ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 914

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ג בטבת התשע"ח (10 בינואר 2018), שעה 10:12

החשש מפיטורי עובדים בשל כוונת התעשייה האווירית להעתיק את הייצור לחו"ל

הצעתו של ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

עמר בר-לב

יצחק וקנין

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

עודד פורר

יואב קיש

מיקי רוזנטל

דב חנין

זאב זילבר - כלכלן ראשי, משרד הביטחון

אמיר מוריץ - ראש ענף אגף שכר, משרד האוצר

חן קהתי - מרכזת בכירה, תפעול ובקרה, הכשרת בוגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אהרון חוטובלי - מנהל מחוז ירושלים, שירות התעסוקה

יוסי וייס - מנכ"ל התעשייה האווירית

אהוד נוף - מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית, ההסתדרות החדשה

אילן אטל - יושב ראש מועצת העובדים, ההסתדרות החדשה

אליעזר נגר - משנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית, ההסתדרות החדשה

דוד פרץ - יו"ר סקטור הטכנאים בתעשייה האווירית

איתן מנדל - מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות, התאחדות התעשיינים בישראל

נועה בלכר אורנשטיין - מוזמן/ת

יעל מנדלסון - מוזמן/ת

שאול גטניו - מוזמן/ת

רפאל חוטר - מוזמן/ת

שגית אפיק

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

החשש מפיטורי עובדים בשל כוונת התעשייה האווירית להעתיק את הייצור לחו"ל,

הצעתו של ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

שלום וברכה אדוני, תודה רבה. הדיון שביקשתי לקיים כאן היום נובע ממספר אירועים שקרו לאחרונה בתעשייה האווירית שהתבצעו גם במסגרת הדירקטוריון האחרון שהתכנס שם וגם על ידי ההנהלה. מן הסתם אתם יודעים את הנתונים, שמעתם על האירועים שהיו בתעשייה האווירית לאחרונה והאירועים האלה הביאו אותי להרבה מאוד סימני שאלה שהיום בוועדה אני מבקש להבהיר אותם וגם להביא לאיזושהי החלטה שתוכל להגן על זכויות העובדים כפי שתמיד נהגה הוועדה הזאת בעבר.

קודם כל אני רוצה להבהיר. אדוני היושב ראש, התארגנות של עובדים כולל התפקדות למפלגות כאלו ואחרות, זה דבר שהוא מותר על פי החוק ואין אף אחד שאסר את זה על פי החוק. אם לא היו רוצים שעובדים יתפקדו למפלגה, היו יכולים לאסור את זה בחוק אבל זה לא נאסר ולכן התפקדות למפלגה היא דבר לגיטימי וחוקי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. נטרול של ועדים מעשיית עבודתם, זה דבר מאוד מאוד בעייתי שאנחנו צריכים לברר שלא קורה בשום מקום.

שמענו על האירועים בתעשייה האווירית, שמענו שהיה את הסיפור עם הוועד, המשטרה והפרקליטות כבר סיימו את עבודתם. הפרקליטות כבר אמרה שאין שם שום דבר אחרי חקירה של יותר מ-500 עובדים אבל דבר אחד מבחינתי לפחות נשאר בסימן שאלה בעניין הזה וזה איך הסיטואציה הזאת קרתה. מי גרם לה לקרות. הייתכן שזה נגרם על ידי הדירקטוריון או חלילה על ידי ההנהלה שהיה להם חשוב לנטרל את הוועד בסיטואציה מסוימת? כרגע הדברים שאנחנו עדים להם שקורים בתעשייה האווירית מדליקים את הנורה האדומה והופכים אותה אפילו לעוד יותר אדומה.

מדוע. כי אנחנו מגלים שבתעשייה האווירית מתחיל רה-ארגון, שינוי משמעותי, כולל איחוד חטיבות. יש כאלו שאומרים שמפעל רמתא בבאר שבע כבר מתחיל להיות קצת בסכנה. אין אופק, אין איזושהי תכנית אסטרטגית, אין איזשהו שיווק כפי שאנחנו מצפים שיהיה, ההנהלה כל הזמן משמינה ותופחת וזה בזמן שהעובדים חתמו על תכנית הבראה ב-2016, 800 מהם הלכו הביתה, נפגע השכר של עובדים ועכשיו אנחנו שומעים שאיחוד החטיבות והתהליך שקורה בדירקטוריון יביא כפי הנראה, בהערכה זהירה, לפיטורים של עוד מאות רבות של עובדים. השאלה היא האם הרחקתם של חברי הוועד והפעילות שעושה הדירקטוריון לא צריכה להדליק אצל כולנו נורה אדומה בטרם קורה איזשהו אירוע בעייתי שיביא לפיטורים של מאות עובדים. לכן גם ביקשתי את הדיון הזה.

אגב, לאחר שהייתה איזושהי תקופה שהוועד לא היה בעבודה, שלושה חודשים אחר כך עיכבו את חזרתו לעבודה. מה קרה בשלושת החודשים האלה? פוטרו עובדים, לא שולם בונוס כפי שהיה צריך להיות משולם ואני שואל את עצמי מה זאת אומרת? יש מישהו שמנצל איזושהי סיטואציה ויכול להיות שהוא אפילו יזם אותה?

לכן אני מבקש בעניין הזה הבהרות.

דבר נוסף. השינויים שמבקש הדירקטוריון הם שינויים מדאיגים. הועברה לבורסה הודעה על ידי התעשייה האווירית ובהודעה שהועברה לבורסה נרשם שיודיעו לוועד מה המבנה הארגוני החדש אומר, מה הפעולות שהוועד צריך לעשות ולא נאמרה שם שום מילה על סיכום עם הוועד ועל הסכמות אתו. בעצם אומרים לוועד ראה וקדש. אנחנו נחליט על איקס, אתם תבצעו איקס. לא יהיה שיח, לא יהיה משא ומתן ולא יהיה שום שיתוף פעולה עם הוועד בכל מה שקשור לפיטורי עובדים. גם על העניין הזה אנחנו רוצים הבהרה.

חברי הוועדה הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות בשמירה על זכויות עובדים.

איזו ועדה?

הוועדה הזאת, ועדת הכספים בראשותך. אתה הובלת את זה ואנחנו כולנו הלכנו שבי אחריך.

משפט אחרון שחשוב לי לומר אותו. מדובר במפעל שהוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל.

נכון.

אנחנו שומעים שבימים אלו יש את ההחלטות שמקבל צבא הגנה לישראל להיכן הוא מעביר את הפעילות שלו, את העבודה שלו, ואנחנו שומעים שכל העבודות וכל הפרויקטים הולכים למפעל אחד, למפעל אלביט וזה בזמן שהתעשייה האווירית כמהה לעבודה. אחר כך עושים רה ארגון שמביא לפיטורי מאות עובדים. ומה אנחנו מגלים אחר כך? שבמפעל אלביט אחר כך תמיד מועסקים כל אלופי צה"ל. עם כל הכבוד לצבא הגנה לישראל ולמפעל אלביט, יש כאן גם תעשייה אווירית שיכולה לתת מענה לא פחות טוב מאלביט ואפילו יותר טוב וזה נכס אסטרטגי למדינת ישראל גם בעוצמה הביטחונית שלה ובעוצמת הטכנולוגיה שלה ובידע שלה ובחוסן שלה.

לכן אני מקווה שהדברים האלה שנאמרו באמת יובאו לידי ביטוי בסיכום הדיון. תודה.

תודה רבה. אני מודה לך. חברת הכנסת מיכל בירן, הצעה לסדר שהעלית במליאת הכנסת על שינוי ארגוני בתעשייה האווירית.

אני אהיה זריזה. אני רוצה להתייחס לדברים מזווית אחרת. אני שמחה על יוזמתו של חבר הכנסת מיקי זוהר גם להירתם לעניין. אנחנו נתקלים במצבים כמו טבע כאשר אנחנו נכנסים לעניין כאשר במידה רבה ידינו כבר קשורות, כאשר כבר לא ביקשו מהם לשמור על מקומות עבודה כי נתנו להם הטבות מס, כאשר כבר הביאו מנכ"ל שאומר שמפטרים 1,700 עובדים ואז אתה רק מתחנן בכל זאת על השאלה תוך כמה זמן יפטרו אותם. אני חושבת שהמקרה של התעשייה האווירית הוא דווקא דוגמה נהדרת לזה שאפשר להקדים תרופה למכה. אגב, בתשובה להצעה שלי לסדר סגן השר יצחק כהן אמר שבכלל אין מכה, אבל אנחנו יודעים מה המציאות. שמונים אחוזים מהייצור של התעייה האווירית הולך לחוץ לארץ, מדינות רבות מתנות את הייצור של חלק מהדברים בחוץ לארץ כחלק מהזכייה במכרז, כמו שצריכה לעשות מדינה שמגנה על עצמה.

שמונים אחוזים מהייצור מיוצא. לזאת הכוונה.

כן. שמונים אחוזים מהייצור מיוצא. מה אמרתי?

שהייצור מבוצע בחוץ לארץ.

לא. חברים, אני לא צריכה עזרה בפרשנות.

מיכל, את אמרת נכון אבל היה משתמע ממך מה שאמר עודד. המציאות היא מה שאת טוענת שזאת הטענה שאת מעלה כאן.

אני אומרת שני דברים שונים. התעשייה האווירית, מתוך מה שהיא מייצרת כאן, שמונים אחוזים הולכים לייצוא אבל במכרזים שהיא סוגרת עם מדינות זרות, חלק מההסכמים הוא שאם אתם רוצים את המכרז הזה על כך וכך, חלק ממה שהמכרז הזה שאנחנו נתנו לכם, יקרה בהודו, יקרה היכן שאנחנו נתנו לכם את הכסף.

במקום לחכות לדרמה הגדולה, במקום לחכות שנקבל כאן הודעה או נקרא בעיתון שפשוט מפטרים עובדים, אני חושבת שצריך באמת להקדים כאן תרופה למכה. יש הצעת חוק שלך שתאפשר לתעשייה האווירית גם להיכנס לחוק לעידוד השקעות הון. כשמסתכלים על המטרות של החוק לעידוד השקעות הון, על שמירת מקומות ברי קיימא, על עידוד היצוא ועל כל המטרות של החוק לעידוד השקעות הון, בעצם תעשייה אווירית עומדת בהם. היא לא נהנית מזה. היא חברה ממשלתית אבל חברות ממשלתיות אחרות הן מונופול כך שבסופו של דבר זאת כמעט החברה היחידה שאיכשהו לא נכנסת בדבר הזה. אני מבקשת שכוועדת כספים, עם הצעת החוק שהובלת, נקדם את זה ונפתור את המצב.

תודה רבה. יואב קיש.

גם אני לא אאריך אלא אני רוצה לומר בכמה מלים את הדבר הפשוט. ראשית, כולנו מכירים ויודעים את הפרשה שהייתה והחקירה המשטרתית של נושא המפקד לליכוד בקרב עובדי התעשייה האווירית. אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה שראשית - - -

תענוג שאני לא חשודה. הם לא פקדו עבורנו.

את לא חשודה.

יש הרבה גם ממפלגת העבודה שהם פקודים ויש את מרצ ואת הבית היהודי.

לא משנה. משום מה את זה לא בדקו. רק את הליכוד. אני רוצה להגיד שהיה מהלך של התעללות בעובדים גם מצד ההנהלה בעניין הזה וגם מצד המשטרה. עברו סבל ובסוף בלי כלום. אני אומר למה זה קשור. יש שם הרבה חברים שלי ואני לא מסתיר את זה. לא יכול להיות שבגלל שהם עכשיו עברו את מסכת העינויים הזו, ההנהלה עכשיו מנצלת את זה ומשתמשת בזה כאילו הם שק אגרוף שלה. לא נאפשר את זה. הם יתייחסו לעובדים בכבוד כמו בכל חברה ממשלתית אחרת. כשרוצים ללכת לאיזשהו הליך – אני לא רוצה לקרוא לזה התייעלות או שינוי או רה ארגון, זה לא משנה – שכולל פיטורי עובדים, זה נעשה עם הוועד, בדיון עם הוועד, בהבנות עם הוועד ולא נאפשר ניצול המצב בשביל לרמוס אותם. זה לא יהיה במשמרת שלנו.

נושא שני. אני במקרה גם יושב ראש ועדת המשנה לחלל בכנסת. יש משבר כבד מאוד בלווייני התקשורת שמי שמוביל את תעשיית לווייני התקשורת במדינת ישראל זאת התעשייה האווירית. אנחנו לא יכולים לוותר על הנכס האסטרטגי הזה. גם לגבי תעשיית החלל, יש כאן משמעות של השקעה ממשלתית ולא יכול להיות שאנחנו בממשלה, לא בתקציב 2018 שתוקן ולא בתקציב 2019 לא ניתן לזה תשומת לב כי המשמעות היא אובדן תעשיית לווייני התקשורת במדינת ישראל, שזה כולל עובדים עם יכולות שמפתחים אחר כך את כל התעשייה. זה באמת תחום אסטרטגי ביטחוני למדינת ישראל שתעשייה אווירית היא המובילה היחידה שלו בארץ.

לכן המסר העיקרי שלי כאן – ואני רואה חלק מההנהלה – ואני מבין שגם בנושא ההנהלה יש זעזועים, אני אומר לכם לכל מי שמעורב במהלך הזה, לא ניתן לכם להתייחס לבד, עובדי תעשייה אווירית כ-נון אישיו. קחו אותו, שתפו אותו, תעבדו אתו ביחד לטובת החברה. תודה רבה.

תודה רבה. עודד פורר.

תודה אדוני. ראשית, אני חושב שאין כאן חולק על כך שהתעשייה האווירית היא פאר היצירה של התעשייה הישראלית. זה משהו שאנחנו כולנו נהנים להתגאות בו וזה נעשה בעמל רב של שנים ארוכות גם על ידי העובדים וגם על ידי ההנהלה וגם על ידי הממשלה, הממשלות הקודמות. זה משהו שהוקם על ידי המדינה.

יחד עם זאת, בסוף היום ובשוק המשתנה הזה - וכאן אני מצטרף דווקא לדבריה של חברת הכנסת מיכל בירן - אי אפשר לבוא לכאן היום ולהגיד ההנהלה. אני לא מבין אם יש כאן משהו עם ועד העובדים, וזה לא מעניין. בסוף החברה הזו, כדי להתקיים, והעובדים האלה, כדי שיוכלו להרוויח טוב ולהתפרנס טוב, היא צריכה להיות חברה כלכלית. היא צריכה להיות חבה שמרוויחה כסף ולא מפסידה כסף. לשם כך צריך לעשות כל מיני צעדים, חלק על ידי החברה אבל חלק גם על ידי הממשלה. אי אפשר לבוא לחברה שהיא חלק נכבד מהייצוא הישראלי ולומר לה, אתם, אף על פי שכל מה שכתוב בחוק עידוד השקעות הון מתאים לכם, את זה אנחנו לא מחילים עליכם ועכשיו תתמודדו לבד בשוק תחרותי. ומתמודדים בשוק תחרותי לא רק בישראל. יש חברות פרטיות ישראליות שמתחרות בהם, שכן נהנות מהחוק הזה בחלק מהמקרים אבל הן מתחרות בעולם.

אני כן אומר לך מיכל שאני לא מצפה שעכשיו התעשייה האווירית תוותר על מכרז גדול בחוץ לארץ בגלל שיש שם תנאים כאלה ואחרים.

גם אני לא.

אבל אני גם צריך לדאוג איך מעצימים את ההשקעות בארץ ולשם כך בדיוק נולד חוק עידוד השקעות הון שיכול לתת את הטיפול.

כאן על אחת כמה וכמה.

אני לא רואה כאן נציג של האוצר שידע לתת לנו תשובה לגבי חוק עידוד השקעות הון.

אין נציג של האוצר? צריך להיות.

הוא שקט.

כן. הם תמיד שקטים.

אני רוצה לקבל תשובות. אני מבין שיש איזשהו רה-ארגון, יש כוונה לאחד חטיבות אזרחיות ואני רוצה לדעת האם הן הפסדיות או רווחיות. אם הן הפסדיות, מי מממן את ההפסדים האלה?

תודה רבה. יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית. אני רוצה לומר לך שאני לא גיבשתי עמדה בעניין הזה. דיברנו בטלפון. זה הולך להיות אחת משתיים: או שאנחנו בישיבה הזאת נצא מרוצים ונגיד לא כצעקתה והמצב מצוין והתעשייה האווירית היא פאר היצירה של התעסוקה ושל המכרזים שיוצאים וכולי, או שאנחנו נתחיל להיות מודאגים. אם נתחיל להיות מודאגים, יתחילו להיות עוד ישיבות ונצטרך לעקוב אחרי מה שקורה.

זכותך לשמור על זכות השתיקה – סתם, אני צוחק – ואני מבקש שתאמר לנו את הדברים הנכונים כמות שהם. שני משפטים על התעשייה האווירית, בכמה עובדים מדובר והאם אכן הדברים שנאמרו כאן ושאנחנו שומעים גם בחוץ נכונים והאם זה נכון שיש משבר, שמתקרב משבר שצריך למנוע אותו.

בוקר טוב לכולם. לכבוד הוא לי להופיע בפני הוועדה. כמה מלים על התעשייה האווירית. אנחנו חברה שמוכרת כ-14 מיליארד שקלים לשנה מתוכם 11 מיליארד יצוא, שמונים אחוזים מהפעילות שלנו היא פעילות יצוא. מדינת ישראל לא מסוגלת להחזיק את התעשייה האווירית מתקציבה ולכן אנחנו כל הזמן פועלים יותר ויותר בשווקי יצוא מעבר לפעילות המקומית.

הצלחנו בשנים האחרונות להביא את התעשייה האווירית למעמד של חברת ההיי-טק הגדולה במדינת ישראל, מעל ל-6,000 עובדים מועסקים בחברה, ועוד עם כוח אדם הנדסי נוסף של הנדסאים וטכנאים, אנחנו חברת ההיי-טק הגדולה במדינה.

לא רק זאת. עם כל רעשי הרקע שחלקם הוזכרו כאן, השנה בכל המדדים שבודקים רצון לעבוד במפעלים במדינת ישראל, הצלחנו לטפס במעלה ולהיצמד ל-גוגל, ל-פייסבוק וכולי. כך שמתחרינו בארץ הידרדרו במעלה הרשימה אבל בסוף הקהל במדינת ישראל והצעירים במדינת ישראל יודעים לברור את המוץ מהתבן ולדעת להעמיד את עצמם כמועמדים ומיטב הנוער מגיע לתעשייה האווירית.

אני רוצה שיובן לכולם שתעשייה האווירית רווחית ב-24 הנשים האחרונות. לא ביקשנו דבר מהמדינה, לא קיבלנו דבר מהמדינה, הכול נעשה באמצעים שאנחנו יוצרים לעצמנו, ממו"פ עצמי שאנחנו משקיעים מכספנו, מהרווחים שאנחנו יודעים לזכות בארץ ובחוץ לארץ. חברה שעומדת עסקית על רגליה בצורה חד משמעית.

אני רוצה שתבינו, בימים אלו הגענו לשיא של כל הזמנים בצבר ההזמנות של החברה. צבר הזמנות זאת כמות ההזמנות שאתה צריך לספק והיום אנחנו מעל 11 מיליארד דולר שזה בערך ארבעים מיליארד שקלים שזה אומר מעל לשלוש שנות פעילות בלי להביא אפילו תוספת של דולר אחד הזמנה.

כלומר, התעשייה האווירית היא לא במשבר אבל. כשאני אומר אבל, העולם השתנה. רוב התחרויות בעולם, ובטח מול לקוחות גדולים, במוצאי שבת ראש הממשלה מר נתניהו יוצא להודו, במקרה אני גם מלווה אותו, הודו היא לקוחה גדולה של התעשייה האווירית. הודו, עם כניסתו של מר מודי החליטה על מדיניות מק אין אינדיה. אתה רוצה עסקה בהודו, ואני מאוד רוצה עסקה בהודו, וכל עובדי התעשייה האווירית מאוד רוצים, אתה צריך לעשות נתחים הולכים וגדלים בהודו שהתחילו בשלושים אחוזים והיום מגיעים לארבעים אחוזים ויותר בהודו. אנחנו כבר באפיון ההודי הזה עוד לפני מודי שנים רבות ואני אתן לך דוגמה. משנת 2012, מאז אני בקדנציה, התעשייה האווירית פועלת בהודו בהיקף נרחב ומוציאה עבודה להודו בצורה שוטפת, בשום שכל, בלי להעביר דברים יותר עדינים ופחות עדינים ובסופו של דבר אין שום דבר היום שהשתנה בתעשייה האווירית. אל מול הכותרת בעיתון שהיא הביאה את כל הדיון הזה, אין בתעשייה האווירית שום תכנית לצמצום פעילותה בישראל. נקודה.

היום במסגרת מחויבויות האופסט, התעשייה האווירית, על סמך החוזים הקיימים שלה – הקיימים, בלי שיווק נוסף - מחויבת ב-1.6 ביליון או מיליארד דולר אופסט בהודו. שוב אני אומר, אתה יכול להחליט לא להתחרות אבל אם התחרית, יש לך מחויבות והמחויבות הזאת, כמו שנאמר קודם, היא נעשית בתכנון מאוד דקדקני ומפורט והיא פוגעת הייתי אומר די בשוליים בתעסוקה במדינת ישראל.

זה לא קורה רק בהודו. שמעתם את כבוד הנשיא טראמפ, מד אין אמריקה. מי שקרא רק לאחרונה בעיתון בשבוע שעבר, הממשל הולך לצמצם דרמטית את מגבלות הייצוא על חברות אמריקאיות. יש את מדיניות ה-אייטא שזה אינטרנשיונל טרפיק, משהו שמונע יצוא. הולכים לדלל אותו משמעותית. האמריקאים הולכים להיות הרבה הרבה יותר פעילים בצורה הרבה יותר אגרסיבית בשווקי הייצוא. אם בעבר פעלנו בכמה שווקים והצלחנו להביא עסקאות כספק יחיד, העולם הזה הולך ונעלם. כלומר, התחרות היא הרבה הרבה יותר גדולה. אם אתה רוצה לעשות עבודות, אתה צריך להשאיר עבודות בשווקי היעד. כשאתה משאיר עבודות, אתה מעביר נתחים.

כמה עובדים יש בתעשייה האווירית?

שאלה טובה. בתעשייה האווירית יש היום כ-15 אלף עובדים ישירים. אנחנו עשינו חשבון שהתעשייה האווירית עם קבלני המשנה היום אחראית על פרנסתם של 250 אלף אנשים במדינת ישראל, עם קבלני המשנה, החל מקריית שמונה וכלה בנתיבות, באופקים, בבאר שבע ובאילת. מספר גדול, אני חושב שהכי גדול היום במדינת ישראל.

15 אלף עובדים ישירים.

ישירים ויש את קבלני המשנה.

יש תכנית לצמצם במספר העובדים או להתייעל כך שכתוצאה מכך עובדים יפוטרו בשנים הקרובות?

לא. יש תכנית שמול מחויבויות החברה לספק את ההזמנות שיש לה, נסתכל כל הזמן כמה כוח אדם צריך ובהתאם לזה אנחנו בוחנים את דרכנו או לא קולטים עובדים חדשים. צריך להבין שהתעשייה האווירית מגיעה לפרק זמן של כ-40-45 שנים מיום היווסדה והמון עובדים יוצאים לפרישה כל שנה, כ-500 פלוס עובדים, ואז אתה מתכנן את כוח האדם בקליטה בהתאם אבל אין שום תכנית על השולחן כרגע לצמצם את מספר העובדים. אין שום תכנית, בצורה חד משמעית.

למה הייתה הידיעה בעיתון? לא ראיתי את הידיעה בעיתון אבל אמרת לי בטלפון.

הידיעה בעיתון, מי שקורא את הכתבה מתחת לידיעה רואה שאין שום קשר בין הכותרת לבין התוכן.

אני אפילו לא יודע באיזה עיתון זה היה.

זה היה בדה מרקר. אני מכבד את כל העיתונאים.

למה?

את זה צריך לשאול את העיתון למה הוא שם כתבה כזאת. אבל אני לא רוצה להגיע לזה.

מה שאני כן חייב לומר זה את העובדה שאנחנו מתחרים בכל הכוח בענקי העולם, בבואינג, בלוקהיד מרטין, בארץ באלביט, ברפא"ל, והתחרות היא בריאה. אני לא מצר על התחרות. אבל כושר התחרות שלנו נפגע בצורה אנושה. אפילו אנושה מאוד. שער הדולר מכה בנו קשות. בתקציב השנה אל מול שנה שעברה, שבעה אחוזים, הסכמי השכר שנחתמים בין האוצר להסתדרות בלי לשאול את התעשיות מה זה אומר, מכים בנו קשות. אני רק מברך על ארגון העובדים כי בהסכם שכרגע אנחנו מריצים ביחד ואנחנו נמצאים בסופו, הארגון השכיל להבין שאם אנחנו נאמץ את ההסכמים בשוק כפי שהם, אנחנו פשוט מובילים את החברה לתהומות.

בסופו של דבר יוקר המחיה בארץ, האגרסיביות של המתחרים, שינוי המדיניות, שער הדולר, שוחקים קשות את כושר התחרות של התעשייה האווירית ולכן הרווחיות שלנו בסופו של יום היא רווחיות שלא עומדת בבנצ'מרק העולמי.

כאן אני רוצה להבחין, שתבינו מה זאת התעשייה האווירית. התעשייה האווירית עומדת על שתי רגליים, יש רגל צבאית שהיא רווחית, היא עומדת בבנצ'מרק העולמי והמקומי, ויש את הרגל האזרחית, אותה רגל שעל בסיסה שווימר ב-1953, ב-7 לאוגוסט 1953, פניה לבן גוריון ואמר לו: בוא נקים תעשייה אווירית. זאת רגל אזרחית שגדלה וגדלה וגדלה והיום היא מפתחת ומייצרת מטוסי מנהלים, מסבה מטוסי נוסעים למטוסי מטען, מפתחת מטוסי תדלוק למערכת הביטחון וארגונים אחרים, ומייצרת חלקי מטוסים לכל F-15, לכל F-16 וכולי וכולי וכולי. באמת תפארת מדינת ישראל. אין לי שום אנדר סטייטמנט מול המילה הזאת.

אתם ביקשתם שאני אקדם את החוק.

יפה. רגע. אני רוצה לומר - - -

אין לנו הרבה זמן ולכן אני אבקש להצטמצם.

אני רק רוצה לומר שיש לנו רגל אזרחית בעייתית והיא בעייתית לאורך הרבה זמן ובעשר השנים האחרונות – וחבר הכנסת פורר אמר את זה בצורה מאוד פשוטה – אנחנו בסוף, כשמתפזר כל האבק וכולם מוציאים את הקיטורים ברמה שהם רוצים, אנחנו חברה עסקית לכל דבר ועניין. אנחנו בבורסה בתל אביב מדווחים כל רבעון כמו חברה פרטית ומודדים אותנו אל מול הרווחיות שלנו. הרווחיות היום של התעשייה האווירית אינה עומדת בקנה מידה עולמי ולכן אנחנו מפעם לפעם בוחנים צעדים כאלו ואחרים.

אני חוזר ואומר. ראשית, אין כרגע שום תכנית לצמצום עובדים, גם למול שינוי המבנה הארגוני שהוא מתחייב על דעת כולם ואני הוצאתי הודעה ואמרתי בצורה חד משמעית, ואני מצטט, שהאירוע הזה יבוצע בתיאום מלא ועבודה משותפת עם ארגון העובדים שכמו בעבר גם הפעם יהיה שותף.

לא שמעתי את המשפט הזה.

המשפט שהוצאתי לעובדים לאחר ההחלטה, נאמר בצורה חד משמעית: השינוי יבוצע בתיאום מלא ובעבודה משותפת - - -

אבל לבורסה לא כתבת את זה.

אני לא מתייחס לבורסה.

לבורסה כתבת משהו אחר.

לבורסה לא אמרנו שום דבר שונה מהותית.

כל שינוי שייעשה, מה שהודעת, יהיה בתיאום מלא עם העובדים.

כל שינוי בעבר וכל שינוי בעתיד והשינוי הזה ספציפית, יבוצע בתיאום מלא ועבודה משותפת עם ארגון העובדים שכמו בעבר גם הפעם יהיה שותף מלא לדרכה העסקית של החברה מתוך מחויבות מלאה לטובתה ולטובת עובדיה.

לכן, כל הפרשנויות מימין ומשמאל ומילה פה ומילה שם, הן לא רלוונטיות. הנהלת התעשייה האווירית לדורותיה, גם ההנהלה הזאת, עובדת בתיאום מלא עם ארגון העובדים. אין תכנית ספציפית לפיטורי עובדים ואם וכאשר נגיע לאיזשהו אירוע שנצטרך להעלות בדיונים, אין שום דבר שיבוצע ללא תיאום עם העובדים.

מה הרווח הנקי ב-2015 ו-2016? אני מניח שלגבי 2017 עדיין אין לכם דוחות כספיים.

ב-2017 אנחנו לא יכולים לדווח כי אנחנו חברה מדווחת. אני יכול להגיד שהוא לא - - -

אמרתי שתעזוב את 2017.

צודק. ב-2016 הוא לא רלוונטי כי עוד פעם, אירוע הזוי. החלטנו על תכנית הבראה בתיאום עם ארגון העובדים, תכנית ההבראה עלתה 700 מיליון שקלים להוציא את העובדים. 700 מיליון שקלים. התעשייה האווירית פנתה למדינה, קיבלה תשובה שלילית. אם אני משווה את עצמי לתעשיות ישראליות אחרות, כאשר רפא"ל עברה מחברת סמך לחברה ממשלתית, המדינה השקיעה שמונה מיליארד שקלים. מה קורה היום עם התעשייה הצבאית, כל מספר שתגידו אתם יודעים יותר טוב ממני.

לא. אנחנו לא נגיד כל מספר. את תע"ש אנחנו מלווים ואנחנו מכירים.

בסדר. לא תגידו.

שלא נגיע למצב הזה אתכם.

לא נגיע. על אחריותי לא נגיע. ביקשנו סכומים כהשתתפות וקיבלנו תשובה שלילית. מימנו את כולם ולכן המספר היה שלילי. ב-2015 נדמה לי היינו ברווח – יתקן אותי אייל – של אחד או אחד וחצי רווח נקי ברמת חברה. לא קביל, לא עומד בבנצ'מרק העולמי.

כשבעים מיליון דולר.

זה כלום. אבל הם נותנים פרנסה ל-250 אלף אנשים.

חטיבה האזרחית מפסידה כבר עשר שנים.

אבל היא נותנת פרנסה. 250 אלף אנשים מתפרנסים מהמקום הזה.

תודה רבה. את חברי כנסת רציניים ואתם רוצים שהעניין הזה יהיה במעקב נורמלי. נשמע את ועד העובדים. בבקשה, אהוד נוף.

שלום כבוד היושב ראש וחברי הכנסת. אני אציג את עצמי. אני מזכיר ארגון העובדים. בהשכלתי אני מהנדס, בוגר הטכניון.

לא רלוונטי.

חשוב שידעו כי ארגון העובדים אצלנו הוא ארגון עובדים אחראי וטוב. אני מהנדס, בעבר טייס, אני גם בהתנדבות יושב ראש הסתדרות המהנדסים ויושב ראש לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.

ארגון העובדים כמו שאני רואה אותו, הוא ארגון דוחף ולא ארגון הורס. ארגון העובדים דוחף קדימה. מנסה לדחוף קדימה את התעשייה האווירית, מנסה לדחוף קדימה את ההנהלה. אנחנו רוצים להיות חברת היי-טק הכי טובה והכי גדולה ולהמשיך לגדול ולצמוח. התעשייה האווירית היא חברה ציונית ישראלית. אין שם הודים, אין שם סינים, יש ישראלים שעושים את העבודה ואנחנו גאים על כך. ציונות נטו. במשך 24 שנים לא היינו עם שביתה ולו יום אחד והיינו רווחיים. תעשייה אווירית רווחית.

כאמור, 250 אלף אנשים חיים מהתעשייה האווירית. 10,000 מהנדסים, טכנאים ואקדמאים עובדים בתעשייה האווירית. מיטב המוחות במדינה נמצאים אצלנו. אנחנו יכולים לעשות ויודעים לעשות כל דבר לביטחון המדינה. חמישים מיליון דולר ליום התקשרויות. כל אלה דולרים שנכנסים למדינה. שמונים אחוזים אלה דולרים שנכנסים למדינה.

אני רוצה לומר דבר נוסף. 500 מיליון שקלים בשנה תורמת התעשייה האווירית לדבר שהוא תשתיות לאומיות. תשתיות לאומיות, אלה דברים שהשתיקה יפה להם ואנחנו עושים את זה ולא יכולים להגיד שיש לנו ולא יכולים למכור את זה ואנחנו מסבסדים את המדינה ב-500 מיליון שקלים בשנה בממוצע בעשר השנים האחרונות. קרוב למיליארד שקלים בשנה הם מיסים של העובדים שמשלמים. התעשייה האווירית תורמת למדינת ישראל בצורה בלתי רגילה. גאווה שלנו. אנחנו גאים. אנחנו ציונים אנחנו אוהבים את המדינה ואוהבים את החברה והחברה אוהבת את המדינה. לכן אנחנו עושים את הדברים האלה.

אנחנו לא מבקשים נדבות מאף אחד. אנחנו יודעים לעבוד ויודעים להיות הכי טובים אבל אנחנו לא רוצים להיות בתחתית סולם המזון ולכן גם החוק לעידוד השקעות הון, זאת בדיחה שאנחנו לא מקבלים אותו. זה ממש מטורף.

מה זה החוק?

החוק לעידוד השקעות הון.

זה לא חל על חברות ממשלתיות. זה חל רק על חברות פרטיות.

בעלי הון. חברות פרטיות שמתחרות בנו פחות טובות מאתנו.

אני רואה שאתה ומר וייס המנכ"ל, אתם ביחד.

ולכן למה צריך אותנו?

תכף תשמע למה.

אמרתי שארגון העובדים הוא ארגון בונה.

גם כשאנחנו לא מסכימים, אנחנו יחד.

ארגון העובדים הוא ארגון בונה ודוחף קדימה.

תגיד בבקשה אם יש בעיות. רק שתדע, עם כל הכבוד, אנחנו מתבשמים מהדברים שאתם אומרים ואנחנו מרוצים. אנחנו ועדה שתפקידה לטפל בבעיות אם אין בעיות, תגיד.

אני מגיע לבעיות. בעיה ראשונה עוד בקשר לזה, החוק הזה. יש לנו בעיה. משרד הביטחון צריך להבין שהוא האבא שלנו. יש כאן מישהו ממשרד הביטחון? אין.

יש.

יופי. משרד הביטחון צריך להבין שהוא האבא שלנו. אנחנו חברה של המדינה ולא של בעל הון פרטי. אנחנו משלמים למדינה ונותנים למדינה ולא לכיסים פרטיים.

אני רוצה שתדע את המסגרת. בשעה 11:00 מתחילה מליאת הכנסת ואנחנו עד 11:00 צריכים לדבר גם על טרבלינקה.

כמה זמן אתה נותן לי?

רגע. אם הייתי יודע שאתם מדברים, הייתי עושה את הדיון ביום אחר עם תכנית הרבה יותר גדולה אבל מכיוון שאמר חבר הכנסת מיקי זוהר ואחרי כן גם מיכל בירן שזה דחוף, אני מקיים את הדיון דחוף. לכן הנושא, אני חוזר בפעם השלישית, מה שמעניין אותי לצערי הרב אלה הן הבעיות. אל תחפש את משרד הביטחון ואל תחפש אף אחד. תגיד מה הבעיות.

אנחנו בתוך תכנית הבראה. בתכנית ההבראה העובדים לחצו ודחפו כמה נושאים. הם דחפו שיהיו צמצומים מבחינת השומנים של ההנהלה, מבחינת יועצים, והעובדים דחפו להוסיף את הכספים שאנחנו חוסכים מהכיס שלנו, שאנחנו נותנים, לתת אותם למו"פ, לתת אותם לשיווק. בתוך תכנית ההבראה שלנו קיים הנושא הזה.

כרגע כל ההודעות על שינויים ארגוניים, כל ההחלטות בדירקטוריון. הודעות בעיתונות, זה מודיע כך וזה מודיע כך. משגעים את העובדים. אין כאן יציבות. צריכה להיות יציבות. אני לוקח את העובדים הכי טובים ורוצה שהם יעבדו אבל אין להם יציבות. התפקיד שלי הוא מהבוקר לחשוב איך לדאוג לעובדים. בלילה מטלפנים אלי עובדים, העובדים בפאניקה, לשאול מה קורה, מה אלה ההודעות האלה, מה עושים לנו, מבטלים את ההנדסה, מבטלים את החטיבה. אחת לתמיד, אני רוצה להבהיר גם כי נאמר כאן שהחטיבות האזרחיות הן הבסיס של תעשייה אווירית. החטיבות האזרחיות לא מתעסקות רק בדברים אזרחיים אלא הן מתעסקות בדברים צבאיים. הן מסבסדות את הדברים הצבאיים בידע, ביכולת, בטכנולוגיה.

הן מפסידות?

הן לא מפסידות.

שמעתי מהמנכ"ל.

תעשה את התחשיב ימינה או שמאלה ואתה תראה שזה אחרת. אם אין לך חטיבות אזרחיות, אין לך את המל"טים הגדולים, אתה לא יכול לעשות אותם, אתה לא יכול לעשות מחומרים מרוכבים, אתה לא יכול לעשות מטוסי תדלוק, אתה לא יכול לעשות מטוסי משימה, אתה לא יכול לעשות מטוס ראש הממשלה, אתה לא יכול לעשות כלום. כל היכולות הצבאיות שם.

הבנתי מה אתה אומר. האם קיבלת איזושהי הודעה, אתם העובדים, אתה שמייצג אותם, שעומדים לצמצם בחלקים האזרחיים? שעומדים לייעל?, כלומר, לאחד אגפים? האם קיבלתם איזו הודעה? חוץ ממה שקראתם בעיתונים. שמועות זה דבר חמור וזה בסדר. תכף נפריך את השמועות לפי מה שהמנכ"ל אומר. אבל האם קיבלת איזושהי הודעה שהולך לקרות משהו?

אנחנו יושבים עם ההנהלה כל הזמן. אנחנו ארגון אחראי. יושבים עם ההנהלה. ההנהלה אמרה שהיא רוצה, חושבת, כבר כמה שנים מדברים ורוצים לעשות כל מיני שינויים ארגוניים. אנחנו לא נגד שינויים ארגוניים בעיקרון.

לא זה מה ששאלתי. תענה לי על השאלות שלי. האם ההנהלה הודיעה לך, האם המנכ"ל הודיע לך שהולך להיות בעוד חצי שנה, שנה, חודש, עומד להיות שינוי ארגוני וכתוצאה ממנו יהיה נושא של עובדים? זה מה שמעניין אותנו.

הודיעו שרוצים לעשות. עשו החלטה בדירקטוריון וההחלטה הזאת מתעלמת מהעבודה בסיכום עם ארגון העובדים. החלטה כזאת, משמעותה של ההחלטה על רה ארגון, היא משמעות שיכולה להיות קשורה בעובדים. אני לא יכול לוותר על הדברים האלה.

אבל שואל יושב ראש הוועדה האם קיבלת הודעה למעט מה שכתוב בעיתון. המנכ"ל הקריא הודעה שהעביר לעובדים.

אבל בדירקטוריון יש הצהרה אחרת.

אני מחדד את השאלה.

רבותיי, אין לנו זמן.

יש חטיבות אזרחיות ויש חטיבות צבאיות. האם החטיבות האזרחיות הן רווחיות או הפסדיות? אם הן הפסדיות, אני רוצה לדעת בכמה הן הפסדיות ואיך מממנים את ההפסדים האלה.

מהרווחים.

אני הבנתי שהמנכ"ל או יושב ראש הדירקטוריון אמר כאן שאין כוונה לעשות שינויים. אבל אני אומר שהקריאה של הוועדה צריכה להיות חד משמעית, בין אם יש כוונה כרגע או תהיה כוונה בעוד חודש, שכל השינויים יהיו בסיכום עם העובדים. אם זה מקובל על כולם, בא לציון גואל.

אם אנחנו נשלח אותם לעולם תחרותי בידיים קשורות, בסוף אתה תגיע למצב.

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. אנחנו מוכנים לתת להם גב כדי שהם יוכלו להתחרות אבל אנחנו דורשים מהם שיחזיקו את העובדים בלופ הכי פנימי של הדיונים וההסכמות.

אני עכשיו רוצה לבקש ממך, לפני שאנחנו מסכמים את הדיון, שני דברים שמעניינים אותנו. תענה על השאלה של חבר הכנסת עודד פורר לגבי ההפסדים. אתם לא ביקשת מאתנו שנתערב להוציא את הנושא של הצעת החוק שאני הנחתי עם חברים נוספים לגבי הנושא הזה. אתם גם הייתם אצלי גם עם אראל לוקר בזמנו. בסדר. אנחנו ננסה לקדם את העניין של החוק. התעשייה האווירית היא שונה מאשר החברות האחרות.

אני רוצה לדעת את הדבר הכי חשוב בדיון הזה. אם ייעשו שינויים, האם זה ייעשה בתיאום מוחלט עם העובדים? זאת אומרת, ישבו אתם לפני כן, לא יקבלו החלטות כאלה שיגרמו לעובדים רבים לא לישון בלילה. זה הנושא שהכי מטריד אותנו. אם תנוח דעתנו מהצהרה שלך כאן, בסדר, אז אנחנו רק עוקבים אחרי זה ולא עושים מעבר לזה כלום. אני מבקש לדעת מה אתה אומר.

התשובה היא כן.

מה זה כן? כן מה?

לא כן אלא כן רבתי. גם שמתי את זה וקראתי את זה בכתב. התשובה היא כן.

האם זה יהיה בסיכום עם הוועד.

בתיאום מלא.

הוועד לא מנהל.

חבר הכנסת זוהר, הנהלת התעשייה האווירית מנהלת את החברה והיא היחידה שמנהלת את החברה. היא היחידה שתמשיך לנהל את החברה וזה המנדט שלה מהדירקטוריון.

ההנהלה האת של החברה, אם היא הולכת לעשות שינויים, מה תפקידם של העובדים בסיכומים האלה?

להיות פרטנר לכל האירוע הזה. אנחנו ננצל, ננהל אתם משא ומתן, נגיע להסכמות.

לא, לא לנצל. לנצל זה לא טוב. המילה תנצל לא ראויה. תגיד שאתה תנהל משא ומתן בתום לב.

אני מבקש שלא יהיו כאן חילוקי דעות. אנחנו עדיין לא בשלב הזה. הוועדה על כל חלקיה מבקשת, בין מי שרואה את המעורבות של העובדים בצורה כזאת או בצורה אחרת, לפני שקורה אירוע כזה, ואנחנו מקווים שהוא לא יקרה, אנחנו מבקשים שתאמר לוועדה האם הדברים האלה ייעשו יחד עם העובדים.

התשובה היא כן. אמרתי את זה גם קודם. אפילו אמרתי משפט מפורש שכתבתי אותו לעובדים. אמרתי את זה וחזרתי ואמרתי. גם העובדים יודעים. אנחנו מדברים אתם.

נחה דעתנו. יש לי בקשה אליך. אני מבקש, לפני שקורה אירוע כזה, שלא נשמע עליו בדיעבד. תאמר לנו שהולך לקרות אירוע. התעשייה האווירית היא דבר שאנחנו חלק מהעניין הזה וזה באמת כמו שתיארתם בהתחלה, זה נושא שהוא נושא לאומי ממדרגה ראשונה גם מבחינת מספר העובדים וגם מבחינת מה שהתעשייה האווירית עושה. אנחנו ננסה גם לקדם את החוק שאתם מעוניינים בו, החוק הזה של עידוד השקעות הון. ההחלטה התקבלה אצלי בקדנציה הקודמת כאשר היה מדובר על כך שנותנים עידוד השקעות הון לכאלה שיכולים לקחת את המפעל שלהם למקום אחר בעולם.

ואחרי כן אומרים שהחרדים רק לוקחים. הנה, הם גם נותנים.

החרדים? מה פתאום? רק לוקחים. תכף תראה, אנחנו בתקציב הולכים לקחת כי קיצצו לנו בחצי כדי שאנחנו עכשיו נצטרך לקחת. חבל על הזמן.

אבל בחינוך קיבלת הכול.

הכול.

בסדר, אל תשימו לב לדברים האלה. אני מבקש, מה שאמרת, זה הניח את דעתי. אני מבקש, אם יש שינוי בעמדה הזאת, אם הולך לקרות אירוע, אנחנו צריכים להיות מעורבים בזה גם לטובתכם. אנחנו צריכים להיות מעורבים בזה גם בנושא של החקיקה.

אנחנו נסייע לחברה.

כן. נעשה את הכול על מנת שהתעשייה האווירית על עובדיה לא תיפגע.

אנחנו לא רוצים שהחברה הזאת תיפגע.

אתה רואה, בעניין הזה יש כאן הסכמה בין אופוזיציה לקואליציה.

כן. אני מודה לכם על הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 10:51.