התיקונים שעשיתם לתחקיר התקלות. זה היה ממבקר המדינה. מן הפניות שלנו עולה שמלש"בים מתקשים מאד להשיג טלפונית את "מיטב". פקס ההתקשרות של "מיטב", שמופיע על המכתבים, לעתים לא מחובר. כשמגיעים ל"מיטב" לא מקבלים אישור התייצבות בכתב שהגיעו, אני חושב שזאת הבעיה שעוברת בכל הפניות, שאנשים מגיעים ופתאום מקבלים טלפון או מכתב שהם לא היו, כי במחשב לא נקלט שהם היו. בבאר שבע עצמה יש לנו פה כמה וכמה מקרים, שאנשים הגיעו מחיפה לבאר שבע, פעם, פעמיים ובפעם השלישית אמרו להם שזו טעות, זאת אומרת שזה לא היה בכלל במחשב.

מכתבי "מיטב" לא מגיעים בדואר ישראל אל בתי המלש"בים. יש בעיה שהקשר הוא עם ההורים ולא ישירות אתם. דרך אגב, היום היה ברשת ב', אם שמעתם, כתבה מזעזעת על בחור חולה סרטן, שמעתם את הסיפור הזה? עכשיו, בכל דבר רע צריך לראות טוב. מה שאני רואה טוב במערכת הזאת, הבירוקרטית הזאת, שאנשים חושבים שיש פה מגמה מרושעת לטרטר ולדכא, מתברר שזו בירוקרטיה טכנולוגית פשוטה. אין פה כוונות רעות אבל כמו שנאמר, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אולי נשמע את ההקלטה שהייתה בשידור היום, זה ממחיש את כל המכתבים כמעט, שיש לנו. אנחנו נשמיע את זה, תשמעו את זה, זו דקה או שתיים.

אני יכול להשמיע, יש לי את זה בטלפון.

(השמעת ההקלטה)

"אני מדברת מלשכת הגיוס, אני מבקשת, הבנתי שאתם בבית חולים - - -

בבקשה, בואו, בואו ל"הדסה", תגמרו את הסיפור הזה, די.

אנחנו רק רוצים לדעת מתי יתאים לך כן תוכל - - - שזה יהיה בסדר.

בבקשה - - -

לא, אני צריכה.

תפסיקו להטריד.

מדובר בחולה סרטן שהיה בבית חולים והם ידעו.

הוא לא יכול לפנות אליכם, אני כל הזמן פונה בשמו.

אז אתה פנית במכתב?

הכול אני פניתי, כן, כן, כן.

אז - - - ברור, אז אין בעיה, כל עוד אתה הפונה אני לא יכולה לטפל בזה, אז רק לעדכן אותך שהבקשה מבוטלת, בסדר?

לא, אני לא מקבל את זה, אני לא מקבל את זה. מי שפנה בשמו הוא מיופה כוח שלו.

אי אפשר, זה לא עובד ככה, אתה יכול גם לשלוח את הפקס - - - אתה תראה שהמבקש בעצמו צריך לבקש בעצמו.

את רוצה עכשיו לשמוע את זה בקול שלו, שהוא חולה? הוא יכול להגיד לך שהוא מסכים עם זה.

לא, בגלל זה - - - כמה פעמים התקשרתי - - - שהוא חולה, בלי להטריד אתכם.

הוא חולה, מה זה "הוא לא חולה", זו לא שפעת עם חום ויהיה בריא. הוא בחור חולה.

אני לא - - - אני רק אמרתי - - - כדי שאני אוכל לדבר אתו.

אני לא ידעתי - - - כתבתי את זה במכתב. להזמין אתכם - - -

לא - - - שיפנה ללשכת גיוס כמו שצריך ויקבל מענה.

אבל אתם כתבתם לו אולטימטום לעוד חודש - - - שבוע כבר עבר. קיבלתי מכתב התראה שבעוד ששים יום מהתאריך שלמעלה במכתב "אם לא תתייצב נבטל לך את המעמד".

קודם כל, אני כבר לא מטרידה אותך, אני באה לעזור לך כי אני לא הכרתי.

לא הכרתם, כתבתי לכם ים של מכתבים, אתם לא מגיבים לשום מכתב.

הוא צריך לפנות בעצמו.

בעצמו - - -

קודם כל, אל תצעק עליי.

לא צועק עלייך. אתם צועקים עליי. תבינו את המצב, תבינו את המצב של הבן אדם.

בוא נסיים את השיחה. שיהיה לך יום טוב. או.קי.? תסביר לו שהבקשה למעמד לא מאושרת, או.קי.?

אני לא מסביר שום דבר. לא דיברתי עם הילד ואני לא מסביר לו שום דבר.

אין בעיה, אז אני אציין ששוחחתי עם האבא. תודה. יום טוב.

(סוף ההקלטה)

שיסביר לילד החולה סרטן שאגב נפטר אחרי כמה ימים, שמסירים לו את המעמד של בן ישיבה והבקשה של האב לא מתקבלת, כי היא לא יכולה לדבר אתו כי הוא בבית חולים. זאת אומרת, היא יודעת שהוא בבית חולים אבל הבירוקרטיה, כמו שהיא אומרת "תסתכל בחוק", אני צריכה לדבר עם המלש"ב עצמו. צריך לדבר עם המלש"ב עצמו ולא מקבלים מן האב. זו מערכת בירוקרטית בלתי אפשרית.

אני אמנה עוד כמה בעיות מרכזיות שעליהן אנחנו מדברים. מסמכי מלש"בים ששלחו בדואר רשום ל"מיטב" וקיבלו אישור קבלה לא התקבלו ב"מיטב". זאת אומרת, אדם יש לו אישור של דואר רשום, עכשיו היה לי טלפון ממישהו וגם אמרו לי את השם, שאחיינית שלו הגישה תצהיר שהיא בת דתית ולומדת בבית ספר דתי אז הם אמרו שהתצהיר לא הגיע, בדואר רשום. היא חייבת להיכנס לראיון ובראיון שואלים שאלות לא מתאימות בדיוק, כדי לוודא שהיא דתית. הבעיה המרכזית היא שלא מקבלים אישור של קבלה של מסמך. אם אני היום נכנס לכל עירייה אז יש "התקבל", יש מושג כזה, חותמת, שהגשתי מסמך. פה, לא מקבלים אישורים. לוועדה הגיעו פניות של מלש"בים שקיבלו צו גיוס בדואר לאחר מועד ההתייצבות בגלל פעילות דואר ישראל וזו בעיה נוספת, שאפשר להגיד שהדואר אינו "הצבי" אלא "דואר הצב". לשכות הגיוס לא מוכנות לקבל מסמכים באופן ידני ממלש"בים. אנחנו נצטרך לקבל תשובות על השאלות האלו, כי זה מה שאומרים לנו.

הודעות על התייצבות חוזרת בלשכת גיוס תוך 48 שעות להשלמת פרטים טכניים. בדרך כלל מגיעה הודעה טלפונית להורי המלש"ב "אם לא תגיעו תוך 48 שעות אז יהיה לכם צו מעצר". וכשהוא רוצה לחזור למישהו אין לו טלפון של מישהו שהוא יוכל להגיע אליו.

מלש"ב במעמד "בן מהגרים", זה לא הרבה אבל יש הרבה כאלה, אינו מוסדר כראוי. קיימת אי בהירות בנושא. למשל, בן מהגרים שמגיע מגיל 17 ומעלה, יש לו אפשרות ארבע שנים ללמוד בלי צורך בגיוס אבל אם הוא מגיע בגיל 16.5 אז אין לו את זה. בחוץ לארץ הם לא יודעים את זה. לא יודעים את זה בשגרירויות בחוץ לארץ אז אומרים להם: זה בסדר, אם הוא בן מהגרים אז ארבע שנים וזה החוק. לא אומרים לו שאם הוא מגיע יום לפני גיל 17 אז הוא לא מקבל את הזכאות של בן מהגרים ונשללת ממנו הזכות של בן מהגרים.

התשובות שנשלחות על ידי "מיטב" למלש"בים אינן מנומקות ואחת הבעיות היא עם אנשים שיש להם בעיות רפואיות ויש לנו במוסדות הרבה אנשים שמשולבים בקהילה, שהם אנשים חולים, אז כשרוצים להגיע עם ליווי של הורה או מבוגר, לא נותנים להיכנס. הילד הוא חולה, הוא לפעמים בורח גם וזה כשמביאים תעודות רפואיות מבית חולים.

יש חוסר הסברה והבהרת זכויות של מלש"בים על רקע חרדי לגבי זכויותיהם. יש פה פנייה שאני לא מבין אותה, אולי תסביר לי, מניעת יציאה של מלש"ביות חרדיות שסירבו להשתתף בהליכי מיון שונים.

אבנר פורת שם.

כן.

אתה פה, אז תיכף אתה תסביר לנו את הנושא הזה. יש לנו גם המלצות אבל על ההמלצות נדבר אחרי שנשמע את צחי. קודם נשמע את אבנר פורת.

אבנר פורת, ארגון "חותם".

מה זה "חותם"?

"חותם" זה ארגון שמתעסק בעניינים ציבורים של זהות יהודית של המדינה ואחד הנושאים שאנחנו מתעסקים בו הוא נושא של גיוס בנות דתיות. יש הרבה. אנחנו מטפלים, בין השאר, גם בבנות מצהירות - - -

תרשה לי אולי להפסיק אותך כי אני רוצה להמחיש עוד עם הבנים, לפני שאני עובר לבנות. מכתב אחד, צחי, בלי שם, כותב לנו מישהו, "בני", נקרא לו משה, לא כתוב פה משה, מספר זהות, "לומד בישיבה גדולה באשדוד, עדיין לא בן 18. בחודש אב הוא התייצב בבאר שבע, כמו כל בחור, מילא את כל הניירות, היה בראיון וכדומה. לאחר מכן הזמינו אותו עוד פעם והוא התייצב שוב בסביבות חודש כסלו ואז אמרו לו שצריך להשלים עוד פרטים. בפועל בדקו לו משקל וגובה ושלחו אותו לשלום.

אתמול קיבלנו טלפון כי עליו להתייצב בתוך 48 שעות. שאלנו: מה קרה? עדיין לא השלים את הבדיקות הנדרשות. אמרתי להם: כבר היו פעמיים, בין היתר גם לקחו משקל וגובה. במחשב, הם ענו, לא מופיע ועליו להתייצב בבאר שבע תוך 48 שעות. נסענו עוד פעם, בפעם השלישית לבאר שבע. הגענו לבאר שבע, אמרו שעליו לעבור בדיקות רפואיות בכדי שיוכלו להעבירו למיון. הוא ניסה להסביר שהוא כבר תלמיד ישיבה והציג אישור מהישיבה, ללא הועיל".

בשלב זה הוא התקשר מתוך לחץ ופחד שהולכים לגייס אותו, צלצל אל העוזר שלנו וכשקראו לו להיכנס לבדיקות רפואיות, אמרו לו: סליחה, זו הייתה טעות ופטרו אותו לשלום. אגב, זה מקרה טוב, לא קרה שום דבר אבל למעשה, הוא אומר, טרטרו אותו שלש פעמים לבאר שבע בגלל טעות. "אבקש בכל תוקף שיהיו הוראות ברורות ומוקפדות ויירשם במחשב כל ביקור". העוזר שלי אמר לו: אל תצא משם עד שלא נותנים לך אישור בכתב שהיית. וראה זה פלא, יש מסמך כזה, יש אישור כזה, אפשר לתת אותו לכל אחד, אבל הוא דרש את זה אז הוא קיבל את זה. עוד פנייה אחת אבל כמעט אותו הסיפור, מישהו שכבר התייצב פעמיים והוא אומר: אין לי דרך להוכיח אבל הוא התייצב פעמיים. גם הוא מבקש שיהיה לו אישור על התייצבות.

עכשיו, בבקשה, "חותם", אבנר פורת, בבקשה.

בין שאר הפניות שפנו אלינו, עשרות רבות מאד של פניות, היו גם כמה עניינים בירוקרטים וטכניים שאת חלקם יושב ראש הוועדה הזכיר. מה שאני אבהיר הוא הנקודה הזאת שהיו יותר מפעם אחת מקרים של בנות שהגיעו ללשכת גיוס כי ההצהרה שלהן לא התקבלה וכול', והזמינו אותם לראיונות - - - אותם מקרים שרצו שהן יעשו צו ראשון והציגו להן את זה שאם הן לא יגיעו לצו ראשון אז צו מעצר, כמו שהרבה פעמים שולחים. והיו מקרים, לפחות מקרה אחד בבאר שבע ומקרה אחד בירושלים, שבנות הודיעו שהן לא מעוניינות לעשות את ההליך הזה ועד כמה שאני יודע, מי שלא עושה צו ראשון יכול להתגייס - - - אחר כך הודיעו להן שאם הן לא משתתפות בהליך וזה היה בבוקר, אז עד ארבע בצהרים הן נשארות בתוך הלשכה ולא יוצאות משם. הן כמובן לא יודעות מהן הזכויות שלהן אז כך הן עשו ונשארו עד סוף היום.

למה הן היו צריכות להישאר?

כי הן לא הסכימו לעשות את ההליך של צו ראשון או משהו כזה, את אחד ההליכים שרצו שהן יעשו.

הן הצהירו שהן דתיות?

הן הצהירו שהן דתיות, לא קיבלו את זה ורצו שהן יעשו צו ראשון. הן לא הסכימו ואמרו להן: אין בעיה, אתן לא עושות אז תישארו פה עד סוף היום וכך הן נשארו, לא נתנו להן לצאת החוצה.

אני לא מבין, אני יודע שהחוק אומר שאם היא מגישה תצהיר שהיא דתית אז היא מקבלת אוטומטית פטור.

נכון אבל יש מקרים שהיום מקשים ב"מיטב", בלשכות, על בנות, בגלל כל מיני סיבות, מקום הלימודים שלהן או כל מיני סיבות אחרות שמערערים על הפטור ולא נותנים את הפטור.

במקרה שאתה מספר היה חשד שהיא מחללת שבת או משהו כזה?

לא מחללת שבת, עד כמה שאני זוכר זה היה משהו יותר בתחום הצניעות, שהיא לא מספיק צנועה, או תמונות שלה באינטרנט שהיא העלתה, לא הכי צנועות ולא היה ערעור על חילול שבת או כשרות.

לא בגלל שהיא לא באה בזמן או משהו כזה.

לא, לא, לא. ואז, כשהיא הגיעה לתהליך שדרשו ממנה לבוא לצו ראשון והיא לא הסכימה להשתתף ואיימו עליה בטלפון שאם היא לא תבוא אז ישלחו צו מעצר או משהו כזה, אז היא הגיעה ואז לא נתנו לה לצאת. היו עוד כמה דברים דומים כמו לקיחת פלאפון ודברים כאלה, הסתכלות בתוך הפלאפון וכל מיני דברים שאני חושב שהרבה מהם מסתכמים במשהו שראש הוועדה אמר, שהמלש"בים, בתור נערים ונערות בני 17 לא מודעים כמובן לכל הזכויות המשפטיות שלהם, מה מותר להם ומה לא, אם אפשר להושיב אותם פתאום לראיון בלי התראה או לא ואם אפשר להשאיר אותם סגורים, אם אפשר לקחת להם את הפלאפון או להסתכל, כל מיני דברים כאלה. והם באים, הצבא כמובן אומר, אז מבחינתם מה שאומרים עושים ולא מודעים למה שהם זכאים.

איציק, אנחנו מיצינו. הוא מקבל את הפניות.

נעשה את זה בהדרגה, כדי שנוכל להקיף את הכול.

זה היה - - - בומבסטי, יושב ראש הוועדה.

כן, בהחלט. הגשנו גם שאלות בכתב ולא קיבלנו תשובות עליהן, אולי תענה עליהן פה, אני אתן לך אותן, מהו הנוהל של הצבא לאישור התייצבות של מלש"בים?

יש לי, אני אתייחס.

יש לך, יופי, אז בוא, בבקשה.

קודם כל הייתי רוצה להתחיל מן ההקלטה ולמסור את תנחומנו למשפחה. אני אומר את זה בלב כבד, שמענו את ההקלטה היום. אני אומר את זה כי לנו זה אובדן חיי אדם וזו נפש יקרה. ואנחנו נלמד להפיק את הלקחים מן ההקלטה הזו. מפקד הלשכה התקשר לאבא, התנצל וגם יש פה דברים שאנחנו כארגון רציני, נלמד נפיק ונשפר. התגובה שלי הייתה כמו התגובה שלָך כששמעתי את הקלטה אז אנחנו, כמי שאמונים על מיטב האנשים במדינה והאזרחים, לא משנה מי הם ומה הם, אותה תגובה הייתה לנו. אני יכול להבטיח את זה בלב שלם. סיוון היום הייתה אתי, שמענו את ההקלטה, קודם כל תנחומינו. אני אתחיל מהאירוע הראשון, מצהירות הדת, ברשותך, ונתקדם לכל השאלות.

אתה יודע מה מדאיג אותי בהקלטה הזו? אני לא חושד שאותה הגברת שדיברה שם, הייתה מודעת שמדובר בילד חולה כזה ויש לי תחושה שהבירוקרטיה היא כל כך אטומה שהיא לא שמה לב למכתבים שם שהוא כותב ומביא מסמכים שהוא חולה. זאת אומרת, אם היא הייתה יודעת קודם מה שהיא ידעה אחר כך, בטוח שהיא לא הייתה מדברת כך, נכון?

כן ואדוני היושב ראש, אני יכול להגיד לך שיש לנו מקרים חריגים כאלה שמגיעים ויש פה היבט של שיקול דעת, לעצור רגע, להרים את זה לשיקול דעת של רמה ממונָה והנושא מקבל את המענה. יש פה מקרה מאד חריג שהמושג אונקולוגיה לא מוכר לבן אדם שמדבר. לי ולכל מפקד שקצת עבר, מבין שיש פה אירוע חריג, רגע להקפיא את הטיפול ולהעביר אותו לציר אחר. עברנו על כל המקרה היום והיה מקום, בהחלט, לטפל בזה אחרת.

יש נושא של הפקת לקחים.

זה מה שהוא אמר.

בהחלט, אמרתי, היו מקרים כאלה שהגיעו והטיפול, אני לא אנקוט פה בדוגמאות, זו לא המהות אבל - - -

אני רואה, עניין של מונחים רפואיים, השאלה היא אם חייל או מי שעונה, אם יש איזה - - -

לא. אני אסביר, תני לי לעזור לך.

תסלח לי שאני מתפרצת לדבריך אבל היו לנו דיונים, כל העניין של הדרגות במשרד הכלכלה, עשינו המון דיונים על זה ובהתחלה אנשים היו מדברים והישיבות האלו, זה ענין של הפקת לקחים, מונחים רפואיים או כל מיני דברים, כי אלה חיילים - - -

אני מעדיף לא להיכנס למקרה אבל אם תרצי במשפט.

הפקת לקחים.

אסביר במשפט. בין המסמך הראשוני אל מול מה שהועבר בנקודת זמן מסוימת, שברגע שזה הגיע לגורם, זה הועבר לרופא, לא היה פה יותר המשך הליך. אני מבקש לא לפרט מטעם צנעת המשפחה.

ברור. לא ציינו את המשפחה ולא את השם.

חד וחלק, אני רוצה להביע את תנחומינו ואנחנו ניקח את האירוע הזה בצורה הכי רצינית. נראה לי שהדברים פה מדברים בעד עצמם. אני הייתי רוצה רגע לגעת בסוגיית מצהירות הדת.

להתחיל מהסוף?

אני רשמתי לי.

זכותך, זכות הדיבור שלך.

ראשית, אדוני, לגבי לחטט בטלפונים, אין לאף אחד זכות במדינה לחטט בטלפון של אחר. אני אשמח אם תביא את אותו בן אדם פה לוועדה סגורה, כי המקרה שנאמר לא קורה בצה"ל. אין לאף חייל בצה"ל אפשרות לחטט בטלפון של אחר, של מועמד לשרות בטחון. אני מרים, בבקשה אליך, אותה מלש"בית שתבוא לפה, תיתן את עדותה, אני מבטיח לך, זה יטופל אבל לא נראה לי שנמצא את בעל התפקיד. אין דבר כזה, אין הנחיה כזאת, לא בודקים טלפון של אף אחד. זה קודם כל לגבי האמירה הזאת.

עכשיו ברשותכם, קצת נתונים. כמה מצהירות דת יש, בסיכום שנת עבודה 2017 יש מעל 17,000 מצהירות דת. גם אם ניקח את כל הדוגמאות ונשב פה במקום סגור, אל מול 17,000 מצהירות דת שכל ההצהרות שלהן מגיעות, על פי החוק דרך אגב, או בדואר רשום או שהמועמדת לשרות מגיעה פיזית וזה החוק, אנחנו בעבר עשינו הגמשה והקלה שלצורך העניין ניתָּן שיבוא נציג עם כל ההצהרות דת ללשכות וזה עובד, בדקנו מספר נשים רלבנטי ונתנו לזה את המענה. קיצרנו בפני הבת את התהליך.

כבר ארבעים שנה את ההסדר הזה של קבוצות.

מוסד יכול - - - עוד פעם, יש את החוק וניסינו להקל עוד יותר, אפשר לבדוק את הדבר הזה.

צחי, לגבי המשפט שאמרת.

תן לו להשלים. אני מבטיח לך, אחרי שהוא יגמור.

רק רציתי לשאול, כדי למסור פיזית, היא צריכה להיכנס פנימה. היא יכולה למסור בשער?

היא צריכה להיכנס פנימה, שלום, אני כך וכך, הנה תעודת הזהות שלי, זה המוסד שבו אני לומדת, זה תצהיר הדת שלי. היא מגיעה לגורם ואני יכול להבטיח לך שהיו מקרים כאלה. ברור שכצה"ל עדיף לראות את הבן אדם פיזית אבל יש אורח חיים שהוא עונה על הצהרות החוק ויש תצהיר ולנו אין צורך מהותי בדבר הזה. אלה ההיקפים וזה התהליך היום. אנחנו הולכים לתהליך של תיקון בתקנות, למי שמכיר או לא, אנחנו הולכים להנגיש את זה עוד יותר וזה להעביר את זה באמצעות הרשת הדיגיטלית. קרי, באינטרנט או באתר שלנו. זאת אומרת שמלש"בית דתיה שלומדת, לא צריכה אפילו להגיע פיזית, היא יכולה לשלוח את התצהיר מצולם, זה חלק מהתיקון שאנחנו עושים, אפשר לבדוק את זה, זה כבר תהליך של חצי שנה ולצורך העניין גם תקבל היזון חוזר דרך הטלפון. נראית לי הגמשה מאד משמעותית של קבלת הפטור. לגבי ענין הבדיקות, אני יכול להסביר בקצרה. יש תהליך בדיקה - - -

אתם לא מפסיקים עם הפקסים והדואר, כי יש הרבה דתיות שאין להן אימייל.

יש דואר רשום, הגשה פיזית, זה מצב שהקמנו, זה לא לפי החוק, זה לשיקול דעתנו.

במייל גם?

תהיה אפשרות באפליקציה לשלוח את זה און ליין עם קבלת אישור. אנחנו עובדים על הדבר הזה.

לטלפונים כשרים גם יהיה מענה?

בטלפון. אפשר להודיע לה בטלפון?

התצהיר צריך להיות מקורי. אפשר לבדוק את החוק, זה החוק.

היא יכולה לשלוח דואר רשום ולקבל בטלפון הודעה שזה נתקבל.

נכון. היא יכולה להתקשר למוקד המידע שלנו ולשאול האם התצהיר שלי הגיע או איפה זה נמצא, יש סטטוס לדבר הזה.

יתנו לה אישור?

יתנו לה אישור אם זה הגיע או לא הגיע, אם נפתחה לה הבקשה או שזה לא הגיע. אם היא אמורה לקבל פטור היא תקבל פטור ואז את ההודעה על הפטור וכו'.

הבנתי. גם בטלפון יהיה אפשר?

לקבל את הסטטוס.

כתשובה, ודאי, ההגשה היא בדואר או במוסד.

גם לבדוק. לגבי הפיתוח הפיזי, כמו שאמרתי, אפליקציה, אנחנו מחפשים להנגיש את הדבר הזה עוד יותר. לגבי תהליך הבדיקות, אפשר לבדוק. ראשית, היה בג"ץ בנושא הזה, שכן מצפה מצה"ל לבדוק את האמיתות של הדברים האלה.

היה מקרה אחד, כליפא?

היו שני מקרים, כן, קול וכליפא.

היה שקר גלוי.

אני לא נכנס - - -

זה מה שבג"ץ אמר.

כן, סיכם בג"ץ שצה"ל כן צריך לבצע את הבדיקות וכן חייב אותן בגיוס. אנחנו בוועדה אחרת, בחוץ ובטחון, מחפשים את התהליך של ביטול הפטור למי שדיווח במרמה. זאת אומרת, יש מקרים שמלש"בית מצהירה על אורח חיים אבל הוא נוח להצהרה וחודש אחרי קבלת התצהיר אורח החיים משתנה. אצל בנים זה לא כך ואצל בנות זה כן כך. בנושא הזה גם צריך להגיד, אפשר לבדוק את הנתונים עצמם, צה"ל בכל התהליך הזה מקיים תהליך בדיקה מאד מעמיק ושׂם פה עמידה בתשתית ראייתית מאד גבוהה. אנחנו לא מגיעים למקרים שיש בהם ספק וניתן לבדוק את זה, חד משמעית.

לפטור?

כן. גם כשאנחנו מחליטים לחייב מישהי בגיוס אנחנו יודעים להתמודד עם כל הטענות באופן הכי ענייני ועם תשתית ראייתית. אפשר לבדוק את הדברים האלה.

ואומרים לה: בגלל - - -

אתה מוזמן לבדוק.

אבנר, אני מבקש לתת את רשות הדיבור. אפילו אני רציתי להגיד משהו ואנצל את פסק הזמן כדי להגיד משהו מהשקפתי. אני טוען וזה לא מחייב אתכם בכלל, אני אומר את זה לצורך הפרוטוקול כוועדת צבור. אני באופן עקרוני חושב שגיוס בנות חובה יש רק בצפון קוריאה ובישראל ולכן, בת שלא רוצה להתגייס לא צריכה להתגייס וזו השקפתי האישית. החוק הבסיסי לא מאפשר לצה"ל, לפוקד, בדקתי את זה, לקבוע לבחורה אם היא דתית או לא. החוק אומר שאם היא מצהירה שהיא דתית ואם הצבא יודע שהיא לא דתית אז עם הצהרת שקר הוא יכול לגשת לבית המשפט על הצהרת שקר ואם בית המשפט קבע שזו הצהרת שקר אז זה מבוטל, עד שהגיע הבג"ץ של כליפא. מאיפה אני יודע את זה, כי הבג"ץ חרג פה מן החוק שהיה קיים משך ארבעים שנה. בג"ץ אמר: רגע, רגע, אם אתה יודע במודע שזו באמת מחללת שבת ויש הוכחות, אז הפוקד יכול לבטל את הפטור, זה הבסיס שאתה מדבר עליו.

נכון. זה לגבי סוגיית מצהירות הדת. אם יש עוד סוגיות אני אשמח לענות על מצהירות הדת, אם לא אני רוצה להתקדם.

על מצהירות הדת עוד נקודה אחת. שמעתי שיש מצהירות דת שהן באמת דתיות אבל הן לא הגישו את זה דרך המוסד או שהדואר הרשום לא הגיע אז מזמינים אותה, מכניסים אותה לראיון ובראיון מדברים אתה על דברים שבחורה דתית באמת לא יודעת לעתים.

אז ראשית אני אסביר - - -

צריך לאפשר להגיש את המסמכים כמו שאתה אמרת קודם, זה בדיוק טוב ואני רוצה שזה יבוצע, שהיא מגישה את התצהיר והולכת הביתה.

ברשותך, בוא נגע בראיון דת שמדברים עליו כאילו שזה בוחן.

שאלו אותה אם "שמונה עשרה" היא תשע עשרה ברכות או שמונה עשרה ברכות. רוב בחורי הישיבות לא יודעים לענות. אבי יידע לענות לך.

ראשית, אנחנו מקבלים את השם של המוסד ממשרד החינוך ומשלימים את המידע. גם פה ניתן להרים את הכפפה על ידי משרד החינוך שיוודא את הרשימה - - - של המוסדות. אנחנו כצבא רוצים את כל המידע, כל המידע שאפשר לקבל. כשיש לי מוסד אני יודע מי עומד מולי - - - אני לא רוצה לזמן בן אדם סתם, במיוחד לא מועמד לשרות בטחון.

שנית, יש את תהליך תצהיר הדת שהן מגישות עד 90 יום. ברגע שאנחנו מזהים הלימה בין המוסד לתצהיר, קרי, אין לנו באמת דילמה מהותית. ברגע שאותה מועמדת לשרות בטחון לומדת במוסד חילוני הדבר מחייב אותנו לבצע בדיקות בסיסיות. אם היא יכולה ללמוד בבית הספר ולצאת לטיול שנתי, אני לא יודע מה אדוני חושב אבל זה מחייב אותי כפוקד בצה"ל, לבצע מספר בדיקות, כמו לקרוא למועמדת ולשאול אותה מספר שאלות מסוימות שיתנו לי את הרקע. ייתכן שהיא בהחלט עונה על ההגדרה ולראייה ניתן לבדוק שיש בנות ממוסד חילוני שמקבלות פטור. לא דוגמה אחת ולא שתיים, יש הרבה דוגמאות כאלו. אני יכול להביא לך את הדוגמאות ואני יכול להראות לך גם דוגמאות שיצאו למשרדי חקירות וקיבלנו את התשובה שאכן כך הדברים ופטרנו. זה לא העניין, כל דבר אנחנו בודקים לגופו. ולכן, יסכים אתי אדוני היושב ראש, שאם אורח חיים מסוים מגיע מרקע מסוים ואנחנו מזהים את התצהיר פלוס המוסד הרלבנטי ללמודים, אנחנו מקבלים את הדברים בלי העמקה יתרה. כשזה מגיע ממקומות שונים יש לנו פה מחויבות לבדוק את הדבר הזה.

יש בחורות שלא לומדות בכלל במוסד. אתה הבאת שני צדדים, בית ספר כזה ובית ספר כזה, אבל יש כאלו שכבר יצאו לעבודה.

אני לא יודע את זה, אני אקרא לה כנראה ואני אבדוק אתה. זה חלק מתהליך הבדיקה. אני לא יודע לדעת את זה. אני מחויב לקיים בדיקה - - -

לא, לא כל מי שלא לומדת בבית ספר דתי חייבת בדיקה, אפילו לא לפי בג"ץ.

לא אמרתי שכל אחת - - -

הבחורה עובדת, היא מגישה תצהיר שהיא דתיה, ההנחה הבסיסית היא שהיא דתיה, אלא אם כן מתברר אחרת, שהיא מחללת שבת למשל, כי לגבי צניעות - - -

האם מוסד הלימודים לא רלבנטי בתהליך בגיל הזה, גיל שש עשרה וחצי?

אמרת נכון, אם היא לומדת בבית ספר חילוני אבל אם היא לא לומדת בכלל בבית ספר, היא עובדת.

תלוי איפה היא למדה.

צריך לקרוא לה, לעשות בדיקה.

שואלים אותה איפה היא למדה. אם רואים שהיא אומרת שהיא לומדת ב"בית יעקב" אז מבינים את החיבור.

כן, יש כאלו שנמצאים אפילו בחוץ לארץ.

תיכף ניגע גם בחוץ לארץ. רשמתי.

בוא, בוא נעבור לפי הסדר. העניין של הבנות יהיה ברור, מה שאמרת הוא ברור, שלא יהיו שום אי הבנות. כותבת לי פה המנהלת שאולי צריכים אנשים שהם בעלי סמכות ומידע יותר גדולים עם דרגות יותר גבוהות מאשר מוקדן שלא יודע לענות תשובות.

לגבי מה, לגבי מצהירות דת?

כל העניין של הפנייה אל המוקד שלכם. שוב, אני אומרת, גם קראתי את הדוח, הכנתי את החומר, יש עניין שחייל אומר כך, זה אומר כך, כלומר, אין תיעוד של הדברים שנאמרים לזה שמתקשר, לאו דווקא בנושא דת, יש 43 מוקדנים, כלומר, כל המוקדנים שעונים - - -

שיהיה מישהו שאחראי עליהם, שאפשר יהיה לפנות אליו.

שוב, אני מכירה את זה מנושא אחר. אנחנו - - - פחות ממה שיש, עקביות במענה, יש תיעוד של כל מה שהאזרח נענה מהמוקד. ואני לא יודעת כמה זה קיים.

אני מזמין אתכם למוקד של "מיטב" בכל יום שתרצו.

אולי נעשה סיור.

זה מוקלט בטח, לא?

מוקלט. כולל מה שאמרתְ על ההיסטוריה, מתי שאת רוצה, אם את רוצה אפשר גם להתקשר עכשיו ונראה תוך כמה זמן עונים - - -

לא, לא ענין של - - -

את תראי את ההיסטוריה של אותו פונה - - -

המיומנות והמקצועיות של המענים.

אז אני אומר, תבואי ותסתכלי על ההיסטוריה של הפונה, את תראי את טווח הסקאלה של השאלות שהם נדרשים לענות עליהן, מיום סיירות, דרך קורס טיס, דרך צו ראשון - - -

לא, לא על זה אני מדברת.

אני אגע בכל - - -

לא הסברתי את עצמי. אני אומרת, למשל, חסר מסמך. מלש"ב שחסר לו מסמך, הוא התקשר ואמר: העברתי את המסמך. דוגמה, כן? לצורך העניין. החייל ראה: כן, הגיע, הכול בסדר. אחרי הפנייה הזאת מבקשים ממנו עוד פעם את המסמך, מסמך או אישור - - -

בואי נגע בחלק של המוקד. תכננתי לשמור את זה לאחר מכן אבל אני אגע בזה כבר עכשיו. המוקד שלנו עבר שדרוג מאד משמעותי ב-2017. חלק בגלל ההוראות של המבקר, חלק בזכות טכנולוגיה שהצבא התקדם אתה. המוקד למעשה, אמנם נשאר על אותו היקף תקינה של בנות או בנים שעונים לטלפון, מה שנקרא מוקדן, אבל עם זאת, הוא שידרג את כל קווי הטלפוניה ואת ההמתנה. קרי, אם בעבר 120 שיחות היו יכולות להיכנס בנקודת זמן, הוא הכפיל את הדבר הזה. הוא יכול לקבל יותר שיחות וזה אומר שלא מנתקים אותך בהמתנה. זה ראשית.

מה זאת אומרת? יש 43 מוקדים, איך זה 120?

כששיחה נכנסת היא מתחילה תהליך של ניתוב - - - הכפלת את כמות הקווים.

זאת אומרת ש-43 מטפלים ב-120.

כן, מטפלים היום אפילו ביותר כי יש לך גם יכולת שהוא ימתין ולקלוט עוד שיחה אם אתה נדרש לעשות בירור. לצורך העניין, אני תלמיד ישיבה, התקשרתי ואני רוצה תשובה מאד ספציפית שמכיר אותה רק ראש מדור בני הישיבות, בסדר? בנושא התקנות שתוקננו לא מזמן, בהתראה של שבועיים, אז הוא יכול להמתין על הקו, מופנית שאילתה למדור הרלבנטי, הוא ימתין על הקו ויקבל תשובה בחזרה. ראשית, שיפרנו מאד את זמן ההמתנה, אפשר לבדוק את זה בכל נקודת זמן, זה קודם כל הבסיס.

החייל מחויב לרשום את התיעוד?

בוודאי, אני אמרתי, קודם כל, מזמין אותך לביקור מתי שתרצי.

יללה, בוא נעשה סיור.

אני חושב שזה חלק מן העניין, כי לבוא ולשים פה - - -

אני מקווה שהדברים יסתדרו, שאני לא אצטרך לעסוק בזה, אני לא ועדת חוץ ובטחון, אני ועדת פניות צבור.

אני כן מזמין אותך, אדוני.

הפניות מגיעות אלינו.

שנית, אנחנו מטפלים ביום במעל 7,000 שיחות טלפון. למרות שהגדלנו את כל הפלטפורמות אתן אנחנו יוצרים קשר עם כלל האוכלוסייה, גם בפייסבוק, גם ברשת דיגיטלית באתר "מתגייסים", גם בטלפון שלנו וגם כשרצינו לבטל את הפקס בשביל להתקדם רק למיילים, החזרנו את הפקס לאור צורך של חלק מן האוכלוסיות. אנחנו עובדים בכל הפלטפורמות. זה נושא מאד משמעותי. לא כל משרד ממשלתי עובד בכל הפלטפורמות, או מוסד ממשלתי.

יש לי שאלה טכנית. במקום לתת לאדם להתייבש על הקו, אם יש לך 120 אנשים ו-43 מוקדנים, ואם אתה רוצה לוודא משהו - - -

למה אתה אומר שהוא מתייבש על הקו?

כי היא צריכה לברר את השאלה שלו במחשב.

במקרה שיש בעיה אבל בוא תסתכל, תחייג - - -

רגע, אבל למה לא להגיד לו: אדוני, אנחנו חוזרים אליך תוך עשרים דקות, רבע שעה וחוזרים אליו?

גם זה קורה.

הרבה יותר פשוט.

יש לנו גם אפשרות שיחזרו אליך בלי שתמתין בתור.

אז זהו, זה הרבה יותר לעניין.

שואלים אותך אם אתה רוצה להמתין.

אם לא, אם יש נושא פתוח - - -

זהו, כי אמרת שהם בודקים את זה.

עוד פעם, יש תשובות נקודתיות, אני רוצה לטוס לחו"ל מחר בבוקר, מה זה אומר? זו בדיקה של בדיוק שניה אם צריך לבדוק, כי תוקננו תקנות לפני שבוע. זה גם קרה.

כן?

כן, למשל, דוגמה. המוקד מטפל בלמעלה 7,000 פניות, אנחנו בכל הפלטפורמות. אנחנו גם עובדים עם חבר'ה דוברי אנגלית בחוץ לארץ ולשאלתךָ על "בני מהגרים" וכל השאילתות של חוץ לארץ, אז העיד על זה פה אבי, הוצאנו ריענון עכשיו, בסוף 17', לכל הקונסוליות בעולם, מה זה מעמד בן מהגרים, מה זה תלמיד ישיבה, איך עוברים בין מעמד למעמד וגם הפצנו את זה לוועד שיודע להעביר את זה לכל הישיבות. זה גם מופץ באתר האינטרנט שלנו. בבדיקה קטנה, באמת, מאד פשוטה, ניתן לראות כמה זמן מותר להיות בחוץ לארץ, איך אתה עובר ממעמד למעמד וגם אדוני, אם יש לך מישהו שיש לו אזרחות ישראלית והוא מחליט לבוא למדינה, יש כללי שהייה במדינה - - -

כן, אבל הוא צריך לדעת את זה.

צריך לבדוק את זה.

אם מודיעים לו למשל: תדע לך, "בן מהגרים" מסתיים, אז הוא יודע, אם הוא רוצה לצאת או רוצה להמשיך.

בדיקה שהיא מאד פשוטה, מאד מאוד פשוטה וזה הופץ. אני אשמח גם להראות לך את מה שהפצנו, בדיקה מאד מאוד בסיסית.

יופי.

ואתה מסכים אתי שמי שמגיע למדינה ויש לו דרכון כפול יש - - -

בכל מדינה יש כללים אבל צריך שהכללים יהיו ברורים מראש, לא שאנשים ייקלעו למצב שהם יחשבו שהם "בן מהגרים" והם לא.

אנחנו אומרים - - - מאד, רק כדי לסיים את המוקד, על סוגיית האפליקציה שברגע שהעברת מסמכים, קרי, להעביר מסמך זה כמו לצלם ולסרוק במקום, כמו בווטסאפ למי שמכיר, כך זה אמור לעבוד באפליקציה למסמכים והדבר הזה ייתן לך גם היזון חוזר אם המסמך הגיע תקין או לא תקין ואז יתחיל הטיפול. זה משהו שאנחנו עובדים עליו עכשיו.

מה אתה עושה עם אלה שאין להם אפליקציות, למה אי אפשר במייל?

מי שאין לו אפליקציה יכול להתקשר למוקד, לפקסס או ללכת לעמדת מייל רגילה.

יש דרכים - - -

ודאי אבל צריכה להיות תשובה אוטומטית "נתקבל", אתה מבין? כמו שיש בכל משרד ממשלתי.

אני מבין אבל הסברתי, 7,000 פניות ביום.

"נתקבל" – אצלי במשרד אוטומטית. ברגע שהוא התקבל הוא מקבל תשובה "התקבל". גם אצלךְ, נכון, בוועדה לפניות הציבור?

זה במכשיר הפקס שלכם, בשנייה שזה עובר.

מוזן אוטומטית. אתה מזין את הפקס, שכל מה שנתקבל נתקבל. חובת ההוכחה - - -

בוועדה לפניות הצבור, אדם שולח פנייה, מקבל אוטומטית הודעה.

חובת ההוכחה שזה נשלח. ברגע שהפקס הגיע הוא התקבל.

אצלנו בפקס, אפשר גם להתקשר למוקד. שלום, שלחתי פקס, האם הגיע? הפקס הגיע ומנותב למערכת. בודקים.

ועונים לו?

ודאי. זו הבדיקה בטלפון. כל שיחה כזו מוקלטת אז הוא יכול להוכיח שהוא דיבר עם המוקד בחו"ל. לגבי "תורתו אמנותו", מה שנגעת בו - - -

רגע, בוא נסיים עם ה"בן מהגרים". שואלת המנהלת וזה נכון, נדמה לי שגיל הגיוס שאדם חייב הוא מגיל 16, נכון?

אני אסביר.

למה כשהוא חוזר מחוץ לארץ אז מתחילים רק בגיל 17? אם חזר בגיל שש עשרה וחצי, בתחילת שנת הלימודים אז הוא כבר לא יכול.

אני החלטתי להגר מן המדינה, אני אזרח ישראלי, מותר לי לעזוב את המדינה - - -

ההורים שלי.

ההורים שלי, אני החלטתי, יש את כל המקרים, שאתה לא יודע מה עומד מאחוריך. מה שאמרתי - - - אני החלטתי לעזוב לסבא וסבתא. ההורים נשארו בארץ וזה חלק מהמבחנים שבודקים. אני אשאל שאלה, אם ההורים נשארו בארץ אז הוא, לצורך העניין, לאן הוא עזב בדיוק, ללמוד בישיבה בחוץ לארץ? המדינה לא הכירה בישיבה בחוץ לארץ. אם הוריו פה והוא החליט לעזוב לסבא וסבתא כי הדברים לא הסתדרו, זה חלק מהבדיקות המאוד מורכבות ש"מיטב" עושה בשביל לוודא. לצורך העניין, משפחתי ואני החלטנו לעזוב בגיל שש עשרה, בנקודת הזמן של הוצאת תעודת הזהות, גיל שש עשרה. המבחן אומר שאם עזבת לפני גיל שש עשרה, אתה לא חייב בשרות, אתה מוגדר במעמד "בן מהגרים". אתה מגיע לחוץ לארץ, ניגש לאחת הקונסוליות, בין אם זה במייל ובין אם זה פיזית, מבקש מעמד "בן מהגרים". מקבל לצורך העניין את כל מה שאתה זכאי לו. אתה זכאי למעמד "בן מהגרים", קרי, אתה לא חייב בגיוס לצבא, מותר לך לבוא לארץ לבקר 120 יום בכל שנה קלנדרית, מותר לך לבצע "שנת שהייה" מתי שאתה רוצה, שנה מלאה. כל הטווח הזה הוא מגיל 16 עד גיל 24. החלטת לשהות יותר לטובת משהו חריג – נדרש להגיש בקשה חריגה ולהסביר.

אז למה בגיל 17, כשהוא חוזר, למה אם חוזר בגיל שש עשרה וחצי אתם לא מכירים בו כ"בן מהגרים"?

כי הוא רק התחיל תהליך הגירה.

לא, כבר גר שם ונולד כבר באמריקה. גדל באמריקה, הוא בא ללמוד בישיבה - - -

גדל באמריקה והחליט לבוא לישראל ללמוד אז - - -

אם הוא בא ללמוד בתחילת שנת הלימודים לפני גיל 17 אז אין לו זכות של "בן מהגרים".

לא, אז אני אסביר. הוא מבקש לבוא לארץ, ללמוד במעמד תלמיד ישיבה למספר שנים שהוא מבקש, זה יכול להיות בין שנה לשלש שנים, במקרים חריגים גם ארבע שנים אבל בתום הארבע שנים האלה הוא מחויב לצאת מהמדינה, למה?

זה ברור אבל אני שואל על ההתחלה.

הוא יכול לבקש מלכתחילה מעמד תלמיד ישיבה.

בגיל שש עשרה?

כן, בוודאי.

זו התשובה - - -

יש לנו פה תשובה.

זה מנציב קבילות חיילים.

אגב, כשאני שולח למשרד הביטחון דרך - - - אני מקבל תשובות אחרי שההוא כבר הלבינו שערותיו ופה דווקא קיבלנו מהצבא - - -

הפונה העביר.

קיבלנו כך. "'בן מהגרים' מוקנה למי שמקיים אחד משני התנאים וכו'" כמו שאתה אמרת, אז מה את מראה לי פה?

מה שהוא אמר שאם זה גיל שבע עשרה, הנה.

"אם מגיל 17" אבל למה מגיל 17? תראה מה שהוא כותב. "הואיל והגעת לישראל בגיל שש עשרה ושבעה חודשים, צה"ל הודיע כי לא ניתן להחיל עליך בדיעבד את המדיניות ללימודים החלה על "בן מהגרים" מגיל שבע עשרה. זה מה שאני שואל. למה לא לעשות את זה באותו גיל שבו אתה מחייב בן אדם לגיוס, גיל שש עשרה, שהוא יכול להיות בן מהגרים בגיל שש עשרה.

אם אתה רוצה שאני אענה על זה אני צריך לבדוק את היקף הכניסות של אותו מועמד לשרות בטחון.

כן, כן, הוא גר בחוץ לארץ כל החיים. לא האיש הזה, יש לנו מאות בחורים כאלה, שהם בני מהגרים שגרים בחוץ לארץ. מגיעים ללמוד פה כמה שנים, הם מגיעים דווקא בגיל שש עשרה, שאז מתחילה הישיבה הגדולה אצלנו והם לא יודעים שרק בגיל שבע עשרה. הנה, פה, אז תבדוק את זה. יכול להיות שזה ענין טכני שצריך לתקן.

מה שהסברתי מופיע באתר שלנו, מופיע - - -

מה שהסברת זה נכון עד גיל 16, למה פה כתוב 17?

אני יכול לבדוק את זה ולהחזיר לוועדה - - -

תבדוק את זה אחר כך.

לגבי "תורתו אמנותו", ברשותך, נראה לי שזה הנושא המרכזי - - -

זה הנושא המרכזי וזה לא דובר.

ראשית, כך. שאלת, יש פה מספר שאלות, נענה עליהן לפי הסדר. מהו הנוהל של צה"ל לאישור התייצבות מלש"ב? ראשית, צה"ל לא נותן אישור התייצבות למלש"ב כשהוא מגיע, הוא מזין את זה - - - כשהוא נקלט בלשכת הגיוס אוטומטית יש עליו פתיחת רשומה, עשה רפואי, עשה זה, אתה מדבר על תקלה כזו או אחרת אבל אוטומטית נפתח לו והוא לא מקבל אישור.

למה שלא יקבל אישור? למה בעירייה על ארנונה אני מקבל אישור?

ראשית, על העברת מסמכים, נטען פה שכשמביאים מסמך פיזית לא נותנים אישור. כמו שראיתם בלשכת גיוס באר שבע שיש פורמט - - - ביתר הלשכות, אפשר לבדוק את הדבר הזה, זה נכנס בנוהל 2017, שמי שמביא פיזית מסמך, מקבל אישור שהמסמכים שלו הגיעו.

כמו האישור הזה שהוא קיבל שהוא התייצב, למה שלא תתנו את זה לכל אחד?

הסברתי שזה קיים.

אבל הם אומרים שלא קיבלו.

לא יודע אבל זה המסמך, הפורמט הזה קיים בכל לשכות הגיוס וזה משנת 2017.

איציק, אתה טיפלת במקרה הזה. למה רק כשאמרת לו "אל תצא לפני שנותנים לך אישור", הוא קיבל אישור, ובשלש פעמים קודמות לא קיבל אישור.

הוא ביקש. רק אחרי שהוא ביקש הוא קיבל את זה.

אז צריך להודיע לבחורים שיבקשו אישורים.

הנוהל הזה קיים בלשכות הגיוס.

נוהל שאתה צריך לדעת - - - שאתה צריך לבקש כי עלולה להיות איזושהי בעיה, לבין מה שאתם באים ונותנים איזה צֶטָאלֶ'ה שאומר "היית ביום זה וזה".

אוטומטית.

אני מבין מה שאומרים פה, לא נתקלתי בבעיה כזאת באף מגזר למעט המגזר החרדי הספציפי. נבדוק את זה. לראייה, הבחור קיבל אישור.

יכול להיות שבמגזרים אחרים נותנים את האישור.

אתה צריך לדעת ואתה צריך לבקש ואז נותנים לך.

הגיוני שהתצהיר - - -

יש בעיה נוספת שהיא השאלה.

כן, אגב, אני לא יודע למה באר שבע כל כך מככבת.

אם גבירתי רוצה אז ניתן - - - אני לא מבין את מה שאת אומרת לי "הכול גורף". אנחנו קולטים מועמדים לשרות בטחון.

אמרת שהוא היה.

אז הנה, ביקש.

להודיע לכל התלמידים שברגע שמתייצבים יבקשו אישור שהתייצבו.

הוועד יודע להודיע טוב מאד את כל ההודעות שצריך להודיע.

מסתבר שזה לא קורה.

אני רואה שיש מסמך כזה, אני לא צריך אפילו לבקש ממך שתעשה את זה.

אני מסביר שזה קיים.

זה קיים על מסמכים וזה קיים על הכול. אני ברשותך אתקדם. שאלת האם ההתייצבות של המועמד לשרות בטחון מוזנת במערכת המחשוב של צה"ל. כן, היא מוזנת. אנחנו מקבלים מעל 400 מועמדים לשרות בטחון במינימום וכן, כל אחד כזה, בגלל שהוא מגיע, אוטומטית נפתח לו, הוא מקבל צו, הוא מקבל שובר נסיעה לאותו היום. זה מוזן במערכת. ייתכן שיש תקלה כזאת או אחרת.

למה יש בבאר שבע כל כך הרבה תקלות?

אני לא - - -

אני אומר כל כך הרבה כי באותה קבוצה, באותה עיר אשדוד, יש כל כך הרבה פניות על באר שבע שקוראים להם פעם, פעמיים ושלש ואומרים: זה לא נקלט במחשב.

אני לא יודע, לראשונה אני נתקל בטענות על באר שבע. בדרך כלל אני נתקל בטענות על ירושלים. הייתי בטוח שאני מדבר רק על ירושלים, גם אם אמרת על באר שבע - - -

במקרה הפניות הגיעו על באר שבע.

לרוב הטענות הן על ירושלים. גם הפקידים שם בדרך כלל - - -

יכול להיות.

דווקא בבאר שבע קולטים ישיבות, גם ישיבות שלא שיתפו בעבר פעולה כמו - - - אנחנו קולטים. דווקא לשכת גיוס באר שבע אבל - - -

אני חייב לומר שסיפר לי מישהו על באר שבע, שהוא היה זכאי לפטור, היה חולה ואפילו לא עשו לו שום בעיות, אמרו לו: תלך הביתה, תקבל בדואר.

הוא קיבל בדואר.

בלי שום קשיים. אגב, בירושלים עושים הרבה קשיים אבל לא קיבלתי פניות.

לכן שאלתי אותך, הייתי בטוח - - -

הפניות שלי הן בדרך כלל מבני ישיבות.

לגבי בני ישיבות צריך לומר, בתהליך "תורתו אמנותו" יש לנו 54,000 "תורתו אמנותו" ואנחנו עובדים בתהליך הזה מאד מסודר, כי יש לנו רשימות סגורות, גם של ישיבות וגם של המוסד, אז קודם כל, אפשר לבדוק את הכלל. אני כבר אומר. אני גם אשמח, אני פה, עם כל דוגמה שתצא אני מבטיח לך לחזור אליך באופן אישי, אתה תקבל ממני פירוט על כל פנייה שתיתן לי פה.

שלש פניות פרטני, לא להגיד - - -

אני לא מתייחס לזה פה כרגע, נשלים את הדבר הזה אבל גם את - - - אנחנו גם עושים להם - - - באופן מסודר, מרוכז בכל ישיבה וגם אנחנו עובדים עם גוף שמרכז, שזה ועד הישיבות. לכן אפשר לבדוק את המקום ספציפי לגבי הישיבה בהיבט הזה. אני לא יודע למה דווקא באר שבע, אני מוכן לבדוק עוד פעם את השמות הפרטניים.

כן, איציק, אתה תעביר את הפרטים. שלומית, העברת את אלה של באר שבע?

כן.

שלושת המקרים.

שהמחשב לא רשם שהם היו?

כן.

לגבי אישור לקבלת החומר, אני אחלק את זה - - - קודם כל, ראשית, אנחנו עדיין לא בהיזון חוזר על קבלת מייל, יש היזון חוזר באפליקציה ובאתר שלנו, אם שלחת לי משהו תקבל אישור שהמסמך הגיע.

מתי זה יהיה?

אנחנו עובדים על זה בשנה הקרובה אבל אנחנו נצליח לעשות את זה כחלק מההתקדמות הטכנולוגית.

בדיוק, זה מצוי בכל מקום היום.

לגבי מסמכים. שלחת מסמך, פיקססת, אתה יכול להתקשר ל"כוכבית גיוס" בכל נקודת זמן אחרי שהעברת את הפקס, כדי לבדוק אם הוא הגיע או לא הגיע. לגבי מענה - - -

מה זה "כוכבית גיוס"?

הטלפון שלנו במוקד.

בסדר, אני מניח שהם יודעים, אני לא יודע, לא משנה.

אמרתי גם, אני מזמין פה כל אחד מחברי הקבוצה עכשיו לחייג, לראות תוך כמה זמן עונים לו.

לא, אני מאמין לך.

זה יהיה בין דקה לשתי דקות שזה זמן מענה יפה מאד ל-7,000 שיחות ביום. מענה לניידים כשרים, קודם כל, שולחים הודעות SMS ולא ווטסאפ. אנחנו לא עובדים עם ווטסאפ, שתדע.

כן, אבל זה אותו דבר.

אנחנו שולחים SMS.

הטלפונים הכשרים אין להם SMS.

אנחנו מתקשרים טלפונית. אנחנו החמרנו בנהלים, אפרופו, בסוגית הורדה ממעמד למשל, אז גם אם אתה שולח את הצו הביתה ואותו תלמיד ישיבה שינה את הכתובת או לישיבה במשרד הפנים או להורים והוא לא ראה את הצווים מסיבה כזו או אחרת, את הזימון, אנחנו גם מתקשרים טלפונית. יש לנו עוד פעולת החמרה שאנחנו עושים. אנחנו עושים סדר פעולות מאד רחב כולל טלפון.

אולי כדאי לשלוח גם לוועד הישיבות, כי ההורים לא צריכים - - -

מוזמן לבדוק עם כבוד הרב קאופמן, אנחנו מעבירים אחת לכמה זמן את כל מי שאמור לרדת, עם מכתב התראה 60 יום לפני. קודם כל צריך לראות שהרב קאופמן בריא, כי הוא מאד יקר ללבנו, אני אומר את זה ברצינות. לאחר מכן נשאל אותו, אתה תראה שהוא מקבל. כשתלמיד ישיבה אמור לרדת ממעמד התראה. קרי, אם יש פה באמת תקלה בתהליך הבירוקרטי - - -

אתם שולחים גם אליו.

חד משמעית.

בדואר רגיל, דואר ישראל?

לא, הם בקשר.

הוא מקבל רשימה מסודרת. אפשר לבדוק את הנתון הזה עכשיו. אני חושב שיש פה מספר מְקדמים יותר מהרגילים כלפי תלמידי ישיבה.

טוב, אלו התשובות ועכשיו אנחנו נגיע להמלצות. יש עוד מישהו שרצה להוסיף משהו? אתה יצאת עם תשובות?

כן.

אלה המקרים שיש לך פה, הפרטניים.

כן, שלישיה פה.

יש לי עוד שאלה אחת. הנוהל שהיה עד היום שהיינו פונים למשרד הביטחון, זה נוהל מדי בירוקרטי וארוך. אנחנו נבקש בוועדה נוהל יותר קצר שנוכל להגיע אליכם עם מקרים מיוחדים, מקרים דחופים, כמו המקרה של אי רישום במחשב או המקרים של טכנולוגיה ושל בירוקרטיה.

אני דרג צבאי, מה שהמפקדים שלי והדרג המדיני יחליטו אני מקבל.

תודיע למפקדים שאנחנו מבקשים שיהיה - - -

דווקא עכשיו - - -

איפה אבי?

בסדר, אנחנו נעביר לו את זה.

רק להראות על שני דברים שנאמרו כאן, להבהיר. כיוון שאנחנו מתעסקים עם המון המון מקרים, דבר ראשון, מה שנאמר פה על הרף הראייתי הגבוה, אני יכול לתת דוגמאות על רף ראייתי מאד נמוך לגבי השאלה של הפטור. אלה דברים שבגלל שיש חבר, בגלל שהיא לומדת בתיכון חילוני בניגוד למה שנאמר פה וגם צחי אמר את זה לפני מספר שבועות פה בוועדה, הוא אמר לי שכן, שתיכון חילוני מבחינת החוק, "אני יכול, בגלל סיפור של טיול שנתי, אני יכול בגלל זה לשלול את הפטור". היו גם שקיבלו בגלל שלמדו בתיכון חילוני זו הייתה הסיבה למרות שלא היה שום ערעור לא על שבת, לא על צניעות ולא על כשרות. יש עוד מקרים שאנחנו נשמח להעביר לוועדה, מקרים של רף ראייתי מאד מאוד נמוך שבגללו שללו גם את הפטור, בגלל שלא היה נראה, על בסיס השאלות המאוד קשות האלו, לא היה נראה למראיין, הרבה מאד מהמקרים, זה מפקד לשכת גיוס בירושלים שעורך ראיונות מאד מאוד קשים לבנות והיו הרבה פעמים, גם במקומות אחרים, בבאר שבע ובטבריה, שאמרו לבנות: לא נראה לי שאת מספיק דתיה, אין לך מספיק ידע אז את לא דתיה, זאת אומרת רף ראייתי מאד מאוד נמוך שאיפשר לשלול ולא לתת את הפטור.

אני יודע לעמוד מאחורי כל החלטה שלנו בכל מקום של חוק, על פי קריטריונים של התצהיר.

לא - - - בהצהרה דתית. לא נראה לי שאת דתיה מספיק - - -

לכל הדברים האלה יש הנחיות משפטיות ל"מיטב".

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית. עצם העובדה שבחורה לומדת בתיכון לא דתי שוללת את זכותה להגיד שהיא דתית? גם שֵם החילונים נפגם.

אני לא יודעת, לא בדקתי את זה.

לא אמרתי שזה שולל, דרך אגב.

אני באמת באמת לא מכירה את הסוגיה הזאת אז אני לא רוצה.

לא אמרתי שזה שולל.

לא, הוא אמר - - -

היו מקרים ששללו לבנות - - -

אז איפה - - -

אני אמרתי בתחילת דבריי, חד וחלק אמרתי - - -

לפני שלושה שבועות - - -

אנחנו פה בפרוטוקול, אבנר.

אדוני, בוא נהיה רציניים.

כך אמרת לי וגם יש לנו - - -

בוא נהיה רציניים, אני אומר פה מפורשות - - -

פניות שבנות קיבלו. אנחנו קיבלנו - - -

זו צורה נוספת.

זה מה שהוא אמר - - -

אני חולק על דבריך, שניה, אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול. דבריך אינם מדויקים. לא מתכוון להיכנס אתך לשיח ודברים. מעולם לא אמרתי שעל מוסד חילוני לא מקבלים פטור. זה חלק מתהליך הבדיקה ואמרתי את זה פה. בכל ועדה אני אומר - - -

הוא הסביר את זה בפירוט ובבהירות רבה.

אני מציע שאדוני יבדוק בדיוק מה אמרתי לו, אולי לא שמעת טוב.

מקרים של "מיטב" ששללו פטור בגלל - - -

אבנר, אנחנו שמענו דברים ברורים ממנו לפרוטוקול, חד משמעית הוא אמר ואני מצטט, אני מקווה נכון, כי למרות שעברתי את גיל ששים הזיכרון שלי ברור, הוא אמר שכשמישהי לומדת בבית ספר חילוני זו סיבה שאני אבדוק את התצהיר, האם זה נכון שהיא שומרת שבת.

יש לאדוני את המקרים ש"מיטב" אמרו הפוך, ששללו בגלל זה.

בסדר, זה משהו אחר, אנחנו צריכים לטפל בזה אבל לפי מה שאמרת, צחי, שהוא מייצג אצלנו עכשיו את הצבא ואת הרמטכ"ל ואת שר הביטחון, הוא רוצה רק לבדוק, לא אמרת שזה פוסל אותה.

נכון, חלק מתהליך בדיקה.

טוב, אנחנו רוצים להמליץ כמה דברים. נכתוב לשר הביטחון. אם תהיה לך איזו הערה אתה מוזמן להתערב. אנחנו מבקשים קביעת נוהל ב"מיטב" לאישור קבלת מסמכים, מייל, דואר וחותמת "התקבל". בדואר אלקטרוני או בפיזי. מתן אישורי התייצבות בכתב עם תאריך התייצבות על מנת למנוע טרטור המלש"בים בגלל היעדר סימון במחשב, שהמלש"ב התייצב כבר או בגלל טעות.

תבדוק אם - - -

הוא אמר שיש מייל אזרחי, נכון? יש לכם מייל אזרחי?

בוודאי.

סעיף 2 אני לא מקריא. סעיף 3 להמלצות הוועדה, אנחנו מבקשים חיבור מידי של הפקס ב"מיטב", לחייב אישור קבלת פקס במענה אוטומטי. חובת חיבור הפקס 24 שעות ביממה, כך שהמסמכים יוכלו להגיע בכל שעות היממה.

סעיף 4. מלש"בים, בני ישיבות ובנות סמינרים, אנחנו מבקשים לעדכן בטלפון לא רק את ההורים אלא גם את ועד הישיבות.

אמרו שהם עושים.

אמרת שאתם עושים את זה אבל זו אחת ההמלצות.

זה כבר - - - בנות?

לא, לא, ועד הישיבות מספיק לי.

תלמיד ישיבה אני מעדכן.

כן. בנות סמינרים אתם מעדכנים?

מקבל את התצהיר - - -

אם הוא מקבל אין בעיה אבל אם הוא לא מקבל.

אני לא יודע מי לומד שם, אין לי מושג. אין לי רשימה. אמרתי שאם כבר המלצות אז המלצה למשרד החינוך.

כן, למשרד החינוך.

אני אשמח. זה משמעותי לשני הצדדים.

בכל התקשרות של "מיטב" למלש"ב חובה להזדהות בשם המִתקשר וחובה לתת טלפון להתקשרות חוזרת. זאת אומרת, כשמישהו מדבר, אני חושב שאתם עושים את זה, אומרים שם של המתקשר, נכון?

טלפון של המתקשר - - - לכוכבית גיוס.

כשהצבא מתקשר לבן אדם אז הוא אומר מי מתקשר והוא מזדהה, אז להזדהות ולתת טלפון להתקשרות חוזרת מבלי לעבור את כל התהליך של פנייה חדשה. יש לאפיין את הפנייה כהשלמת מסמכים ומידע נוסף. צריך לעשות אולי מדור, זאת אומרת, לא דומה אדם שמצלצל פעם ראשונה לאדם שצריך לעדכן משהו.

סיווג השיחה כהשלמת מסמכים - - - פעם ראשונה.

יש לנו נוהל שיש נציג שמתחיל פנייה, הוא ממשיך את הפנייה. זה תלוי מהו הטיפול.

הוא יכול להגיד "אני כבר התחלתי את הפנייה"?

יש נוהל שנציג מטפל בפנייה ממשיך את הפנייה, את הבירור של הפנייה.

לשקול אפשרות ליווי של מנהל מוסד או הורה למי שמעוניין בכך, בהליכים ראשוניים ב"מיטב". אנחנו מדברים על מקרים של חולים.

אני רוצה להגיד שיש לנו נוהל ייחודי שבמקרים בהם לאותו פרט יש סיבה, ניתן לפנות מראש עם ההסבר המדויק, יינתן ליווי פרטני, זה תלוי במקרה. לא כל מקרה.

יש אפשרות?

יש אפשרות. יש נוהל כזה ב"מיטב" בלשכות. יש גם הורים שמלווים בפועל.

איך אתם - - - את זה? איך יודעים?

מופיע באתר שלנו ויש נוהל פנייה שהפונה אומר: הילד לא יכול להיכנס כי ככה וככה. מעביר את המסמכים מראש. זה מגיע למפקד הלשכה, לרופא או לקב"ן. יש גם ילדים שלא יכולים ללכת ויש מקרים אחרים. רואה את זה הרופא, מראה את זה למפקד הלשכה, מאשר אישור כניסה עם מלווה. לראייה, תבוא ללשכת גיוס, תראה בתור אצל הקב"ן לעתים הורים מלווים, זה קיים היום.

זה קיים אתה אומר.

כן. אני יודע שבשנים עברו זה היה אבל שמעתי הרבה מקרים - - -

ביקרתי בלשכת גיוס לפני שבועיים, ראיתי הורה מלווה את הבן שלו וממתין מחוץ לאותו בעל תפקיד.

רק הורה יכול להיות מלווה?

צריך להודיע לצבור שיש אפשרות כזו, שרק יודיע מראש.

אם יש מלווה או משהו חריג - - - צריך לנמק את זה.

פה יש ענין של בקשה לדחיית התייצבות. האם אפשר לאפשר לפחות פעם או פעמיים בנימוק סביר, לבקש דחייה של שבוע או של יום, בעקבות מחלה?

של תלמיד ישיבה?

כן.

בוודאי. ראשית, תלמיד ישיבה, אנחנו מאפשרים לו עד שלושה זימונים, זה הנוהל שלנו. קרי, גם אם הוא לא הגיע ולא הודיע לנו, הוא מקבל זימון שני ושלישי ומכתב התראה. קרי, גם אם הוא יודיע או לא יודיע - - -

אם הוא רוצה לתאם את זה עם הצבא, שלא תהיה בעיה.

בוודאי שהוא יכול.

הוא יכול?

בוודאי.

דרך הטלפון?

מתקשר לכוכבית גיוס, מבקש לדחות מהטעמים האלה והאלה, זה נדחה.

צו ראשון גם?

בוודאי, גם בצו ראשון. צריך להבין שכשיש לך צו - - - אז בדחיה, או שאתה מזמין אותו לישיבה אחרת, כי היום הוא מנותב לאוכלוסייה ספציפית. אתה נערך, בהיבטים מסוימים, לתת מענה - - -

אני מדבר עוד לפני שהוא מנותב בכלל ל"תל השומר".

גם צו ראשון, כל מועמד לשרות בטחון במדינה יכול להתקשר ולבקש להזיז את הצו מטעמים כאלה ואחרים.

לגבי הסדרת מעמדם של בני מהגרים, ביקשנו שתעדכן, אמרת שכבר עשיתם את זה, את כל הקונסוליות, מאיזה גיל ועד איזה גיל חל מעמד "בן מהגרים" ומה הוא מקנה. אנחנו מבקשים גם, כמו שמחייבים מגיל 16, להסיר את המגבלה של גיל 17 לגבי בן מהגרים, לאפשר את זה מגיל 16. אותו דבר כמו בגיוס. מי שבא בגיל 16 זה כבר בסדר.

נקבל את הנוהל.

אם אני אקבל את הנוהל אני אוכל להפיץ - - -

אדוני עובד עם וועד הישיבות?

כן.

יפה. ועד הישיבות, כבוד הרב קאופמן, קיבל מאתנו את הנוהל לפני שהוא הופץ. ראה אותו, אמר שהוא על דעתו.

על גיל 16?

כן, את נוהל ההכרה במעמד בן מהגרים.

עכשיו זה שבע עשרה, אתה - - -

אני רוצה שזה יהיה מגיל 16. הוא אמר, כן.

אמרתי, אני אבדוק את התשובה של נקח"ל, לוודא שאני לא טעיתי פה במשהו אבל אני לא טועה במשהו.

לא, נקח"ל אמר 17, הוא כותב.

הנה, יש לך את זה פה. תביאי לו את זה.

נתתי לך. אני מסודרת.

יש לי פה ארבעה דברים לבדוק, אני לא אלך - - -

תבדקו את זה. יש לשקול לאפשר השארת מסמכים ששייכים למלש"בים בלשכות הגיוס. אני חושב שאפשר.

יש לך את האישור אצלך.

השארת מסמכים, לא אישור.

מועמד יכול להגיע באופן אישי, להביא מסמכים ולקבל אישור על זה. דומה לאישור הזה.

נכון. אנחנו מבקשים לתת מידע על זכויות חוקיות ומשפטיות של המלש"בים. את זה אתם נותנים באתר שלכם? אני חושב שוועד הישיבות צריך לתת את זה בישיבות. תרשום לך, צריך לדבר עם הרב קאופמן, יש להם משימה, אני לא יכול לבקש מהצבא שילך להפיץ את זה שם. קביעת לוח זמנים מחייב את "מיטב" לקבלת מענה של "מיטב" למלש"בים, עם אישור לדחיית מועד התייצבות, לקבוע בזמן סביר למענה, כאשר שהמלש"ב יידע להיערך בהתאם אם בקשתו התקבלה או נדחתה, לגבי הזמנים. איך הוא מוודא את זה?

עוד פעם, אתה מדבר על דחיית התייצבות?

כן.

אם מועמד לשרות בטחון מבקש לדחות, בדרך כלל הדחייה היא שבועיים קדימה, זה מקנה לו בדרך כלל מספיק זמן. הוא יכול לדחות עוד פעם זה עוד שבועיים קדימה, זו דחייה כבר כמעט של חודש, אלא אם קרה משהו - - -

לא, אני רק רוצה שיהיה לו אישור שהדחייה היא באישור.

אם זה דרך המוקד, הוא מתקשר, הוא מודיע, היא מזינה את זה במקום, הוא יכול להתקשר אחרי שבע דקות ולהגיד: את שומעת, לפני דקה דיברתי עם המוקד, האם הוזן לי שמותר לי להגיע באיחור? אתה תראה שהיא תגיד לו את התשובה שלפני דקה היא - - -

מצוין. סעיף 15, מתן מידע מירבי למלש"ב בזמן ההתקשרות שלו עם "מיטב". למשל, אם חסר מסמך כלשהו, שהמוקדן ייתן מענה מדויק מה חסר בתיק כדי שלא יצטרך לבוא בשביל לשמוע מה חסר.

פה זה נחלק לשני דברים. זה נחלק לצו התייצבות, צו ראשון בלשכה, שאתה יכול להבין מה אתה צריך להביא, איזה מסמכים רפואיים, לבין התייצבות במדור בני ישיבות להגשת דיחוי. להגשת דיחוי אנחנו גם מפרסמים את זה דרך הוועד. זה גם מופיע באתר, מה זה טופס דיחוי, מה נדרש להביא, חותמת של הישיבה, של הוועד וכל התהליך. בדרך כלל מזכירי הישיבות - - - את זה, אם זה צו בלשכה, הוא יודע מראש מה הוא צריך להביא לפי הצו שלו.

אני מבין שחסר לפעמים, השלמות, אני מדבר על השלמות מסמכים.

אם חסר לבן אדם מסמך ספציפי, גם פה הוא מקבל הודעה מהלשכה וזה מוזן לו, לדעת מה חסר.

במחשב יהיה כתוב?

הגעת אליי ללשכת גיוס, אתה צריך לצורך העניין, לעשות בדיקת עיניים. לא השלמת את הבדיקה, - - - באת באותו יום עם עדשות, אומרים לך באותו יום מה אתה צריך להשלים וזה מוזן לך במערכת. זאת אומרת, "לא נסגרה לך תחנה רפואית כי אתה נדרש להשלמת - - -

ואם הוא מתקשר למוקדן אז יראו את זה במחשב?

המוקדן מודיע לו - - -

לא - - - בדיקת עיניים לא מחבר את זה?

המוקדן יודע להגיד לו שהוא נדרש להשלים מסמכים בהתאם לבדיקה הרפואית שהוא עבר בלשכה.

זאת אומרת שהמוקדן יידע להגיד לו: אדוני, אתה צריך להביא מסמך של עיניים.

אתה נדרש להשלים מסמכים בהתאם לבדיקה רפואית שהייתה לך.

וכשהוא משלים את המסמכים המוקדן - - -

הוא יכול לשלוח את זה למוקד ואז זה יגיע ללשכת הגיוס, או להגיע פיזית.

מי מחבר את החומר לתיק? מי עושה את - - -

נגיד לצורך העניין שהוא שלח את זה במייל. הלך, עשה בדיקת עיניים או בדיקת שתן, סתם, שלח את זה למוקד שלנו, המוקד מנתב את זה לרופא בלשכת הגיוס. הרופא רואה את זה למחרת במייל בעמדה שלו. עובר על הבדיקה, תקין לו תקין, סוגר לו את האירוע ונגמר הסיפור.

באחריות הרופא? מי סוגר את זה במחשב?

הרופא מקבל את המסמך, רואה את המסמך וצריך לסגור לו את הפרופיל או את הקביעה.

הפונה בטלפון, המוקדנית תדע לפי המחשב להגיד לו: אדוני, זה אושר, לא אושר, חסר לך.

הוא יכול להתקשר אחרי יום, להגיד: נסגר לי? המסמכים שלי הגיעו? נקבע לי פרופיל? לראייה, היום מלש"ב לא צריך להתייצב פעם שניה או שלישית לרופא. הוא פשוט מתקשר בטלפון ויודע אם נקבע לו או לא נקבע.

הדבר האחרון, אנו מבקשים לשלוח זימונים לצו ראשון לפחות חודש ימים מיום ההתייצבות. אני חושב שאתם נותנים יותר זמן.

בוודאי, אנחנו נותנים מעל חודשיים.

אז מהי הבקשה לחודש?

דואר - - -

אנחנו מנסים לתת שלושה חודשים. אנחנו סיפקנו צווים, אם זה מעניין את הפורום כאן, כבר ל-1.3 שהם נשלחו אתמול בדואר, קרי, חודשיים וחצי מראש.

אנחנו נפנה למשרד החינוך להעביר לצה"ל את כל המוסדות המוכרים לצורך פטור של בנות.

לצורך פטור. הסמכות - - -

גם בנים וגם בנות. הוועדה תפנה לוועד הישיבות - - -

לראשונה לא נתתְ לי משימה, אני - - - את כל המשימות.

נפנה לוועד הישיבות לחדד שהתלמידים יבקשו אישורי התייצבות בלשכת הגיוס. דבר חשוב מאד, איציק, זה באחריותנו. הדבר האחרון, אני לא אומר את השם, ברשותךְ. הוועדה תפנה לשר הביטחון בבקשה שהוועדה תוכל להיות בקשר עם מפקדי "מיטב" באופן ישיר ללא תיווך של פקידים או משהו כזה. אני לא רוצה להגיד שמות, כי זה מתעכב חודשים, שבועות. יש מקרים שאדם נמצא בלשכת גיוס בבאר שבע והוא לא יודע מה לעשות ואנחנו לא יכולים לברר מה באמת קורה אתו, אז אנחנו - - - קשר ישיר.

כאן אני רוצה להגיד, קודם כל, אני חושב שבשם כל המשתתפים פה, מודים לך על הכנות, על הפתיחות ועל העובדות שהבאת לנו. חידשת לנו הרבה דברים טובים. לא לחינם אמרו לי ואני לא אגיד את זה בפרוטוקול, אולי כן אגיד את זה, יושב ראש ועד הישיבות אמר לי: צחי מגיע, תדע לך שהוא האיש הנכון במקום הנכון והוא עומד לשרות כל הצבור בצורה לא רגילה. הוא יודע להגיד עליך רק שבחים.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

תודה לך.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:05.