פרוטוקולים/פניות ציבור/5915



5
הוועדה לפניות הציבור
22.10.02

פרוטוקולים/פניות ציבור/5915
ירושלים, כ"ב בחשון, תשס"ג
28 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום ג', ט"ז מרחשון התשס"ב, 22.10.02, בשעה 11:30

פניות ציבור בנושא חיסונים נגד אבעבועות שחורות ואנטרקס - בעד ונגד

חברי הוועדה: אבי יחזקאל - היו"ר

ד"ר בועז לב - מנכ"ל משרד הבריאות
שמוליק רזניקוביץ - מנהל מחלקה לשעת חירום, משרד הבריאות
ד"ר אמיליה אניס - אפידמיולוגית, משרד הבריאות
רס"ן ד"ר גיא רובין - רמ"ד רפואה, משרד הביטחון
סא"ל יואב יחזקאלי - רע"ן אב"כ, משרד הביטחון
מיכל ריבלין - מרכזת פניות ציבור, משרד לאיכות הסביבה
נוח ידילביץ - מרכז מידע, משרד לאיכות הסביבה
ד"ר אבי בר-יוחאי - הסתדרות הרופאים
ד"ר קרלוס גרוזמן - מנהל המחלקה לשירותי אשפוז, קופת חולים כללית
ד"ר צביקה ליס - מחלקת סל השירותים, קופת חולים כללית
ברוריה שרמן - סגנית מנהלת הסיעוד, קופת חולים לאומית
דורון לוי - מתאם פעילות שעת חירום, קופת חולים מכבי
מיקי הלוי - נציבת פניות הציבור, קופת חולים מכבי
אדית קוגון - אחות ראשית, קופת חולים מאוחדת
פרופ' אריה אלדד - מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, בית חולים הדסה, עין כרם
לימור שמואל
יאיר עמיקם - סמנכ"ל הסברה, משרד הבריאות

שלומית קואולמן

מילת - הקלטות ותמלול


















פניות ציבור בנושא חיסונים נגד אבעבועות שחורות ואנטרקס - בעד ונגד

בוקר טוב לכולם. בעקבות פניות של ציבור, שהייתי מגדיר אותו ציבור קצת מבולבל, בגין האפשרות שאולי יהיו חלילה אירועים לא נעימים, מצאתי לנכון לנסות ולהסיר חלק ממעטה אי הבהירות שמאפיין היום את ההתכוננות למלחמה אפשרית עם עיראק, חס וחלילה. אחת מהתהיות שאנשים פנו אלינו הייתה בסוגייה של חיסונים למיניהם, אפשרויות חלילה למפגעים כאלה ואחרים, ואני מצאתי לנכון לקיים את הדיון הזה. אני חייב לומר, כבר מהסוף, אחרי שלמדתי את הסוגייה - אני משתדל להיות מאלה שלומדים את העניין - המסקנה שלי היא שצריך להתחיל במבצע חיסונים נגד אבעבועות שורות. אני חושב שיש לא מעט הנמקות מדוע, ואני אומר את חלקן: 1. לדעתי, היום אין אפשרות לחכות חלילה לרגע האמת, מכיוון שיש האומרים שצריך מספר ימים מוגדר ומצומצם כדי לחסן, אם על בסיס שריטה ואם על בסיס הזרקה. אני חושב שלא יהיה מספיק זמן לחסן. 2. אני חושב שניתן היום לבנות נכון, ארגונית, טכנית וניהולית את מבצע החיסונים. אני חושב שניתן לחסן ולהשאיר את זה עדיין וולונטרי. למשל, ידוע לי שגם היום, במבצע החיסון שיש למערכות הביטחון ולכוחות הרפואיים, חלק מאנשי הרפואה, מסיבות שלו, מסרב או לא מעוניין לקבל חיסונים - ובצדק.

הרוב.

אני לא רוצה לומר הרוב, אני אומר לכם מה התופעה שהגיעה לידיעתי הבוקר - מבתי החולים נאמר לי שאחוזים ניכרים לא מוכנים, בגלל אולי תופעות הלוואי, אבל לא מוכנים כרגע לקבל את החיסונים, ואני חושב שבכל מקרה ראוי לפתוח כבר במבצע הסברה, שיאמר במה דברים אמורים בדיוק, ונדמה לי שהתהליך הזה שמשהה את המבצע הוא בעייתי.

נקודה שניה, הייתי מבקש ברשותכם לפתוח את הדיון - יכול להיות שאני טועה, אבל אמרתי, דעתי האישית כבן אדם, כאבי, כמי שאסף חומרים, למד אותם, קיבל את המידע - אני חושב שהמחיר הכלכלי, ו/או חס וחלילה הנזקים או תופעות הלוואי הנגזרות ממבצע חיסון שכזה, עדיין שווים את מבצע החיסון. ראוי לעשות את מבצע החיסון.

אני חייב לומר שידוע שבצה"ל קיבלו חיסונים עד 1997, כלומר, עד לפני 5 שנים. מתגייסי 1978 קיבלו חיסונים, כמובן תושבי מדינת ישראל עד שנת 1978 קיבלו גם הם חיסונים. ולכן נראה לי לא נכון לעכב את העניין הזה. נודע לי - ויתקנו אותי אנשי מערכת הביטחון - שגם בפיקוד העורף יש האומרים שראוי להתחיל בחיסון, כדי שיהיה סוג של שקט מסוים במובן ההתנהגותי ברגע האמת. כלומר, נאמר לי שרואים במערכת הביטחון הצדקה לעניין הזה.

ונקודה אחרונה בפתיחת דבריי - אני יודע שמי שהיה קצין רפואה ראשי, ונמצא פה היום יחד עמנו, ושלושת קודמיו, תמכו, או כך הבנתי, תמכו אף הם בחיסון נגד אבעבועות שחורות. יתרה מכך, פרופסור אלדד, שהיה יושב ראש ועדה שעסקה גם בסוגייה זו, התפטר בגין העניין הזה, או אחד העניינים שהוא התפטר בגינם הייתה הסוגייה הזו של אבעבועות שחורות, וזו לא התפטרות על בסיס פוליטי, או ציבורי, או תקשורתי - לדעתי זו התפטרות על בסיס מקצועי, של השקפת עולם מקצועית, של ידע מקצועי.

אלה הנקודות שהייתי רוצה להתמקד סביבם. כמובן, שאלות נוספות, איך מערכת הבריאות מאורגנת, אדוני, סוגייה של מלאים, ואני אומר עוד פעם, הייתי מבקש ממך, כי אני יודע שאתה איש מקצוע ישר והגון, אמירה מובהקת מה קורה בעניין הזה, האם החלטת הממשלה התקבלה על דעתכם, בהמלצתכם, ומה הייתה ההמלצה בעניין הזה. בבקשה אדוני, מנכ"ל משרד הבריאות.

קודם כל אין ספק שהנושא הזה מונח על שולחן כולנו, לא רק בגלל הסוגייה של המתח בעקבות אפשרות של מלחמה עם עיראק, אלא משום שככלי נשק פוטנציאלי, אבעבועות שחורות יכול להיות כלי נשק מצוין, בגלל הפוטנציאל המגפתי שלו, בגלל שחלק מן האוכלוסייה איננו מחוסן, ובהחלט נכון להתכונן לאבעבועות שחורות. אשר על כן אנחנו מתכוננים, ובמסגרת ההתכוננות יש כמה צווארי בקבוק שאותם צריך לעבור. צוואר בקבוק אחד הוא כמות החיסונים שיש, ונכון להיום יש לנו כמות חיסונים שמספקת לכל תושבי מדינת ישראל, וזה חדל מלהיות צוואר בקבוק - אנחנו ממשיכים לייצר, אנחנו גם משפרים את תהליכי הייצור.

סוג החיסון - זריקה או השרטה?

זו הרכבה, וההבדל הוא רק הטכניקה שבה מרכיבים למעשה את הוקציניה, את החיסון. יש מספר סוגים, למעשה הכל עובד.

אין ספק שהכל עובד, אבל למשל הזרקה היא בכמות חומר של פי 20 מהשרטה, והאפקטיביות, ומספר הימים.

לא. למעשה אין הבדל באפקטיביות בין השימוש באקדח, שיש לו בעיות אחרות, של העברת מחלות מאחד לשני במבצע חיסון המוני, או אפילו לא בהמוני. יש תמיד בעיה של העברת מחלות כמו הפטיטיס, או אפילו איידס, רחמנא ליצלן, ולכן החלטנו שאנחנו לא משתמשים בדבר הזה, גם בגלל המורכבות של הטכנולוגיה שמסתבר שהיא נכשלת בהרבה מהמקרים.

אז באיזה סוג חיסון לדעתך נוכל להשתמש?

הרי אנחנו נמצאים היום בעיצומו של מבצע, שבמסגרתו אנחנו לוקחים טיפה - הטכניקה היא פשוטה: לוקחים טיפה, ודרכה, באמצעות מחט שמצויה בכל מרפאה, אנחנו דוקרים ולמעשה יוצרים איזה שהיא כניסה לתוך העור, ושעורי ההיקלטות של החיסון דומים למה שהיה בעבר, ב50- שנות החיסון שחלפו. יש הבדל בין עצבה לעצבה, ואנחנו בודקים בדיוק איזה עצבות יותר מוצלחות או פחות מוצלחות, אבל מכל מקום זאת השיטה, והשיטה כבר הגיעה במהלך מבצע החיסון למה שאנחנו חושבים שזאת צריכה להיות שיטת החיסון, אם היא חפוזה ואם היא סדורה על פי לוח הזמנים.

כאן אני חוזר עוד פעם ואומר שבעצם הבעיה שלנו היא לא מלחמת ארצות הברית - עיראק, עם ישראל כצופה מן הצד, או כצופה מן האמצע, אלא אפשרות שזה יכול להיות גם נשק טרוריסטי, שבמסגרתו יכול לכאורה מישהו נגוע, לבוא, להסתובב - אמנם הוא מידבק רק ממש לקראת הופעת סימני מחלתו החיצוניים - יום או יומיים לפני כן, לא יותר, אבל אין ספק שיש בזה איום פוטנציאלי. בהנחה - וההנחה הזאת, אני לא רוצה להתמודד איתה, זה לא תפקידי, זה לא מקצועי להתמודד איתה - בהנחה שיש בידי גורמים עוינים איזה שהם שיירים של מה שנחשב למחלה שהוכחדה, אז יש מקום כמובן להתכונן לאפשרות כזאת.

כדי להתכונן, דיברתי על צווארי בקבוק. צוואר בקבוק ב' הוא נושא הטיפול בסיבוכי החיסון.

ברשותך, בוא עדיין נתמקד בסוגיית החיסון, אם זה אפשרי. אני מבין שאם חלילה, במהלך של אירוע מן הסוג הזה, ניתן לחסן רק תוך 4 ימים. האם אני צודק?

אתה צודק חלקית. ניתן לחסן ושהחיסון יהיה אפקטיבי בשיעורים גבוהים - גם כן, שום הבטחה ושום 100% - אבל הוא אפקטיבי 96 שעות מרגע החשיפה. לא בו זמנית כל מדינת ישראל נחשפת למחלה, ולכן יש איזה שהיא הדרגתיות.

נגיד באזור נגוע מסוים שבו יש חשיפה, אינני רוצה להגדיר אותו כמותית, אבל עדיין אתה מסכים איתי מקצועית שזה עד 96 שעות ניתן לחסן אפקטיבית. כלומר ההסתברות והסיכון שבו אני אצטרך להחדיר מחסן לאזור הנגוע כעבור 96 שעות היא קצת בעייתית. אני הרי חותר להגיע למה הגעתי אני למסקנה שצריך לחסן עכשיו - אחת הטענות היא שהיכולת שלנו להתארגן באזור נגוע, עד 96 שעות, תהיה קצת בעייתית - זו תחושתי. מה דעתך?

דעתי היא, אפשר ליצור תכנית, ואם אפשר, ואנחנו צפויים באמת להיחשף ברגע מסוים של ההיסטוריה, אז נכון לעשות את זה בצורה מוסדרת, כשאין עלינו איום, וזה תמיד יותר טוב - יותר טוב מסודר, יותר טוב לאט, יותר טוב בטוח, מאשר מהר ולא מסודר.

תודה רבה לך.

על לא דבר. דבר שני, האם ניתן ליצור תכנית שבמסגרתה, במשך 4 יממות, ניתן לחסן את אוכלוסיית מדינת ישראל הבלתי מחוסנת והמחוסנת - התשובה היא: ניתן. האם יש לזה מחירים מסוימים בסדר ציבורי? כן. ולכן צריך להיערך לזה. יש גם דרכי ביניים, למשל להגיע לאותה נקודה - שאני לא יודע אם היא תגיע, אנו מקווים שהיא לא תגיע לעולם - כאשר חלק מהאוכלוסייה מתחסן, וזה בעיקר אותו חלק שהמחיר שהוא ישלם בתופעות לוואי יהיה מינימלי, ואז להגיע לאותו מצב שבו, כשאתה צריך לחסן בחיפזון, אתה תצטרך לחסן כמות הרבה יותר קטנה של אוכלוסין, וזאת אפשרות שגם אותה אנחנו בודקים ובוחנים, ומכינים תכנית גם אליה - תהיה התכנית אשר תהיה בסוף.

אני מבין שעמדתך המקצועית אישית היא נגד החיסון לפני אירוע, נכון?

לא.

זאת אומרת, אתה כמנכ"ל משרד הבריאות וכאיש מקצוע אומר שראוי היה לעשות דבר כזה לפני? כי זה מה שהבנתי עכשיו.

אני אומר שדעתי המקצועית היא, בהינתן שזה איום רציני שצריך לקחת אותו בחשבון, הדרך הנכונה היא לחסן בצורה מסודרת, לפני חשיפה. זו דעתי האישית. גם אמרתי אותה בכל פורום מקצועי ולא מקצועי באשר הוא. יחד עם זאת, אם יבוא מישהו ויתקע לידי שאין, ושזה איננו מהווה איום.

אבל זה ברמה האסטרטגית-ביטחונית.

בוודאי. בעניין הזה זה לא מקצועי ולא תפקידי לבוא ולומר את זה. אני נערך לכל אפשרות, גם אם זה קורה מחר, שאני אהיה מסוגל לחסן. וגם אם יוחלט - ברגע שיוחלט - שהאיום הוא כזה שמחייב את חיסון עם ישראל, אז לבוא ולעשות את זה במחירים הנמוכים ביותר האפשריים, כי יש דבר שנקרא: HERD IMMUNITY, מה שנקרא "חיסון העדר", שבו באמצעות חיסון של חלק גדול של האוכלוסייה, ולא כולה, אתה מונע את ההמשכיות של המגיפה.

נכון לעכשיו, במה שעשיתם, האם יש לכם נתונים כמה חוסנו עד עכשיו?

כ10,000- איש.

ומה לגבי תופעות לוואי? אני למשל מכיר כבר מישהי ששוכבת בבית חולים בגין אותו חיסון.

מכיר?

כן.

אולי תספר לנו, כי אנחנו למשל לא יודעים.

השמועה היא כזו.

אה, אתה מכיר שמועה.

הייתי בבית חולים במרכז הארץ הבוקר ונאמר לי מאנשי הנהלת בית החולים שבערך כמחצית מהסגל לא היה מוכן לקבל חיסונים, זה אחד, והסיפור שהוא מספר לי, שיש מישהי ששוכבת בבית חולים, אותו בית חולים, בגין אותו חיסון. אתם לא יודעים על דבר כזה?

לא רק שאנחנו לא יודעים. למיטב ידיעתנו, הייתה אחת שאושפזה ליממה.

אז למה אתה אומר לי שלא?

אתה אומר לי שמאושפזת ברגע זה. אני רוצה לדייק.

סליחה, אני מתנצל.

קיבלתי את התנצלותך.

גם יממה אשפוז זה אשפוז. אני גם אגיד לכם את שם בית החולים ואת שם החולה.

אפילו שעתיים אשפוז זה אשפוז. אנחנו מדייקים. הייתה אישה אחת שבאה עם פריחה, אולי אלרגית לחומרי החיסון, היא עזבה אחרי יממה, מצבה טוב. לבוא ולומר שהתהליך הזה הוא נטול תופעות לוואי, לא יהיה נכון.

תודה.

יש סדר גודל של בין 50-70% שמפתחים תופעות לוואי קלות מאד, כמו להרבה חיסונים אחרים. זה חלק מתופעות הלוואי, גם לתרופות יש תופעות לוואי. אם לא היו שום תופעות לוואי ולא היה סיכון, היום לא היינו יושבים כאן להתלבט בכלל. ההתלבטות היא בגין זה שיש למבצע הזה מחירים, ואת המחירים האלה אנחנו רוצים למזער ככל שאנחנו יכולים, ולכן הדרך הנכונה היא לעשות אותו בדרך שתביא למינימום את המחירים האלה. מחיר של חיי אדם, אפילו של איש אחד, או אפילו נכות, הוא מחיר שצריך לקחת אותו בחשבון כשמקבלים את ההחלטות האלה.

אז אתה אומר ש10,000- איש חוסנו עד עכשיו.

אני אומר שעד עכשיו חוסנו כ10,000- איש, תופעות לוואי מהותיות עדיין לא צפינו. אני מוכרח לומר שגם בניסיון של 50 שנה לאחור של חיסונים, שיעור תופעות הלוואי הוא קטן מזה שמדווח עליו בספרות העולמית. המספרים שאנחנו מדברים עליהם, של נפטר אחד או שניים למיליון איש, הם מספרים מהספרות. לשמחתנו אלה לא מספרים שאנחנו ראינו בעבר. צריך לזכור שגם חל שינוי לא מעט באוכלוסייה, בהיקף התחלואה שהיא עשויה להיות מקדמת סיבוכים, כמו למשל אנשים שמקבלים טיפולים כימותרפיים, אנשים שנמצאים בטיפולים בסטרואידים, אנשים שיש להם אקזמות - שיעור האוכלוסייה הזאת שהיא צפויה לפתח סיבוכים יותר גדול היום מאשר היה בעבר, בגלל התקדמות הרפואה, בין השאר - יש יותר אנשים קשישים, חלשים וכדומה - יותר גדולה. יחד עם זאת, עדיין לא ראינו אף סיבוך בעל משמעות, אני מקווה שכך המבצע הזה גם ימשיך. צריך לזכור שבמבצע הזה אנחנו מחסנים רק כאלה שחוסנו בעבר, כלומר שהסיכוי שיפתחו סיבוכים הוא קטן בהרבה, ולכן מלכתחילה אנחנו בוחרים גם את האוכלוסייה הזאת.

מטרת האוכלוסייה שאנחנו מחסנים כעת היא כפולה: א. לייצר את כמות המחוסנים על מנת לפתור את צוואר הבקבוק השני בחיסון האוכלוסייה כולה, והיא יצירת ה"ויגה וקסיניה אימיון גלובולין", הנוגדנים הללו, ב. ליצור כמות אנשים שכבר מחוסנים ויכולים לבוא ולטפל בחולים.

בוא נגיע לשלב של יצירת הנוגדנים. אחת הסיבות בעד לחסן עכשיו היא האפשרות ליצור נוגדנים, כי אנחנו לוקחים את זה מאנשים שחוסנו. אני צודק?

כן, בוודאי.

זאת אומרת שכדי ליצור נוגדנים, צריך למעשה לחסן אנשים, כדי לקחת מהם את הנוגדנים. אני צודק?

בדיוק. צודק. הסיבה המרכזית בהתכוננות שלנו, שאנחנו הלכנו למבצע הזה כעת, היא כדי ליצור אפשרות ליצור את ה"ויג", ליצור את הפלסמה הזאת שהיא עשירה, כדי לטפל בסיבוכי החיסון.

אני מוכרח כאן לומר משהו לגבי המחוסנים, לגבי מה שאמרו לך חבריך, ואני מוכרח לומר כאן שאני דיברתי גם עם מנהלי בתי החולים וגם עם מנהלי קופות החולים, ואמרתי להם שלטעמי ההתגייסות שלהם לנושא הזה היא עניין של שליחות. זו לא איזה שהיא שליחות עלומה, שבה אנחנו נוחתים מעבר לקווי האויב - לא. אנחנו מדברים כאן על קבוצת אנשים שחוסנו בעבר, שעשו להם "סרינינג", ושמידת הבטיחות בחיסון שלהם היא יותר גדולה מאשר שילכו ברחוב וחס וחלילה תדרוס אותם מכונית. אבל יחד עם זאת, זה כרוך בפצע, זה כרוך במידה של סיכון ידוע, זה כרוך בזה שהם אחר כך צריכים לבוא ולתת פלסמה, או דם. יש בזה מידה מסוימת של אי נוחות, ואדם, בשביל הציבור, אם הוא יכול להימנע מאי נוחות, אז הוא יימנע מאי נוחות. לפעמים גם בשביל עצמו הוא נמנע מאי נוחות. אני חושב שכאן זאת בעצם - לכאורה הייתי אומר במרכאות - איזה שהיא מתנה, או התגייסות, או שליחות, או חובה של מערכת הבריאות, לבוא ולהתחסן ולתרום את הפלסמה הזאת, כדי שנהיה מוכנים לאפשרות כזאת. זה חלק מהקריאה שלי לראשי מערכת הבריאות.

אז בוא תאמר ציבורית - אתה למעשה קורא למה?

אני קורא לכל מי שאמור להתחסן בתוך המבצע הזה, שהוגדר ושזה להתחסן, לבוא ולתרום את הדם, ולהיות חלק מהמאמץ הזה שעם ישראל עושה כדי להתכונן לאפשרות כזאת.

זאת אומרת, ההגדרה היא שאנחנו צריכים את אותם נוגדנים, ואנחנו צריכים שיתרמו.

חד וחלק.

אנחנו צריכים, מעבר לחיסון, גם את האנשים שיתחסנו ושיבואו.

כדי לעמוד בעניין הזה, רק כדי לתת מספרים, כדי לייצר בתהליך הייצור שאנחנו חושבים שהוא תהליך נכון של ה"ויג", ולייצר את זה ב"כחול לבן", מפלסמה טובה ועתירת נוגדנים, אנחנו זקוקים ל2,500- ליטר של פלסמה. כדי לייצר 2,500 ליטר של פלסמה, אנחנו צריכים סדר גודל שבין 10,000 ל20,000- מחוסנים. גם צורת התרומה של הפלסמה משנה את הכמות, משום שאם אתה תורם פלסמה באמצעות "פלסמה פרזי", זה חצי ליטר, אם אתה תורם את זה, וכוליה.

ברשותך אני רוצה רגע להפסיק. אני עצרתי כאן בקטע של הבעד, ואני הייתי רוצה, פרופסור אריה אלדד, להתייחס לסוגייה הזו, כי אני יודע שגם אתה בעד - אתה כגורם חיצוני כרגע, כי הוא המנכ"ל - והייתי רוצה לשמוע את עמדתך בעניין הזה.

אין חילוקי דעות שאם כל תושבי מדינת ישראל היו מחוסנים, אז לא היה עלינו איום בכלל. אין גם חילוקי דעות שאם חס וחלילה יש תקיפה, אז המצב האידיאלי הוא שהאוכלוסייה כבר מחוסנת מראש. הוויכוח הלגיטימי הוא: א. האם יש איום. אולי בכלל אין איום, אולי הכל פאניקה של התקשורת, אולי אנחנו סתם מנפחים דברים, ובמקרה הזה, למה לחסן בכלל? ב. האם יש לנו אופציה לא לחסן את כל האוכלוסייה עכשיו, אלא לחסן לאחר שיש עדות לחשיפה - כשגילינו מקרה ראשון, או שזיהינו שמישהו תקף אותנו.

בקשה לשאלת האם יש איום בכלל - בלי להיכנס בכלל לדברים שאני לא יודע, אין לנו כנראה, לפחות ממה שמופיע בתקשורת הגלויה, איזה שהיא עדות חיובית מוצקה, לא לנו ולא למישהו בעולם, שאכן בידי ארגוני טרור, או בידי מדינות העימות שלנו, יש וירוסים כאלה שמפחידים אותנו. יש כל מיני חשדות, השערות, דברים שהם עשו בעבר והם חקרו וגילו עניין. הדבר שמטריד את כולנו, שזה יחסית לא מסובך לעשות, ישנן מדינות, כמו ברית המועצות לשעבר, שייצרו כמויות גדולות מאד ואגרו אותם, והחשש הוא שהחומרים האלה, או הידע לייצר אותם, דלפו. מדינת ישראל בעצם אמרה: יש איום. אם היא הייתה אומרת: אין איום, היא גם לא הייתה רוצה לייצר חיסונים ולחסן 15,000 או 20,000 איש. אם אין איום, לא עושים כלום.

יש איום, אבל אמרנו, אנחנו רוצים ללכת לאיזה שהוא שלב ביניים - לא לחסן את כל האוכלוסייה, כי לזה יש מחיר, והמחיר הוא מחיר לא פשוט, גם מקרי מוות - גם אם בודדים, אבל מקרי מוות - וגם בתחלואה. אמרנו, אנחנו נהיה מסוגלים, אם נעשה צעד ביניים, נחסן את אוכלוסיית התגובה הראשונית שלנו ונכין "ויג", נהיה מסוגלים, בהינתן הוכחה חיובית למקרה ראשון, או לזה שהייתה תקיפה, נהיה מסוגלים לחסן את אוכלוסיית ישראל בפרק זמן קצר. ועל זה הוויכוח המקצועי, מה עדיף - האם עדיף לקחת את אותו סיכון קטן, קיים, של מוות וסיבוכים ולחסן מראש את כל האוכלוסייה - אולי לא את כל האוכלוסייה, אולי צריך להעמיד את העניין לבחירה - מי שרוצה, שיבוא ויתחסן.

כפי שאמרתי: חיסון, אבל וולונטרי. זו הקריאה שלי.

נכון, אולי יתחסנו 100,000 איש, אולי חצי מיליון, אולי מיליון איש. אפשרות שניה, לבוא ולהגיד: לא ניגע בהם. תהיה תקיפה, נחסן 4 מיליון, או 6 מיליון בפרק זמן קצר מאד. הספקות שלי, ושל עוד אנשים שהתייעצתי איתם, היו שלא ניתן יהיה לחסן בפרק זמן קצר את האוכלוסייה, בתנאים שמדינת ישראל תהיה בלחימה. כלומר, באותם תנאים שאנחנו נרצה לשמור את האוכלוסייה, על פי הנחיות יפקוד העורף, במקלטים, בממ"דים, במרחבים דירתיים, בחדרים אטומים, בוודאי לא אז יהיה הזמן הנכון לרכז רבבות למבצע חיסונים מסיבי, כי אחרת אין לנו דרך לחסן אותם מהר.

שיקולים אחרים הם שיקולים של יכולת ביצוע - אני מסכים עם המנכ"ל שאמר שהאפקטיביות של שיטות החיסון השונות היא דומה, אבל הדרך המהירה ביותר שאנחנו מכירים לחסן, היא לחסן עם מזרקים אוטומטיים. המזרקים האוטומטיים - מה שהשתמשנו בלשכות הגיוס בעבר לצרכים האלה - המזרקים האוטומטיים, יש להם חסרונות שלא קיימים בשיטת השריטה, או הדקירה העורית הזעירה. החסרונות האלה הם שאנחנו צריכים כמויות הרבה יותר גדולות של חומרי חיסון בשביל המזרקים האוטומטיים, ואנחנו צריכים להסתכן - סיכון אולי לא גדול - של העברת מחלות תוך כדי שימוש במזרק האוטומטי. הסיכונים האלה והחסרונות האלה - אני יכול להסתפק בהרבה פחות חומר ואני לא מסתכן בהעברת מחלות - הסיכומים האלה מתבטלים אם אני משתמש בשריטות או בדקירות, אבל השיטה הזאת דורשת הרבה יותר זמן.

4 שבועות, זה נכון?

לא עשיתי חקר ביצועים, ואני לא יודע אם מישהו עשה חקר ביצועים, ואולי ראוי שייעשה חקר ביצועים.

יכולים לעשות את זה גם ב4- ימים. יכולים. תראו, צריך לשים את הדברים על השולחן. ניתן לעשות את זה. האם זה יהיה מסודר? האם יהיו הפרעות סדר ציבורי? אלה שאלות, אבל לא שאלות של הטכניקה. הטכניקה הזאת יכולה לחסן.

אפשר להשריט ב4- ימים?

כן. התשובה היא כן. חד וחלק כן. האם זה יהיה מסודר, האם נרצה לעשות את זה, אלה שאלות אחרות. האם אנחנו יכולים? כן.

תראה, מכיוון שאתה איש מקצוע - אני חוזר ואומר שוב - והאמירות שלך הרי נאמרות החוצה, תזכור מה שאתה אומר. אתה אומר: אני, מנכ"ל משרד הבריאות, חושב שניתן לעשות השרטה ב4- ימים, או זמן קצר.

כן.

שורה תחתונה - אני ואלה שהתייעצתי איתם, סברנו שהדרך היחידה שמדינת ישראל יכולה להגן על עצמה בצורה יעילה כנגד אבעבועות שחורות, בוודאי למתאר טרור, היא חיסון מקדים של כלל האוכלוסייה.

מקצועית, אני שותף לדעתו שטוב יותר - אני לא אומר שזו הדרך היחידה - טוב יותר לעשות את זה.

זאת אומרת, אם אני פתחתי את דבריי, על בסיס של למידה - למדתי את העניין, לימדו אותי - אז גם אני, דעתי הציבורית והמקצועית שראוי לחסן לפני אפשרות כלשהי. זה נכון מקצועית?

מקצועית עדיף לאט, בטח ומסודר.

אני מבקש לסכם - הפרק המקצועי כרגע אומר כך: אני, כיו"ר הוועדה לפניות הציבור, חושב וקורא, על דעתם המקצועית - אני בכוונה אומר - של הגורמים הממשלתיים וכאלה שהם אנשי מקצוע שלא חולקים על דעתם - מקצועית ראוי לחסן את כלל הציבור

לא ראוי, עדיף. אני רוצה לדייק בדברים, כמו ששמת לב.

אתה מדייק בדברים, אני מוסיף עכשיו דברים שלי.

לא, אבל אל תצטט אותי בעניין הזה.

אמרתי - ברמה המקצועית, עדיף בעיני כאיש פוליטי, כאיש ציבור, כאיש שיודע איך המערכות הממשלתיות - אני כבר בודדתי את העניין המקצועי - ברמה הציבורית, אני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה ציבורית, שיש לה גם תימוכין מקצועיים, האומרת שעדיף לחסן עכשיו בצורה מסודרת ומבוקרת, טרם תהיה חשיפה כלשהי.

בהילקח בחשבון שיש אפשרות של תופעות לוואי של 2 מתים למיליון איש.

נכון, בהילקח בחשבון שיש תופעות לוואי אפשריות של 2 מתים למיליון איש, ונאמר שיש גם פערים בין האמירה הספרותית לבין המציאות.

כשעדיין ה"ויג" איננו מוכן.

נקודה נוספת - חייבים ליצור היום מערכת חיסונים, כדי ליצור את אותם נוגדנים שעדיין חסרים.

וזה בתהליך.

כלומר, יש בעיה של חוסר, ומכאן התהליך הזה חייב האצה, ואני קורא - לא רק אני, איש המקצוע הבכיר במדינת ישראל, מנכ"ל המשרד, שהוא איש מקצוע, הוא לא איש פוליטי - קורא לציבור שעבר תהליך של חיסונים.

אני לא קורא לציבור.

אני קורא לציבור.

אני רוצה שזה יהיה ברור, אני אינני קורא לציבור, אני קורא לאותם אלה שנכללים בתכנית הזאת, שתכליתה של התכנית ליצור את ה"ויג". אני לא קורא לציבור בכלל.

אבל תפקידי לקרוא.

אתה תקרא למי שאתה רוצה. אני רוצה לומר לך שהעניין של לקרוא היום לציבור, כאשר עדיין אין לך "ויג", ואתה יוצא מתוך המערכות המקצועיות, הוא ברגע זה, בעיני, כמי שאחראי מקצועית על העניין הזה, עדיין איננו בשל.

אז אני רוצה להבהיר שוב, הרי מדובר על כך שמה שאתה אומר, בשורה התחתונה - תן לי להבין - הוא שיש חוסר ב"ויג".

יצירת ה"ויג" היא בסוף מבצע החיסון, ה-FIRST RESPONDERS ובסוף גביית הדמים. אנחנו נמצאים חזק מאד בתוך המבצע הזה, המבצע הזה, בסך הכל הולך טוב, אחרי הפנייה שלי למנהלי בתי החולים, גם דוגמה אישית כאן שירתה בצורה די משמעותית, ויש היענות והיענות גבוהה. אני לא אומר שכולם נענים. חבריך נענים ב50%-, חבריי ב90%-. אני מקווה שכולם יגיעו ל90%- היענות, כולל חבריי וחבריך, אלה שסיפרו לך שרק 50%. אני קורא לכל מי שנכלל בתכנית ופנו אליו, להיענות.

אני רוצה לדעת בשלב הזה האם יש עמדה שהיא נגד מוצהר חיסון עכשיו, אחר כך נפנה למערכת הביטחון, הכוונה היא לדבר ברמה המקצועית. האם יש אנשי מקצוע כאן, נציגי קופות החולים, מישהו שחושב שראוי - מקצועית, אני מדגיש - לדחות את זה לעת חשיפה, חס וחלילה. אין תגובה. אין כרגע מישהו, אני מתאר לי שאנחנו נמצא אותו ואולי נביא אותו לישיבה נוספת.

אין כאן ייצוג מקצועי רחב, אני מוכרח לומר לך. אנחנו כאן מתי מעט, וחלק מהאנשים כאן זה לא מקצועם בעניין הזה. אין כאן למשל את ראש איגוד המחלות הזיהומיות, שאיתו דיברתי אישית כדי שהוא ינסה להיות דוגמה. הוא אמר: אני לא אתחסן, אבל אני אהיה דוגמה. יש בעיה בעניין הזה, לא כולם מיוצגים כאן, לכן הדיון הזה הוא קצת מוטה, וצריך לשים גם את זה על השולחן.

מכיוון שאתה מנכ"ל משרד הבריאות, איש לא מוטה לכל הדעות, ודעתך המקצועית נשמעה, אז לא נעים לי להגיד לך, יש לי תחושה שדעתי המוטית היא כדעתך פחות או יותר. מסכים איתי? עכשיו גורמי הביטחון.

אני רק רוצה להוסיף קודם, ברמה המקצועית, מבחינת האיום - כשאנחנו מדברים על איום טרור, בעצם למעשה אנחנו מדברים על חשיפה יחסית מצומצמת של אוכלוסייה. חשיפה מצומצמת למעשה אומרת שאוכלוסייה קטנה נחשפה ואז יש 10 ימים עד שהיא תהפוך למדבקת. זאת אומרת שיש עוד פן אחד של לאתר את האוכלוסייה הזאת, לנסות לחסן אותה ולעבור לאוכלוסייה הרחבה.

ברשותך, אם אני יכול לפרוט לפרוטות את מה שאתה אומר, אם זה אפשרי. אתה אומר ככה, נגיד באזור X יהיה אקט של אירוע מסוים, ושם חס וחלילה תהיה החשיפה, מה זה אומר מבחינת לוח הזמנים? כלומר, מה זה 10 ימים?

מבחינת לוח הזמנים, למעשה אתה חייב לחסן אדם שנחשף במסגרת 96 השעות. אדם אחר, שידבק, הוא בעצם חשוף רק לאחר 10 ימים, הוא לא חשוף באופן מיידי. לכן יש לך פער בגל מסוים בין הדבקה של מי שנחשף בטרור.

אם אני רוצה לפשט את הדברים שלך, אז כמובן קודם כל צריכים לחסן את האזור הנגוע, ויש אחר כך זמן לחסן את האזור שעלול להידבק מהאזור הנגוע.

אתה צודק, אני לא מדבר על שיטת החיסון.

נקודת הספירה מתחילה מהרגע שאתה יודע.

הבעיה שלנו היא שהאזור נשאר במקום, אבל אנשים זזים. האמריקאים עשו תרגיל שנקרא DARK WINTER - עשו סימולציה להדבקה בטרור של אבעבועות שחורות, והם הפסיקו את התרגיל אחרי כמה ימים, כשהיו מיליוני מתים, כי הבינו שאיפה שזה קרה - לצורך העניין, אם זה תחנת רכבת, או בשדה תעופה בין לאומי גדול - אנשים לוקחים את המחלה איתם, ולכן אין אזור שצריך לחסן אותו קודם.

התשובה שנותן פרופסור אריה אלדד, ששיטתית ההערה שלך נכונה, אבל היא פשוט עלולה ליפול במבחן המציאות.

ברגע חשיפה צריך לחסן את כולם, נקודה, על זה בכלל אין ויכוח, ומהר ככל שניתן.

אומר מנכ"ל משרד הבריאות שהחלוקה לאזורים במדינת ישראל היא קצת תיאורטית. לכן אני מנסה להגיד, באמצעותך וברשותך, כדי לא להכעיס אותך ואת הגורמים האחראיים והמפקדים שלך, שלמעשה חלוקה בצבא - כי אני יודע שזה הבסיס של העבודה בפיקוד העורף שיש חלוקה על פי אזורים - לדעתי חלוקה אזורית, כי בזמנו, בועדת תקציב הביטחון בדקתי את זה כשהיה העניין הזה עם ראש פיקוד העורף - העניין של חלוקה לאזורים בפיגוע המוני מן הסוג הזה, הוא קצת בעייתי במובן הזה של החיסונים. נכון? זו תחושה נכונה?

אמירה מצוינת.

תודה לך. עכשיו הערות נוספות מגורמי הביטחון.

יש באופן עקרוני החלטת ממשלה לחסן את האוכלוסייה שנקראת FIRST RESPONDERS. גם בצבא יש אוכלוסייה שנקראת FIRST RESPONDERS, שאמורים לענות במידה ויש אירוע, או טיפול.

אתה מוכן להגדיר לי מה הם ה-FIRST RESPONDERS? מי הם בהגדרה של קבוצות?

אוכלוסיות רפואיות בעיקר.

לא אוכלוסיות אזרחיות. זאת אומרת, לא הגדרה של אזור מסוים. זה לא.

אוכלוסיות רפואיות אזרחיות וגם צבאיות. כלל מערכת הבריאות.

ומי עוד? משטרה? מכבי אש?

כן, מחסנים. אנחנו גם הרחבנו את הגבולות של ה-FIRST RESPONDERS לכל מיני קבוצות. כל מי שפונה ורואה את עצמו כ-FIRST RESPONDERS, אנחנו לא משנים לו את ההגדרה.

מישהו מכם מוכן לעשות לי הערכה, שהיא לא חשובה, אבל בכל אופן - כספית, כמה מבצע מן הסוג הזה עולה?

כל המבצע הוא סדר גודל של בין 10-20 מיליון שקל פלוס מינוס.

זאת אומרת, חיסון של כלל אוכלוסיית מדינת ישראל יכול לעלות בין 10-20 מיליון שקלים?

יש עוד מרכיבים, זה סדר גודל של עשרות מיליונים, לא מאות.

הבנתי, ולמעשה נכון לעכשיו יש מלאי מספק בכל המערכות האפשריות?

במערכת אחת, זו המערכת שלנו. אין מערכות נוספות. זה לא בבתי מרקחת או קופות חולים, זה אצלנו.

מה דעתכם לפתוח גם באיזה אקט של מבצע הסברה כלשהו לציבור?

יש. קודם כל, מי שיפתח וחס וחלילה יגלוש באתר האינטרנט של משרד הבריאות ויתחבר, ימצא שם מידע שאפילו אני למד ממנו דברים חדשים. יחד עם זאת, לשמחתנו, או לצערנו, העיתונות גם היא לא טמנה ידה בצלחת, אני חשוב שזה צבע את כל העיתונים בכותרות ובעמודים נרחבים.

לכן מידע מוסמך לדעתי הוא דבר חשוב.

מוסמך ביותר, גם פרופסור אריה אלדד היה משווק לא רע של הנושא הזה, על כל היבטיו. אני חושב שיש הרבה מאד הסברה בציבור. אחד הדברים שאנחנו מאד חוששים, ועשה לנו שירות לא טוב בעניין של ההתחסנות - כי מאד חשוב לנו לשבור את צוואר הבקבוק הזה של ה"ויג" - ברגע שהיו פרסומים מוטעים - אני אומר במפורש מוטעים - לגבי אשפוזם של שני אנשים, ובאמת לא דייקו, חלק גדול מהאנשים ירדו מרצונם לתרום. באופן כללי, העיתונות התייחסה לזה, ויש אתר אינטרנט, ויש לנו תכנית של הסברה, אבל צריך לבוא ולומר שכשאתה רוצה לבוא עם כל האמת, ואתה נותן פרסום עצמום, אתה מוכרח לדעת שברגע זה: א. אין לנו עדיין "ויג" מספיק, או אין לנו מספיק פלסמה כדי לטפל בדרישות שאולי יעלו, ב. אתה גם מפחיד את הציבור בתופעות הלוואי.

אנחנו רוכשים ניסיון במהלך התקופה הזאת. ככל שנוקף הזמן ואנחנו רואים שלא מתפתחות תופעות לוואי בעלות משמעות, זה מידע יקר ערך, שאיתו שווה יהיה לצאת בתום המבצע, כאשר יהיה גם לנו ביטחון. אני חושש שברגע הראשון שבו יהיה איזה שהוא סיבוך מסוכן - ויקרה כזה, ואנחנו רצים נגד הזמן - יבואו ויאמרו: אתם הרי אמרתם שזה בטוח ושזה בסדר ושילכו להתחסן וכן הלאה, ואז הרצון והאמון של הציבור - שהוא דבר מאד מאד חיוני בתהליך הזה - האמון של הציבור בחיסון הזה יכול פשוט להישבר, ואז כשנצטרך, נעמוד במצב שאין לציבור אמון, לא בממשלה - אבל זה לא חכמה גדולה - ולא בחיסון, שזה יכול להיות בעוכרינו.

תודה רבה. נציגי קופות החולים, יש לכם מה להוסיף בסוגייה זו? האם אתם ערוכים? נערכים?

יש שני סוגי הסברה, אחד זו הסברה לאותו ציבור שאנחנו מצפים שהוא יקבל את החיסון במערכת הרפואית, ולצערי הרב, החרדה בקרב הציבור הזה היא גדולה מאד, ואחוז מאד נמוך מוכן להגיע לחיסון.

בגלל החשש שהעלה מנכ"ל משרד הבריאות? לכאורה, או לא לכאורה מתופעות הלוואי.

בהחלט, וכל מידע שגוי בתקשורת, או מועבר בצורה לא נכונה, גורם לכך שהקהל שלנו לא יגיע לקבל חיסונים. למרות שזה קהל רפואי, הוא מאד מושפע מהתקשורת, ואני כן הייתי מעלה את המחשבה שאולי בכל זאת צריך משרד הבריאות לחשוב על איזה שהוא מנשר להוציא לצוות הרפואי כדי לעודד אותו, בשם משרד הבריאות.

למעשה קלעת לדעת גדולים. משרד הבריאות, באמצעות המנהל הכללי אני מניח, הולך להוציא חוזר למערכות.

לא חוזר, מכתב.

מכתב - זה חשוב לי לדעת - למערכות הרפואיות, או לעוסקי המערכת הרפואית, על מנת שיועילו ויקבלו את החיסון.

זה לגבי העובדים. לגבי הקהל הרחב, אני חושבת שעד שלא יוחלט שהולכים לחסן את כלל מדינת ישראל, אסור לתת הסברה בתקשורת, כי המהומה והבהלה והחרדה יהיו גדולים מאד, והדרישה והלחץ. כלומר, קבלת ההחלטה תהיה על בסיס לחץ ציבורי ולא על בסיס החלטות מקצועיות.

צודקת. והאם אתם בקופה נערכים לשיתוף פעולה עם משרד הבריאות?

בוודאי.

ברשותך, אני אולי אעיר, אגיד שתי מילים לגבי ההיערכות ההסברתית, כי בעיני זה הנושא המרכזי בכל צורה של התארגנות, אם מוסדרת ואם חפוזה. בהתארגנות חפוזה, הסדר הציבורי הופך לבעיה המרכזית, בהתארגנות מוסדרת הפחד מפני תופעות הלוואי, והשאלה כן לבוא, לא לבוא - ברגע שיהיה כאן מקרה, כולם ירוצו, בזה אין לי ספק.

רק לחזק את הדברים שאמרו קודמיי, מה שנקרא בעגה המקצועית, תכניות המגירה קיימות. גם כל המידע לציבור, ולא רק מידע, אלא גם המידע ההדרכתי, כלומר, היכן, איך, מתי, ולא דיברנו כאן על הוראות הנגד, אלה שאסור להם להתחסן - כל הדברים האלה מוכנים, עברו אלף ואחת עיניים בתוך משרד הבריאות, עשינו סימולציה, שאלנו את עצמנו קרוב ל500- שאלות שהאזרח ברחוב שואל את עצמו, והכנו תשובה לכל אותן מאות שאלות שאנחנו ייצרנו.

אבל נדמה לי שכבר היום ניתן להגדיר את האוכלוסיות שאסורות בחיסון, נכון?

בגדול בוודאי.

ואתה יכול לומר אותם?

אני בא מתחום ההסברה, לא מהתחום הרפואי.

אנחנו אומרים אותם.

אז בוא נאמר אותם: נשים בהריון.

אנשים עם כשל חיסוני מכל סוג שהוא, בעקבות טיפול, או שלא בעקבות טיפול, אנשים עם אקזמה ומחלות עור פתוחות, אנשים שבמסגרת בני ביתם יש אנשים עם אקזמות - אקזמה זו הגדרה רפואית, זה לא סתם פיטריה בין הרגליים, זו הגדרה רפואית - מפני שהאנשים האלה נוטים לפתח את הסיבוכים הקשים. יש לנו קבוצה שרגישים כמובן למרכיבים של החיסון, נשים בהריון, או לקראת הריון, איננו מעודדים את החיסון שלהם, ואם קיבלו את החיסון, מעודדים אותם לדחות את מועד כניסתם להריון, למרות שצריך לומר שאין קשר מובהק בין מומים לבין החיסון. בגדול, אנחנו לא ממליצים למי שלא חוסן בעבר לקבל את החיסון, משום שכמובן רוצים קודם כל לגמור את התהליך שבו אנחנו מייצרים את ה"ויג" ונוכל לטפל בהם כראוי, אם וכאשר יהיה צורך.

האם מישהו רוצה להעיר הערה לפני שאני אסכם את הפרק הזה של הדיון?

ישנם אנשים שהם לא מבוטחים היום בקופות החולים, וגם האוכלוסיות האלה, כאשר אתה מתחיל לדבר גם על הסברה וגם מבצע, גם עכשיו ברגיעה, אם אתה נכנס לנושא הזה, צריכים לקחת בחשבון איך מכניסים את הנושא.

הם נלקחו בחשבון, מופיעים בתכניות.

חיל הרפואה בצה"ל הוא חלק ממערכת הבריאות בארץ, ואנחנו שותפים גם לתהליך הערכת המצב וגם לביצוע מבצע החיסון. אנחנו מחסנים היום את צוותי הרפואה בצה"ל, כחלק מהמגיבים הראשונים.

שם זה לא עניין וולונטרי, שם פשוט מתחסנים, נכון?

עקרונית זה נכון.

אתם מחייבים את אנשי המילואים?

אנחנו מחייבים את המערך הסדיר של הרפואה להתחסן, את בעלי המקצועות הרפואיים, קרי: רופאים, חובשים, אחיות וכדומה, ואנחנו נחסן גם את מערך המילואים, מערך הרפואה במילואים של חלק מהיחידות, שאנחנו חושבים שיהיה להם חלק בטיפול באירוע של אבעבועות שחורות.

אבל זה על בסיס וולונטרי, כי פה יש בעיה משפטית.

נכון. אנחנו לא נחסן את האנשים שלא חוסנו מעולם בעבר. בכל מקרה, זה אנשים מעל גיל 24.

תודה רבה. רבותיי, אני מסכם את הפרק הזה של האבעבועות השחורות. אלף, אני מודה לכולכם, מודה לך, מודה לאנשי הרפואה ממערכת הביטחון ולפרופסור אריה אלדד. ראו, עמדתי כפי שהבעתי אותה בתחילת הדיון. משום מה היא הולכת ומתחזקת לקראת סוף הדיון.

1. אני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה אשר מטרתה להתחיל את מבצע החיסונים בזמן המתאים, טרם אפשרות כלשהי, חס וחלילה, לחשיפה הקשורה באבעבועות שחורות. לדעתי זה יהיה נכון יותר, מסודר יותר, מאורגן יותר.

2. למרות הטענות הספרותיות באשר לנזקים, או לתגובות, או לתופעות הלוואי מחיסון נגד אבעבועות שחורות, למרות תופעות אלה, אם קיימות, ראוי שהממשלה תורה להתחיל את מבצע החיסון. אבל החיסון צריך להיות וולונטרי, כלומר, ניתן יהיה להעניק חיסון לכל אזרח במדינת ישראל, אבל על בסיס כבוד האדם וחירותו, שאומר אותו אדם: אני לא רוצה, או חושש, וזה גם לגיטימי. לדעתי, על סמך מה שאספתי, ועל סמך מה שאני מבין, ראוי שכל אזרח במדינת ישראל, לבד מאלה שמנועים על בסיס רפואי, יקבל חיסון מן החיסון הזה - זו דעתי וקריאתי - וזאת לאחר מוכנות של המערכת הרפואית והמקצועית. דווקא קריאה לחיסון תיצור סדר שמדבר על ארגון, על ה"ויג", ועל המבצע עצמו. אני חושש שחלילה בעת מציאותית שתהיה, למרות היכולות, כולנו יודעים מה קורה, או מה עלול לקרות בהתרחשויות מן הסוג הזה, ואני לא רוצה שזה יעמוד אז במבחן המציאות. ראוי לחסוך מאיתנו את מבחן המציאות, חס וחלילה אם יתרחש.

שמחתי לשמוע שמקרב הגורמים הנוכחים בישיבה יש פחות או יותר הסכמה, או אין חילוקי דעות באשר לצורך לעשות את זה על פי הסיסמה "לאט אבל בטוח". אני מתאר לי שכשיש תכנית לעשות את העניין הזה, היא גם תתבצע במקומות שיימצאו נכונים, אני לא יודע בדיוק איפה ומה - אני לא יודע אם צריך לשאול את השאלה הזאת - אני לא בטוח שתהיה בעיה, אבל בתי ספר, מרפאות, כל מקום אפשרי, אבל כשזה יהיה מסודר, ידעו גם איפה. כשזה לא יהיה מסודר, אז יהיה בלגן.

אני חוזר ואומר שוב, רבותיי, בסופו של דבר אנשי המקצוע כאן, דעתם פחות או יותר כדעתי, שיש להתחיל את החיסון, על סמך כמובן חוות דעת ביטחונית, או משהו כזה, אבל עדיף בטרם עת. לא כדאי להמתין, לא כדאי לקחת סיכון. פשוט לא. זו קריאתי, זו בקשתי, יש כאן הסכמה כוללת. אני לא הבנתי את ההחלטה הקודמת של ממשלת ישראל, ואני מבקש, מהבחינה הזו, ליצור מצב שממשלת ישראל מרחיבה את היריעה

אולי בכל זאת אני אסביר אותה - תראה, יש כאן איזון בין הסיכונים. האיזון בין הסיכונים אומר מהו הסיכון שתהיה כאן מגיפת אבעבועות שחורות - שהוא סיכון איום ונורא, אפוקליפטי לצורך העניין - לבין הסיכון של סיבוכי החיסון, של מוות ותחלואה קשה. אומרת ממשלת ישראל - אני לא דוברה, אבל אני רק רוצה להסביר מה הרציונל מאחורי זה - קודם כל בואו נתכונן כדי שנוכל לצאת למבצע, נקבל את ההחלטה באותו רגע על פי ההיערכות, על פי האיזון בין הסיכונים. ובאיזון בין הסיכונים זה לא תפקידי לבוא ולומר, אלא תפקידה של ממשלת ישראל לבוא ולומר מה האיזון בין הסיכונים.

אני חוזר ואומר שוב - הרי בסך הכל אתה הדגשת דברים, בצדק, שאמרת בתחילת הדיון - אני חוזר ואומר שוב: ממשלת ישראל, לדעתי, צריכה לקבל החלטה, בעת הנכונה, אבל הדגש הוא טרם חשיפה אפשרית. בעת הנכונה, זה אתה, איש המקצוע, תקבע. "ויג", היערכות, איפה לעשות את החיסונים, הכל. אבל בעת הנכונה זה לא לאחר החשיפה, חס וחלילה, האפשרית. על זה אנחנו מסכימים? על זה נאמר "לאט, אבל בטוח". את זה אומר פרופסור אריה אלדד, אתה, כמנכ"ל משרד הבריאות, פחות או יותר תומך בגישה - אני לא מדבר ברמה הפרטנית - שאומרת: בואו נעשה את זה כשמקצועית נוכל לעשות את זה, כשיהיו לנו את כל היכולות הארגוניות, הרפואיות, המקצועיות, אבל לא הייתי רוצה לחכות לניסיון האמיתי בעת אמת. לא רוצה. ואני גם קורא למערכת לקבל החלטה בסגנון הזה, כי החלטת הממשלה לא הייתה החלטה כזו.

ברשותך, עוד הערה אחת, שחשוב שהיא תיכנס לקונטקסט, כדי שנבין איפה אנחנו עומדים. נכון להיום, האיום הטרוריסטי, שהוא אולי האיום היותר גדול בהיבט הזה, נכון להיום מאיים על מדינות אחרות לא פחות מאשר עלינו, משום שלהכניס טרוריסט נגוע, הוא יכול להיכנס לארצות הברית, לאנגליה, או למדינה אחרת, ואולי אפילו יש שם מטרה יותר אטרקטיבית, וצריך לזכור שאף מדינה עדיין לא החליטה על חיסון ממלכתי, מהמדינות המאוימות האלה. ארצות הברית הקדימה אותנו בהחלטה על ה-FIRST RESPONDERS, עדיין לא חיסנה נפש חיה. לכן ההחלטה שלנו איננה משוללת קונטקסט, והקונטקסט הוא באמת, גם בהחלטה שלנו ל-FIRST RESPONDERS, גם היא הייתה לא מעט בעקבות זה שפתאום ארצות הברית החליטה, פתאום אנגליה, לפני מספר ימים החליטה. זאת אומרת, יש כאן איזה שהוא קונטקסט שצריך להבין אותו ולקחת אותו בחשבון.

אני אומר עוד פעם, מהבחינה הזו מה שהיטה את הכף, לבד מהטיעונים שעלו, אני חושב שברגע שחיילי צה"ל קיבלו את החיסון עד שנת 1996 או 1997, ומהבחינה הזו, המציאות ולא הספרותית, קבעה שבמדינת ישראל יודעים לחסן - בסך הכל התוצאות היו טובות, התוצאות של תופעות הלוואי.

תזכור שאותם חיילים קיבלו את זה בילדותם, זה הופסק משום שהגיע אותו מחזור שלא קיבל בילדותו.

נכון, ולכן מהבחינה הזו אני חושב שמדינת ישראל, נכון שהיא קשורה באיזה שהיא צורה בקומפלקס העולמי, לדעתי גם פה הטעון הזה הוא לא טעון שאומר למה לא לעשות. ההסכמה בינינו היא שכן לעשות, כשהמערכת תהיה מוכנה ברמה המקצועית, אבל אני לא מחכה, חס וחלילה, אם יפרוץ אירוע. האם לקראת סיכום יש למישהו מה לומר?

אין מבקש לסכם בכך שאני קורא לראש הממשלה לקבל החלטה המסמיכה את המערכות המקצועיות והנוגעות בדבר, בעיקר את מערכת הבריאות והביטחון, לקבל החלטה שבבוא היום, כשהמערכות תסיימנה את שלב ההכנה כפי שהן מגדירות אותו, יתחיל הליך החיסון לכלל אזרחי ישראל, מבצע שבו יחוסנו, אבל בסיס וולונטרי. כלומר, מי שלא ירצה, בסופו של דבר, מפאת כבוד האדם וחירותו, יוכל לומר לא. אבל להתחיל במבצע של חיסון לאחר מוכנות המערכת, זו הקריאה שלי לראש הממשלה.
אני מודה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:45