פרוטוקולים/פניות ציבור/5385



5
הוועדה לפניות הציבור
19.06.2002

פרוטוקולים/פניות ציבור/5385
ירושלים, כ"א בתמוז, תשס"ב
1 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ב (19 ביוני 2002), שעה 09:30

פניות בנושא האשליות וההבטחות לגבי מוצרי דיאטה, שנמכרים ללקוחות ללא כל פיקוח מטעם הרשויות האחריות לכך – ישיבת המשך מה-13 בדצמבר 2000.

חברי הוועדה: היו"ר סופה לנדבר
גנדי ריגר

דורית קלוסקי-ניצן, ד"ר - מנהלת המחלקה לשירותי מזון ותזונה, משרד הבריאות
אילנה מישר, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
טל לביא - אגף הרוקחות, משרד הבריאות
יעקב כץ, ד"ר - יועץ שר הבריאות
ראומה אופק-ששון, עו"ד - יחידה הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה והמסחר
אירית פורז - דיאטנית ראשית, קופת-חולים כללית
רונית אנדוולט - דיאטנית ראשית, קופת-חולים מכבי
חני אורן - קופת-חולים לאומית
ציפי קיברסקי - עוזרת מנכ"ל וממונה על תלונות הציבור, המועצה לצרכנות
חני מונין - מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות, רשות ההסתדרות לצרכנות
זהבה קורנברג - מנכ"ל עמותת "עתיד"
עזרה זוהר, פרופסור - "שומרי משקל"
לילית רומם - מנכ"ל "שומרי משקל"
יעל רון - יחסי ציבור, "שומרי משקל"
מלי תבור - דיאטנית קלינית
דוד עידן - מנהל המרכז למחקרים צרכניים
יפעת שי - עוזרת מחקר של הוועדה

שלומית קואולמן

שלומית כהן






פניות בנושא האשליות וההבטחות לגבי מוצרי דיאטה,
שנמכרים ללקוחות ללא כל פיקוח מטעם הרשויות האחריות לכך – ישיבת המשך

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. נושא הדיון הוא פיקוח מטעם משרדים שונים על מוצרים של הרזיה. זאת ישיבה שנייה בנושא. היום במדינת-ישראל יש לנו תעשיית הרזיה, שאני חושבת שהיא לא כל-כך יעילה. לפני כשנה וחצי ניהלנו ישיבה, אז בראשות חבר הכנסת אמנון כהן. לישיבה היו מסקנות, ואני לא רואה שהן הגיעו ליישום.

לישיבה הקודמת הזמנו כמה חברות וניסינו להראות שחלק מהתרופות או מתוספות למזון שאמורות לעשות קסם במשך זמן קצר ביותר, אין בהן יעילות ואין בהן קסם. אלפי לקוחות שהם שמנים ורוצים להגיע לתוצאות מהירות לא מסוגלים לרדת במשקל. לא מזמן ראינו סקר באחד העיתונים, שלפיו ישראלים סובלים מאוד מעודף משקל, כמעט כל אדם שני הוא מלא. ואם זאת לא מחלה, הדבר הזה גורם להרבה מחלות – גם מחלות לב, גם לחץ דם ועוד. אני חושבת שהגיע הזמן גם ליישם דברים שהוחלט עליהם לפני שנה וחצי, ולהכניס חלק מהתרופות או מתוספות המזון לסל הבריאות. אם עודף משקל גורם למחלות, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מכניסים את זה לסל התרופות.

המציאות שהתחלנו לדבר עליה בשנה שעברה עדיין קיימת. בעקבות ישיבת הוועדה הקודמת הוחלט על הקמת ועדה שמקבצת אנשים מתחומים שונים במשרד הבריאות, ממחלקת הרוקחות, מהצרכנים, ממשרד התעשייה והמסחר, ואנחנו עובדים על הנושא הזה, איך אפשר לעשות סדר בתחום של הפרסום. חלק מהפרסומים מטעים, חלק לא בהכרח מטעים. מתברר שיש מוצרים שלא ודאי שהם לא עושים את העבודה, זאת אומרת התחום הוא מורכב ואי-אפשר להגיד שכל הפרסומים הם שקריים וצריך להוקיע אותם. זאת בהחלט עבודה שנעשית במלוא הרצינות בוועדה, והחלטנו על כמה פעולות שדוקטור קלוסקי תדבר עליהם. לצורך זה אנחנו מעוניינים בתמיכת הוועדה ובתמיכת הכנסת כדי לעזור לנו גם מבחינה של חקיקה וגם מבחינה של לובי, לתת אווירה של דחיפה של הנושאים האלה.

על הרבה מהמוצרים כתוב "באישור משרד הבריאות", וזה נכון שיש אישור מסוים של משרד הבריאות, אלא שהוא חלקי, הוא רק לגבי בדיקה של מרכיבים מסוימים שהם לא מסוכנים. אבל אין אישור של משרד הבריאות לגבי יעילות המוצר הנמכר. משרד הבריאות לא בודק ואומר שתה מסוים הוא באמת דיאטטי. אנחנו מעוניינים שהמשפט "באישור משרד הבריאות" לא ייכתב ואולי יבוא משפט אחר שיחליף אותו.

נושא נוסף חשוב הוא, שהמוצרים שאנחנו מוצאים שהם מטעים את הציבור באמירות שלהם, מייחסים סגולות שהם לא עומדים מאחוריהן, שתהיה אפשרות לשירות המזון, לפקחים, באופן מנהלי לתת קנסות, אבל משמעותיים הרבה יותר ממה שקיים היום.

היום זה 500 שקלים.

היום זה אבסורד, כי הסכום לא מרתיע את היצרנים ואת המשווקים. אין לי צל של ספק שאנחנו צריכים לצאת מפה עם החלטה שהסכום צריך להיות גבוה יותר.

היה קמפיין פרסומי של קופת-חולים כללית, שרצו למכור את הוויטמינים שלהם ובפרסום הם שמו ללעג את כל הפרסומים של מכשפים או רופאים לכאורה שמוכרים לנו מוצרים והם לא יודעים בדיוק מה הם מוכרים. קיבלנו הדים חיוביים מאוד על הקמפיין הזה, שאומר לאנשים להיזהר ולפנות רק למומחים בתחום. אני חושבת שכדאי שמשרד הבריאות יעשה קמפיין בנושא הזה ויגיד אילו מוצרים הם לדיאטה, אילו מוצרים הם תרופות ומה זה אומר תוספי מזון. אולי צריך להשקיע כספים בנושא של הקמפיין, שחשוב לכל-כך הרבה אנשים במדינה.

עניין תוספי המזון הוא מקובל בכל העולם, גם בגלל שזה פרה-רפואי, בגלל שזה על בסיס טבעי ובגלל סיבות אחרות. אבל אני מבקשת שלא נעסוק היום בנושא של תוספי המזון.

היו לנו כמה טענות. היתה טענה שמוצרי הפלא, שמבטיחים להוריד משקל תוך כמה ימים או שבועות, הם בכלל לא מוצרי פלא ולא מביאים לשינויים בהרגלי אכילה. דבר שני, שמוצרים שמבטיחים ירידה במשקל עושים זאת ללא כל בסיס של מדע מוכח. אין הוכחה ליעילות של מוצרים, ולפעמים הם יכולים להוות סכנה לבריאות של אנשים שלוקחים את התרופות האלו. ראינו שבפרסומים נכתב שאפשר לקבל את הכסף בחזרה אם התרופה או תוספת המזון לא תביא לירידה במשקל, אבל בפועל זה לא נעשה. לדברי דיאטניות, בפרסומים השונים יש הטעיה של הציבור ואין אפשרות להוריד משקל רק בשבוע אחד בלבד. כולנו מבינים שלהוריד שישה קילוגרם בשבוע אחד זה דבר בלתי אפשרי, ואם הוא אפשרי זה יגרום לסיבוכים בגוף. אלה דברים שדיברנו עליהם בישיבה הקודמת.

הואיל והמועצה לצרכנות ממשיכה לקבל הרבה מאוד תלונות של צרכניות על כל דיאטה, אני רוצה לתת דוגמה שהיתה לנו בעבר. היתה חברה מסוימת, "מרזי מורית", שבערכה שלה היו 5 או 10 מוצרים, שכל מוצר קיבל אישור מוצר הבריאות אבל לא כל הערכה כולה. זאת אומרת, יכול להיות שמוצר אחד פלוס מוצר שני פלוס מוצר שלישי גרמו לצרכניות להתעלף והן הגיעו למצב בריאותי קשה מאוד. פנינו לא אחת לשירות המזון של משרד הבריאות, והם אמרו שאכן כל מוצר קיבל אישור בנפרד, אבל לא כל הערכה ביחד. הבעיה היא שכל הערכה ביחד גרמה לנזק בריאותי מאוד קשה.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות בדיקת תוכנית הדיאטה מבחינה תזונתית, ולהעניש חברות על פרסום מטעה, במיוחד כשמדובר בענייני בריאות.

המשרד שעוסק בפרסומים הוא משרד התעשייה והמסחר.

הזכרת קודם צרכניות בנושא הדיאטה, אבל לדיאטה יש גם צרכנים, והרבה. אני לא רוצה לומר שמנסים למכור לאנשים אשליות, כי חלק מדיאטה זה מעבר למראה ואסטטיקה, זה גם בריאות. כמי שמוכר נושאים צרכניים, אנחנו מגיעים לתקנות האלה שאנשים חושבים שהם מקבלים מוצר אחד ומקבלים מוצר אחר.

לצורך עניין הוועדה אנחנו בעיצומה של בדיקה. הבעיה היא שאדם ניגש לבית-מרקחת או לחנות טבע ורוצה לרכוש מוצר. על המוצר כתוב "באישור משרד הבריאות", וכשהאדם ישאל מה זה עושה המוכר יגיד שזה מוצר מצוין, כי הרי זה מה שאמרו לו סוכני המכירות, שזה מוצר שאמור לעשות את הפעולה. כשצרכן מקבל מוצר שכתוב עליו מה שכתוב והוא מקבל עוד חיזוק מהמוכר, הוא בטוח שהוא מצא את תרופת הפלא. הפתרון צריך להיות דו כיווני. האחד, מה עושים לגבי המוצר עצמו, איך מעבירים את הרישום כך שהוא יעביר את המסר האמיתי.

בעניין תוספי תזונה, אין ויכוח שגם בארצות-הברית ובאירופה זה מקובל, ואני לא חושב שמדינת-ישראל צריכה להיות שונה. השאלה איפה אנחנו מוסרים לצרכן את האינפורמציה האמיתית. פה יש בעיה בכיתוב. יש בעיה כלכלית, כי המוכר רוצה למכור, זה תפקידו ומזה הוא מתפרנס. בעניין זה צריכה להיות מערכת אכיפה, כשם שבדקנו את נושא הרוקחים שרשמו תרופות שהיה אסור להם לרשום, צריך שתהיה מערכת אכיפה, ואני מסכים עם מה שאמרה חני. אם מערכת האכיפה תהיה כואבת, אז האיזון הכלכלי ימנע מהם לעשות את הרווח הקטן הזה ולמכור דברים שהם בניגוד לחוק.

בעקבות המכתב שלכם בדקתי פרסומות שהתפרסמו בעיתונים של השבועיים האחרונים. להפתעתי הגדולה, לא מזכירים את עניין השישה קילוגרם בשבוע. יש קסמים חדשים, תחת האצטלא שמשרד הבריאות מאשר, בשעה שמשרד הבריאות בסך הכל מאשר את זה כתוסף מזון ולא כמוצר לירידה במשקל. יש שני מוצרים, "טונלין" ו"אוקסיליז", ושניהם מתיימרים לומר: "היחיד שנבדק במחקרים מדעיים שפורסמו בעיתונות רפואית". אם כל אחד מהם הוא יחיד, למי אני צריכה להאמין? שלא לדבר על כך שיש להם סגולות לעכב ספיגת שומנים ולהאיץ שריפת שומנים.

אני מחזיקה פה עיתון מהיום, ונאמר "עד שישה קילוגרם בשבוע".

זה מרגיז, כי היינו כאן לפני שנה וחצי והתחושה שלי היתה שלא נעשה כמעט דבר. אין חוק ואין דין ואין דיין, אז השרלטנות הזאת תימשך. היא לא נגמרת רק בפרסומות האלה, השרלטנות הזאת נמשכת בטיפול של כל מיני מטפלים, תחת כותרות של דוקטורים, שאף אחד לא בדק מי הם, והם מוכרים כל מיני דיאטות לא טובות, כמו לאכול בשר כל היום, א לאכול גבינה כל היום. אלה דיאטות שיכולות להיות הרסניות ומזיקות לבריאות, ואיש לא נותן על זה את הדין ואני לא יודעת למי לפנות.

מה את ממליצה?

אני ממליצה שדיאטה עושים רק עם דיאטנית קלינית מוסמכת או כל אדם אחר שקיבל הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות. אני, שמשתתפת בהרבה כנסים בארץ ובחו"ל, עוד לא שמעתי על אף תכשיר ששורף שומנים. למה אנשים מרשים לפרסם כאלה פרסומי שווא ואף אחד לא מטפל בזה?

כל נושא התוספים הוא נושא שצריך לתת עליו את הדעת, כי נכון שיש תוספי מזון הכרחיים כמו שמי שיש לו אנמיה צריך לקחת ברזל, אבל עדיין בתוך תוספי המזון האלה כוויטמינים או מינרלים שמובטחות להם הבטחות שזה שורף שומנים, יש לתת את הדעת בכל זאת כי כן יש מחקר מדעי. התזה שלי בתואר השני היתה על אחד התוספים האלה שנקרא "קרניטין". בחדרי הכושר, שאני יותר מחוברת אליהם, הוא הלהיט של שורף השומנים ושבזכותו נרזה יותר מהר. אנשים לוקחים קרניטין בכמויות אדירות, וכאשר עשיתי את המחקר קראתי הרבה ספרות מדעית ומתברר שקרניטין זה אומנם תוסף אחד שנמצא באיזושהי שרשרת שריפת השומנים, אבל הוא בכלל לא הגורם שמשפיע על שריפת השומנים. אפילו אם ימצאו ביסוס מדעי, הוא על תהליך אחד בגוף, כשאנחנו לא תהליך אלא אנחנו מערך של גוף שיש לו כל מיני גורמים שמשפיעים על מה יקרה בתוצאה הסופית. אז אומנם אפילו אם יש מחקר מדעי אנחנו לא צריכים לומר שזהו זה.

אני מבקשת להעיר כדיאטנית שעובדת המון בשטח מבחינת האנשים שמגיעים שהם למודי דיאטות והחליטו שאנחנו עושים את זה אחת ולתמיד טוב. הנושא של התוספים שמבטיחים לשרוף יותר שומנים וכדומה, אנחנו צריכים לראות מה אנחנו מחנכים אנשים כדיאטות. כי אם התוספים האלה מחנכים אנשים שצריך לאכול כמה שפחות בדיאטות, למשל באמצעות מוצרי סתימת התיאבון, בסופו של דבר מגיעים למצבים שאנשים מתחילים להקטין את כמויות האוכל ומשתמשים בתוספי סתימת התיאבון, והגוף מגיב לעניין הזה ומתחיל לשרוף פחות קלוריות, ואז או שאנשים נתקעים באמצע התהליך או שהם מגיעים אפילו לסופו ולא מצליחים לשמר אותו, ואז מעלים משקל חזרה ובריבית. זאת הבעיה של הדיאטות, שאנשים משמינים מדיאטה לדיאטה. מכיוון שאנשים לא רוצים לסבול כל-כך הם באים לטיפול יותר מסודר.

דבר שני, נאמר פה שאם נותנים תוספים כאלה אז נבחן את הדיאטות שהם נותנים. דיאטה זה דבר אישי, וכשם שלאדם עם בעיית לחץ דם יתאימו תרופה ומינון, תוך לקיחה בחשבון את תופעות הלוואי, כך זה צריך להיות גם בתוספי דיאטה. כשאני יושבת כדיאטנית קלינית, אני בודקת את כל המדדים שמשפיעים על כמות האוכל שאני צריכה לתת לאנשים בתור דיאטה ומחנכת אותם לאכילה נכונה, וזה תהליך. אם אדם לא ישנה הרגלי אכילה ועוד יותר מכך יחליט שמה שהוא אוכל זה לחם קל, בשר, ביצים וירקות, הוא לא למד דבר, כי בפעם הבאה הוא יאכל בורקס ויחזור להשמין. בדרך-כלל מתוך מצב כזה שמאוד הגבלנו את עצמנו, אנחנו אוכלים שוב בורקס ומשמינים חזרה בריבית, וזאת הבעיה.

מה את ממליצה לעשות?

כל העניין הוא לצאת מתוך מתקפה שלא רק שזה מזיק לבריאות ולא רק מגיעים לבתי-חולים, כי יש אנשים שמוכנים לצום בשביל דיאטות והם יודעים שזה מה שעלול לקרות והם כבר התעלפו פעם מדיאטה, אבל הם מוכנים לעשות את זה כי החלום שלהם הוא לרזות, וכולנו מבינים את זה.

אני מציעה לא רק לתקוף את ההיבט הבריאותי, שכבודו בהחלט במקומו, אלא להתחיל לחנך אנשים שדיאטות זה דבר אישי, דיאטות זה דבר נכון, דיאטות זה תהליך. אולי גם נכון להוציא את המלה "דיאטה" ולהשתמש במושגים "אורח חיים" או "הרגלי אכילה", ביחד עם פעילות גופנית, כי אחרת לא תצליחו לשרוף יותר קלוריות.

אני רוצה לדבר על כמה דברים שהם בסמכות משרד הבריאות ובקלות אפשר לעשות אותם. הדבר הראשון, מוכרים בשוק דברים ללא תוספת סוכר. אני כבר ראיתי בחנויות חלבה ללא תוספת סוכר, וכן מיץ אשכוליות. אין כל בעיה למכור מיץ אשכוליות עם 30% סוכר, אבל בלי תוספת סוכר, פשוט קצת מאדים. לכן צריך לאסור לכתוב "ללא תוספת סוכר" מבלי לכתוב כמה סוכר יש.

דבר שני, אני חושב שאחד הכללים צריך להיות שאסור לפרסם גם כמה יורדים יחד עם המצרך, או לקשור בין הדברים. על המצרך עצמו יכול להיות כתוב ההרכב שלו, ובפרסומת בעיתון יכול להיות כתוב שבאמצעות המוצר יורדים חמישה קילוגרם בשבוע, אבל על אותו מוצר זה לא צריך להיות.

צריך לקבוע כמה סוכר וכמה קלוריות מותר שיהיו במוצר שמיועד להרזיה. מה שמעל זה, שיהיה אסור לכתוב עליו שזה להרזיה. אלה שלושה דברים פשוטים, שאין בהם כל קושי ואפשר לאכוף אותם בלי להיכנס לשאלה אם זה בריא או לא.

אני רוצה להוסיף נקודה שלא דיברו עליה עד עכשיו, וזה הנוער. אנחנו היום מדברים על אחוזי השמנה מאוד גבוהים של נוער וילדים. יש ילדים בני 10-11 עם לחץ דם גבוה, עם כולסטרול גבוה, עם סוכרת, ואנחנו יודעים שיש לזה קשר ישיר לעודף משקל. אנחנו מדברים היום על עודף משקל משתנה בין 12%-25% מכלל הילדים, ומחקרים מראים שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים ולא בריאים. ואם מדברים על בריאות הציבור, היתה בזמנו תוכנית שפיתחו במחלקת הבריאות בעיריית ירושלים, של הוראה דרך בתי הספר, החל מכיתות יסוד. להכניס הבנה של תוויות, להכניס בשלבים הבנה של משקל תקין, להכניס מושג מה זו תזונה נכונה. אני חושבת שאם אנחנו מדברים על הנושא של נוער, אז יש הרבה מה לעשות, כולל בדיקת החקיקה בנושא הרזיית נוער. החוק אומר שאסור לשנות משקלו של ילד, ויש מקום לעבוד על החקיקה בנושא הזה. כי אם בעבר היו ילדים בודדים שמנים, היום כשיש אחוזים כל-כך גבוהים של ילדים שמנים עם בעיות בריאות, לא ייתכן מצב שזה יהיה מחוץ לחוק לשנות את משקלו של ילד, כפי שזה קיים היום.

זה קשור לנושא של פגיעה בשלום הילד, מטעם המועצה לשלום הילד.

בעיתון ילדים חברנו לחברות ופרסמנו הצעות תפריט מאוזנות, עם טיפים איך להתמודד עם פעילויות חברתיות וכולי, והיום המצב הוא הרבה יותר חמור משהיה אז, לפני 5-6 שנים. אני נתקלת בילדים שההורים קונים להם תה להרזיה, אני נתקלת בילדים שקונים להם כדורי הרזיה. אין שום דבר על המוצרים האלה שאומר שהם אסורים לשימוש לילדים. נכון שיש לנו בעיה רצינית עם הרזיית ילדים, זה תהליך מאוד קשה ומאוד מסובך. זה קשה לנוכח הפרסומים שיש למזון בטלוויזיה ובעיתונות, שילדים מאוד מושפעים מהם. אם אני מסתכלת דרך המבט של מה שנעשה בתחום הרזיית ילדים, כל המבוגרים שמתמודדים עם בעיות משקל – ואני עושה את זה כבר 30 שנה – יודעים שעמוק בפנים אנחנו ילדים קטנים בהתייחסות לאוכל. אנחנו מושפעים בדיוק כמוהם ורוצים לקנות את האשליות האלו. בארצות-הברית יש סעיף בתקנות המסחר שאומר שאסור בחוק לפרסם הרזיה שהיא לא כמות נכונה מבחינה בריאותית, מעבר ל-2-3 קילוגרם בחודש, ואני חושבת שיש לשקל את זה.

אנחנו נבדוק מה אומר החוק שהזכרת בעניין ילדים.

היות שאנחנו יודעים שהשמנה היא מחלה, היא בעיה רפואית, ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותה כבר ב-1997 כמגפה בתאוצה ואנחנו מתייחסים אליה היום כמחלה.

אם כך, למה בסל התרופות אין תרופות למחלה הזאת?

כי אין תרופות.

ההגדרה של השמנה היא BMI מעל 30, שזה היחס בין המשקל מחולק לגובה בריבוע. גם בעניין זה יש הסכמה. זה מתחבר לעניין שכדאי להכניס לסל הבריאות תרופות הרזיה תחת פיקוח רפואי. דבר שני, אם אנחנו מדברים על בעיה רפואית, למה אנחנו מתירים את הפרסום? אני לא רואה כזה פרסום לתרופות לסוכרת בעיתונות היומית. צריך לאסור את הפרסומים המוטרפים האלה, כי זה לא עושה טוב לאף אחד. אני יכולה להבין מי צוחק כל הדרך לבנק, אבל אם אנחנו עוסקים בשמירה על בריאות הציבור, זה רע מאוד.

נושא הפרסומות מתחבר לנושא הילדים. מחקרים בדקו וראו שילדים שצופים בפרסומות, גם אם יודעים להגיד שזאת פרסומת, כי לימדו אותם שזאת פרסומת, הם לא מבינים את המטרה מאחורי הדברים. זאת אומרת, הם מתייחסים למידע שהפרסומת נותנת באותו כובד ראש שהם מתייחסים לסרט בנשיונל-גיאוגרפיק. זאת אומרת, מה שאומרים בטלוויזיה זאת אמת עובדתית, ואם בטלוויזיה מציגים שדיאטת אשכוליות זה דבר טוב, הילד מבין את זה כפשוטו. הוא גם לא יודע שהמטרה היא למכור מוצר. הקונגרס האמריקני הגביל את מספר הדקות לשעת שידור, לחוד ליום חול ולחוד לסופי שבוע, שיש להם השפעה על ילדים לא רק לגבי פרסומים נוראיים כאלה, גם לגבי סוגי מזון לא בריא. זה מוגבל בזמן. אצלנו כל אחד יכול לפרסם מה שהוא רוצה, המפרסמים מודעים לזה והם תופסים את זמן השידור בדיוק במשבצות הזמן שילדים חשופים להם. אנחנו במעין גלגל קסמים נוראי.

הילדים של היום חולים גם בסוכרת type 2. כשאני הייתי ילדה סוכרת כזאת היתה מחלה של סבא וסבתא. להורים של החברים שלי לא היתה מחלה כזאת, אלא מחלה שהתפרצה לקראת גיל 60 ומעלה. היום יש לנו ב"שניידר" ילדים בני 6-7 לא עם סוכרת נעורים, אלא עם סוכרת type 2 שהיא משנית להשמנה. זאת אומרת, לא נכון לומר שהילדים השמנים של היום יהיו חולים בעתיד, כי הם היום חולים במחלות של המבוגרים. מה יהיה כשהם יהיו מבוגרים? אין לנו כל דרך לצפות. לכן חייבים לעשות מעשה וברמה לאומית, לא ברמה של דיאטניות ובקופות-חולים, כי קצרה ידינו מלעמוד בפרץ. זה צריך להיות ברמה של חקיקה, ברמה של חינוך.

אני מסכימה ולא מסכימה עם מה שאמרה לילית רומם. אני לא חושבת שצריך להתחיל בגיל בית-ספר, אני חושבת שצריך להתחיל קודם. אבל הדברים האלה צריכים לבוא כדי שמי שאחראי היום על בריאות העם ירים את הכפפה ויעשה את הדברים, אפילו עד רמה שבשר כחוש יהיה מסובסד בחלקו ויהיה יותר זול מהבשר השמן. שמוצרי חלב דלי שומן יהיו יותר זולים ממוצרי החלב עתירי השומן.

זה כבר קיים. תוצרת החלב דלת השומן זולה מתוצרת החלב עתירת השומן.

אם כך, צריך להביא את זה למודעות הציבור, שלאכול בריא זה גם כדאי מבחינה כלכלית. הדימוי הוא שאוכל בריא הוא תמיד יותר יקר מאוכל עממי.

משרד הבריאות עומד בפני דילמה בכל הנושא הזה. היום יש הרבה אפשרויות לאדם ללכת באופן חופשי ולקנות דברים שבעבר היה אסור לו. היום יש נטייה של האדם לטפל בעצמו, ובעבר המדינה אמרה לאדם מה לקנות ומה לאכול ובאיזו תרופה להשתמש. היום הוא חופשי להיכנס לבית-מרקחת ולקנות הרבה דברים. הבעיה היא, שמשרד הבריאות לא הצליח להתמודד עם הנושא של טיפול אלטרנטיבי, שהיום העלות הכספית שלו היא יותר מתרופות רגילות באמריקה. מדובר במאות מיליוני דולרים. עד עכשיו למשרד הבריאות יש רק או תרופות או מזון, ומחוסר בררה הכניסו את כל הנושא של טיפול אלטרנטיבי לתוך מדור המזון, וזה לא המקום המתאים. לכן כשמשרד הבריאות עומד מול דבר שהוא לא תרופה, הוא יכול לבדוק שהחומר הפעיל שנמצא זה באמת מה שכתוב שם והוא יכול לאשר את זה, אבל אין לו הכלים להגיד אם זה כן מתאים לדיאטה או לא, או אם זה מזיק לבריאות. הפתרון, כמו שנעשה באמריקה ל-FDA, שהיום יש שלוש קטגוריות: יש מזון, יש תרופות ויש דבר שהם קוראים לו OTC, שזה מגוון גדול של מוצרים כגון הומיאופתיה, כגון דברים שהם לא באמת תרופות אבל יש להם השפעה פמקולוגית, ואז בא ה-FDA ובודק את זה.

זה לא ה-FDA, זאת רשות נפרדת היום.

לכן צריך להקים פה מדור, שיהיה אחראי. היום זה נמצא קצת באגף הרוקחות של טל לביא, אבל צריך להקים מדור שלם שתפקידו לאשר את כל ה"תרופות" ההומיאופתיות ותוספת מזון, וגם לעשות אכיפה הרבה יותר חזקה על חנויות הטבע. היום כל אדם יכול לפתוח חנות טבע, אבל בבית מרקחת אני לפחות יודע שיש מומחה שיכול להדריך. בחנות טבע כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואין פיקוח. לכן צריך שתהיה מערכת אכיפה שתהיה דומה לרוקח מחוזי, אבל שתהיה אחראית על כל הנושא של טיפול אלטרנטיבי. אז יהיה צריך להחליט מה חל בתרופות ומה בתוך מזון. גם בננה יכולה להיות תרופה, כי מי שסובל מיתר לחץ דם יכול לאכול עשר בננות כל יום, אבל זה ברור שבננה היא לא תרופה. זה לא ברור אם ויטמינים זאת תרופה או תוספת מזון, ולא הצלחנו להגיע לזה. כמובן, זה גם תלוי בכסף. צריך לקבל כסף מהממשלה בכדי להקים כזה מדור, ולדעתי זה יכול לפתור הרבה מאוד בעיות.

עוזרת המחקר של הוועדה בדקה ולא מצאה חוק שמדבר על איסור השפעה על ירידת משקל אצל ילדים.

משרד הבריאות מאוד פעיל בנושא הזה, עם תמיכתו של השר ובעקבות הדיונים שהיו אנחנו היום בשלבים סופיים מאוד של תקנה.

דיונים היו, אבל תוצאות לא היו.

יש לנו תקנה שהיא בסוף דרכה, תקנה שמחלקת את המסרים למזונות בכמה רמות. יש לנו מסרים בריאותיים, שזה בקריטריונים מאוד ברורים למען מניעת תחלואה וקידום הבריאות, למשל כמה מנת שומן צריכה להיות במזון למניעת מחלות לב וכיו"ב. זאת קבוצה אחת מאוד מאורגנת.

קבוצה שנייה, שעליה דיבר יועץ השר, זאת הקבוצה של המזון הפונקציונלי, המזון עם המסרים התפקודיים, ובעניין זה יש ים שלם. מאחר שזה לא רק תוספי תזונה, זה לא רק כדור, אלא אנחנו עדים היום לסוגי תה שונים, לשיקויים, לחליטות, למזונות שונים, וכל אחד בא עם המסרים שלו להרזיה או להפחתת האין-אונות, המסרים האלה לא מסוגלים לקבל את הגושפנקה ולהיכנס לרוקחות – אלה יזכו למסר לפי בקשתנו שאומר: "מסר זה לא אושר על-ידי משרד הבריאות". שיהיה ברור שהמצב הזה נפרד מאלה שהמסר אושר על-ידי משרד הבריאות.

אבל בתקנה אתם לא רוצים לכתוב בכלל "באישור משרד הבריאות", אתם רוצים להוציא את זה.

נכון. המושג של אישור משרד הבריאות יירד.

למה?

כי האישור בלבל. אנחנו נותנים אישור על תהליך מסוים, על תהליך של איך שהמפעל מסודר, איך חומרי הגלם מאורגנים, ולא על כל מה שמתלווה.

זה לא כל-כך ברור לי, כי בינתיים אנשים יודעים שזאת לא תרופה, או להפך, צריך כנראה חקיקה שאוסרת לפרסם את התרופות ואת תוספי המזון האלה באמצעות התקשורת ובאמצעות העיתונות.

החקיקה הזאת קיימת כבר שנים.

אין אכיפה שלה.

השאלה של אמת בפרסום קיימת, השאלה היא מי יבדוק את שאלת הנכונות של ירידה של שישה קילוגרם בשבוע.

אני חושבת שכל התפיסה שלנו צריכה להיות מתאימה לאיפה שאנחנו חיים. להתחיל היום להשקיע הון עתק בצבא שילך כל יום לחנויות, יקרא את כל המודעות, ישמע כל מה שזבן בחנות אומר לקונה – אני לא יודעת אם כולנו רוצים להיכנס למצב כזה, וכנראה שנצטרך להשקיע באפיקים שונים. לדעתי אנחנו צריכים לתת כלים לצרכן לשקול את דעתו, להחליט החלטה נבונה ולא לעמוד כמו צבא ששומר. אנחנו צריכים את הצבא הזה למקרים שבהם לא כתבו את המסר הנכון, לא סימנו את זה כמו שצריך, אבל לא כצבא ששומע כל מלה שנאמרת ומטילה עונשים, כי לא נעמוד בזה. עובדה, יש חקיקה, יש משרדים שעוסקים בזה, יש לנו יועצים משפטיים נפלאים שעובדים בזה ואנחנו לא מצליחים לעמוד במשימה. לא מדובר במאה או באלף, אלא בהרבה יותר מזה. היום כל יוגורט וכל תה וכל גבינה מתיימרים לעשות עוד דברים חוץ מאשר להיות יוגורט ותה גבינה. אז איפה אנחנו חיים? זה מצב שקל לבוא ולהצביע עלינו שנעשה. אנחנו מנסים לסדר את התקינה, שיהיה לנו יותר קל להסתדר אתה ולבקש מהצרכן שייקח אחריות עליו, וכן היצרן עצמו צריך להיות מודע שכאשר הוא מסתבך הוא ישלם, הוא יעמוד לדין.

מה אתם ממליצים?

התקינה החדשה שלנו, שנעביר אותה ליו"ר הוועדה לחוות דעת, בעינינו היא אור. הוועדה שלנו להטעיית הציבור, שיושבים בה טל לביא, אילנה מישר ואני וכן חברים מארגוני הצרכנים שמאוד עוזרים לנו וחברים ממשרד התעשייה והמסחר, יושבים ביחד. זה הזמן לבקש מכולם להעביר תלונות אלינו. אנחנו לא יכולים לדעת על התלונות אם לא מפנים אלינו, אנחנו רשאים לפעול על-פי תלונות.

איך יודעים שאפשר לפנות אליכם?

מי שפונה אלינו יודע.

האם זה מופיע באתר שלכם?

כן, וזה מופיע גם בכל מקום שאפשר לדעת עליו. קופות החולים כן מעבירות תלונות, אם יש אשפוז, אבל בשש שנים ראיתי מקרה אחד.

אחרי ששמענו שיש כל-כך הרבה מקרים שאנשים מתעלפים ואנשים מגיעים לאשפוז, אני חושבת שאילו אנשים היו יודעים הם היו נמנעים מלהשתמש במוצרים האלה.

אני חושבת שזה לא מספיק לקחת את התלונות ולדבר על ההיבטים הבריאותיים, כי יש הרבה אנשים שזה לא מדבר אליהם. הם מוכנים לקחת על עצמם ולעשות את הדיאטה. אני מסכימה אתך שזה עניין של מסרים וחינוך הציבור, אבל לחנך את הציבור ממה שמדבר אליו. אנחנו חייבים לשווק להם את העניין הזה שזאת בעיה, הם ישמינו יותר ויותר. הם לא יודעים לייחס האם זה קרה בגלל התוסף, ומלבד זה יש פה ילדים שעדיין לא יודעים את שיקול הדעת הנכון ומחליטים להשתמש בזה, וזה לא יצליח.

התקנות האלה מתייחסות למזון ולא לדיאטות, נכון?

לתוספי תזונה.

במקביל לתקנות האלה, שיסבירו את מה שנכתב בצורה יותר הגיונית, יש תקנות שאנחנו מכינים שיסבירו על תכשירי מרפא, והם יהיו צמחי מרפא שיש להם הוכחות אבל יש בעיה לרשום אותם כתרופות היום. אנחנו רוצים לצאת עם שתי התקנות ביחד, וזה יהיה חלק משינוי שילווה בהסברה לציבור, להסביר להם מה סוגי המסרים ומה סוגי המוצרים.

משרד הבריאות ומשרד התעשייה והמסחר, לפני שנה וחצי קיבלתם את ההמלצות של הוועדה לפניות הציבור. מה היו ההמלצות?

בין היתר, בעקבות הוועדה, הוקמה הוועדה שלנו ושתי תקנות שהן בשלבי סיום.

אני רואה בחומרה רבה שעל שתי תקנות הייתם צריכים לעבוד במשך שנה וחצי. אני חושבת שזה דבר חמור מאוד, כך לא עובדים.

התקנות הן כתובות והן בשלב האחרון במשרד המשפטים. אני מניח שהן יאושרו עוד כמה חודשים. בעניין זה התייעצנו עם כל הגורמים שעוסקים בתחום הזה.

אתם מסכימים ששנה וחצי זה מוגזם?

לא, זה אפילו די מהר. אנחנו צריכים לעצמנו לגבש את כל החומר, אנחנו מקבלים דעות מגורמים אחרים שעוסקים בתחום, ואנחנו רוצים לשמוע מהציבור.

האם הציבור יידע למי לפנות?

יש אפשרות דרך אתר האינטרנט.

ומי שאין לו אינטרנט?

אני מניח שהיו פרסומים.

בכל לשכות הבריאות יש כל המידע.

אני מבקשת שהוועדה לפניות הציבור תקבל את כל הדרכים של פרסום, איך הגעתם לציבור במשך שנה וחצי כדי שהציבור יידע לאן הוא צריך להגיע עם טענות או שאלות או המלצות.

מהשיחה שלי עם עורכת הדין מישר הבנתי שהתקנות החדשות לא נותנות מענה לכל התחום של מוצרי דיאטה. הבנתי שמדובר בתחום די אפור שיש אתו בעיה, כי הוא לא מוגדר כמחלה. השאלה היא אם בתקנות החדשות כן תוכלו לתת מענה, כי זה נותן מענה לתחום המזון אבל לא לנושא שלנו.

התקנות החדשות יגדירו בצורה הרבה יותר טובה מה מותר ומה אסור, אבל בכל זאת בתחום של הדיאטה, זה תלוי. אם פרסום אומר שהמזון יגרום להורדת שישה קילוגרם בשבוע, אז זה לא כל-כך אפור, זה בוודאי שחור. אבל אם מדובר בהטעיה, זה יישאר בתחום המשפטי.

מה הבשורה של התקנות האלה? מה יש בתקנות שלא היה קודם?

הבשורה היא שכל המידע שקשור בתוספי תזונה ובדיאטות ובמוצרים מהסוג הזה יהיה מידע שיהיה אפשר לשלוט עליו.

נניח שתהיה פרסומת בעיתון, במה התקנה הזאת תועיל?

על המוצר יהיה כתוב: "לא באישור משרד הבריאות". מבחינת משרד הבריאות החשיבות של זה היא להעביר מידע לצרכן, שיגיד שמה שנאמר על המוצר זה שטויות. מדובר במוצרים לא מזיקים, אבל הם שטויות. ואילו מוצרים שהם באישור משרד הבריאות הם לא שטויות.

אני מבקשת להפנות שאלה לד"ר דורית קלוסקי. האם את יכולה להוציא, בשם משרד הבריאות, מודעה גדולה שאומרת שמשרד הבריאות לא מאשר ולא עומד מאחורי כל אותן פרסומות וכל אותם ממציאים וכל אותם תכשירים?

לא ברמת התקציב שיש למשרדנו היום.

אז איך הציבור יידע שזה לא טוב?

כולנו רצינו לצאת בקמפיין גדול בטלוויזיה, אבל זה יקר ולצערנו אין לנו התקציב הזה.

אני חושבת שיש כאן עוד בעיה מסחרית שלא נוגעים בה. העיתונות היומית או מוספי סוף השבוע מתפרנסים בגדול מהמודעות האלו והם לא מעוניינים לפרסם כתבות שכביכול שוללות אותן. יש מאזן אימים בין הכסף שנכנס לתקשורת לבין הנכונות שלהם לפרסם כתבות על העניין.

וגם קשר של אנשי מקצוע עם החברות האלה.

אם אנחנו ממשיכים בנושא של סופחי השומנים, שניתנו דרך רופאים בקופות החולים עצמן. רק אתמול שמעתי על מישהי שקיבלה את זה ואף אחד לא אמר לה שהיא חייבת להיות עם תפריט דל שומן, כי אחרת יש כל מיני תופעות לוואי. אבל אני חושבת שהבעיה חמורה מאוד, מאחר שאם מסתכלים על אחוזי המרזים בשיטות הממוסדות, השפויות, אילו שאומרות לרדת 2-3 קילוגרם בחודש, הם נמוכים מאוד. אנחנו מדברים על פחות מ-15%.

כי זה לא קוסם לרדת 2 קילוגרם בחודש, קוסם לרדת 6 קילוגרם בשבוע.

רוב האנשים מתחילים דיאטה לבד ואחר-כך הולכים לכדורים ולאבקות ולתה, שהאחוזים של המשתמשים בהם הרבה יותר גבוהים.

עשינו סקר טלפוני כדי לברר למה אנשים פונים לדברים האלה. מתברר שהם יודעים שהם לא יצליחו, אבל הם חושבים שאולי הפעם יש סיכוי.

דיברנו על הנושא של השמנה ועל השמנה כמחלה, אבל אנחנו מתעלמים פה מנושא קריטי מאוד, שהרבה מאלה שמשתמשים בכדורים ובתה וכולי אלה בחורות ואנשים שלא צריכים דיאטה. הפרסום שקיים כבר עשרות שנים והירחונים וכולי משדרים לנו מסר להיות אנורקסיים כמעט. זה לא רק מסר של אנשים שצריכים את הדיאטה הזאת מבחינה בריאותית, אנחנו חייבים גם לתת לזה דגש בפרסום של משרד הבריאות מי זה שמן, כמה קילוגרם צריך לשקול אדם בגובה ובגיל מסוימים. צריך להעביר בתשדירי שירות ובתוכניות אחרות את המסר שדיאטות הן למי שצריך את זה באמת, ואני מקווה שרובנו לא צריכים את זה.

כל זמן שניתנת במה לכאלה פרסומות, לא יעזור דבר מסביב.

אי-אפשר להוריד את הפרסומים האלה, אבל צריך לדאוג לחינוך ולמודעות.

לא הבנתי מה הבשורה החדשה שעליה עבדתם שנה וחצי.

אם הבנתי נכון את מה שנאמר כאן על-ידי משרד הבריאות, אז כל האישורים האלה שניתנו אוטומטית על כל מזון שהוא לא ציאניד ושהיה כתוב עליו "באישור משרד הבריאות" ירד, שזה מבחינתי ההישג הכי גדול. אם גם זה נעשה, אז זה מאוד חשוב, כי היום כשאדם קנה מבית המרקחת תכשיר שכתוב עליו שהוא יוריד במשקל 30 קילוגרם, ולמטה כתוב "באישור משרד הבריאות", אותו אדם לא מבין שאישור משרד הבריאות אומר שאין בזה רעל, אלא הוא מבין שמה שכתוב על הקופסא זה המסר שיקרה לו. אם המלים "באישור משרד הבריאות" יירדו, זה כבר הישג גדול. אפילו אם לא נעשתה תקנה, זה שהורידו את התקנה הקודמת זה כבר טוב.

לשאלה איך מביאים לכך שהציבור ייחשף לכמה שיותר מידע אמין. לדעתי אפשר לחייב את החברות האלה, שרוצות אישור על זה שהחומרים שלהם לא רעילים, שנוסף לכל הצהרה שיש להם שיצרפו הוכחות מדעיות.

זה בדיוק מה שהתקנה אומרת.

שיהיה איסור על הצהרה שקרית לא רק בעיתונות, אלא גם על המוצר עצמו. זה נכון שהחברות אומרות מה נמצא במחקרים בבריטניה, והם מצרפים דעה של רופא שהלך לעולמו לפני 20 שנה. אבל משרד הבריאות יכול לכתוב האם ההצהרות האלה נכונות.

איך האדם יידע מה מוצר טוב ומה מוצר לא טוב?

אם ההצהרה היא באישור משרד הבריאות, זה מוצר נכון. צריך אישור גם על אמיתות ההצהרה.

יש לנו פה התקנות, שהועברו אליכם. התקנות עושות מבחינתנו צעד גדול מאוד קדימה, עם לימוד ממדינות אחרות שעשו את זה נכון. אגב, ארצות-הברית זה מקום לא ללמוד ממנו איך לעשות את הדברים האלה, כי שם אין פיקוח. שם האחריות היא על היצרן ועל הצרכן שצורך. בתקנות האלה אנחנו מחלקים את העניין של מחלות, של מסר בריאותי, מסר ייעודי, מסר תפקודי, ובתקנה אחרת מתייחסים לצמחי המרפא, שזה נכנס לרוקחות. התקנות האלה מסדרות מה יהיה זכאי לעמוד בתקן, אילו דברים הם צריכים להעביר אלינו כדי לזכות בהכרה שלנו, בהיתר שלנו, וכל השאר לא יזכה. הצרכן צריך לעשות פעילות חינוכית ממוקדת מאוד, כדי שהוא לא יהיה מבולבל מהמלים "באישור משרד הבריאות". זה שינוי אחד.

דבר שני, יש משהו שמקבל את המסר שהוא באישור משרד הבריאות, זאת אומרת המזון הזה יכול לסייע למניעת אוסטיאופורוזיס, ולעומתו מישהו אחר שמתיימר לגרום לעצמות חזקות ובלתי שבירות יהיה כתוב "מסר זה לא אושר במשרד הבריאות", בגלל שלא היו לו ראיות מדעיות מוצקות ומסודרות ובגלל שהמזון עצמו לא עמד בתנאים.

זה חדש.

נכון, זה חדש. זה יהיה גם בכתב וגם בעל-פה. אנחנו נעבור על כל האישורים והאדם יוכל לבחור אם הוא משתמש או לא.

צריך לחייב אותם לכתוב.

חלק מהתקופה הארוכה שעברה היא בגלל שהתאחדות התעשיינים, שעבדה אתנו באופן מאוד הדוק, כמו הרבה ארגונים אחרים, מתנגדת לתקנה הזאת, וזה ברור למה.

מי יאכוף את התקנה?

אנחנו, בתנאים המאוד עצובים שלנו.

לפי מה שהבנתי, זה הולך להיות לפי קהלי יעד, המסר הייעודי. השאלה היא אם אפשר לכתוב שזה מיועד לירידה במשקל.

בהחלט כן. המסר הייעודי יכול להיות למען ירידה במשקל.

האם יש שינוי בענישה?

לא, אנחנו לא מסוגלים לזה.

אבל יש לנו הצעת חוק אחרת, שאושרה בוועדת שרים לחקיקה, לעונשים הרבה יותר קשים. מדובר על תחום של מזון, שכולל את התקנות האלה, אבל לא הטעיה.

אני חושבת שיש גם דברים טובים ללמוד מהגויים. בריטניה, למשל, הם העבירו חוק כבר לפני חמש שנים, שאוסר על כל פרסום שרומז לאיזשהו עידוד להרזיה, בגלל הבעיות של הפרעות אכילה. אין פרסום כזה בעיתונות היומית. מי שרוצה לפרסם צריך לפרסם בעיתון מסוים שנרכש דרך מנוי. הקהל הייעודי שמתעניין מאוד בהרזיה צריך לחתום מנוי ובצורה אקטיבית להגיע למידע הזה.

אם פוליטיקאים ינסו לעשות דבר כזה, יהרגו אותם.

הציבור יכריע בסופו של דבר. אם תהיה היענות לרכוש את המוצרים האלה ויתחילו להפנים את זה, דיון כזה הוא מאוד חשוב. אני חושבת שלך יש עוצמה חשובה להוביל את זה החוצה, שאנשים יבינו שתעשיית השטויות ממלאת כמה כיסים ומרוקנת המונים.

לא רק מרוקנת כיסים, אלא גם גורמת לנזק מעבר לזה. כי בפעם הבאה הוא לא יעשה את מה שכן צריך כדי לעזור לעצמו מבחינה בריאותית.

משרד התעשייה והמסחר, מה הבקשה שהיתה כלפיכם מהוועדה לפניות הציבור ומה עשיתם במשך שנה וחצי?

אני רוצה להתנצל על כך שעורך-דין קמחי לא יכול היה להגיע, כי יש לו דיון של ועדת חוקה בתל-אביב. נכנסתי לנושא ברגע האחרון.

בישיבה הקודמת אמרה תמר פינקוס, התובעת, שיש חקירה שאתם מנהלים נגד חברות.

נמסר לי על-ידי תמר פינקוס שיש איזשהו תיק שמחכה לחוות הדעת של משרד הבריאות, ובלי חוות הדעת שלהם אנחנו לא יכולים לפעול.

אלינו לא הועבר התיק. עורך-דין קמחי נמצא אתנו בוועדה והוא לא העביר שום תיק.

בכל מקרה, בשביל לאכוף הטעיה בפרסום אנחנו חייבים חוות דעת של הגורם המקצועי המוסמך.

כחמש שנים, מאז שהוקמה הוועדה לפניות הציבור, עסקנו בעניין של הזרקת מים לבשר. איזה מן דבר זה? האם אנחנו מדינה של צבים?

אני מצטערת שעורך-דין קמחי לא נמצא פה כי הוא מאוד מעורב אתנו בזה, אבל אם יש משהו שעשינו טוב והיינו צריכים לקבל עליו טפיחת עידוד זה הדבר הזה. בתקופה קצרה עשינו מגוון פעילויות בבתי-ספר, בציבור, ואנחנו כן עובדים עם מכלול ארגונים. זה לא פשוט, צריך להבין שגם לנו זה תהליך חדש. בוועדה אנחנו לומדים את הנושא ואנחנו עושים המון.

אני מאוד כועסת על הבירוקרטיה של מדינת-ישראל, על חוסר האכפתיות במדינה, על חוסר ההתייחסות לעתים קרובות של פקידים בכירים.

אני יושב עם הרבה אנשים גם מפה, גם מאירופה וגם מארצות-הברית, והם מרגיעים אותי שמצבנו פה הוא בדיוק כמו באירופה ובארצות-הברית.

אם על המדפים של מוצרים ללא סוכר יש דברים עם סוכר, יש בעיה.

מכיוון שלא הבנתי את התקנות של משרד הבריאות, לא נסכם היום את הישיבה.

יש התקנות בתחום של תוספי התזונה, שאושרו על-ידי משרד המשפטים, אבל חלק מהחבילה עדיין נמצא במשרד המשפטים ואנחנו מחכים להביא את זה לאישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

מה יכללו התקנות?

התקנות האלה יסדירו ארבע קבוצות של תוספי תזונה. קבוצה אחת היא המזון שיקדם מסר בריאותי, זה המזון הבריא יותר. זה אומר שהוא דל שומן וכיו"ב, יש לו מאפיינים שהם מקדמי בריאות. הוא מזון שיצטרך לעמוד בהחמרה בשאלה מה הוא מכיל, כמה הוא מכיל ומה הוא יכול לומר על עצמו. זה יהיה באישור משרד הבריאות. קבוצה שנייה היא הקבוצה של מזון תפקודי, וזה אומר שיפור המערכת החיסונית וכל מיני שטויות שאנשים מוכרים. בעניין זה יהיה כתוב "מסר זה לא אושר על-ידי משרד הבריאות. קבוצה שלישית היא של מסר ייעודי, וזה לקבוצה של מה שנכלל ברשימת המחלות או הסימפטומים למחלות, וכאן זה מיועד לאנשים שצריכים דיאטה מיוחדת, וכאן אנחנו אומרים מה צריך להיות תוסף תזונה.

האם דרך התקנות האלה אנחנו יכולים לדרוש שבכל פרסומת יהיה כתוב אם יש תופעות לוואי של התרופה או תוספת המזון או אין תופעות לוואי?

מה תגידי על התה? האם יש לו תופעות לוואי או לא?

יש תה שהוא מייבש, למשל.

הרבה מהם הם עלים שאין להם כל תופעות לוואי.

אני חושבת שהבעיה של הצרכן היא שהוא לא קורא מה תופעות הלוואי לפני שהוא קונה את המוצר.

בעניין תופעות לוואי זה נכון, וזה לא צריך להיות מאושר בכלל כי זה לא מזון.

לדעתי צריך להוסיף את זה בתקנות.

מניסיון רב שנים, אני לא מאמין שאנחנו נצליח. בשום מקום בעולם לא הצליחו לעצור את הדברים האלה, וגם אנחנו לא נצליח. אבל יש דברים שהם לא כל-כך כלליים שניתן לעשות. אחד מהם, משרד הבריאות צריך לאסור לכתוב "ברשיון משרד הבריאות". משרד הבריאות מאשר שהתרופה לא גורמת נזק, ודבר שני משרד הבריאות מאשר שהתרופה מועילה. זה היום ה-FDA דורש, הוא דורש לא רק הוכחה שזה לא מזיק אלא הוכחה שזה מועיל. הם היום מאשרים תרופה לצורך מסוים.

אבל זה קיים גם אצלנו.

אז צריך לתרגם את זה למודעות. דבר שני, לדעתי דבר שיכול להיות מועיל מאוד הוא תוכנית בבתי הספר של לימוד בקשר להשמנה. אני בטוח שאפשר להשיג את זה אם תבוא מהוועדה דרישה כזאת. אין כל קושי, ובוודאי אף אחד לא יתנגד.

היום אין דיאטנית בבתי הספר, והיום קופות החולים מסייעות למשרד הבריאות והחינוך לבצע את זה.

אנחנו ממליצים שבתקנות הללו תהיה דרישה לכל פרסום. אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו לאסור את המודעות האלו, אבל יחד עם זאת אני חושבת שאם בתקנות הללו תהיה דרישה שבכל מודעה יהיה כתוב באותיות גדולות אם יש תופעות לוואי או אין, אז עשינו משהו.

הוועדה פונה לשרת החינוך עם ההמלצה של פרופסור עזרה זוהר. כבר פנינו אליה בעניין שעות של הסברה בעניין תזונה.

תודה שבאתם.




הישיבה ננעלה בשעה 10:50