פרוטוקולים/פניות ציבור/6251
הכנסת החמש-עשרה
מושב חמישי
5
הוועדה לפניות הציבור
21/10/2002
פרוטוקולים/פניות ציבור/6251
ירושלים, י' בשבט, תשס"ג
13 בינואר, 2003
פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
מיום ב', כ"ב בחשון התשס"ג, 28/10/02, בשעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 28/10/2002
פניות הציבור בנושא פגיעה בתושבי תל-אביב בשל שינוי שידורי ערוצים 1 ו- 2.; העדר אפשרות קליטה של ערוץ 33 וערוץ 23 ללא כבלים ולווין
פרוטוקול
על סדר היום
1. פניות הציבור בנושא פגיעה בתושבי תל-אביב בשל שינוי שידורי
ערוצים 1 ו- 2.
2. העדר אפשרות קליטה של ערוץ 33 וערוץ 23 ללא כבלים ולווין
מוזמנים
¶
משה גלילי - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל ספקטרום, משרד התקשורת
יאיר אלוני - סמנכ"ל רשות השידור
מוטי לוי - רשות השידור
עמוס גורן - נציב קבילות הציבור, רשות השידור
שלום נתנאל - רשות השידור
אהוד בן-דור - סמנכ"ל הנדסה, הרשות השניה
עו"ד דבורה קמחי - יועצת משפטית, ערוץ 10
צביקה שפירא - מנהל הטלויזיה החינוכית
חני מונין - מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות, רשות
ההסתדרות לצרכנות
עו"ד דורית ענבר - יו"ר המועצה לשידורי כבלים
נרשם על ידי
¶
מילת - הקלטות ותמלול
פניות ציבור בנושא פגיעה בתושבי תל-אביב בשל שינוי שידורי ערוצים 1 ו- 2
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני פותח את ישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושא פגיעה בתושבי תל-אביב בשל שידורי ערוצים 1 ו- 2. כיוון שהנושא כבר נדון משפטית, למעשה על פניו בית המשפט לא חייב את רשות השידור באיכות השידור ברמה של הטכניקה והטכנולוגיה אז יש לנו לכאורה איזה בעיה משפטית. אני הבנתי שלמרות הפסיקה המשפטית משתדלים ברשות השידור לנסות לשפר לכאורה - ואני מדגיש: לכאורה - את איכות השידורים. אני גם מבין שלמעשה הודיעו לציבור על השינויים המיועדים באיכות הקליטה ומה צריך לעשות או להיעשות כדי שהשידורים ייקלטו כראוי. אני מבין שגם היו פניות אליך מאזרחים, מדובר בעשרות, אני מתאר לעצמי שגם אליכם היו.
השאלה היא פשוטה
¶
חוץ מרצון טוב, שקשה למדוד אותו, וכמובן שטבעי שייאמר פה שיש רצון טוב, ואנחנו משתדלים, מה ניתן לעשות מעבר לעניין? הרי אנחנו לא נעשה חוק עוקף בג"ץ של אותם תושבים שהגישו מאזור מסוים במדינה שקיבלו את התשובה שלכאורה פוטרת משפטית את רשות השידור בעניין זה, אבל עדיין אני מנסה לראות מה ניתן לעשות שיהיה קצת מעבר לקיים. אני רוצה לקבל נתונים כמותית.
חני מונין
¶
אנחנו לא יודעים, אנחנו לא יכולים לדעת. אני יכולה רק להגיד שזה לא רק תל אביב, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, הגיעו אלינו תלונות גם מפסגת זאב. הבעיה היא מרחיקה לכת, מעבר לפריפריה של תל אביב.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
לא תל אביב. אמרתי, אני רוצה לדעת מה מעבר לתל אביב. איזה אזורים נפגעו במדינת ישראל?
יאיר אלוני
¶
ככל שידוע לנו נכון לרגע זה המשדר הזה כיסה עד כה למעלה משני מיליון תושבים, משולש של נתניה, אריאל, רחובות. לנו יש רישום כשהחלפנו, העברנו את המשדר - נאלצנו כי גירשו אותנו ממגדל שלום והעברנו את המשדר, הפעלנו יחידה למענה וביקורת ונרשמו אצלנו 416 מתלוננים מסך הכל של השני מיליון.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
דיברתי עם חבר אתמול במקרה ומתברר שגם שם. זה מגיע לגבולות חדרה. מרכז הארץ, חדרה, גדרה לא קולט. זה השני מיליון שאנחנו מדברים עליהם, נכון?
יאיר אלוני
¶
אני אומר לך מה כיסה קודם המשדר באפיק 28. אני אומר לך מה הוא מכסה עכשיו כי במקביל עדיין פועל המשדר באפיק BHF 8 והוא לא בוטל. הוא קיים אז לא יתכן שבחדרה לא קולטים.
יאיר אלוני
¶
את חדרה מכסה משדר מחיפה ומשדר מנתניה. אנחנו מדברים על משולש מסוים שבו נתגלו שלושה חורים: אחד בגבעתיים - שלדעתנו בכלל לא קשור בנו, כך נאמר לי מבזק, קשור בהוראה של ראש עיריית גבעתיים לבטל משדר שהיה בגבעתיים. יש תחנה בגבעתיים הנקראת 'תחנת חיים', יש בה משדר של 'קול המוסיקה', משדר של ערוץ 1 באפיק 5. ראש העיר הורה, מטעמים של איכות הסביבה (הרי הארץ לוקה עכשיו באלקטופוביה) לסגור את התחנה. אז יש בגבעתיים בעיה. יש בעיה שניה באזור גדת הירקון, האזור של רחוב יהודה המכבי וסביבותיו. יש בעיה שלישית בבת ים וגבעתיים. בבדיקות שנעשו לאחרונה מסתבר שבבת-ים שופרה הקליטה, לא יודע איך, לא יודע למה. אנחנו לא עשינו שום דבר. דיברתי עם אנשים בבת-ים והם אמרו לנו שפתאום השתפרה הקליטה.
המאמץ שאנחנו עושים הוא לאתר מבנה מספיק גבוה שהבעלים שלו יסכים לאתר את הכסף, לאתר את האפיק אצלו כדי למקם שם משדר שיכוון בשני אזורים אלה.
יאיר אלוני
¶
אנחנו במשא ומתן עם "שער העיר" - זה הבניין הגבוה מעל הבורסה, דרך "מגדל אקירוב" באזור שדרות רוטשילד, דרך "בניין לוינשטיין" על דרך המסגר. עם כולם אנחנו עכשיו במשא ומתן לנסות לקבל מקום, שכירות, כמה יעלה, האם הם מוכנים בכלל. 'מגדלי עזריאלי' למשל גירשו אותנו א-פריורי.
משה גלילי
¶
זה הרבה מאוד, בסביבות המיליון, מיליון וחצי ש"ח, עם ההתקנה, עם הכל. אז נצטרך לבוא לחבר הזה ולהגיד לו: תן אפיק.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
האם בגין "חיסולו" של מגדל שלום בקומות העליונות, היה לכם בזמנו אפיק, הוא נמסר בחזרה לאיש הזה?
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
למעשה אתה אומר שלקחתם את האפיק של מגדל שלום לאיתנים ואז כל מה שתיארת לא רלוונטי כי הוא לא יתן לך אפיק.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
איתנים אבל מצריך שינוי אנטנה. העניין הוא פשוט לחלוטין, אתה למעשה אומר לי שמה שאמרת לי לא אמרת לי כי לא יהיה שום דבר. אני צודק?
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
תוך חצי שנה יהיה עם מיליון שקלים? אני חבר ועדת הכספים, במקרה. אני אדאג שחבריי יצביעו פשוט נגד. מתקציב של X מאות מיליוני שקלים ניתן להקצות מיליון שקלים לאיכות שיפור העניין. אדוני חושב שאני טועה בסדר העדיפות שלי?
מוטי לוי
¶
אתה טועה רק בסדר הגודל אבל בעיקרון אנחנו משיגים את התקציב עכשיו. אנחנו ניקח לתשומת ליבנו את העסק הזה בתוך המסגרת.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני רק רוצה להתייחס למה שאמר מר אלוני שתוך X זמן ימצאו בניין מספיק גבוה בתל אביב. אז הוא הפנה אותי אליך, מה ההסתברות שדבר כזה יאושר כשהוא יפנה אליך, על פי הערכתך המקצועית והציבורית?
מוטי לוי
¶
התקציב שמוקצה בשנה לנושא הזה של משדרים ופיתוח משדרים הוא בסדר גודל של 5 מיליון שקל. בתוך החמישה מיליון שקל, אם זה בעדיפות ראשונה של רשות השידור אז אנחנו נכניס את זה כעדיפות ראשונה.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אתה אומר: אנחנו מקצים חמישה מיליון שקלים. את סדר העדיפות קובע מר אלוני וחבריו. אני צודק?
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
זה אמירה של פוליטיקאי, לא של מנכ"ל. אני מנסה לדעת עוד פעם: מחמשה מיליון שקלים שמיועדים בתקציב, על פי הגינותו המקצועית אני רוצה לדעת מה תהיה טובת המוכר. זה לגיטימי לבקש. קודם כל נבקש את העניין הזה ואז נחסוך את אותם שלושה חורים שחורים. ולפי דעתי גם עוד.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני גם מסתפק בתלונה אחת. אם אני מחר אצא בהודעה לעיתונות ואני אזמין תלונות אז תקבל 4,000.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
לכן אני חושב שכרגע צריך להתדיין בינינו בעניין זה. כרגע אני רוצה להסתפק באמירה הבאה: למרות שבית המשפט פטר אתכם אני מודה לכם על המאמצים שאתם תעשו. אני מצפה לקבל באמצעותך, ברשותך, תשובה בכתב מהמנכ"ל לדעת שלא רק יעשו מאמצים אבל לגבי סדר העדיפות שלו לגבי האנטנה הזו. לדעתי גם תושבי תל אביב, גם גבעתיים וגם אזור המרכז ראוי לאנטנה של מיליוני שקלים. מה גם שאם אתה בודק את כמות משלמי האגרה מהאזורים שהגדרת אותם.
יאיר אלוני
¶
זה לא כל גבעתיים, זה לא כל בני ברק. לפני שהעברנו את המשדר הזה לאיתנים, (בלית ברירה כי חיפשנו מקומות) עשינו לו מפת כיסוי. מפת הכיסוי מגלה שהפער בינו לבין המשדר כשהוא נמצא במגדל שלום מאוד מצומצם.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
בעיקרון אני רוצה לומר שאת אותם "חורים שחורים" עדיין כמות משלמי האגרה מכסה את העלות של האנטנה הזאת. כך זה נראה. בכל מקרה אני מבקש לקבל תשובה מערוץ 1 בעניין זה.
משה גלילי
¶
בהתייחס לנושא הזה אני מוכרח לומר שני משפטים: אחד, ב- UHFM אין לנו תדר לתת באזור תל אביב. צריך יהיה לבדוק עם רשות השידור, יתכן שאפשר יהיה למצוא תדר ב- VHF. אם זה יספק אותם אז זה יהיה הכיוון. אם לא, כנראה שלא נוכל לספק כלום.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
כיוון שציפיתי שזה מה שתאמר, וכיוון שסוגיית התדרים תעלה בקונוטציה יותר רחבה, ברשותך, אינני פה הלוביסט של ערוץ 1, 2, כבלים או 10. סוגיית התדרים עוד מעט תבוא לידי דיון ואז תצטרך לתת תשובה קצת יותר רחבה לדעתי. בכל מקרה, הסיכום של ערוץ 1 זה שיבוא המנכ"ל ויגיד שעקרונית הוא מוכן והוא גם יקצה את הכסף הנכון והראוי במידה ויתאפשר להם אצל הגורמים האחרים האפשריות. ברגע שתהיה לי אסמכתא כזו אחר כך נטפל בדברים האחרים. כרגע אני מדבר ברמה הפנימית של הרשות, שיגידו שיש מוכנות.
חני מונין
¶
אני כועסת בשם הצרכנים, וזה התפקיד שלי. מדובר בקבוצת צרכנים משכבות נמוכות שאין בידם לרכוש מנוי בכבלים או בלווין. אני לא מבינה מדוע שינו את המשדר לפני שבדקו שאכן הצרכנים לא ייפגעו מזה. למה רק עכשיו מדברים על סכומי כסף, על העברת משדר ולמצוא בניין? למה לא חיפשו את זה קודם? זה חודשים כבר.
יאיר אלוני
¶
אף אחד לא ידע שיהיו החורים האלה כי מפת הכיסוי מכסה את כל האזור, בדיוק כפי שהיא כיסתה את האזור הזה כשהמשדר היה על מגדל שלום.
חני מונין
¶
אם היו פה חברות עסקיות נוספות הדברים היו נערכים בקצב הרבה יותר זריז. זה חודשים שדבר לא השתנה, וזה הרבה זמן לטכנולוגיה של שנת 2000 פלוס.
יאיר אלוני
¶
הבעיה היא לא בטכנולוגיה. הבעיה היא באלקטופוביה, הבעיה היא בביורוקרטיה, הבעיה היא בהרבה דברים לא קשורים בכלל לטכנולוגיה. לטכנולוגיה יש פתרון, כל אחד מהם שירכיב צלחת לווין, הוא יקלוט את זה כפי שזה.
חני מונין
¶
אני חושבת שאולי הסנקציה שרשות השידור תחזיר את הכסף לכל האנשים שלא קולטים את ערוץ 1 והערוצים הנוספים, עבור כל חודש את התשלום היחסי שהם שילמו כבר מתחילת השנה, אולי זה יזיז קצת את העניינים יותר מהר.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני התחלתי לא סתם בעניין המשפטי. הלחץ שצריך להיות על רשות השידור הוא לחץ ציבורי-איכותי. בית המשפט קבע שהם למעשה לא חייבים שום דבר. זו האמת, צריך לומר אותה. הייתה פניה של אזרחים, את יודעת את זה.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את יודעת גם מה הפסיקה של בית המשפט. למעשה משפטן סביר יכול היה לבוא לפה ולומר שהם פטורים, אין מה לעשות. אפשר לגשת לבית המשפט שוב ולנסות לשנות החלטה בעניין זה. למעשה אנחנו לכאורה נתונים בידיהם במובן של הרצון הטוב שלהם לשנות מהלך, כן או לא. אני מציע לרשות לגשת לבית המשפט שנית, להגיש תביעה ייצוגית המבקשת מהם להחזיר את הכסף. אם היית מגדירה את זה משפטית לדעתי יש כאן על מה לדבר. אני מציע שתהיה תובענה ייצוגית, לדעתי יש כאן case משפטי ותבדקי את זה ותראי שאני צודק.
אני מחכה לתשובות של המנכ"ל ואז נראה מה הלאה. מכיוון שאני מכיר את מעמדה של הוועדה שאני עמד בראשה, ואין סנקציות, אז יכול להיות שנצטרך לזמן פניה משפטית כזו, אבל זה כבר משהו אחר. אני מחכה קודם כל לתשובות.
העדר אפשרות קליטה של ערוץ 33 וערוץ 23 ללא כבלים ולווין
צביקה שפירא
¶
ערוץ 23 על פי חוק משודרים רק באמצעות הכבלים והלווין. אנחנו פנינו כבר לפני כשנתיים למשרד התקשורת לאשר לנו לשדר גם באמצעות לווין בלתי מקודד.
צביקה שפירא
¶
כמו ערוץ 33. ואכן יש לי פה מכתב של מר דני רוזן, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, ובו הוא כותב שהוא מאשר את זה. מבחינת האפשרות החוקית אנחנו מסוגלים לעשות את זה רק הבעיה היא בעיה תקציבית.
צביקה שפירא
¶
אין קשר לערוץ 1. אנחנו שותפים לערוץ 1. כל מה שמר אלוני סיפר לך על ערוץ 1 זה גם קשור לשידורים של הטלויזיה החינוכית. מהבחינה הזאת אנחנו שותפים למעמסה ומשלמים 40% מעלויות הערוץ. אני דיברתי רק על ערוץ 23, זה ערוץ הכבלים והלווין שאנחנו משדרים בו באופן בלעדי. בערוץ 1 אנחנו שותפים ב- 40%.
צביקה שפירא
¶
אם מהוועדה הזאת תצא הקריאה למשרד האוצר לממן לנו כערוץ ציבורי אפשרות לשדר ללא לווין וכבלים אנחנו נשמח מאוד.
יאיר אלוני
¶
מה הסוגיה שאתה מעלה פה לגבי ערוץ 23? שהרי, כשקמה הטלויזיה החינוכית ב- 1966 היא ישבה בלעדית על המשדרים. כשבשנת 1968 קם ערוץ הראשון החליטה הממשלה שישתתפו יחד, למרות שבמדינת ישראל יש שלושה אפיקי שידור. אבל מטעמים שלה החליטה הממשלה אחד להקפיא, להעלים ונותרו שניים. אחד ניתן לרשות השניה. כשבאו הכבלים מנכ"ל קודם למר שפירא ביקש שם חלק. נתנו לו בכבלים חלק לשדר בהגדרה ובעיקרון. על פי חוק מזקרי גם הלווין משדר אותו. כשבא הלווין אותו סיפור חזר על עצמו. אז למה אתה רוצה מהם לשדר את 23 בשידור...
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
קודם כל אתה אפילו לא יודע מה אני בכלל רוצה בעניין הזה. לא הבעתי אפילו משאלה קטנטנה בעניין זה. נכון שהיה שם אולי טעות בשיקול דעת באשר לחזון. יש לך משהו לומר לך בקשר לערוץ 33?
אהוד בן-דור
¶
אני לא יודע למה הייתה הכוונה 'השינוי בשידורים של ערוץ 2'. אני ברשות קשור לעשר שנים, למיטב ידיעתי לא היו שום שינויים מהותיים בשידורי ערוץ 2, למעט העובדה שבשנת 1996 אנחנו הגברנו את ההספק של המשדר באיתנים ל- 30 קילווט. אני עוקב באופן צמוד אחרי התלונות של הצופים.
אהוד בן-דור
¶
כל תלונה שמגיעה מטופלת לגופו של עניין. הייתה תלונה מגבעתיים ואז הסתבר שיש איזה חסימה של בניין חדש שבנו שהוא בנתיב מגבעתיים לאיתנים.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אומר הנציג המוסמך של ערוץ 2 שלא רק שלא כצעקתה, אפילו עובדתית זה לא נכון. גברתי יכולה לספר על שינויים בערוץ 2?
חני מונין
¶
זה עכשיו. 9.7.02. יש כאן עוד תלונה שאומרת שלא קולטים את ערוץ 1 ו- 2. כתוב אפילו בעיתון, יש פה תלונות.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את ערוץ 1 הבנו. החברים מהארגונים באים לכאן, אומרים יש את הבעיות האלו, אנחנו יודעים שיש "חורים שחורים". נשתדל לפתור את העניין. מה קורה לצופיה טלויזיה רגיל? הוא תמיד מחבר 1 ל- 2. הנציג המוסמך של ערוץ 2 אומר שלמיטב ידיעתו המקצועית והאינפורמטיבית אין בידיו נתונים על שינויים שהיו צריכים להוביל ו/או לשנות מהלך של קליטה ראויה. יותר מזה הוא אומר: לא היו שינויים. לכן שאלתי אותך כמותית כמה תלונות הגיעו שמבודדות את הסוגיה של ערוץ 2 על מנת לברר שבאמת האם ערוץ 2 הוא בעיה בפני עצמה בעניין האיכותי. דיברנו על X בודדות וגם פה אני רואה 1 ו- 2. יש מי שהסמיך את 1 ל- 2 ולא רואים את 1 ו- 2. אני חושב שבעניין הזה יש בעיה של אינדיקציה, של קנה מידה. השאלה אם באמת יש בעיות בערוץ 2 כפי שאתה יודע. בוא תאמר לי משהו בעניין זה.
אהוד בן-דור
¶
בעניין ערוץ 2 אני אומר בצורה הכי רשמית והכי מוסמכת שלמיטב ידיעתי, עד היום, אין בעיות בהפצת ערוץ 2 באזור גוש דן.
אהוד בן-דור
¶
לא נעשו שינויים במערך השידור שלנו לגוש דן. נעשה שינוי אחד בשנת 1996 שהוא לטובת האוכלוסיה.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני מבקש כך: את אותם X תלונות תעבירו לידיעתו. אני עדיין מעמיד בסימן שאלה אם באמת הטענה היא מול ערוץ 2. אנא תבדוק את הדברים שוב. אני מתאר לעצמי שבאת אחרי בדיקה, אני סומך על דבריך, וכל מקרה אני חושב שייבדקו הדברים טוב ברמה הפרטנית. אולי זה בעיה של טכנאי, אולי זאת בעיה שקשורה בדברים אחרים. אם זאת בעיה עקרונית נעלה את העניין שוב.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
שאלה מצוינת. אני החלטתי שהוועדה לפניות הציבור יכולה אפילו להשתנות לוועדת פנית ציבור אחד, או איש אחד. זה שאלה סטטיסטית. זו לא ועדה לשאלת סטטיסטיקה. אחרי שתהיה פניה אני חושב מה נכון לעשות ומה לא. בעיניי מספיקה אפילו פניה אחת, ברשותך. לכן סיכמתי שאת אותם 4-5 יפנו אליך על מנת לוודא שזה עניין פרטני ולא עניין קולקטיבי. מר אלוני אמר שיש חורים שחורים.
יאיר אלוני
¶
אני רוצה להוסיף שתי הערות, אני רוצה שנדע איפה אנחנו חיים. בערוץ הראשון אחת לשלושה שבועות יש לנו צוות שיוצא לאזורים מסומנים על פי מכתבים של צופים ומאזינים שמתלוננים. מר נתנאל הוא אחד מאנשי הצוות הזה. ב- 95% מן המקרים, ועשינו את הסטטיסטיקה הזאת, הבעיה היא במקלט, הבעיה היא באנטנה הקולטת, אין בעיה בפריסת השידור, בקליטת השידור. זה נתון אחד שכדאי שנקבל אותו לפרופורציה. אנשים לא קולטים, דבר ראשון צועקים "הערוץ הראשון". אבל אם היו מזמינים טכנאי קרוב לוודאי שהיה פותר להם את הבעיה.
בעיה שניה
¶
מתרבה והולכת בארץ הבניה לגובה. בניה לגובה היא חסם לשידורי UHF כמו שהיא חסם לשידורי רדיו ב- FM. בהפשטה אלו שידורים שרוצים קשר עין בין המשדר לבין המקלט. כדוגמה, כשנבנה עזריאלי, ברגע ששמו עליו את קיר המסך כל האזור של הדרום, ראשון לציון, רחובות, קיבלה הצללה, מגדל שלום מכוון לשם, הייתה כאילו עוד אנטנה.
דבר שלישי, וזאת תופעה שניתקל בה יותר ויותר: האלקטופוביה. האלקטופוביה שלא הוכחה. היה כינוס לפני שבועיים בהודוס, חד-משמעית טוענים כל גדולי המומחים שהתכנסו שם: אין סכנת קרינה ממשדרי רדיו וטלויזיה. אף על פי כן בציבור יש פחד. כנגד פחד אין מה לעשות. בעל בניין שמוכר קומה ב- 600,000$ לא רוצה עליו משדר. כך גירשו אותי מהשרתון סיטי, כך גירשו אותי מעזריאלי, כך מגרשים מבניינים אחרים. זאת אומרת, משדרים יצטרכו להתרחק ממרכזי עיר, להגיע מאזור ראש העין, מאזור איתנים וכדומים ותופעות חוסר הקליטה, או קליטה משובשת - יתרבו. פשוט שנדע את זה כי זה מה שצפוי לנו. מכאן התחילה, אגב, היסטורית, כל תעשיית הכבלים במנהטן, ואחרי זה הלווין מאותה סיבה.
דבורה קמחי
¶
אנחנו אמנם התמודדנו וזכינו במכרז לזיכיון להפעלת ערוץ טלויזיה שישודר במסגרת כבלים ולווין. לא הבטיחו לנו תדרים טריסטריאלים. היום אנחנו מודעים למשמעות הציבורית של מחסור בתדרים ואי-קליטה של הערוץ שלנו בידי בתי אב שלא מחוברים לכבלים וללוין. לכן אנחנו מבקשים לאפשר לנו להרחיב את מסגרת השידורים שלנו גם באמצעות תדרים קרקעיים. שאל אותי חברי מר בן דור האם אנחנו נהיה מוכנים לממן את הפריסה הזאת, והתשובה היא חיובית.
אהוד בן-דור
¶
כל הפרויקט הזה, כולל הקמת התחנות, כולל אגרת תדרים אני מעריך בסביבות 30-40 מיליון שקל. יש לך זמן להקמה בין 3-4 שנים.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
מר בן-דור, סמנכ"ל ברשות השניה אומר שהעלויות להקמת תחנות שידור קרקעיות בין 30-40 מיליון שקל.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
למעשה אתה אומר שערוץ 10 על מנת למלא את מבוקשו צריך ללכת פרויקט שיש בו הקצאה כספית של מיליוני דולרים, כלומר תחנות קרקעיות, פלוס כל הליך הרישוי והטכניקה והטכנולוגיה. זאת אומרת, למעשה, מהיום ועד להקמתו של אקט כזה יכול לקחת שנים.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אם אפשר להכיר את אלו שעשו לכם את כל החישובים הכלכליים. אני יודע שלקחתם פרויקט מן הסוג של ערוץ 10, הוא דיבר על חור, זה חור! מישהו שהיה מוכן להקים ערוץ על בסיס כלכלי-מסחרי שמסתפק רק בסוג מסוים של תהליך שידורים ברמה הטכנולוגית ולא בונה אפשרות. למעשה מה שאת אומרת היום את מחזרת אחר הפתחים כדי שמישהו יואיל בטובו להקצות לך תדר שגם אחר כך תשקיעו כספים כדי לממש אותו. מי עשה את החישובים בזמנו שניגשתם למכרז בערוץ הזה?
אהוד בן-דור
¶
מאחר ואנחנו אחראים גם על ערוץ 10, ואני ליוויתי את כל ההקמה של ערוץ 10, ערוץ 10 הוחלט על ידי משרד התקשורת בזמנו. מנכ"ל המשרד, מר דני רוזן, החליט שההפצה תהיה הפצה ספרתית-לווינית, שלא כמו בערוץ 2.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
בזמנו הוא בא אלינו ואמר לנו: אנחנו מתקדמים טכנולוגית, הכל בסדר. אז למעשה מישהו התפתה והלך למכרז על סמך המודל של מנכ"ל משרד התקשורת. זאת אומרת מישהו במשרד התקשורת, בשם הקדמה הטכנולוגית, בא לחברה מערוץ 10 שניגשו למכרז ואמר להם: אני מודיע לכם שמספיק הקטע הזה, זה יהיה יופי.
אהוד בן-דור
¶
זה לא ערוץ 10, התחרו ארבעה מתחרים. הוא בא והסביר את זה מבחינת לוח הזמנים. הוא צדק. מבחינה מקצועית, בלוח הזמנים, זאת הייתה האפשרות היחידה להקים ערוץ.
אהוד בן-דור
¶
לא, הוא לא טעה. בהחלט ישנה איזושהי תרומה קטנה לעובדה שיפיצו את השידורים גם טריסטריאלי. אבל להערכתי המקצועית התרומה לא תהיה משמעותית. זה לא הוספה של 50% מאזינים. אני מעריך שזה יהיה תוספת של בין 5-10% מקסימום. נשאלת השאלה האם מבחינת עלות תועלת זה משתלם. אף אחד לא עשה את החשבון הזה.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אומר נציג הרשות השניה שלמעשה גם אם תתממש הבקשה של ערוץ 10 על מנת להרחיב את העניין, את אותן תחנות, בסך הכל בסופו של דבר מספר הצופים שיהיה מן ההשקעה שלכם לא תגדל בצורה משמעותית. הוא צודק. צריך להעריך כמה צופים יש לכם עכשיו, ולכמה זה יעלה אם ייענו לבקשתכם.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
זאת אומרת שכל הפרויקט הזה בסופו של דבר נועד להרחיב את מספר בתי האב בעוד כבין 10-15%?
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את זה כולנו מייחלים אבל אני שאלתי את השאלה ברמה הטכנית. איזה אזורים אתם חושבים שבאמצעות הבקשה שלכם תוכלו לכסות?
דבורה קמחי
¶
אני חושבת שמשרד התקשורת יכול לתת על כך נתונים יותר מדויקים מאשר אנחנו. אבל אנחנו יודעים שבאזורי פריפריה
דבורה קמחי
¶
אני לא רוצה להיכנס לנושאים טכניים. כרגע המספרים שלי הם מספרי מאקרו. אנחנו לא עשינו בדיקה הנדסית מדויקת.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את לא תכעסי עלי אם אני אגיד שצריך לבוא עם מישהו שיש לו יותר נתונים, למרות שיש לכם מישהו שמייצג אתכם לא רע. זה תלוי בעצמת התגובה שלי, כיושב ראש ועדה. הייתה מגמה של המדינה להצמיח ערוץ נוסף. הפחד שלי היה, עד שלמדתי את הסוגיה, שהבקשה שלכם נובעת מהעובדה שלא צופים הרבה בערוץ 10 כי יש בעיות טכנולוגיות. את אומרת לי שזה בערך כעשרה אחוז. גם לא כולם צופים בערוץ 10 בעשרה אחוז. זה השקעה של 40-50 מיליון שקל, השאלה אם זה שווה.
דבורה קמחי
¶
אני חושבת שלאורך שנים זאת השקעה כדאית. חוץ מזה ערוץ ברודקסט צריך גם להיתפס ככזה שכל אחד יכול לצפות בו ולא ככזה שצריך לשלם עבורו.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אבל הוא אמר שיש מקומות בעולם שבהם חברות טלוויזיוניות משדרות באמצעות האמצעים שהוקצו גם לכם.
דבורה קמחי
¶
הבעיה כאן היא לא כלכלית, הבעיה היא בעיית תדרים. אני רציתי לשאול את בן-דור האם תהליך כיסוי ערוץ 2 בכל הארץ לקח 3-4 שנים?
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את מנסה לומר שבזה שהוא אמר קודם שזה יקח כ- 3-4 שנים לכאורה הוא מנסה לרפות את ידי המשקיעים בערוץ 10 ואת ידי המאזינים האחרים. לדעתי הוא פשוט ציין עובדה. הוא אמר: ערוץ 2 לקח 5 שנים והוא מניח שזה יקח גם לכן 3-4 שנים.
אהוד בן-דור
¶
בימים אלה אנחנו עושים דיונים עם שרת התקשורת, ובין השאר גם נבחן את העניין הזה של התרומה של השידורים הטריסטריאליים. עוד לא בדקו את זה, עוד אין נתונים ואז נקבל החלטה, ונראה האם כדאי או לא כדאי להשקיע בפרויקט הזה. מבחינה מקצועית אני נהנה מאוד מפרויקט כזה, זה אתגרי, זה מקצועי, זה ציוד חדש. תדע לך שאני, כנציג הרשות השניה, מעונין מאוד להגדיל את הרייטינג של ערוץ 10. אני לא נגד אבל צריך בהשקט, בבטחה, בהצנע לכת ובחכמה לעשות מלחמות.
משה גלילי
¶
הממשלה החליטה להקים את ערוץ 33 על לווין. צריך להבין שיש שני סוגים של לווין: יש לווין YES, שזה לווין עם מנוי, ויש לווין פתוח. הממשלה החליטה להקים אותו על לווין פתוח ולא בצורה טריסטריאלית בגלל חוסר בתדרים טריסטריאליים. המצב מאז לא השתפר אלא הורע מבחינת כמות התדרים שאפשר להקצות לטלוויזיה. אולי אפשר להגיד שאם באירופה יש 49 אפיקים בתחום ה- UHF, במדינת ישראל יש 17, וב- 17 ישנם בעיות כי הצבא מחזיק חלק מהתדרים לצרכים בטחוניים. זה מבחינת אפיק 33.
תוכנית 23 התחילה יחד עם ערוץ 1. היום אני לומד שבכלל היתה לפני ערוץ 1. בכל אופן היא התחילה יחד עם ערוץ 1, היום היא משדרת גם בערוץ 2, גם בערוץ 10, גם בכבלים וגם ב- YES. עכשיו שואלים פה האם ערוץ 23 בנוסף יהיה לו גם ערוץ טריסטריאלי. הוא לא קיבל את האישור מאותן סיבות של חוסר בתדרים ובכלל בגלל שהוא היה בערוץ 1.
בקשר לערוץ 10 היה מכרז עם מר דני רוזן והייתה בעיה של תדרים. כל מי שהלך למכרז ידע מראש למה הוא הולך והחליט בצורה ברורה למה הוא הולך.
משה גלילי
¶
בשנה האחרונה נפתחה אפשרות. פשוט הגענו לסיכום עם הצבא אבל אנחנו גם צריכים לעשות שינוי של תדרים עם הרשות הראשונה והשניה, וגם לסיכום הזה הגענו. כדי לפנות תדרים לפעמים צריך להזיז את אלה שישנם.
משה גלילי
¶
למרות שמשרד התקשורת בסמכויותיו הפורמליות יכול לכפות (אבל אני לא חושב שזאת הדרך) ישנה הסכמה עם מנכ"ל רשות השידור ועם מנכ"ל הרשות השניה לעשות הזזות של תדרים כך שנוכל להקצות תדרים בצורה חלקית לערוץ 10.
משה גלילי
¶
ההחלטה קיימת כבר. ההחלטה של שר התקשורת קיימת, הגברת קמחי לא צריכה את הוועדה הזאת בשביל זה. אבל העבודה שנעשית כיום היא כזאת כי בעבודה הראשונית שעשינו מסתבר שאין לנו מספיק תדרים למספיק משדרים כפי שאנחנו חושבים.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני רוצה להבין, ברשותך. אומר נציג משרד התקשורת, מר משה גלילי, שתוך כחודש עד חודשיים תצא תוכנית שבמסגרתה יוקצו תדרים.
משה גלילי
¶
ובמסגרתה יהיו הזזות לערוץ 1 וערוץ 2. זה מעניין את הגברת שיושבת מולי, ואני אסביר מדוע. יהיו תושבים שיצטרכו לשנות את התדר, או דברים מהסוג הזה.
משה גלילי
¶
אני אפרט. יהיה שינוי לתדרים בערוץ 1 וערוץ 2, ויהיו תדרים לערוץ 10. השאיפה שלנו זה להקצות תדרים ל- 15 משדרים. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים בין 10-11.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
הנה, מסר לערוץ 10: לפי מה שאומר מר גלילי על פי סיכומים של משרד התקשורת עם כל הגורמים הנוגעים בדבר תוך כחודשיים תוקצה התוכנית שתאפשר הזזת תדרים ל- 1 ו- 2 והקצאת תדרים, כעשרה משדרים, לערוץ 10.
אהוד בן-דור
¶
אני רק רוצה להביא למודעותכם שברגע שמשנים תדרים בהפצת ערוץ 2 וערוץ 1 זה משפיע על האזרח הפשוט בהיבט של הקליטה של השידורים.
אהוד בן-דור
¶
אני מנסה להסביר לוועדה המכובדת מכיוון שיש לנו ניסיון בעניין הזה. לפני קרוב לשנה עשינו הזזת תדרים, שינוי תדרים בערוץ 2 בכדי לצמצם את מספר התדרים ולחסוך באגרת תדרים. זו הייתה עבודה קשה מאוד. היו הרבה מאוד תלונות מהאזרחים שצופים בשידורים. האזרח הפשוט שנמצא בקרית טבעון כשמשנים לו תדר מ- X ל- Y הוא לא יודע מאיפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. צריכים הסברה מושלמת, צריכים לעקוב אחרי הדברים האלה מקרוב.
משה גלילי
¶
וערוץ 1. אפשר לראות מהניסיון של לפני 3 שנים, כשערוץ 2 החליף תדרים בכמות קטנה של תדרים וערוץ 1 החליף תדרים בכמות גדולה של משדרים. סך הכל הוחלפו תדרים בערך ב- 20 משדרים ואפשר לראות כמה תלונות של הציבור היה. היו תלונות, ויהיו, זה חלק מהעניין. כשמנסים לפתור בעיה לכלל הציבור יש חלק שנפגע.
משה גלילי
¶
כי אלה שזה רק החלפת תדר, זה לא עולה להם. אלה שצריך לסובב אנטנה, זה קל. אם כשמסובבים את האנטנה נשברים הברגים אז זה עולה 600 שקל, וכן הלאה.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
השאלה היא כך: האם כדי לגרום לכך שעוד X אחוזים יצפו בערוץ 10 ברמה הטכנולוגית זה שווה את המחיר של ההזזה שיגרום לבעיות אצל הצופים הרואים את הערוצים האחרים?
משה גלילי
¶
אם מדינת ישראל הזיזה תדרים לצבא וזה עלה למדינת ישראל 380 מיליון דולר, מי מממן את זה? אני ואת!
דורית ענבר
¶
אני כמובן לא אעסוק בסוגית התדרים, יש כאן מומחים גדולים ממני. אני יכולה אולי להעיר על מה שמתרחש באירופה. טלוויזיה פתוחה היא טלוויזיה פתוחה, וזה צריך להיות זמין לציבור. בישראל בראש ובראשונה זה טריסטריאלי-אנלוגי, זאת אומרת שאתה שם אנטנה פשוטה וקולט. מרגע שאתה עוסק באמצעים המאוד סבוכים שבהם ניתן לצפות בערוץ 33 אם אתה אינך חפץ להיות מנוי של הכבלים והלווין אני תמהה אם יש אדם אחד בכל המדינה שביצע את האמצעים הללו. מדובר בשידור לוויני-דיגיטלי. כדי שתהיה מסוגל לקלוט באופן עצמאי שידור לוויני דיגיטלי צריך לרכוש צלחת וממיר דיגיטלי.
דורית ענבר
¶
ועשר הוא דיגיטלי. זאת אומרת אם מישהו חפץ לצפות בערוץ הזה, שמדינת ישראל קבעה שהוא פתוח, באופן עצמאי הוא צריך לרכוש צלחת וממיר דיגיטלי, אמנם לא מוצפן, פשוט פתוח, יותר זול אבל עדיין. זה דבר מאוד מסובך ויקר, וגם לאנלוגיה צריך עדין צלחת. אדם פה נדרש לכל מיני לוגיסטיקות שאנשים לא בנויים אליהם. אני עצמי לא יודעת למשל איפה קונים ציוד כזה. אני מניחה שהציבור ככלל לא יודע גם כן.
דורית ענבר
¶
זה קצת מקשה על האנשים וצריך לקחת את זה בחשבון. לעניין היעדר אפשרות קליטה של ערוץ 33 ו- 23 ללא כבלים וללא לווין אני אתייחס קודם כל לערוץ 23. ערוץ 23 הוא ערוץ של הטלוויזיה החינוכית, דהיינו הוא מופק מכספי מדינה, כספי התמיכה של משרד החינוך. ערוץ שהוא מופק מכספי ציבור הציבור איננו יכול לראות אותו אלא אם הוא עושה מנוי לכבלים וללויין ומשלם את אותם 150-200 שקל לחודש כדי לצפות בו. אני חושבת שהדבר הזה הוא לא תקין. ההמלצה שלי לשרת התקשורת הייתה מפורשת בעניין הזה שבמסגרת הארגון מחדש שצריך ונחוץ לעשות, ואני מאוד מעריכה אותה על היוזמה לעשות, במסגרת הטלוויזיה החינוכית צריך לקחת ולכווץ את הטלוויזיה הזאת שמתפרסת היום על תחומים גדולים מאלה שהיא מסוגלת לעקל. הלא היום היא משדרת גם בערוץ 1, גם בערוץ 2, גם בערוץ 10 וגם בערוץ 23, וצריך בראש ובראשונה לבטל את אותם מקטעים בערוצים 2 ו- 10, שהם ערוצים מסחריים שמקומה של הטלוויזיה החינוכית איננו שם מהרבה סיבות, וכמובן מאותן הסיבות עצמן גם צריך להוציא אותו מערוץ 23.
השרה עוד לא הכריזה רשמית מה היא דעתה ואיזה המלצות היא מקבלת אבל ההמלצה של הוועדה הייתה דווקא לשמור את ערוץ 23. אני יכולה להבין את הפיתוי לשמור ערוץ שלם, ועוד עם מספר כל כך אטרקרטיבי (צמוד ל- 22) זה קשה קצת לוותר על הדבר הזה. אבל כאשר חושבים על זה בשיקולים ציבוריים רחבים צריך לראות שמקומה של הטלוויזיה החינוכית הוא קודם כל בערוץ 1, או בערוץ 33, שגם הוא ערוץ ציבורי. הוא צריך להיות קל יחסית לקליטה, אם כבר בנפרד, ובוודאי ובוודאי לא לקחת שטח שבעצם מופקע מרכושן הפרטי של זכייניות פרטיות, הכבלים והלווין, שלא מקבלות שום תמורה על העברה הזאת כאשר הערוץ הזה (וכל מי שצפה בו יודע) לא ממלא, אפילו בקצת, את המטרות החינוכיות שלו. לכן על ערוץ 23 אני בפירוש מצטרפת למחאה שמובעת בעצם כותרת הדיון של הוודעה. זה פשוט לא בסדר שאת ערוץ 23 - או כל הפקה שהיא שהטלוויזיה החינוכית נדרשת לה ועושה אותה - הציבור לא יכול לצפות בו באופן פתוח. זה לא תקין.
לעניין ערוץ 33 צריך שוב לשקול את השידור הציבורי. מטרתו וחובתו של השידור הציבורי מה היא? קודם כל להיות זמין לכלל הציבור. זה הוא השירות האוניברסלי-הבסיסי שאנחנו מדברים עליו בטלוויזיה. זאת אומרת משהו שיהיה זמין בלא תמורה בכלל, או בתמורה הבסיסית ביותר האפשרית ובעלות הבסיסית ביותר האפשרית לכל הציבור. יכול להיות שערוץ 33 כן ממלא את החובה שלו במובן זה. זאת אומרת, אם הוא אנלוגי-לוויני ואין תדרים מספיקים אני חושבת שבמסגרת המחסור הזה של התדרים של המדינה (שכל מדינה סובלת ממנו) במסגרת איזון האינטרסים הדבר הנכון יותר הוא לתת את התדרים דווקא לערוץ כמו ערוץ 10 לשידור מסחרי כדי שאנחנו נהפוך להיות אומר כמו כל אומות העולם. כל מי שיסתכל באמת במפת השידורים האירופי יראה שלכל מדינה יש לפחות שני ערוצים מסחריים.
דורית ענבר
¶
לפחות. לא מדינה מתפתח אלא מפותחת. באירופה המזרחית הדברים הם יותר נזילים, צריך לזכור שיש שם גם מדינות חדשות. באירופה המערבית יש לפחות שניים.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
האם לדעתך המקצועית שווה שיהיו כל מיני הזזות? אמר הסמנכ"ל שהולכים להקצות לערוץ 10 אבל יהיו כל מיני טרטורים של האזרח כתוצאה מההזזות. מקצועית וציבורית זה שווה, לדעתך?
דורית ענבר
¶
אני מוכרחה לומר שכן מהטעם הפשוט שאז יהיה לציבור את זכות הבחירה האמיתית בין 10 ל- 2. להגן על ההזזה זה לא כל כך להגן על הציבור כמו להגן על זכייניות ערוץ 2 שמגיע להם הגנה אבל לא על חשבון עוד ערוץ.
יאיר אלוני
¶
אתה שואל אם זה כדאי. אני אומר לך כן. אני אומר לך שכל קידמה מחייבת שינויים. כאן אני רוצה להתחבר למה שאמרה הגברת ענבר שהביעה עמדה לפני חודשיים נגד דיגיטל-טריסטריאל שהיא עכשיו הזכירה כי זה פוגע באינטרסים של הקליינטים שלה.
דורית ענבר
¶
זה ממש לא נכון. את החלק השני של המשפט אני מוחה בכל תוקף. זה שיקול ממלכתי-ציבורי מהמדריגה הראשונה.
יאיר אלוני
¶
השידור הדיגיטלי-טריסטריאלי יתן מזור אדיר, לא רק לחינוכית שתוכל להיפרד מהערוץ הראשון, לא רק לערוץ 10 שיוכל לקבל תדרים. היום משדר משדר תוכנית. המשדר באיתנים משדר רק את ערוץ 1, לערוץ 2 יש משדר משלו. מחר משדר כזה ישדר את ערוץ 2, ערוץ 1, את הטלוויזיה החינוכית, ואת ערוץ 10 - 6 עד 8 תוכניות. זה מחייב את האזרח לקנות ממיר כי זה יהיה דחוס, זה יהיה דיגיטלי, יצטרכו לפרוס את זה בערך הממיר של הכבלים. אז מה, נעצור את הקידמה? נעצור את היכולת לריבוי ערוצים?
דורית ענבר
¶
אם כבר אנחנו נכנסים לנושא השידור הדיגיטלי-טריסטריאלי צריך להבהיר שהטכנולוגיה הזאת היא טכנולוגיה חדשה שמשדרת את אותם תכנים ישנים. זאת אומרת, מה שאנחנו מקבלים בכבלים, ועכשיו אנחנו רואים שאנחנו מקבלים גם בלווין, תשערו שתהיה עוד טכנולוגיה שהיא לא תהיה לווין ולא תהיה כבלים אלא תהיה עוד אחת, ושוב יצטרכו ממיר ושוב יצטרכו לקלוט את אותם תכנים כי לא יצרו שלושים ערוצים חדשים.
דורית ענבר
¶
ממגוון של סיבות. אני מזמינה את כל משתתפי הדיון הזה, כל מי שיבקש יפנה אלי ואני אעביר לו בשמחה מסמך עובדות (לפני הניתוח שלי) על הנתונים, מה שמתרחש היום בכל אירופה. המדינות הראשונות שהיו המובילות בתחום הזה: אנגליה ITV, התמוטטה, ספרד התמוטטה.
דורית ענבר
¶
הדבר הזה הוא קידמה, הדבר הזה הוא חיובי, הוא בוא יבוא אך בסיטואציה הנוכחית, ובמיוחד בנתונים של מדינת ישראל כשממילא יש חדירה כל כך רחבה אין לזה מקום משיקולים לאומיים של פריסת תשתיות. זה לא קשור לכבלים, לא ללווין ואפילו לא לציבור.
צביקה שפירא
¶
אני מוחה על הדברים הבוטים והבלתי נכונים ואשר מנוגדים לאינטרס הציבורי שאמרה הגברת ענבר.
דורית ענבר
¶
על ה 'בלתי נכונים' אני מוכנה להתמודד, על הבוטים אני מבקשת להתנצל מראש אם פגעתי ברגשותיך.
צביקה שפירא
¶
את לא פגעת באף אחד, את רק פוגעת בשידור הציבורי, את עושה את זה לאורך זמן. הגברת ענבר אמרה שערוץ 23 לא צריך להיות בכבלים ובלווין, שזה האינטרס הציבורי. אני חושב שזאת תפיסה לא נכונה של השידור הציבורי, של חשיבותו.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
אני רוצה לומר לך שהמנכ"ל הקודם שלך שגה. אי אפשר ליהנות מכל העולמות. אני מבין את מה שאתה עושה עכשיו ואני אפילו אוהד את העניין, אבל בזמנו כשזו הייתה בקשה, שהוא ביקש את ההליך הזה, אז עכשיו חוזרים להתחלה. נכון?
צביקה שפירא
¶
אני מוחה נגד הטענה שערוץ 23 לא אמור להיות בכבלים ובלווין כאילו שיש פה תפיסה ציבורית לא נכונה. אני אומר שזו היא תפיסה נכונה של שידור ציבורי לאפשר לשידור הציבורי להגיע דרך כל הערוצים ולאפשר את הציבור לראות אותו.
עמוס גורן
¶
לדעתי מר אלוני מיצה את העניין. אני יכול להעיר שבגל הראשון של השינויים לשידור יש כמה מקרים בודדים טכנאי טלוויזיה פרטיים מבקשים, בעיקר מאנשים מבוגרים, סכומים יותר מדי גדולים. אני מביא את זה לתשומת לבך.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
הסיכום הוא כדלהלן: לגבי העניין של ערוץ 1 ואחרים, קודם כל אשמח לקבל מכתב מהמנכ"ל מה החלטתם פנימית. חשוב לי לדעת. לאחר מכן נמשיך לקבל ממשרד התקשורת אבל קודם כל אני מבקש לדעת שברשות השידור הולכים על המהלך הזה. לדעתי העניין הזה של "החורים השחורים" הוא מספיק חשוב כדי לנסות ולתקן אותו. אנחנו נעקוב אחרי העניין. אני מבקש לקבל תשובה אם בכלל מצאתם עניין, ואם לא אולי נוכל לעזור. אני מכיר כמה בניינים היום ריקים מאדם וגבוהים מאוד בנתיבי איילון, אולי תצליחו באמצעות האנטנה שלכם למעלה לאכלס בני אדם למטה. אם תרצו נסייע בידיכם בעניין הזה. בקשר להקצבה של שני המיליון שקלים, נשמח לראות מה קורה הלאה.
בשיקול דעת שנראה לי הגיוני וסביר ציבורית, עניינית ומקצועית, ועם סליחה גדולה מול הציבור, לדעתי ראוי לתת את הסיכוי גם לערוץ 10 על מנת שישדרג את היכולות שלו, לגרום לאזרחים נוספים, ולו אם מדובר בכמות של כ- X אחוזים, לסייע בידי ערוץ 10, לתת לו את היכולות עם כל הקשיים הצפויים אחרי שתקבלו את האישור. אני מברך את משרד התקשורת על כך שהודיעה לוועדה שתוך חודשיים תהיו מספיק מגובשים על מנת להקצות את אותם עשרה משדרים לעניין הזה. אני חושב שהציבור יבין את העניין הזה. אני רק אבקש, ברשותכם, הסברה נכונה, כולל ערוץ 1 מה שקורה היום עם "החורים השחורים", פשוט הסברה נכונה. אני בטוח שהציבור יעדיף אפשרות לבחור.
לגבי העניין של הכבלים אני מבין שיש ירידה במספר המנויים.
דורית ענבר
¶
יש היום איזשהו תהליך נזיל. נכון להיום עדיין אנחנו רואים גדילה של הפלטפורמה של הלווין ואיזושהי הצטמצמות של הפלטפורמה של הכבלים. חלק מן המנויים יכול להיות שהם גם כתוצאה מהקשיים הכלכליים. אנחנו לא רואים קורולציה מלאה אבל יכול להיות שחלק מהעניין הוא קשיים כלכליים של האנשים.
דורית ענבר
¶
לא רק שאפשר, יש לי את הנתונים אלא שמדובר בנתונים מסחריים סודיים של פלטפורמות ולכן זה קצת בעיה לחשוף אותם בצורה הזאת.
דורית ענבר
¶
קודם כל באופן כללי אנחנו מעריכים את היקף המנויים במשהו כמו 85-86% מאוכלוסיית מדינת ישראל.
דורית ענבר
¶
זה לא חדירה. חדירה זה מה שאנחנו קוראים הכיסוי, הנגישות היא למעלה מ- 95%, למעשה אפילו 100%. אבל החדירה בפועל, מספר המנויים האמיתי מוערך ב- 85% מבתי האב במדינת ישראל.
דורית ענבר
¶
אין שום שאלה. אגב, זה נובע מהעובדה שבאמת הטלוויזיה הטריסטריאלית הפתוחה לא היוותה אלטרנטיבה אמיתית לאורך כל התקופה. לכן מי שרוצה לראות טלוויזיה ככל הנראה עושה את זה בעיקר עם כבלים ולווין.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
את אומרת שאתם ב- 85% בתי אב, 95% חדירה. במונחים עולמיים זה יפה מאוד - ועל כך אין חילוקי דעות, גם את לא חולקת בעניין הזה. יש ירידה כנראה בגלל בעיות כלכליות.
אבי יחזקאל - היו"ר
¶
יש לי בעיה, לא ברמה הציבורית ולא ברמה הפופוליסטית. בית המשפט פסק פסיקה ולכן אין case משפטי.