ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-01-15OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 912

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ב בטבת התשע"ח (09 בינואר 2018), שעה 12:00

יזמות בתחום ההיי-טק בחברה הערבית, הצעתו של ח"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: אחמד טיבי – מ"מ היו"ר

עאידה תומא סלימאן

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס

פרץ וזאן - מנהל כללי, משרד המדע והטכנולוגיה

נתנאל מזאה - מנהל אגף מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה

אילת קארפ - מנהלת מחקר ומובילת פרוייקטים, משרד הכלכלה והתעשייה

אלי לוי - מנהל תחום מסלול השקעות, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

אימאן טרביה אלקאסם - מרכזת בכירה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעמי קריגר - ראש זירה חברתית ציבורית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

אוסאמה סעדי - חבר כנסת לשעבר

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

ג'ורדנה קוטלר - נציגת פייסבוק בישראל

אימאן סלימאן - עורכת תכניות בערבית, תאגיד השידור הישראלי

חובב ינאי - נציג ארגון שתי"ל מיסודה של הקרן החדשה לישראל

נור ביאדסי - מדעי מחשב, פורום MIT

אלה מטלון - מנכ"ל, פורום MIT

עלאא חאגי - יו"ר מועצת ועדי הורים ג'דיידה-מכר, ועד הורים ארצי

סאמי סעדי - מייסד ומנכ"ל משותף, צופן - מרכזי טכנולוגיה

חנא שקור - יועץ של צופן

ג'עפר פרח - מנהל, מרכז מוסאוא

סמי טהא - מנכ"ל חברת יזמות חברת LAYOUT

עבדאללה חוטבא - מנכ"ל, ס.י.מ.א לפיתוח לווינים ומדעי חלל

מוחמד דראושה - מנהל המרכז, המרכז לשוויון וחברה משותפת - גבעת חביבה

אשרף ג'בור - מנהל תכנית רואד

חאלד עיאשי - מנהל פרוייקטים בחברה, ס.יזמות ופתרונות מתקדמים בתעשייה

חסן אבו-שעלי - מייסד, חאסוב - העמותה לקידום יזמות וטכנולוגיה

רביע זיוד - מנכ"ל העמותה, עמותת חאסוב

דדי פרלמוטר - סגן נשיא אינטל לשעבר

לין אלסאלח - פרחי הייטק, גבעת חביבה

טמיר כהן

יפעת קדם

יזמות בתחום ההיי-טק בחברה הערבית, הצעתו של ח"כ אחמד טיבי

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: יזמות בתחום ההייטק בחברה הערבית. אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת משה גפני, שאיפשר את הדיון החשוב והכמעט ראשון מסוגו. אני רוצה להודות לטמיר, מנהל הוועדה, על העזרה הלוגיסטית בקיום היום הזה. אני רוצה להודות לשר המדע, השר אקוניס, ולמנכ"ל המשרד שהגיעו לכאן, אל"ף, בשל חשיבות הנושא, ובי"ת, בשל היותו השר הממונה על התחום הזה בעבודת הממשלה. אנחנו עוד מעט נשמע את הצגת הדברים על ידי השר אקוניס.

המגזר הטכנולוגי במדינה הוא נכס אסטרטגי למשק, הוא מניע את צמיחתה הכלכלית של המדינה. התפתחות והתקדמות מגזר זה מציבות אתגרים מהותיים. בשנת 2012 עד 2016 גדל מספר הסטודנטים הערבים שלומדים את מקצועות ההייטק ביותר מ-60%. משנת 85 עד שנת 2014 למדו סך הכל 1,598 סטודנטים ערבים בהייטק. בשנת 2016 לבדה למדו 2,224 סטודנטים ערבים, על פי הנתונים של ארגון צופן. אנחנו נגיע לארגון צופן ועבודתו החשובה בהמשך. למרות שהערבים מהווים כ-20% מכלל אזרחי המדינה, כאשר בוחנים את מצבם של הערבים בהייטק מגלים שהם "זוכים" לתת ייצוג דרמטי. שיעור המועסקים הערבים בתעשיית הטכנולוגיה מוערך בכ-3% בלבד, נכון לתחילת 2017. יש מאמץ לקדם הצעת מחליטים בממשלה להקמת שני פארקי הייטק: באזור התעשייה בכפר קאסם ובנצרת, בהובלת המשרד לשוויון אזרחי, משרד הכלכלה, מרכז ההשקעות, העיריות עצמן, הרשות לפיתוח כלכלי ומיודענו מר איימן סייף. אני לא יודע אם השר והנוכחים יודעים, אבל בנצרת מועסקים יותר מ-1,000 מהנדסים ערבים ויהודים. יש יותר מ-40 חברות הייטק שעובדות ופועלות בנצרת. יש יותר מ-5,000, מהנדסים ערבים, מהנדסי הייטק, כיום במדינת ישראל.

אני רוצה לברך את האורחים שהגיעו אלינו. בהתחלה אני רוצה לברך את מר סאמי סעדי ואת נציגי ארגון צופן, שזה ארגון שפועל לקידום ההשתלבות של האזרחים הערבים בתעשיית ההייטק. הם עושים עבודה מצוינת בתחום הזה. תודה רבה. אני רוצה לברך את היזמים הערבים והיהודים שהגיעו בשל חשיבות הנושא. חשובה מאוד העובדה שאני רואה את הדור הצעיר כאן, את התלמידים ואת התלמידות. המאמץ הזה שלנו מופנה כדי לפתוח את הדרך שלהם לעתיד טוב יותר על ידי שילובם בתחום ההייטק. זה כמעט התחום החשוב ביותר בעולם המודרני. סאמי הסביר לי כמה הכניסו המהנדסים הערבים, מה הייתה ההכנסה שלהם בשנים האחרונות. הוא הזכיר לי מספר של 4 מיליארד שקל, נדמה לי. זה גם נושא אטרקטיבי לסטודנטים לחשוב עליו. אני רוצה לברך את גברת ג'ורדנה קוטלר, נציגת פייסבוק בישראל. אני רוצה לברך את מר דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר של אינטל לשעבר ויושב-ראש משותף של המועצה הציבורית לקידום ההייטק בחברה הערבית. תודה שבאת, אדוני. אני רואה את ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא, שפועל לקידום החברה הערבית בתחום הכלכלי והחברתי. אני רואה אורחים שעוסקים בתחום הזה. אני מודה לכם שהגעתם. אני מברך על השתתפותם של תלמידי תכנית פרחי הייטק בגבעת חביבה. תודה רבה. זאת הייתה ההקדמה. אדוני השר, אני רוצה לתת לנציג ארגון צופן, חשוב שאתה תשמע אותו.

אני אשמע אותו. אחר כך אני אדבר. אחרי עזיבתי המנכ"ל יישאר.

מר סאמי סעדי.

שלום רב. באמת תודה לד"ר טיבי, תודה לשר ולחברי הכנסת, לאורחים. תודה גם לנעמי קריגר מהרשות לחדשנות. מה שבאנו ואמרנו כארגון צופן זה שאנחנו רוצים לשלב את החברה הערבית בתעשיית ההייטק בישראל. אנחנו רואים בזה win-win situation. זה טוב למדינה, זה טוב לחברה הערבית, זה טוב לחברה המשותפת. מה שד"ר טיבי דיבר עליו בנצרת זה על אלפי מהנדסים יהודים וערבים שעובדים. זה מה שאנחנו רוצים לעשות גם בכפר קאסם. אנחנו חושבים שחברה משותפת לא צריכה להיות בכיוון אחד, היא צריכה להית בשני כיוונים. אני חושב שגם פיתוח כלכלי יכול להיות וצריך להיות דרך ההייטק. המנוף לפיתוח כלכלי נמצא היום בנצרת וביישובים הערבים. אנחנו מאוד רוצים ומקווים לפתוח גם סניף באזור הנגב שישרת את החברה הערבית בנגב.

מה אנחנו עושים? אנחנו מתאמים ומשלבים בין ההיצע לביקוש. ההיצע הוא ההון האנושי המצוין של החברה הערבית שעשרות שנים לומדת את מקצועות ההייטק ומכל מיני סיבות ואתגרים לא מצאה את מקומה בתוך התעשייה הזאת. צופן מאפשרת, מתאמת, מכשירה את כל ההון האנושי הזה מתוך האוניברסיטאות - ממכללת תל חי בקרית שמונה ועד מכללת סמי שמעון בנגב. אנחנו עובדים בתוך המוסדות האקדמיים בשביל להכשיר אותם ולהכניס אותם לתעשייה. אם ב-2008 כמעט ולא היה מוזכר העניין הזה של תעשיית הייטק בחברה הערבית, היום אנחנו רואים שהמספר גדל מ-350 ל-5,000 מועסקים בתוך התעשייה. אנחנו רואים היום עשרות סטארט-אפים. הכי חשוב מבחינתנו זה בניית התעשייה הזאת בתוך החברה הערבית. דרוש לה שיהיו סטארט-אפים ויזמים בתוך החברה הערבית, יזמים יהודים וערבים במשותף. היום יש יותר מ-92 סטארט-אפים שפועלים באזור נצרת. כמעט חצי מהם קיבלו את המענק של המדען הראשי. זאת תכנית מצוינת. צריך להמשיך את כל נושא המענקים שב-85% מושקעים בתוך הסטארט-אפים האלה, כי העתיד יבוא גם מתוך הסטארט-אפים האלה שיתפתחו ויבנו את התעשייה הזאת.

חשוב מאוד גם לציין את המספר שד"ר טיבי ציין. אני חושב שזה מספר שגם הרשות לחדשנות וגם משרד הכלכלה עשו עליו מחקר. מ-1984 עד 2014 סך כל הסטודנטים הערבים שלמדו את מקצועות ההייטק היה 1,598. ב-2016 היו 2,224 סטודנטים שלמדו את המקצועות האלה. בשנת הלימודים הזאת, שנת 2017, מספר הסטודנטים הערבים שלומדים את מקצועות ההייטק הוא 2,755. זה מספר מדהים, אבל עדיין קטן. יש לנו אפשרות. אני חושב שזאת המטרה של ועדת הכספים, של הכנסת ושל ממשלת ישראל, לתת מספיק השקעות בשביל להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים את מקצועות ההייטק כדי שנוכל להגיע תוך 3 שנים לעשרת אלפים סטודנטים. ככה גם נוכל לתת את המענה למחסור של אלפי מהנדסים שלא נמצאים היום בתעשייה. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים החשובים. אני רוצה לברך את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה שנמצאת איתנו כאן, ואת חבר הכנסת לשעבר ולעתיד אוסאמה סעדי. מכובדי השר, הבמה שלך.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהישיבה הזאת חשובה מאוד למדינת ישראל. לא רק לתעשיית ההייטק של מדינת ישראל, אלא למדינה כולה. מיד כשביקשת ממני להופיע בה נתתי לך תשובה חיובית, והנה הגיע היום ואנחנו כאן. אני רוצה לברך גם את יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שגם הייתה אצלי בפגישה לפני כמה חודשים בעניינים דומים. אני רוצה לברך את חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

התבקשתי לבוא כדי לסקור את פעילות משרד המדע והטכנולוגיה במגזר הלא יהודי. עם כניסתי לתפקיד הודעתי שהמדיניות שלי תתבסס על הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל באשר הם, הודעתי שהמדע, הטכנולוגיה, החדשנות וההייטק לא יישארו בתוך קבוצה סגורה בגיאוגרפיה מאוד ברורה במרכז הארץ, אלא יתפשטו לכל רחבי הארץ, לכל האוכלוסיות ולכל המגזרים. זה מימוש מיידי של המדיניות שלי – הנגשת מדע וטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל.

מה עשינו? בוא נראה באמצעות הגרף. מלגות ההצטיינות על שם צבי ינאי, מטרתן להגדיל את ההון האנושי בתחומי מחקר בעלי עדיפות לאומית, להגדיל ייצוג של מגזרים ספציפיים באוכלוסייה. כמו שאתם רואים, משנה לשנה יש עלייה במספר מלגות ההצטיינות על שם צבי ינאי שניתנות במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי. בוא ניגש רגע ונראה מה קורה בשנת 2017.

אני אתן את הפעילויות בשנת העבודה 2017. אנחנו נתחיל עם סל מדע. סל מדע זה מכשיר שהושק לראשונה בשנת 2016 עם כניסתו של השר אופיר אקוניס למשרד המדע. במסגרת הסל הזה מוקצים לרשויות מקומיות כ-35 מיליון שקלים בשנה הראשונה. בשנה השנייה אנחנו מקווים להגיע ל-40 מיליון שקלים. סך כל המגזר שהוא לא יהודי מתכנס ל-28% מתקציב סל המדע של משרד המדע. אני אומר, זה מכשיר חדש. בשנה הראשונה הגישו 175 רשויות. בשנת העבודה הנוכחית הגישו כבר 215 רשויות. אנחנו מקווים להמשיך ולגדול בשנים הבאות. כפי שניתן לראות פה בשקף, אחוז התקצוב של המגזר הלא יהודי גדול בהרבה מחלקו באוכלוסייה.

אני מבקש להראות, אדוני היושב-ראש, ועל כך גם דיברתי עם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את הגרף האחרון, השמאלי ביותר. לא רואים כל כך טוב את המספרים, אבל תראו שבסל מדע אחוז המגזר הלא יהודי הוא 28%, בחוגים – 42%, בקייטנות - 38%. אגב, זאת ההצלחה האדירה שלנו, קייטנות הקיץ המסובסדות של משרד המדע. 80 שקלים לשבוע זה התשלום לילד. זה הסכום הנמוך ביותר מבין כל הקייטנות ברחבי הארץ. במדעניות העתיד אנחנו פחות או יותר באחוז היחסי. זה המינימום כפי שאתם רואים. כולם, גם החונכות ללימודי מדעים וגם המו"פים, נתמכים על ידי משרד המדע ב-30%.

שיתפנו פעולה, פרץ, במו"פ גליל ובמו"פ משולב.

בוודאי.

אני חושב שבזכות שיתוף הפעולה שדיבר עליו חבר הכנסת אחמד טיבי הסכום של שני המו"פים במגזר הלא יהודי עלה השנה לשיא של כל הזמנים. אחד נמצא בשפרעם, השני בוואדי ערה.

לא בכדי, אדוני המנכ"ל ואדוני היושב ראש, עמדתי על האחוזים, משום שבדרך כלל אומרים שצריכים להגדיל את העדפות המתקנות. תראו מה קורה כאן. בכל פרמטר יש העדפה מתקנת שבדלתא היא הרבה יותר גדולה מהאחוז היחסי של מספר ערביי ישראל מתוך האוכלוסייה במדינת ישראל. אני חושב שאנחנו עושים את הדבר הנכון. אני תמיד אומר - זו השקפת עולמי, כדאי להכיר אותה, אני חושב שהיא השקפה נכונה, אני מקווה לפחות - שאתה לא מוריד את החזק למטה, אלא דוחף את החלש למעלה, והנה ההוכחה.

אני אציג את התכנון ל-2018. אנחנו רואים סל מדע עם תקציב כולל של 50 מיליון. מתוך זה מתוכנן 15.5 מיליון לטובת המגזר הלא יהודי. הגדרתי קודם מה זה סל מדע, אני חושב שהדברים ברורים. זה להנגיש מדע וטכנולוגיה לכלל האוכלוסיות בכלל הרשויות. אנחנו רואים פה את היקפי התקציב. בתחום החוגים 42% מתוכנן בשנת 2018 למגזר הלא יהודי. אני אציין עכשיו רק מה שמתוכנן למגזר הלא יהודי, שזה 23% מתוך קרוב ל-5 מיליון. מיליון 150 יתוקצב עבור המגזר הלא יהודי. מדעניות העתיד זה פרויקט, למי שלא מכיר, של תמיכה בלימודי מדעים לנערות מכיתה ט' עד אמצע י"ב.

יש פה בנות שהן בפרויקט הזה, שהן במיזם הזה של מדעניות העתיד? מישהי משתתפת פה במיזם הזה?

אלה פרחי הייטק מגבעת חביבה.

באיזה כיתה אתם עכשיו?

יש אחת מכיתה י'.

מי זו האחת? את משתתפת בזה? באיזה מקום?

באכסאל.

יפה מאוד. את מרוצה מהמיזם של מדעניות העתיד? את אוהבת את מה שאת עושה?

כן.

מצוין. רק להבין מה הם המיזמים האלה. איתך, חבר הכנסת טיבי, ועם חברת הכנסת עאידה תומאס סלימאן דיברנו על העלאה, על השתלבות של ערביי ישראל בתוך ההייטק הישראלי. זה קטר הצמיחה של מדינת ישראל. הוא החליף את מה שהיה כאן עד תחילת שנות ה-90, את המגזרים המסורתיים שהיו, את התעשיות הישנות. גם סאמי סעדי דיבר על כך שיש עלייה במספר התלמידים. למה? זו היא התשתית. התשתית ניתנת ברובה הגדול בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים. אז אתה רואה את הדברים, את המספרים העולים גם באוניברסיטאות.

במדעניות העתיד אנחנו מדברים על 26% סך הכל. לגבי חונכות ללימודי מדעים, משרד המדע בשיתוף עם משרד האוצר הגדיל באופן משמעותי את תחום החונכויות שבו סטודנטים חונכים תלמידים בתחום המדעים. 31% מסך כל התקציב בתחום הזה של 15 מיליון מוקצה לטובת המגזר הלא יהודי. על המו"פים דיברנו קודם. המגמה היא להמשיך את הגידול. אמרתי כבר שבשנת 2017 היה שיא של גידול בתמיכה במו"פים. בכל אחד ואחד מהמו"פים האלה מועסקים כ-10 חוקרים. אנחנו מעודדים גם תעסוקה של אקדמאים באמצעות המיכה במו"פים האלה וגם מחקר ופיתוח במגזר הערבי. לגבי אוריינות דיגיטלית, מדובר על פרויקט שנקרא להב"ה. הוא פרוס בכל רחבי הארץ. ישנם 7 מרכזים - זה מתוך 30 - במגזר הלא יהודי. יש לנו בשפרעם, ברהט, בטייבה, בסכנין.

בעכו יש מרכז להב"ה.

בבאקה-ג'ת, במע'אר ובנצרת. בכל המקומות האלה יש מרכזים שמגשרים על הפער באוריינות דיגיטלית. כל המרכזים פועלים ומשרתים את האוכלוסייה באזור. חשוב פה לציין שהשירות ניתן בחינם. מתוך 70 אלף משתתפים השנה בפרויקט להב"ה, כ-16 אלף השתתפו בלימודים האלה במרכזי להב"ה במגזר הלא יהודי.

זה היה אמור להחליף את החיבור של הפריפריה לכבלים?

לא, שום קשר.

זה לא המרכזים שהוקמו בזמנו?

זה מרכזי לימוד שאליהם אנשים שאין להם את היכולות בתחום האוריינות הדיגיטלית מגיעים בחינם ומקבלים את היכולת להיות חלק מעולם ההווה.

זה המרכז היחידי שמאפשר לאוכלוסיות מכל המגזרים להגיע ולגשר על הפער באוריינות דיגיטלית. מה לעשות, זה חלק מהחיים היום, אי אפשר בלי זה. אפשר להגיע לזה גם בחינם. זה מיועד לא רק לנערים, זה מיועד לקשישים, לבוגרים, למובטלים, לכל סוגי האוכלוסייה. יש פה השתתפות אדירה בפרויקט הזה. אנחנו מקווים לשמר ולהגדיל אותו בשנת העבודה הבאה.

אנחנו רואים פה את הנושא של פרויקט מדעניות העתיד. ציינו את המספרים. דיברנו על הייעוד שלו, לא נחזור על זה שוב. לגבי קייטנות הקיץ, השר דיבר פה על הביקוש האדיר שהיו לנו לקייטנות בקיץ 2017. יש לנו כוונה בקיץ 2018 להגדיל את ההיצע. על חונכות ללימודי מדעים דיברנו קודם. כמו שאמרתי, תקציב משרד המדע בחונכויות ללימודי מדעים גדל השנה פי 3, מ-5 מיליון ל-15 מיליון שקל.

סוכנות החלל משויכת למשרד המדע. משרד המדע אחראי על סוכנות החלל. במסגרת הזאת מבוצעת פעילות בקהילה בתחום ששמו חלל. גם בפרויקט דוכיפת נערות ונערים מהמגזר הערבי שיתפו פעולה, הם בנו ננו לוויין קטן שהם שיגרו לחלל. אני חושב שזו הצלחה אדירה בכל הארץ. המגזר הערבי היה שותף לזה. תקציב הפעילות הוא 19 מיליון שקל סך הכל. הוא מוגדר כ-20% מתקציב של חינוך וקהילה בתחום החלל. מרכזי הפעילות החינוכית בולטים במגזר הלא יהודי, שזה מרכז טייב והחלל ביחד. אנחנו תמכנו בהקמתו ובפעילות שמתבצעת שם לאורך השנה. במרכז החלל בטייבה הייתי בשבוע החלל, הייתה שם פעילות. הבאנו לשם אסטרונאוט על מנת שיסביר לאוכלוסייה בהרצאות. המון תושבים גילו עניין בהרצאות האלו, גם באסטרונאוט שהבאנו לטייבה ולבאקה אל-גרביה. אני רוצה לציין שבמגזר הערבי יש עניין רב בתחום המדע, אנחנו רואים את זה בפעילויות הקהילתיות שאנחנו מבצעים בשטח. אנחנו מברכים על כך.

אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, לחברי הכנסת, לוועדה ולאורחים, המדיניות היא באמת להביא לכל אוכלוסיית ישראל, להנגיש לה את המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. אני אספר לכם על הביקור במרכז להב"ה בנצרת. אני ראיתי את הילדים הקטנים. נדמה לי שהייתה באותו זמן פעילות לכיתות א'-ב'. הילדים האלה בלעדי הפעילות של להב"ה לא יכלו בכלל לקבל את ההזדמנות השווה להיות שווים. אני חושב שהאינטרס של מדינת ישראל הוא לדחוף למעלה אוכלוסיות שהיום עדיין מצויות מתחת לקו העוני, או לא משולבות מספיק בתחומי העתיד. זה כבר לא העתיד, זה בעצם ההווה של מדינת ישראל, משום שהייטק הוא קטר הצמיחה שלנו כבר למעלה מ-20 שנה. בשלב הרחוק, העתידי יותר, להוציא מכל התחום הזה של העברת קצבאות ותמיכות כאלו ואחרות אוכלוסיות שיש להן את היכולת. זה לא שאין את היכולת. המוחות הם שווים, היכולות שוות. המדינה, לצערי הרב, שנים ארוכות לא נתנה את ההזדמנות השווה להיות שווים, לכן ראינו פיגור.

כפי שאמרתי, מאז שנכנסתי לתפקידי בספטמבר 2015 אנחנו מנגישים ללא אבחנה את הפעילויות שלנו. אני גם מאוד שמח על הביקוש הגדול. הביקוש הגדול, אדוני היושב-ראש, בא לידי ביטוי במספרים. הגרפים הכי חשובים. חבר הכנסת טיבי לא אמר לי שזה חלק מישיבה של ועדת הכספים, אבל אדרבא ואדרבא. אני נותן דיווח חצי שנתי – עאידה יודעת זאת - לוועדת המדע והטכנולוגיה. היא גם משתתפת בישיבות. אני לא נתתי עדיין דיווח לוועדת הכספים. אם תרצו בכך, אני אתן. אגב, יש גם גרף על 2016, שזאת השנה הראשונה שהייתי שר המדע והטכנולוגיה. אתם רואים את העלייה בכל פרמטר, גם בסכומים, ובמידה מסוימת גם באחוזים. אני חושב שהרווח הוא של המשתתפים במיזמים שלנו, של התלמידים. בימים אלה מכשירים את הדור הבא של ההייטקיסטים, של מפתחי האפליקציות. אתם יודעים מה? אפילו את אלה שיגזרו את הקופונים, אם ירצו בכך. אנחנו מכירים כמה חברות הזנק. אתם רואים, בסוף גם עושים מה שמכונה "אקזיטים". זה לא דבר רע. אנחנו חיים בכלכלה חופשית, בכלכלה גלובאלית. אני בעד הדבר הזה. אתם יודעים, ראיתי לפני חודשיים ישראלים - גם ערבים ישראלים, אבל לא רבים - שפועלים בעמק הסיליקון. אני השקתי מלגה למדענים חוזרים על שם יצחק שמיר. בשבוע שעבר חילקנו מלגות מחייה בסך 240 אלף שקל לכל מדען חוזר, מיליון וחצי סך הכל. כל מדען או מדענית מקבלים 240 אלף שקל מלגת מחייה. אנחנו רוצים אותם פה. אם מצליחים, וזו לא מילה גסה, גם לעשות אקזיט, אפשר להרוויח. זה בוודאי חלק מן העולם שבו אנחנו נמצאים. המספרים שמר סעדי דיבר עליהם קודם רק ילכו ויעלו. אין מנוס מהדבר הזה. אנחנו רואים שגם התעשיות המסורתיות במגזר הערבי, כפי שגם במגזר היהודי ובמדינת ישראל כולה, עזבו אותנו. מה לעשות, זה העולם. זה יצא מארצות הברית, זה יצא מאירופה. זה עבר גם מישראל, בעיקר למזרח הרחוק, לטובת ההייטק. זה יקרה גם כאן. אני שמח להיות חלק מההצלחה הזאת, חלק ממי שמביא את התקציבים.

אני מברך, אדוני היושב-ראש, את ההשתתפות הפעילה של המגזר הערבי, של ראשי רשויות מן המגזר הערבי. תמיד כשאנחנו מוציאים קול קורא, הם פונים אלינו. הם מקבלים את כל השירות מאל"ף ועוד ת"ו על ידי לשכת שר המדע, לשכת מנכ"ל משרד המדע, אגף מדע וקהילה שמיוצג פה על ידי נתנאל מזאה. אנחנו שמחים על ההצלחה. אגב, אני מרבה בביקוריי גם במגזר הערבי. אחת מקייטנות הקיץ בלוד הייתה של ילדים מהמגזר הערבי, היה גם בלהב"ה בנצרת, כפי שאמרתי. אני אבקש מכם, גם ממך ומשאר החברים בסיעה הערבית המשותפת, מכל מי שמעורב בתחום, אם יש לכם הערות לפעילות שלנו, תפנו. אתם יודעים, לא כל החוכמה ניתנה לשר המדע או לפקידות הבכירה במשרד המדע. דברים באים מהשטח. ההערות שאנחנו מקבלים במהלך השנה באות תוך כדי תנועה. כמעט תמיד, אני חייב להגיד לכם, אנחנו קשובים ומבצעים שינויים ככל שאנחנו יכולים וככל שאנחנו מוגבלים על ידי הייעוץ המשפטי והבירוקרטיה הממשלתית, שהיא, חבר הכנסת טיבי, מנצחת את כולנו - שרים , חברי כנסת, אזרחים. היא פשוט מנצחת את כולנו, אבל זה דיון נפרד. אני לא יודע אם בהכרח בוועדת הכספים, אבל זה בהחלט דיון נפרד. אני מודה לכם.

אני מודה לשר ולמנכ"ל. אני רוצה לציין שהשידור הזה משודר לא רק בערוץ הכנסת, הוא משודר גם בהלא TV ובאינטרנט. אנחנו רוצים להודות להם על השידור הישיר שמתקיים בשעה זו בשל שיבות הנושא. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כל לברך אותך, חבר הכנסת אחמד טיבי, ד"ר אחמד טיבי, על היוזמה לקיום הדיון הזה והחשיבות של הדיון. כשמקיימים דיון כזה בונים את העתיד. אנחנו מנסים לגלות קדימה איפה אפשר שהאוכלוסייה שלנו, שהצעירים שנמצאים פה, גם צעירים וגם צעירות, יוכלו לצעוד כדי להיות חלק מההתפתחויות בשטח, שיוכלו לבחור בעצמאות טוטאלית את האופציה ללמוד מה שהם רוצים ללמוד, עם תקווה שהם אכן ימצאו תעסוקה בנושא שהם בחרו לעסוק בו, דבר שהרבה שנים הצעירים שלנו סבלו ממנו. אפילו כשכבר היו צעירים וצעירות שבחרו בתחום, היה קשה - עדיין בהרבה מקרים - למצוא תעסוקה מתאימה להשכלה שהם קיבלו וליכולות שלהם. אני עקבתי אחר הנושא הזה גם מתוך התעניינות איפה הצעירות נמצאות בתוך כל הנושא הזה. היה לי הכבוד לשבת בהנהלת צופן בשנה הראשונה שנוסדה. אחר כך הבנתי שהם מדברים בשפה שקצת קשה לי, אז עזבתי, וזה לא בגלל שלא האמנתי. את האמת, אני האמנתי בעבודה שהם עושים. לא שלא חשובים לי הצעירים, אבל כל הסטטיסטיקה מעידה שגם צעירות ערביות הולכות ולומדות יותר ויותר מקצועות שמתאימים לתחום הזה. אנחנו מדברים עכשיו על מהנדסים, על מהנדסות, על שילובם. כדאי לזכור שהתחום הזה גם כן יכול לספק תעסוקה להרבה מהנשים הערביות שסובלות ממחסור במקומות עבודה. לא כמהנדסות, אלא בנושאים שהם פרא-הייטק. אני עדיין זוכרת כשניסו לשלב את הנשים החרדיות, כבוד השר, בתעסוקה. הקימו מיזמים מיוחדים ששילבו נשים חרדיות בתעשיות שקשורות להייטק. אני מקווה שלא נעתיק את הניסיון, כי בסופו של דבר המקום הזה הפך למקום שמפריד ונותן תנאי שכר שלא מתאימים ונחותים משאר מקומות התעסוקה.

אי אפשר לא לדבר על פיתוח התחום באוכלוסייה. אם רוצים לפתח את התחום הזה, חייבים להסתכל מסביב. השכלה היא לא רק הכתובת. אתה יודע כמה התעניינתי בכל מה שקורה ואמשיך להתעניין לדורות הבאים, אבל צריך גם להכין את השטח. צריך להכין אזורי תעשייה שיכולים לקבל יזמות כזאת, שיכולים להוות מקור ליזמות כזאת. אני מברכת את השר ואת חבר הכנסת טיבי. אני רוצה להתנצל בפני כולם, הייתי רוצה להמשיך, אבל כהרגלנו בכנסת יש עוד אירוע.

יש עוד ועדות. תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא. חשוב שהשר ימשיך להיות איתנו, כדי לשמוע ולו חלק - -

נדמה לי שעד 13:00 אני יכול.

דדי פרלמוטר, יושב-ראש המועצה הציבורית של צופן וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית לשעבר. בבקשה, דדי.

תודה רבה. כבוד השר, חברי הכנסת הנכבדים והקהל. כבוד לי להיות פה. אני כבר כמעט 40 שנה בתעשייה הזאת. עוד בתקופה, אם מדברים על שיעורי עברית, קראו לתעשייה "תעשייה עתירת ידע" או "הייטק". תעשייה הזאת, כמו שצוין קודם, היא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל כבר הרבה שנים. היא תמשיך להיות, כי כל העולם עובר להיות מבוסס על טכנולוגיה יותר ויותר.

כולנו דיברנו על ההישגים ועל הפעילות המרשימה, אבל אני רוצה דווקא לצאת מפה בקול קורא לכל הגורמים בתחומי החינוך ובתחומי התעשייה, כי תעשיית ההייטק עם כל יכולותיה האדירות היא אחת התעשיות הפחות מגוונות מבחינת כוח האדם שלה. אני חושב שזה כשל רציני של התעשייה. גיוון במקורות תעסוקה, בין אם זה במיעוטים, בין אם זה בנשים, בין אם זה בגורמים אחרים, זה דבר חשוב. לא רק כשיש עוד אנשים שעושים במלאכה, אלא בעיקר ביצירת אותו גיוון, אותו מתח, אותה גישה. אם נביא כדוגמה את אחד המקומות המגוונים ביותר בתעשייה, שזה עמק הסיליקון בארצות הברית, אני חושב שחלק ניכר מההצלחה של המקום הזה הוא בגיוון של מקורות התעסוקה. מגיעים אנשים ממקומות שונים, ממתודת לימודים אחרת. כתוצאה מזה היכולת לשלב ולעשות דברים היא מדהימה.

רציתי לדבר טיפה על הניסיון, כי עבדתי באינטל. אינטל גייסה את העובד הערבי הראשון שלה בתחילת שנות ה-80. אני חושב שהגילוי להביא אנשים היה גילוי די מדהים. אנשים שבאים מקבוצות מיעוט, יש להם לפעמים רצון להוכיח את עצמם הרבה יותר חזק מאשר לאנשים שהכל ניתן להם במתנה. בלי להזכיר שמות, אחד העובדים שלי באינטל הוא מנהל בכיר מאוד בחברת אפל. כנראה שזה לא היה ניסיון רע להעסיק אותו עם תרומתו האדירה. המחסומים הם מחסומים מאוד קשים. אני חושב שחברות לא עושות מאמץ גדול - חברות גדולות או חברות הזנק - בגלל שהנגישות לעובדים ערבים היא קשה. צופן עושה הרבה מאמצים לעשות את זה. יש צורך בהכשרה ובפתיחות, אפילו באיך עושים ראיונות עבודה. אנשים נוטים לקבל אנשים שדומים להם, זה הטבע. מי שלא מתנהג בדיוק לפי אותו צ'ק ליסט - נפסל, וזה לא בגלל שהוא או היא פחות טובים, אלא בגלל שהם לא בהתאם למצופה. נדרשת פה הכשרה. במקומות עבודה שבהם יש כבר עובדים ערבים, עדיף להביא מהנדס או מהנדסת ערבים לקבוצת הראיונות כדי ליצור את הפתיחות הזאת. גם הקליטה בעבודה לאחר מכן היא דבר לא פשוט וקל. אני מקווה מפה לעשות את כל המאמצים לא רק לטובת האוכלוסייה הערבית, גם לטובת התעשייה ולטובת כלכלה מדינת ישראל. אני חושב שזה נושא שהוא דרמטי חשוב, אם אנחנו חפצים שהתעשייה הזאת, שיש לה חוסר של אלפי עובדים - אנשים מדברים על עשרת אלפים עובדים – תהיה חפצת קיום. אני עובד היום בהשקעות ובעזרה לגיוס לחברות סטארט אפ. הבעיה הגדולה היא לא גיוס כסף, היא גיוס עובדים, להביא את העובדים הנכונים והמתאימים למקום הזה.

כמה מילים על המועצה הציבורית. המועצה הציבורית נועדה לתת תמיכה, עזרה ורוח גבית לאנשים שעושים במלאכה. יש בה אנשים מהתעשייה, מתחומי החינוך, כאשר המטרה היא לקדם את כל הנושאים שקשורים - מהכשרת מספר הולך וגדל של מהנדסים ומהנדסות, שילובם בעבודה, עד תמיכה בעזרה ליזמים, שזה תחום נפרד לחלוטין שדורש הכשרה לא מועטה. בקהילה היהודית יותר קל, כי יש מספיק אנשים שכבר התנסו בתחום הזה, יודעים לדבר עם אנשים, יודעים להשתלב בחברות הנכונות. אני חושב שגם בתחום הזה נדרשת פעילות. כל עזרה שהיא בנושא של קליטה של יזמים ערבים - - אני באופן אישי עובד עם אחד מהיזמים האלה. אני חושב שהיכולת והכישורים והקשרים לא נופלים כלל ועיקר מהיכולות של צעירים יהודים. אני קורא לתעשייה, לא רק 8200 זה מקורות טובים ליצירת מהנדסים ומהנדסות טובים, יש עוד מקומות. תרבו בגיוון בתעשייה. מבחינת הצד של הממשלה והכנסת, אני חושב שכל עזרה שניתנת בשביל לעזור ולשבור את המחסומים האלה – חלקם כלכליים, חלקם אפילו בנושאים הסברתיים, בנושא של עידוד ובנושא של תובנה – תתרום. אז תודה. שיהיה בהצלחה לכולם.

תודה רבה, דדי. אני מעוניין גם לשים יותר דגש בדיון הזה על מיזמים, על תקציבים, על הסרת חסמים, מלבד תכניות בעתיד. אני רוצה לתת לגברת ג'ורדנה קוטלר, נציגת פייסבוק בישראל, את זכות הדיבור. בבקשה, גברתי. תודה שהגעת.

תודה רבה שהזמנתם אותי. אני חושבת שזה דיון מאוד מאוד חשוב. אנחנו מאוד גאים להיות פה. אחת מהמטרות של פייסבוק, אחת מהמשימות שלנו בכל משרד שיש לנו, לא רק בארץ, זה גיוון תעסוקתי. כדי ליישם את המטרה הזאת, יש לנו שני אנשים בארץ שמנהלים את הצוות של הגיוון. הם עובדים מאוד קשה כדי להבין את התחום הזה ולראות איך אנחנו יכולים להשפיע. אנחנו גם מאוד גאים להיות שותפים להרבה מהדברים שנאמרו פה. אנחנו עובדים עם צופן. שמעתי מהמהנדסים שלנו. בטח אתם מכירים אותם, כי הם עשו כמה דברים ביחד ב-2017. אנחנו מקווים ב-2018 לעשות הרבה יותר. אנחנו עשינו עם צופן בית פתוח בחיפה. חשבנו שיגיעו 50 אנשים, בסוף הגיעו 80 אנשים. היה מאוד מוצלח.

באצטדיון סמי עופר זה היה.

נכון. היה עוד משהו שעשינו בנצרת ביחד. אנחנו נותנים training לכל העובדים שלנו בכל מה שקשור לראיונות עבודה. אנחנו חושבים שזה משהו מאוד חשוב. דיברו על זה פה עכשיו. אנחנו נותנים training לאנשים כדי למגר דעות קדומות, כדי שניתן לכל אחד מקום שווה כשהוא בא לעבוד בפייסבוק. עוד דבר שעשינו כדי לעזור לא רק לנו אלא גם למשרדים אחרים ולפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, זה לעשות לוח שנה באנגלית עם כל החגים של המוסלמים, היהודים, הדרוזים והנוצרים כך שלכל אחד במקום העבודה שלו יהיה לוח על-מנת להבין מה קורה עם כל האנשים האחרים במשרד. אנחנו חושבים שזה חשוב לכבד את התרבות ואת הדעה של האחרים. אנחנו רצינו לקדם את הלוח הזה על-מנת שיהיה לכולם יותר מודעות למה קורה בסביבתם עם הצוות. אנחנו מאוד רוצים לשמוע מה קורה פה, בכנסת, בנושא הזה גם מהיזמים.

כמה עובדי פייסבוק יש בארץ?

פחות מ-200 אנשים כרגע.

כמה עובדים ערבים יש שם?

אני לא רוצה להגיד במספרים כמה נשים, כמה ערבים, כמה חרדים. על אחד מהם אפשר לקרוא ב"דה מרקר". אנחנו רואים אנשים כאנשים, אנחנו לא רוצים להגיד שיש כזה וכזה.

אנחנו רוצים לספור.

יש לנו עובד בשם חנא, עשו עליו פרופיל ב"דה מרקר". הוא מהנדס תוכנה בפייסבוק לייט. זו אחת התוכנות הכי חשובות שלנו בתל אביב. עשו עליו פרופיל. לא דיברו על כך שהוא ערבי. זה עובד שלנו, אנחנו מכבדים אותו. רצינו שגם מדינת ישראל תכיר אותו. אנחנו מאוד שמחים להזמין אותך. אתה כבר מכיר מאוד טוב את הפעילות שלנו בארצות הברית וגם פה בארץ.

אנחנו נתאם ביקור.

אנחנו ממשיכים לצפות לעוד הזדמנויות לעבוד עם השותפים.

תודה, ג'ורדנה. אני רוצה לתת לחבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי, אבל לפניו עבדאללה ידבר על תחום החלל והלוויין. בבקשה.

כבוד השר, כבוד היושב-ראש, ד"ר אחמד טיבי, תודה רבה על ההזדמנות. אנחנו במרכז ס.י.מ.א כבר 6 שנים מפתחים את העניין של טכנולוגיה של חלל במגזר. התחברנו לכמה גופים. הייתה דרך מאוד קשה בשביל לפרוץ לעניין הטכנולוגי של חלל. זה נראה כמו תחילת ההייטק במגזר בשנות ה-80. זה היה משהו מאוד רחוק מהמגזר. כבר כמה שנים אנחנו מנסים לגייס או לפתוח דלתות בשביל שמהנדסים, שתלמידים מהמגזר יוכלו להיכנס לתחום ההייטק של הלוויינים. עכשיו אנחנו מפתחים מרכז פיתוח לוויינים. אנחנו עושים את אותה דוגמה של הדוכיפת. קודם כל, תודה לסוכנות החלל, לכבוד השר על כל העזרה שאתם נותנים לנו מבחינת האישורים, כי הכניסה לתוך התחום הזה הייתה צריכה אישורים מאוד לא קלים. תודה לכם על כל העזרה, אבל אנחנו צריכים יותר עזרה, כי אנחנו מתכוננים עכשיו - כמובן בשיתוף או בייעוץ של איימן סייף, סמי לחיאני ואבי וירברגר מסוכנות החלל - לפתח מרכז פיתוח לוויינים בנצרת.

אתם הייתם אצלנו.

למה אנחנו צריכים את העזרה? אני חוזר ואומר, זה כמו עניין ההייטק בהתחלה. כשאנחנו מדברים על תעשייה של חלל במגזר, זה נראה משהו כמו מהשמיים.

אני אגיד לך בעניין הזה, מכיוון שהזכרת את איימן סייף. אני מכיר את התכנית הרב שנתית של הממשלה, בעצם שתי תכניות רב שנתיות, אדוני היושב-ראש, עם באמת סכומי שיא של כל הזמנים. התכניות אושרו על ידי הממשלה הקודמת והממשלה הזאת. אנחנו נתרום את חלקנו. אם משרד ראש הממשלה באמצעות איימן סייף יביא את הכסף בהקדם, אתה תראה את המרכז הזה קורם עור וגידים כבר במהלך 2018. נדמה לי שבשבוע שעבר היינו אצלך במשרדי סוכנות החלל בתל אביב.

חשוב לנו שכבוד השר ידחוף לזה שבצפון יהיה מרכז לפיתוח לוויינים בהשתתפות סוכנות החלל ומשרד המדע. זה בדיוק מה שאנחנו מתכננים. זאת העזרה שאנחנו צריכים.

תודה, עבדאללה. אוסאמה סעדי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אורחים נכבדים, שלום לכולם, אהלן וסהלן.

יש עוד סטודנטים ערבים מהטכניון שלומדים הנדסת מחשבים שנמצאים כאן.

קודם כל, אדוני היושב-ראש, מגיע לך כל הכבוד על הרמת הנושא החשוב הזה. אני חושב שזו פעם ראשונה שנערך כנס כזה של הייטק במגזר הערבי בכנסת בנוכחות של כל הגורמים המעורבים הרלוונטיים ובנוכחות השר שאנחנו נמצאים איתו בקשר - תמיד היינו - ונמשיך להיות על מנת לקדם את ענייני המדע, ההייטק והחלל . עבדאללה הוא חלוץ בתחום הזה כמו צופן. אדוני היושב ראש, לי יש קשר משפחתי עם אחד מהמייסדים והמנהלים. סאמי הוא אחי. זה גם מיזם יהודי ערבי. הוא התחיל בזה. יש היום הנהלה משותפת. מגיע כל הכבוד ליוסי שפרש בזמנו, וגם לסמדר. אני מכיר אותם. כבר הרבה שנים מאז שהם התחילו בנושא הזה. אדוני השר, צחקנו עליהם. בבית, בישוב שלנו צחקו על זה. היום אנחנו באמת רואים שכולם מדברים על זה, שזה תחום העתיד. אני יכול להגיד לך, אני מהעיר עראבה. רק לפני שבוע התפרסמו נתונים של משרד החינוך על מתמטיקה 5 יחידות. עראבה מובילה בראש כל הערים והישובים במדינת ישראל ב-5 יחידות. 29 תלמידים ניגשו. הממוצע הוא 96. מתוכם, אדוני היושב-ראש, 16 תלמידים ותלמידות - אחוז התלמידות הוא יותר מ-50% - התקבלו ללימודי הנדסה ומדעים בטכניון. 16 מתוך 29. גם טייבה וגם בועיינה. בטכניון יש מאות סטודנטים. רק בשנה האחרונה התקבלו כמעט 600, יותר מ-50% בתחום הזה.

אני רוצה לדבר על אחת מההחלטות של הממשלה, אדוני השר, תכנית 2922 שהתקבלה ב-15 בינואר 2017. יש בה מאות מיליונים, 900 מיליון שקל. זה באמת סכומי שיא בתחום הזה. גם דדי אמר שאין בעיה בגיוס כספים, רק צריך ביקוש. אנחנו עכשיו רואים שיש נהירה של סטודנטים. כששאלו פעם משפחה ערבית מה היא רוצה שהילד יהיה, אז היא אמרה עו"ד או רופא. היום כולם רוצים הייטק. אני חושב שזה הזמן שתיתן דחיפה. אנחנו מחכים שתוביל את הנושא הזה, תקדם את העניין הזה, את המיזם הזה בנצרת ובכפר קאסם, תמשיך להוביל את הנושא ולהצעיד את זה קדימה לטובת הערבים והיהודים כאחד.

תודה רבה, אוסאמה. גברת אילת קארפ, נציגת משרד הכלכלה. חשוב שתהיה התייחסות של משרד הכלכלה. אילת, בבקשה.

חשוב לי לתת את עמדתנו ולומר שהנושא הזה מאוד חשוב לנו. אנחנו בהחלט רואים בו תועלת לאומית. יש לנו מוטיבציה משני כיוונים: מהמקום של לדאוג לפיתוח כלכלי-חברתי במגזר, ואנחנו יודעים שזה אחד המנועים לפיתוח כלכלי בישראל היום, ומהמקום שחסרים, שיש מחסור בעובדים בהייטק. גם זה אחד החסמים שעומדים בפני התעשייה. אני בטוחה שנעמי תרחיב על זה. אין ספק שהמגזר הערבי לא מנוצל כאן, שהוא יכול בהחלט לסייע בפתרון הבעיה, ולכן יש לנו מוטיבציה מאוד גבוהה בנושא הזה.

אנחנו פועלים במספר מישורים. הוזכרו כאן כל מיני חסמים. יש חסם של תשתיות, יש חסמי ידע ונגישות להון חברתי, תהליכי גיוס בהייטק שמאוד מבוססים על היכרות בהון חברתי. אנחנו פועלים בכל המישורים האלה כפי שאנחנו יכולים. יש לנו מרכזי עסקים של סוכנות לעסקים קטנים ובינונים שתומכת ביזמים במגוון מקצועות חופשיים. יש שם גם יזמי הייטק. יש לנו גם, כמו שהוזכר בתחילת הדיון, יוזמה בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, לקידום של יוזמים בהייטק. אנחנו עשינו את העבודה המקצועית. זה כרגע בתהליכים. אנחנו מאוד מקווים שזה גם יתממש. אנחנו נותנים שירותי ייעוץ מסובסד. רק בשנה האחרונה ניתן ייעוץ למעל 3,000 יזמים ויוזמי עסק בחברה הערבית. בנוסף, יש לנו שני פרויקטים שמבחינתנו הם חוד החנית, וזה פרויקט המתמחים בו אנחנו משתתפים בעלות שכר של מתמחים שהם בסיום לימודיהם במקצועות ההייטק. בשנים הראשונות אנחנו מתמרצים את המעסיקים להעסיק אותם, לתת להם את ההתחלה, את הניסיון הראשוני הדרוש מעבר להכשרה. הפרויקט הזה נוחל הצלחה רבה. השנה מימשנו את כל התקציב של ה-5 מיליון. הבאנו מעל 50 מועסקים חדשים שנכנסים. זה שער הכניסה. אחרי שהם עושים את זה, הם באמת יודעים להיקלט יפה מאוד בחברות. זה נותן להם את ההון החברתי והניסיון הנדרש גם לפתח יוזמות משלהם. דבר אחרון זה המאיץ בנצרת, שזה סיפור הצלחה. הוא קם ב-2016. אנחנו רואים בו פרויקט דגל בתחום הזה. ככל שיהיה תקציב אנחנו נשמח כמובן להרחיב אותו.

חנא שקור, בבקשה.

תודה לכבוד השר, לחברי הכנסת, למשתתפים הנכבדים. אני שמח שהנושא חשוב לכולם. כולם רואים את התועלת. ה-win-win הוא של כולנו – גם לחברה הערבית, גם לתעשייה, גם למדינה, לכלכלה ולחברה המשותפת. יש הרבה ניצנים של הצלחה, כמו שגם הנציגה של משרד הכלכלה הציגה. הרשות לחדשנות יכולים גם להציג. יש הרבה פעילויות וצמיחה בכל מיני מובנים, אבל זה עדיין לא מספיק. זאת אומרת, כשזה מגיע במיוחד לכל הנושא של יזמות ובודקים מה קורה בשטח, אז אין מספיק מסגרות תומכות יזמות, כאלו שמאפשרות יזמות. יש עבודה, היא לא מספיקה. ליזמים הערבים, הקיימים לפחות, חוץ מאלה שיש להם רעיונות ורוצים להיכנס לתחום הזה, הכלים לא מונגשים מספיק. כל הנושא הזה של מחקר, פיתוח ויזמות בחברות חדשות מרוכז בין מה שאנחנו קוראים הרצליה ורוטשילד. כל ההון סיכון שאמור לעודד יזמות נמצא שם. גם המרחק הגיאוגרפי. זה לא רק מרחק גיאוגרפי, זה גם מרחק שהוא מנטלי. זאת אומרת, בשביל מי שיושב ברוטשילד גם נתניה רחוקה.

אתה מדבר על המגזר היהודי.

כן, ובכלל. מבחינתו נתב"ג יותר קרוב מאשר חיפה. יזמות היא לא רק עניין של הון סיכון, היא לא רק עניין של אקזיטים, היא גם עניין של הקמת חברות, יצירת מקומות עבודה. אנחנו רוצים שמקומות העבודה ייווצרו לא רק במדינת תל אביב, אלא גם בנצרת, גם בגליל, גם בנגב, בכל מקום. בשביל זה צריך להנגיש כלים, צריך להנגיש את הקפיטל החברתי שמרוכז במדינת תל אביב, ושגם שהקפיטל ידבר בגובה העיניים אל מול היזמים.

תודה רבה. השר ביקש להתערב בדיון לפני צאתו.

אני רוצה להגיד לכם, אני באמת חושב שזה אחד הדיונים החשובים שוועדת הכספים קיימה כדיון. לא כאיזה דיון שבו יש העברות תקציביות, אלא כדיון שבא קודם כל לתת תמונת מצב עכשווית. יותר מזה, בעצם לצפות פני עתיד. אני חושב שאוסאמה סעדי אמר את הדברים בצורה מאוד ברורה. אם במגזר הערבי בעבר רצו שהילד או הילדה יהיו רופאים או עורכי דין, עכשיו ישנו רצון לראות את הילד או הילדה בתעשיית ההייטק. אני מתחבר לדברים של היושב-ראש ולדברים שלך, חנא. זה בדיוק מה שאמרתי. אסור להשאיר את התחום הזה במרחב גיאוגרפי קטן. מדינת ישראל קטנה בגודל שלה, בגיאוגרפיה שלה, לכן אין בכלל פריפריה. אמר פרלמטור שחיפה היא מעבר להרי החושך לאוכלוסיות מסוימות. חבל, זה מצער אותי. אני לא חושב ככה. אני חושב שנצרת, רהט, טייבה, אום אל-פחם, סכנין, עראבה ומקומות אחרים הם כמו נהריה, כמו נתיבות, כמו קריית שמונה, כמו נתניה. הוזכרה כאן מכללת תל חי. יש עדיין במכללות ובמרכזי המחקר והפיתוח במגזר הערבי ובמגזר היהודי שיתוף פעולה מרהיב. יש פה דו קיום יוצא מגדר הרגיל שמתבסס על מדע, טכנולוגיה וחדשנות.

אנחנו בעיצומו, אדוני היושב-ראש, של משבר קשה מאוד בדיונים בין משרד המדע למשרד האוצר לקראת הדיון על התקציב בעוד פחות מ-48 שעות בישיבת הממשלה. אני אדווח לכם שברוב חוצפתם פקידי משרד האוצר – אני כרגע בדרג הפקידותי - רוצים להוריד את התקציב של מדע וקהילה. מדע וקהילה זה בדיוק כל מה שדיברנו כאן עכשיו. כדי שהגרף ימשיך ויעלה, כדי שהמספרים של תלמידים וסטודנטים מהמגזר הערבי בלימודי ההנדסה והמדעים המדויקים יעלה ושילובם בחברה הישראלית יעלה, אנחנו לא צריכים קיצוץ תקציבי, אנחנו צריכים תוספת תקציבית מאוד מאוד משמעותית. אנחנו נאבקים על זה. אנחנו נגיע, להערכתי, עד לשולחן הממשלה להיאבק על זה. בכל מקרה, המדיניות שלי של העלאת והנגשת המדע והטכנולוגיה, החדשנות והתחומים האחרים לראש סדר העדיפויות, תימשך גם ב-2018 וב-2019. אני מאמין גדול בתפישתו של מנהיג ציוני גדול שבשנות ה-20 , לפני 100 שנה, המתנגדים הפוליטיים שלו, חבר הכנסת טיבי, היהודים, לא הערבים, קראו לו בשמות איומים, פשוט דברים איומים שנכתבו בספרי ההיסטוריה ונאמרו. קוראים לו זאב ז'בוטינסקי. בניגוד לגישה שונה בציונות, הוא כתב בשיר "שמאל לירדן" - הוא ראה בחזונו את מדינת ישראל שתקום – כך: "ירווה לו משפע, מאושר בן ערב, בן נצרת ובני", כלומר, כל הדתות שמרכיבות את אוכלוסיית הארץ הזאת, ארץ ישראל, שהפכה למדינת ישראל. זה גם החזון שלי. אנחנו מגשימים אותו כל יום, ואנחנו נעצים אותו לשנים הבאות.

תודה, אדוני. ג'עפר פרח ביקש להשחיל הערה. בקשה.

יש כמה הערות לגבי מה אפשר לעשות. כשרצו להכניס את הטכנולוגיה והמדע לתוך ישראל, הקימו טכנודע והקימו מוסדות כאלה שמנגישים. אין את זה בחברה הערבית. אין אף אחד בחברה הערבית. צריך להתייחס לזה. כשישבנו בזמנו אצל שלום שמחון עם נציגה מאינטל, היא אמרה לי: "אל תעלה את הנושא". אמרתי: "מה לגבי אינטל שמקבלת כמעט 300 מיליון שקל ממשרד הכלכלה כדי לפתוח בקרית גת? מה קורה עם אינטל בנצרת?" אמרה לי: "תעזוב, תעזוב, אנחנו מטפלים". עדיין מטפלים בזה. כמובן אינטל לא עברה לנצרת. אני מקווה שגם פייסבוק תפתח בנצרת וגם חברות אחרות, כי בסופו של דבר הנגשה משמעותה גם שהתעשייה הזאת תגיע ליישובים הערבים.

אנחנו עכשיו בעתירה נגד המועצה להשכלה גבוהה בנושא של פתיחה של מוסד אקדמי ערבי. כשאין מוסד אקדמי ערבי שעוסק במחקר, אין סיכוי שנגיע למחקר, במיוחד במדעים ובטכנולוגיה. המו"פ זה כסף קטן יחסית. אנחנו ביקשנו מהאירופאים בתכנית 20/20 וגם מכם להכניס תנאי אחד. אפילו בצוותים הטכנולוגיים, בצוותים הטכניים, במזכירות, לא רק במדענים, תכניסו 20% עובדים ערבים כחלק מהצוותים. אני מציע שתיקחו את זה ברצינות, כי זה כסף אירופאי וזה כסף שלכם. תעבדו על זה. סך כל התקציב של המשרד הוא 311 מיליון שקל. מתוך זה דיברנו על 100 מיליון לקהילה.

חצי מיליארד.

מה שהצגתם פה לגבי 30 מיליון שקל לאוכלוסייה הערבית הוא תחילת דרך בהעדפה מתקנת. אם באמת רוצים ש-25% מהצעירים ייכנסו וישתלבו - אנחנו מדברים עדיין על 2,500 – אז זה עדיין רחוק משילוב אמיתי של האוכלוסייה הערבית. בלי התאמה ושילוב בהוראה הזאת של 20/20 במסגרות רציניות של מחקר ופיתוח, בלי שחברות כמו אינטל, שמקבלות ממשרדי הממשלה כסף, יתחילו לחשוב אחרת על האוכלוסייה הערבית ובמקום להגיע לקרית גת, לחיפה יגיעו לאום אל-פחם, לנצרת ולבקה אל- גרביה - - הסוויץ' הזה מתחיל בטכנודע בחיפה. אני מכיר, הייתי לוקח את הילדים שלי שלא השתכנעו ללמוד מדע וטכנולוגיה. זו תחילת הדרך, לא רק בתי הספר.

מישהו צריך ללמוד מדעי המדינה ומדעי הרוח.

תודה רבה . סמי, תציג את עצמך.

קודם כל, תודה לך שהזמנת אותנו להיות נוכחים בוועדה הזאת. אני עבדתי בהייטק. בנקודת זמן מסוימת חשבתי שאם אני אמשיך לעבוד באינטל חיפה או בכל חברת הייטק אחרת, אנחנו לא נגיע למצב של אוטונומיה כלכלית, כשלזה אני חותר. יש בבעלותי חברה שנקראת LAYOUT. היא חברת יזמות. אני הקמתי אותה כדי לעודד כל בוגר בכל מיזם, אם זה במגזר הערבי או היהודי, לתת מענה מקיף, מעטפת של ליווי טכנולוגי. אני לא ראיתי שיש גוף כזה. גם המדינה לא מעודדת גופים כאלה. אנחנו עובדים לרוב עם נתח מאוד מאוד קטן. עדיין במגזר הערבי פוחדים מהצעד הזה. להיות יזם ולחשוב על הקמת חברת סטארט אפ - עדיין פוחדים מזה. למה? כין אין כסף ותקציבים .כולם חושבים שאם אנחנו נקים היום חברת סטארט אפ, בסוף השנה נקבל כסף ונעשה אקזיט. זה לא נכון. בהעדר גוף מקצועי שאכן יכול לעמוד בראש החנית ולהוביל את המגזר להצלחות - - זה לאו דווקא שיהיה לך רעיון. צריך שמישהו ילווה אותך כדי להגשים את הרעיון הזה. אנחנו שם, אנחנו חברה שמתמחה בזה. יש לנו חברה שעושה כמעט את אותם צעדים. אני רוצה שהמדינה תתייחס לעידוד חברות כאלו, שיבואו ויתנו יד לכולם. אמרת אינטל חיפה. אנחנו מקימים עכשיו מיזם בשיתוף עם כמה חברות בצורה רצינית ואמיתית. כערבי אני בא ומשתף פעולה. אנחנו רוצים להגיע לאוטונומיה כלכלית, כי הצלחה ושותפות הם דבר שאנחנו לא יורדים ממנו. כדי להגיע לשם אנחנו צריכים גופים רציניים שבאמת יבואו וילוו. בהעדר תקציבים אנחנו לא נגיע לשם. אני סומך על זה שאתם תעזרו לנו. תזכרו את השם, זה סמי.

תודה, סמי. תודה שהגעת. אנחנו רוצים שיהיו כמה שיותר יזמים. יש ילדה בשם לין אלסאלח מפרחי הייטק בגבעת חביבה, מרכז אותם חברנו מוחמד דראושה. אני רוצה לתת את הבמה ללין, היא בת 15.

צהריים טובים לכולם, שמי לין, אני בת 15, עושה תואר ראשון במדעי המחשב במכללת נתניה. אני תלמידה שנה ב' בתכנית פרחי הייטק במגזר הערבי. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. זה נושא מאוד חשוב בימים של התפתחות הטכנולוגיה. מאוד מעניין, מאתגר. זה גם מפתח דרכים לחשיבה יצירתית בחיי היום יום. התפתחות ההייטק במגזר הערבי לא כל כך גדולה כפי שהזכרתם קודם. אין הרבה שעוסקים ומצליחים בנושא הזה. אולי זה בגלל אי התעניינות, או בגלל שהם לא יודעים על מה מדובר בכלל. אני חושבת שמאוד חשוב לחשוף את המגזר הערבי לנושאים כאלה. צריך ליצור מודעות להתפתחות ההייטק, לשתף בפעילויות שכוללות נושא זה, במיוחד לגיל הצעיר, מכיוון שזה יביא תועלת לחברה, זה יעסיק אותם בדברים חשובים יותר, יתרום להם בלימוד בבית הספר. אני לא אומרת שזה דבר קל. לנו הערבים זה יותר קשה, על המון פערים צריך להתגבר. קודם כל, זה לא שפת אם שלנו. זה לא דבר שעסקו בו הסבים וההורים שלנו, לכן אין המון עזרה. גם הנושא עצמו הוא לא דבר קל בכלל. מדעי המחשב, מתמטיקה, הייטק, כל זה מחייב השקעת זמן, ריכוז, לדעת מה הבעיה, לפתור שלב שלב בדרך הכי קצרה, יצירתית ונכונה שיש. זה לא בלתי אפשרי. אני מצפה ליותר ויותר תמיכה והשקעה בנושא במגזר הערבי. אני מאחלת שיתוף פעולה והצלחה לכל התלמידים.

תודה רבה. נעמי קריגר, בבקשה, מהרשות לחדשנות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה לכל הנוכחים. זה כיף מאוד לדבר אחרי לין. אני חושבת שזו בדיוק זריקת המרץ שהיינו צריכים באמצע הצהריים כדי לראות בשביל מה כולנו כאן, על מה כולנו מנסים לעבוד. אז באמת תודה ובהצלחה לך.

אני נעמי, אני סמנכ"לית ברשות החדשנות. אני עומדת בראש הזירה החברתית ציבורית. למי שלא מכיר את הרשות לחדשנות, זה בעצם נבנה על מה שהיה המדען הראשי במשרד הכלכלה, זאת אומרת, זה הגוף הציבורי במדינת ישראל שאחראי לתמיכה בחדשנות טכנולוגית והייטק. מחלקים כל שנה יותר ממיליארד וחצי שקל במענקי מו"פ לתעשייה. בחקיקה מאוגוסט 2015 - בפועל מתחילת 2017 - זו רשות עצמאית. הדבר הזה הוא לא רק שינוי מבני, הוא שינוי מהותי בסכומים שאנחנו עוסקים בהם, בין היתר בהקמת הזירה שאני עומדת בראשה, הזירה החברתית –ציבורית.

הזירה הזאת עוסקת בשני תחומים שאנחנו רואים אותם כמפתח לעתיד המדינה ולהמשך שגשוג ההייטק. בראש וראשונה זה הנושא של כוח האדם. היום שמעתם את זה מדדי ומאחרים שבאים מהפרספקטיבה של התעשייה. אם שואלים אנשים בהייטק מה הבעיה הכי גדולה שלהם, אז זה לא שחסר כסף, זה שחסרים אנשים. יש מחסור גדול של למעלה מעשרת אלפים אנשי ונשות תוכנה והנדסה. הדבר הזה הגיע למצב שהמשכורת בישראל למהנדסים ומתכנתים גבוהה מכל מקום בעולם, למעט סיליקון ואלי. זה חסר פרופורציה לכל תחום אחר. זה מגיע למקום שתיכף חברות חושבות להוציא מכאן את הפעילות. הדבר הזה הפך להיות סוגיה בוערת בשביל המדינה ובשבילנו ברשות החדשנות, אנחנו שמים הרבה מאמץ על מאיפה אפשר להביא את אותם כישרונות שיבואו ויתנו מענה לתעשייה. כשאנחנו שואלים את השאלה הזאת, אנחנו מסתכלים קודם קרוב לבית, על האוכלוסיות שלא משתתפות בהייטק בהתאם למשקלן באוכלוסייה ובהתאם לכישרון ולפוטנציאל שלהן, קרי: החברה הערבית, נשים, החברה החרדית, ועוד כמה קבוצות.

אני אדלג על הדברים האחרים שהזירה עושה מפאת קוצר הזמן ואני אדבר על מה אנחנו עושים ספציפית ברשות לנושא של שילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק. אני מחלקת את זה לשני תחומים: עידוד יזמות בהייטק ועידוד תעסוקה בהייטק. צריך להבין שעד לא מזמן עסקנו אך ורק בפן של היזמות, עשינו שם הרבה דברים שתיכף אני אפרט אותם. החל מהשנה הזאת, בעצם מ-2017, אנחנו גם עוסקים בפן של עידוד תעסוקה. אלה שני צירים מקבילים שלפעמים יש ביניהם תנועה, אבל חשוב גם לראות כל אחד מהם בנפרד. חשוב לי מאוד לציין שזו לא עבודה שאנחנו עושים לבד. אנחנו עובדים ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, עם הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והשירותים החברתיים, ועם הרבה אירגוני חברה אזרחית שיושבים פה, כמו צופן ואחרים.

אני אדבר קודם על היזמות. ב-2003 הרשות לחדשנות - אז המדען הראשי - הקימה את חממת NGT בנצרת. היא הייתה החממה הראשונה שמיקמה את עצמה במקום שהיה לב האוכלוסייה הערבית. היא שמה לה למטרה להביא יותר יזמות מהעולם הערבי. באמת דיברו על זה שבעבר המסלול עבור אותם מצטיינים בחברה הערבית היה רפואה, אולי רוקחות, ולכן החממה הזו עסקה בעיקר בנושאים של רפואה או תחומים ביו-טכנולוגיים. היא אמרה: בואו ניקח מהכישרונות האלה, נעזור להם לפתח סטארט אפים בתחום. החממה מאוד מוצלחת. עד היום עברו בה 40 חברות, כאשר 30% מהן בבעלות ערבית. כל חברה בחממה מקבלת מענק של 85% מהתקציב שלה מרשות החדשנות. רק לספר לכם כאנקדוטה סיפור הצלחה אחד - חברת נורמי שעוסקת בתחום של הנדסת רקמות. יזמת ערבייה ויזם יהודי הקימו יחד חברה מדהימה שגייסה כסף ממשקיעים פרטיים והמשיכה הלאה להצלחה גדולה. היא גדלה בתוך חממת NGT.

מאז 2014 אנחנו מפעילים מסלול מיוחד לתמיכה בסטארט אפים, כשלפחות שליש מבעלות החברה היא על ידי יזם או יזמת ערביים. במקביל גם הושק מסלול לחרדים. המסלול הזה הוא באמת מהפיכה במובן של המימון. סטארט אפ רגיל שמגיע אלינו יכול להגיש בקשה לתכנית מו"פ, תכנית מחקר ופיתוח, עד שני מיליון שקל, ולקבל עד 50% מימון, זאת אומרת, 50% צריכים להביא ממקורות אחרים. הבנו שלחברה הערבית הרף הזה הוא גבוה.

קשה וגבוה.

אין להם את הקשרים אצל המשקיעים, אין להם את הגישה. הם מגיעים עם רעיונות שהם טובים לא פחות ועם חברות טובות לא פחות, אבל הרף הזה של להביא 50% מימון משלים היה מאתגר מידי, לכן נתנו מסלול שנותן להם 85% מימון במקום 50. הדבר הזה עשה מהפיכה. עד היום תמכנו ב-34 פרויקטים במסלול הזה, זאת אומרת, 34 מיזמים שהיזם או היזמת הראשיים הם ערבים או ערביות. 54 מיליון שקלים חולקו. רק ב-2017 היו 22 בקשות. תבינו שהדבר הזה כבר מגיע ל-10% מכלל הבקשות של סטארט אפים במסלול הזה השנה. זאת אומרת, אנחנו עוד לא ב-20% שהיינו רוצים לראות כמשקל החברה הערבית באוכלוסייה, אבל אנחנו כבר מתקרבים לשם בצעדים יפים. המסר שלי לכל הצעירים כאן, ברגע שתהיו מוכנים לפתוח את הסטארט אפ, תבואו ותגישו בקשה למימון.

תודה רבה. אשרף ג'בור הוא מנהל תכנית רואד להנגשת ההשכלה הגבוהה במל"ג.

תודה על הדיון החשוב והמשמעותי. תכנית רואד זו תכנית שמכוונת ב-3 השנים האחרונות לחברה הערבית. אנחנו נמצאים היום ב-65 ישובים. מה שאנחנו עושים זה מנסים לעזור לתלמיד כבר בתיכון ובהמשך לבוגרים לבחור לפי היכולות ולפי הנטיות. מה שבעצם דוברים לפני הזכירו, אדוני היושב-ראש, זה שיש המון צעירים מהחברה הערבית שיש להם כישורים ויכולות, אבל כשהם מגיעים למצב של לבחור בין הנדסה ורפואה – בוא נדבר על המצטיינים - הם יודעים שרפואה זה משהו יותר בטוח.

לאחרונה זה לא כל כך.

נכון, לאט לאט זה משתנה, זה מחלחל. אני אישית אומר שזה שלא מנצל את ההייטק בחברה הערבית במדינת ישראל הוא כמו הסעודי שלא מנצל את הנפט בסעודיה. צריך לעודד אותם. מה שאנחנו מנסים לעשות זה לתת מענה לא רק בבחירת המקצוע הנכון והמותאם לשוק העבודה והתעסוקה בעוד 20 שנה או אפילו ב-2050, שאז בטח כל מקצועות ההייטק יהיו מקצועות מועדפים. למל"ג יש שלוש תחנות שבעזרתן אנחנו מנסים לעזור לצעירים בחברה הערבית לבחור נכון. למי שבאמת ירצה, יש לו נטיות אבל בגלל הפערים במערכת החינוך הפורמאלית הוא לא יכול – יש פערים בין המערכת היהודית למערכת הערבית – יש תכנית שגם משרד ראש הממשלה שותף בה – "הישגים להייטק". זאת תכנית שבאה לעזור לצעירים, למי שסיים 12 שנות לימוד ולא עונה על תנאי הסף של האוניברסיטאות. זו תכנית שקיימת בטכניון בצפון, בבר אילן במרכז, בבן גוריון בדרום. מדובר במלגה מלאה שכוללת שנת מכינה. בשביל להכין את התלמידים נכון הם חייבים לעשות שנת מכינה. זו בעצם האופציה השנייה. הדבר האחרון זה מלגת ארתיקה – בטח אתם מכירים אותה – מלגה שבאה לעודד סטודנטים לבחור בתחומים עם אופק תעסוקתי.

שאנחנו גייסנו והעברנו אליה סכום של מיליון וחצי שקל לאחרונה. תודה רבה, אשרף. אימאן סליאמן היא עיתונאית שטיפלה בפרויקט כזה. בבקשה, אימאן.

שלום לכולם. תודה רבה על קיום הישיבה. במשך כמעט שבע שנים הייתה לי סדרת תכניות על שילוב בשוק העבודה, ובמשך שנתיים תכנית אקדמיה על שילוב סטודנטים וסטודנטיות ערבים במסגרת ההשכלה הגבוהה. מה שהתברר זה שעדיין הסטודנטים, התלמידים הערבים לא יודעים כל כך מה לבחור. כשמדברים על הייטק, ישנו מרחב מאוד גדול של בחירה ושל נושאים ושל תחומים שעדיין לא כל כך מוכר, כשלצערי עדיין הולכים למקצועות שהם די שגרתיים, זאת למרות שאין ביקוש בשוק העבודה. אפשר לראות כמה מורות יש היום בלי תעסוקה, כמה עדיין הולכים לרוקחות ולמשפטים. לרפואה אני לא אתייחס, כי בכל זאת רפואה זה משהו שנשאר, יש לו דרישות בשוק. עדיין התלמידים הולכים למקצועות שהם שגרתיים. זה, אדוני, מצריך תכנית כוללת שמשלבת את כל הגורמים בכל המשרדים, כדי לעשות שינוי בתפיסה ובבחירה של התלמידים, כמובן בשילוב פרויקטים של בית ספר שהם מעבר לקורס כאן וקורס שם אלא תכנית מובנית כוללת.

נקודה שנייה, הנגשת המשרות לבוגרות הייטק נשים, לרבות אימהות. שנהיה מציאותיים, אי אפשר לדרוש מאימא לנסוע שעה וחצי הלוך, שעה וחצי חזור רק כי היא גרה בפריפריה ובכפרים נידחים. נראה לי שיש צורך ליצור מודל של שלוחות של חברות, אם בתוך הישובים הערביים או לכמה כפרים ערביים ביחד, כדי להנגיש את המשרות לנשים ההייטקיסטיות בפריפריה.

נקודה שלישית ואחרונה. לפני כמה ימים קיבלתי סרטון מחבר טוב על ההייטק בישראל, על ההצלחה והיוזמות וההמצאות. הוא שלח לי את זה. הוא היה מאוד מאוד גאה. אני החזרתי לו בלינק של ידיעה על ג'וני סרוג'י שהגיע להיות סגן נשיא בחברת אפל העולמית. זה מה שמראה, אדוני, ששילוב בין ערבים ויהודים יכול להיות שילוב מנצח, יכול להיות פרי לשני העמים במדינה הזאת. זה צריך להיות הכיוון. תודה רבה.

תודה רבה. חסן אבו-שעלי, בבקשה.

אני אתייחס בקצרה לשתי נקודות. דבר ראשון, אני חושב שזאת אכן פגישה מבורכת, רק האופק של הפגישה הזאת עם הוועדים של התעשייה ושל הייטק מאחרת בכ-20 שנה, כמו שכבר נאמר. היום אנחנו רואים את הדבר הזה, את העניין של התעסוקה בתחום הייטק מאופק של יזמות. זה המנוע הכלכלי האמיתי של הכלכלה בישראל.

נקודה שנייה, הקהילות שמעצימות את תחום ההייטק ומקדמות את תחום היזמות בחברה הערבית. אני חושב שהוזכרו פה הגורמים של הממשלה, הגורמים של האקדמיה ושל חברות ההייטק, אבל לא כל כך הודגש הנושא של הקהילה, של היוזמות הקהילתיות שעומדות להצמיח את זה מלמטה למעלה, לא מלמעלה למטה. אני חושב שזה נושא מאוד חשוב. אני בעמותה שנקראת "חאסוב", שזאת עמותה לקידום יזמות בחברה הערבית. יש לנו מיזם גדול להקים מרכז יזמות וחדשנות טכנולוגית באזור ואדי ערה. אנחנו גם מקימים קהילות של סטודנטים בתוך הקמפוסים, באוניברסיטאות על מנת להנחות אותם לכיוון של יזמות טכנולוגית, לאו דווקא לתעסוקה. זה כולל גם תכניות של סטארט אפ, היכרות עם עולם היזמות הטכנולוגי דווקא מהפן היותר יזמותי. אנחנו רואים שלחבר'ה הערבים לא חסרות יכולות טכנולוגיות. חסר מגוון תעסוקתי. יש מספיק חבר'ה עם יכולות טכנולוגיות מדהימות שיכולים להרים מיזמים ולעשות מיזמי הייטק.

תודה רבה. אימאן טרביה אלקאסם ממשרד העבודה.

אני אתחיל במשהו שהוא קצת יותר אופטימי. אם בעבר אחוז הסטודנטים הערבים מקרב אלה שלומדים את מקצועות ההייטק היה 16%, היום הוא עומד על 33%, שזה מבחינתנו כממשלה מהפכה באקדמיה. התפקיד שלנו הוא לתרגם את המהפכה הזאת לכניסה לתעשייה ולמהפכה בתעשייה בכל מה שקשור לשילוב ערבים בתעשיית עתירת ידע.

אני אגיד שתי נקודות. נקודה ראשונה, כרגע סיימנו פרויקט של שלוש שנים לשילוב ערבים בהייטק דרך שני זכיינים. אחד מהם יושב כאן. הם עשו עבודה מדהימה בכך שהגיעו ליותר מ-1,000 השמות בחברות מובילות במשק. הנקודה השנייה, אנחנו עכשיו יצאנו במכרז חדש ל-3 שנים קדימה, שמטרתו לשלב יותר מ-1,000 בוגרים וסטודנטים מקרב החברה הערבית בשוק העבודה.

מבחינת היעדים במכרז החדש - חברת הכנסת תומא לא נמצאת כאן - אנחנו עשינו כך ש-25% מקרב המשתתפים במכרז החדש יהיו נשים. אנחנו שמנו דגש על נשים. היעד הוא 1,500 השמות לתלת הבא. אני אגיד שמשרד העבודה - דרך לשכת הממונה על התעסוקה - יצא במיזם לפני חודש, שמטרתו להכשיר נשים כמתכנתות. התנאי הוא 18 ומעלה. זאת אומרת, הן לא חייבות להיות אקדמיות. זו הכשרה שהיא חינמית. כרגע נמצאים 25 סניפים. המטרה היא להרחיב ל-40 סניפים, להרחיב את הסניפים בישובים הערביים. דרך המיזם הזה הם עוזרים להם.

איזה מכרז הזכרת? דיברת על מכרז?

דיברתי על שלושה דברים. הדבר הראשון זה שסיימנו את הפרויקט שלנו דרך המכרז הקודם בסוף 2017. יצאנו במכרז חדש, הוא יתחיל לפעול תוך כמה ימים.

יש מישהו שיותר טוב, יותר מקצועי, יותר מעורב מצופן?

אני מאוד מעריכה את העבודה שלהם, אני מאוד מעריכה את העבודה המקצועית שלהם, אני חושבת שהם עשו עבודה מדהימה. בכל מה שקשור לענייני מכרזים לא אני הכתובת. בטח ובטח זה לא על השולחן הזה.

למה צריך מכרזים אם אפשר להאריך את ההסכמים?

אני נמנעת מלענות. סליחה, אני באתי לדבר על פרויקט של השמות. אם אתה צריך משהו, אתה יכול לפנות בכתב, אנחנו נשמח לענות.

זה קוטע את הפרויקט. אני לא מצופן, אבל זה קוטע. יש לך שני ספקים טובים, למה לקטוע את ההשתתפות איתם?

נתבקשתי להציג, כבוד חבר הכנסת טיבי, את העבודה של האגף שלנו, ואני עושה זאת. אם יש דברים אחרים שקשורים לדברים אחרים, אני אשמח לענות לא בשולחן הזה.

אני אמשיך על המיזם המשותף שמכשיר נשים בגילאי 18 ומעלה כמתכנתות. המטרה להגיע ל-40 סניפים. הממשלה שמה 10 מיליון שקל במיזם משותף 50/50. בהצלחה, וכל הכבוד על הדיון.

תודה רבה. הגברת אלה מטלון, פורום MIT. בבקשה, גברתי.

אני רוצה להגיד כמה מילים על פורום MIT ליזמות ועל העשייה שלנו בחברה הערבית. פורום MIT ליזמות הוא גוף שהוקם ב-MIT, בטכניון של ארצות הברית, לפני 40 שנה. בארץ אנחנו פעילים משנת 94, זאת אומרת, פורום MIT נתן מסגרת לצמיחה של ה-startup nation כמו שהיא היום. אנחנו פעלנו במגוון מישורים. קודם כל, בכנסים שהם רלוונטיים, בסדנאות, שיצמחו יזמים מצוינים, וגם בייעוץ אישי, משהו שאנחנו עושים גם היום. לאורך כל השנים הנטייה האישית שלי הייתה לתת מקום לנציגי החברה הערבית. סמדר נהב, לאחר שהקימה את צופן, דיברה אצלנו באחד הכנסים וסיפרה על העשייה שלה. כאשר הקימו את מונה במג'דל אל כרום בחרנו בזה להיות האירוע המרכזי שלנו במהלך שבוע היזמות העולמי. נור ביאדסי, שנמצאת כאן, היא מנהלת הפרויקטים שלנו בפורום MIT. היא עבדה השנה כדי לחבר 25 יזמים ערבים לבתי ספר בפרויקט שנקרא "שורשים", שמטרתו להביא יזמים ערביים שיתנו דוגמה אישית ויעוררו עניין בקרב היזמים של הדור הבא. בהובלה של רשת היזמות העולמית יושבת גם ריב יונס, נסיכת היזמות הערבית בישראל. אנחנו רואים שאנחנו צריכים כאן שינוי דיסקט. הלוואי שהדברים שאמרת כאן היו נכונים, שנערים ונערות ערביים כבר חושבים וחולמים הייטק. עדיין אנחנו רואים את הצורך להביא אותם לאותה נקודה. כאן אנחנו פועלים אצל אנשים צעירים במכללות, באוניברסיטאות, בשיתוף עם "חאסוב".

אנחנו ראינו את הרעב העצום של אנשי הייטק ערביים להשכלה בתחום היזמות. יחד עם צופן הקמנו את מרכז TRI/O TECH בכפר קאסם. סטודנטים שלנו נסעו שעתיים ויותר מרהט ומצפון לקו חיפה- נצרת כדי לתת שלוש וחצי שעות של השכלה יזמית, אוצר מילים, בניית ידע, בניית הבנה ויצירת קשרים מתאימים ליזמים. על אחד מהם דיבר עכשיו דדי פרלמוטר. כמה וכמה יזמים מצוינים יצאו מהמרכז הזה.

הזכיר כאן אחד מהדוברים את הנושא של שיפור התעשייה המסורתית. אנחנו בדרך כלל מסתכלים על אנשי ההייטק המבריקים, אבל גם בתעשייה המסורתית יש הרבה עבודה, וכאן זה כר נרחב לפעילות, בעיקר בחברה הערבית. אחד הבוגרים שלנו, מוחמד יונס, הקים יחד עם אחיו זהי חברה שעוסקת, שבונה מכונות CNC לתעשייה המסורתית. החברה הזאת החליטה לשדרג את עצמה, להכניס טכנולוגיות ראייה. אנחנו רואים לא מעט דוגמאות של חברות. בתחרות גדולה שאנחנו עושים בתחום הטכנולוגיות נגד טרור, הגיע למקום השני יזם ערבי עם טכנולוגיה מעניינת לזיהוי מקרים של טרור. אני רואה כאן התקדמות נהדרת. אני חושבת שכל אחד מבין שאת מה שראינו כאן בשנות ה-90, שזאת המהפכה שהביאה לכאן העלייה הרוסית, אנחנו רואים עכשיו בעלייה פנימית, בעלייה של החברה הערבית ממקום שלא ראו אותם בתחום ההייטק למקום שהם מחוללים את המהפכה הבאה. זה מה שקורה בעשור הנוכחי.

תודה רבה. עלאא חאג'י, יו"ר מועצת ועדי הורים ג'דיידה – מכר.

שלום לכולם. כבוד היושב-ראש, המנכ"ל, הסמנכ"ל והשר, אנחנו באמת מודים לכם על הוועדה הזאת, על הדיון החשוב הזה. אני מדבר כנציג ועדי ההורים וכיזם ואיש עסקים. אני אדבר על החלק של ההורה. אין ספק שהמטרה העיקרית היא עתיד יותר טוב לילדנו, במיוחד במקצועות הטכנולוגיה. זה גם נוגע בפן האישי ונוגע בפן החברתי. הפרויקט הזה, לפי מה שהבנתי, נמצא גם במועצות המקומיות וברשויות המקומיות. צריך להציב איזו מחלקה מקצועית להכשרה וקבלת מועמדים, על מנת שתוכל גם לכוון תלמידים וסטודנטים למקצועות באוניברסיטה וגם לשלב אותם בפרויקטים האלה. בנוסף, אם אפשר, שילוב ופיתוח יחד עם משרד החינוך, כי אנחנו נוגעים גם בתכנים לימודיים וגם בתכנים מקצועיים. יש המון מורים ומורות בהמתנות. אפשר להכשיר אותם מבחינה מקצועית להתמודד עם הנושא הזה. איך אמרתם? לפני עשרות שנים היה ההייטק משהו שהוא עדיין בחלל. אנחנו מדברים היום על החלל. צריך להכשיר את המורים, להכשיר את האנשים בצורה מקצועית, כדי שיעבירו את זה לילדים שלנו. צריך להעביר את זה בצורה מקצועית כדי לשלב אותם. בנוסף, אם אפשר, גם לשלב את זה עם משרד התרבות והספורט, פיתוח ציוד ופיתוח יזמות בעניין של הספורט ובעניין של התרבות. צריך לשלב את זה. זה מעיד על הטכנולוגיה ועל הפרסום שלה. זה גם ייחשף ליותר ערבים וליותר סטודנטים.

לא נשכח את העניין של המיקום של היישום של הפרויקטים. הרוב מיושם בבתי הספר או בכפרים. אם אפשר, גם לאכוף את הביטחון ואת הבטיחות במקום הפעילות כדי לשמור על הילדים שלנו ולשמור על המורים או האנשים שמיישמים את זה. בנוסף, אכיפה, מעקב מכם, מהמשרד, וביקורת לכל התכניות האלו והרחבתן, זה מה שחשוב. תודה לכם.

תודה רבה. היות ואנחנו מתכנסים לסיום, אני רוצה לתת את זכות הדיבור למוחמד דראושה מגבעת חביבה. תודה על הפרחים הנפלאים האלה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על כינוס הדיון הזה, אבל גם כן על התמיכה שאתה נותן ליוזמות, במיוחד היוזמה הזאת שנחשפתם אליה דרך הסטודנטית לין אלסאלח. אני חושב שהרעיון שלנו שם היה רעיון כפול: אל"ף, איך להוריד את ההתחלה, את נקודת ההתחלה של כניסת הערבים להייטק לגיל הכי צעיר שאפשר, לאתר את המחוננים הכי טובים במתמטיקה בכיתה ח', שכבר בכיתה ט' להתחיל בלימודים אקדמיים בכדי להזרים את הכמות הכי גדולה של האינטלקט הערבי לתחום ההייטק. למה? כי אנחנו יודעים היום שממוצע ההכנסה של עובד בהייטק הוא כמעט פי 3 מממוצע ההכנסה בישראל. זה כן תורם ליצירת מעמד ביניים בחברה הערבית. דיבר חברי סאמי בהתחלה על הנושא של חברה משותפת, על איך מייצרים חברה משותפת יהודית-ערבית. אפשר לייצר אותה דרך שוויון. את השוויון אפשר לגבות על ידי חיזוק מעמד הביניים בחברה הערבית עם יכולת צריכה משמעותית, לא רק יכולת נתינה בחברה הערבית. היום החברה הערבית לא נותנת מספיק בתחום ההייטק וגם לא צורכת מספיק מהכלכלה הישראלית. החברה הערבית עדיין ברמה של 8% מהתל"ג הישראלי. אם אנחנו רוצים לחזק את החברה הערבית, יש שני תחומים שאפשר לחזק אותה. אל"ף, זה ההייטק. שם אחוז העובדים הערבים, וכבר נאמר פה, הוא רק 3%. המקום השני זה בתחום הפיננסים. גם שם החברה הערבית היא 3%. אלה שני המקומות שמובילים כמעט 60% מהמשק בישראל. הערבים לא בחגיגה הזאת. אנחנו לא נמצאים בחגיגה הכלכלית הנכונה במדינת ישראל.

ברשותך אדוני היושב ראש אני רוצה מפה לפנות למשרדים הרלוונטיים במדינה שישקיעו בנקודות הבסיס. נקודת הבסיס זה החינוך. התכנית של פרחי הייטק מכילה היום כמעט 130 תלמידים – 80 בשנה א', 30 בשנה ב', 20 בשנה ג'. כולם רשומים כסטודנטים למדעי המחשב מהיום הראשון. יש לנו פה 50 שבאו. היינו יכולים להביא את ה-130 אם היה לנו תקציב לעוד אוטובוס. מה שרצינו להדגים פה זה את התיאבון. יש תיאבון בחברה הערבית אצל צעירים ערבים, רק צריך לייצר את הדלתות ואת המכניזם. את אותו מודל שראיתם פה דרך לין אנחנו יכולים לייצר בעוד 6,7 מוקדים בישראל ואז למשוך לא 130 אלא 1,000 תלמידים בקבוצת הגיל הזאת, להזרים אותם כעתודה האינטלקטואלית של תחום ההייטק.

תודה רבה, מוחמד דראושה. רביע, מנכ"ל עמותת חאסוב, בבקשה.

תודה על ההזדמנות, תודה על הכינוס הזה. אני לא רוצה לחזור על כל הנקודות שעלו. אני רוצה לברך את כל החבר'ה שיושבים פה על העבודה הנהדרת שהם עושים – צופן, אלה מפורום MIT. אני רק רוצה להוסיף כמה נקודות למה שאמר חסן גם מקודם. דיברנו הרבה על הייטק, הייטק, הייטק. חנא וחסן ציינו גם את היזמות, כשזאת המטרה. הייטק זה מדהים, הייטק תורם מאוד לכלכלה ותל"ג, אנחנו צריכים להיות שם, אבל אנשים שנכנסים להייטק ודואגים לעצמם במשכורת טובה הביתה לא יוסיפו לשגשוג של החברה הערבית, הם לא יהוו דוגמה וייצרו מקומות עבודה. אנחנו חייבים לחנך ליזמות, לבנות את המעטפת הזאת של לעודד יזמות מבחינת האנשים שירצו ויהיו יזמים, אבל גם לחנך את האנשים לקבל את הפריפריה, לקבל את האנשים שנכשלים. צריך לעודד השקעות שיגיעו מהחברה הערבית. זה אחד הדברים, לפי דעתי, המאוד מאוד חשובים. עם כל התכניות המדהימות שיש מהממשלה ומרשות לחדשנות, אנחנו צריכים שיהיו משקיעים שיגיעו מהחברה הערבית שישקיעו גם ביזמים שיצאו מהחברה שלהם. לצערי אין לנו את העניין של להשקיע בדברים שהם טכנולוגיים, חדשניים. רוב המשקיעים שמגיעים מהחברה הערבית משקיעים בדברים מאוד מסורתיים כי הם גם לא מכירים. תכניות שיעודדו משקיעים שיגיעו מהחברה הערבית זה יהיה דבר מדהים. אנחנו צריכים לחנך את היזמים שלנו לכוון ברמה הכי גלובאלית שיש. אנחנו עכשיו בדיוק מתחילים להוציא משלחות לסיליקון ואלי ולמדינות אחרות בעולם, זאת כדי שהיזמים כבר מהשלב שהם סטודנטים ייחשפו להזדמנויות לאו דווקא פה, גם בחו"ל. אנחנו רוצים לתת להם אופק לאן הם יכולים להגיע.

גם משקיעים יהודים, לאו דווקא ערבים, לא משקיעים ביזמות ערבית.

כי לא נותנים להם.

אני מוכרחה לציין את הקושי שיש לנו כאשר אנחנו באים לבתי ספר. כשאנחנו מדברים עם יזמים ושואלים אותם באיזה בית ספר - -

אני רוצה להפסיק אותך. תרשי לי לתת לנור שתמשיך במקומך. בבקשה.

אני מנהלת את פרויקט שורשים. פנינו ליזמים לחזור לבתי הספר שלהם, לתת הרצאות, כדי לעודד את הסטודנטים והתלמידים להיכנס לתחום הזה. את האמת, היה ממש קל לפנות ליזמים, הם תמיד רוצים לתת. הכי קשה היה עם בתי הספר, הם לא רוצים.

מה הם לא רוצים?

לא רוצים את הפעילות הזאת. אני חושבת שהם לא יודעים כמה זה חשוב. אולי תעזרו לנו בנושא הזה.

תודה רבה, נור. סאמי, סיכום אחרי ששמעת את הדברים, לפני שאני מסכם.

לא חשבתי שאני אסכם.

הערות.

אני חושב שהיום, אחרי כמעט עשור בכל הנושא של קידום הייטק בחברה הערבית, הגענו לשלב שמצד אחד הוא טוב, מצד שני מסוכן. אם אנחנו, ועדת הכספים, הכנסת, הממשלה והרשויות האחראיות על הנושאים האלה לא באים ולוקחים את המוצר הזה ומטפחים אותו קדימה - - מה זאת אומרת "מטפחים אותו קדימה"? בתחילת הדרך שאלנו, איך נוכל להגדיל את מספר המהנדסים. אנחנו צריכים לייצר מקומות עבודה חדשים. ברגע שמייצרים מקומות עבודה חדשים, נוכל להגדיל את מספר הסטודנטים. אני חושב שהגידול במספר הסטודנטים הוא גידול שנבע מיצירת מקומות עבודה חדשים. כשהבוגרים בחברה הערבית ראו שיש הצלחות, שאפשר להשתלב בתוך תעשיית ההייטק, זה היה כמו מגנט, זה שאב הרבה מהתלמידים ללמוד את המקצועות האלה. אם אנחנו מדברים היום על 120, 150 אלף מהנדסים בתוך התעשייה, אז בואו נסמן לנו כמטרה 10%, להגיע ל-15 אלף מהנדסים. אם אנחנו היום 5,000, בואו נסמן לנו מטרה של להגיע ב-5 השנים הקרובות ל-15 אלף מהנדסים. אם אנחנו מדברים על 2,755 סטודנטים שלומדים את מקצועות ההייטק, בואו נסמן מטרה של עשרת אלפים ל-5 שנים. זאת מטרה שהיא ישימה, שהיא ברת ביצוע. צריך למקד את המשאבים במקומות הנכונים. דיברו כאן על החלטת ממשלה. אני חושב שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש החלטת ממשלה, החלטה מספר 2292, שמדברת על הקצאת 900 מיליון שקל. 700 מיליון שקל הם להגדרת היצע כוח אדם מיומן בהייטק. חסרים, כמו שאמרה נעמי, עשרת אלפים מהנדסים בתוך התעשייה הזאת. כולם אומרים - גם דדי וגם כל התעשייה אומרת - שהפוטנציאל הוא בתוך החברה הערבית. החברה היהודית הגיעה לגידול הכמעט מקסימאלי שלה. הפוטנציאל הוא בתוך החברה הערבית. 700 מיליון שקל מוקצים לאוניברסיטאות. יש 200 מיליון שקל שאנחנו כארגוני החברה האזרחית, כמובן המל"ג והרבה ארגונים אחרים, יכולים לקחת ולתפעל את זה בצורה טובה.

חשוב לציין פה שחברות ההייטק הבינלאומיות שנמצאות פה מאוד חשובות לכל המאמץ הזה . אם אין מדיניות תומכת בחברות ההייטק לצמוח פה בארץ, כל מה שדיברנו היום זה לא רלוונטי. אמרתי אתמול בוועדת הכלכלה ואני רוצה לציין שוב היום, אנחנו חייבים בכנסת לעודד את חברות ההייטק הבינלאומיות להיות פה בארץ, לא לקחת את זה כמובן מאליו.

תודה רבה, ג'ורדנה. אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף בדיון החשוב הזה. אין ספק שמדובר בדיון מיוחד במינו, דיון על ההייטק בחברה הערבית, יזמות, הנגשה, הגברת מודעות. אנחנו שמענו כאן לראשונה אנשי הייטק מהחברה הערבית, אנשים מצליחנים. שמענו גם את נציגי הממשלה: את השר, את המנכ"ל, את נציגי הרשות לחדשנות, משרד העבודה, משרד הכלכלה. שמענו את התלמידים, את פרחי ההייטק. שמענו את לין, היא הרשימה מאוד.

אני פונה לתלמידים. לא הכל זה רפואה, לא הכל זה סמינרים למורים, לא הכל זה רוקחות. צריך לכוון באופן מקצועי – אימן דיברה על הכוונה מקצועית – ללכת לכיוון של הנדסה בטכניון, באוניברסיטאות, במכללות. זה הכיוון של כל חברה מתפתחת. אנחנו כאלה. המספרים אומרים שהחברה הערבית לא רק רוצה שילוב, היא רוצה יזמות. יש יכולות. היזמים הערבים הם מרשימים, הם רוצים להתקדם. יש חסמים. צריך להתיר את החסמים האלה.

אני אסכם ואומר, יש לפעול להגדלת היצע כוח האדם המיומן בהייטק. יש לעשות להרחבת ומיסוד ההכשרות להייטק – מנטורים, ליווי לסטודנטים ובוגרים, הקמת מערך של חניכה של סטודנטים באקדמיה לחנוך וללוות תלמידי י"א בקורסים כאלה של פרחי הייטק. יש ליצור מקומות עבודה בערים ערביות באמצעות: אחד, התאמת מענקי מדען לחברות המספקות שירותי תוכנה, דבר שיעודד הקמות חברות כאלו בפריפריה הגיאוגרפית, כמו חברת גליל software. שניים, הקצאת מסלולי תעסוקה ייעודים לערים ערביות, מתן עדיפות ותקצוב צבוע, מיועד, ייעודי של סובסידיות שכר 4.20, 4.18 להעסקה בערים הערביות. גולת הכותרת היא מה שאמרתי בהתחלה - קידום החלטת הממשלה, הצעת מחליטים להקמת שתי קריות הייטק בערים הערביות. דיברנו על נצרת ועל כפר קאסם בגלל אזורי התעשייה ופארקי התעשייה שם, ועל הקצאת הקרקע של העיריות האלו.

מכרזי ממשלה בתחום מחשוב. ממשלת ישראל היא בין המעסיקים הגדולים במשק, אדוני המנכ"ל, אם לא הגדולה שבהם במשרות הייטק. אנחנו מבקשים שהממשלה תקצה פרויקט פיילוט של מחשוב ויישום בנצרת ובכפר קאסם, כדי להתגבר על המכשול הגיאוגרפי, כדי לקרב את הפריפריה למרכז, כדי להפוך את הפריפריה למרכז לגבי החברה הערבית. מצד שני, שתגמיש את קריטריון הניסיון כך שקורס מעשי, כמו למשל בצופן, ייחשב לשנה ניסיון בעבודה. התאמת מענקי מדען לחברות שמספקות שירותי תוכנה לא רק לחברות טכנולוגיה. הקצאת מסלולי תעסוקה ייעודיים לערים ערביות.

ועדת הכספים ממליצה ותפעל להגדרת תכנית ארצית במסגרת החלטת ממשלה 2292 בכל הקשור להקצאה של 20% מתקציב ההחלטה לתכנית רב שנתית לחברה הערבית. ושוב, למקד את תשומת הלב וההנגשה לתלמידים, לבתי ספר תיכון, ואם אפשר, לבתי ספר יסודיים, כמובן לצד תקציבים שעדיין לא הובלטו, לא הוקצו כמו שצריך בהחלטת הממשלה שהזכרתי.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתף. אני רוצה להודות לעוזרים שלי, לעו"ד אחמד דראושה שעזר לי להביא את הפרויקט הזה, את הכנס המיוחד הזה לידי ביצוע, לאנאן עודה, למרכז הביקורים בכנסת, לערוץ הכנסת, לטלויזיון הלא, לנוכחים. אני רוצה להודות למנכ"ל ששיתפנו פעולה בנושא הגברת התקציב שהועבר למו"פים הערביים - מו"פ הגליל ומו"פ המשולש, שלצערי הרב הם לא פה. אנחנו נמשיך לעשות, כי מגיע להם תקצוב, מגיע להגדיל את התקצוב של כל מי שעוסק בנושא הזה. מה התקציב של משרד המדע?

חצי מיליארד שקל.

מהחצי מיליארד שקל צריך שיהיה משהו פרופורציוני עם העדפה מתקנת לחברה הערבית, לאנשים הנפלאים האלה. תודה לסטודנטים מהטכניון, תודה לתלמידים. תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.