פרוטוקולים/פניות ציבור/6123

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

5
הוועדה לפניות הציבור
12/11/02

פרוטוקולים/פניות ציבור/6123
ירושלים, כ"ג בכסלו, תשס"ג
28 בנובמבר, 2002

פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
מיום ג', ז' בכסלו התשס"ג 12/11/02, בשעה 11:10

פניות ציבור מעמותות בנושא העברת מזון הנותר בגופים שונים, לידי עמותות שמספקות מזון לזקקים.

חברי הוועדה: אבי יחזקאל - היו"ר

אל"מ יהודה קושניר - מפקד מרכז מזון, משרד הביטחון
סרן רוברט נויפלד - יועץ משפטי, אט"ל, משרד הביטחון
רפ"ק דרור מור - את"ל, משרד לבטחון פנים
נ"מ חיים דרדוק - ראש מחלקת מינהל מג"ב
משה גפני - מחוז תל-אביב, משרד לבטחון פנים
נתן גרינברג - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, ביטוח לאומי
נחום סטולרו - חבר הוועד המנהל, איגוד המסעדות
בישראל
זיו ארז - איגוד המסעדות בישראל
אליהו אמינוב - גמ"ח מורשת יהודי בוכרה
יואל נדב - גמ"ח מורשת יהודי בוכרה
בילהה פרלמן - גמ"ח מורשת יהודי בוכרה
משה קוט - חסד לב רמות
דוד וסרמן - חסדי נעמי
דינה נמדר - חסדי נעמי
שרונה חריש - לשובע, מנהלת עזר יולדות מרכזי
בערי יהודה
אייל קפלינסקי - פתחון לב
ליאורה ויטוס - פתחון לב
עמוס ירושלמי - תנו יד לחבר
ציפי גליק - תנו יד לחבר
שלמה טבע - תנו יד לחבר
רות לוי - תנו יד לחבר

שלומית קואולמן

מילת - הקלטות ותמלול






פניות ציבור בנושא העברת מזון הנותר בידי גופים שונים
לידי עמותות שמספקות מזון לנזקקים

אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. אנחנו למעשה עוסקים בסוגיה של העברת מזון שנותר בידי גופים שונים לידי עמותות שמספקות מזון. הנושא הוא איך עוזרים לנזקקים ולמעשה אנחנו נמצאים בתקופה שבה התופעה הולכת ומתרחבת. זה הפך להיות כמעט חלק אינטגרלי בחברה הישראלית, חלק אינטגרלי מהגופים הוולונטריים. אישית אני מתבייש שהגענו למצבים האלו, מצד שני אנחנו פה כדי לנסות להודות לגופים, לארגונים ולעמותות ולראות במה אנחנו יכולים לסייע.

למעשה ממדי העוני ידועים לנו. אני הייתי מציע שנשמע את העמותות, באיזה בעיות הן ניצבות. אני כבר יודע איזה בעיות פחות או יותר יש לעמותות, מהרכב שצריך לקחת וגמור בביטוחים למיניהם אבל אני רוצה לשמוע את הדברים האלה גם לפרוטוקול ולאחר מכן נשמע את נציג הביטוח הלאומי, לאחר מכן נעבור לגופים הגדולים והממוסדים ונשמע את הרצון והנכונות לסייע ואיך מתרגמים את זה גם בפועל, מה עוד אפשר לעשות.

ברמה העקרונית יש האומרים שיש בין 100 ל-500 ו/או ארגונים ו/או גופים שקשורים בסיוע לנזקקים על בסיס של מזון, מזון חם, לבוש. אני לא יכול להגיד "כל המרבה הרי זה משובח" כי זה מעיד על הבעיה פשוט, אבל אם הממסד אטום לפחות הציבור לא אטום, ואתם בוודאי לא אטומים.

אני מציע שנעשה סבב של העמותות כאשר כל אחד יציג בקצרה את עמותתו, את הבעיה ברמה העקרונית. איזה בעיות יש לדעתכם שצריך לנסות לסייע מהממסד, בממסד? איך הייתם יכולים לקבל, אם בכלל, ממוסדות גדולים - כי זה התחיל מכך שצה"ל הביע נכונות ואז אנשי המשטרה ומג"ב הודיעו שהם מצטרפים למהלך מן הסוג הזה, ואז עוד גופים וכעת צריך לאגד את הכל תחת מטריה אחת שמנסה לסייע לכל הגופים וכל העמותות בעניין הזה.

תחום ההתמחות שלנו הוא בחלוקת מזון מבושל (ויבש גם כן, אבל בעיקר המבושל) מעודפי אולמות או מפעלי היי טק שעד היום הסכימו לתת. אין הרבה שמסכימים לתת משיקולים שלהם. אני חושב שאולי כדאי לעשות איזשהו שינוי בדפוסי ההתנהגות של אנשים המזמינים אירועים. האנשים האלו הולכים לאירוע, שיגידו שהם רוצים שהאוכל ילך באותו ערב לצדקה, לחלוקה. אנחנו מחלקים את זה באותו יום ב- 24:00 כאשר אנחנו עושים את זה משתי סיבות: אנחנו לא נגד בתי תמחוי אבל אנחנו מעדיפים להשאיר לאנשים שיש להם את הכבוד שלהם עדיין ולא מוכנים להיחשף. מי שמוכן להיחשף זה הומלסים, אנשים זקנים.

איך אתם עושים את זה ב- 24:00, ברמה הפרקטית?

אנחנו אוספים את האוכל כפי שאתם רואים בתמונה שיש פה. זה איסוף מערב אחד בלבד, אורזים את זה, מחלקים את זה על ידי המתנדבים שעובדים במסירות נפש עד 1:00 או 2:00 בלילה. הנזקק יודע שביום זה וזה הוא מקבל את חבילת המזון שלו. דופקים בדלת, שומעים תזוזה בבית, משאירים. יש לי הוראה מפורשת לא להיפגש עם הנזקק אלא אם כן הוא רוצה להיפגש אתנו, או שהוא נכה או חולה וצריך להכניס לו את זה עד למקרר וכך זה נגמר. כשהמתנדב יורד לקומה התחתונה של הבניין הוא שמע שהדלת נפתחת, בזהירות לוקחים את החבילה פנימה, אף אחד לא רואה, השכנים לא רואים זה בשעות מאוחרות של הלילה.

באיזה אזורים?

בכל שכונות ירושלים. זה אמנם נקרא עמותת החסד "לב רמות" כי אני גר בשכונה הזאת אבל זה לכל שכונות ירושלים. אני חושב שיש הרבה בעיות בתחום הזה ומהשנים שעבדנו התפתחו הבעיות ונתנו את הפתרונות גם כן. קודם כל גיוס של המזון הזה: לא כל אולם רוצה לתת אוכל.

למה?

לא כל אולם רוצה שתיכנס לו למטבח. המתנדבים שלי מגיעים לאולם כשהאירוע עדיין בעיצומו, הם לא מגיעים ב- 12:00 בלילה. אנחנו הולכים לאולמות שמגישים בהגשה מרכזית על השולחן כך שמה שחוזר אם אתה היית מוכן לאכול את זה הנזקק בטח שיהיה מוכן לאכול. זה מרכזי על השולחן, זה לא מצלחות. צריך להיות רצון של רב המלצרים כי זה צריך לעבור עוד סיבוב עד שזה מגיע לשטיפת הכלים.

המתנדבים באים מכל גווני הקשת החברתית: בני נוער, מרצים באוניברסיטה, דוקטורים, עובדים פשוטים - הכל. אנחנו גם כן משתדלים להכניס לפעמים את הנזקק לתוך המערכת הזאת של איסוף האוכל ואף אחד לא יודע, כמו שאף אחד לא יודע אם אנחנו הולכים לבני אדם מצורעים. אף אחד לא יודע, כשהוא דופק בדלת הוא לא יודע, אני יודע או מי שצריך לדעת יודע.

איך אתם מקבלים רשימה של מי לפנות?

מלשכות הרווחה, מאישי ציבור שמטפלים בנושא שלקחו על עצמם. אני חושב שצריך לתת תמריצים לאותם אלה שנותנים את האוכל. או לפרסם באיזה פרסום כגון: 'האולמות האלה והאלה נותנים את האוכל', לתת להם הנחה בארנונה, שיהיה כדאי לאולם לתת. כי אם לא כדאי לו מה פתאום שמישהו יכנס לו למבטח ויראה מה הוא עושה כי בחוץ הוא מוכר את המנה ב- 50$, מי יודע מה בפנים הולך. גיוס המתנדבים - זה גם כן דבר חשוב מאוד. גיוס המשאבים - מהמדינה אנחנו כמעט ולא מקבלים כלום, בפירוש. איפה שאפשר לקבל אומרים לנו אתם לא עומדים בקריטריונים.

על זה רציתי שתדבר. תגדיר לי שוב: איפה הבעיות עם המדינה? עם האולמות הבנתי, אפשר לתמרץ. איפה הבעיות עם המדינה?

הבעיות הן בגיוס המשאבים. אנחנו הגשנו בקשה כדי לקבל סיוע ממשרד העבודה והרווחה. נאמר לי שהסיוע זה 1.5 ש"ח לבתי תמחוי לארוחה ולסל זה בסביבות 3 שקלים. האריזות שאנחנו נותנות למשפחה עולות 10 שקלים בשבוע, לחודש זה 40 שקל. יתמכו בי 3 שקלים, זה 12 שקל וזה רק האריזות, אני לא מדבר על הוצאות אחרות שיש. רכב הקירור שאנחנו מחזיקים מחויב במס 90% הוצאות עודפות. אנחנו אוספים בקופת צדקה בבית הכנסת, או מאנשים שתורמים, במקום לקנות בזה עוף קפוא אני אצטרך לשלם מסים על הדלק שלקח את האוכל לנזקק. זה נקרא "הוצאות עודפות". כשדיברתי עם פקידות בכירות במשרד האוצר אמרו לי: אתה צודק אבל תביא רק את העמותות שמחלקות אוכל, שחבר כנסת יעלה את הנושא הזה. כל ההוצאות העודפות להוריד מהעמותות. הם מתכננים כדי לא לשלם 90% אבל הם משלמים 90%. הוצאות מיסוי: עמותות שמשלמות משכורת, ולו לבן אדם אחד שעובד 24 שעות בזה, אני הולך לישון ב- 2:00 בלילה כל יום מקבל 6,000 שקל משכורת. אם מישהו מוכן לעשות אותו דבר בעד 6,000 שקל משכורת שיעשה את זה. אבל המשכורת שלי מחויבת במס מעסיקים שלא קיים במגזר האזרחי בכלל, כבר שנים מחויב במס על השכר, לפתור עמותות שעובדות בנושא של חסד מכל המסים האלה.

לפחות ממס מעסיקים.

מס מעסיקים לא. מס על השכר זה יותר, זה כמו מס ערך מוסף, זה מגיע ל- 14% על השכר. כשאנחנו חתמנו אצל רשם העמותות, אם אנחנו רוצים לעשות מאגר מידע על הנזקק כדי שהמחשב יפלוט כל חודשיים לבדוק אם הנזקק עדיין צריך, לא צריך, קשר עם לשכות הרווחה, זה לא חוקי לעשות את זה. כל מי שעושה את זה שידע שזה לא חוקי אלא אם כן הוא קיבל רשיון ממשרד המשפטים, שמירת סודיות של כל הנזקקים שזה לא יטייל ברחובות.

אני ביטחתי את המתנדבים שלי בביטוח פרטי שמבטח גם את המזון נגד הרעלות, הוא מבטח גם כן צד ג', אם חס ושלום מלצר החליק כתוצאה של מתנגב שלי ששפך שמן על הרצפה ויתבעו אותנו, ויותר מזה שלא יחלטו את חברת הביטוח של האולם, אחרת אנחנו נכרות אתה העץ שלנו. יש ביטוח בביטוח הלאומי שמבטח רק מעל 250 מתנדבים. למי יש כזה דבר? אולי ל- "יד שרה" אולי עמותות גדולות - לנו אין. במקרה עיריית ירושלים לקחה את זה על עצמה והיא מבטח את המתנדבים שלנו בביטוח לאומי. אנחנו מעבירים את זה לעיריית ירושלים, היא מוציאה כרטיס מתנדב יפה למתנדב, עם חוברת להנחות שיש לו בכל מיני מקומות. עד היום אני לא יודע אם הביטוח הזה בביטוח הלאומי מכסה את המבוטח בצורה של תאונות עבודה. אם בא אלי מרצה באוניברסיטה שמרוויח 15,000 שקל, הוא יקבל לפי נכות כללית רק 2,000 שקל או שהוא יקבל לפי המשכורת שלו? הביטוח הלאומי לא מכסה נושא הרעלות ובעירייה אמרו לי שהוא לא מוכן לקבל רשימות של תלמידים, ההורים חוששים מזה מאוד. אני מבטח אותם בביטוח פרטי וצד ג' לא מבוטח בביטוח הלאומי בכלל.

אני אספר קצת עלינו ואחרי זה אמשיך מהנקודה של הביטוח שבה הוא הפסיק. אנחנו עמותת "לשובע" קיימים 12 שנים, מוציאים בערך 700 מנות ביום, כאשר מתוכם 350 אוכלים בתוך בית התמחוי. אנחנו עוסקים רק באוכל מבושל. יש לנו שני מעונות לדרי רחוב שמאכילים 100 איש ליום בערך מאוכל שנדחף מהמסעדה החוצה ועוד כ- 200 ילדים שמפוזרים בחמישה בתי נוער ברחבי גוש דן, שגם האוכל שלהם נדחף החוצה מבית התמחוי. בסך הכל אנחנו מספקים בין 650-700 מנות ליום. את האוכל שלנו אנחנו מקבלים מהמקורות כדלהלן: א. חברות מזון שתורמות מזון יבש ואנחנו מבשלים אותו במסעדה. ב. מאולמות חתונות, מסעדות ובתי קפה. את הפרויקט הזה אנחנו עושים בעזרת ניידת שנקראת "אסיף העיר" שמקבלת כל יום למוקד טלפוני שיחות מאולמות חתונות, קייטרינג ובתי קפה שרוצים שיבואו ויקחו את זה מהם במשך הלילה. הבעיה באולמות החתונות שהחתונות נגמרות בדרך כלל בין 24:00 ל- 1:00 ורק אז אפשר לבוא לאסוף מהם את האוכל. הניידת הזאת מופעלת בהתנדבות על ידי משרד רואי חשבון קסלמן שמונה כ- 700 עובדים ומדי לילה הם שולחים לנו שני רואי חשבון בהתנדבות. לפי רשימה שאנחנו מעבירים להם בפקס הם נוסעים ל- 8 או 9 אולמות חתונות, לכל המסעדות באזור גוש דן, מחדרה עד גדרה, אוספים את האוכל ומביאים אותו ב- 3:00 לפנות בוקר לחדרי הקירור שלנו. בבוקר הטבח שלנו מסתכל מה שיש ולאור מה שנמצא בחדר הקירור אם צריך הוא מוסיף.

היות ונגעו פה בעניין של שכר אנחנו משתדלים לא להוציא כסף על שכר כי שכר זה מרכיב מאוד גדול בתקציב כתוצאה מכל המסים האלה. אני רוצה להזכיר בעניין הזה את המצב בארצות הברית ששם ישנו את חוק השומרוני הטוב לעניין הביטוח. אני חושבת שאם אנחנו מדברים על חקיקה חדשה בנושא אז אולי כדאי לחשוב על הכיוון הזה.

תגדירי את החוק שוב.

החוק השומרוני הטוב פותר אותך מכל מיני אחראיות כמו קלקול קיבה, מזון מקולקל. חלק מהמוסדות שמהם אנחנו מקבלים לא רוצים לתת כי הם פוחדים שבמידה ויהיה קלקול קיבה כתוצאה מטווח הזמן מהרגע שמושכים את זה מהם ועד לרגע ההגשה, שלמעשה האוכל לא נמצא בחזקתם, אבל המקור של האוכל בא ממנו שהוא יהיה חשוף לתביעות.

אני מבין שבעלך הוא עורך דין?

גם אני.

אז אפשר לקבל עותק?

אני אשמח להעביר את זה. אני חושבת שזה יפתור הרבה מאוד בעיות כי הרבה בתי מלון לא רוצים לתרום אוכל בגלל הסיבה הזאת של חשש לתביעות. אני חושבת שזה בעיה שצריך לפתור. זה, אגב, היה אחד המחסומים העיקריים לזה שהצבא סירב כל השנים. על כל פנים, זה התשובה שקיבלנו במשך 10 שנים מהצבא, שהצבא לא רוצה לקחת על עצמו את האחריות הזו ולכן לדעתי צריך לעשות חקיקה בנושא הזה.

אנחנו נעזרים מזה 12 שנה בשירות בתי הסוהר. אנחנו עמותה שמוכרת על ידי שירות בתי הסוהר כמקום שאפשר להפנות אליו אנשים שקיבלו עונש מאסר שעונשם הומר בעבודות למען הציבור. פה צריכים ליצור איזשהם קריטריונים של איזה עמותות זכאיות לקבל אנשי שב"ס. אנחנו מעסיקים כ- 20 אנשי שב"ס ואנחנו כמובן פטורים מכל תשלום, למעט העניין של הביטוח.

איזה בעיות ישנן?

אני חושבת שזה חיסכון גדול. כמובן אני מצטרפת למה שאמר מר קוט לכל העניין של פטור של עמותות. הלא היום יש את העניין של תעודת תקינות לעניין של פטור או ממס מעסיקים או מכל העלויות הנוספות שחלות על המעסיק שבלתי ניתנות לניכוי. אני רוצה להדגיש את הנקודה הזו: מעסיק רגיל יכול לנכות את המסים מהמס הכנסה שלו, עמותות לא יכולה לנכות, לא מסך ערך מוסף ולא את מס המעסיקים ולא את כל העלויות הנוספות. אני חושבת שצריך לפתור את העמותות מהדבר הזה, כמובן גם בחקיקה.

הבעיות אם כך הן: מיסוי, ביטוח ומעסיקים?

זה הבעיות העיקריות. אם אפשר להוסיף את בעית הכשרות. כמובן אנחנו שומרים על כשרות מפני שקהל היעד הוא קהל ששומר כשרות, למרות שאנחנו אנשים חילוניים לחלוטין. אני חושבת שהיה כדאי להגיע לאיזושהי הסכמה עם הרבנויות, המועצות הדתיות שאת כל עניין הכשרות יספקו בחינם לעמותות שמספקות אוכל, בעיקר לבתי תמחוי. יש לנו משגיחי כשרות ואני חושבת שהעניין הזה צריך להיות מוסדר.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שהרבנות המקומית תספק משגיח כשרות ללא עלות.

קודם כל אני שמח שמתקיימת הפגישה הזו אחרי כל כך הרבה שנים. לפני שנה וחצי זימנו אותי לכנסת על נושא "האנשים הרעבים". אז דיברו על הלחם. שאלו אותי שרים כמה לפי דעתי יש רעבים בחולון, בת ים. אנשים מתעסקים במספרים, ופה הבעיה. אנחנו מתעסקים כל החיים במספרים, לא מתעסקים בנפשות אלא מספרים: כמה מסכנים, כמה לא מסכנים. אני רוצה להציג את החברים שלנו בעמותה: מר שלמה טבע, גב' רות לוי והגב' ציפי גליק, שכולנו מתנדבים. אף אחד לא מקבל אף אגורה, אין לנו מנכ"לים ולא סמנכ"לים ולא שום דבר, הכל באצבעות שאלוהים נתן לנו.

האמת אנחנו נמצאים פה לא בגלל שאנחנו נהנים לעשות את העבודה הזאת. הנושא של עזרה לזולת לא התחיל מאתמול שלשום אלא אוזלת יד של הרבה שנים. אני לא רוצה לומר ממשלה זו או אחרת אבל אם לא יעשו טיפול שורש עם כל הבעיות האלה אני לא יודע לאן זה יגיע. אני חושב שילד כאשר נולד הוא שווה בין שווים. ברגע שלילד הזה אין מסגרת הוא יגיע לפשע, לסמים, הוא יהרוס כל חלקה טובה.

אנחנו נותנים דגש במיוחד לילדים רעבים. יש כאלה שלא מאמינים שיש דבר. כזה. לפני כמה חודשים התקשר אלי אחד מהמנהלים הבכירים של חברת "רמדיה" ואמר לי: "יש דבר כזה ילדים רעבים? אני לא מאמין". אמרתי לו: "בוא יום שישי, אני אקח אותך לבתים ותראה בעיניים שלך". הוא הביא ערכה של שמיכה ומערכת לתינוק שנולד, במשפחה השלישית הוא התחיל לבכות. אני אומר לכם: הוא התחיל לבכות! הוא אמר לי: "אני לא מאמין. הרסת לי את השבת, הרסת לי את השישי". יש כאלה שלא רוצים לראות, יש כאלה שלא מאמינים ויש כאלה שפוחדים לראות. בעמותה שלנו שנמצאת בג'סי כהן מחלקים בערך 600 מנות חודשיות, בין 600-700. אין לנו משפחה שמקבלת כל שבוע, זה תלוי במצב של המשפחה. החבילה מכילה בשר, דגים, שמן, מכולת שלימה. אם יש ילדים אנחנו מוסיפים מטרנה, רמדיה, טיטולים וכל מה שצריך. אנחנו עוזרים לחיילים בודדים. אנחנו עושים זאת הרבה זמן. לא מדברים על זה הרבה, זה דבר מאוד קשה. יש חיילים שלא מגיעים לחופשה הביתה בגלל המצב בבית. הם לא מגיעים הביתה, אין להם מה לאכול בבית, הם מתביישים ונשארים בבסיס. למזלי הבן שלי נמצא ביחידה בה יש הרבה חיילים עם הרבה בעיות. נפגשתי עם המפקד שלו ומדי פעם אנחנו משתדלים לשלוח עם כמה מכוניות שלנו ועם כמה מתנדבים טובים. עושים את זה מהנשמה.

בנושא הזה של איסוף אוכל בימי שישי יש איזה מתנדבת שמביאה את האוכל מכמה מקומות ומביאה את זה לבית של הגב' מרי אוסקר, אשה צדיקה. שם אנחנו מביאים את האוכל, אנשים מגיעים ומקבלים את האוכל המוכן. מר קוט אמר, ואני מסכים אתו, שאי אפשר לתת לאדם אוכל לא מתאים. אני עוזר להרבה אתיופים מכיוון שאין מי שיעזור להם. חבל, הם אנשים טובים עם הרבה כבוד. ברגע שנותנים לאדם לבשל לבד או את האוכל שהוא אוהב, עשית לו את השבת. אבל אם אתה נותן לאדם מקרוני והוא לא יודע מה זה אבל הוא אוכל את זה בשביל לשבוע זה לא כיף בשבילו. כל אדם אוהב את האוכל שלו, כל אדם הולך למסעדה שהוא אוהב. ניסיתי כמה פעמים לקחת מאולמות, זה סיפור מאוד קשה. להגיע ב- 24:00 לאולמות, לאסוף משם את האוכל, להביא את זה למקררים באמצע הלילה.

אתה למעשה עובד במשך היום בעבודה רגילה?

כן. אני עובד בחברת חשמל, יוצא ב- 5:00 בבוקר, ובין לבין יודעים שאני הולך פה ושם. בשעה 17:30 אני מסיים את העבודה ועד השעות הקטנות של הלילה אני מסתובב, מבקר בתים. הגברת צילה אמסלם, שנרצחה, הייתה אחת העובדות אצלנו בעמותה והיום ארבע ילדים נשארו בלי אבא ובלי אמא (האבא בבית סוהר) ואנחנו לקחנו חסות לשמור עליהם. אנחנו לא מפורסמים, עושים את העבודה בכיף ותמיד אומרים שהקדוש ברוך הוא יתן לנו את הכוח לתת.

הנושא של איסוף אוכל יכול להיות רק בשעות היום עד 16:00. אם אפשר להביא להם את זה חם זה יותר טוב מאשר להכניס את זה למקררים. יום אחד נכנסתי למשפחה והילדים אמרו: תגידו להם שאנחנו לא אוהבים את האוכל הזה. התברר שמביאים להם אוכל בצורה כזו מהמקררים, הילדים לא יכולים לראות את זה כבר. אם נותנים אז בואו נעשה להם טוב, גם כך המצב שלהם לא טוב. הקייטרינג, לפי דעתי, זה הדבר הטוב ביותר וזה גם לא כל כך יקר. אני מציע לממשלת ישראל, לכל חברי הכנסת והשרים שיאמצו את הנושא הזה, שיהיה מבנה באיזשהו מקום שמשם יצא קייטרינג, אוכל עם כבוד. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיות אחראית על זה. אנחנו קטנים, אנחנו מבקשים כל הזמן עזרה אבל יש קו אדום שאין לנו כבר כוח, אנחנו נופלים מהרגליים. אני מבקש, אם אפשר, שזה יהיה משהו במסגרת מוכרת. תודה רבה לכם.

אני מייצגת את עמותת "חסדי נעמי". "חסדי נעמי" זו עמותה שתומכת במשפחות נזקקות, אלמנות ויתומים. הדגש שלנו הוא על מתן בסתר. אנחנו תומכים בכ- 1,500 משפחות במתן ערכה חודשית של מצרכי מזון יבשים כמכולת וסופרמרקט, קבוע כל חודש. בנוסף, יש לנו תחנות חלוקה במוקדים שמפעילים אותם מתנדבים שלשם מגיעה אספקה שבועית של מוצרי בשר, פירות וירקות ואספקה טריה של חלב וגבינות. בחגים אנחנו מלבישים את היתומים בהנעלה חדשה, כאשר יש לנו מוקד חלוקה: אנחנו קוראים למשפחות, מגיעות ולוקחים נעליים לפי מידות, בחורף אנחנו מספקים מעילים, בחגים ביגוד יפה. הכל ניתן בסתר ובכבוד. אנחנו מונים כ- 70 עובדים פעילים, כמובן שזה בשכר מינימום, ללא שעות עבודה. אנחנו עושים את זה בכבוד עם הרבה מסירות. בנוסף לכך אנחנו מעסיקים כ- 3,000 מתנדבים בכל רחבי הארץ, ביניהם הרבה מאוד בני נוער וחניכים, אנשים טובים, הורים וילדים שנרשמים למבצע. המבצע הזה זה איסוף מצרכים "נציגות בניין": כל שני ילדים מאמצים בניין, כל שבוע הם הולכים לאסוף את המצרכים. הם מודיעים לנו על כך ואנחנו הולכים לאסוף את זה ולהביא את זה למוקד. במוקד אצלנו ממיינים את כל המצרכים. שווה לראות את המקום, איך זה נעשה בצורה מכובדת. מוצר שעבר תוקף או נראה לא יפה לא ניתן. אנחנו נתמכים אך ורק מהציבור, על ידי תרומות כספיות. יש לנו מתרימות קבועות שיושבות במשרד ומפעילות את כל מערך ההתרמה במפעלים. כתוצאה מכל כלי התקשורת, הפרסום והמצב ההיענות היא טובה. אבל ככל שיש היענות לתרומות באותה מידה יש בקשות שאי אפשר לעמוד מולם.

מה הן הבעיות שעומדות בפנייך?

הבעיות הן עניין המיסוי והביטוח של המתנדבים, המיסוי על כלי הרכב. אנחנו מחזיקים שתי משאיות, התדלוק, כמובן שאנחנו רוצים לשלם יותר לעובדים אבל אנחנו לא יכולים. אנחנו לא יכולים לפרסם הרבה כי גם זה עולה כסף, גם כלי התקשורת צריכים לבוא לקראתנו בפרסומים, להוזיל אולי, אולי להיענות יותר. בשנה האחרונה כאשר טלפנו לאנשים ואמרנו להם "חסדי נעמי" מיד הייתה היענות: "כן בוודאי, שמענו עליכם". זאת אומרת שככל ששומעים עלינו תורמים יותר. אנחנו פנינו גם לצבא, יש לנו נציגות יפה מאוד פה ובאמת הייתה היענות. ניסינו ליצור איזה לוגיסטיקה וזה לא כל כך מסתדר עם הצבא, זה קצת מוגבל מבחינה ביטחונית. ניסינו גם את המסעדות, גם כאן מדובר בלוגיסטיקה, זה קצת פוגע בכבוד של אותו מקבל. התקשורת גם כן יש לה חלק גם כן בכל הנושא.

מעבר למה שדינה אמרה, חוץ מנציגי בניין שאוספים יש לנו גם איסוף בבתי ספר. בשבוע שעבר, לדוגמה, פנינו לבתי ספר שיאספו מוצרי מזון למען משפחות נזקקות. התשובה היתה: תעזרו לנו, יש לנו מועדונית עם ילדים, אין להם מה לאכול, קודם כל תדאגו לעזור להם. הרמנו את הכפפה הזאת ואנחנו מנסים למצוא מישהו שיתרום לפחות יומיים-שלושה ארוחת צהרים חמה לילדים האלה. זאת גם בעיה לוגיסטית, גם בעיה למצוא את האנשים המתאימים לזה. אגב, יש אתר אינטרנט שנקרא "רב" לבעלי המסעדות, הם בעצם מייצגים את המסעדות באתרי האינטרנט. הם אמרו לנו שיעשו משהו אבל זה קשה. הבעיה היא בעצם בעיה לוגיסטית.

אני מנהל של "פתחון לב" בראשון לציון. אנחנו עוסקים במתן סלי מזון למשפחות נזקקות שמופנות אלינו על ידי אגפי הרווחה השונים בארץ. יש לנו מרכז סיוע גדול בראשון לציון ומרכז נוסף בכרמיאל, כאשר אנחנו מחלקים בחודש כ- 4,000 סלי מזון שכוללים מוצרים יבשים פלוס סלטים, מעדי חלב, בשר או דגים קפואים, ירקות ופירות, לחמים וחלות.

אבל לא ארוחות חמות, נכון?

אנחנו נשמח לשיתוף פעולה. פנינו למר קושניר מבסיס מזון ראשי של צה"ל לקדם שיתוף פעולה אתם.

אבל בינתיים לא ארוחות חמות, נכון?

בינתיים לא. אנחנו מחלקים כל יום מ- 10:00 עד 19:00 מזון. יש לנו גם מחסן ביגוד מרכזי, ומחלקים ביגוד חדש וביגוד שממוין יד שניה פלוס צעצועים, כלי בית ופרטי ריהוט שונים. כל מקבל סיוע שמופנה אלינו מלשכת הרווחה עובר אצלנו מיון ואחר כך נפתח לו כרטיס. בנוסף לזה אנחנו מפעילים מתנדבים מכל שכבות הציבור, אם זה בני נוער, תלמידי בני ספר. יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם צה"ל על אף המצב הבטחוני הקשה. יום בשבוע יש לנו יחידות שונות שבאות על בסיס קבוע להתנדב אצלנו. כמו כן נוער במצוקה תחת קצינת מבחן מופנים אלינו ועושים עבודות של אריזה, מיון וחלוקת מזון למשפחות נזקקות.

באיזה בעיות אתם נתקלים בממסד?

חודש וחצי-חודשיים אנחנו מנסים לעשות מהלך שיתוף פעולה עם אגפי הרווחה, לזמן אותם אלינו. הדבר היחידי שקיבלנו מהממסד זה מכתבי הפניה של אגפי הרווחה ויודעים על סמך זה את המצוקה בבית. היו שולחים לנו משפחות, דופקים לנו בדלת. לא יכלנו לענות על גל הפניות הכל כך גדול. רצינו לזמן אותם לפני חודש וחצי, 14-15 מנהלות אגפי רווחה ברחבי הארץ ולשמוע מהם את הבעיות ולמצוא פתרונות. המצב היום כל כך קשה שאנחנו רוצים לעזור קודם כל למצב הקשה ביותר. היום בגלל השביתות וכולי זה ביורוקרטיה להשיג את המנהלות וזה נדחה עוד ועוד. המצוקות הגדולות שלנו היום זה בגיוס בשר, פירות וירקות. נשמח לכל שיתוף פעולה עם הצבא אתם אנחנו עובדים יד ביד. גם חיילים בודדים מופנים אלינו על ידי קצינות ת"ש בכל רחבי הארץ. לפני שבוע בא אלי חייל בודד שעלה מרוסיה שחזר ביום שישי מקורס טיס. ביד אחת הייתה לו תיק גדול והופנה על ידי קצינת ת"ש ביחידה הקרבית לקבל סיוע.

סיוע במה?

סיוע במזון וביגוד.

תחזור שוב על הסיפור.

בא אלינו ביום שישי חייל בודד בקורס טיס שעלה מרוסיה. הוא גר בדירה בהוד השרון עם עוד כמה חיילים. הוא הופנה על ידי קצינת ת"ש שלו בבסיס חיל האוויר כדי לקבל סיוע. שמחנו לקבל אותו, עזרנו לו בבגדים, קיבל גם כסף מזומן ונשלח במונית להוד השרון לדירה שלו עמוס במצרכים. אנחנו מנסים ללוות אותו באופן צמוד.

אני רק רוצה להוסיף שבאמת אנחנו שומעים פה דברים נפלאים אבל רק שתדעו שעוד אלפים דופקים על הדלתות שנעזור ואין ממש מה לאכול בבית. זה כל כך עצוב וקשה.

בנוסף לזה היה לנו מהלך עם משרד החינוך. עשו רעש גדול ומיותר בתקשורת אבל אנחנו הרמנו את הכפפה.

מה היה?

השרה לימור לבנת פנתה אלינו כדי שנסייע לילדים רעבים בבתי הספר.

זה מדהים שאני פותר את הבעיה כפוליטיקאי בזה שאני פונה למישהו שעושה מצווה ובזה סיימתי את תפקידי בחיי.

הם "ירדו" מהעניין הזה בגלל הרעש התקשורתי. עד היום מגיעים אלינו פקסים מבית ספר ביפו שרוצים 100 כריכים כל יום, בית ספר באשדוד, בית ספר בדימונה. אנחנו נותנים מענה.

זה מדהים שהכישלון שלנו נפתר באמצעותכם. אתם בסדר גמור, זה הכישלון שלנו.

נכון.

אני אדם פרטי והתחלתי לעסוק בעזרה לנזקקים. פתחתי מקום בבית כנסת "הרמב"ם" ושם הייתי מאכיל איזה 30 או 35 קשישים שמצבם לא היה כל כך טוב. ראיתי את זה כמפעל חיים קטן שרוצה לעזור לאנשים. עם השנים התפתחנו והגענו היום לממדים של למעלה מ- 630 סועדים ביום, מתוכם מגיעים 300 מנות יום-יום לבתים, אוכל חם וטרי שמבושל על ידי טבח שמבין עניין ויודע מה להכין. זה כולל כל יום ארוחה בשרית עם כל מה שמשתמע, עם קטניות וכל מה שצריך. המצב הוא קשה מאוד. לא פעם אולי קצת בחוצפה עובר בבתים ופותח מקרר ורואה שלפעמים אין כנף של עוף, משפחה של כמה ילדים. המצב הוא קשה, קשה מאוד.

דיברו פה על ממשלה ויש לי תלונה מסוימת נגד הממסד. לפני שנתיים ולפני שנה הגשנו בקשה לקמחא דפסחא. היה חסר בנתונים, כנראה שהמתנדבים שבאו לא רשמו את מספר הנפשות בדיוק. בשנה שעברה אישרו לנו מתוך 1,000 מנות, שעלה לי כמעט 200,000 שקל, 15,000 -ולא קיבלנו אותם. כל הפניות לא עזרו וכל התחנונים לא עזרו. השנה מילאנו והגענו לסוף שנה ואתמול זה הפעם הרביעית שאני שולח למשרד העבודה והרווחה את הדיסקט עם הנתונים ועדיין לא מתאים להם, חסרים כמה נתונים.

מה בדיוק?

למשל יש לנו שם אשה חד-הורית עם שלושה ילדים לא ציינו "שלושה ילדים" אבל יש תעודות זהות, יש שם את הכתובת, יכולים להצליב את זה מול המחשב של המשרד ולא להקשות עלינו. סך הכל אנחנו פה מפעל התנדבותי נטו. יש לנו את הגברת פלדמן, אחת המתנדבות, והיא עקרת בית. יש לנו את מר נדב, איש עסקים, שמקדיש לא מעט זמן.

מר נדב, מה אתה עושה?

אני איש נדל"ן.

על כל פנים המפעל שלנו התנדבותי לחלוטין.

אתה רצת למועצת העיר, נכון?

אני הייתי שתי קדנציות במועצת העיר. בשלישית היו חסרים לי 200 קולות להיכנס, לצערי הרב.

אני רוצה דווקא להשתמש בנקודה הזו. אני לא מכיר אותו ברמה האישית, בפעם הראשונה אני רואה אותו והתמונות שלו ראיתי בשכונה שבה הוריי גרו. אני חושב שמר ירולשמי גם ניסה להתמודד. חשוב לי להגיד לכם, חבריי הטובים, אני מבקש ממכם: חשוב לי שתבינו שאתם חייבים להגיע יותר למעלה ברמה הפוליטית גם.

אין לנו זמן לזה. ומניסיון של 15 שנה לא יוצא מזה כלום.

מר אמינוב, זה עזר שרצת?

אני הייתי במועצת העיר וזה עזר לי מאוד. קודם כל הייתי מקבל תקציבים די גדולים לעזור לאנשים. מאחר ולא נבחרתי קיצצו את זה כמעט לאפס. מי שקרוב לעניינים יודע את זה. אנחנו עסקנו נטו בנושאי רווחה בעירייה.

גברתי, שאלה היפותטית: אם מישהו מטעמכם היה יושב במועצת העיר כמשרת הציבור הוא לא היה יכול לשמש כלוביסט?

אנחנו לא רוצים מהעירייה שום דבר. בעיקר אנחנו רוצים מהם שהם לא יפריעו לנו.

זה נכון. אפרופו למה שהיא אומרת: אני קיבלתי מבנה בשנת 1997 ממר רוני מילוא, שאז היה ראש עיר. המבנה היה רעוע מאוד, ברחוב הכינור היה פעם גן ילדים, צריף רעוע שעמד להיהרס. אני שיפצתי אותו, השקעתי בו הרבה כסף, מי שנכנס למקום זה כמו מלון 5 כוכבים. היום יש לי קשיים בעירייה על כל מיני פינות שהוספתי שלא יהיה גשם על אותם אנשים שמגיעים לאכול, או איזה מחסן שיוכל לאכסן. יש לי צווי הריסה והעירייה יוצאת נגד המקום. מה עוד שאנחנו בקשר עם לשכות הרווחה שמפנים אלינו כל יום עשרות נזקקים שנביא להם אוכל.

בעוד חצי שעה יהיה במקרה סגן ראש העיר תל אביב, תוכל לדבר אתו.

אנחנו משלמים בסביבות 50,000-60,000 שקל בשנה לחשמל. חברת החשמל היא חברה ממשלתית, צריך לבדוק אפשרות של פטור. נקודה שניה: לבדוק אפשרות של רשות השידור, אם אנחנו רוצים תשדירי שירות כדי לרתום אנשים אלינו. נקודה שלישית: הפניה למר נתן גרינברג. אני נרתעתי ממה שהוא כותב: אני מציע שהכספים יופנו להקמת תשתית ואחר כך יחולקו לעמותות הגדולות בארץ.

אתה מדבר על ה- 20 מיליון במסמך.

זה המסמך שלנו, זה לא הוא כתב. חילקנו לכם מסמך שכתבו חברותיי לועדה.

שלא יוקם כזה גוף שחצי מהכסף יהיה רק לתשתיות.

אל תדאג. בוא תמשיך.

נקודה נוספת: אם תוקם איזושהי ועדה שתתרום את הצבא לעמותות חשוב מאוד שיהיה נציגות של העמותה.

אני אנצל את האכסניה הזו של הממסד: לפני שבועיים כינסנו אצלנו במשרד מנהלים של עמותות שידענו עליהם שעוסקות במזון מבושל כשהתחיל הסיפור עם הצבא. הצבא העביר לנו שמות של בסיסים וניסינו לעשות מיפוי של הארץ ולהתאים בסיסים לעמותות כדי שאפשר יהיה למשוך בקלות. זאת אומרת שעמותה מתל אביב לא תרוץ למשוך מזון מבסיס שנמצא ליד כרמיאל. לצורך זה הצענו, וגם יצרנו אצלנו במשרד איזושהי מערכת של ריכוז מידע של עמותות. ריכוז המידע הזה ישמש לשני דברים: 1. מין בנק מידע של שמקומות שמוכנים לתרום (אולי אפשר לעשות את זה כאתר אינטרנט) ואיזה בתי תמחוי נמצאים לידם שיכולים למשוך את זה מהם בקלות. 2. מי כמוכם יודע שכמה פעמים אתם נתקעים עם איזה 5,000 עוגות מעלית ולא יודעים בדיוק למי עוד לתת, שהוא גוף כמוכם. פה אני חושבת שאפשר היה לעשות איזשהו בנק מידע ובנק חלוקה. מישהו יגיד חסר לי ומישהו יגיד: במקרה יש לי עודף של שמן, או עודף של עוגות או דברים אחרים.

אם מותר לציין, הגברת חריש דיברה על נושא העברת פריטים שונים. היום קיבלנו ממר גיל אישור לקבל 20 קרטונים, 250 חבילות עוגות, עבור הנזקקים שאוכלים אצלנו בבית התמחוי. על זה יבורכו.

זה דבר אחד לעניין מרכז המידע שישמש לכל מיני דברים, בעיקר לעניין של משיכה מבסיסי צבא. אני שוב מציעה את המשרד שלנו כי אנחנו התחלנו בזה. נשמח להעביר לכם שמות של בסיסים שנכנסו לתוך הפול הזה שהצבא הסכים לפתוח, כי לא לכל בסיס צבא אפשר למשוך ממנו מזון.

אמנם אנחנו רובנו פה עוסקים במזון מבושל ולא במזון יבש, שיש לו בעיות אכסון שונות, אבל הייתי גם מציעה שיהיה איזשהו מרכז מידע למרכזי אכסון כי יש בעיה במשיכת מזון מהצבא. הצבא מתנה את זה בשימוש תוך מספר מסוים של שעות אחרת האוכל מתקלקל.

אני יודעת שזה בדיוק האכסניה הלא מתאימה כי אנחנו יושבים פה עם אנשים פוליטיים אבל אם אפשר היה לצאת בקריאה שלא לעשות רעב בכותרות אלא להישאר באמת בתחום הזה של עשיית חסד במחשכים, באנונימיות, ושלא נהיה בכותרות, לא עם תמונות או טי-שירטים.

עוד דבר חשוב מאוד: חלוקה שווה של המשאבים במשרד העבודה והרווחה. יש עורך דין אחד במשרד המשפטים שנקרא אמנון דה הרטוך והוא בנה את הקריטריונים. אין בקריטריון שום סטייה: לא נתת שמן, לא תקבל.

תפיסת העולם שלי, בעיניי כל אחד, מעמותה של שני אנשים שלא מחלקת משכורות בגמור באנשים שעובדים תחת בקרה שגם מחלקים משכורות - מבורך, ואני בוודאי לא האיש שרוצה את העניין הזה, אני רוצה לבדוק את הסוגיה ואת הנושא. כשיש בנקאים או עמותות לא חשובות שמקבלות 300,000 שקל לשנה אני מוכן שמי שמקבל 6,000 שקל, לכן אני נגד הערה מן הסוג, למה הוא קיבל או לא קיבל. יש עמותות, הן מתוקנות ומבוקרות אבל עדיין עבודת הקודש הזו גורמת לי להימנע מלשאול את השאלות האלו.

זה הולך לכיוון לא טוב. מצדי שמישהו מהעמותה יקבל 300,000 שקל מהעמותה אם הוא מחלק אוכל לאנשים. אני מכיר עמותות שלא עושות שום דבר ומקבלות. הלוואי שהאיש הזה, שאני מכיר 20 שנה, שעושה עבודת קודש יצליח להקים עמותה שיחלק לכולם משכורת של 15,000 שקל. אני לא מאותם היהודים שאין לו עין ומוציא לשני את שתי העיניים. יש מטרה: להסעיד אנשים רעבים. השאלה היא לא כמה מקבלים אנשים שעוסקים בעבודת הקודש. השאלה היא בעיניי כמה יש אנשים רעבים שאפשר להאכיל אותם. זה מה שאותי מעניין כרגע. אין לי את הרוע הזה לשאול: אתה נותן למישהו רעב לאכול, כמה אתה מקבל. יש בי את הרוע לשאול כמה מנהל סניף בנק מקבל. עליהם לא מדברים, על העמותות האלו כן מדברים.

אני רוצה לפנות אליך, אדוני, קודם כל אני שמח שאתם עוזרים, נותנים גיבוי למהלך. שנית, אני רוצה לתת את דעתי העקרונית: אני חושב שזה כישלון אדיר של המערכת ששרת החינוך או ששר או פוליטיקאים מצטלמים ליד מקרר ריק, עושים הון מהעוני, הון פוליטי מהעוני. יש לי חברים, כל אחד מקים לו תנועה למען העוני: אסור לפוליטיקאים לעסוק בדבר הזה. פוליטיקאים צריכים לתת גיבוי לכם, לעמותות. אני מכיר את כל הסלבריטאים שעושים הון פוליטי מהעוני. לא מתאים לי בתפיסת העולם. הציבור נהיה ציניקן. איפה הסנדוויצים? העיקר ביקשו.

מה כן צריך לעשות? יש כאן בעיה שקשורה במיסוד העמותות. יש הרבה עמותות, יש רעב, אבל צריך להגיע לסיטואציה שבו יש מערך של העברת מידע. הגברת חריש צודקת. ראיתי עמותות שמקבלות לפעמים סטוק של מזון ולא יודעות למי לחלק אותו. אני יודע שאיפה שיש בני אדם, יש תחרות, גם בעמותות שקשורות בעניין הזה. פה אני חושב שאחדות המטרה מחייבת מעבר מידע בין העמותות וצריך להקים מרכז. אני חושב שמשרד העבודה צריך לסייע בהקמת מרכז מידע כזה.

בעיניי כשמישהו בא לעזור ומייאשים אותו, או עלולים לייאש אותו בגין "האם הרכב של המקרר כזה" או "האם הביטוח הוא כזה", אתה בא לעשות מצווה ואתה למעשה מקבל ביורוקרטיה שעלולה להכשיל אותך. אני פונה למשרד העבודה לנסות לסייע גם לעמותות וגם לעמוד מול משרד המשפטים בעניין של הגמשת הקריטריונים והעקרונות. בעיניי זאת עבודת קודש, המטרה חשובה. אני יודע שיש בעיות שקשורות בדרך הכלכלה לאותו מימוש מטרה אבל זה פשוט חשוב. חשוב לנסות להגמיש את המטרות. אם בכנסת הבאה אהיה בכנסת אקח סדרה של הצעות חוק שקשורה בעניין של הגמשת התופעה.

סוגיית הביטוח. מכיוון שהיום יש בעיה של עקרונות, של הגדרת העמותה בגין עניין ביטוחי, אני פונה אליכם אם תוכלו לפנות לשר שלכם שיוסיף את הקריטריון הזה כדי שיוכל לעלות על האלמנט הביטוחי. זה עניין של הגדרה נוספת, בסך הכל.

הייתי רוצה להודות לבעלי האכסניה, מר יחזקאל. אני נמצא פה במקום שהוזמנתי אליו רק לפני יומיים וחבל.

זה לא נכון.

לפני שבוע.

כי אנחנו יודעים מדי שבוע.

ביום רביעי קיבלת את ההזמנה.

קודם כל המצב הכלכלי והמציאות החברתית, כל מילה נוספת מיותרת. במוסד לביטוח לאומי לא יכולנו לשבת, עומדים מן הצד ולהסתכל, לשמוע את הזעקות ולראות את המראות הקשים. יזמנו בעצמנו, בלי שנתבקשנו, ועל זה אנחנו צריכים את השיתוף הפעולה של כולכם. אני יוצא מכאן מאושר, אני גאה לראות אנשים טובים מהמערכת של הנתינה. הייתי רוצה להוסיף: היה לי הכבוד לראיין את מר גלעד חריש, בעלה של הגברת ואת דדי צוקר ביום חמישי ושואל אותם מה הביא אותם לעסוק בעשייה הנפלאה הזאת. מר חריש אומר לי שהוא מתמכר לעניין הזה כבר שנים. אמרתי לו שהוא טועה: זה לא התמכרות, זה נובע מתוך הגנים שלו, זה נובע מתוך האישיות של כולנו. אנחנו בנים של עם מיוחד וזה בנשמתנו לעזור ולסייע. הייתי באיזה כנס לפני כמה שנים של ארגוני מתנדבים כאשר סיפרתי להם קצת על הפעילויות שלנו. אנחנו יכולים להיות גאים, אור לגויים בקטעים האלה, איך שאנחנו עוזרים לזולתנו. לכן חשבנו שהגיע הזמן שצריך לעשות מעשה ולכן הנהלת המוסד של הביטוח הלאומי החליטה החלטה חד משמעית, שהתקבלה פה אחד ללא הרהור: שאנחנו נמצא את הדרך איך להעביר את הסכום שעליו החלטנו.

שהוא?

עשרים מיליון שקל.

מאיפה?

זה צריך לעבור איזה ועדה.

אבל ה- 20 מיליון שקל מקרן.

עשרים מיליון שקל מקרן מסוימת.

שיש בה כמה?

זה לא משנה כרגע.

זה כן משנה.

כי הקרן הזאת יש לה תפקידים אחרים. אם רוצים לא להקשות קושיות, ולא לסבך את החיים אז אל תשאל את השאלות.

סלח לי, יש לי בקשה אליך: את השאלות אני שואל.

תשאל מה שאתה רוצה.

אתה לא חייב לענות.

כמו שאתה אמרת קודם, אדוני המכובד, אתה בעצמך אמרת שאנחנו צריכים לעשות. "לא המדרש עיקר אלא המעשה". אנחנו נמצא את הדרך, רק מה, יש לנו רעיונות איך להגשים את זה. יש לי שאלה אליכם: למה אנשי משרד העבודה והרווחה לא נמצאים כאן? הם היו הראשונים. השאלות שלך וההצעות שלך היו צריכים להיות מופנים אליהם. לא שאני רוצה לברוח מהמטלות שאנחנו נעשה אותם, אבל הפעילות היום-יומית מול העמותות לארגן, למסד, לקבוע קריטריונים, להגיד מי כן ומי עוד יותר כן, למי צריך יותר ולמי צריך פחות, למסד את הדבר הזה זה לא דבר פשוט. יש בזה הרבה בעיות טכניות, ביורוקרטיות לא פשוטות ולכן אנחנו עומדים מאחורי ההבטחה שלנו. זכיתי לקבל את המינוי הזה להיות חבר באותה ועדה שתשב עם אנשי משרד העבודה ואנחנו מקווים למצוא את הדרך.

הם לא קשורים לנושא.

הם קשורים ועוד איך קשורים. היה פרסומים בעיתונים שמשרד העבודה והרווחה: "חלוקה לבתי תמחוי ולסלי מזון".

זה מה שאני אמרתי למר יחזקאל: כשאני לא נותן שמן אז מר אמנון דה הרטוך אמר אני לא בסדר. אבל אני נותן עוף של 20 שקל. אם אני לא אתן עוף ואתן שמן אני אעמוד בקריטריונים!

יש קריטריונים שלא אנחנו בנינו אלא משרד המשפטים, ואנחנו נפעל לפי הקריטריונים האלה ואני מקווה שבעזרת השם אנחנו נצא לדרך, ומהר. לא חיכינו אף יום. אנחנו מאוד נגד הפרסומים האלה כמו עם המקרר הפתוח. לא רצינו את הפרסום הזה, לא ביקשנו אותו, אבל ההחלטה הזאת התקבלה בשבוע שעבר והדברים האלו יבוצעו מהר מאוד ובצורה הטובה ביותר. אני שמח לראות את הדברים בסיורים שאנחנו עורכים בארץ. אני מבקר בבתי תמחוי, ביקרתי בצפון, ביקרתי בבאר שבע בשבוע שעבר, ראיתי דברים במו עיניי, ראיתי את סגנון העבודה וסגנון הפעולה. עשינו משהו בעבר בקטעים האלה ועוד יותר בעזרת השם בעתיד. אני יכול רק להגיד לכם: חיזקו ואימצו ותמשיכו בדרך שלכם ואנחנו מצדנו נעשה את כל מה שנוכל.

אני מנהלת הקרן למפעלים מיוחדים במוסד לביטוח הלאומי.

כמה יש בקרן? 100 מיליון שקל?

למה אתה זורק מספרים?

אני מאוד מבקשת, אתה מעמיד אותי במבוכה? סמנכ"ל מר גרינברג ענה לך תשובה.

כמה יש בקרן, אדוני?

לקרן יש תפקידים.

שאלתי כמה יש בקרן.

אני לא יודע, אני צריך לבדוק.

תבדוק ותודיע לי. אני מודיע לך שיש שם 100 מיליון שקל.

זה שקר. זה לא נכון, זה לא אמת.

אם אתה, מול המספר שלי אומר לי שאתה לא יודע, ואתה סמנכ"ל הביטוח הלאומי. תגיד לי את המספר? מה אתה צוחק בכלל? תן כבוד לאנשים!

אל תצעק עלי. זה לא סיעת העבודה כאן. אני לא חבר במפלגה שלך ואל תצעק עלי.

אל תמרח פה אנשים. כמה כסף יש בקרן?

מר גרינברג, זה בסדר מצדך?

את יכולה להגיד את המספר אבל יש עוד הרבה פרויקטים אחרים. פה אתה תצא עם המספר, ואז העיתונות תכתוב את זה.

איזה עיתונות??

אני מבקש ממך, מה אתה עשית בשבילם, ומה אני הולך לעשות!

מי אתה בכלל שאתה מעיר את ההערה הזאת. אתה מספר לי פה סיפורים.

אני רוצה לתת תשובה אחראית ומקצועית כמנהלת הקרן. הקרן למפעלים מיוחדים היא חלק מאגף למוסד לביטוח לאומי שנקרא "אגף לפיתוח שירותים". הקרן למפעלים מיוחדים מיועדת לפיתוח של תוכניות ניסיוניות וחדשניות, בהגדרה בחוק. הקרן מסייעת להרבה מאוד תחומים שאני בטוחה שהאנשים כאן מכירים: תוכניות כמו מקלטים לנשים מוכות, מקלטים לנוער בסיכון. אנחנו מפעילים בערך 30 תוכניות בשנה. תקציב הקרן בשנה אחרונה עמד על 30 מיליון. לגבי השנה הבאה יש כבר התחייבויות בערך ל- 13.5 מיליון מבחינת הפרויקטים שכבר אושרו.

הקרן על פני שנה היא 30 מיליון?

בדיוק.

אבל היא קרן שיש בה נזילות, נכון?

בהחלט, אבל זאת קרן שלא צוברת.

עומדת קרן ב- X שקלים וממנה מקצים לפעולות.

נכון. בדיוק.

אז הקצתם 13 מיליון ועכשיו עוד 20 מיליון למזון.

ההחלטה של המנהלה שמתוך כספי הקרן, שעדיין צריכה לעבור תהליך של אישור של מועצת המוסד או פורומים אחרים, מתוך התקציב של שנה הבאה יש כוונה להקצות 20 מיליון והיתר ישמש לפעולות הרגילות של הקרן.

אז זה מה שאדוני אמר שצריך לעשות את זה באישור של ועדה, את אותם עשרים מיליון שקלים. זה נכון?

כן.

תוך כמה זמן זה יהיה, ברשותך?

זה לא דברים שתלויים רק בנו.

במה זה תלוי?

הבטחתי פה לחברים, לאנשים שעושים את עבודת הקודש, אם ירצו לבקר אותנו, וזה מה שניסיתי להסביר לך ולא רצית להבין כי יגידו שזה לא התפקיד של המוסד לביטוח לאומי מהמפעלים המיוחדים. אתה אומר 100 מיליון שקל! מחר יהיה כותרת בעיתונים: לביטוח יש 100 מיליון שקל שלא נותן לעניים.

אתה אומר למעשה ה- 20 מיליוני שקלים לא מיועדים לדברים האלו. לא ידעתי שזה לא מיועד, כשמסבירים לי אני מבין. אל תתגונן, תהיה קואופרטיבי. אתה עושה גם פעולה מבורכת וגם אנחנו רבים. בשביל מה לריב? אתה אומר שעל פי הגדרת הקרן המיוחדת הזו לא בטוח שזה הכיוון.

לא מגיע לנו מכות על זה. עשינו דבר שצריך להתגאות בו: למצוא דרך איך לעזור לדבר שאנחנו לא מחויבים ומצאנו את הדרך, גם את הדרך החוקית איך לשנות קריטריונים בקרן הזאת.

עכשיו מה עושים עם משרד המשפטים שקובע את הקריטריונים?

למשרד העבודה והרווחה, שחבל שאנשיה שאמורים -

טעינו, לא הזמנו, יקירי.

מר יחזקאל, אני לא מבין דבר אחד: הביטוח הלאומי יותר עשירה מהמדינה, שיקימו בתי תמחוי.

גילינו אזרחות למופת ועשינו דבר שאנחנו לא מחויבים לעשות אותו ויצאנו במחווה שתירשם כמחווה היסטורית. אנחנו באנו למשרד העבודה והרווחה, זה לא פורום שצריך לקבל החלטות אופרטיביות איך לעבוד: יש לנו משנה סדורה איך לדעתנו העבודה צריכה להיעשות. אני מקווה שהדברים האלה ייעשו בהקדם האפשרי ביותר. כל ההחלטה הזאת קיבלנו בשבוע האחרון. אם אני פה, אני שמח שאני פה. אני לא באתי לבקר אתכם, חלילה, למה לא הודעתם לי שלושה חודשים קודם. מי שעושה גם טועה, מי שלא עושה לא טועה אף פעם. אם מישהו נפגע פה, אני מבקש סליחה. תדעו לכם שאנחנו מאוד רציניים בקטע הזה ואנחנו רוצים למצוא את הדרך - תדעו לכם למי שיש משפחה ברוכה ילדים וצריך לקנות לזה ולזה צריך הרבה הוגנות, הרבה שיקול דעת, למי לתת. כל האגודות האלה עושים דברים טובים, ואני צריך לדעת למה אני אתן לזה ולא לזה. יכול להיות שצריך להיות פה שיתוף פעולה. יש חוק במדינה. אגודות מתנדבים אם אין להם את ה- 250 מתנדבים, יתכן מאוד שהוא יצטרך (ויכול מאוד להיות שזה אפשרי, בעזרת יועץ משפטי) להסתנף לאגודה נוספת שעושים את אותם פעולה ואותם 50 מתנדבים שלו יהיו מכוסים ביטוחית.

או להוריד בחוק את מספר המתנדבים, למשל ל- 50.

אני חושב, היות ואנחנו מדברים פה במסות של אגודות, וכמו שהגברת חריש אמרה והגברת מחסדי נעמי, אתם בעצם קשורים בין האגודות ולכן צריך לחשוב על הצעות מן הסוג.

מה שקורה בביטוח הלאומי, אתם הודעתם על החלטה שמרחיבה את היריעה לאותה קרן.

באופן חד-פעמי, כי השנה נשאר לנו עודפים.

באופן חד-פעמי להעניק לאותן עמותות את אותם 20 מיליוני שקלים. יש גם את הקריטריונים שאותה ועדה צריכה לקבוע.

הוועדה הזאת עוד לא הוקמה.

מה הבעיה במדינה שלנו? בירוקרטיה. יש הצהרות, השאלה איך מתרגמים את זה למציאות. ברמה הזו אני מבקש לזמן אלי את אנשי משרד העבודה והרווחה ואת כל הגורמים להקים את אותה ועדה שאמורה לקבוע את הקריטריונים.

אמת.

איפה משרד המשפטים בסיטואציה הזו?

משרד המשפטים נותן את הגיבוי החוקי לאותם קריטריונים, את דפוסי ההתנהגות של אותן עמותות, אם העמותות האלה בסדר או לא.

מה יהיה משקלכם באותה ועדה?

כעיקרון אין לנו כוח אדם להקצות לעניין הזה. מי שאמור לבצע את זה זה אנשי משרד העבודה. בגדול החלטנו שאנחנו לא מתערבים בבדיקה, ברישות, במיפוי, אנחנו רק נהיה כגורם מייעץ, גורם דוחף, גורם מבקר, אבל לא מעבר לזה.

אנחנו מבקשים שתצא קריאה מהחדר הזה שיהיו שני נציגים של העמותות בוועדה הזאת.

זה יהיה בהצעת סיכום. ארגון המסעדות, מה המדיניות והעקרונות שלכם?

בעיקרון איגוד המסעדות מונה 2,600 חברים, ששני שליש מהם לא כשרים בכלל, שלדעתי הפיזור של האוכלוסייה שלא מקבלת אוכל, או שאין להם, שווה בין הכשרים ללא כשרים. זאת אומרת מראש 2/3 אף אחד לא מתייחס אליהם, מאלה שמסוגלים לתרום, לא עושים אתם כלום והאוכל הזה נזרק. זה בעיה אחת שצריך לתת עליה את הדעת. האם מישהו רוצה להתעסק עם הענף הזה או לא? לדעתי כן.

אתה אומר שיש חלק מהמסעדות שכיוון שאין להם כשרות נגרע מהם.

לא נגרע, צריך למצוא לזה פתרון. אנחנו חושבים שצריך לפנות בפניה לספקים. היות ואנחנו כוח קניה ענק - נכון להיום 38% מהארוחות נצרכות מחוץ לבית - זאת אומרת שאנחנו קונים ודרך הקניה הזאת אפשר להפעיל לחץ על ספקים.

מי יכול להפעיל?

אנחנו האיגוד, יכולים להפעיל לחץ על הספקים לתרום. הבעיה שאין לאן זה ילך. לפני שלושה שבועות הייתה לנו פגישה שלא קשורה והיה לנו איזה חלום להקים מין מסעדת תמחוי גדולה שהעובדים במסעדה הזאת יהיו מתנדבים מהמסעדות עצמם. יש את המטבח המסודר, אנחנו נביא את העובדים שלנו לעשות את האוכל, הספקים יביאו את המזון וכל מי שצריך שיבוא לאכול. אפשר להקים כאלה סניפים בכל הארץ אבל מישהו צריך לתפעל את זה ולא אנחנו. אנחנו מוכנים להביא את כוח האדם שיעשה את זה בהתנדבות. יש לנו בעיות נכון להיום גם באכסון המזון. השטחים הציבוריים במסעדות הם לא כמו בחברות קייטרינג או אולמות אירועים ולכן יש לנו בעיה בלאכסן את המזון ולשמור אותו כי אם צריך לאכסן אותו מעבר לחצי יום זה כבר בעיה, זה תופס מקום בקירור ומקשה מאוד על התפעול. כארגון המסעדות ככלל מאוד היינו רוצים לעזור בכמה שאפשר לעניין הזה. אני חושב שהרעיון להקים בית תמחוי גדול, מין מסעדה שפועלת חינם יכול להיות רעיון נפלא. הספקים יתרמו, יש להם לאן לתרום, והמסעדות יכולות להביא את הצוות.

יש היום מסעדות שעובדות על בסיס התקשרות עם עמותות בלי מדיניות כללית עקרונית?

אני מאמין שכן. יש וולונטרית שעובדות עם העמותה של הגברת באזור תל אביב. יש בזה גם בעיות, בעיות של רישוי עסקים וכולי. כל מה שנעשה נעשה וולונטרית, בהיחבא, ב- 24:00 כאשר המשאית אוספת את האוכל. בנושא של מסעדות מעבר לקייטרינג ואולמות שמחה כמעט ואין שאריות מזון. זאת אומרת זה מזערי יחסית לאולמות שמחה וחברות הקייטרינג. לכן אני אומר שהפתרון שהוצע פה הוא הרבה יותר קביל ונחמד. צריך להתגבר על כל המישור התחוקתי-ממלכתי כדי להתקדם צעד אחד קדימה. לנו יש במה שאנחנו יכולים להגיע להרבה מאוד אנשי עסקים בענף המסעדות. אנחנו נשמח לעזור לכל עמותה שתפנה. חסר לי פה במסמך שהוכן את הכתובות ומספרי הטלפון. הגופים הציגו פה תמונה מאוד קשה ונשמח לעזור להם.

"אלינו" זה לאן?

איגוד המסעדות. אפשר לפנות למר זיו ארז.

050-555007. במשרדים זה: 03-5275535.

תודה רבה. תזכו למצוות.

באזור תל אביב אוספים גם ממסעדות לא כשרות היות ואנחנו מאכילים אנשים שאוכלים מפחי זבל ומעונות לחסרי בית.

מי כמוך יודע את הבעיות שיש לאותן מסעדות ולמה הן מצפות.

חבריי, אנשי מערכת הביטחון: קודם כל תודה וברוכים הבאים. תאמרו לנו מה אתם עושים, ומה בדיוק ניתן לעשות מול גורמים?

אני מפקד מרכז מזון. מתוקף תפקידנו אנחנו מספקים את כל המזון שהצבא צריך, ולא רק הצבא: אנחנו מספקים גם למשטרת ישראל, מג"ב, שב"ס, כמעט כל כוחות הביטחון. בתור שכזה מוניתי על ידי ראש התע"ל, אלוף אודי אדם, לרכז את הנושא הזה של תרומת מזון של צה"ל לאותן עמותות הזקוקות לזה. אנחנו רואים בזה אחד הפרויקטים של עבודה מול הקהילה. אנחנו מדברים מהנישה של מזון מבושל בלבד ולא מסוגלים כרגע לדבר על מזון יבש. לצורך כך התחלנו את הפעילות הממשית ב- 17 באוקטובר. הפצנו פקודה מאוד מסודרת לכל יחידות הצבא שמיפינו כיחידות פוטנציאליות, לא התעסקנו עם יחידות קטנות, העדפנו כרגע להתעסק עם יחידות גדולות שיש להם פוטנציאל די גדול של מנות. אל מול זה הפקנו רשימה של עמותות, וזאת הרשימה הבסיסית שלקחנו מאותו עיתון בו זה פורסם באותו תאריך. כמובן שרשימה זו מתעדכנת מדי יום. יש פניות רבות אלינו ואנחנו מתעדכנים בהתאם לזה, ובאותה מידה יש פניה גם של יחידות. יש עוד ועוד יחידות שרוצות, יש להם הפוטנציאל והן רוצות לתרום את המזון שנשאר להם. היום חיברנו אל מול כל יחידה עמותה. יש רשימה יותר מעודכנת, אנחנו נעביר אותה לכולם. בעיקר חשוב שהרשימה הזאת תהיה ביחידות שלנו.

כמה מנות פוטנציאליות יש לכם?

יש פחת ידוע בכל העולם, בסביבות 10% פחת מכל ארוחה. אנחנו די מחמירים בעניין הזה. ביחידות קטנות, עד 500 חיילים, הפחת המותר הוא 5%, מעל 500 זה 10% כמו אצל כולם. העניין הוא איך אותו טבח מנצל את המזון.

ברשותך, אפשר לכמת את זה במספר, ברשותך?

אנחנו לא יכולים כרגע לכמת. אני לא יכול להתחייב פה למספר. אני יכול להגיד שמה- 20 באוקטובר (שאז התחלנו לעבוד) ועד ה- 7 בנובמבר סיפקנו כמו 300 מנות מידי יום. עד כה מדובר ב- 2,000 מנות. אני יודע שמיום ראשון יש עליה דרסטית במספרים כי חיברנו עוד ועוד יחידות בצורה ממש מסודרת. הפקנו גם נספח בריאות הצבא, נספח רפואה, שמסביר איך בדיוק לספק את המזון הזה. אני רק אומר לחברי העמותות: יש תקנה של משרד הבריאות: מזון שבושל חייבים לספק אותו ולאכול אותו באותו יום, אסור לשמור אותו יום למחרת. כך אנחנו מתנהגים וגם מחתימים על זה. אני לא יודע מה אתם עושים אחרי זה אבל חשוב מאוד שתדעו את זה. לכן גם לקחנו הרב זמן להיכנס לעניין הזה.

מספר נקודות נוספות. דובר פה על חיילים. אנחנו יוצאים בפרויקט מאוד גדול של אספקת מנות שי לכל חייל שהוא ממופה אצלנו כחייל בודד או חייל נזקק סיוע מדי שבוע.

מה זאת אומרת?

יש לנו כבר ספק זוכה. זה יגיע בחבילה אטומה, בלי שום כיתוב, לא צה"ל ולא "חבילה לחייל בודד" או משהו כזה. הוא נכנס לרשת שיווק שהתקשרנו אתם, לוקח את החבילה מדי שבוע.

זה יפה. תחזור עוד פעם.

מדי שבוע נחלק. אותו בחור הנמצא בקורס טיס יעבור דרך רשת שיווק במקום מגוריו, או איפה שנוח לו.

יש רשת שזכתה כבר?

יש רשת שזכתה כרגע.

מה שמה, או שאסור להגיד?

אני מעדיף לא להגיד. מדובר ברשת גדולה בפריסה ארצית.

שהחייל יידע.

הוא יידע. בוודאי. הכנתי פלייר לכל מפקדי הצבא שידעו איך מפנים את אותם חיילים.

ואז, מה עושה אותו חייל?

הוא מעביר את אותו פנקס חוגר, באותה קופה שבה אנחנו מעבירים את כרטיס האשראי. יש רשימה שאומרת שהוא זכאי לחבילה, לוקח חבילה והולך.

למה לא לפרסם את זה מעבר לפלייר?

זה יפורסם, בוודאי. קודם כל זה כבר פורסם בכותרות.

אותו חייל עם הכרטיס חוגר שלו יוכל לקבל את הסיוע.

מעביר את הכרטיס בקופה ולוקח חבילה ויוצא. יש לו זכאות לארבע חבילות בחודש. הוא יוכל פעם אחת לקחת שתי חבילות אם הוא יודע שבשבוע הבא לא תהיה לו אפשרות להגיע לאותה רשת.

בכמה חיילים, לדעתך, מדובר?

הייתי מעדיף לא לומר את המספר אבל מדובר בכמה אלפים.

זה סדיר, כן?

בוודאי. אנחנו מדברים רק על סדירים.

בכל החילות?

כל החילות.

איך אתה מאתר את אותו חייל?

לכל חייל שמגיע לצבא יש רשומה מסודרת. הוא פונה לקצינת ת"ש ומצהיר שהוא חייל בודד או שהוא נזקק סיוע. הוא מקבל תשלומי משפחה וכולי. אנחנו יודעים עליו.

צה"ל כבר מחלק לחיילים האלה שי. אנחנו יודעים לאתר את האנשים, זה לא הבעיה. יש רישום מדויק, אין בעיה בעניין הזה.

לגבי דרישות, אין לנו דרישות מיוחדות מעבר למה שדרשנו כרגע במסמך שלנו. העיקרון אומר שהעמותה מגיעה לאותו מטבח. המטבח באחריותו להודיע לאותה עמותה על כמות המנות הנמצאות, 100, 10 או 30. מכינים להם את המנות במגשים חד-פעמיים מטעמי כשרות (מבחינת כשרות שלנו). העמותה מגיעה, לוקחת את המזון ונוסעת. אנחנו לא משקיעים אמצעי הובלה שלנו או אמצעים נוספים, רק מזון נטו.

כרגע אנחנו לא דורשים שום ביטוח אבל אנחנו במסגרת ניסוי נראה איך זה יעבוד. אולי כן ניכנס לזה, אולי לא, אולי יש איזשהו מסמך כזה או אחר שיגבה אותנו בעניין הזה. יש יותר ויותר פונים מבחינת העמותות.

לאיזה כמות אופטימלית זה יכול להגיע, לדעתך? עמותות, פונים וכאלו.

מה, מנות? אנחנו התחלנו בסדר גודל של 48 עמותות. כעת הרשימה כבר עברה את החמישים.

ותגיעו לכמה, 500 מנות ליום?

לדעתי כשזה יעבוד בצורה טובה מאוד זה יגיע ליותר, אפילו מספר אלפים. זה מספר די הגיוני. יש כאלה שאומרים: או-קיי, הצבא יבזבז פחות. זה בכלל לא נכון כי אי אפשר לקלוע בול.

זה המלאי הטבעי.

יש פחת טבעי ידוע, מאושר. אין בעיה בעניין הזה, וכל מי שטוען אחרת בעיניי הוא טועה.

מה יש איש מג"ב להוסיף?

תחת הכותרת של "משטרת ישראל" או המשרד לבטחון פנים נמצא שב"ס ואז המשטרה, כאשר המשטרה מתחלקת למשטרה כחולה ומג"ב. היתרונות אצלנו, לפחות היחידות הכחולות, שהן ממוקמות במרכזים עירוניים וגם הסיווג הבטחוני, להוציא מג"ב, בדרך כלל מיועד לאזרחים. זה היתרונות, אבל יש גם בעיות.

ברשותך, תאר לי את הפרקטיקה. מה קורה אצלכם?

כיום משטרת ישראל בשלבי דיונים. עוד אין החלטה, כאשר הכיוון הוא חיובי, המגמה היא חיובית לתת את המנות.

יש לך איזה תאריך יעד משוער לגבי סיום תהליך קבלת ההחלטות?

אני מעריך שזה לא יהיה בימים הקרובים.

לא ימים, שבועות.

אני מניח. הבעיות מתחלקות לבעיה הלוגיסטית, בעיית הכשרות ובעיית הבריאות. אני מעריך שנבנה את המתכונת כמו בצבא. צריך לקחת בחשבון שאצלנו הבלאי של המנות הוא יותר נמוך. עשיתי מספר בדיקות, עדיין לא מדעיות-נתונות אבל אני מעריך את זה ב- 5% אבל לא יותר. המשטרה היא גוף הרבה יותר עני, המטבחים שלנו יותר קטנים.

כמות השוטרים יותר קטנה.

אבל גם פר מטבח הוא יותר קטן באופן יחסי כך שכמות הבלאי יותר קטנה. מבחינת הלוגיסטיקה כבר הזכירו. מבחינת הבריאות, הוזכר פה הנושא התחוקתי גם על ידי אנשי המסעדות. משרד הבריאות, שאנחנו כפופים אליו גם בחוק, אני חושב מהבחינה הזאת שגם משרד הבריאות יהיה שותף, לשירות המזון הארצי יש כתובת, יהיו כללים מאוד ברורים.

משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. אתה צודק.

הרבה אנשים עושים פה עבודה חשובה, אבל במזון צריך להבין, במיוחד בהזנה מוסדית. אני יוצא ממשרד הבריאות ומכיר את המערכת, צריך לקדם את הנושא הזה. בנושא כשרות אני מאמין שיתייחס הרב. הוא גם מכיר את הנושא וגם העלו איזשהו רעיון.

אני רוצה רק לומר שתי מילים איפה זה עומד כיום. בעצם זו יוזמה במשטרה של ראש את"ל שהוריד את זה אל מדור מזון במשטרה, וכחלק ממנו מנסה להריץ את הנושא הזה. התחלתי בפניה מהעמותות כדי לקבל מידע מי, איפה וכמה ואיך. דיברתי עם הגברת חריש ועם כמה וכמה מהיושבים פה. אני מנסה לרכז כמה שיותר עמותות וננסה במסגרת המדור לבנות את זה, איך אנחנו עושים את זה, מאיפה, באיזה צורה ובאיזה הובלה. אני לא רואה בעיות מיוחדות מלבד הנושאים שעלו פה.

קודם כל: אני כבר שנתיים נותן לגמ"חים אוכל. הפנייה שלי לראש את"ל היתה הזרז בתוך המשטרה בעניין. נתתי אוכל כי לא מטריד אותי פקודות כאשר יש ילדים בירושלים שצריכים לאכול. אני רוצה קצת לדבר פנימה למג"ב כי לי יש חיילים בודדים, ויש לנו חיילים נזקקים שהיותנו החיל הלוחם של המשטרה המון פעמים הם לא יוצאים הביתה כי אין להם מה לאכול, ולפחות אצלי הם אוכלים. בצד ההוקרה לאלה שעושים אני רוצה להגיד לכם שיש מצבים נוראיים שאתם אנחנו מתמודדים. מה שצריך לעשות זה שתתקבל החלטה שנותנים ומרגע זה יתנו. זה הזרז לתוך פנים ארגונים פיקודיים ועם היררכים מדרגיים. יש לנו שוטרים עם בעיות אישיות נוראיות בבית, ובודדים ונזקקים. לפעמים השוטר, הלוחם במשמר הגבול, הוא בודד ואז הבעיה מצטמצמת בטיפול בו. לפעמים הבעיה היא נזקקות ואז הבעיה היא לא רק לטפל בו אלא גם בהורה שלו.

הבעיה שלנו היא שאנחנו לא נמצאים זמינים ליד מרכזי אוכלוסייה. אני פרוס על פני כל הארץ, מאילת ועד מצודת כוח ועד קצרין בצפון. הבעיה שלי שבשביל להגיע אלי אני פשוט נמצא במרכזי לחימה ולא כמו המשטרה במרכזי שירות לאוכלוסייה. למרות הכל אנחנו מסוגלים לעזור לכל גוף שנוכל לו. יש דברים שאולי במנה העיקרית לא יהיה לנו, אבל בנגזרות של המנה, הפחממה, הירק, אפילו ביחידות קטנות, יש נותרת שניתן לחלק אותה. כמובן עם כל המגבלות שאחרים ציינו: מצד אחד האוכל הזה יכול להשביע אבל מצד שני יכול להרע אם לא משתמשים בו בזמן.

ביחידות שלנו, ויחידה גדולה לצורך העניין: משמר הגבול בירושלים, למרות שעושים את זה עדיין "ללא היתר" (אבל באישור מוחלט) ברגע שירד נוהל מסודר, ולא צריך להתעסק עם הרבה מאוד דיונים אלא פשוט להחליט שנותנים, ברגע זה אנחנו מסוגלים לעזור, בעיקר לעמותות שנמצאות בסמיכות לעניין.

ברשותך, מילה אחת על דברים שלא נאמרו. מדברים פה על מזון אבל יש הרבה מאוד דברים שהם לא מזון ומאוד יכולים לעזור לאנשים שאין להם. אתן לך שניים או שלושה טיפים: א. יש ציוד במשרדי ממשלה שהבלאי שלו, כביכול, הוא גדול.

למשל מחשבים.

שולחנות, כסאות. זה יכול לשמש למרכזי סיוע, למשפחה שאפילו אין לה שולחן או כסא בבית. צריך להתיר למשרדי ממשלה או לגופים או להפנות למקום ריכוז את אותו ציוד שמוחלף כי הצבע לא מוצא חן בעיני הבוס החדש. אגב, הרבה פעמים אנחנו נעזרים על ידי משרדי ממשלה. לפעמים אני מקבל ממשרדי ממשלה דברים שאני לא חלמתי שיהיה אצלי כבר כמה שנים. בוודאי שניתן יהיה לעזור. הרבה בעיות הן בעיות שצריך לקבל עליהן החלטה, ברגע שמקבלים החלטה להניע ולתת. תזכרו שכתוב "ונתנו" אפשר לקרוא את זה מימין לשמאל ומשמאל לימין כי גם מי שנותן בעצמו מקבל.

הגופים הגדולים האלה שהם בעלי כוח קניה כל כך גדול מבחינת מזון כמו צה"ל, כמו מג"ב או המשטרה שלהם שאריות מזון חם אני לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי, ועד כמה זה יגיע למשפחות בפועל. השאלה אם יכולים לעשות איזה מין "מעשר" להתאחד ביחד, לקנות בשר וירקות, לארגן מחסן גדול שכל הגופים הגדולים האלו נותנים לשם והעמותות באות לשם ומושכות משם. הפחת הזה יהיה פחת על הפחת במזון החם.

חברים, קודם כל לא באתי להתקוטט, ואף אחד לא בא לפה להתקוטט ולכן אני מתנצל, גם בפניך אדוני הסמנכ"ל וגם בפני כולם.

באנו לכאן על מנת להוביל מהלך על מנת שבו מנסים לשפר מצב מפאת הנסיבות הרעות. אני מבין שהאנשים האלו באו לפה לברך.

יש הרבה מאוד עמותות, מרוב עצים לא רואים את היער. אנחנו יכולים להגיע לסיטואציה שעמותות רוצות קשר עם עמותות נוספות. הדבר הראשון שצריך לעשות, על בסיס וולונטרי, זה לנסות להקים מרכז מידע לאותן עמותות. אם היה איזה איש טוב שהיה מוכן לתרום מודעה בעיתון שמפרסם רשימה, אחת לפחות.

אני חושב שיש. פרופסור אליעזרין פרסם גם את הספר, ויש את זה באינטרנט, רוב העמותות רשומות שם.

קודם כל לנסות להגיע למצב שבו מפרסמים את רשימת העמותות. להגיע למצב שבו הממסד: משרד העבודה, משרד הבריאות, משרד המשפטים והביטוח הלאומי יוצרים קריטריונים יחסית בריאים ללקוח, לאותו רעב, אבל נוחים לעמותה. אותם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר והגופים שמוכנים להרחיב את היריעה יהיו שותפים למצב שבו ייקבעו קריטריונים שגם לא יפגעו בלקוח כבריאים, אבל גם גמישים.

אם יש לך את הזמן, אני וחברי כנסת נוספים שהיו (או יהיו) לנסות לגבש הצעת חוק, שיחתמו מכל סיעות הבית, שמדברת על אותן לקונות לדעתך שיש, למשל סוגיית הביטוח. אם נראה, דרך הרשות המקומית למשל, או להגיע למצב שבו מורידים את מספר המבוטחים מ- 250 ל- 100 או ל- 80, צריך לנסות להאיץ את ההליך באמצעות הצעת חוק שתיצור דיאלוג בין הממסד לבין המחוקק. לכן מהבחינה הזו יש את הזמן, כי יש בחירות. אני חושב שצריך מאוד לנסות לעגן את זה בחקיקה, אם נראה שהדברים לא זזים במובן הזה.

נקודה נוספת שקשורה כרגע ביכולת לעבוד אתכם כממסד ביטחוני: לנסות לאתר ולמפות עוד גופים שיצטרפו לרצון שלכם שהוא כבר פרקטי. מי כמוכם יודע כמה עודפים לפעמים נשארים במוסדות ממשלתיים. נשאר, מה לעשות, טבעו של מזון שהוא יישאר גם בעודף. לפעמים חושבים שעם המזון הזה שנשאר יכולנו להאכיל רחוב שלם בשכונת עוני, או באולמות של חתונות, או לפעמים גם בבתי מלון (אם כי היום, לצערי, המצב בבתי מלון שאין תיירים ואין מה להאכיל). אנחנו עדים לסוגיה של עודפים ולכן המהלך הוא מהלך שבו צריך לנסות באמצעותכם להרחיב עוד לגופים נוספים. אני אפנה ליושב ראש הכנסת לפרסם את רשימת הגופים שמוכנים לתרום מזון באמצעות כנסת ישראל ולפרסם את רשימת העמותות. בכוונה אני לא נכנס לגודל העמותה, לזה שיותר מסוגל או פחות מסוגל. יש מי שמפקח - ובצדק - וקובע קריטריונים - ובצדק - וזה לא תפקידי. לכן מבחינתי עמותה של שני אנשים, 300 איש או 3,000 - המצב קשה וצריך לעשות. יש פקודה, צריך לעשות. לכן כל מי שעושה בעיניי פשוט זכאי למצוה גדולה. נוצר מצב כזה שבו אנחנו מגיעים לעניין של ההגדרות שקשורות בעניין הביטוחי, להרחיב את היריעה, ברשותכם, או בחקיקה, או בתקנה, או שהוועדה שלכם תחליט להרחיב את היריעה. אם זה תפקידך, או תפקיד משרד העבודה והרווחה, אני לא יודע, אבל חשוב להרחיב את היריעה לעניין הביטוחי. אנחנו נהיה בקשר עם עוד עמותות ואתם מהצבא אם תוכלו לספק לי את רשימת העמותות על מנת שנוכל להפיץ את העניין הזה - תזכו למצוות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15