פרוטוקולים/פניות ציבור/5230

הכנסת החמש עשרה
מושב שלישי

5
הוועדה לפניות הציבור
29/05/2002

פרוטוקולים/פניות ציבור/5230
ירושלים, א' בתמוז, תשס"ב
11 ביוני, 2002







פרוטוקול מספר
מישיבת ועדת פניות הציבור
מיום ד' י"ח בסיוון התשס"ב, 29/05/02, בשעה 9:45

פניות ציבור של דיירי בנינים שמנוהלים על ידי חברות אחזקה

חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר
ראובן צדוק - מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור
שלומי אור - עוזר מנכ"ל, האגודה לתרבות הדיור
עו"ד סמי ישראל - האגודה לתרבות הדיור
בנימין מגדמן - מהנדס העיר, עיריית אשדוד
חובב חדד - מנהל חברת ישראליפט
חנן פרידמן - מנכ"ל חברת אוריאן
שמואל פרידריך - ראש החטיבה לניהול ועדי בתים,
עמיגור 2000
דוד חסן - מנכ"ל חברת צ. ד. א.
דוד פינגל - דייר
ויטלי קטסון - דייר
אילנית שומרון - דייר
יפעת ישי - יועצת משפטית

שולמית קואולמן

מילת - הקלטות ותמלול















פניות ציבור של דיירי בנינים שמנוהלים על ידי חברות אחזקה

אני פותחת את ישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושא פניות הציבור של דיירי בנינים שמנוהלים על ידי חברות אחזקה. אנחנו הזמנו את כל חברי הכנסת אשדוד מכיוון שהנושא הזה חשוב לאנשי אשדוד במיוחד.

אני רוצה קודם כל לברך את כל אלה שהגיעו הנה לצורך הוועדה. אני אבקש ממנהלת הוועדה, הגברת קואולמן, שתקריא לנו לצורכי פרוטוקול את המכתב שקיבלנו.

"אל חברי הכנסת
סופה לנדבר
אילן גלאון
מכתב זה נכתב אליכם לאחר שכלו כל הקיצים ולאחר שפנינו לכל הגורמים, המוסדות, והאישים אליהם פנינו לא השיבו לנו כלל.
אנו פונים אליכם כתושבי אשדוד שהעיר חשובה לכם אך אזרחיה עוד יותר חשובים ואותם אתם אמורים לייצג בכנסת ישראל.
אנו תושבי אשדוד שגרים בגן העיר בסיטי פונים אליכם להתערב להביא לידיעת משרד הממשלה המתאימים ולמוסדות את הבעיה המעסיקה ומטרידה אותנו תקופה ארוכה.
עיריית אשדוד, בתוקף סמכותה, חוקקה חוק עזר מתועב ומרושע נגד אזרחיה.
מתועב משום שבחוק זה קבעה העירייה שעלינו לשלם לה מידי חודש בחדשו ארנונה קטלנית יותר יקרה מאשר משלמים תושבי רעננה והרצליה אך לעירייה אין שום מחויבות לתת שירותים מינימליים עבור הון עתק שהיא גובה מאתנו.
השרות היחידי שאנו מקבלים מהעירייה הוא איסוף אשפה, שום שרות אחר עירייה זו לא נותנת לנו.
מרושע משום שהעירייה בחקיקה שלה קבעה שעלינו לתחזק את בתינו וסביבתנו ע"י חברת אחזקה הדורשת מאתנו לשלם לה ארנונה שניה תמורת אותם שירותים שהעירייה ע"פ חוק צריכה לבצע, ומאז שנכנסנו לדירותינו אנו במאבק קשה שהעירייה תבטל חוק מתועב זה ותאפשר לנו לתחזק את דירותינו ובתינו במחירים אפסיים לעומת מה שדורשות מאתנו חברות האחזקה.
כל פניותינו לראש העיר לא נענו, אטימות כזו לא ראינו בשום מקום בארץ.
וראש העיר מדבר על עצמו כנציג האזרחים, הוא לא נציגינו. ואנו לא אזרחיו.
חלק מהתושבים אינם עובדים והם נדרשים לשלם מאות שקלים בחודש לעירייה כדי להחזיק את המנגנון המנופח שלה.
ומאות שקלים לחברת אחזקה, דבר שממוטט משפחות רבות.
והצרה היא שאין עם מי לדבר.
בכל מקום אחר העירייה היא נציגת התושבים ואחראית להם.
באשדוד העירייה והעומד בראשה הם אויבי הציבור.
אנו נדרשים לשלם חשמל ברחובות במקום העירייה. אנו נדרשים לתחזק גן ציבורי שמידי ערב בערב מתכנסים בו כנופיות נוער ששותים לשוכרה, מעשנים סמים והורסים כל הציוד היקר והמנורות. ואנו צריכים ומחויבים לשלם עבור גן שאף אחד מאתנו לא נהנה ממנו.
אנו נדרשים לנקות הרחובות ליד ביתנו במקום העירייה, ואין לזה סוף לסיפור הארור הזה.
פנינו עשרות פעמים לראש העיר אך אין קול ואין עונה. אנו מבטיחים להתנהג כך ובהתאם גם בבחירות הקרובות לראשות העיר, לא נשכח ולא נסלח.
הוכחנו שאנחנו מסוגלים לתחזק את בתינו במחירים זולים והגיוניים, אך העירייה, בעקשנותה, ממשיכה ללחוץ שהכל ייעשה ע"י חברות האחזקה, רק משום שהם אינם יודעים כמה כסף עוד לסחוט מהתושבים כאן.
כחברי כנסת וכנציגי ציבור אנו פונים אליכם בבקשה לעזור לנו במצוקתנו הנמשכת שנים. ברור שאנו נגיע למשפטים ואולי לבתי סוהר, אך אנו דורשים שהעירייה תיקח על עצמה את התפקידים שהחוק מחייב אותה לעשות ולא להתחמק רק משום שזה עולה כסף.
אנו פונים אליכם לעזור לנו להשתחרר מהמחנק ששמו חברות אחזקה.
אנו מבקשים להפעיל השפעתכם שמנהיגי המדינה ידרשו מראש העיר לעמוד בהתחייבותו כלפי אזרחיו.
אנו מבקשים את מעורבותכם והתערבותכם ונשמח מאוד להיפגש אתכם כאן באשדוד שתשמעו אתם בעצמכם את הצבור הממורמר על התנהגותו של ראש העיר.

בברכה ועד הפרוייקט
העצמאות 50
אשדוד 77452"

קודם כל אני רוצה לדבר לטובת ראש העיר, אני לא אוהבת לעשות "לינץ" לאף אחד. אנחנו יודעים שחוקי העזר לעיתים קרובות מתקבלים בכל עירייה ועירייה ויכול להיות שעם חוק העזר הזה נעשה הדבר מתוך כוונה לשמור על העיר, על בניינים גבוהים ויכול להיות שהיה ליקוי בחוק העזר מההתחלה ועל זה אנחנו רוצים לדבר.

אני רוצה לומר שדיברתי עם ראש העיר גם אתמול וגם לפני שבוע. אתם יודעים שאתמול הייתה ועדה, אחת מהחשובות שבכנסת, שבה גם דננו בעיר אשדוד מכיוון שאנחנו מנסים למנוע (ועשינו את זה) את העברת פי גלילות גם לאשדוד. אתם בוודאי יודעים שהיום פי גלילות יכול להיות קטלני לא רק במרכז המדינה. בעצם שעות רבות ראש העיר שלנו, יחד אתנו, עשה מה שעשינו כולנו למען העיר אשדוד. לא משנה לאיזה חצר רוצים להעביר את זה, אשדוד, ראשון לציון, תל אביב אני חושבת שבמדינת ישראל יש מספיק אדמות וצריכים להעביר את פי גלילות לאדמות האלה ולא לגרום לתושבי המדינה, לאזרחי המדינה, שבחצר הפרטי של מישהו יהיה את מראה פי גלילות עם כל המסוכנות של זה. במדינת ישראל לפני מספר ימים היה יכול לקרות אסון, שאגב, בוועדת הפנים אנחנו מדברים על זה שנתיים. אנחנו דנים האם להעביר או לא להעביר, יש או אין זמן, יש או אין מפות, יש או אין תקציבים. יש היום תקציבים של 11 מיליון רק כדי להכניס את זה לתוך אדמה זמנית לזמן מצוקה.

אני קודם כל רוצה לשמוע מהדיירים מה אתם חושבים, ממה אתם סובלים, מה אתם ממליצים. אני רוצה שהכל יתנהל כאן ברוח טובה כי אנחנו כולנו מבינים שהכל נעשה ברוח טובה אבל יצא מה שיצא.

קודם כל אני רוצה להגיד שחוק עזר עירוני שעליו מדברים כבר יותר מחמש שנים זה "בלוף". אין חוק עזר עירוני, יש החלטה של ועדת משנה וזה הוא. אנחנו רוצים אפילו לפנות למועצת העיר שתצא בהכרזה שלא היה ולא קיים חוק עזר עירוני כדי לא להטעות אנשים. אני לא יודע מי שכנע את האנשים שמדובר בחוק עזר עירוני אבל עובדה שמדברים על חוק שכזה .

איזה חברה פועלת באזור שלך?

חברת צ. ד. א.
בתמונה הכללית אני מזהה שלושה גורמים עיקריים: עיריית אשדוד, בעל הרכוש המשותף ומדינת ישראל. לפני "בלוף" על חוק עזר עירוני, כשלא היו לנו חברות אחזקה, בעצם הם היו אבל לא הכריחו אותנו להתחבר אתם, קופה של ועדי בתים הייתה פטורה מכל מס.

מ- 17%.

מ- 17% מס ערך מוסף, קופה פטורה בכלל, לא שילמנו בכלל לפי חוק המקרקעין. זה כלי ניהול מצוין שמגיע לדיירים ממדינת ישראל, זאת לא חברה מסחרית שחייבת לשלם מס. מדינת ישראל כנראה נהנית מההכנסה הנוספת, האינטרס של המדינה נשמר פה. רואים פה גם את האינטרס של עיריית אשדוד שלמעשה הטיפול בשטח העירוני קטן יותר מאשר היה קודם כי כל המתחם בין הבניינים לפני שיטת המתחמים היה מטופל על ידי העירייה (עמודי חשמל, קווי ביוב, השקיה), עול זה עכשיו נפל על גבי הדיירים. מבחינת האינטרסים של בעל הרכוש המשותף הגורם הזה הוא המפסיד פה, הוא היחיד שמפסיד.

במתחם שאני מייצג יש 274 דירות, המחזור השנתי שלנו הוא כ- 460,000 שקל בשנה. מס ערך מוסף הוא כ- 78,000 שקל לשנה. כל שנה משולמים 78,000 שקל ל-צ. ד. א. ולא לנו. החזרי מע"מ מגיעים ל- צ. ד. א. ולא לנו וכך גם חתום בהסכמים.

אז שיתחיל לעבוד עם "חאפרים" ערביים אז לא ייקחו מע"מ. זה החוק, מה לעשות?

אני מבקשת, בלי האשמות אחד לשני. אנחנו רוצים להעביר את זה בצורה כזאת שכולנו נהנה מהחקיקה הזאת ואם צריכים לבטל אותה, אז נבטל אותה. ואם צריכים לעשות התקשרות אחרת עם חברות נעשה התקשרות אחרת, אפילו ילד שנולד משחררים אותו מחבל הטבור. אתם יודעים שיש פה איזשהו דבר שכנראה מההתחלה הוא עם ליקוי מסוים. ואם ההרגשה של הדיירים היא הרגשה לא טובה כנראה ש- "הקליינט תמיד צודק" כפי שלימדו אותי.

לאחר שמהקופה שלנו יורד 17% מע"מ, יורד גם כן 12-15% רווח מובטח של חברת האחזקה. לאחר מכן יורד מהקופה שלנו הוצאות ניהול (פאלפונים, טלפונים, רכבים, משרדים, מנהלי עבודה מכל מיני מישורים) ורק לאחר מכן יש להם אפשרות להסתכל מה הם הצרכים החיוניים של הפרוייקט שלנו בכלל. אז אנחנו מגיעים למסקנה שפה הכריחו אותנו לשלם מסים ולרכוש ולתת למישהו אחר לדאוג לניהול של הרכוש המשותף שלנו ולהחליט איזה סל שירותים מגיע לנו.

עשיתי חישוב ומצאתי שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לרכוש סל שירותים באותו סכום, 460,000, שיספק את האינטרסים שלנו כמעט ב- 100% ועוד יישאר לנו כ- 35,000 שקל רזרבה כספית לפיתוח.

אפשר לשאול רק כמה אתם משלמים מדי חודש בחודשו?

אנחנו משלמים בממוצע 140 שקל לדירה.

הוועדה עשתה עבודת חקירה טובה מאוד הודות למנהלת, הגברת קואולמן, ואנחנו יודעים שבאשדוד משלמים בין 120-200 ש"ח. אנחנו גם יודעים שבשנת 1997 נתקבל חוק העזר הזה והוא מחייב טופס 4 דרך חברה. זאת אומרת שקבלן צריך לדאוג לחברת אחזקה. כשדייר מקבל מפתח באופן אוטומטי מקבל חברת ניהול.

כשהקמנו את האזור המטרה הייתה לשמור ולא להפוך עיר ובניינים גבוהים ל- "סלאמס". בעצם מה שהפך במציאות שאזור "סיטי", אזור חדש ויפה יוצא מן הכלל, הפך להיות "סלאמס". אני לא מבינה למה בכיכר באמצע עד היום לא מורידים שום דבר והכל נראה מוזנח. יש כאן "דיל" ועל הדיל הזה אנחנו כרגע לא נדבר.

רק כדי להתפטר מחברת ניהול (שהיא לא לטעמם של הדיירים, נניח) צריכים אישור של 75% של כל הדיירים לא רק מבלוק אחד אלא מכל הסביבה ומכל המתחם.

אני רק מבקש לומר דבר אחד לגבי המחירים: אין ממוצע. כששואלים מה גובה המחיר צריך לעשות אבחנה כמה משלם בניין עם מעליות וכמה משלם מישהו שמשתמש רק בשטח הציבורי. הממוצע לא רלוונטי.

אני הבאתי כאן החלטה משנת 1997 של עיריית אשדוד.

יש לנו את כל ההחלטות. אנחנו רואים אפילו מי חתום כאן. יש את הגברת בריסקין, חברת מועצת העיר, מר בן חמו, מר דרובר, מר אילן בן שמחון, מר אריה ללוש, ומנכ"ל ומהנדס העיר.

אנחנו עשינו ניסיון להתנתק מחברת האחזקה צ. ד. א. וכפי שמתחייב מההסכם שלנו דרוש 70%. אני השגתי 70% חתימות והעברתי אותן לחברת אחזקה צ. ד. א. - איזה יחס שאני קיבלתי! כל ה-"לכלוך" שיש בעולם הם שפכו עלי. הם אמרו לי קודם כל אין לך זכות להתארגן בצורת ועד בית, אתה חייב להביא במקומנו חברה מסחרית אחרת, על סמך ה- "בלוף" הזה שהוא לא קיים. אני פניתי לגורמים בעירייה, כולל מהנדס העיר הנוכחי, בבקשה לתת לי אישור כדי להראות ל- צ. ד. א., לחברה המוכרת, שלא קיים חוק עזר עירוני. אני עשיתי סיבוב פעמיים, כל אחד מפחד לתת את ההחלטה, לקבוע את העובדה שהעזר העירוני לא קיים. זאת אומרת שזה היה מאפשר לנו למשל לבוא למר דוד חסן ולומר לו שהוא טועה, אין פה חוק עזר עירוני.

אני רוצה לומר את דברי שהם יותר כלליים ויש לי תיאוריה מאוד מסוימת בנושא הזה. קודם כל צריך להתייחס לכל הנושא הזה מהשורש, אם מטפלים בדבר מלמעלה והשורש נשאר אותו דבר זה מהווה באמת בעיה. אני רואה את השורש של הבעיה פה בניסיון של עיריית אשדוד לוותר על תחזוקה של שטחים מסוימים. אני הבנתי שרוק רובע י"ב כשנמכר לקבלנים נמכר כשטחים פרטיים. קבלן קנה שטח גדול וזה שזה גינה לכולם זה נחשב שטח פרטי. זאת אומרת שבאמת חצרן שחברת ניהול נותנת ומים חברת ניהול צריכה לשלם. בפועל יוצא מזה שחברת ניהול כשהיא משלמת מים בשטח ציבורי היא הופכת למכור לי מים במקום שעיריית אשדוד תמכור לי מים, וזה אסור על פי חוק. חברת ניהול בסופו של דבר הופכת למוכרת מים. אני קצת מעורה בנושא הזה ובדקתי את הדברים. דיברתי עם מישהו מ- "מקורות" והדבר נכון: חברת ניהול לא יכולה למכור לנו מים, הרשאית היחידה למכור מים לתושבים זאת עירייה.

עיריית אשדוד מעדיפה גם באזורים בי"א, ברוב האזורים בי"ב, באזורים בי"ג ובסיטי, שעל חשבוני ועל חשבונך תצא מנורה אחת שנשרפה או חמישים מנורות שנשרפו מאשר שהעירייה תחליף אותם מכספם. אני אפילו לא מדברת על מישהו שיבוא לעשות את זה כי אפילו פקחים לתת דוחות חניה לא באים אז בטח לא יבואו להחליף לנו מנורה. מה שקורה ברובע י"א היום למעשה זה שאין שם מנורות, מנורות לא נמצאות, לא דולקות, חניות חשוכות מאוד כי עיריית אשדוד לא אחראית על השטח הזה. באזורים של ב' ו- ג', אזורים אחרים, הם כן אחראים. לא יכול להיות שבכל אשדוד יש אחידות בפר מטר כשדורשים ארנונה אבל בשטחים מסוימים כשאנחנו, משלמי הארנונה, צריכים לקבל שירות - אין אחידות. במקרה הזה באזור י"ב, המבוססים יותר, מקופחים לעומת האוכלוסייה הפחות חזקה.

את אומרת שיש הרגשה שעיריית אשדוד הורידה מעצמה את הנטל ובעצם כל החברות צריכים לעשות ניקיון גם בפנים וגם בחוץ ועיריית אשדוד מקבלת פחות על עצמה בין באחריות ובין בשירותים.

נכון, וזה מתבטא בכסף כי אנחנו משלמים עבור זה הרבה יותר. יש צד אחר, זה עניין הדילים. כל הסיפור הזה צמח מ- "דילים", כל הסיפור הזה צמח מכאלה שידעו שלא ייכנסו למועצת העיר בפעם הבאה ועובדה: אחר כך הלכו ופתחו להם חברות ניהול. אחד מהם אני מכירה, הוא היה אצלי גם וסגר עם הקבלן שלי. הייתה חברה בשם "תקומה" שכבר לא קיימת וכמו כן יש חברה נוספת בשם "סמורה" ושניהם לקחו כסף.

הבעיה היא כזאת: לדיירים יש הרגשה שהם נמצאים בחברות האלו כבני ערובה. הם לא יכולים להתנתק בזמן שהחברה לא נותנת שירות וקשרו את החוזה בצורה כזאת שצריך 75% כדי להתנתק מחברה, וזה לא צודק.

אני רוצה להביא צד אחר של הסיפור ולתת דוגמה מהפרוייקט שלנו. לנו יש פרוייקט וגם החברה הראשונה שהייתה אצלי אמרו לי שדרוש 75% מכלל הפרוייקט כדי לצאת מהחברה. אמרתי להם שאני מהראשון לחודש לא רוצה לראות אותם יותר בבניין שלי. הם היו חייבים כסף, הם אחר כך גם לא שילמו בבניין השני. הבניין השני בסופו של דבר הסכים אתי ושלחנו אותם. שכרנו חברה אחרת, במקרה חברת צ. ד. א., הם באו ולקחו את שני הבניינים, כלומר את כל הפרוייקט שלנו. אני חשבתי שאני לא מקבלת שירות טוב מ- צ. ד. א. ביחס לכסף ששילמנו. פניתי למר דוד חסן ואמרתי לו שהשירות שלו לא מוצא חן בעיניי.. הדיירים שלי "שיגעו" אותו גם בנושא של הביטוחים ושל כל התשלומים לחברת חשמל. אני אמרתי להם שאני מחוץ לעניין, שיעשו מה הם רוצים. הם אמרו לו "שלום". מר דוד חסן אמר תוך שבוע שבועיים, מתי שתגידו לי, אני שם מפתחות, אין חובות, אין כלום. אחרי שבועיים בערך מר חסן הגיע, נתן את כל המפתחות, עשה חפיפה עם חברת הניהול האחרת שנכנסה, עשה טיפול במשאבות המים, ואנחנו אפילו לא החתמנו אותו שייצא, פשוט ביקשנו ממנו לצאת ולא הייתה לו עם זה בעיה. זאת אומרת שאין חוק עזר עירוני, כן אפשר להתנתק מחברות. הבעיה היא בשורש שעיריית אשדוד אסור לה להתנות טפסי 4 לקבלנים בכך שייקחו חברת ניהול. יש פה עוד דבר משפטי והיועץ המשפטי יוכל להצדיק אותי.

אני חושבת שבכל חברה ובכל התקשרות יש ליקויים ויש דברים חיוביים. אנחנו צריכים כעת לתקן את הדברים שאינם רצויים.

אני לא טוב בדיבורים, רק במעשים. אני דיברתי עם הגברת ישי ואמרתי לה שאני חבר ועד ברובע י"ב וגם נציג שתי בניינים באשדוד. כשקניתי בית יפה באשדוד אמרו לי אתה חייב לחתום עם חברת הניהול.

אתה לא מאשדוד במקור?

אני מאשדוד במקור, גרתי ברובע י"א, י"ב עכשיו. אני חתמתי עם חברת "אוריאן". בהתחלה היו לי בעיות ומר חנן פרידמן באמת פתר לי אותן. אבל אחרי חצי שנה-שנה התחילו הבעיות. כל פעם שהייתה לי בעיה בבניין, אם זה מנורות שרופות, הייתי צריך להתקשר 10-20 פעם בשביל להחליף מנורה. זה הרגיז אותי מאוד. לא הייתה תחזוקה שוטפת למכונות בבניין, לגנרטור והמשאבות. הם קיבלו אחריות של שנה מהקבלן, היום הגנרטור שלי לא תקין. הם הוציאו לי דוח שהגנרטור תקין, היה הפסקת חשמל בגלל ניתוק חשמל שלא שילמו חשמל, אנשים ונשים עם תינוקות לא הצליחו לעלות במעלית יום שלם. הגנרטור היה עם סדק ברדיאטור, צינור פגום אז איך הם מוציאים לי דוח שהכל תקין? יתרה מזאת: הם חייבים היום 12,000 שקל לישראליפט. אני מודה למר חובב שהגיע לחזק אותי. אני התנתקתי מאוריאן והתחברתי לצ. ד. א. מכיוון שאצלי כולם זוגות צעירים, אני לא יכול לנהל את הבניין לבד, אני לא גר באשדוד, אני עובד בצפון ואני בא רק בסופשבוע. אני ביקשתי מהגברת אורלי (מנהלת סניף אשדוד) שתשלם את החובות, היא נותנת לי תירוצים שהכסף לא אצלה, זה אצל המנכ"ל.

אנחנו מבינים. יש בעיה עם מעליות, עם חשמל, יש חובות.

בראשון לשישי מנתקים לי את החשמל. דיברתי עם הגברת כרמית, מחלקת גבייה, נתנו לי הארכה של חודש לשלם את חברת המעליות. פניתי למר ג'ק ברגיל, שחבל שלא נמצא פה, במשך שבועיים הוא ניסה להשיג את מר חנן פרידמן, לדבר אתו, הגברת אורלי מתחמקת והסניף של אוריאן באשדוד נסגר. מר ג'ק ברגיל ראה את החומרה והוא אמר לי שהוא לא יודע מה לעשות. היועצת המשפטית בעירייה לא יודעת לתת תשובות. אני צריך לשלם את החובות שהחברה משאירה והם עוד בורחים? הם הלכו לבניין אחר וגם שם הם השאירו חובות ואנחנו סובלים.

אני אתחיל עם הרקע המשפטי לדיון הזה ואחרי זה אסביר איך האגודה התנהלה בכל האירוע הזה.

אני אשתדל בחמש דקות להציג את העמדה המשפטית שלנו. ככלל אני רוצה לומר ש- "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים" ואני שמח שיושבים פה גם נציגים של בניינים שמביעים עמדה, שהם האנשים הכי קרובים לעניין והם הסובלים.

אני רוצה לציין את העמדה המשפטית, לדעתנו, יהיו כאלה שמן הסתם יחלקו עמנו אבל אני מוכן לעמוד בפני כל דיון משפטי עם העמדה הזאת. אני רוצה להפנות אתכם לחוברת שהאגודה לתרבות הדיור הוציאה, לעמוד הראשון לסעיף 1. א' ו- ב'. קודם כל כדי למקד את כולם רק אומר שהפרק שעוסק בבתים משותפים בחוק המקרקעין הוא פרק שנקרא פרק ו'. בסעיף 1 א', סעיף 62 א' לחוק המקרקעין קובע כך: "בעלי דירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי הדירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם". מה אומר בעצם סעיף 62? אם אתה הולך להטיל עלי איזשהו תשלום שהוא לא קבוע בחוק, אתה צריך את הסכמתי. במילים אחרות: אתה צריך הסכמה של 100%.

בסעיף 1. ב' יש כנספח לחוק המקרקעין תקנון הנקרא "התקנון המצוי" שזה מין ברירת מחדל שאם אתה לא מאמץ שום תקנון חל עליך התקנון המצוי. התקנון המצוי הזה אומר בתקנה 12 2. "החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו', (וחברות אחזקה לא פורשו בפרק ו' בחוק המקרקעין) או בתקנון או המשנה את זכויותיו לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה". זאת אומרת שעמדת האגודה לתרבות הדיור אומרת שכדי שבניין משותף יקבל עליו חברת אחזקה צריך 100% הסכמה.

אני רוצה לעבור לעניין שהגברת אילנית שומרון דיברה עליו. מה קרה? איך הם פתרו את הבעיה? ברגע שבאתי לרכוש דירה חייבו אותי במועד רכישת דירה לחתום כנספח על חוזה הניהול ואז אמרו הנה השגנו את ה- 100%. לדעתי, צריך לעשות הפרדה מוחלטת, זה בניגוד לכל איזושהי חופש ההתקשרות. אתה לא יכול להכריח אותי להתקשר עם משהו שהוא לא קשור. לרכוש דירה אני רוצה, אנחנו מתקשרים כשיש מפגש רצונות בינינו. ברגע שאתה מכריח אותי להתחבר לחברת הניהול אתה פוגע בחופש ההתקשרות שלי, אתה מכריח אותי, אתה כופה עלי משהו שאני לא חייב לקבל אותו. אתה בעצם מכריח אותי להסכים למשהו שאני לא רוצה! הרי ברור לגמרי שצריך לתת את חופש ההתקשרות לדיירים שרוכשים את הדירה. מה עושים עכשיו? לפני הרכישה מציבים אותם בפני עובדה ואומרים להם אם אתם רוצים לקנות תחתמו על חוזה של חברת ניהול.

נקודה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת: אני לא בטוח שחקיקת המשנה של עיריית אשדוד יכולה לגבור על החקיקה הראשית בחוק. אם מישהו היה מנסה להתמודד עם זה משפטית יכול להיות שהתוצאה הייתה ביטול חקיקת המשנה משום שהיא סותרת את החקיקה הראשית בחוק המקרקעין.

נקודה אחרונה, ובזה אני אסיים. תסתכלו על סעיף 2 בעמוד 2 לחוות הדעת שלי: יש חופש שנקרא "חוק חופש העיסוק". יכול להיות, ובגלל קוצר הזמן לא עשינו איזשהו ניתוח משפטי רציני, יכול להיות שכל ההתקשרות הזאת נוגדת את חוק חופש העיסוק. אני רשאי לבחור לי את מי שאני רוצה שיעבוד אצלי בבית. אני רשאי להחליט איך הוא יעבוד, אני רוצה להיות הבעלים שלו. ברגע שמכריחים אותי מאחור להתקשר עם מישהו פוגעים ביכולת שלי לבחור את העובד שאני רוצה שיעבוד אצלי. ייתכן, אנחנו עוד צריכים לנתח את המצב הזה, שזה נוגד את חוק יסוד חופש העיסוק. אי אפשר להכריח אותי, לכפות עלי שירות של מישהו. כשאתה כופה עלי שירות של מישהו זה נוגד את החוק.

דיבר כאן מר קטסון על העניין הזה שבהסכם קבעו 75% כדי להתנתק מההסכם. אני רוצה לומר משפטית בעניין הזה: אין שום מעמד משפטי לנציגות על של 4 או 5 בניינים בחוק. המעמד המשפטי היחידי הוא של נציגות הבית. אין דבר כזה ועד שכונה בחוק, אין דבר כזה ועד, זאת המצאה אד הוק של מישהו. זאת אומרת שאם מדברים על 75% הסכמה במסגרת הסכם, זה אפשרי, אבל בחוק המקרקעין בפרק ו' אין סטטוס משפטי לוועד שכונה או לנציגות של 4 או 5 דיירים בבית המשותף. איך עושים את זה אם רוצים לעשות? צריך שכל בית בנפרד יקבל החלטה, תהיה לו נציגות (וזה תקף) והוא יכול להתקשר עם חברת הניהול משום שלו יש מעמד משפטי.

אתה מתאר לעצמך שלא כל דייר חייב ויכול אחרי שמחתימים אותו גם להתעניין במסמכים.

בשביל זה יש אגודה לתרבות הדיור ואפשר להתייעץ אתה והיא יכולה לעזור.

כוועדה ניקח על עצמנו להודיע לציבור שיש בזה פגם.

מר ישראל תודה רבה על הדברים. הסכמתי עם כל מה שדיברת אני רק רוצה לתקן שהדיירים כשבאים לקנות את הבית לא אומרים להם שהם מתקשרים לחברת אחזקה. כשהם מקבלים את המפתח באותו יום מבקשים לחתום.

גברת שומרון, זה לא נכון.

לי עשו את זה.

אני רוצה לדבר על כמה נקודות אחרי ששמענו בפתיח את הסוגיה בפן המשפטי. צריך לזכור שיש איזשהו עניין שמתנהל אצל חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, בוועדת חוקה מתעסקים בנושא חברת אחזקות בתים, לתת לה מעמד של נציגות. אני חושב שלאור הדברים ששומעים כאן אולי שווה לדבר גם עם מר אמנון רובינשטיין כדי לנסות לעצור את זה. צריך להפנות את תשומת ליבו שהדברים הם לא כפי שהם מגיעים אליו לחדר. יש שתדלנים כאלה שכל הזמן מקדמים אינטרסים כאלה ואחרים וצריך לומר לו להסתכל ולבחון את הסוגיה הזאת יותר עמוק ממה שמתייחסים.

ישנם מקומות קשים ונוספים מעבר לאשדוד אם כי אנחנו עכשיו דנים בעיר אשדוד. צריך לזכור שיש סוגיה באותו מובן, לא פחות קשה, בגני אביב בלוד. שם קשרו אנשים בחוזים, אנשים שהמצב הסוציו-האקונומי שלהם קשה ביותר ואין להם מה לאכול. ישב אצלי חבר כנסת לפני שנתיים ושאל אותי לגבי הסיפור הזה ואיך מתמודדים אתו. אמרתי לו זה הסיטואציה וצריך להילחם ולפרק את זה. אני שמח שהיום הדיון הזה מתקיים אצלך ואולי מכאן ניתן מענה גם לבעיה שלא נפתרה בינתיים בלוד. צריך לזכור שהאנשים האלה נמצאים בדילמה בין להיות מחויבים להסכם כזה או אחר לבין לכלכל את ביתם, שזה קשה גם כך.

אני גם מציע לאור הדברים שהעלינו פה לנסוק לפרק את הסוגיות. יש פה סוגיה של אחזקה של הבית הרכוש המשותף, ופתאום נכנסו לעניין של "שרצפים" שזה סוגיות נפרדות שאפשר לדבר אולי עם הרשות המקומית. הדברים האלה קורים לא רק באשדוד, אבל אולי דרך הוועדה הזאת נתמודד עם בעיות שצפו באשדוד ויתנו מענה בלוד ובשוהם ובנתניה.

אנחנו יודעים שהייתה התקשרות באלעד והוא לא הצליח. אנחנו גם יודעים על מרכז המדינה אבל התקשרות שם לפי הרצון של הדיירים.

ברמת פולג. דווקא שם הם מרוצים מאוד מהשירות. הם בחרו את זה מבחירה.

אני לא רוצה לדבר על האגודה לתרבות הדיור אבל אני יכול רק לרמוז לך שמי שהביא וסידר להם את ההסכם ברמת פולג זה האגודה לתרבות הדיור ומר סמי ישראל סייע בידם. אין לי ספק שעיריית אשדוד רצתה לעשות איזשהו מעשה טוב, הכוונה הייתה כוונה טובה אפילו אם אולי קצת לא תסכימו אתי. לאור העניין שבו יש ועד בית או אין ועד בית תראו את זה בעיני ראש העיר שיושב ורואה את זה ברמת מקרו-מיקרו או מיקרו-מקרו, זה לא משנה. בית משותף, אין מי שיתחזק אותו, הגינה כבר מוזנחת, וזה מקרין בית עוד בית, רחוב, שכונה, מתחם, אזור ורצו קברניטי העיר לעצור או לפחות לנסות להתייחס לזה. לטעמי לכפות על האנשים חברה זה לא הדרך.

כבר לפני שנתיים שלחתי את היועץ המשפטי של האגודה לעיריית אשדוד כדי לשבת שם יחד עם מנכ"ל העירייה ולנסות להגיע לאיזשהו הסכם שיאזן את כל הצרות שהתחילו להיות באשדוד בין הדיירים לבין החברות. הם הגיעו להסכם שלנציגות תישאר האוטונומיה כנציגות והיא תוכל להיות מחוברת לאגודה לתרבות הדיור.

לא יכולה, מוכרחה.

והחברות לא הסכימו לחתום, אנחנו יודעים את זה.

לסיכום הנושא שאני כרגע מתייחס אליו אני רוצה לומר שאי אפשר לכפות על נציגות, על דיירים לקבל חברת אחזקה. הסכומים הם סכומים גבוהים. נתנו פה קצת מדגמית הסכמים, סכומים.

מה אתה מציע?

אני מציע להחזיר את ההחלטה לטוב ולרע לדיירים בבית המשותף שהם יחליטו, ורק הם. אפשר לדבר על איזה רוב מדובר, מי יכול לכפות על מי. צריך להתייחס לסוגיות שנמצאות בוועדה אצל מר אמנון רובינשטיין ולנסות לבלום את ההורדה של הסף. ברגע שהם יסכימו הטובים יהיו אתם, לא טובים לא יהיו אתם.

אני רוצה להתייחס קודם כל לסוגיה המשפטית. ההסכמים החתומים הם בין הדייר לבין הקבלן לבין חברת הניהול ברמה של משולש משפטי סגור. גם אם הוועדה תחליט לבטל תקנה כזאת או אחרת, או עזר כזה או אחר, עדיין קיימים חוזים חתומים על ידי הדיירים ויש להם תוקף משפטי שאך ורק שופט יכול לבטל אותם.

החוזים האלה נאמרו בבית דין לחוזים אחידים?

החוזים הם לא חוזים אחידים והם לא צריכים להיות אחידים. נתונה לדייר הזכות לבחור האם הוא רוצה להתגורר בחברה בה קיימת חברת ניהול או לא. הוא לא חייב לקנות שם, הוא יכול לקנות במקומות אחרים. אגב, 40% מפעילות החברה שלנו היום בנויה על ועד הבתים, ברובעים י"א, ברובעים ד' וברובעים ה' שלא מחויבים חברות ניהול. וכיוון שהוועד מזניח את הבניין בצורה פושעת פונים אלינו ואנחנו מספקים את השירות.

אני רוצה לגעת בנקודה שבה חברות הניהול נפגעות וזה הדרך בה אנו גובים את החובות. אני רוצה לציין שמי ששלח את המכתב אלה הם תושבי גן העיר הוא מר אלי לבנון, הוא לא חתום בשמו. הוא בעצמו באופן אישי חייב כ- 4000 שקל לחברת צ. ד. א. הפרוייקט עצמו עם חוב כללי של 94,669 לחברת צ. ד. א. החל מיולי 2001 סך הכל. הפרוייקט של אדון ויטל בחובות של 76,242 וכהנה וכהנה. בסך הכל החובות לחברת צ. ד. א. בחמש שנות פעילות עומדים על 1.642 מיליון שקל. עם כל הכבוד לדיירים ועם כל הכבוד לכולם אני נלחם עם הבנקים כל בוקר, ואני מלווה כסף על מנת לשלם את המעליות, לשלם את החשמל ולשלם עוד דברים.

יושבים פה נציגי האגודה לתרבות הדיור. פנה אלי מר ג'אק ברגיל לרשום את כל הדיירים. אמרתי לו בשמחה, בוא תסביר לי מה אני מקבל בתמורה לכסף. אני רוצה לדעת מה אני קונה, אני אשמח לשלם. על מנת לתמצת: אנחנו אגודה לתרבות הדיור פרטית, במילים אחרות ועם כל הכבוד לזה שרוצים לשמור על נפח באגודה לתרבות הדיור ולהראות שיש להם מצטרפים, עברנו דור. היום אנשים לא רוצים להיות ועד בית, היום אנשים רוצים חברות ניהול. גם מי שלא היה מחויב ביקש וקיבל. בנקודה הזאת יש לי דוגמאות רבות לתת לחברי הוועדה שאנשי אשדוד יכולים לבוא ולראות.

אני רוצה להזכיר פה נושא שהציג מר ויטל. בוודאי שזה לא הוגן לפתח תחרות בין ועד הבית, שהוא גוף וולונטרי, לבין חברת ניהול. מעבר לזה שאנחנו משלמים מסים, כל אדם שמחליף מנורה מקבל משכורת, הוא מגיע עם רכב, הוא נאלץ להשתמש בטלפון. אנחנו לא ועד שקם בבוקר ועושה את הדברים בכוחות עצמו. יש בניינים מסוימים שבהם יש רצון, יש זמן, ויש אנשים פנסיונרים שינהלו את העניינים לבד. אבל במרבית הבניינים אנשים עסוקים, הזמן חשוב, יש למי לפנות ויש "אבא ואמא" לבניין.

תן לו את הזכות הזאת. תן לו שנה ראשונה שלא תהיה לו חברה ואז שיחליט אם הוא רוצה או לא רוצה אבל אתה רשמת אותו מהתחלה.

אני רוצה לציין שקיימים שני סוגי הסכמים: אחד שמתחתים הקבלן את הדייר, ועל זה אין לי שליטה, זה לא נתון לשיקולי. הקבלנים מחתימים במודיעין, בבאר שבע, באופקים ובנתיבות על דעת עצמם, בין אם בהמלצת הוועדה ובין אם לא. מה הם כן ההסכמים שאנחנו מחתימים, ויכולים להעיד על זה דיירים? ההסכם מול ועד הבתים. אני חותם עם אופציית יציאה לשלושים יום. אני לא מחזיק אף אחד בכוח, אם טוב לך תישאר ואם לאו, תצא. היום אנחנו מוכרים שירות.

אתה החברה היחידה.

למה את אומרת החברה היחידה?

אני רוצה להתייחס לנושא הזה שכיכר הסיטי מוזנחת ועוד הרבה רחובות מוזמנים, ודווקא בנושא הזה נציג העירייה, מהנדס העיר אולי יכול לענות לנו. אנחנו מתחננים לפיקוח עירוני, מתחננים לפיקוח חניה, מתחננים לניקיון הרחובות עצמם, לא המתחמים ולא מקבלים. כמה שנדאג לטיפוח פנים הבניין והרחבות המשותפות לו אבל עדיין הרחובות נוסעים בהם ויש לכלוך ויש טינופת וצריך לנקות אותם. המטאטא העירוני שמסתובב לא מגיע להרבה מאוד מקומות ורחובות ראשיים בעיר וזה חבל, זה מכער את הכל. אני השקעתי בנכס מאות אלפי דולרים בכיכר וכולי צער כשאני מגיע כל בוקר ורואה את החנויות, את הבאסטות - באמת שוק. לצערי, לא חברות הניהול הן הכתובת.

רציתי לציין בנושא של מפגש רצונות שצוין שאכן קיים מפגש רצונות בשני מובנים: אל"ף של הדייר שרוכש מהקבלן ובי"ת של הדייר שרוצה להתקשר עם חברת הניהול. יש מפגש רצונות ויש התחייבויות מוגדרות. בנושא הזה אני חושב שאין בעיה.

הנקודה האחרונה, והיא הקריטית ביותר, היא נקודת חובות המים של חברות הניהול לעירייה. אני חושב שבנושא הזה העירייה פשוט עושה עוול לחברות הניהול. כשמתקשרים דיירים להתייעץ לגבי חברות ניהול אז אומרים להם באגודת תרבות הדיור החברה חייבת 400,000 שקל או 300,000 שקל. אני מנהל את החברה שלי ללא חובות, לא לחברת חשמל, לא לספקים, לא לחברת מעליות - אני נלחם עם מנהל הבנק ולא עם דיירים. אבל חייב להבין של הנושא הזה של מכירת מים, מעבר לזה שהיא בלתי חוקית היא מהווה "עצם בגרון" לא רק לחברות הניהול אלא לכל התחום הזה בכלל.

אתה רוצה לומר שזה באמת עיריית אשדוד שגלגלה על חברות אחזקה את מכירת המים? שהפכתם להיות קבלני מכירת מים?

אני יכול גם לפרט איך זה גולגל. דובר אתי על הנושא הזה שהתוכנה לא יכולה במחלקת המים לעשות כך או אחרת. הסכמתי להפנות תקציבים לשנות את התוכנה של מחלקת הגבייה בעירייה רק שיפטרו אותי מזה, זה עולה הרבה פחות מ- 350,000 שקל. את ההצעה שלי לא קיבלו לשפר את התוכנה ומצד שני לא משפרים אותה ומצד שלישי החובות נצברים. חבל, זה פוגע בשם של חברות הניהול וזה פוגע ביכולת שלנו לתפקד נכונה.

אני חושב שבסך הכל עם המכתבים ועם טענות הדיירים אני באופן אישי פתוח ומקבל את כל טענות הדיירים ונענה למרביתן. יש גם הבדל בין רצונות לבין המחויבויות שלנו כחברת ניהול. יש תקציבים, דיירים מתעלמים מהנושא הזה של החובות שלהם ויושב פה סביב השולחן גם כן בעל חוב.

יש לכם איזה יכולת לגבות? פניתם נגד דיירים, פניתם לבית המשפט?

אנחנו פונים לבית המשפט, פנינו למפקחת על רישום המקרקעין. כשמעלים טענה של ועד הסמכות היא מחזירה את זה לבית משפט.

הסמכות של המפקחת היא רק בסכסוך שבין נציגות לדייר ובין דייר לדייר.

ומאיפה הם צריכים לקבל סמכות לגבות?

מבית משפט.

קודם כל יש תקדים, המפקחת דנה בנושא חברות ניהול. אגב, לי יש פסקי דין של המפקחת למי שלא מעלה את שאלת הסמכות. הטרטור פה הוא אין סופי, זה בתי משפט, זה חודשים, זה שנים.

גם כשהוא זוכה בבית משפט נותנים לדייר לשלם ב- 100 שקל לחודש חוב של 4000 ש"ח.

אני חושב שמר חסן כיסה כמעט את הכל, אני לא רוצה לחזור על הדברים פעמים, אין טעם.

הרוב הגדול שלנו הוא למעשה בראשון לציון ולא באשדוד, 80% מהמחזור שלנו בבניינים נמצא באזור ראשון לציון. נוצר מצב מסוים באשדוד שלפי דעתי הוא אבסורד. העירייה התחילה בצעד שמבחינה אסטרטגית הוא נכון. פרוייקטים בסדר גודל הזה עם בעיית אוכלוסייה שנמצאת בממוצע מסוים היא בעייתית, קשה מאוד לתחזק כאלה פרוייקטים בלי יד מכוונת. מזה באה ההחלטה למעשה, והיא חשובה ונכונה. איפה הבעיה מבחינת הדיירים? הבעיה מבחינת הדיירים זה מה פתאום אתם נותנים לנו חברה, תנו לנו לבד להחליט אם אנחנו רוצים או לא. מבחינת ההגיון זה הכי חכם, זה צריך לבוא מהדיירים, צריכה להיות יכולת התנתקות תוך 30 יום לכל ועד בית להחליט אם הם רוצים חברה זו או אחרת, אף אחד לא צריך לכפות עליו את השירות. אני מאמין שאחרי חודשיים בתור ועד בית אף אחד לא ירצה להיות הנציג, הוא לא ירצה לטפל בדברים האלה אבל זה הבעיה שלכם, אני לא נכנס בזה ולא שופט.

תסביר יותר טוב מה עם חברת החשמל, חובות של מעליות וכולי.

אני אסביר. חברת ניהול היא לא חברת מימון. מר חסן דיבר מקודם על 1.6 מיליון שקל של חובות, אני לא רוצה להגיד עכשיו את המספרים שלי חייבים, אף אחד פה לא ייתן לי את הכסף. גם סביב השולחן הזה יושבים אנשים שעדיין חייבים לי. גם אם אדם הגיע יומיים לפני הוועדה הזאת והחליט לתת לי שיק דחוי ל- 30 לחודש זה לא נותן לי כלום.

אני לא רוצה להיכנס לחובות של דיירים.

אני יכלתי גם לבוא שבוע לפני זה למר חדד ולהגיד לו תיקח שיקים דחויים כרגע ונסגור את החוב.

זה לא משנה. אתה צריך להגיע לעיריית אשדוד היכן שקיבלת את המכרז.

אני לא קיבלתי מכרז, זה מה שאני מנסה להסביר לך!

אתה קיבלת את ההתקשרות.

אני לא קיבלתי את המכרז מעיריית אשדוד. הדיירים בחרו אותי לתת את השירות. לאחר תקופה מסוימת כשראיתי שגובה החובות של הבניין גבוה מעל יכולת תשלום שלנו אני יותר לא מוכן להתחייב כלפי הבנקים. הודעתי לדיירים: לא תשלמו אני לא אשלם את ההתחייבויות. אני לא חושב שאני צריך לממן אף אחד. זה לא נורמלי שבמטח רווחים של 10% או 12% אנחנו מממנים 30% מהפרוייקט. אנחנו חברת מימון?

זה לא הדיון היום.

אני לא באתי כרגע להגיד אם חוק העזר הוא טוב או לא טוב. אני לא באתי להתמודד, אני לא גר באשדוד אין לי זכות דיבור לגבי אשדוד. יש לי זכות דיבור לגבי חברות הניהול ואם הזכירו חובות היה חשוב לי לציין שאיפה שחייבים לנו כסף אנחנו חייבים כסף לגופים שנותנים שם את השירותים. אנחנו לא יכולים לממן את העלויות האלה מכסף שאנחנו לא מקבלים אותו.

אני מנהל את חטיבת הבתים בעמיגור 2000. אנחנו חברה גדולה מאוד פרוסה בכל הארץ למעשה, מנהרייה עד כרמיאל דרך הקריות ובכל הארץ, ברמת פולג יש לנו כ- 40 בניינים, ובחלק גדול מהם הותקנו מעליות של מר חדד מישראליפט. אני חושב שאנחנו נותנים שירות ברמה די טובה.

אני היום באשדוד לא מוכן לחתום עם קבלן, עם ועד בית, עם דיירים בבניין. אני לא מוכן לחתום, לא מוכן להיכנס ולא רוצה לתת טופס 4, זה לא מעניין אותי. הבעיות הן בעיות אינסופיות. הדיירים מתחילים להופיע אחד-אחד במשרדים אצלנו באשדוד, לתת 12 שיקים. חלק גדול מהם חוזרים, חלק הצליחו להתחמק בלי לתת את השיקים והקבלן נתן להם את המפתח ואחר כך נוצרים אינסוף בעיות גביה וכולי. כשאני חותם עם בניין זה אך ורק עם ועד בית, לא עם דיירים. אם חותמים עם דיירים אינסוף בעיות. אני מודיע לכם שהתופעה הזאת שהזכירו מר פרידמן ומר חסן על חובות של דיירים קיימת בכל מקום בארץ. אני לא רוצה לספר על גובה החובות שלנו, זה לא מעניין אף אחד. אנחנו קיימים בשוק סך הכל איזה שלוש שנים ויש לנו חובות כמו לשתי החברות ביחד.

אני מבינה שאתם חסרי יכולת ואין לכם כלים אבל אני גם מבינה שלדיירים יש טענה. אנחנו חושבים שהטענה צודקת.

תמיד הדיירים צודקים. יש ועדי בתים שמעולם לא יצליחו להסתדר עם חברת ניהול. יש ועדי בתים שאו בצורה תמימה או לא מחליפים חברות ניהול כל חצי שנה. מכל חברת ניהול בחתימה סוחטים כמה כדים של צמחים, כמה צמחים בגינה ושיפוץ של המעלית ללא תשלום. יש לי הוכחות רשומות של בתים שתוך שנתיים מחליפים 4-5 חברות ניהול. אז מה? כל חברות הניהול לא טובות?

הגביה בבתים היא גביה נוראית. ברגע שחותמים באשדוד עם ועד בית, עם דיירים, הבעיה הופכת נוראית. אין אפשרות לגבות, ברגע שמגיעים לבית משפט עם אותו דייר והוא חייב 2000 שקל, בית המשפט שואל אותו: "אתה יכול לשלם?" הוא אומר לא. "טוב, 100 שקל לחודש" על חובות מלפני שנתיים. מה אנחנו, בנק?

לפי דעתי חוזה צריך להיות חוזה סטנדרטי עם זכות יציאה של 30 יום מראש. כך זה בכל החוזים שלנו בארץ וזה ההוראות של היושב ראש והמנכ"ל שלנו. אנחנו חותמים אך ורק מול ועד בניין.

מה אתה ממליץ לנו ככלים לחברות לגבות את הסכומים שחייבים להם? יש לנו מסמך שמראה שהיה חוב של 3950 לאיזה חברה וניתקו וכך עשו עונש קולקטיבי לכולם.

אני רוצה להתייחס לדברים בקצרה. כשאני מסתכל על מה שעושה מר חסן ומה שעושה מר פרידמן אני רוצה להסביר שיש שני מישורים: כשחותמים עם הנציגות, הגוף המשפטי שאתו יש דין ודברים זה הנציגות וכשאתה חותם באופן אישי עם הדייר אתה יכול לתבוע את הדייר. בדרך כלל יותר קל, וזה מאיים יותר, בהסכם האישי שלך עם הדייר. כשתובעים אותי זה מעניין אותי ואז אני הולך ומנסה לפתור את הבעיה. ברגע שאתה תובע את הנציגות זה איזשהו גוף ערטילאי שמתחלף כל הזמן, זה כמו חברה בע"מ. לכן אני חושב שמבחינת הגביה דווקא צ. ד. א. ואוריאן עושים מהלך יותר נכון. מבחינת העניין של הקלות כלפי הדייר והנוחות של הגוף המשפטי ההתקשרות צריכה להיות מול הנציגות, כפי שעובדת עמידר. לדעתי גם מקלים באופן כזה או אחר עליהם במקום להגיש 20 תביעות נגד כל דייר הם יכולים להגיש נגד הנציגות והנציגות זה גוף משפטי.

כשאנחנו מקבלים את הכסף 6 חודשים אחרי הזמן אתה חושב שהכסף כבר שווה לי או לישראליפט? הכסף כבר לא שווה לאף אחד.

באגודה חייבים לא שני בתים או שלושה בניינים באשדוד אלא 30,000 נציגויות בתים. 90 סניפים ברחבי הארץ שנהנים מסל שירותים ב- 21 שקלים ליחידת דיור בשנה. מדובר בייעוץ משפטי חינם, ייעוץ הנדסי חינם, ייעוץ אדריכלי חינם, ייעוץ גינון חינם, מוסד לבוררות שאנחנו מעמידים לטובתם.

אנחנו לא רוצים לעשות פרסומת.

אני מנכ"ל ישראליפט שירותים ואתם מבינים שבכל המורכבות הזאת אנחנו, הספקים, נמצאים בתוך ה- "פח" הזה. אנחנו נאלצים לצערנו להחזיר את זה כבומרנג לדיירים, דבר שאנחנו לא כל כך חפצים בו ולא כל כך אוהבים אותו. אנחנו גוף שנותן שירות ולא גוף שלא נותן שירות. אנחנו נופלים בתוך המורכבות הזאת. כאחד שמתעסק כבר 15 שנה במתן שירות אני חושב שכל העסק הזה שנעשה תחת אי פיקוח בעצם יצר כאן את המורכבות הזאת. יותר קל לעבוד מול נציגות מאשר לעבוד מול דייר-דייר. היום המצב הזה באשדוד ובעוד מקומות בארץ שבהם אין נציגות העסק נהיה הרבה יותר מורכב.

מהצד של הספקים קמו באשדוד כמה חברות שהשאירו חובות (שכמה מהן כבר לא קיימות), השאירו את הדיירים בקונפליקט. אנחנו פנינו אמנם מול אותה חברת ניהול אבל גם מול הדיירים והדיירים נשארו חייבים לנו כסף. התחלנו לנהל מאבקים מול הדיירים וזה דבר שבעצם הוציא אותנו נפסדים. ברור שחברה כלכלית שרוצה לתת שירות ורוצה להמשיך קדימה אז מעגלים ומבטלים חלק מהחובות כאן ושם והיום חברות שמעניקות שירות באשדוד נמצאות על פצצת זמן מתקתקת. הכדאיות שלהם לעבוד שם תהיה מאוד קטנה. אם הייתה כוונה כאן של המחוקק להעלות את רמת השירות אני רוצה לומר לכולם שרמת השירות ירדה. נוצר כאן איזשהו מצב מאוד מורכז. יושבות חברות ניהול שגוזרות קופון, לפעמים שמן ולפעמים דק, ב- "משחק" הזה, לפעמים אפילו יותר מהחברות שנותנות את השירות בעצמן! חוסר הפיקוח וחוסר היכולת של הדיירים, להערכתי, לפקח על הכסף שיוצא מכיסם הוא לא טוב. גם שיטת העבודה של חברות הניהול היא לא טובה, שיטה שבעצם יוצרת מצב של ניגוד אינטרסים. יש פה ניגוד אינטרסים בין החברות שנותנות שירות, לבין חברות הניהול לבין הדיירים.

לסיום, חברות הניהול, חלקן עומדות בתשלומים וחלקן לא עומדות בתשלומים. רק השבוע קרה שבחברת אוריאן נאלצתי לעצור שירות באשדוד ולא לתת. כל עוד שלא מגיע שק של כסף - לא שיקים - אני לא נותן שירות, ומצדי גם לא לעבוד שם! באשדוד אני מחזיק מעל 600 מעליות . נותן שירות במקום אחר שצוין כאן אמר לי שזה מדאיג אותו, על פי החוזה שלו הוא אמור להיות 10 שנים, זה מה שמוביל אותו ומצדו, במילים שלו, אחרי עשר שנים שהאתר הזה יתפרק! כספקי שירות לא יהיה לנו כדאי לעבוד במתכונת הזאת ופשוט ננתק את הרגליים שלנו. אנחנו נסבול מזה מבחינה עסקית אבל בוודאי גם הדיירים.

אני מעבירה את רשות הדיבור לבנימין מגדמן, מהנדס העיר. לפני שתתחיל בדבריך אני רוצה להפנות אליך כמה שאלות. מטרת הדיון היא להפסיק את ההסדרים הקיימים לגבי העתיד וגם רטרואקטיבית ואני רוצה לשאול אותך כמה שאלות: כמה חברות אחזקה פועלות באשדוד? איזה שירותים הם נותנים? איזה שירותים נותנת עיריית אשדוד לתושבים שבעצם יש להם התקשרות עם החברות הללו? מדוע התושבים משלמים ארנונה כל כך גבוהה? לפי כל ההגיון איך אנחנו מעבירים את הנטל הגדול על האזרחים שגרים בבניינים שיש להם חברות אחזקה, מכיוון שהחברות האלה צריכות לעשות ניקיון גם בפנים וגם בחוץ לפי כל הגיון התשלומים עבור הארנונה בבניינים האלו צריכים להיות יותר נמוכים. מה הרווחים של העירייה מההסדר? והאם כל הדיירים משלמים אותו מחיר? האם יש הבדל בין גודל הדירות, האם קיימת ועדת חריגים למי שמתקשה לשלם? האם יש צעדים נגד אותם דיירים מטעם העירייה? אני גם הבנתי שכל החברות האלו הפכו להיות חברות קבלנות שגם מוכרים את המים, דבר שנצטרך בישיבה אחרת או מעורבות של ועדה אחרת.

אני אשאיר את השאלות ששאלת קצת לסוף ורוצה להתייחס קודם לדברים ששמעתי. הדיון היה רצוף אי דיוקים ואני שתקתי כדי לתת לדיון להתמשך באיזה מין תרבות דיונית.

אני אתחיל בהערה הראשונה של מר קטסון, אכן נכון אין חוק עזר עירוני באשדוד שמסדיר את הנושא של חברות ניהול ותחזוקה אלא שחוק התכנון והבניה והתקנות בחוק התכנון והבניה נותנים לוועדה המקומית להחליט תנאים להוצאת התרי בניה. בין היתר החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בשנת 1997 להתנות את מתן טפסי 4 בהתקשרות עם חברות ניהול ותחזוקה. זה דבר חוקי, לא צריך לחוקק חוק עזר עירוני לזה. הסמכות והוועדה המקומית יכולה להחליט החלטה שכזו. החל משנת 1997 ברבעים מסוימים איפה שהוועדה המקומית לניהול ובניה סברה שהניהול של רכוש המשותף על ידי ועדי בתים ייכשל החליטה להתנות את מתן טפסי 4 בחברות ניהול ותחזוקה. לא הייתה ולא חשבה העירייה בשום פנים ואופן על לחסוך כספים. העירייה לא הורידה מעצמה שטחים לתחזוקה. אני רוצה להזכיר לכם שהחברות לתחזוקה מחויבות היום בשכונות כמו קריית מר מגורים, רובע ט"ו, רובע י"ב, כולם רבעים שההפקעות לצורכי ציבור עולות מעל המותר על פי החוק, שזה 40% משטח השכונה. אנחנו מדברים על רבעים שעיריית אשדוד הפקיעה לצורכי ציבור, לצורך כבישים, מדרכות, פארקים, שצפ"ים ומבני ציבור במקרה הנמוך ביותר בין 40 ל- 50%. יש לנו גם רבעים שאנחנו הפקענו לצורכי ציבור 60% ואנחנו אחראים אל השטחים האלה ואנחנו מתחזקים אותם. מה שקרה כאן שהמגמה התכנונית של השנים האחרונות היא לא לתכנן רבעים במושגים שתוכננו בשנות ה- 50 או ה- 60 כאשר על מגרש של 2-3 דונם עם גדר מסוים מקימים בניין ואז כל אחד ברור לו איפה הגבול שלו ומה הוא אחראי עליו. נכון לתכנון של הרבעים שאנחנו החלטנו להטיל את הנושא של חברות ניהול ותחזוקה השיטה של התכנון היא שיטה של מבננים. עיריית אשדוד פה לא חוסכת מאומה בתחזוקה של השטחים הציבוריים אלא שפשוט במקום לחלק חלקות של 4 או 5 דונם חשבה שיותר נכון ויותר מודרני ויותר מתקדם לתת לדיירים ליהנות ממדשאות משותפות כאשר לא ידענו ולא ראינו את הנולד, בשנת 1997, למרות שלאחר מכן התחלנו להבין שיש כאן בעיה. עיריית אשדוד בעצמה בשנת 2000 הבינה שיש כאן בעיה והתערבה בנושא הזה והחליטה להתחיל לעשות פיקוח על נושא חברות ניהול ותחזוקה.

באגודה לתרבות הדיור שלנו באשדוד נרשמו על פי הדרישות שמועצת העירייה החליטה כנכונות 11 או 12 חברות שעמדו בכל הדרישות. הדרישות כוללות ניהול חברה תקין, ספרים חתומים על ידי רואה חשבון ISO 9200 בנושא מתן שירותים. הנושא הזה פורסם בעיתונות והוכרז במועצת העיר שאלו החברות הרשאיות לספק שירותים.

אחת הבעיות שראינו היה בנושא חוזה ההתקשרות שהיה בהתקשרויות הראשוניות כאשר הקבלן עבד מול הדיירים והחתים אותם על חוזים, שמבחינתו היו דרקוניות מבחינת אורך התקופה של ההתקשרות וגם המחירים שנגבו עבור התחזוקה של הרכוש המשותף. לכן בשנת 2000 עיריית אשדוד יזמה חוזה אחיד, שהוא היום החוזה שמצורף להיתר הבניה כתנאי ועל החוזה הזה החברות חייבות לעבוד, כאשר החוזה הזה גם עבר את הבדיקה גם של היועצת המשפטית של עיריית אשדוד וגם של היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור.

אתה טועה.

במה אני טועה? מנכ"ל העירייה פונה למועצת בשנת 2000 ואומר בסעיף 3 בפני כולם שאישור החוזה הזה, חוזה תחזוקה והדיירים.

החברות לא חתמו על זה.

גם הדיירים היו בהתנגדות לחוזה הזה.

אני רשמתי את כל מה שאמרתם ואני אגיע לזה. החוזה הזה הוא היום נספח לכל היתר בניה מאז שנת 2000. הוא אמור להיות החוזה שמגיעים. יכול להיות שעדיין לא הגענו לשלב שהיתרי הבניה שיצאו אי שם באמצע שנות 2000 בטח יגיעו אלינו לטופס 4 בחודשים הקרובים, לוקח זמן לבנות איזשהו בניין כזה. אנחנו חושבים שבעוד כמה חודשים הנושא יסודר. יש פה את כל הכלים בחוזה כיצד להתנתק מחברות הניהול, יש את הנושא שצריך להיות גם נציגות של הוועדים, כאשר האגודה לתרבות הדיור הוא הגוף שישמש כבורר במקרה ויש חילוקי דעות בין הנציגים של הדיירים לבין החברות המנהלות.

האינטרס של עיריית אשדוד באמת היה לנסות ולהכניס את מערך התחזוקה של הרכוש המשותף במקרים שהם לא ברורים. אני רק אצטט את מה שהגברת אילנית שומרון אמרה, שבמקרה גרה ברכוש משותף "עשיר" בו בין הבניינים החברה בנתה בריכת שחייה, יש שם שני בניינים ושכל אחד יעשה ועד בית עצמו. זה הוא מצב לא בריא להערכתנו. מאוד ברור שבשנים הראשונות של האכלוס של הבניין הבעיות הן בעיות קטנות (אנחנו שמענו כאן על החלפת מנורות) אבל בעוד כמה שנים במתחמים האלה יצופו בעיות של תשתית קשה מאוד ששום ועד בית לא יהיה מוכן לטפל בהן אם לא יהיה לו לידו חברה יותר מאורגנת שתדע לטפל בזה.

אנחנו ראינו מתחמים שכדי להגיע בין הבניינים יש כבישים שנראים ככבישים עירוניים אבל הם בתוך הרכוש המשותף ובשטח הפרטי של הדיירים עם עמודי תאורה בגובה של 15 מטר שמחוברים לחיבור החשמל של הבתים. איזה ועד בית ייקח סולם של 18 מטר כדי להחליף מנורה? זה דבר שלא יתרחש. לכן חשבנו שחברת ניהול ותחזוקה שמנוהלת על ידי אגודה לתרבות הדיור במקרה של בוררות, כאשר חתומים על החוזה הנוכחי, הוא חלק מפתרון הבעיה.

שמענו גם שברובע י"א ורובע י"ג, רובעים שלא מחויבים לחברות ניהול ותחזוקה מי שרוצה להתקשר שם עושה זאת באופן חופשי.

הם נהנים מזה ברובע י"א.

ממה נהנים?

במקרה שמעתי אתמול שהם נהנים מאוד.

אני רוצה לגעת באיזושהי בעיה שלהערכתי היא שורש הבעיה. הבעיה כאן זה בשיטת הגביה של הספקים דווקא. הספקים נותנים לחברות התחזוקה שוטף פלוס 90 יום. יוצא שבבניין שיש לו נניח שתי מעליות, שצריך לשלם 3000 שקל בחודש עבור שתי מעליות, הדיירים משלמים כל חודש בחודשו את דמי התחזוקה. הדיירים משלמים 100, 150 שקל או 200, זה לא משנה, והספקים נותנים לחברות לתחזוקה שוטף פלוס 90. אני מגיע למסקנה שאם לדוגמה חברת ישראליפט נתנה לאחד מהחברות 10,000, 12,000, 13,000 שקל פתאום מגיעה החברה ישראליפט ואומרת חברה, החברה שלכם לא בסדר, היא חייבת לי 15,000 שקל. אבל הדייר משלם כל חודש! בשלב כזה קשה להתנתק מהחברה. למה? מכיוון שראם אני מתנתק אני נשאר עם כל החוב. אם הייתה שיטת גבייה אחרת שכל חודש חייבים לסלק את כל החובות אז הייתי מקבל איזושהי התרעה. באותה שיטה נוהגת חברת החשמל, היא נותנת לשלם לחברות ברבעונים. באות החברות, מעבירים שיק של 30,000 שקל ועל אותה חומת פלומבה של חברת החשמל ... חובות.

מה נותנת עיריית אשדוד לתושבים עבור ארנונה כל כך גבוהה ועבור נטל שהם משלמים? אני רוצה להבין איפה פה קו ברור שזה צריך דייר לעשות, וזאת צריכה לעשות העירייה. אני לא מבינה פה את השביל הזה.

זה לא שאנחנו מתנערים מהאחריות שיש לנו בקטע הזה אבל הארנונה שעיריית אשדוד גובה מכל בית כדי לספק את השירותים המעוטים שהיא מחויבת לספק היא חייבת להוסיף 25%. כשאני אומר 4000 שקל לשנה בממוצע שדירת 4 חדרים משלמת לעיריית אשדוד לא מספיק כדי לספק את השירותים שהיא מספקת.

זאת לא ועדה של עיר אשדוד אבל מכיוון שקיבלנו פניה של תושבי אשדוד ובגלל זה החלטנו שיותר קל להגיע מאשדוד מאשר מנתניה וכל הערים שגם יש להם חברות. יכול להיות שההתקשרות בערים אחרות, בראשון לציון כולל, היא התקשרות יותר נכונה ויותר טובה. בכל מקום הכוונה הייתה טובה מאוד אבל מה שיצא זה לא כל כך טוב.

אני יודע שעיריית אשדוד מקבלת כל שנה פרס על ניהול כספי, מקבלת פרס על עיר של קיריה יפה של מדינת ישראל. אני לא רוצה להיכנס לאירועים כמו הבחירות להסתדרות כי זה לא הנושא של הדיון היום כאן. אני חושב שיש כאן איזושהי בעיה שאם לא נגיע לשורש שלה לא נוכל לפתור אותה. אין לאף אחד מסביב לשולחן הזה מטרה אחרת מלהגיע הביתה עם איזושהי הנאה. אנחנו רוצים להגיע הביתה ושהריח בלובי יהיה טוב ושיחכה לנו איזה פרח יפה בגינה ושהמעלית תעבוד ושלא יהיו לי איומים של ניתוקים של חשמל. הרי כולנו רצינו את אותו הדבר. עיריית אשדוד חשבה שבמתחמים האלה הנטל על ועדי בתים יהיה קשה ביותר ולכן חשבה שחברת ניהול ותחזוקה זה הפתרון הנכון. לחברות, להערכתי, יש רצון טוב להתחרות בשוק ולספק שירותים. לדיירים ולאנשים שבדרך כלל יושבים ומתלוננים יש יכולת לבוא ולהתקשר עם החברות האלה אבל יש גם את העניין של הקטע.

אין לנו אפשרות להתנתק.

יש לכם אפשרות להתנתק ועובדה שעל ידי תביעות משפטיות שמתנהלות בבתי משפט היו הצלחות והתנתקו. זה לא חתונה קתולית למרות שיש חוזים שאומרים 10 שנים. אני יודע על לפחות מקרה אחד או שניים שחברת צ. ד. א. הפסידה את המשפט והדיירים של רחוב מנחם בגין התנתקו. אפשר להתנתק. מה הבעיה בלהתנתק? כשאני מתנתק ואני נשאר עם החוב שהספקים נתנו אשראי לחברות אז הנטל על הדיירים הוא קשה ביותר.

אני חושב שאתה טועה בעניין הספקים. אני חושב שהעירייה עצמה שמכריחה ועדי בתים להתקשר עם חברות אחזקה תקבע גם כללים כפי שעושה אדם וולונטרי, אם אני לוקח חברת אחזקה וולונטרית אני קובע לעצמי, אני יושב מול חברת הניהול אחת לרבעון והיא מציגה לי את התשלומים. פה איבדתם את הנציגות, יצרתם את הדיירים מול חברות האחזקה ואז אני מולם גם, אני גם חייב לנהל את המסחר כלשהו. אם תקבע שאותן חברות אחזקה ישבו מול הנציגות וישבו גם מול החובות מול הדיירים, כשיש חובת דיווח שלו להם חלק מהבעיה תצטמצם.

כדי להבין את הויכוח הזה אני אומר לך מר חדד בבניין שלי את האישור של ישראליפט על סילוק חובות של החברה שמתחזקת קיבלתי בספטמבר 2001. אני, הדייר, נופל פה קורבן בשיטת הגבייה והאשראי שהספקים נותנים לחברות כאשר הדיירים משלמים את ה- 150 ואת ה- 200 שקל כל חודש בחודשו.

תמליצו לי מה צריכים לעשות כדי שאתם תקבלו את הכלים.

אתם רואים כאן נציגות של שלושה סוגים של חברות וכנראה שהכל משותף ביניהם. חברת עמיגור 2000, חברת בת של עמיגור, חברה שהייתה לה עד לפני לא הרבה שנים 12,000 יחידות דיור באשדוד בבניינים מרוכזים. היום יש להם 3000 או 3500. בבניינים שהיו באופן שלם בבעלות עמיגור ועכשיו מתחילים להיות בבעלות פרטית ובעלות ממשלתית אני חושב שזו הייתה אחת הסיבות שגם קמה חברת עמיגור 2000 כדי לבוא ולתת מענה ממשלתי לתחזוקה במקרים שהבעלות כבר לא אחידה ולא משותפת. החברה השניה היא חברה שלא חיה מנושא המגורים ולכן יש לה עדיין היכולת להתמודד עם החובות שיש לה, וחברת צ. ד. א. שכולה מתעסקת בנושא תחזוקה של בנייני מגורים ולכן יש לה אולי את החלק הכי קשה בנושא של הגבייה. החלק של חובות הדיירים אם ועדי הבתים לא ייקחו על עצמם גם לקחת חברת ניהול ותחזוקה וגם להיות רשומים באגודה לתרבות הדיור כדי שיהיה את הכלי משפטית לתבוע את אלה שלא משלמים אז אין פה "חכמה". אם לא משלמים לא יהיו שירותים.

בחוזה החדש יש מצד אחד נציגות של הבניין ומצד שני לנציגות יש את הכוח לבוא ולהגיד אם מעבירים את הכוח של הנציגות לחברה. היום יש בעיה אם אני לוקח חברה ואחד מהדיירים לא משלם לחברה אין כוח לתבוע אותו, אני צריך לתבוע כנציגות. לכן חייב להיות את שני הדברים, חברת ניהול ותחזוקה הוא לא תחליף של נציגות הבניין. צריך שמישהו יעמוד מולם וכל יום יגיד מה הבעיה, איפה צריך להחליף, לתקן, ולנקות. תראה לי איך סילקת את כל החובות ברבעון האחרון מחברת ישראליפט ותראה לי פעם בחודש איך שילמת.

הם חייבים עכשיו בחוזה להציג סילוק חשבונות מכל הספקים שלהם?

כן. לכן אני חושב שבחודשים הקרובים הדברים יתוקנו כי אנחנו ראינו את הבעיה ויש כאן בעיה. אנחנו לא מתנהגים כבת-יענה ששמה את הראש בחול. היו גם מקרים שגבו 300 או 400$ לחודש כדי לתחזק דירות וזה היה ממש שערורייה. אם דרשנו ב- 1997 חוזה לתחזוקה וב- 1998 התחילו להגיע טפסי 4 וראינו שיש בעיות ולקח לנו שנה לעשות את כל התיקונים ולהעביר במועצת העיר החלטה כיצד צריכה להיות ההתקשרות החדשה אני חושב שפעלנו נכון. לעיריית אשדוד אין שום כוונה להתנער מהאחריות שלה, היא מחזיקה מה שמוטל עליה להחזיק והיא לא הורידה ממנה עם החברות האלה נטל אלא להפך, היא לקחה עכשיו על עצמה להיות מעורבת באמצע למרות ניגוד האינטרסים שיש כאן. היועצת המשפטית אמרה אנחנו לא יכולים להיות הפקחים בהתקשרות פרטית בין חברה לדייר ולכן החלטנו שהאגודה לתרבות הדיור תהיה פה באמצע כבורר במקרים של אי הבנות בין הצדדים.

מה בקשר לארנונה?

כולם משלמים בעיריית אשדוד את אותה ארנונה וכולם מקבלים מעיריית אשדוד את אותם השירותים.

הם מקבלים פחות מהעירייה.

הם לא מקבלים שום דבר פחות. אם אני לוקח היום את המתחמים שעשינו בסיטי או ברובע י"ב ואחלק אותו למגרשים של 3-4 דונם יכול להיות שכל מה שנחסוך פה זה את החברות התחזוקה והם יצטרכו עדיין להשקות את הדשא ולהחליף את המנורות בגינה. עיריית אשדוד לא הרוויחה פה כלום, היא בסך הכל הלכה לתכנון אורבני יותר נכון, שמסבר שאולי באירופה או בארצות הברית הוא נכון ובארץ זה קצת בעייתי.

משפט אחד לגבי נושא שעוני המים. אני לא מכיר את הסוגיה ואני אבדוק מה קרה כאן. לי נראה שמה שקרה ששעון המים של הרכוש המשותף נרשם על שם החברה, כפי ששעון החשמל נרשם על שם החברה.

בשום עיר בארץ זה לא קיים.

זה כאילו אתם שאתם תבואו ותגידו שעכשיו חברות ניהול ותחזוקה רשאיות למכור לכם חשמל.

אני רוצה לסכם מבחינת הדיירים. קודם ברכות על היוזמה לכבודם של דיירים אני מקווה שתמשיכי לעקוב אתנו גם בנושא הזה. אבל הבטחתי לדיירים מתמוז 13 ו- 14 לומר שכשחברת עמיגור 2000 יצאה מהבניין שלהם השאירה הרבה חובות, תלשו כל מיני דברים. אני רוצה לדעת איך חברה ממשלתית יכולה לצבור חובות ואותם ספקים מגיעים ודורשים את אותם חובות מאותם דיירים? איך אדון פינגל מחר בבוקר דואג שלא ינתקו לו את החשמל, וחברת אוריאן חייבת המון כסף אצלו בבניין? איך אפשר לדאוג לאנשים?

אני לא יכולה להיכנס לחובות של כל בניין ובניין.

אני מציע לכל ועד משותף לא להתחבר לחברת אחזקה אלא להשאיר את כל הקופה הפטורה ממסים אצלה ולהזמין מנהל אתר בשכר.

מר ויטלי אתם אם אתם רוצים ישיבה עם נציגי העירייה, עם נציגי הכנסת כדיירי ותושבי העיר אשדוד אנחנו נעשה את זה. אני חושבת שאני אקח על עצמי להזמין את חברי מועצת העיר, את ראש העיר שיש לו סימפאטיה גדולה לתושבים. אנחנו נפתור את זה במקום, אנחנו לא נהפוך ועדה לוועדה פרטית של העיר אשדוד.

אני רוצה להמליץ לעיריית אשדוד: הוועדה רואה בחומרה קשר בין חברות דרך הכפייה. אני לא מקבלת דבר כזה ואני לא חושבת שבמדינה דמוקרטית כפייה זה דבר מקובל. אני ממליצה לעיריית אשדוד להגדיל אזורים של עירייה ושטחים ששייכים לבניין לאותם חברות שהם צריכים לתת טיפול מכיוון שהדיירים צריכים לדעת מה הגבול.

אנחנו מחליטים על הפסקת ההסדרים הקיימים לגבי העתיד. רטרואקטיבית אנחנו לא יכולים לעשות את זה מכיוון שיש התקשרות משפטית ואנחנו לא יכולים כוועדת פניות ציבור לעשות את זה.
אנחנו ממליצים חובת הדיווח לדיירים כדי שהדיירים בכל מקום ומקום ידעו מה החובות, מה הגביות ולמה דיירים מסוימים לא משלמים. אני חושבת שסנקציה צריכים לקבל אותם דיירים שהם דיירים באותו בניין משותף. אנחנו נקיים ישיבה בעוד חודש ויכול להיות שנעשה זאת באשדוד.

אני לא הבנתי את הדברים בבירור.

לגבי העתיד אנחנו רוצים לנתק את החובה של התקשרות של 70% של הדיירים, כל הדברים שדיברנו עליהם. היום כאשר הדיירים רוצים להתנתק מחברה הם צריכים לקבל את הסכמת 70 או 75% מהדיירים הנמצאים במתקן. אנחנו ממליצים לעיריית אשדוד לבטל את החוק שמחייב אותם בהחלטה הזאת.

זה חוק של המפקחת! ה- 70% נבנה מהשני שליש.

הקבלן לא יכול לקבל טופס 4.

ניתוק מקבלן תוך 30 יום. עד שמתארגנים עם ועדי בתים, עד שמתקשרים עם קבלן מסוים.

זה מה שיש בחוזה החדש היום. הנושא הראשון שדיברת גם לא הבנתי.

בכל ההחלטות שתגיעו פה יש בעייתיות מבחינה משפטית. כל מה שאת אומרת עכשיו זה יפה אבל מבחינה משפטית אין שום תפיסה במציאות.

עיריית אשדוד והיועצת המשפטית של עיריית אשדוד זה לא גוף וולונטרי. הם קיבלו את ההחלטות האלו, הם יבטלו את ההחלטות האלו - זה לגבי העתיד. לגבי העבר אני לא יכולה לחייב אותם. לגבי העתיד אני יכולה לתת להם פסק זמן ולהמליץ לעיריית אשדוד לא לחייב את הדיירים בבניינים המשותפים להתקשרות עם חברות הניקיון ואחזקה.

את מדברת בתקן של המלצה?

אני ממליצה ואחרי חודש אנחנו נבדוק. רטרואקטיבית אנחנו לא יכולים.

רטרואקטיבית את פונה לאגודה לתרבות הדיור ולעיריית אשדוד ולחברות לקיים ישיבה לראות איך משפצים את המצב הקיים. בעוד חודש עושים ישיבה כדי לדעת מה עשו רטרואקטיבית.

כנראה לא קיימת מודעות.

אני מרגיש שבאתי לאיזשהו דיון ושמענו את כל הבעיות ונראה לי שגם הדיון הזה לא היה צריך להתקיים, שאתם רוצים להחליט. ההחלטות לא קשורות לדברים ששמענו כאן. באנו לפה כל בעלי האינטרסים שיש בעניין כדי לפתור את הבעיה, שמענו מה הבעיות ואתם אומרים לי שעכשיו החלטתם משהו שבכלל לא קשור לכל הבעיות ששמענו כאן.

הוועדה ממליצה, מי שמבצע זאת העירייה.

זאת אומרת שכל דייר עכשיו יחליט אם הוא רוצה או ועד בית או חברת ניהול ותחזוקה?

הוא ילד גדול והם יכולים להחליט לבד. אתם רציתם לטובת הדיירים? אני חושבת שהדיירים הם אנשים מבוגרים ביותר והם יכולים להחליט לבד. אם החברה שנותנת להם שירות היא חברה טובה הם ירוצו אחריה. אם החברה לא טובה יחליפו חברה.

שיחליפו חברה. אין לי בעיה שיחליפו גם שלוש פעמים בשנה אבל לתת להם את האופציה לנהל את העסק הזה כוועד בית זו החלטה לא נבונה.

אני רוצה לסיים בזה הדברים: אני עליתי בשנת 1979, והיום אני יושבת ראש התרבות יוצאי מדינות חבר העמים. כל הזמן אני מדברת על זה שהעלייה מצוינת, טובה ויכולה להביא יותר דברים למדינת ישראל והעלייה הזאת לא אוהבת פטרונג'. בבתים האלו חיים אנשים, אזרחי מדינת ישראל, תושבי אשדוד שרצו לבחור את העיר אשדוד כעיר שלהם. אני חושבת שפטרונג' אף אחד לא מקבל. הדבר הזה לא מקובל בשבילי. אני חושבת שהדיירים של הבניינים האלו הם אנשים שהגיעו למעמד מסוים, גם מעמד כלכלי מסוים, זה אנשים שמסוגלים לנהל את החיים לבד. אני ממליצה לעיריית אשדוד לנתק אותם מחובת התקשרות עם החברות האלו. אם ירצו - יקבלו, אם לא ירצו - לא יקבלו. הדבר הזה בכפייה לא מקובל גם לי וגם לוועדה.

בסעיף הראשון את ממליצה לעירייה להגדיל את השטחים שהעירייה לוקחת על עצמה?

לא להגדיל, להגדיר נכון איפה השטח שהחברה והבניין צריך לנקות ואיפה השטח שהעירייה צריכה לנקות.

זה מוגדר ומוגדר בבירור.

אם תיכנס לאזורים האלה תראה איזה "בלגן". יכול להיות שזה לא ברמה שלך מכיוון שאתה מהנדס העיר. יכול להיות שבישיבה הזאת הייתה צריכה לשבת היועצת המשפטית של העירייה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00