פרוטוקולים/פניות ציבור/5120

הכנסת החמש עשרה
מושב שלישי

5
הוועדה לפניות הציבור
21/05/2002

פרוטוקולים/פניות ציבור/5120
ירושלים, י"ט בסיון, תשס"ב
30 במאי, 2002







פרוטוקול
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
מיום ג', י' בסיון התשס"ב, 21.05.02, בשעה 10:45

פניות לגבי תנאי הובלת העופות מהמשחטות

חברי הוועדה: סופה לנדבר - היו"ר
גינדי ריגר

ד"ר הרברט זינגר - מנהל היחידה הוטרינרית, משרד הבריאות
ד"ר אליעזר נילי - השירותים הוטרינריים, משרד החקלאות
ד"ר ישראל גלס - יו"ר ארגון הסתדרות הרופאים הוטרינריים
ד"ר משה רפלוביץ - הסתדרות הרופאים הוטרינריים
ד"ר אברהם (רמי) לם - מועצת הלול
ד"ר ציפורי גדעון

שולמית קואולמן

מילת - הקלטות ותמלול





















פניות לגבי תנאי הובלת העופות מהמשחטות

אני פותחת את ישיבת הוועדה לפניות הציבור. הוועדה קיבלה פניה מצד ארגון הרופאים הוטרינריים ורשויות המקומיות בקשר לחוק הקיים היום שמאפשר להעביר בשר עופות שחוטות בלי קירור למרחק של עשרה קילומטרים. אני חושבת שהחוק הקיים הנותן אפשרות להוביל את העופות ללא קירור למרחק של עשרה קילומטרים לא לוקח בחשבון שבעצם יכולים להיות פקקים, וזמן הנסיעה מתארך. אנחנו חייבים לשנות את המצב הנוכחי מכיוון שהעוף המקולקל יכול לגרום לשלשולים, הקאות ותופעות או מחלות שונות. העופות יכולות להכיל חיידק שיכול לפגוע בבריאות הציבור. ההובלות הללו יכולות לפגוע בחלקים של עופות, "עוף חם", חלקים כמו ראש ורגליים שבעצם החלקים הללו יותר רגישים לזמן ההעברה.

התחלתי לעבוד בהרצליה לפני כתשע וחצי שנים ונדהמתי לראות את התופעה הזאת של עופות שמובלים כמו בעולם השלישי.

כמה מעבירים? מאתים טון בשנה?

בהרצליה לבד אנחנו מקבלים מעל 6 טון בשנה. בזמנו העופות מובלים חלק ברכבים אפילו שאינם סגורים, מלוכלכים. החלק של העופות שהולכות בתוך הריפוד בלולים, הרגליים של העופות, רמת הניקיון שלהם היא בדרך כלל כזאת שאם מניחים עוף אחד כזה אחד על השני הלכלוך נופל על האחרים. הצלחנו בכל מיני אמצעים חוקיים לגרום לכך שיבואו לבדוק בכלל, שיתחילו להתקין מתקני קירור אבל בעצם אנחנו עושים מעין עקיפה של החוק. הייתה אפילו תקופה שכמה אטליזים בהרצליה הסכימו לעשות את הניסיון לקחת עוף אחר. שאלתי אותם איך אתם משכנעים את הלקוחות שלכם שזה עוף טרי? הם אמרו פשוט מאוד, לפני המכירה אנחנו מחממים את זה עם ברנר.

התקנה שאומרת עשרה קילומטרים, איך אני אתחיל למדוד האם המרחק משוק העלייה להרצליה הוא בדיוק 11 קילומטר או 10.9. נניח שזה עומד בתחום יכול בעל הרכב להיתקע בצומת גלילות. בחודש אוגוסט יגיעו העופות כמעט מבושלים למעשה אין לנו שום דרך חוקית אלא לבדוק אותם ולהתחיל לחפש בהם בדיקות מעבדה, בדיקות מיוחדות כדי לשכנע שזה לא קיים.

בנוסף לזה הראש והרגליים לא נקיים, זה לכלוך שמעבר. קיימת טענה, וצר לי שלא נמצאים פה נציגים שהיו מוזמנים של רשות ההסתדרות לצרכנות, שהציבור רוצה. כמו הנושא הקודם לאחר שבדקנו אותו הסתבר שהציבור לא כל כך רוצה. אני גם לא יודע אם אין מקום לעשות כאן מחקר אמיתי, בדיקה, עד כמה הציבור חשוב לו הרגליים והראש. זה מעבר לעובדה שניתן לפי דעתי, במשחטות, לנתק את הרגליים ואת הראשים, להעביר אותם טיפול ניקוי, ואם יש צורך טיפול תרמי, ולמכור אותם בנפרד. הצד השני של המטבע זה שהתפתחו מספר משחטות בארץ שמתמחות ב- "עוף חם" ומכיוון שאין עליהם את הצורך לשמירה על ניקיון וקירור ושרשרת קירור כמו במשחטות מכובדות. המקומות האלו זה "גועל נפש" הגדול ביותר במדינה. אני חושב שאני לא הייתי לוקח את יושבת ראש הוועדה במשטחה שכזאת. הרי משרד הבריאות כבר הוציא תקנות בנידון וישנו סכסוך האם כן או לא בדיקות משנה. אני יודע שוועדה משותפת למשרד הבריאות, החקלאות וגופים נוספים קבעה שבדיקות המשנה הם תנאי הכרחי לשמירה על בריאות הציבור.

למעשה ישנו סעיף אחד בתקנות רישוי עסקים: תנאים הולמים להובלת מוצרי מזון מן החי, שאותו, דבר ראשון, צריך למחוק. צריך למחוק מיד את הסעיף הזה ולמשרד הבריאות אין התנגדות, אני מבין.

מה זאת אומרת?

הסעיף הזה זה בעצם הסעיף שממנו נולד סעיף "העוף החם". זה בתקנות בריאות הציבור תנאים מיוחדים להובלת מוצרי מזון מן החי, ישנה רובריקה של עוף ושם כתוב עוף עד עשרה קילומטרים לא צריך רכב מיוחד וכן הלאה. לגבי האם הציבור רוצה או לא רוצה עופות עם רגליים וראש צריך לבקש מרשות ההסתדרות לצרכנות, שכבר עשתה שירות רב לציבור בנושאים אחרים, לבדוק האם זה אמיתי והאם הערך של הרווח הבריאותי עומד בפרופורציה לרצון של קבוצות מאוד מצומצמות.

אני חושבת שזה הרגל משנת 1971. אני חושבת שמה שעשינו בוועדה בנושא אילת כשהמלצנו לציבור על מחירים, להסתכל, להשוות, לבדוק צריך לעשות גם פה, אנחנו צריכים להביא לידיעת הציבור שהרגליים והראש זה חלקים יותר רגישים לחיידק. כנראה שהציבור לא יודע ולכן יש רצון עדיין לקנות עוף עם רגליים וראש.

לתקנה הזו כבר אין ראש ואין רגליים אבל זה מיושן. אנחנו יודעים שסקנדינביה הקיץ מאוד קשה, אצלנו הוא יותר קל. שם חייבים בקירור עד לצרכן ואין דבר כזה של עשרה או עשרים קילומטר. כל העסק הזה נראה מגוחך, בארצות כאלה קרות מקפידים על קירור ופה אנחנו נותנים כל מיני אפשרויות, פטנטים וקומבינות, מומחים ל- "עוף חם" ופרצות שונות. צריך להיות פה כמו בשוק האירופאי המשותף, הדבר הזה הוא חוק שאין לעבור ממנו. למה אנחנו צריכים פה את כל הקומבינה הזו?

אבל למה משנת 1971 כשהיו התקנות האלו אף אחד לא העלה את זה על סדר היום?

צריך להבין שה- "עוף החם" הזה יוצר שרשרת של זיהומים, זה לא רק שהוא עם ראש ורגליים. "עוף החם" מרגע שהוא נשחט הוא לא מקורר. עוף אחרי שהוא נשחט הוא בטמפרטורה מאוד גבוהה, הוא לא מקורר במשחטה באופן מיידי, הוא ממשיך להיות מובל באוטו מחומם. בחלק מהמקרים גם המכוניות האלה לא אטומות וזיהומים מהכבישים נכנס לעוף הזה. העוף כשמגיע לחנויות עד שהוא נכנס לקירור, והקירור בחנויות הוא לא חזק כמו שהוא אמור להיות במשחטה, לוקח זמן רב. בחנויות הקירור אמור להחזיק טמפרטורה ולא להוריד טמפרטורה ואנחנו נתקלים בעצם בעוף שמהרגע שהוא נשחט הוא מתחיל את תהליך הזיהום שלו והתהליך לא נפסק עד שהוא מגיע לצרכן. אני חושב שאפשר בשקט לומר שזה עוף מסוכן מאוד וביטול התקנה הזאת ישפר את המצב בהרבה, לא ירע למעשה אף אחד חוץ ממי שצריך להוביל אותו בקירור, שממילא הוא מוביל עופות בקירור למקומות אחרים.

מה, יש שני סוגי רכבים?

כן. בחלק מהמשחטות יש שני סוגי רכבים: אחד שמיועד למרחקים שעולים על עשרה קילומטר ואז הרכבים מסודרים, מקוררים. דרך בדיקות המשנה אנחנו מבטיחים את הדבר הזה, אז היא אפשר להוביל בלי קירור. בדיקת משנה רכב שמגיע בלי קירור לא עובר. זה לא אומר שלא מנסים אבל הוא לא עובר. לעומת זה למקומות הקרובים ששם לא צריך בדיקות משנה מכניסים את הרכבים בלי קירור. מהניסיון של השנים האחרונות זה בדרך כלל רכבים גם שלא ראויים להוביל צמיגים או נעליים וברכבים האלה מובילים עופות שאנחנו אחרי זה אמורים לאכול אותם.

כמה זמן עובר בין שחיטה עד להובלה?

השחיטה מתחילה בדרך כלל ב- 2-3 לפנות בוקר, לפעמים אפילו יותר מוקדם. האטליזים נפתחים הכי מוקדם בסביבות 6:00 בבוקר, 7:00 בבוקר ממוצע, זה חמש שעות, ובוא נאמר אפילו שזה לא חמש שעות אלא רק שלוש שעות. שלוש שעות שעוף נמצא סביב 40 מעלות זאת טמפרטורה אידיאלית להתפתחות חיידקים. חיידקים בדרך כלל מתאימים את עצמם לטמפרטורה של הפונדקאי שלהם כשהפונדקאי זה עופות או בני אדם. טמפרטורת הדם של כל בעלי הדם החם זה בין 35-40 מעלות. אנחנו מקבלים חיידקים שבטמפרטורות האלה מתרבים הכי מהר, בחום יותר גבוה כבר יותר לאט, בקירור יותר לאט. זאת אומרת אנחנו לוקחים מוצר מזון וחושפים אותו לתנאים הכי גרועים שאפשר בכלל - וזה מוצר שמלכתחילה הוא לא ברמה היגיינית מספיק טובה. אנחנו מקבלים פה הכפלות של חיידקים על פני 3,4,6 שעות האלה בקצבים גבוהים מאוד ואנשים אחרי זה צריכים לאכול את המוצרים הללו.

מדובר בסכנות לבריאות הציבור. יכול להיות שהעוף בעצמו כשהוא עובר בישול הורג את החיידקים ולא קורה שום דבר אבל ברגע שמגיעים עם העוף הזה לשולחן אפשר לזהם את כל המטבח. כך אפשר לקבל הרעלת מזון לא מהעוף אבל ממזון אחר שבא ממגע עם השולחן שבו ישב העוף.

אני חושב שבעיה ההובלה היא הבעיה הקטנה פה. הבעיה העיקרית זה הבעיה של המוצר הזה, "עוף חם". ברגע שאין התחייבות במשחטה לקרר את העוף הזה לפני הובלה, ההובלה לא תעזור. מנוע הקירור של הרכב בדרך כלל בנוי כדי לשמור על טמפרטורה ולא להוריד טמפרטורה. בוא נגיד שהוא יכול להוריד טמפרטורה כמה מעלות, 10 מעלות מקסימום, אבל ברגע שהעוף יוצא מהמשחטה הוא בסביבות 42-44 מעלות. אחר כך יש תקופה מסוימת שהטמפרטורה אפילו עולה ואחר כך מכניסים את זה ברכב קירור והרכב הזה לא יכול להוריד את הטמפרטורה לטמפרטורה של צינון לפי מה שצריך. אנחנו צריכים לפתור את נושא ההובלה, אבל לא רק. התקנות הישנות זה לפי חוק רישוי עסקים שזה לא חוק של משרד הבריאות אבל לשר הבריאות מותר להתקין תקנות על סמך זה. התקנה החדשה זה לפי תקנות בריאות ציבור מזון שזה תקנה שקשורה למשרד הבריאות כאשר יותר קל לנו לפעול בנושא. אם אנחנו לא נעשה את השילוב בין ההובלה וההתחייבות של המשחטה לקרר את העוף לפני ההובלה לא עשינו מהבחינה הזאת שום דבר. לכן, אם אנחנו יוצאים מפה עם איזושהי החלטה ההחלטה צריכה להיות משולבת. גם בבקר היה אותו סיפור לפני 15-16 שנה שלא היה התחייבות לצנן את הבקר לפני שמגיע לאטליז. היו שוחטים פרות בבוקר, מכניסים אותם לתוך הרכב ומובילים אותם לאטליזים עד שבא החוק והוא חייב את בתי המטבחיים להתקין חדרי קירור כדי לעשות את הצינון הזה. אותו דבר צריך לקרות פה. אסור לתת רשיון הפעלה למשחטה כזאת עד שתהיה לה חדר קירור. ברגע שמקררים את העופות לטמפרטורה המקובלת אז ההובלה בקירור תעזור שלא יהיה אחר כך התפתחות חיידקים נוספים ממה שבדרך כלל יש בעוף כזה.

אני עדיין לא מבינה איך קרה שעד היום לא העלתם את העניין הזה? תודה לך שעכשיו דרשת את תשומת הלב שלנו להעלות את זה. אני גם ראיתי סרט איך זורקים את העופות בשווקים השונים, עם עכברים וכולי.

מה שעוצר את זה קצת זה בדיקות משנה שעושים כשיודעים מי הנהגים, מה הם מובילים ולאן הם מובילים. דרך זה אנחנו גם עולים על דברים כאלה. כשהם זורקים את זה ליד חנויות אנחנו יודעים מי הנהג, מאיפה הוא מביא את העופות, יודעים לחכות לו במקום ותופסים את זה מדי פעם.

לפני מספר ימים הייתי לפנות בוקר אצל ספר הנמצא קרוב למקום שמוכרים סנדוויצים. המוכר עוד לא הגיע והוא הביא לו בשקית ניילון את כל הלחמניות לשמור עד שהמוכר יגיע. אמנם הספר היה נקי מאוד אבל כך לראות את זה זה מעורר הרבה רגשות.

אני ממועצת הלול ועוסק באיכות מוצרים, בין השאר. אין ספק ש- "עוף החם" הוא עוף בעייתי מתחילתו. זה עוף שמיוצר עם ראש ורגליים וכך יוצא ישר ממשחטות לא מסודרות, לא משחטות טובות, לשוק ברכבים לא מקוררים למרחק של עשרה קילומטרים. זה נכון שאי אפשר לדעת אם יש פקק תנועה ואם זה עשרה או אחת עשרה, והוא יכול גם לעצור בדרך ולשתות משהו כך שהעשרה קילומטרים נשארים אבל את הזמן קשה לבקר. זאת אומרת שההובלה חייבת להיות בקירור וגם צריך לטפל בעוף הזה בהתחלה מעבר לזה שיש לו את הראש והרגליים שהם בעייתיים.

אני רוצה לגעת בנקודה שאמר ד"ר ציפורי. צריך אולי לבדוק על ידי הרשות איזה אחוז של אוכלוסייה דורשת את המוצר הזה. אנחנו כוטרינרים מתנגדים למוצר כזה. זה מוצר נחות, יש היום מוצרי עוף ברמה גבוהה בינלאומית בארץ, ולא צריך להשתמש במוצר כזה שלדעתי עבר זמנו. אבל אולי יש חלק אוכלוסייה שמחפש אותו אז כדאי להרשות לצרכנות תבדוק את הנושא.

אולי החלק הזה של הציבור לא יודע איך זה מסכן את הבריאות.

צריך להסביר להם את הדבר הזה. אין כל ויכוח שההובלה חייבת להיות בקירור ושצריך לטפל בעוף הזה במשחטה לפני צאתו. אם העוף הזה ב- 40 מעלות וההובלה ל- 10 קילומטר תהיה בקירור זה ירד מ- 40 ל- 35 מעלות. אני מאוד תומך בשינוי המצב הזה יחד עם בדיקה מה גודל האוכלוסייה שצורכת וגם להדריך את האוכלוסייה שזה מוצר פחות בטוח.

אני רוצה לחזק את מה שאמר ד"ר זינגר שאין ספק ששורש הרע פה זה לא רק הרכבים, אם כי הרכבים זה בעיה שצריך לטפל בה. שורש הרע זה מה שנמצא בתוך המשחטה. פה כולם דיברו על הנושא הבריאותי, וזה נכון שהזיהום שנגרם בהחלט מסכן חיים של אנשים, ואת הבריאות בוודאי, אבל יש עוד דבר אחד שנגרם פה זה פגיעה בכיס של הצרכן. כשהצרכן קונה עוף שעבר תהליכים כאלה של בישול ב- 40 מעלות בתוך האוטו הוא קונה עוף שאחרי יום או יומיים מתקלקל. בעצם זה עוף שאם הוא לא מבשל אותו במקום הוא צריך לזרוק לפח. לא תמיד הצרכן יודע את זה ולא תמיד הוא זורק לפח אבל אם הוא קצת צרכן נבון הוא הפסיד כסף, ואם הוא צרכן פחות נבון הוא הפסיד בריאות. הפגיעה הזאת בצרכנים היא פגיעה קשה ואנחנו מקבלים תלונות מאנשים שקונים עוף שנודף ריח רע בבית. צריך לתת את הדעת גם על כספם של הצרכנים.

אני רוצה להביע כאן את דעת השירותים הוטרינריים בנושא שהוא עד סדר היום. קודם כל אני רוצה לעשות הפרדה ברורה כי יש לי הרגשה שכל אחד פה ניסה להכניס שני דברים בבת אחת. יש נושא של הובלה, והוא נושא בפני עצמו. השירותים הוטרינריים הם בהחלט בעד תיקון התקנה שבאחריות משרד הבריאות ואין לה שום בסיס מקצועי היום, בימנו אנו. אנחנו בהחלט טוענים שצריך רכב סגור ומקורר.

הנושא השני הוא נושא הרבה יותר מורכב. אולי להגיד רק בתחילה שהשירותים הוטרינריים בהחלט חושבים שאין מקום היום לשיווק של "עוף חם". אבל השירותים הוטרינריים רוצים להפנות תשומת לב הוועדה שעדיין קיים פלח אוכלוסין, בדרך כלל במצב כלכלי ירוד, שנשען על העוף הזה. שינוי או ביטול שיווק "עוף חם" כרוך בשינוי תקנות שחיטת עופות, בתי שחיטה לעופות. לא זו תקנה ששר החקלאות אחראי עליה ובהחלט היא חייבת שינוי על ידי הוספת פיסקה שלא יצא עוף מבית שחיטה אלא אם הוא צונן. אופרטיבית לדבר הזה יש משמעות כי אי אפשר לצנן עוף עם ראש ורגליים, ואי אפשר לצנן כשהקרביים בפנים. המשמעות היא שהעוף יצונן לאחר שיוסר ראשו ורגליו. ראשו אין כל כך בעיה כי גם בשוק הראש איננו משמש כמאכל, מה שמשמש זה הרגליים. הבעיה היותר קשה היא שצריך להפריד את הקורקבן וצריך להפריד את הלב כי הדברים האלו אי אפשר לצנן כאשר הם בתוך הטבחה מכיוון שאחרת הם מסריחים ועל מנת לצנן את זה צריך לשנות את התקנות. אנחנו בהחלט בעד, אנחנו תומכים בנושא הזה. רק בהערת שוליים, העופות שראיתם בשוק הכרמל, שהחתולים תפסו עליהם זה היה לאחר בדיקת משנה. העופות האלו נכנסו לתוך תל אביב, נבדקו על ידי הרופא הרשותי בנקודת הבדיקה. אני לא מאשים פה את הרופא הרשותי כי בסך הכל כוח האדם מצומצם ומה שקורה שם בתוך השוק אנחנו יודעים. במקרה זה זה במפורש היה אחרי בדיקות משנה. הארגזים היו פתוחים, יש לנו בעיה של הובלה בארגזים פתוחים שגם זאת בעיה אבל היא מתחייבת מסוג המוצר מכיוון ש- "עוף חם" אי אפשר להוביל בארגזים סגורים ולכן מובילים כפי שמובילים. בשורה התחתונה אנחנו בעד אבל אני רוצה שהוועדה תהיה מודעת לכך שלנושא יש השלכה כלכלית. אם צריך לצנן את העוף בתוך בית השחיטה יש לזה משמעות כלכלית מבחינת המחיר.

מדינת ישראל בכמה השנים האחרונות עברה משיווק של מוצרים קפואים למוצרים מצוננים. במצב שבו לפני כ- 6 או 7 שנים עד שהייתה הסובסידיה 80% ממוצרי העוף שנמכרו במדינת ישראל היו מוצרים קפואים. לאחר שהוסרה הסובסידיה אנחנו מצויים היום ש- 50% מהעופות נמכרים בצורה טרייה והצרכן רוצה את זה. יש לנו אפשרות לבצע את זה אבל זה מחייב שינוי שתי תקנות ויש לזה משמעות כלכלית.

כנראה שהציבור לא יודע את זה. בדיוק דיברנו בוועדה על נושא הזרקת המים, כן זה יותר זול אבל בסופו של דבר זה הרבה יותר יקר עם כל המשמעויות. כשרואים איך זורקים את הארגז של המוצר על יד חנויות ועד שהוא מגיע הביתה הוא הופך להיות מקולקל, עם כל המשמעות של העניין. אני רוצה לשמוע ממכם מה אתם רוצים שהוועדה תעשה חוץ מהכנסת תקנות ופניה לבריאות הציבור. האם יש עוד משהו לעשות בעניין?

אם הוועדה תוציא המלצה שהוועדה מציעה לאסור במדינת ישראל את השיווק של ה- "עוף החם" ומציעה לשנות את תקנות ההובלה ברור שזה ישמש בידנו כלי לדרוש ולעשות את השינוי הזה ברמה הלאומית.

במקביל לבדיקה שצריכים לעשות עם ההסתדרות שווה אולי לעשות פה סיור ולצלם פעם אחת איך נראית שחיטת עופות, נניח משחטת שוק עליה בתל אביב. זה אחת הדוגמאות הכי מזוויעות שקיימות, אני עוד לא מדבר על הנזק שהמשחטה הזאת גורמת על איכות הסביבה.

הוועדה צריכה לפי דעתי לפנות לשר הבריאות על מנת שהתקנות של ההובלה ישונו ולשר החקלאות על מנת שישונו תקנות שחיטת עופות, כפי שאמר ד"ר נילי, ושם להכניס את הפסקה שמחייבת צינון של העופות לפחות 12 שעות. בצורה הזאת אולי נפתור קצת את הבעיה שהיום השחיטה היא שחיטת לילה עם כל הלחצים שמופעלת במשחטות.

למה עושים את השחיטה בלילה?

מכיוון שהם יכולים לעשות עוף חם הם יכולים לשחוט אותו רק כמה שעות קודם. הם צריכים לשווק לקראת 6:00 או 8:00 בבוקר ואז עושים את זה בלילה. בלילה פיזיולוגית הרופא הכי מוכשר, השוחט הכי מוכשר ופקח הבריאות הכי מוכשר לא מסוגל לתת תפוקה בנורמה. הוא גם נמצא לבד בשטח.

הלחצים שמופעלים עליו הם גם פיזיים ולא תמיד זה עומד במטלות שלו ואי אפשר לבוא אליו בטענות על זה.

אני יכול להוסיף נקודה נוספת, נתונים שאני יכול לתת רק לגבי העיר שבא אני עובד, הרצליה, לגבי המחיר. מחיר קצה, אם אני משווה מכירה של "עוף חם" באטליזים בהרצליה למכירה של עוף מצונן ישנם בפירוש סופרים וחנויות גדולות של רשתות, למשל הרשת "פלקון" שזה רשת גדולה והמחיר של העוף המצונן שם עולה במחיר הכי גרוע בחצי שקל על המחיר של ה- "עוף החם" באיטליזים, או אפילו יותר זול.

מה זה מצונן?

זה עוף שהורידו לו את הרגליים, את הראש, הוציאו את הקרביים, הורידו לו את הטמפרטורה, שיווקו את זה לא באותו יום "העוף המודרני".

כמו שזה קורה בבשר בקר שלא נותנים להוציא אותו יחד עם המעיים, הכבד, ועם הכל בפנים אלא מפרקים אותו ומקררים אותו 24 שעות ורק אז משווקים אותו, אותו דבר צריך לעשות עם העוף.

זה לא מפורק. יש הגדרה מאוד מדויקת מה זה מפורק: זה טבחת עוף שהוציאו ממנה את אברי הפנים והסירו את ראשה ואת רגליה וציננו אותה.

שר החקלאות אחראי לצינון במשחטה וכדי לצנן להוריד את הטמפרטורה.

זה בתוך המשחטה. זאת אותה התקנה.

זה מה שאמרת שהציבור מתנגד.

אני לא אמרתי שהציבור מתנגד. אמרתי שיש פלח אוכלוסייה, בדרך כלל ממעמד סוציו-אקונומי מסוים שאוכלים את הרגליים.

מה הם עושים עם הרגליים?

רגל כבושה.

אפשר למכור את הרגליים בנפרד?

אפשר למכור את הרגליים בנפרד.

ד"ר ציפורי אמר מקודם שני דברים שאני רוצה לקשור. אם העוף החם הזה שכולם רואים שהוא נחות אבל מוכרים אותו ברשתות במקסימום חצי שקל מתחת למחיר של עוף מצונן ברמה בינלאומית זאת אומרת שיש שוק לדבר הזה. אי אפשר להגיד שכל האנשים שרוצים לקנות את זה לא מבינים שום דבר. הם רוצים את העוף הזה ואולי הם באמת לא יודעים את הסכנות, צריך להסביר להם.

ד"ר ציפוי גם אמר שציננו איזה זמן ואז כשהוא שאל באטליז הם אמרו שהם מחממים אותו עם ברנר. זה גם מגדיר את ההבנה שיש שוק לדבר החם הזה. לכן צריך לבדוק מה גודל השוק, ואני חושב שיש גם הסכמה בנושא הזה.

אבל אנחנו מתעסקים בשוק או בבריאות?

אני רק מחזק את דעתו של ד"ר ציפורי שההסתדרות תבדוק מה הגודל של העניין. יחד עם זה אנחנו חושבים שהעוף הזה נחות.

אז בעצם צריך להתיר את זה גם כי יש פלח שוק שרוצה את זה.

אני רק חשבתי שכדאי לדעת שאם יש אוכלוסייה שקונה את זה למרות שזה לא יותר זול, אלא רק בחצי שקל.

האוכלוסייה הזאת לא יודעת מה הנזק שזה גורם.

לכן אמרתי שצריך להסביר לציבור שמוצר כזה הוא נחות בקטריולוגית ויכול לגרום למחלה כזאת או אחרת. צריך להסביר לציבור אבל לא למחוק את זה למרות שיש ציבור של 15-20% שרוצה אותו.

בחישוב גס אנחנו לא מדברים על יותר מ- 5%. במקרה הטוב מדובר ב- 5%.

הנתון של ד"ר ציפוי מדויק. אנחנו מדברים על שחיטה בסדר גודל של 180,000 טון עוף בשנה, ומתוך זה בין 10,000 ל- 15,000 טון של עוף חם.

כשמדברים על חיסכון כלכלי צריך לקחת בחשבון עוד נתון אחד וזה נתון של הנזק הכלכלי שגורמות הרעלות מזון. בארץ אין נתונים מסודרים על זה. אנחנו יודעים שבארצות הברית (ששם עושים יותר סטטיסטיקות בעניין) איזה נזקים כלכליים זה גורם. אני לא חושב שהעובדה שיש ציבור "עני", לא מגיע להם שנרעיל אותם ונשלח אותם לקופת חולים ונבזבז ימי עבודה, שגם כך מעטים, רק בגלל שהם אוכלים עוף.

בגרמניה, למשל, מורידים את החלקים ומכניסים את זה אל תוך שקית ניילון כאשר מוכרים את העוף. כך אנחנו לא מסכנים את הציבור. אני חושבת שאם מצאנו פטנטים משנת 1971 שאנחנו מובילים את זה בצורה שמובילים את זה יכולים למצוא פטנטים כדי לא לסכן את הציבור.

האספקט הכלכלי הוא לא גורם בדיון הזה. האספקט הכלכלי לא מעניין אותנו, פה מעניין העניין הבריאותי של האנשים.

רציתי רק להוסיף, יש רק את הסעיף של בדיקות משנה. אולי אפשר לסדר את הנושא.

אפשר להוציא את זה.

אני רציתי לבדוק בלשכה המשפטית אם אפשר יותר מהר לבטל את התקנות הקיימות של "עוף חם". יכול להיות שזה ילך יותר מהר עד שהתקנה הזאת תצא. יש ועדה של חוק רישוי עסקים.

אבל שר הבריאות מוסמך גם לפי חוק זה.

לסיכום: אנחנו נפנה לשר הבריאות בבקשה שיתקין תקנות שיאסרו הובלות של עופות בלי קירור.

אנחנו נפנה לרשות הסתדרות לצרכנות בבקשה לעשות סקר בנושא שעליו דיברנו.

אנחנו גם פונים לשר החקלאות בבקשה שיכין תקנה על מקרר בזמן ואחרי השחיטה.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות להוציא תקנות בקשר לחלב, ביצים, אנחנו רוצים שהתקנות יצאו עכשיו מכיוון שעל הנושא הזה לא צריך לעשות ישיבה נוספת. כמו כן אנחנו מבקשים להביא לידיעת הציבור שעוף עם רגליים וראש זה מסוכן.

אני אסירת תודה על זה שבאתם וחבל לי שמשנת 1971 המצב הוא כמו שהיה. אני חושבת שמוזר איך לא היו מחלות שונות ומגפות במדינת ישראל לאור המצב. אני יודעת שהישראלים, לפי הסקרים שנעשו, פעם אחת ביום אוכלים מחוץ לבית. אם במזנון הכנסת כמה חברים כבר לא אוכלים, בוודאי שבמקומות אחרים גם סכנה לאכול. מוזר לי איך אנחנו בכלל באקלים שלנו חיים כך ושום דבר מסוכן לא קרה או יכול להיות שמסתירים את המחלות.

יש קצת בעיה בישראל עם הסטטיסטיקה. מדובר על כך שאין מקום אחד שמרכז את כל הנתונים, את כל הטיפול ואת כל הפיקוח. אבל יש נתונים מדהימים באינטרנט, נתונים אפידמיולוגיים על הרעלות מזון באירופה וארצות הברית רואים שהמדינה היחידה שלא נפגעת זה ישראל. זה או שאנחנו מדינה הכי נקיה בעולם או מדינה שנפגעת הכי פחות.

אני רוצה לשאול את משרד הבריאות בקשר להזרקת המים. נא לזרז את העניין. הציבור צריך גם לדעת שעוף עם ראש ורגליים הוא עוף מסוכן ויכול להיות מאוד מזוהם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30